כתב הגנה על פול ג'ורג'

אחרי 5 שנים לא מוצלחות במיוחד, פול ג'ורג' עוזב את הקליפרס בחינם. כשהוא וקוואי לנארד חתמו בקבוצה בקיץ 2019, ציפינו לאליפות אחת לפחות משניים מעשרת השחקנים הטובים בליגה דאז. ג'ורג' הגיע אחרי שנה בה סיים שלישי במרוץ ל-MVP, קוואי זכה באליפות וב-MVP הגמר והיה השחקן הטוב בעולם. זה לא קרה, ולכן הם נכשלו. אפשר להאשים את הפציעות, את דוק ריברס, את חוסר הצוות המסייע ואלף דברים אחרים, אבל בסוף הקליפרס הוציאו הון ונכשלו. למרות זאת, אני רוצה להגן על הביקורת שהם חטפו על הטרייד של ג'ורג'.

צילום המסך של אותו טרייד הפך לוויראלי. ג'ורג' על שיי גילג'ס אלכסנדר, דנילו גלינארי ובחירות שהפכו לג'יילן וויליאמס, טרה מאן, דילון ג'ונס, שתי בחירות סיבוב ראשון ב-2025 (של הקליפרס ושל מיאמי) ואחת ב-2026. על פניו זה נראה רע. הבחירות האלה, באותה רמה, היו יכולות להפוך לקאי ג'ונס, אוסמן ג'נג וג'יילן הוד סוצ'ינו (בבחירה שבסופו של דבר נשארה אצל מיאמי). דילון ג'ונס בכלל הגיע לוושינגטון בערב הדראפט. בסופו של דבר בחירות דראפט הן אופציות, ויש מנג'רים שפוגעים בהן כמו סם פרסטי מהת'אנדר. הקליפרס, ברוב המקרים, לא.

אותו עקרון תקף בקשר לשיי גילג'ס אלכסנדר, היום מועמד ל-MVP אבל אז רוקי של 11 נקודות ו-3 אסיסטים למשחק. לא בטוח שהוא היה עושה את אותה קפיצה אצל הקליפרס, קבוצה שלא באמת הצליחה לפתח שחקנים כשבלייק גריפין הגיע אליה מוכן, פחות או יותר, ודיאנדרה ג'ורדן בעיקר קפץ ותפס כדורים מכריס פול. אולי בדיעבד הוא היה צריך להיות שחקן בלתי נגיע, אבל אז להעביר אותו על שני שחקנים שהיו בטופ 10 בליגה השתלם. גם אחרי כל הפציעות והנאחס, קוואי ו-PG13 אחראיים על ההישג הגדול ביותר של הקליפרס אי פעם. לא כזה פשוט להגיע לגמר אזורי, כפי שהקבוצה החדשה של ג'ורג' יודעת על בשרה.

יותר מזה, הבחירות שהם חייבים לת'אנדר מסתיימות ב-2026, השנה בה מסתיימים החוזים של הארדן ושל נורמן פאוול ונשאר רק זה של קוואי. הקליפרס, בשקט, יכולים ללכת לבנייה מחדש בעוד שנתיים כשכל הבחירות אצלם וכשקבוצה לחוצה כלשהי תעביר משהו על לנארד. הם לקחו הימור, אמנם הימור שנכשל, ובדרך היו קונטנדרים או קבוצה מעניינת ל-5 שנים והכי קרובים לאליפות שהם היו אי פעם, כנראה כולל עידן לוב סיטי. בסוף, כאוהדים של הליגה (וייתכן שגם אוהדי הקליפרס עצמם), אנחנו צריכים לתמוך במהלכים כאלה. הקליפרס הוציאו את עצמם מהבינוניות – מקום 8 לפני הטרייד, שנה לפני כן מקום עשירי ושנתיים לפני כן הדחה בסיבוב הראשון – וניסו להפיח חיים בקבוצה. מהלכים כאלה, בסוף, הם מה שהופך את ה-NBA לעסק כל כך מעניין. גם אם במאקרו מדובר בכישלון.

(קרדיט לתמונה: NBA.COM)

נאג'י מרשל בדאלאס

אני מאוד אוהב את הקיץ של המאבריקס. כתבתי על קליי תומפסון במקום העבודה שלי, אבל מהלך מעניין לא פחות ועכברי יותר היה צירופו של נאג'י מרשל במקום דריק ג'ונס ג'וניור. אני לא חושב שמרשל יפתח, כי קליי לא היה חותם בדאלאס בשביל לעלות מהספסל, אבל הוא שדרוג על DJJ. מרשל בן ה-26 קלע ב-39% מהשלוש בעונה האחרונה, כשרוב הזריקות שלו מהפינות ושם הוא קולע ב-42%. לעומת דריק ג'ונס, שחקן של 30.4% בקריירה לפני העונה לצד לוקה וקיירי, מדובר בשדרוג משמעותי. יהיה הרבה יותר קשה להתעלם ממנו.

מעבר לזה, הוא שחקן הגנה טוב מאוד. מבין השחקנים ששמרו על מעל 7 זריקות במשחק ושיחקו מעל 60 משחקים רק פייטון ווטסון וקריס דאן הורידו את היריבים לאחוז יותר נמוך ממנו, כשמרשל עם 42.5% ושלישי מתוך 190 שחקנים. הוא אמנם שחקן ספסל, נכון, אבל לפי הנתונים באתר הליגה בילה לא מעט דקות מול ד'ארון פוקס, פול ג'ורג', קיירי ארווינג ושיי גילג'ס אלכסנדר. הוא יכול לשמור גם על גארדים ובשל לקפוץ לחמישייה.

מרשל מחזיק במוטת ידיים של 2.16 מ', אבל לא יכול לשמור על פורוורדים כמו דריק ג'ונס ג'וניור. לזכותו ייאמר שאין יותר מדי פורוורדים במערב. קווין דוראנט, קוואי לנארד ולברון ג'יימס לא נראים כמו שחקנים שיכולים לאיים על האליפות (או כאילו הקבוצות שלהם ידיחו את דאלאס). אמנם יש במזרח את טייטום ובראון, שהקשו גם על ג'ונס, אבל יכול להיות ששומר נמוך יותר דווקא יהיה פתרון טוב יותר, בפרט מול בראון. בסופו של דבר הם השיגו כאן אופציה שתשדרג את ההתקפה שלהם, תשפיע בנקודת תורפה הגנתית ובתווך אפילו הספיקו לחסוך כסף. אחלה עסקה.

ג'וליוס רנדל

הניקס עשו לא מעט בשבוע האחרון. הם קיבלו את מיקאל ברידג'ס בטרייד בו הוא עלה לא מעט – מה שמתחבר לאותו "אול-אין" שנגעתי בו בנקודה הראשונה של הטור – וראו את איזייאה הארטנשטיין הולך. זה משאיר אותם, כנראה, עם ג'וליוס רנדל בתור סנטר. הוא לא שיחק בפלייאוף האחרון, אבל נבחר לאול-סטאר בעונה של 24 נקודות, 9.2 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק. יכול להיות שנראה אותו במוקדם או במאוחר יורד לספסל, כמעין למאר אודום עם תפקיד מרכזי יותר בהתקפה, בזמן שמיצ'ל רובינסון פותח.

משהו בהתאמה שלו לניקס הנוכחית מרגיש מוזר, בטח אחרי הפלייאוף וכשהוא יצטרך לשמש כמעין מטריה אווירית. בפלייאוף הקודם, לצד ברונסון, רנדל קלע ב-37.4% מהשדה וזרק 14.7 זריקות בערב. כאן יש התקפה בלעדיו עם ברונסון, ברידג'ס, דיויצ'נזו ואוג'י, אבל ההגנה היא השאלה. רובינסון עשוי לחזור לחמישייה, אבל כסנטר שמעולם לא שיחק מעל 27 דקות בערב ושיחק ב-31 משחקים העונה קשה להסתמך עליו כמפעיל הבלעדי. רנדל יכול להיות אופציה לא רעה בכלל כסטרץ' פייב, אבל הוא מעולם לא היה שומר טוב גם כפאוור פורוורד. בגובה 2.03 מ' ובלי הקשיחות של דריימונד גרין למשל אי אפשר לדמיין אותו נאבק בג'ואל אמביד, יאניס אנטטוקומפו ואפילו פסקל סיאקם או באם אדביו לאורך סדרה שלמה.

לכן יכול מאוד להיות שנראה כאן טרייד נוסף. רנדל יכול לצאת מהחוזה בסוף העונה, אבל הוא אחד ממרימי הרצפה הטובים ביותר ושחקן שנותן התקפה לקבוצות שצריכות אותה. טרייד על ג'ארט אלן, במהלך שיעביר את אוון מובלי ל-5 ויעניק עוד שחקן שיכול לזרוק ולהוביל כדור לצד דונובן מיצ'ל, יכול להיות חיזוק מעניין של הקאבס. גם מעבר של וונדל קרטר, שיעניק לאורלנדו שחקן שיכול ליצור בהתקפה מהצד השני, יכול להיות מעניין גם אם לא יפתור את בעית הריווח של המג'יק.

פתרון שלישי עשוי להיות קלינט קפלה, במה שיגביה את התקרה של ההוקס ואולי סוף סוף יעניק לאונייקה אוקנגוו מקום בחמישייה. קפלה קלע השנה 11.5 נקודות עם 10.6 ריבאונדים ו-1.5 חסימות למשחק, עדיין יכול לתרום בצבע וירוויח מאוד מהמשחק לצד ברונסון (שמצידו יקבל חוסם לא רע בכלל). ההוקס הבינוניים יקבלו שחקן שמשתלב יותר טוב לצד טריי יאנג, ובהתחשב בפער בין השניים והעובדה שקפלה חוזה נגמר אולי גם לארי נאנס או דייסון דניאלס יעשו את הדרך לתפוח הגדול.