הדבר האמיתי?
אנחנו בשלב מוקדם של העונה, אבל כבר עכשיו מינסוטה במאזן 2:7. בשונה מקבוצות כמו דאלאס, למשל, היא עשתה את זה אחרי שניצחה קבוצות חזקות כמו 4 הפיינליסטיות האחרונות (דנבר, מיאמי, בוסטון וגולדן סטייט) ובעיקר דרך ההגנה. לא היו לה ימי קליעה מטורפים בדרך לשם.
ההפך. קארל אנתוני טאונס קולע ב-34.7% מהשלוש, מתחת לעונותיו הקודמות, וגם אנתוני אדוורדס לא מפציץ מהשלוש. זה אולי מוקדם מדי, אבל מרגיש שהם לא מנצחים בזכות מזל. אדוורדס נותן עונה שיכולה להסתיים בחמישיית הליגה הראשונה, מוביל בנקודות ואסיסטים ומחזיק את ההתקפה, אבל מה שמייחד אותם בעיניי זאת ההגנה.
יש למינסוטה 3 שחקני הגנה אדירים. הראשון הוא רודי גובר, שחקן הגנה היסטורי בעונה הסדירה ומי שנראה כאילו הוא חזר לשיאו מימי יוטה בצד האפור של המגרש. גובר משמש מטריה אווירית בצבע, כשהפעם בשונה מהשנים בג'אז הוא מוקף בשחקני הגנה טובים. התפקיד שלו הוא לחנות בצבע ולהשפיע על ההגנה, אבל היא לא תלויה רק בו. הוא שומר על 16.4 זריקות למשחק העונה, לעומת 20.8 בשנה האחרונה ביוטה.
הצלע השנייה במשולש, ושחקן ההגנה של העונה אצלי, הוא ג'יידן מקדניאלס. מקדניאלס שומר יריבים בממוצע על 36.1%, נתון פסיכי, ושומר כל ערב על הטובים בליגה. השחקנים עליהם שמר יותר מכל עד עכשיו לפי ה-NBA הם ג'ייסון טייטום, סטפן קרי, לאורי מרקנן, ברנדון אינגרם וג'מאל מארי. ההגנה של מקדניאלס לא מתוחכמת במיוחד, אבל היא פשוט טובה. הוא מספיק חזק בשביל לשמור פורוורדים גדולים כמו טייטום ומרקנן, מספיק מהיר בשביל קרי והופך את החיים של גובר לקלים יותר. קבוצת הגנה טובה צריכה שומר אישי אדיר ומגן טבעת, אבל לא רק את שניהם.
הצלע השלישית היא מייק קונלי, האיש שמכוון את ההגנה והכניס הרבה סדר במינסוטה מאז הטרייד בפברואר האחרון. בעונה המלאה הראשונה שלו עם גובר ביוטה היה להם את המאזן הטוב בליגה. קשה לי לראות את זה השנה כל עוד יוקיץ' משחק, אבל זה שילוב שמנצח בעונה הסדירה. הקבוצה פשוט טובה יותר, גם אם קונלי שחקן החמישייה החמישי בחשיבותו.
הפלייאוף רחוק. אנחנו באמצע נובמבר, ויש עוד זמן עד שנדבר על מצ'אפים וביתיות. אבל כבר עכשיו, ובפעם הראשונה מאז 2004 (להוציא חצי העונה המוזרה של ג'ימי באטלר), מינסוטה היא כוח בעונה הסדירה. בהתחשב במה שראינו עד עכשיו, מה שהיה חסר שם במשך שנים והגישה של קונטנדריות אחרות לעונה הסדירה, זה יכול להסתיים במקום בשלישייה הראשונה במערב.
הקבוצה של באם
אחרי פתיחת עונה רעה, מיאמי ניצחה את 5 משחקיה האחרונים. באם אדביו עם 24 נקודות, 12 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים למשחק בתקופה הזאת. אמנם זה היה מול יריבות חלשות ובהעדרו של טיילר הירו, אבל זה סימן אדיר למיאמי. קבוצה, שלפחות בשתי העונות הסדירות האחרונות, הייתה קיימת בסוג של ואקום.
גם בשנה בה היא סיימה בראשות המזרח, מיאמי ראתה את שחקנה הטוב ביותר מוריד הילוך בעונה הסדירה. ג'ימי באטלר זרק בשנה שעברה 13.9 זריקות למשחק, השנה 13.6, והוא ישמור את עצמו לפלייאוף. השאלה היא מי לוקח את הקבוצה על עצמו ב-82 המשחקים האחרים.
במשחקים הראשונים של העונה, וביותר מדי דקות בשנה שעברה, זה היה טיילר הירו. לא מקרי שמיאמי הגיעה לגמר דווקא בלי הגאנר, שחקן שאוהב לקחת זריקות מוקדמות מדי ולא יעילות במיוחד. הספקנו לראות ממנו משחקים של 22 נקודות ב-23 זריקות והרבה מהלכים שמורידים לאוהדי מיאמי שנים מהחיים.
כשבאם האופציה הראשונה הוא גם נותן למיאמי שחקן התקפה טוב יותר מהירו, וגם שחקן פחות אנוכי. הכימיה של באם עם דאנקן רובינסון (שיישאר בחמישייה לפחות עד חזרתו של הירו, ובשאיפה גם אחריה) טובה והנעת הכדור מרגישה בריאה בהרבה.
גם בלי קליעה יוצאת דופן או גיוון התקפי, באם שחקן מספיק טוב כסקורר וכמוסר בשביל להשיג ניצחונות בעונה הסדירה. כשהירו יתפקד כאופציה שנייה או שלישית בהתקפה, תלוי בחשק של ג'ימי באטלר, אז גם הוא יהיה יותר יעיל. זה תמיד הרגיש כאילו יש סוג של מחסום מנטלי שמונע מבאם להוביל את מיאמי, ועכשיו זה סוף סוף קורה. הוא יכול וצריך לזרוק 18-20 פעמים במשחק.
דשדוש
מילווקי אמנם ניצחה הלילה, אבל ציפתה למאזן יותר טוב מ-4:6. בטח כשההפסדים הגיעו מול טורונטו, אורלנדו ואינדיאנה. אחרי לוח משחקים קל ההגנה שלהם במקום ה-25 בליגה, וההתקפה רחוקה מהשיא.
הם ניסו לשחק עם ברוק לופז רחוק מהצבע, בשונה ממה שעבד בכל עונה סדירה בעידן מייק בודנהולצר, ונותנים ליאניס לשמור על יותר גארדים. יכול להיות שזה כורח המציאות, כשג'רו הולידיי הוחלף בדמיאן לילארד, אבל אף אחד לא ציפה שההגנה תראה כזה גרוע. גם כשהם ניסו לחזור להגנת הדרופ מהשנים הקודמות באופן יחסי זה לא אותו דבר, כי הגנת הגארדים נחלשה.
יכול להיות שהפתרון עובר דרך העלייה ההדרגתית בדקות של קריס מידלטון, או מעברו של פט קאונטון לחמישייה על חשבון מאליק "החור" ביזלי, אבל אני חושב שהוא עובר דרך ההתקפה. ציפינו לירידה בהגנה של הבאקס כשהם החליפו את הרכז עם ההגנה הטובה בליגה באחד הרכזים השומרים הגרועים בליגה. לא ציפינו שלילארד יקלע ב-37% מהשדה ו-27% מהשלוש.
הפתרון, כאן, מתחיל בפיק-נ'-רול. ראינו מעט מאוד מהלכים של דיים ויאניס, הצמד שהיה אמור להוביל את ההתקפה של הבאקס עם חסימות וגלגולים. לילארד עושה לא מעט פיק-נ'-רול, כצפוי, אבל לא מספיק עם יאניס. נכון ל-6.11, הם הריצו פחות פיק-נ'-רול מג'רמי סוהאן וזאק קולינס או אריק גורדון ויוסוף נורקיץ'. היו להם 42 מהלכים ב-3 שבועות, כמות שהם צריכים להגיע אליה בשבוע.
יכול להיות שזה לוקח זמן. גם דנבר התחילה את שנה שעברה ב-7:8, אז זה התחבר והם לקחו אליפות. אני יותר פסימי. סימני השאלה שהיו לפני הטרייד רק התחזקו, סימני הקריאה נחלשו וההתקפה לא שם. יש להם משחקים מול קבוצות עם הגנות טובות בהמשך החודש, כאלה שלא יתנו בקלות לדיים ויאניס את זריקות העונשין שהם קיבלו עד עכשיו. האם זה יתחבר? האם נראה עוד מהלך פאניקה? לא ברור. מה שכן ברור זה שמילווקי המדשדשת הופכת לאחד הסיפורים המעניינים של נובמבר.
מינסוטה באמת חביבה ומכוונת גבוה יותר מבעבר אבל יש לה תקרת זכוכית.
לא רואה אותה עוברת שני סיבובים בפלייאוף.
מיאמי משעממת אותי.
ומילווקי אכן חורקת. לא תולה תקוות גדולות בלילארד.
גם אני לא. אבל קצת כמו סקרמנטו בשנה שעברה, הסיפור הוא לא בהכרח תחרות על אליפות. אני גם חושב שיש למינסוטה כלים לעקוף את הבעיה שהייתה ליוטה עם גובר אבל זה עוד רחוק
בראבו
נהניתי לקרוא, תודה.
ניתוח נהדר. תודה.
1. מיני כקבוצה נראית מחוברת ובשלה השנה לעשות רעש במערב. היא תלך לאן שאנט מן ייקח אותה.
היא המצ'אפ הכי קשה שיש נגד דנבר בליגה: קאט וגובר יצמצמו ככל הניתן את השליטה של יוקיץ' בצבע ויתישו אותו התקפית (טאונס) והגנתית (גובר) ואדוארדס ייתקוף אותו בכל חדירה לסל.
2. בוואקום שנוצר במיאמי, באם נכנס מעולה ועושה זאת בעונה נהדרת אישית שלו. כמובן שזה רק לעונה הסדירה, עד שבאטלר יתעורר מהתרדמת.
3. מילווקי בבעיה רצינית. לילארד נראה קטסטרופה ולא מחובר, מידלטון לא חזר לכושר עדיין והקבוצה ירדה משמעותית בהגנה עקב שחרורם של הולידיי,גרייסון אלן וג'אבון קרטר. כרגע אני רואה את פילי מול בוסטון בגמר המזרח.
יש מצב שהם המצ'-אפ הקשה ביותר לדנבר, אני חושב שזאת גולדן סטייט למרות הפתיחה האיטית. מבחינת גמר המזרח, אגב, אני כרגע מאמין ברימאץ' של השנה שעברה
גם גס הם מצאפ טוב מול דנבר, רק שהם כרגע קטסטרופה.
לא רואה את מיאמי מגיעה שוב לגמר מזרח.
אני חושב שנגמר להם הסוס וגם המזל.
דנבר ינגבו ויטאטו את מיני. מיני לא יעברו גם סיב
תודה על הניתוחים רועי.
מסכים שמילווקי נראים בבעיה – בהגנה הם מממשים את התחזית הפאסיבית על כך שהיא תיחלש מהותית בעקבות הטרידד, ובהתקפה נראה שלילאד עדיין לא שם.
נחכה ונראה אם משהו ״ישתחרר״ בשת״פ בין לילארד ויאניס בהמשך. בלי היתרון הפוטנציאלי בצד ההתקפי, יהיה להם קשה מאוד בפלייאוף.
מחשבות מעניינות רועי
הפריחה של פילדלפיה גם כן הפתיעה אותי…
👍
תודה רועי.
בגדול אני מסכים עם כל מה שכתבת, אבל אני עדיין מחזיק יותר מטאונס מאשר מאדוארדס וחושב שטאונס הוא השחקן הטוב יותר אם אפשר לחבר את הדברים אצלו
טאונס שחקן טוב יותר, אבל אין לו את האופי של המוביל. לאדוורדס יש
אדוארדס חתול רחוב🦁🦁, טאונס חתלתול בית😽😽
ניתוח של מקצוען אמיתי. גם אני שמתי לב על ג'יידן מקדניאלס. גובר ממש מתעלה על עצמו. כל הכבוד לאריק ספואלסטרה שאחרי שאיבד את וינסנט הוא רי-אירגן את מיאמי, ועוד ללא טיילר הירו. לי נראה שדאנקן רובינסון עלה מדרגה והפך לשחקן חמישייה קבוע. אני מאמין שדיים עוד יפתיע את כולנו לטובה. תודה רועי. אתה אחלה
נניתוח של מקצוען אמיתי. גם אני שמתי לב על ג'יידן מקדניאלס. גובר ממש מתעלה על עצמו. כל הכבוד לאריק ספואלסטרה שאחרי שאיבד את וינסנט הוא רי-אירגן את מיאמי, ועוד ללא טיילר הירו. לי נראה שדאנקן רובינסון עלה מדרגה והפך לשחקן חמישייה קבוע. אני מאמין שדיים עוד יפתיע את כולנו לטובה. תודה רועי. אתה אחלה
תודה רבה מנחם, איתך בקשר לרובינסון
בס"ד
תודה רבה רועי.
בהחלט נקודות מעניינות
אני מקוה שהבאקס יתחברו.
זה לא רק הולידיי שחסר, עוד שחקנים עזבו,
ושחקנים'ם מתבגרים כולל לופז, מידלטון ופורטיס.
לגבי מיני נראה אם תהיה המשכיות.
לגבי מיאמי, הירח צריך להעלות מהספסל, מזכיר לי את קוזמה.
הרוקי החדש של מיאמי, JAQUEZ, שנבחר מקום 18 בסיבוב בראשון השנה, שהחליף את באטלר במשחק לפני האחרון, הוא כ"כ מוצלח, שנראה שמיאמי תדבר מאוד חזק השנה. הם מצאו אוצר אמיתי.
בוא ניזהר קצת מהתלהבות יתר מרוקיז מבוגרים בלי יד מבחוץ.
אכן אולי זה הברקה של משחק אחד. אבל בכל זאת, הוא נבחר במקום 18, אז יותר מאדם אחד העריכו שהוא שווה משהו – והמערכת של מיאמי ידועה כטובה מאוד.
מערכת או לא – יהיה לו קשה להצליח בלי קליעה מבחוץ.
הסיפור הגדול בעיני עם מיניסוטה הוא המשחק מול גולדן סטייט, על הנייר גולדן בנויה להשפיל את מיניסוטה, מדובר בקבוצה שיכולה לשחק עם חמישייה מחוץ לצבע במשך 48 דקות וידועה במשחק החכם מאוד שלה, ולמיני יש שני שחקנים שמתקשים בלשון המעטה בהגנה מחוץ לצבע ועדיין גולדן הפסידה, ובצד השני של המגרש יש לגולדן את היכולת לאמלל את מיני בהתקפה ולהוציא את אנט וקאט מהרצף ומהזון.
במקום השפלה קיבלנו הפסד של גולדן סטייט.
האם מדובר גולדן מאכזבת או שמיני מפתיעה, לדעתי מדובר בשילוב של שניהם אבל זה שאלה חשובה לגבי המשך העונה של שתיהן
ניתוח מצוין ומעניין, תודה רבה רועי.
.
לדעתי הבעיה של טאונס היא לא שאין לו אופי של מוביל, אלא שאין לו אופי בכלל. הוא גירסה רכה מאד של אנתוני דייויס.
איפה שמייק קונלי דורך צומח דשא
ממש ככה
בדיוק
אמת.
תודה רועי
לדעתי לילארד לאורך הקריירה אחד כשחקנים הכי overrated בליגה
מעולה רועי.
העלית נקודות חשובות ובולטות ואני מסכים עם הניתוח.
באם הוא סוג של כוכב אפור. אני אוהב את השחקן אבל להיות העוגן ההתקפי במשך עונה שלמה קצת גדול עליו.
האם מינסוטה פשוט מתחילה לממש את הפוטנציאל שחזו לה (אברי ואחרים, בינהם גם אני) בשנה איחור?
גובר טוב בעונה הרגילה, בואו נראה שהוא משחק גם בפלייאוף.
מי זה המקדניאלס הזה ואיך זה שלא שמעתי עליו?
בוא נגיד שמילווקי נחלשה מאוד השנה ומסתמן שמעבר לאובדן של הולידיי , הבעיה היא שמידלטון בהתרסקות רצינית…
ההתלהבות שלך לאורך כל השנים מגובר לא מובנת לי בכלל …."שחקן היסטורי מבחינה הגנתית בעונה הרגילה " שלא מעלים אותו בכלל לשחק בפלייאופ כי הוא פתאום הופך לחיסרון ואין לו על מי לשמור…..להזכירך שהעונה הרגילה איבדה לגמרי מחשיבותה .כשהבידורסל נגמר בחודש אפריל אז גובר יורד בד"כ לספסל.