פריוויו מסודר לסדרת הגמר ולמשחק הראשון שלה יעלה כאן מחר, אבל עוד קודם לכן כינסנו את הצוות לדיון 5 על 5 לקראת הגמר הגדול בין בוסטון לדאלאס, הראשון בו לקבוצה המזרחית יש יתרון ביתיות מאז 2019 והשני מאז 2013. איתנו בצוות היום – NBA בדם, Stockton2Malone, דן רוזנבלום, שחר צ'קוטאי ושחר שרון.

שאלה 1: בוסטון הפסידו רק 2 משחקים לאורך הפלייאוף הזה ועלו לגמר בצורה הכי חלקה מאז 2017, ואילו דאלאס צלחו 3 סדרות לא פשוטות בלי יתרון ביתיות. האם אתה חושב שתהיה לזה השפעה על סדרת הגמר?

NBA בדם: אני לא חושב שתהיה לזה משמעות גדולה מדי. בוסטון דווקא כן ניצחו בגמר המזרח כמה משחקים צמודים, ודאלאס עברה כמה סדרות לא פשוטות, אבל לוקה נראה בריא/כשיר יותר עכשיו מבתחילת הפלייאוף ויש למאבריקס מנוחה של שבוע שזה די ויותר.

Stockton2Malone: בוסטון הפסידו רק ב-2 משחקים לא בגלל שהם היו כל כך חזקים (כלומר אולי הם כן, פשוט לא הראו את זה) אלא בעיקר בגלל פציעת שחקנים מובילים של היריבות. בכל הפלייאוף, הם בסך הכל שיחקו משחק וחצי נגד קבוצה בסגל מלא (אינדיאנה) וניצחו את המשחק הראשון בנס כזה שמגמד את נס ז'לגיריס. לכאורה, דווקא דאלאס יכולים להרגיש בטוחים יותר, מכיוון שהם ראו יותר דברים מאתגרים בפלייאוף הזה ועברו אותם בהצלחה. מצד שני, בוסטון עולה לגמר שני שלה בשלוש השנים האחרונות, הם אמורים להיות מנוסים מידי בשביל שדברים כאלה ישפיעו עליהם.

דן רוזנבלום: אני משער שכן. כמו שאמרו חכמים "התוצאה לא משנה, אלא הדרך". כאשר נתקלים בקשיים ומתגברים עליהם, זה מחשל את האופי, התודעה והנפש. ללא התגברות על קשיים, בני אדם לא מתפתחים נפשית, שכלית ורוחנית. בהיבט זה, דאלאס מגיעה מגובשת יותר, רעילה יותר ועם צלקות ופצעי מלחמה טריים שהם יכולים להראות לאחרים ולהתגאות בהם. בוסטון היא מועדון עילית עם הנהלה ושחקנים מופתיים. בוסטון מגיעה כפייבוריטית לגמר, אך הנוחות הזו עלולה לפגוע בהם. ניתן לראות במפגש ביניהם כקוטבי.
מועדון אחד הוא מסודר מאין כמוהוא, טקטי ומחושב. נוקף, מקובע וצפוי…והשני יצירתי וכזה שנע יותר על הרגש והאינטואיציה. אתם יודעים מה פירוש המילה Maverick באנגלית? – "An Unorthodox and Independent minded person" כלומר, אדם בלתי צפוי בעל מחשבה עצמאית. כמו לוקה. אז כן, המאבס מגיעים עם יותר אופי, חדווה ולהט מאשר בוסטון, אשר תמשיך לסמוך על המקצועיות וקרות הרוח שלה בכדי לנצח.

שחר צ'קוטאי: יש לזה כמה השלכות שלוקחות לכמה כיוונים. מבחינת מאמץ והגעה לשיא, בוסטון התמודדה עם זה די בקטנה בסדרה האחרונה ולכן יכול להיות שדווקא לדאלאס יש את היתרון כאן. דאלאס עברה משוכות לא פשוטות בדרך והגיעו לשיא גם מבחינה קבוצתית וגם מבחינת מוכנות לסדרה. אולם דווקא מבחינת מנוחה יכול להיות שבוסטון תהיה זאת שמרוויחה יותר, אם זאת החזרה של פורזינגיס למגרש ואם זה מבחינת רעננות. ההשפעה של זה תהיה דווקא מהצד של דאלאס שתפתח חזק ותעמיד את בוסטון במצב שהיא עדיין לא נתקלה בו. כאן תבוא לידי ביטוי הניסיון של המאמן והוטרנים של בוסטון.

שחר שרון: האמת שקשה לדעת איך זה ישפיע על ספורטאים, מצד אחד כמובן יש את העומס על השחקנים ומצד שני הקרבות הקשים הם מה שמחשלים את הקבוצות ומביאות אותם ברמת מוכנות גבוה יותר. יש איזה חסרון לקבוצה שמגיעה לאחר סוויפ לעומת קבוצה שהיא בכושר משחק במשחקים הראשונים אך במשחקים האחרונים הקבוצה עם יותר עומס ובמיוחד הכוכבים של הקבוצה עלולים להיות עייפים מדי. אך כאן לקראת הגמר הייתה הפסקה גדולה וגם דאלאס סיימו את העסק יחסית מהר. כך שאני חושב שהיתרון דווקא לדאלאס שעברו יחד משוכות גבוהות יותר אך אני לא חושב שהיתרון הזה יהיה כל כך משמעותי וכנראה שאם כן יהיה בעיקר במשחק הראשון.

שאלה 2: מי לדעתך יכול להיות אקס פקטור משמעותי עבור בוסטון?

NBA בדם: פורזינגיס שחוזר מפציעה ואין לדעת מה כושרו. הוא המגן טבעת היחיד בקבוצה שיכול לצלוף מבחוץ וגם לקלוע מבפנים. איתו ובלעדיו זו קבוצה שונה לגמרי.

Stockton2Malone: פורזינגיס. חידה עבור שתי הקבוצות. איך הוא יחזור מהפציעה, כמה דקות יוכל לשחק ובאיזו יעילות? כביכול, דאלאס כבר שיחקה נגד גבוה דומה – צ'ט הולמגרן וסך הכול הסתדרו איתו לא רע. כאן כמובן הסיפור שונה – בוסטון יכולה לשחק דקות ארוכות עם שני גבוהים חזקים שגם קולעים מבחוץ – זה משהו שדאלאס עדיין לא נתקלה. לכן, עד כמה שפורזינגיס, שחקן שכל הקריירה שלו לא בלט בפלייאוף, בלשון המעטה, יוכל להיות יתרון עבור הסלטיקס, תלוי במעטפת הקבוצתית שלהם – לפתח מבטים עבורו ולחפות עליו בהגנה כדי שדונצ'יץ' לא יהפוך אותו לרודי גובר. אם בוסטון תצליח, אין לדאלאס באמת תשובה אליו,

דן רוזנבלום: אם טייטום לא יגיע למשחק אחד או שניים, לבוסטון אין סיכוי. הוא חשוב מדי כדי שיהיה לו משחק רע. ראינו לאורך כל הקריירה שלעיתים הוא פשוט נעלם ברגעים המכריעים והוא לא יכול לאפשר לעצמו לעשות זאת הפעם. בראון יציב ממנו ויעשה את הנקודות שלו כך או כך…אבל טייטום נוטה לאבד שטף בזריקות שלו ולהפוך לרול פלייר במשחקים הפחות טובים שלו. אם בוסטון רוצה להניף גביע? הם חייבים את טייטום ב-110% שלו. כל דבר אחר? לא יספיק.

שחר צ'קוטאי: שני הגארדים של בוסטון. ג'רו הולידיי מביא המון נשכנות וניסיון של אלוף. החטיפה שלו בסוף המשחק השלישי היא לא מקרית, כשהוא עשה דברים דומים עם מילווקי. הוא יודע מה הוא עושה ויכול גם לשמור על לוקה וגם על קיירי ובמידת הצורך גם לבוא לעזרה. השם השני שהוא דרק וויט – מעבר לעניין ההגנתי שהוא ידוע בו, וויט מוסיף את היציבות ההתקפית כדי להשפיע בצורה מלאה על המשחק. כאשר ההגנה של דאלאס תתרכז בטייטום ובראון דווקא וויט הוא האיש שילכו אליו לקליעה הבטוחה. הוא עשה את זה מעולה מול מיאמי וגם מול קליבלנד.

שחר שרון: בלי לציין כמובן את הכוכבים, שכמובן בלי סדרה מעולה של טייטום ובראון לבוסטון אין סיכוי לאליפות. האקס פקטור לדעתי יהיה פורזינגיס. איך שהוא יחזור מהפציעה יהוה פקטור משמעותי עבור בוסטון, דאלאס קבוצה מאוד גדולה, לוקה בעצמו גארד גדול שמשתמש בגוף שלו הרבה. ועם לייבלי גאפורד וושינגטון, היכולת של פורזינגיס לשמור אותם ולבטל את יתרון הגובה של דאלאס ובהתקפה לרווח את המגרש יכולים להיות הסיבה לכך שבוסטון תצא עדיפה בסדרה הזו.

3. מי לדעתך יכול להיות אקס פקטור משמעותי עבור דאלאס?

NBA בדם: פי ג'יי וושינגטון יצטרך להיות כינור שלישי ראוי כדי שלדאלאס יהיה סיכוי טוב. השלשות שנכנסו נגד אוקלהומה פחות נכנסו בסדרה נגד מינסוטה, והפעם הוא יצטרך לספק משהו כמו 15 נקודות למשחק ולקלוע את המבטים החופשיים שהוא יקבל.

Stockton2Malone: פי.ג'. וושינגטון. כנראה מדובר בהחתמה הטובה ביותר בטרייד דד ליין יחד עם דניאל גאפורד. הווינג המצוין מתפקד נפלא בהגנה, כמו למשל נגד טאונס שצנח מאוד באחוזים נגד דאלאס ביחס לסדרה שלו נגד דנבר, אבל בהתקפה קצת חסר יציבות, פעם השלשות נכנסות ופעם פחות. נגד בוסטון, הוא כנראה ישמור הרבה על טייטום וגם יצטרך לשים את השלשות באחוזים סבירים כדי שבוסטון לא יוכלו לצופף את הצבע לחדירות של ארווינג ודונצ'יץ'.

דן רוזנבלום: אני לא הולך רחוק וננעל על דונצ'יץ'. כמו טייטום, הוא לא יכול לאפשר לעצמו אפילו מחצית גרועה בסדרה הזאת. ייתכן שכרגע דונצ'יץ' הוא שחקן הכדורסל הטוב בעולם וללא הנקודות וההובלה שלו, דאלאס עלולה להפסיד בסוויפ. תחושת הבטן אומרת שיהיה לו יותר בטחון עצמי מכל שחקן אחר על הפרקט, כי הוא פשוט נולד עבור רגעים כאלה. אני צופה שהחיוך הממזרי שלו לא יחמוק מאיתנו גם במשחק הראשון…אך אם לוקה יהא מוטרד, ירגיש חוסר בטחון או יחשוב יותר מדי…דאלאס עלולה להתנדף.

שחר צ'קוטאי: זאת הולכת להיות תשובה מפתיעה – דרק ג'ונס ג'וניור. הוא יקבל עבודה קריטית בהגנה והוא עד כה מראה שהוא יכול לעמוד בה. מעבר להגנה הוא קריטי בהתקפה. בכל פעם שלוקה/קיירי יכנסו לצבע הוא ופיג'יי וושינגטון יקבלו את הכדורים, מוושינגטון כבר יודעים להיזהר אבל גם ג'ונס קולע בפלייאוף הזה ב-39.7% משלוש. כדאי שההגנה לא תיתן לו זריקות פנויות.

שחר שרון: גם כאן אני לא אדבר על לוקה או קיירי כי ברור ששניהם יצטרכו להמשיך להיות ענקיים בשביל שהקבוצה שלהם תוכל להביא את הגביע חזרה אל טקסס. אך יש לי תחושה שמי שיוכל להיות אקס פקטור עבור הקבוצה הוא דווקא דריק ג׳ונס ג׳וניור שיכול להיות הוויגינס של הגמר הנוכחי. לאחר העבודה הטובה שעשה על אדוארדס נראה שיכול להיות שהוא יהיה זה שיופקד גם עם טייטום. וכשהוא נשמר ברמה גבוה כמו שעשה וויגינס ב-2022 כולנו זוכרים איך זה נגמר ואיזה סדרה חלשה יחסית הייתה לטייטום. אני לא רוצה לקרוא לטייטום רך, אבל בינתיים עוד לא ראינו אותו עובר משוכה מאוד גבוהה, ועד שהייתה אחת כזו הוא די נעלם באותו גמר.

4. איזה מאצ'-אפ או מפתח מרכזי יכריעו לדעתך את הגמר?

NBA בדם: הגנת בוסטון על שני הכוכבים של דאלאס. לבוסטון יש המון שומרים איכותיים לשים עליהם ועצירה של אחד מהם תקשה מאוד על דאלאס לנצח בסדרה.

Stockton2Malone: אני אבחר בשני נושאים הבאים – הדבר הראשון הוא ריבאונד ההגנה של בוסטון. בשלושת הסדרות המערב, דאלאס שלטו בריבאונד וזה מאוד עזר להם לנצח, כי גם הקליפרס וגם הת'אנדר כן הצליחו להוריד את האחוזים של המאבריקס מהשדה. לבוסטון מצד אחד יש נחיתות מסוימת בגובה ומסה, מצד שני הם כבר הוכיחו שהם מסוגלים לבצע התאמות תוך כדי סדרות וגם תוך כדי משחקים. אני מעריך שגם ההגנה של בוסטון תוריד את האחוזים מהשדה של דאלאס, השאלה עד כמה הם יצליחו למנוע מהם הזדמנות שניה בהתקפה. הדבר השני הוא המאצ'-אפ בין המאמנים. מדובר בשני מאמנים לא הכי מוערכים בליגה, לדעתי לא בצדק. ג'ייסון קיד, נזכור, אחד הרכזים הגדולים בתולדות הכדורסל, כמאמן, אחרי שנים של כישלונות במילווקי, מתגלה כמאמן שמסוגל להכיל את קיירי ארווינג (רק על זה מגיע לו פרס נובל ברפואה … או שלום … לא יודע במה אבל בטוח זה פרס נובל) וגם סוג של לאמן את לוקה דונצ'יץ'. מנגד, ג'ו מאזולה, מושמץ כל הזמן על חוסר ניסיון ויכולת להגיב תוך כדי משחק, מתגלה בפלייאוף הזה כמאמן שדווקא כן מסוגל לבצע התאמות ולהתגבר על מאמנים כביכול מנוסים ממנו.  

דן רוזנבלום: הגבוהים של דאלאס מול הגבוהים של בוסטון. אם פורזינגיס ימשיך להיעדר לדאלאס יש יתרון מהותי בעמדות הפנים. האמת, אפילו עם זינגיס…לדאלאס יש יתרון בפנים. האנרגיות המתפוצצות של לייבלי וגאפורד הם המניה הכי חמה בליגה. אמנם אל הורפורד הוא דבר בטוח יותר מהזריחה, אבל הקבעון שלו יתקשה להגן על הצעירים החופשיים הללו. לא לשכוח שקליבה חזר מפציעה וגם הוא שחקן פנים רב גוני שיודע לרווח את המגרש. מי שישחק הגנה טובה יותר, יעשה בוקס אווט ויעשה חילופים מהירים יותר מחסימות, ינצח.

שחר צ'קוטאי: המאצ'-אפ המרכזי מבחינתי הוא התרומה של השחקנים המשלימים. לוקה וקיירי יעשו את שלהם ויקלעו את 50-90 נקודות במשחק. בראון וטייטום יקלעו גם הם את 50-80 במשחק. וכאן מגיעה השאלה כבדת המשקל – איזו יחידה תיתן יותר גב לכוכבים. האם השלשות של בוסטון יכנסו? האם הסנטרים של דאלאס ירמסו? האם וויט הורפורד והולידיי יוכלו לתת מעבר להגנה עוד אספקט נוסף? האם דרק ג'ונס ג'וניור ופי-ג'יי וושינגטון יוכלו לספק תצוגת קליעה? – כל השאלות הללו מגיעות למקום אחד – מה המשלימים יעשו עבור האליפות.

שחר שרון: ⁠הגמר שייך לכוכבים, והבאק קורט יהיו המצ׳אפ שיכריע כנראה בסופו של דבר את זהות האלופה. טייטום ובראון מול לוקה וקיירי.

5. זמן הימורים. מי לדעתך תנצח ובכמה ומי יהיה הפיינלס MVP?

NBA בדם: בוסטון ב-5. הסלטיקס ינצחו את שלהם בבית ויגנבו אחד בחוץ. טייטום ובראון הפעם ממש בשלים, למודי ניסיון ומוקפים בצוות מסייע איכותי ביותר. טייטום MVP.

Stockton2Malone:

לא סובל את אירווינג האנטישמי ואת דונצ'יץ' הבכיין בן בכיין. אז ברור בעד מי אני בסדרה. מצד שני, אין מה להגיד, הם הגיעו לגמר בצורה מרשימה. לכן, אני מהמר (מקווה להתבדות) 4- 1 לדאלאס בסדרה צמודה. פיינלס MVP – דונצ'יץ'. 

דן רוזנבלום: קשה מאוד להמר ואני ממש לא מאלו שמהמרים. אם מהמוח : בוסטון ב-7 – ג'יילן בראון MVP. אם מהלב : דאלאס ב-6 – דונצ'יץ MVP.

שחר צ'קוטאי: מעבר לעניין המקצועי, יש גם את העניין האישי. אני לא אוהב את בוסטון מסיבות ברורות (אוהד שיקגו ומיאמי…) אבל ממש קשה לי עם לוקה וקיירי. אני שונא את המבטים לשופטים כל שנייה ואת קיירי כי הוא קיירי. 2-4 בוסטון, הולידיי מצטיין.

שחר שרון: דאלאס ב-6 ולוקה MVP.