You are currently viewing פריוויו שלא היה למשחק שלא יהיה 3 – סיפור בהמשכים במקום משחק – חלק שלישי ואחרון / עמיחי קטן

פריוויו שלא היה למשחק שלא יהיה 3 – סיפור בהמשכים במקום משחק – חלק שלישי ואחרון / עמיחי קטן

האתר הרשמי של בוסטון

כידוע, גם הלילה לא יתקיימו משחקים בשל הניצחון של בוסטון בסדרת גמר המזרח נגד אינדיאנה. במקום המשחקים שהיו עשויים להיות בסדרה הזאת, אני אמשיך בפרסום סיפור בהמשכים על בוסטון והמסע שלהם לגמר. כל קשר בין הסיפור למציאות הוא מקרי בהחלט…

החלק הראשון נמצא כאן, והחלק השני נמצא כאן.

ג'ייסון לא הצליח לעצום עין ביומיים שעברו מאז, ואף סירב לצאת מהבית. הוא הרגיש שהקבוצה כולה נכשלה בגללו ובגלל מאבקי האגו שלו עם ג'יילן. הוא לא יכול היה לשכוח את מה שקרה מהרגע שהוא ברח. וומבי תפס את הקופסה, הזעיק את פופ ושאר אנשי הספרס והם מיד נעלמו עם הקופסה, כשפופ עוד מספיק לומר ש"ככה זה לא יעבוד להם".

כעבור יומיים, נפגשו ג'רו ואל לאימון משותף של אלו שעברו את גיל 30, כשהם שני השחקנים היחידים בבוסטון שעומדים בקטגוריה הזאת, ואחרי האימון הם התיישבו לשוחח בחדר ההלבשה. ג'רו סיפר לאל על האליפות שלו במילווקי בתור היחיד בסגל של בוסטון שעשה זאת ועל כמה מהאתגרים שהבאקס עברו בדרך לשם.

"זו הייתה העונה היחידה בקריירה שלי מחוץ לפלייאוף" אמר אל. "תמיד הייתי בפלייאוף, ואף פעם לא הצלחתי להגיע עד הסוף, אבל אף פעם לא הייתה לי קבוצה מוכשרת כמו שיש לנו עכשיו".

"יאניס החמיץ שני משחקים בגמר המזרח בגלל פציעה, אחרי שהיה חשש שזה יהיה יותר גרוע" סיפר לו ג'רו. "אבל היינו צריכים לצלוח אותם, בלי לדעת מה המצב שלו ומתי הוא יחזור. לא הייתה לנו ברירה וכל אחד היה צריך למצוא את הדרך להשתפר עוד קצת".

"הבנתי מה אתה מנסה לומר" ענה לו אל. "עכשיו זה התפקיד שלנו להרים את הקבוצה עד שג'ייסון יתאושש. גם מבחינה מנטלית, אבל גם מבחינה מקצועית אם נצטרך לעלות על הפרקט עד אז".

ג'רו ואל קיבצו את השחקנים, ומי שנותרו הם ג'ייסון וג'יילן, וכמובן גם דריק וויט. הם התכנסו כולם בחדר ההלבשה כשג'רו התקשר לג'יילן שהסכים להגיע כדי לנסות לתקן. המקרה הקשה יותר היה ג'ייסון, אבל גם הוא הסכים להגיע בסיומה של שיחת טלפון בה ג'רו הבטיח לו שהם לא ידברו על מה שקרה שלשום. האחרון שהיה צריך לקרוא לו היה ג'ו, אבל המאמן הסכים במהירות להגיע כשהוא ראה שהשחקנים לוקחים אחריות על הסיטואציה.

ג'יילן וג'ייסון הגיעו והתיישבו בשני קצוות החדר, ג'ו התיישב באמצע והביא איתו גם את בראד, ואז ג'רו נעמד והתחיל לדבר.

"אני השחקן החדש ביותר של הקבוצה" הוא פתח. "אבל גם היחיד כאן שלקח אליפות בעבר, אז תקשיבו לי".

הפתיחה הזאת ללא ספק עבדה וגרמה לכולם להקשיב לג'רו.

"כל אלופה עוברת בדרך משברים, חלקם על הפרקט וחלקם מחוץ לפרקט. יש מריבות בין הכוכבים ויש מאבקים, ודברים מסתבכים תוך כדי תנועה".

כולם הקשיבו בשקט בזמן שג'ו ובראד חייכו לעצמם.

"היום היה אמור להיות משחק 7 נגד אינדיאנה. את הסדרה הזאת ניצחנו, אבל יש לנו אתגר מיוחד הפעם. אנחנו צריכים להחזיר לכאן את דריק וויט ולהחזיר את הקבוצה כולה לתלם, ואת זה נוכל לעשות רק עם שיתוף פעולה של כולם".

כולם מחאו כפיים כשג'רו סיים לדבר ומיד אחר כך ג'ייסון נעמד וביקש את רשות הדיבור.

"אני רוצה להתנצל בפני כולם" אמר ג'ייסון. "זה קצת פגע בי שג'יילן נבחר להיות המצטיין של גמר המזרח במקומי, למרות שהוא כנראה הבחירה הנכונה הפעם, וכשהוא רצה להוביל את הפעולה שלשום כבר ראיתי אותו בדמיון מניף עוד גביע MVP אישי על חשבוני".

ג'ייסון עצר לרגע, הביט מסביב ורואה שכולם מקשיבים לו ומחכים שהוא ימשיך.

"זה לא קל להיות השחקן המוביל של הקבוצה, זה שצריך להחליט מתי לקחת על עצמו ומתי לעזור לאחרים להגיע להזדמנויות שלהם, אבל זה עוד יותר קשה כשחושבים שאני החולייה החלשה ולא מספיק טוב כדי להוביל קבוצה".

ג'יילן התקרב לג'ייסון והושיט לו יד. הם לחצו ידיים והתחבקו.

"אל תקשיב לביקורות" לחש ג'יילן לג'ייסון. "הם פשוט מקנאים בנו שיש לנו כוכב שמאפשר גם לאחרים להוביל כשצריך".

כולם נשמו לרווחה, בידיעה שלפחות בעיה אחת מאחוריהם, ואז בראד סימן לכולם לשבת שוב.

"זו העונה האחת עשרה שלי כאן" אמר בראד. "אנחנו כל פעם מתקדמים עוד קצת ועוד קצת אל היעד, ובכל פעם אנחנו משתפרים כקבוצה והופכים לטובים יותר. עברנו סדרות מאתגרות וקשות רק כדי ליפול בסדרות הבאות, אבל בכל פעם המשכנו עד שהפכנו לקבוצה הכי טובה, זו שמגיעה לגמר עם שני הפסדים בלבד בדרך".

בראד עצר רגע לשתות קצת מים ואחרי רגע המשיך.

"עכשיו כל מה שנותר לכם הוא להחזיר לזיכרון את דריק וויט".

"ואז גם להחזיר אותו פיזית" הוסיף ג'ו.

"כמובן" אמר בראד קצרות.

בראד פתח את המסך הגדול בחדר ההלבשה והתחיל להקרין מהלכים. כשהם הגיעו לסל ההוא במשחק 6 נגד מיאמי לפני שנה כולם כבר חייכו לעצמם ונזכרו.

"אני מסרתי לו והוא קלע את השלשה" צעק פתאום ג'יילן. "במשחק 4 ההוא נגד אינדיאנה, ואז ניצחנו 105- 102. עכשיו נזכרתי".

החיוכים מסביב הראו שג'יילן לא היה היחיד שנזכר. כולם החלו לדבר על מהלכים שונים של דריק וויט בשנתיים וחצי שלו בבוסטון ואיש לא שם לב לכך שבראד יצא פתאום מהחדר. איש מלבד ג'ו.

"אני אחזור בעוד כמה דקות" מלמל ג'ו ומיהר לצאת בעקבות בראד, עוקב אחריו בשקט ושוקל את הצעדים העתידיים שלו. בראד עצמו הלך מהר ולא הביט לאחור, וג'ו הבין שבראד חושב שאיש לא שם לב לכך שהוא יצא.

בראד ירד במהירות במדרגות אל קומה 4- ומיד אחריו ג'ו, כשבדרך הם עוברים פיסות היסטוריה של הסלטיקס. גביעי האליפות משנות ה-50, ה-60 וה-80 עמדו אחד ליד השני, ובצד השני עמד הגביע של 2008 יחד עם התארים האישיים של כוכבי העבר וג'ו תהה לעצמו איך זה שהוא לא ירד לכאן בעצמו עד עכשיו.

בראד נעצר ליד גביע ה-MVP של דייב קאונס מעונת 1973. ג'ו נעמד מאחור, בין השחקן השישי של קווין מקהייל לזה של ביל וולטון, וראה פתאום כפתור קטן מאוד בין התואר של קאונס לתואר ה-MVP האחרון של ביל ראסל מ-1965. בראד לחץ על הכפתור והקיר התרומם באוויר, חושף דלת קטנה. בראד פתח את הדלת ונכנס והושיט את היד ללחיצה.

ג'ו לא ראה למי בראד לוחץ את היד, והוא העדיף להישאר במחבוא שלו בינתיים, אבל את הקול הוא כבר זיהה בקלות.

"אז זה עבד בראד?" שאל פופ.

"בדיוק כפי שאמרת" ענה בראד. "עכשיו אפשר לקבל את דריק בחזרה?"

"הייתי שמח לשמור שחקן כזה אצלי" אמר פופ. "אבל מגיע לו להיות בגמר ולהוכיח שהוא אכן דריק וויט כוכב עליון".

ג'ו כבר חשב לרוץ חזרה למעלה, אבל הוא לא הספיק ובראד יצא יחד עם עוד מישהו שג'ו לא ראה. הדלת נסגרה ובראד הלך יחד עם דריק, ושניהם עלו למעלה במהירות.

"אתה בא ג'ו?" שאל בראד בקול כשהם התחילו לחפש.

"ראית אותי?" שאל ג'ו בחזרה.

"מהרגע שהתחלת ללכת בעקבותיי". ענה בראד. "לא אמרתי כלום כי גם ככה עכשיו דריק חוזר".

שלושתם עלו יחד ונכנסו לחדר ההלבשה, וכל השחקנים התנפלו על דריק בחיבוקים. אחרי כמה דקות של שמחה והתרגשות, בראד ביקש מכולם לשבת כדי שהוא יוכל לספר מה בדיוק קרה.

"הגענו לגמר די בקלות העונה, אבל הרגשתי שמשהו חסר" אמר בראד. "הרגשתי שאנחנו עדיין לא מספיק מתואמים כקבוצה, ושיש לנו עוד לאן להשתפר".

"בראד סיפר לי את זה מיד אחרי מסיבת העיתונאים" אמר דריק שהתערב פתאום. "וסיפרתי לו שבספרס תמיד היו סיפורים על השיטות המיוחדות שהיו לפופ כדי לעשות את ההכנות המנטליות הדרושות. פטי מילס סיפר לי כל מיני דברים ששווים סיפורים מיוחדים בפני עצמם".

"בכל מקרה" המשיך בראד. "בהמלצתו של דריק פניתי לפופ והוא הציע להחביא את דריק לכמה ימים ולראות איך זה ישפיע. הוא אפילו עזר לנו בביצוע וגרם לכולכם לשכוח פרטים בשיטות מיוחדות שלא נחשפתי אליהן, והביא את וומבי וכמה מהשחקנים הצעירים שלו כדי שגם הם ילמדו משהו".

"אבל אתה לא חושב שנכשלנו בביצוע שלשום?" שאל ג'ייסון.

"הכל בסדר" ענה בראד. "המטרה לא הייתה שתמצאו בעצמכם את דריק, אלא שתתמודדו עם משבר ביניכם. את זה עברתם בהצלחה ואתם מוכנים לסדרת גמר כפייבוריטים ועם יתרון ביתיות. כמו שפופ אמר עוד לדני איינג' לפני כמה שנים כבר, המטרה שלנו היא להיות הספרס של המזרח".

הסוף

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.
Subscribe
Notify of
8 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Berch
02/06/2024 17:31:19

פשששש…. חיברת יפה את כל הנקודות
אם צמד כוכבי הסלטיקס יסתנכרנו כמו אלו של דאלאס הסדרה גמורה.
אבל
יש סיכוי לא קטן שלא…..
הסלטיקס לא ממש דרסו. את אינדיאנה מוכת הפציעות הם ניצחו על מזל – סל לכאן סל לשם בסוף.
נראה מה יהיה
🙏

יהלי אולמר
02/06/2024 17:43:30

תודה עמיחי
סיפור מפעים ומרגש שלגמרי ראוי לגרסת הסרטון שלו סטייל גיים אוף זונס
אחרי הפרק הראשון וגם אחרי השני היו לי תחושות לגבי כל הדברים מהסיפור שקשורים לסדרת הסרטונים: ה-soul box וכל הקשר של הספרס למאגיה הזו, עם התרבות, סגנון המשחק וכו' וכמובן הכל התחבר בסוף. בשולי, זאת אחלה במה לתגובה הראשונה שלי עם תמונה של פאטי – האיש הכי טוב בהיסטוריה בלסיים מהלכים של הנעת כדור.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מצוין, מדויק, ובמובנים רבים מבוסס על סיפור אמיתי, תודה רבה רבה עמיחי, על הממתק הזה.

וניל טרופי
וניל טרופי
02/06/2024 18:39:05

תודה עמיחי, נהניתי מהסיפור ומהמסקנה שלו- לסלטיקס יש את הכל בשביל לזכות בייחוד הניסיון שצברו עם השנים החל מהבעלים דרך צוות ההנהלה האימון הרפואה ועד מביא הכדורים. יש פה באתר ובכלל בתקשורת האמריקאית שמזלזלים בדך שעשתה בוסטון עד לגמר בלי הרכש העיקרי שלה השנה וקצת שוכחים שדאלאס ניצחה בקושי את רבע קליפרס, אוקלהומה הצעירה ומינסוטה העייפה והאנמית. ברגע שהזלטיקס פותחים מבערים לדאלאס יהיה קשה לחזור אלה לא אינדיאניה בעלי רגליים צעירות ולא יפתיע אותי כמה משחקים של בלואואט בימים שכל מטאטא יורה. המבחן יגיע בימים של אחוזים נמוכים ופה דירק וויט הולידיי אל ושני הג'י פלוס פורזי אמורים להראות למה גאפורד בא מוושינגטון ופיג'י שוחרר מהכלא של שארלוט, הם לא מספיק טובים. אני עדיין מחכה להאוזר כי באמת הוא נשק קטלני ויכריח את ההגנה של דאלאס לרוץ ובעצם להתעייף. שוב תודה ושתהיה לנו אחלה סדרת גמר זה חשוב לליגה אחרי ההשפלות וההשתנקויות בשנים האחרונות.

מנחם לס
03/06/2024 2:39:32

אני אוהב לקרוא כל מה שאתה כותב. תודה

Boston Ami
Boston Ami
03/06/2024 15:54:23

תודה! היה כיף לקרוא.

ירון, החלום
ירון, החלום
06/06/2024 20:56:53

בס"ד
תודה רבה, נפלא.