פריוויו פלייאוף 2024: מינסוטה טימברוולבס (3) – דאלאס מאבריקס (5):

מאזן העונה: 3- 1 למינסוטה. קשה ללמוד הרבה מהמשחקים, כי כולם היו לפני הטרייד דדליין בו דאלאס צירפו שני שחקני חמישייה, ובשניים מהם גם דונצ'יץ' וקיירי נעדרו, כשהאחרון נעדר גם מההפסד השלישי. כן נציין שלוקה היה עם 36.5 נקודות ו-10.5 אסיסטים בשני המקרים שהוא כן שיחק וקיירי קלע 35 בהופעה היחידה שלו נגד מינסוטה העונה, שהיא גם הניצחון היחיד של דאלאס. לאדוארדס היה משחק של 3/19 באותו ניצחון של דאלאס, אך הוא קלע 36 ו-44 בשני מקרים אחרים ובנוסף לא שיחק הרבה כי זה היה 34 הפרש לזכות מינסוטה.

מאזן כל הזמנים בפלייאוף: 1- 0 לדאלאס. סוויפ בסיבוב הראשון של 2002, הפעם האחרונה שבה זה היה הטוב מ-5 ולא הטוב מ-7. נוביצקי סיים אז עם 33.3 נקודות ו-15.7 ריבאונדים למשחק את הסדרה וניצח את גארנט (24, 18.7, 5, 1.7 ו-1.7) בקרב הפורוורדים, בזמן שסטיב נאש קלע 21 עם 9 אסיסטים למשחק וניצח את בילאפס (22 ו-5.7) בקרב הרכזים שיעשו לעצמם שם בעיקר בקבוצות אחרות בהמשך העשור.

מינסוטה טימברוולבס:

מאזן: 56- 26. מקום שלישי במערב.

חמישייה: מייק קונלי, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, קארל אנתוני טאונס, רודי גובר.

מחליפים בולטים: ניקיל אלכסנדר-ווקר, קייל אנדרסון, נאז ריד.

היסטוריה: 7 הדחות רצופות בסיבוב הראשון ב-1997-2003 ועוד מקרים כאלה ב-2018 וב-2022 ו-2023. בפעמיים היחידות בהן הטימברוולבס עברו את הסיבוב הראשון, 2004 ו-2024, הם גם הגיעו לגמר המערב, והסדרה נגד דנבר עכשיו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שמינסוטה ניצחו סדרה ללא יתרון ביתיות.

הפלייאוף עד כה: מינסוטה השלימו את הסוויפ הכי קל של הפלייאוף נגד פיניקס בסיבוב הראשון, ואז עלו ליתרון 2- 0 בצמד ניצחונות חוץ נגד דנבר. האלופה היוצאת ניצחה 3 משחקים ברציפות, מהם שניים במינסוטה, ועלתה ליתרון 3- 2, אבל הטימברוולבס הביסו אותם ב-45 הפרש במשחק 6 וחזרו מפיגור 20 בחוץ, בקאמבק הגדול ביותר בתולדות משחק 7, כדי להגיע לכאן.

למה כן: קאמבק מפיגור 20 במשחק 7 בחוץ נגד האלופה המכהנת זו סיבה מספיק טובה בפני עצמה, אבל שווה לשים לב להגנה הטובה בליגה שעשתה את ההתאמות לפלייאוף, מספיק כלים התקפיים כדי להעניש הגנות לא מספיק טובות, כוכב אחד שנותן פלייאוף נהדר וצוות מסייע שמשלים אותו במקומות הנכונים.

למה לא: מבחינה מקצועית, המאצ'-אפ נגד דאלאס יאלץ את מינסוטה להתמודד עם משחק שמבוסס על הקו האחורי, וייתכן שזה יהיה קשה יותר עבור הקו הקדמי שלהם. מבחינה מנטלית, הם שרדו מאבק קשה ביותר נגד האלופה היוצאת, אבל נכנסים לאתגר שונה ויצטרכו להיות מוכנים לסדרה ארוכה נוספת.

דאלאס מאבריקס:

מאזן: 50- 32. מקום חמישי במערב.

חמישייה: לוקה דונצ'יץ', קיירי ארווינג, דריק ג'ונס ג'וניור, פי ג'יי וושינגטון, דניאל גאפורד.

מחליפים בולטים: טים הארדווי ג'וניור, ג'יידן הארדי, ג'וש גרין, דריק לייבלי השני.

היסטוריה: אליפות אחת ב-2011 וגמר נוסף ב-2006. חוץ מזה, העפלות לגמר המערב ב-1988, 2003 ו-2022 בנוסף לזו הנוכחית ועוד 6 פעמים בהם המאבס הודחו בסיבוב השני. עם זאת, אחרי האליפות ב-2011 הם לא עברו סיבוב בפלייאוף והודחו 6 פעמים רצופות בסיבוב הראשון, רצף שנעצר רק בגמר המערב ב-2022, ואז בעונה שעברה הם אפילו לא הגיעו לפליי-אין.

הפלייאוף עד כה: הפלייאוף נפתח הכי גרוע שיכול להיות מבחינתם עם רבע שני של 8 נקודות ותבוסה נגד הקליפרס במשחק 1, אבל הם השתלטו על הסדרה מאז, למעט משחק 4 בו הם עשו קאמבק ומהפך מפיגור 31 אך הפסידו בקרב צמוד, וניצחו את הסדרה 4- 2. נגד אוקלהומה בסיבוב השני הם שוב הובסו במשחק הראשון, אך גם הפעם ניצחו את משחקים 2 ו-3 לפני שאיבדו יתרון גדול והפסידו את משחק 4 הביתי. כמו נגד הקליפרס, במשחק 5 בחוץ הם שלטו והחזירו לעצמם את היתרון, אך הפעם הם היו צריכים קאמבק מפיגור 17 כדי להשיג את הניצחון הדרמטי במשחק 6 ואת המקום בגמר המערב.

למה כן: לוקה דונצ'יץ' בפלייאוף חלש יחסית במונחיו עם 27.3 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-9.1 אסיסטים. מפחיד לחשוב מה זה אומר אם הוא חוזר לעניינים גם מבחינת יכולת הקליעה שלו, אבל גם ביכולת קליעה פחות טובה לוקה מאלץ את כל ההגנה להיערך אחרת, וכל היתר מנצלים את זה היטב לאורך הפלייאוף.

למה לא: מינסוטה עברו עכשיו קבוצה עם מאפיינים דומים – יוקיץ' ודונצ'יץ' כשחקנים שיכולים להחזיק התקפה של קבוצה לבד, מארי וקיירי כסקוררים שחייבים שמירה הדוקה וצוות מסייע איכותי. ההגנה של הטימברוולבס יודעת לזהות על מי ומתי אפשר להמר ואיך להקשות ככל האפשר על הכוכב של היריבה, והם ניצחו קבוצה שכבר עשתה את כל הדרך לאליפות בעונה שעברה, בניגוד לדאלאס שייתכן שעדיין חסרים כמה כלים כדי לעשות את הדרך עד הסוף.

מאצ'-אפים מרכזיים:

חלוקת שמירות בהגנה של מינסוטה – ג'יידן מקדניאלס הוא זה שישמור על דונצ'יץ' ככל הנראה, על אף שהסלובני קלע העונה 15.5 נקודות למשחק ב-12/23 מהשדה כשמקדניאלס שמר עליו. אנתוני אדוארדס צפוי להמשיך לקבל את הכוכב השני, ואחרי ג'מאל מארי הוא עובר לקיירי ארווינג, בזמן שמייק קונלי ישמור על ג'ונס, טאונס על פי ג'יי וושינגטון וגובר על גאפורד או לייבלי. יהיה מעניין לראות עד כמה ומאיפה יביאו מינסוטה עזרה בהגנה על דונצ'יץ' ויהמרו על שחקני המשנה של דאלאס, מה שעבד להם בשלבי ההכרעה של הסדרה נגד דנבר, אבל דאלאס למדו לנצל את זה גם בלי לקלוע שלשות.

חלוקת שמירות בהגנה של דאלאס – דריק ג'ונס ימשיך בעבודת הקודש על הכוכבים, ואחרי שהוריד את שג"א ל-9/24 מהשדה ואת פול ג'ורג' ל-10/24, הוא יקבל משימה מאתגרת לא פחות בדמות אנתוני אדוארדס, אותו הוא עצר על 8/26 מהשדה בעונה הסדירה. פי ג'יי וושינגטון כנראה יקבל את אדוארדס בדקות המנוחה של ג'ונס, אבל בעיקר יידרש לשמירה על טאונס, כשמי ששמר עליו בעקביות העונה זה גרנט וויליאמס ששודרג בוושינגטון בטרייד דדליין כזכור. הגבוהים כמובן יקבלו את רודי גובר וישאפו לעזור בהגנה כשתהיה להם הזדמנות, בזמן שאני מאמין שקיירי ישמור על קונלי ודונצ'יץ' יוחבא על מקדניאלס, שמצידו לא ניצל במיוחד את המיס-מאצ' כשמארי שמר עליו ומול דונצ'יץ' יש לו פחות יתרונות פיזיים, אך מגיע אחרי משחק 7 של 23 נקודות.

הקרב בצבע – דאלאס קולעים בפלייאוף עד כה 43 נקודות למשחק בצבע ב-54.1%, אך יש פער משמעותי בין ההפסדים, בהם המאבס עם 36.5 נקודות בצבע ב-46.5% לעומת הניצחונות, שם הם עם 46.3 נקודות ב-57.8%. בצד ההגנתי, הם סופגים בצבע 42 נקודות למשחק ב-50.7%, אבל מעניין שדווקא בהפסדים הם סופגים פחות בצבע – 37.5 נקודות ב-43.6% – לעומת 44.3 נקודות ב-54.5% שהם סופגים בניצחונות. בקטע הבא על השלשות יהיה אפשר לראות ששם נמצא ההבדל העיקרי מבחינת ההגנה של דאלאס, אבל קודם נראה שאצל מינסוטה יש הבדל משמעותי יותר בצבע.

מנגד, מינסוטה קולעים בצבע 46.9 נקודות למשחק ב-57% לאורך הפלייאוף, כאשר בהפסדים הם עם 43.3 נקודות ב-55.1%, ואילו בניצחונות הם עם 48.3 נקודות בצבע ב-57.6%. בצד ההגנתי, הם סופגים בצבע 42.2 נקודות ב-53.7%, כאשר בהפסדים מדובר על 50.7 נקודות ב-60.8%, ואילו בניצחונות הם סופגים 39 נקודות בלבד בצבע ב-50.8%. צריך לקחת בחשבון שבניגוד לדאלאס, שהפסידו פעמיים לקליפרס ופעמיים לאוקלהומה, שתי קבוצות שונות בסגנון ובאיכות, כל ההפסדים של מינסוטה בפלייאוף עד כה היו נגד דנבר, כך שהמאבק בצבע תפס תפקיד משמעותי יותר ממה שזה יהיה נגד דאלאס, קבוצה ששני הגארדים הם השחקנים המובילים שלה.

שלשות – מינסוטה בסך הכל עם 11.5 שלשות ב-35.8% לשלוש בפלייאוף ו-35.3% בסיבוב השני נגד דנבר. ב-4 הניצחונות נגד הנאגטס מינסוטה היו עם 36.6% לשלוש, ואילו בהפסדים הם היו עם 33.3%, כך שזה לא היה המפתח העיקרי בצד ההתקפי שלהם, אלא הצבע כמו שראינו לעיל. קונלי היה עם 44.8% נגד דנבר, טאונס עם 39.4%, מקדניאלס עם 38.1% ואדוארדס עם 37.3% והם סגרו רביעיית קלעים טובה מאוד, כשדווקא ריד ואלכסנדר-ווקר עמדו על 32.1% ו-32.4% בהתאמה. בסופו של דבר, החמישייה של מינסוטה קלעה נגד דנבר ב-39.9% לשלוש לעומת 3 שלשות למשחק ב-26.9% של הספסל. בצד ההגנתי, דנבר קלעו ב-46.8% לשלוש ב-3 הניצחונות שלהם לעומת 28.5% בניצחונות של מינסוטה, ובצד הזה הייתה לשלשות השפעה משמעותית, כי זו הדרך העיקרית של כמה משחקני המשנה של דנבר לבוא לידי ביטוי.

דאלאס הסתדרו נגד הקליפרס גם בלי השלשות כשהם סיימו את הסדרה עם 33.5%, אבל נגד אוקלהומה הם השתפרו ל-39.7% מחוץ לקשת, ובעיקר שיפרו את ההגנה על הקשת מ-37.4% של הקליפרס נגדם ל-33.5% של אוקלהומה. הפער ההגנתי של דאלאס בא לידי ביטוי בעיקר בשלשות, כשהם ספגו אותן ב-46.5% בהפסדים לעומת 30.1% בניצחונות, וזה בלט גם בסדרה נגד אוקלהומה, אז הת'אנדר קלעו ב-37.1% בניצחונות שלהם לעומת 31.9% בניצחונות של דאלאס. אם מסתכלים על ההבדל בין הסדרות, אז הגורם החשוב ביותר הוא לוקה דונצ'יץ', שהשתפר מ-23.9% לשלוש נגד הקליפרס ל-39.1%, ופי ג'יי וושינגטון שהפציץ 3.8 שלשות למשחק ב-46.9% נגד אוקלהומה, אבל כל 6 שחקני הרוטציה הבכירים שאינם הגבוהים, הארדווי או הארדי קלעו ב-37% או יותר לשלוש נגד הת'אנדר.

איבודים – דאלאס זו הקבוצה שאיבדה הכי הרבה כדורים בסיבוב השני עם 14.3 למשחק, אבל הם היו נגד אוקלהומה שכפו הכי הרבה איבודים על יריבות בעונה הסדירה (15.7) ובפלייאוף (15.8), ואילו מינסוטה רק במקום טוב בצמרת בתחום הזה, כאשר נגד הקליפרס הם איבדו רק 11.5 כדורים. בצד השני, מינסוטה איבדו 13.8 כדורים בסיבוב הראשון נגד פיניקס ושיפרו את מצבם ל-11.7 איבודים נגד דנבר. לוקה דונצ'יץ' איבד 3.7 כדורים למשחק נגד הקליפרס ו-4.5 נגד אוקלהומה, וגם קיירי רשם עלייה קלה מ-2.3 ל-2.7 איבודים, אך גם וושינגטון, ג'ונס, גאפורד ולייבלי עלו מ-3.5 איבודים משותפים ל-5.5, וככל הנראה המפתח מבחינת מינסוטה הוא לנסות לגרום לצוות המסייע של דאלאס לקבל החלטות ולא לאפשר לדונצ'יץ' וקיירי למצוא אותם בעמדות נוחות יותר.

קצב משחק – שתי הקבוצות הסתדרו עם קצב שונה. מינסוטה היו חלק מסדרה בעלת קצב מהיר נגד פיניקס, מה שאפשר להם לקלוע 118.3 נקודות למשחק בסיבוב הראשון, הכי הרבה בשלב הזה, אך נגד דנבר הסדרה שוחקה בקצב האיטי יותר של דנבר, ואילו דאלאס קודם קיבלו את הסדרה האיטית יותר נגד הקליפרס, ואילו בסיבוב השני הם קיבלו את הסדרה בקצב הגבוה ביותר נגד הקבוצה הצעירה ביותר בפלייאוף אוקלהומה. מינסוטה הובילו את הסיבוב הראשון עם רייטינג התקפי של 123.2 וירדו באופן טבעי ל-111.8 נגד האלופה היוצאת, ואילו דאלאס חוו ירידה עדינה יותר מ-115.8 נגד הקליפרס ל-112 נגד אוקלהומה, אך היתרון של מינסוטה הוא בהגנה, כשהם היו עם 109.3 נגד פיניקס ו-106.6 נגד דנבר, ואילו דאלאס היו עם 109.5 נגד הקליפרס ו-111.8 נגד אוקלהומה. קשה לי להעריך מי מהקבוצות תשאף יותר לרוץ, אבל כנראה שהתשובה תלויה בדקות המנוחה, בעיקר לאור המשורה שבה ג'ייסון קיד נותן לדונצ'יץ' מנוחה.

הכוכבים – אנחנו נתייחס כאן לשני שחקנים מכל קבוצה, אנתוני אדוארדס וקארל אנתוני טאונס אצל מינסוטה, ואז לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג אצל דאלאס. אדוארדס עומד על מספרים נהדרים של 28.9 נקודות ו-5.9 אסיסטים ב-50.4% מהשדה, 39.3% לשלוש, 57.8% אפקטיבי ו-84.3% מהקו, ושמר על מספרים כמעט זהים ב-2 הסדרות, אך נגד פיניקס היו לו 3 משחקים של 30+ נקודות ומשחק אחד של 15 נקודות ב-3/12 מהשדה, ואילו נגד דנבר היו לו 3 משחקים של פחות מ-20 נקודות ומנגד משחקים של 43 ו-44 נקודות, לעומת משחק בודד של 40 נקודות נגד פיניקס. אולי הדבר המרשים ביותר אצל אדוארדס זו ההבנה מתי לקחת על עצמו זריקות ומתי לתת לאחרים, ומשחק 7 נגד דנבר היה הראשון שלו בפלייאוף עם יותר מ-17 זריקות בפחות מ-50% מהשדה.

טאונס עושה לעצמו בפלייאוף הזה שם הגנתי, כשהוא עוצר את השחקנים עליהם הוא שומר על 44.4% מהשדה, ובעיקר עשה עבודת קודש על יוקיץ' (24/55) ומארי (11/31), אבל גם ההתקפה שלו ראויה להתייחסות חיובית. ב-5 מתוך 7 המשחקים נגד דנבר עבר טאונס את ה-50% מהשדה, בכל המשחקים הוא קלע בספרות כפולות, ב-4 מהמשחקים נגד הנאגטס הוא הגיע ל-20 נקודות ומעלה ובמשחקים 2 ו-7 הוא הוביל את קלעי מינסוטה. טאונס בעיקר ניצל את העובדה שהוא לא האופציה ההתקפית הראשונה של מינסוטה והיה עם 14/19 מהשדה מול השמירה של מארי שהגיע בחילופים, אבל גם הסתדר בסדר עם ארון גורדון שהיה השומר המרכזי עליו (14/29). ככל שחלוקת התפקידים הזאת בין שני הכוכבים של מינסוטה תמשיך, כשאדוארדס יהיה ספק הנקודות העיקרי וטאונס ינצל מיס-מאצ'ים, הטימברוולבס צפויים לשמור על ממוצע הנקודות שמאפשר להגנה שלהם לנצח משחקים.

לוקה דונצ'יץ' עובר פלייאוף מבלבל קצת, כי מדובר בפלייאוף הכי פחות טוב שלו בקליעה מבחוץ או מבפנים, אבל גם הקליעה וגם ניהול המשחק שלו משתפרים ככל שהפלייאוף מתקדם, וההגנה שלו היא הטובה ביותר שראינו ממנו בקריירה, כשהוא עוצר את השחקנים עליהם הוא שומר בפלייאוף הזה על 40.3% מהשדה בלבד, תוך כדי שהוא השחקן שמגן על הכי הרבה זריקות מבין כל אלה שהעפילו לגמר האזורי (201). אחת התכונות החשובות ביותר של דונצ'יץ' זו היכולת שלו להבין תוך כדי תנועה איך הוא יכול לנצל את תוכנית המשחק ההגנתית של היריבה, כשמדובר על שחקן שעומד על מאזן 1- 5 במשחקי 1 בקריירה שלו לעומת מאזן 4- 2 במשחקי 2 ועם 2 המחציות הראשונות עם הכי הרבה נקודות במשחקי 7 ב-2 ההופעות היחידות שלו במשחק 7. נבחן בטבלה את האופן שבו הרבע הרביעי של משחק 4 היה נקודת מפנה משמעותית אצל דונצ'יץ' ב-2 הסדרות הקודמות של דאלאס.

החדשות הכי רעות מבחינת מינסוטה הן אחוזי הקליעה של דונצ'יץ' בשני המשחקים האחרונים, כשאם זו מגמה של ממש אנחנו נשכח מהר מהאחוזים הרעים שלו בשלבים הקודמים של הפלייאוף. גם אם לא, אפשר לזהות שבשני המקרים משחק 4 היה בדרך להיות הכי חלש של דונצ'יץ' בסדרה, ואמנם הסתיים בהפסד ביתי של דאלאס בשני המקרים, אך בשניהם משהו השתחרר לדונצ'יץ' ברבע האחרון, ומאז ואילך היה שיפור משמעותי בנתונים של דונצ'יץ'. כך שאם סופרים את 3 הרבעים הראשונים של משחק 4 עם 3 המשחקים הראשונים ואת הרבע הרביעי יחד עם משחקים 5-6, יוצא שנגד הקליפרס לוקה השתפר מ-37.1% אפקטיבי ויחס אסיסטים-איבודים של 2.3 ל-50% אפקטיבי ויחס אסיסטים-איבודים של 3.1, ואילו נגד אוקלהומה הוא השתפר מ-45.1% אפקטיבי ויחס של 1.5 ל-65.5% אפקטיבי ויחס אסיסטים-איבודים של 2.5.

קיירי ארווינג הוא האחרון אליו נתייחס בקטגוריה הזאת, ועם 15.7 נקודות למשחק נגד אוקלהומה, הוא קלע אפילו פחות מפי ג'יי וושינגטון. קיירי עומד בפלייאוף הזה על 6 נקודות ב-40.6% מהשדה, 23.8% לשלוש ו-44.2% אפקטיבי במחציות ראשונות, לעומת 15.1 נקודות ב-52.4% מהשדה, 51.9% לשלוש ו-63.5% אפקטיבי במחציות שניות, בזמן שנגד אוקלהומה הוא עם מחציות ראשונות של 5.5 נקודות, הכי מעט מכל החמישייה של דאלאס, אך ב-46.7% מהשדה, 16.7% לשלוש ו-48.3% אפקטיבי, ועם 4 אסיסטים למשחק במחציות הראשונות, אפילו יותר מדונצ'יץ' בסדרה הזאת, ובמחציות השניות עומד קיירי על 10.2 נקודות (לעומת 10 של לוקה) ב-42.6% מהשדה, 50% לשלוש ו-51.9% אפקטיבי, אך גם 2.2 אסיסטים על 1.3 איבודים לעומת 4.8 על 1.8 של דונצ'יץ' במחציות שניות נגד הת'אנדר לצורך ההשוואה.

אפשר לומר ששני הכוכבים של מינסוטה מעט יותר יציבים מאלו של דאלאס בפלייאוף הנוכחי, אבל דונצ'יץ' מתאושש היטב מפתיחה רעה לפלייאוף וקיירי מצליח לשלב בין הרגעים בהם הכל נכנס לו ובין הרגעים האחרים, בהם הוא נדרש לסייע בניהול המשחק ובהגנה. מעניין יהיה לראות איך הסיטואציה ההגנתית הנוחה יותר של טאונס, שיקבל כנראה את פי ג'יי וושינגטון הסולידי אחרי דוראנט ויוקיץ' ב-2 הסדרות הקודמות, תשפיע עליו, והאם זה יאפשר לו להימנע מבעיית עבירות ולבלוט התקפית, או שמא זה דווקא יפגע מעט באינטנסיביות שלו, וכמובן גם השאלה כמה דונצ'יץ' יצליח לסדר לעצמו מצבים מול טאונס או גובר.

השחקנים המשלימים בחמישייה – ג'יידן מקדניאלס הוא השומר הבכיר של מינסוטה בקו האחורי, והוא זה שצפוי לשאת בעיקר הנטל ההגנתי מול דונצ'יץ', כשעל מארי ובוקר הוא עשה עבודה מצוינת, אך קצת התקשה מול דוראנט ופורטר, וכמובן שאלה מרכזית תהיה האם הוא יוכל להעניש את מי שחושב שהוא החוליה החלשה בהתקפה של מינסוטה. רודי גובר התקשה קצת הגנתית בשמירה האישית על יוקיץ' וגורדון, אבל בדקות שלו מינסוטה לקחו 55.5% מהריבאונדים לעומת 47.1% בדקות בלעדיו נגד דנבר, וגם האחוזים מכל הטווחים היו גבוהים יותר, בין אם בגלל הנתונים הפחות טובים של המחליפים ובין אם בגלל הנוכחות שלו שאילצה את ההגנה של דנבר להיערך אחרת. מייק קונלי הוא אחד משני השחקנים היחידים של מינסוטה שכבר היה במעמד של גמר אזורי בעבר, ומעבר לניסיון החשוב, יש למינסוטה שני סקוררים משמעותיים בדמות אדוארדס וטאונס, שלושה גבוהים שיכולים לשלוט בצבע וכמה שחקני הגנה טובים בכנפיים, אבל רק רכז אחד, וראינו איך מינסוטה התקשו במשחק 5 ממנו הוא נעדר.

אצל דאלאס, פי ג'יי וושינגטון קלע יותר מקיירי בסדרה נגד אוקלהומה, תוך כדי שהוא מנצל את העובדה שהשומר העיקרי עליו היה שיי גילג'ס-אלכסנדר, ואת העזרה הרבה שנשלחה על דונצ'יץ' וקיירי, כך שדיווינצ'נזו והאליברטון הם היחידים שקלעו יותר שלשות מוושינגטון בסיבוב השני של הפלייאוף, ובצד ההגנתי הוא היה זה ששמר רוב הזמן על הכוכב השני של אוקלהומה ג'יילן וויליאמס. דריק ג'ונס ג'וניור עשה עבודה נהדרת בהגנה על ג'ורג' ושג"א לאורך הפלייאוף, וכנראה יהיה זה שינסה להתמודד עם אדוארדס הפעם, כשבצד ההתקפי הוא קלע 17, 19 ו-22 נקודות ב-3 המשחקים האחרונים, כשהוא משלב בין השלשות שלפעמים נכנסות ובין הרבה תנועה בלי כדור לכיוון הצבע. דניאל גאפורד היה מניה בטוחה נגד אוקלהומה עם 4 סלי שדה ו-5 ריבאונדים לפחות בכל אחד מהמשחקים, אבל הוא התקשה נגד זובאץ' בסיבוב הראשון ויצטרך למנוע מרודי גובר לעשות אותו דבר, בנוסף לעזרה ההגנתית איפה שצריך.

השחקן השישי או הסנטר השני – למינסוטה יש את השחקן השישי של העונה, נאז ריד, שהמספרים שלו קצת בירידה ביחס לעונה הסדירה עם 10.4 נקודות ו-3.6 ריבאונדים ב-44.7% מהשדה ו-31.8% לשלוש, אבל היו רגעים בהם ריד עלה מהספסל והעניק למינסוטה מומנטום קריטי. המשחק הטוב ביותר שלו בפלייאוף היה משחק 1 בדנבר בו הוא קלע 14 נקודות ברבע האחרון, אך היו גם 6 נקודות רצופות שלו ברבע האחרון של משחק 7 עם אסיסט לשלשה של אדוארדס שהעלתה אותם ליתרון 10, וגם נגד פיניקס היו לו רגעים כאלה. המחליף הבולט של דאלאס בפלייאוף הזה הוא גם כן הסנטר המחליף, דריק לייבלי, שהפך להיות הסנטר ההגנתי הבכיר של דאלאס, מסיים היטב בצבע ואפילו היה עם 8/12 ו-5/6 מקו העונשין במשחקים בהם אוקלהומה ניסו לעשות עליו עבירות מכוונות. ייתכן מאוד שדווקא הסנטרים המחליפים יכריעו את המאבק בצבע, לפחות בחלק מהמשחקים.

אקס פקטור לכל קבוצה:

מינסוטה – ניקיל אלכסנדר-ווקר – בפלייאוף שעבר, אלכסנדר-ווקר היה השומר הכי טוב של מינסוטה על ג'מאל מארי והוריד אותו ל-36.1% מהשדה. העונה היו אלה מקדניאלס ואדוארדס בעיקר, וגם טאונס שעשה עבודה נהדרת בחילופים, בזמן שהגארד הקנדי פחות הסתדר ומולו מארי קלע ב-63.6% מהשדה. גם בצד ההתקפי, מאז משחק 4 נגד פיניקס עומד אלכסנדר-ווקר על 6.9 נקודות ב-33.9% מהשדה, 28.6% לשלוש ו-44.1% אפקטיבי, ואת הדקות שלו מינסוטה הפסידו ב-6 מאותם 8 משחקים. אלכסנדר-ווקר הוא שחקן הספסל היחיד של מינסוטה שמקבל דקות קבועות ולא זכה בתואר השחקן השישי, ובסדרה הזאת הוא כנראה יצטרך לשמור על קיירי ארווינג ולתת תפוקה התקפית טובה יותר מאשר נגד דנבר.

דאלאס – דריק ג'ונס ג'וניור – אפשר לומר שהתפקיד של ג'ונס משני צידי המגרש הוא די זהה – לגרום לכך שתהיה פחות עזרה הגנתית במהלכי אחד על אחד של הכוכב של היריבה. בצד ההגנתי הוא יצטרך לעשות את זה דרך הגנה טובה על אדוארדס שתגרום לו להתאמץ יותר כדי להגיע לנקודות שלו ולאפשר לעזרה ההגנתית של הגבוה או מי שצריך להיות מתונה יותר ולהקשות על מינסוטה לנצל את זה לסלים קלים, ובהתקפה הוא צריך להיות השחקן שיעניש בכל פעם שההגנה של מינסוטה תביא עזרה על הפיק-אנד-רול של דונצ'יץ' וגאפורד או לייבלי. ממוצע של 19.3 נקודות למשחק, כמו שיש לו ב-3 המשחקים האחרונים, כנראה לא יחזיק לאורך זמן, אבל גם ה-10 נקודות למשחק שיש לו בפלייאוף כמכלול יכול להספיק, יחד עם הגנה טובה.

תחזית:

מינסוטה עברו את האלופה המכהנת, כולל קאמבק מפיגור 20 במשחק 7 בחוץ, ואילו דאלאס עברו 2 סדרות בלי ביתיות, כולל נגד מוליכת המערב, כך ששתי הקבוצות עברו מבחנים לא פשוטים, אבל בתחום הזה יש למינסוטה יתרון לא קטן. נוסיף לזה את יתרון הביתיות של הטימברוולבס, את ההגנה הנהדרת שלהם ואת חוסר היציבות של כוכבי דאלאס, ויש לזאבים יתרון מסוים. אני מאמין שלוקה דונצ'יץ' יהיה קרוב יותר למיטבו, אבל היתר יתקשו מול ההגנה של מינסוטה, שיצליחו בהתקפה לנצל קצת יותר טוב את מה שדאלאס יאפשרו. ההימור שלי הוא 4- 2 למינסוטה.

פריוויו למשחק 1:

3:30 מינסוטה טימברוולבס – דאלאס מאבריקס (0-0 בסדרה):

למינסוטה יש 3 שחקנים שהופיעו בעבר במעמד הזה של גמר אזורי, והם מייק קונלי, קייל אנדרסון ומונטה מוריס, אבל הם מחזיקים במאזן משותף של 1- 12 במשחקים של הגמר האזורי, כשהניצחון היחיד הוא של מוריס עם דנבר נגד הלייקרס ב-2020. לדאלאס יש את לוקה דונצ'יץ', ג'וש גרין ודוויט פאוול שהיו עם הקבוצה בגמר המערב לפני שנתיים, כמו גם טים הארדווי ג'וניור שלא שיחק באותו פלייאוף בגלל פציעה ומקסי קלבר שפצוע עכשיו וכנראה לא ישחק בסדרה הזאת, וגם את דריק ג'ונס ג'וניור שהעפיל לגמר עם מיאמי ב-2020, וכמובן קיירי, אחד משלושת היחידים שנותרו בפלייאוף וזכו בעבר באליפות, כך שיש למאבס יתרון מסוים בניסיון במעמדים האלה, למרות שגם הקבוצה שלהם היא לא הכי מנוסה שיש.

מצד שני, המאבס בעידן לוקה דונצ'יץ' עומדים על מאזן 1- 6 במשחקי 1, כולל 5 הפסדים רצופים, ואילו מינסוטה בעידן אנתוני אדוארדס במאזן 3- 1 במשחקי 1, כולל 2 ניצחונות בפלייאוף הנוכחי לעומת 2 הפסדים של דאלאס. לוקה עצמו שיחק ב-6 משחקי 1, כשבסדרה נגד יוטה לפני שנתיים הוא החמיץ כמה משחקים, וב-3 הראשונים הממוצע שלו עמד על 39.3 נקודות ו-9.3 אסיסטים ב-52% מהשדה, 39.3% לשלוש ו-59.3% אפקטיבי, אך ירד ב-3 משחקי 1 האחרונים שלו ל-24 נקודות ו-6.3 אסיסטים ב-36.5% מהשדה, 26.7% לשלוש ו-42.9% אפקטיבי. דונצ'יץ' גם מחזיק בשיא ה-NBA לנקודות בהופעת בכורה בפלייאוף (42) וגם איבודים (11 באותו משחק).

אם נסכם את מעט הנתונים שיש לנו, לדעתי רובם מעידים על כך שמינסוטה בדרך כלל פותחים טוב סדרות ולדאלאס לוקח קצת זמן לפענח את ההתאמות הנדרשות. ראינו את זה השנה ב-2 הסדרות של דאלאס, בהן הם הובסו במשחק 1 שהיה היחיד שבו היריבה ניצחה בהפרש דו-ספרתי, ושלטו ברוב המשחקים הנוספים של הסדרה, ואילו מינסוטה פתחו בשליטה גם נגד פיניקס וגם נגד דנבר, כשנגד האלופה היוצאת הסדרה כללה כמה נקודות מפנה ונגד פיניקס השליטה הראשונית של הטימברוולבס לא הפסיקה.

הימור: מינסוטה ב-15.