חג עצמאות שמח לכולם! היום נביא נקודה אחת על דונצ'יץ', אחת על ההגנה של בוסטון ואחת על צמד הסדרות שהתחילו ב-2- 0.
1. דונצ'יץ' עושה התאמות או לא בכושר.
אחד השינויים המרכזיים בדאלאס בפלייאוף הנוכחי הוא האופן שבו דאלאס מצליחים להפעיל שחקנים נוספים מלבד לוקה דונצ'יץ'. במקרה של קיירי זה היה קצת צפוי, אבל גם שחקנים אחרים מצליחים לבוא לידי ביטוי, כשדונצ'יץ' נותן להם את הבמה, בין היתר בגלל אחוזי קליעה נמוכים שיש לו לאורך הפלייאוף. אולי הדבר המפתיע ביותר אצל דונצ'יץ' הוא החזקת הכדור המופחתת שלו בחלק מהפלייאוף ביחס לעונה הסדירה, מה שמאפשר לו גם לבוא לידי ביטוי יותר בתחומים אחרים, כמו בהגנה למשל. הטבלה הבאה תראה את ההבדלים בין העונה הסדירה לבין שלבים שונים בפלייאוף של דונצ'יץ' בכמה תחומים שונים.
| עונה סדירה | נגד הקליפרס | משחקים 1 ו-4 נגד OKC | משחקים 2-3 | |
| נקודות | 33.9 | 29.8 | 18.5 | 25.5 |
| ריבאונדים | 9.2 | 8.8 | 9 | 12.5 |
| אסיסטים | 9.8 | 9.5 | 9.5 | 6 |
| חטיפות | 1.4 | 1 | 2 | 2.5 |
| זריקות מהשדה | 23.6 | 25.5 | 19.5 | 19 |
| איבודים | 4 | 3.7 | 6 | 2.5 |
| USG | 35.5% | 34.3% | 29.4% | 24.7% |
הדבר המרכזי הוא אחוזי השימוש של דונצ'יץ' (USG). בעונה הסדירה ונגד הקליפרס הוא היה ממש בצמרת העליונה של הליגה, ואילו נגד אוקלהומה המספרים נמוכים הרבה יותר. בשני הניצחונות של המאבס, ההתקפה של דאלאס תפקדה טוב, כשדונצ'יץ' משיג יותר נקודות תוך כדי שהוא מחזיק בכדור פחות, ואילו במשחקים 1 ו-4, בהם ההתקפה של דאלאס כקבוצה לא תפקדה, דונצ'יץ' נאלץ לקחת על עצמו יותר, למרות כושר הקליעה הפחות טוב שלו, וזה אמנם הביא יותר אסיסטים, אבל גם הרבה יותר החטאות ואיבודים. בסדרה נגד הקליפרס, זה היה השלב שבו המאבס עשו את התיקונים האחרונים והביסו במשחקים 5-6, ועל אף שיש להם הפעם יריבה הרבה יותר טובה, זה בהחלט אפשרי שמשחק 4 יביא את ג'ייסון קיד לתיקונים נדרשים.
2. ירידת המתח של בוסטון במשחקי 2.
בוסטון עומדים על מאזן 7- 2 בפלייאוף עד כה, כששני ההפסדים שלהם היו במשחקי 2. על ירידת המתח של משחקי 2 תעיד ההגנה הפחות טובה באותם משחקים ביחס ליתר המשחקים בפלייאוף, כשבוסטון ספגו בהם 111 ו-118 נקודות נגד מיאמי וקליבלנד בהתאמה, לעומת ממוצע של 91.4 נקודות ולא יותר מ-102 נקודות באף אחד מהמשחקים האחרים. הטבלה הבאה תראה את ההבדל בין משחקי 2 ליתר המשחקים בצד ההגנתי של בוסטון, כלומר הנתונים של היריבות.
| נתוני יריבות בוסטון | משחק 2 נגד מיאמי | היתר נגד מיאמי | משחק 2 נגד קליבלנד | היתר נגד קליבלנד |
| נקודות | 111 | 87.5 | 118 | 96.7 |
| ריבאונדים | 40 | 35.3 | 44 | 35 |
| אסיסטים | 25 | 20.3 | 24 | 20.7 |
| שלשות פנויות לחלוטין | 15/23 (65.2%) | 3.8/13.5 (27.8%) | 4/8 (50%) | 6.5/17.5 (37.1%) |
| אחוזי שלשות | 53.5% | 26% | 46.4% | 30.2% |
| נקודות בצבע | 26 | 45.3 | 60 | 44.7 |
| אחוזים בצבע | 46.4% | 56.2% | 63.8% | 55.4% |
מעניין לראות שמה שעבד למיאמי וקליבלנד במשחקי 2 אלו דברים שונים. אצל מיאמי, הם הפציצו המון שלשות פנויות באחוזים גבוהים ומנגד קלעו מעט בכמות חריגה מהצבע, ואילו קליבלנד היו בשיאם בצבע במשחק 2, שגם היה משחק הקליעה מבחוץ הכי טוב שלהם, למרות שההגנה של הסלטיקס העדיפה שלא להמר על הקלעים באותו משחק. ביתר המשחקים, בוסטון הצליחו למנוע את השלשות של מיאמי, וגם אם ההיט קלעו לא מעט בצבע זה לא הפריע להם, ואילו נגד קליבלנד הם מתמקדים בעצירת הצבע, אפילו במחיר של יותר שלשות פנויות, שלא בהכרח נכנסות אם יודעים על איזה קלעים להמר.
3. הסדרות שהתחילו ב-2- 0 וכעת הן 2-2.
יש לנו 2 סדרות שהתחילו ב-2- 0, ובשתיהן יש כעת שוויון 2 – הניקס נגד אינדיאנה ודנבר נגד מינסוטה. נפתח עם הסדרה המזרחית ומשם נעבור למערבית, ונתחיל אצל כל אחת מהן עם טבלה של ההבדלים בין 2 המשחקים הראשונים לשני האחרונים, לפני שנבחן את הנתונים לעומק.
| ניקס-אינדיאנה | משחקים 1-2 | משחקים 3-4 | משחק 3 | משחק 4 |
| נקודות | 125.5- 119 לניקס | 116- 97.5 לאינדיאנה | 111- 106 לאינדיאנה | 121- 89 לאינדיאנה |
| ריבאונדים | 42- 33 לניקס | 47- 42 לאינדיאנה | 42- 41 לאינדיאנה | 52- 43 לאינדיאנה |
| אסיסטים | 32.5- 26.5 לאינדיאנה | 26.5- 18.5 לאינדיאנה | 22- 19 לאינדיאנה | 31- 18 לאינדיאנה |
| איבודים | 11.5- 8 לחובת הניקס | 12.5- 12 לחובת הניקס | 13- 10 לחובת הניקס | 14- 12 לחובת אינדיאנה |
| נקודות בצבע | 62- 60 לאינדיאנה | 58- 40 לאינדיאנה | 56- 40 לאינדיאנה | 60- 40 לאינדיאנה |
| אחוזים בצבע | 61.9%- 59% לניקס | 59.8%- 47.1% לאינדיאנה | 54.9%- 47.6% לאינדיאנה | 68.2%- 46.5% לאינדיאנה |
| שלשות | 47.2%- 41.7% לניקס | 41.3%- 32.8% לאינדיאנה | 51.9%- 37.5% לניקס | 45.2%- 18.9% לאינדיאנה |
| שלשות פנויות לחלוטין | 48%- 42.9% לניקס | 44.2%- 29.6% לאינדיאנה | 50%- 42.9% לניקס | 45.5%- 21.1% לאינדיאנה |
כאן בחרתי להראות בטבלה גם את ההבדל בין 2 המשחקים הראשונים ל-2 האחרונים, וגם את משחקים 3 ו-4 בנפרד. ההבדל העיקרי בין משחק 3 ל-4 הוא העמקת השליטה של אינדיאנה בריבאונד במשחק 4, אחרי משחק 3 שקול כמעט לחלוטין מהבחינה הזאת, ובעיקר אחוזי השלשות של הניקס, ששמרו אותם בתמונה במשחק 3 למרות שההגנה של הפייסרס בצבע כבר השתפרה. אפשר לטעון שההבדל העיקרי הוא היכולת של ג'יילן ברונסון, שקולע כמות יורדת של נקודות ממשחק למשחק – 43, 29, 26 ו-18, והאחוז האפקטיבי שלו ירד מ-61.4% ב-2 המשחקים הראשונים ל-39.5% ב-2 המשחקים הבאים. אם הוא יתאושש, כמו נגד פילדלפיה, הניקס יכולים להיות עדיין בעמדה טובה, אבל אם זו הפציעה הפעם, סביר שאינדיאנה כבר יכולים להיחשב פייבוריטיים, בטח כשהקו הקדמי של הניקס מאבד בכל משחק עוד שחקן לפציעה.
נעבור כעת לסדרה המערבית של דנבר נגד מינסוטה.
| דנבר-מינסוטה | משחקים 1-2 | משחקים 3-4 |
| נקודות | 106- 89.5 למינסוטה | 116- 98.5 לדנבר |
| אסיסטים | 26- 20 למינסוטה | 27.5- 22 לדנבר |
| איבודים | 14- 13 לחובת דנבר | 12.5- 11 לחובת מינסוטה |
| נקודות בצבע | 52- 38 למינסוטה | 45- 41 לדנבר |
| אחוזים בצבע | 59.1%- 47.5% למינסוטה | 60%- 52.6% לדנבר |
| שלשות | 40%- 36.1% למינסוטה | 46.6%- 34.4% לדנבר |
הפער העיקרי הוא בהתקפה של דנבר, שקלעה 117 ו-115 בשני המשחקים האחרונים, אחרי שלא הגיעה ל-100 באף אחד משני הראשונים. זה בא לידי ביטוי ב-7 נקודות יותר בצבע בממוצע למשחק עם שיפור משמעותי באחוזים משם, יחד עם שיפור מסוים בשלשות, אם כי, כדאי לשים לב לכך שדנבר קולעים את השלשות הפנויות לחלוטין באחוזים נהדרים לאורך כל הסדרה – 6/13 (46.2%) במשחק 1, 7/15 (46.7%) במשחק 2, 12/20 (60%) במשחק 3 ו-7/18 (38.9%) במשחק 4, כך שההבדל אלו השלשות הקשות יותר שנכנסו להם במשחקים 3 ו-4.
בצד השני, מינסוטה קלעו 107 במשחק 4 לעומת 106 בכל אחד מ-2 הראשונים, ובמשחק השלישי הם ירדו ל-90. בחישוב של שני המשחקים הראשונים לעומת השניים האחרונים, הממוצע שלהם ירד בגלל ירידה משמעותית של 11 נקודות למשחק פחות בצבע, וכך גם ירידה מסוימת באחוזי השלשות, אם כי הם לא היו גבוהים באופן יוצא דופן באף אחד מהמשחקים. אם הסיפור העיקרי ב-2 המשחקים הראשונים היה הניצחון של הגנת מינסוטה על ההתקפה של דנבר, הרי שמאז ההתקפה של דנבר היא זו שמנצחת במאבק ביניהן, וכל עוד היא תמשיך כך יהיה לה יתרון על ההתקפה הפחות טובה של מינסוטה.
תודה עמיחי,
מאוד מעניין
תודה
מה שאני ראיתי זה שיש ירידה אצל קאט. ציפיתי ממנו להרבה יותר.
האשמה הגדולה על דה שיט שקפץ מהעגלה של הסאנס על זו של מיני ובקרוב בעזרת השם על העגלה של הסלטיקס. רק לא ברור איך הוא מצליח לקפוץ כל פעם ברגע האחרון על עגלה אחרת בלי להתרסק.
דה שיט זה קאספר, רוח הרפאים הידידותית של מוריה.
תודה. במשחק האחרון טאונס היה חלש, אבל עד אז היה טוב מאוד
תודה עמיחי נותנים מעניינים השאלה האם יש הסבר בסדרת דנבר למעט האקיו של יוקיץ ?
אם בסדרת אינדיאנה הכל מוסבר בפציעות הניקס כשגם המעבר לאינדיאנה לא הזיק
הרי בסדרה של דנבר לכאורה הורע מצבה של דנבר לאחר 2 הפסדי הבית ובעיקר בתבוסה במשחק 2
שכן גובר חזר והסדרה עברה למינסוטה
ואז באורח פלא דנבר ניצחה
ולא סתם ניצחה אלא היא מחקה מינוס 33 בשני המשחקים הראשונים לפלוס 35
מה שאומר שהיא + 2 בסך הנק המצטבר בסידרה
תודה. יש הרבה הסברים אפשריים, אבל נדמה לי שהמנוחה בין משחק 2 ל-3 (4 ימים בין המשחקים) עזרה מאוד לדנבר ופגעה במינסוטה
מעניין
אז לפי זה הצפיפות עכשיו אמורה לעזור למינסוטה
נעקוב
לא בהכרח מהבחינה הזאת. דנבר היו צריכים לעשות התאמות והיה להם יותר זמן לנתח מה ואיך
תודה רבה עמיחי.
בוסטון-קליבלנד מאופיינת בהורדת הילוך רגעית שלאחריה החזרת ההילוך שמבדיל בין הקבוצות (כמו בסדרה הקודמת של של בוסטון מול מיאמי).
ניקס-אינדיאנה ככל שהסדרה מתקדמת יחסי הכוחות נוטים לקבוצה הבריאה והעמוקה שבדרך ל4 ניצחונות רצופים ולמהפך בסדרה.
דאלאס-אוקלהומה מאופיינת בכח האש המשתנה של הטריו לוקה-ארווינג-וושנגטון. בשני המשחקים שדאלאס הפסידה, הטריו שלה לא עבר את רף ה50 נקודות, בשניים שניצחה השלושה סיפקו תוצרת מרשימה (משחק מס' 2- 67 נק' משחק מס' 3 – 71 נק'). סיבת תנודות הטריו שונה אצל כל אחד מהם: לוקה משחק לא בכשירות מלאה וגם מתקשה מול דורט הקשוח.
קיירי בפלייאוף הזה מפתיע בהגנה שלו וההשקעה שלו בתחום גובה מחיר בצד ההתקפי. בנוסף הוא התאהב מדי בפוזיציית המשתף, דבר שפגע בזון שלו.
וושנגטון מפתיע בסדרה הזו בצד ההתקפי אבל עדיין לא מספיק יציב. במשחקים שהפסידו לא היה טוב לעומת זה שניצחו (בראשון לא היה פקטור התקפי ובמשחק האחרון התקרר בחצי השני וסיים משחק ללא אס' ועם 3 איב').
מינסוטה-דנבר -פחד גבהים. הזאבים הגיעו לפתיחת הסדרה כקבוצה מרשימה אך עדיין כאנדרדוג מול האלופה הגאה. לאחר שני ניצחונות החוץ הסופר מרשימים ללא לחץ, דנבר העלתה הילוך, ומהצד השני נראה שמיני התקשתה לשחק את הפייבוריטית וקרסה מנטלית בהתאם לציפיות הגבוהות אחרי 2 המשחקים הראשונים.
תודה.
לגבי קיירי, אני חושב שדווקא הניסיון שלו להכניס את עצמו קצת בכוח ברבע האחרון פגע בדאלאס, אבל זה איזון עדין ומורכב מאוד, במיוחד כשאתה הכוכב השני ולא הראשון שיודע שיהיו לו זריקות.
הוא היה חייב לקחת על עצמו את המשחק לקראת הסיום כי לוקה לא היה במיטבו, אבל בגלל שלא היה פקטור התקפי מבחירה כל המשחק, הוא התקשה להתחמם לקראת הסיום.
דונצ'יץ' נראה צולע לגמרי לגמרי . והעובדה שהוא באטרף (יחסית) בהגנה לא עוזרת לרגל להתאושש
מעניין, תודה על המסקנות. שני הסנט שלי –
אני טוען שהליגה סלחה למורי ונתנה לו רק עונש כספי במקום להרחיקו ממשחק אחד אחרי הבלגן שעשה. הסדרה היתה נגמרת ובצדק אלמלא המהלך הזה. לדריימונד גרין לא היו סולחים על דבר כזה.
טייטום ובראון איבדו אתמול 9 פעמים בהילוך חוזר של 2022 והמחסור של רכז זועק לשמיים. בעצם לא המחסור של רכז כי וויט הולידיי ופריצארד יכולים וצריכים לנהל את ההתקפות של בוסטון אלא תכנית משחק לקויה של צוות האימון. נגד אינדי זה לא יעבוד.
שג"א וקרמיט מאוד מרשימים אך כנראה צעירים מדי ללכת עד הסוף השנה, הזריקה שלהם מחצי מרחק בסיבוב ממש יפה לצפייה והרצון לנצח מראים שיש למיני ולאוקלהומה עתיד מעניין עם כמה חיזוקים לסגל.
לניקס למרות ברונסון אין מה לחפש בשלב הבא עם חצי קבוצה, יצטרכו לפזר קצת עשבים בגארדן לניקוי האנרגיה של טיבס.
אינדי מאוד מסוכנת אבל הגג שלה השנה כנראה יהיה לאן שסיאקם יקח אותה.
דאלאס מאוד מסוכנת אבל קיירי כנראה יקבל חוזה גדול בשנה הבאה ממישהו אחרי מה שהוא הראה נגד האין הגנה של הקליפרס ולכן הוא הוריד הילוך במשחקים האחרונים. בעאסה ללוקה כי יש שם קבוצה מאוד מוכשרת שמותאמת למידותיו.
קליבלנד לא ברמה בהרכב הנוכחי.
לקיירי יש חוזה לעוד עונה בדאלאס
בס"ד
תודה עמיחי.
המסקנות שלי.
דברים משתנים כל הזמן, ואנחנו האוהדים ממהרים לשפוט.