פריוויו פלייאוף 2024: בוסטון סלטיקס נגד מיאמי היט / יוסי ברקלי וצוות מסייע

והפעם, פריוויו בחיזוק כתבים אורחים שייפרטו, ישרבטו, יהללו וייקלסו את מיאמי – יואב טמיר בן השש עשרה, ומתן יעקובי שלנו!

בוסטון סלטיקס

סוף, סוף. 

יש קבוצות שמגיעות לפלייאוף על אדי הדלק האחרונים, יש כאלו שכוססות ציפורניים על מנת לגלות את המיקום הסופי שלהן, ויש את בוסטון. נחה כבר חודש וחצי ומנסה לשמור על בריאות ומומנטום, תוך כדי הכנסת הספסל לעניינים. 

העונה של הסלטיקס הייתה מופלאה. מספר הנצחונות, ההפרשים במשחק (מהגבוהים בהיסטוריה בממוצע), הפער מהקבוצות שאחריה – כולם במימדים ממש היסטוריים. אבל כל זה כמעט ונמחק כשמגיעים לפלייאוף, וכאן צריך להוכיח מחדש. וההוכחה מחדש, במקרה של בוסטון מתחילה מהמקום שהפלייאוף הקודם הסתיים – מיאמי (תעשו את הקול של סיינפלד כשהוא אומר – ניומן). ושוב בוסטון מגיעה כפייבוריטית מול מיאמי, אבל עם הרכב שונה ומשודרג מהעונה שעברה.

אם נחפש את הנקודות הבעיתיות בבוסטון העונה, נוכל להתמקד בכמה סימני שאלה שמלווים אותה כבר שנה שנייה – החוסן והחוזק המנטלי הוא סימן השאלה הראשון ואולי הבולט מכולם. הרבה מאוד מהמשחקים של הסלטיקס לא מגיעים לדקות ההכרעה צמודים, אבל באלו שכן, יש תחושה שהקבוצה לא מתפקדת ואין לה תוכנית ברורה. זה מתחיל בטייטום שנראה חסר אונים לעיתים ומאריך בכדרורים, וממשיך בזה שאין לקבוצה תרגילים לדקות האלו. מהצד, בדקות ההכרעה וויט, פורזי וגם בראון הם בחירות טובות יותר מאשר לתת את הכדור לטייטום, אבל הדבר לא בא לידי ביטוי. מה שמוביל אותנו לסימן השאלה הגדול השני – המאמן ג'ו מזולה. תרשו לי להתעלם מהשמות שהמגיבים מדביקים לו פה (עיוות השמות שהשתרש בהופס הוא די מרגיז) ולנסות להתייחס לגופו של עניין – מאמן צעיר, בשנה השנייה שלו בלבד עם ציפיות מאוד גדולות ממנו ומהקבוצה. בצד החיובי  – הוא הקנה שיטה, כזו שאני לא מאוד אוהב ועיקרה השלכת שלשות, אבל, זה עובד. מזולה הצליח לשמור את סוף העונה במתח טוב לקבוצה ולשפשף את יכולות המשחק של הספסל, ובכך התייחס לאחת הנקודות הבעייתיות בקבוצה. כרגע עם הארפורד, פריצ'ר והאוזר – יש שלישיית מחליפים ברמה טובה, בטח כשיש לך חמישייה כל כך מאוזנת. מהצד השני, מזולה עדיין מקובע מידי, התגובה שלו במהלך משחקים בדרך כלל איטית וקשה לו לעשות התאמות כשדברים לא עובדים. ובפלייאוף, כשאתה משחק נגד אותה קבוצה – התאמות הן מילת המפתח, כך שחובת ההוכחה עליו. 

כאמור, לבוסטון הייתה אחת מהשנים הכי טובות של קבוצה בליגה, המפתח הוא חמישייה מאוזנת להפליא עם יכולות הגנה והתקפה פנטסטיות. טייטום הוא כוכב על חלומי – לא רודף אחרי הכבוד, לא כופה את עצמו על המשחק. בראון נתן קפיצה ונראה שהתבגר, הוא מביא אקספלוסיביות בשני צידי המגרש. פורזי אדיר. מהשלוש, עם הגב לסל, התחלתי את העונה כספקן והפכתי למאמין. וויט נתן עונה מעולה ובכל פעם שהוא לוקח זריקה בזמן משמעותי – הוא גם קולע. והולידיי מביא חבילה שלמה משני צידי המגרש וניסיון.  מול מיאמי נטולת באטלר, בוסטון צריכה לדבוק במה שהביא אותה עד כאן – קצב והתקפה מהירה מצד אחד והגנה לוחצת מהצד השני, כאשר אין אף אחד שצריך להחביא אותו בהגנה. 

כל תוצאה לעונה הזו מלבד עלייה לגמר היא אכזבה אדירה לקבוצה, לאוהדים ולעיר.

מיאמי היט
לאחר שהגיעו בשנה שעברה לגמר ובדרך העיפו את אותה בוסטון סלטיקס, ונראה היה כי תוכניות החיזוק של הקבוצה (מישהו אמר דיים?) מבוטנות, הקיץ שעבר על מיאמי היה בסוף דליל. החיזוק המשמעותי היחיד היה באמצע העונה ובמסגרתו הגיע טרי רוז'ייר – אקס סלטיקס, ופצוע כרוני מאז ההגעה. השלד נשאר אותו הדבר, ובאופן די מפתיע החיזוק המשמעותי היה הצטרפותו של הרוקי האקז, שאחרי ארבע שנים בקולג' הגיע מוכן לגמרי. ההשתלבות שלו בקבוצה הייתה כמו כפפה ליד, המקסיקני הראשון בnba הגיע למיאמי והראה כמה הוא אגרסיבי עקשן בדיוק כמו שמיאמי אוהבת, האקז הפך לאהוב הקהל וכמו טיילר הירו נראה שמיאמי פגעה בול ברוקי שאם יעלה הילוך בפלייאוף יעשה המון צרות לבוסטון.

במהלך העונה בדומה לעונה שעברה נראה היה שמיאמי עושה את התרגיל הרגיל שלה ומשחקת בחצי קלאצ' בהתקפה, בעיקר כדי לשייט בנוחות לפלייאוף. זה עבד עד לרמה מסויימת, טיילר הירו שלרוב הוא השחקן שנותן את הגז בעונה הסדירה נפצע לתקופה ארוכה ובעקבות כך הקבוצה סיימה בסוף במאבקי הפלייאין – ואומנם עלתה לפלייאוף, אבל במחיר כבד של פציעה שכנראה סיימה את העונה עבור ג'ימי (הפציעה מוערכת בכמה שבועות). הפציעה של גימי כנראה חרצה את גורל הסדרה אבל החבורה של ספולסטרה היא אחת מהקשוחות בליגה כשהם עם הגב אל הקיר. האופי של ההיט יעמוד פה למבחן ענק כיוון שהפעם הם לא מתמודדים רק נגד טייטום ובראון כמו שנה שעברה אלא הפעם נוספו הבולדוג הולידי והחד קרן פורזינגס (שהוא שני ראשים מעל באם), בקיצור יש להיט עבודה מאוד קשה בלנסות לעשות צרות למי שאולי בסוף העונה תוכתר כאלופה.

אבל, מוכרחים להודות שזו בדיוק העמדה ממנה מיאמי אוהבת להגיע לסדרות פלייאוף – האנדרדוג. בעיקר מהכיוון של ספלטורה שהוא שועל קרבות ותיק, וכנראה אחד מהיתרונות הגדולים של מיאמי על רוב הקבוצות בליגה, המאמן המנוסה יושב עם 2 טבעות ועוד 4 פעמים שהוביל את מיאמי לגמר והיתרון הזה יהיה מאוד משמעותי בטח מול מזולה שעוד לא הוכיח את עצמו בפלייאוף. מיאמי נסמכת על הגנה חזקה ומגוונת שבאה לידי ביטוי לא רק באישית לוחצת שחונקת את היריב אלא היא גם מאסטרית באזורית מדהימה, שמתורגמת פעמים רבות לחטיפות ולזריקות קשות שבסוף מובילות למתפרצות קטלניות. בהתקפה היא מסתמכת על קלעי שלשות מגוונים, ובעיקר על העובדה שלקבוצה מספר שחקנים שיכולים להביא שינוי. כל אחד מבין טיילור הירו, רובינסון, באם, ואפילו האקז או מרטין יכולים לתפוס הובלה במשחק מסויים, והדבר מקשה על ההגנות שמולם. בלי ג'ימי, מימד הווינריות שהקבוצה טיפחה לעצמה בשנים האחרונות (תת סעיף של "תרבות ההיט") יעמוד למבחן משמעותי וכמעט בלתי אפשרי, והעדרו של הכוכב נראה כפציעה אחת יותר מידי עבור מיאמי.

 למרות המחסור ביתרון ביתיות, מיאמי היא מהקבוצות שהדבר לא פוגע בהן בדרך כלל, בין אם הפלייאוף של שנה שעברה, או העונה הסדירה הזו, בה מאזן החוץ שלהם טוב מאשר בבית. 

האקס פקטורים המשמעותיים של ההיט בסדרה הזאת יהיו שני הפורוורדים מרטין והאקז. מרטין כבר הוכיח את עצמו שנה שעברה כשפשוט עשה קסמים בכל חדירה שלו והרים את הקהל במהלכים מדהימים וגם קלע באחוזים יפים מאוד משלוש, מרטין הוא אחד מהשחקנים שהכי מדגימים טת תרבות ההיט כמו שצויין קודם והוא יכול לעשות מהלכים משני משחק מ2 צידי המגרש. האקז יגיע לפלייאוף הראשון שלו אבל זה לא אמור להזיז לו במיוחד אחרי קריירת קולג'ים ארוכה כמו שהייתה לו, האקז יהיה חייב להיות קונסיסטנט משלוש ויהיה חייב לרווח את המשחק בשביל רוזייר והירו שינהלו את ההתקפה, המון יפול עליו.

אבל שלא תשכחו, האנשים שהימרו נגד ההיט בשנים האחרונות אכלו את הכובע אז אולי זה נראה קצת קשה ואפילו בלתי אפשרי לפעמים עבור החבורה של ספולסטרה אבל דבר אחד בטוח, אין מצב שההיט יוותרו לבוסטון בקלות. 

מאזן פנימי העונה: הסלטיקס ניצחו את כל שלושת המשחקים בין שתי הקבוצות העונה.

הימור לסדרה
מתן – אם גימי לא יחזור אז זה יגמר ב5 לבוסטון אם הוא יספיק אז אולי נקבל עוד 7 משחקים מהיריבות המדהימה, ובמשחק 7 הכל פתוח.

יוסי ברקלי – בוסטון, במשהו שדומה לסוויפ ג'נטלמני.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. עם כל הכבוד לסלטיקס ,הסדרה מתחילה ב 0-0.מאוד חשוב לזכור את זה .אצל מיאמי חוגגים עכשיו את ראש השנה,אצלם משחק רציני זה פלייאוף,משחק על הקופה,זו קבוצה שמשחקת על פי שיטה , פחות חשוב שם מי ישחק ומי לא ישחק.
    הסלטיקס אין זמן לקום לאט משנת בוקר עריבה,לשתות קפה איזי איזי.הם צריכים להתעורר לעבודה, אחרת לא ידפקו כרטיס נוכחות בזמן.

  2. הבעיה של הירוקים עומדת על הקווים.
    חוסר ביטחון או הססנות או קבוצה שלא דורסת כשצריך,
    סימן ל90% מאמן ו10% שחקנים.
    מקווה שאתבדה ונפגוש את דנבר בגמר.
    שם אני נטרלי

    1. אחלה סקירה, מסכים לחלוטין גם לגבי עיוותי השמות ובכלל ריבוי בדיחות קקי פיפי ששולטות באתר, כנראה שיש לא מעט שזה מצחיק אותם אז קטונתי

  3. פריוויו מעולה, נהניתי לקרוא.
    חיימה חאקז הוא בעל האזרחות המכסיקנית השישי במספר לשחק בnba. יליד ארה"ב, גם אביו נולד בארה"ב, סבו הוא שהיגר. אימו ממוצא נורבגי. 4 שנים באוניברסיטה, ותואר בהיסטוריה to show for it כבוד!

  4. תודה על הפריוויו המשובח. האקז אכן אחלא שחקן עם חולשה בקליעה מרחוק. אם יתקן אותה הוא יהיה כוכב.
    אם באטום לא היה תופס את משחק חייו היינו מקבלים את ניו יורק ואינדיאנה שזה הרבה יותר קל מאשר בוסטון- באסה.
    בלי ג'ימי יהיה מאוד מאוד קשה אבל ככה מיאמי אוהבים את זה. לא יוותרו לבוסטון לרגע ואם יגיעו למשחק צמוד אז הלחץ בבוסטון ידבר. מכיוון שכולם הולכים על בוסטון אני מהמר על הפתעה ענקית בדיוק כמו שנה שעברה. ניפגש בשביעיות.

  5. סדרה קלה. סימני השאלה על חוזק וחוסן מנטלי שיש על בוסטון יעלמו בפליאוף הזה.
    לדעתי הם באים לתת בראש והקבוצה מזה שנים לא תלויה רק בטייטום ויש בה את הג'רו האמיתי ולא חיקוי.
    בוסטון ב 4. 5 יפתיע אותי. 6 אין סיכוי. 7 אני מזמין את כל באי האתר לבירה (אחת. תתחלקו בה). נצחון של מיאמי? רק ביקום מקביל.

    1. אני איתך באופטימיות (או אולי ראליות?) אבל אני באמת חושב שהיכולת המנטלית עוד דורשת הוכחה, והסדרה הזו, כנראה לא תלמד דבר.

  6. לפני כמעט שנה במוקדמות הדראפט ג'ון המליץ לסלטיקס לקחת את האקז אבל לצערנו גם ריילי קרא את הפוסט וגנב אותו שנייה לפני. מיאמי קשוחים, אני מקווה רק שלא יעברו את הגבול בין קשיחות לפראות.. מטאטא ראשון לפוסט סיזן

  7. בס"ד
    תודה רבה.
    בוסטון מפחידה השנה.
    ללא באטלר, לא רואה את מימי עוברים אותם. 5 עד 6 משחקים לבוסטון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט