דורבן לשבת: יורד להגנה / הדורבן

דורבן לשבת: יורד להגנה / הדורבן

תאמינו או לא, אבל בעוד שבועיים וקצת תסתיים לה רשמית העונה. איך שהזמן טס. וכמו רבים מאוהדי הספרס, גם אני כבר מת שהיא תסתיים – אבל לא בגלל חוסר ההצלחה, אלא כי אני לא יכול להתאפק ומת לדעת מה יקרה בקיץ, בדראפט, בשוק החופשי ובכלל בשנה הבאה.

למעשה, על אף המאזן המזעזע בכל קנה מידה, אני רוצה לטעון כאן שזו לא הייתה עונה ממש-ממש-ממש גרועה. או ליתר דיוק, שיש דברים חיוביים שאפשר לקחת ממנה. ועוד אעשה את זה בטור סיכום העונה שיגיע בזמנו, אבל בינתיים אתעכב רק על דבר אחד – הגנה.

כן, הספרס נמצאים במקום ה-22 בדירוג הגנתי העונה, שזה לא מעולה, וגם לא אחרון (ד"ש ליוטה ולוושינגטון) אבל פילוח יותר מדוקדק של הנתונים מעלה כמה סימני קריאה כאן. נתחיל בכמה ספליטים בסיסיים: מאז האולסטאר הם במקום ה-13 בדירוג הגנתי, על 18 משחקים שמתוכם ניצחו 6. כלומר 33% הצלחה – 10% יותר מהאחוז העונתי ואחוז שהיה מקנה להם כ-30 ניצחונות שבמזרח לפחות היו יכולים להספיק אולי לפלייאין. עוד נגיע לזה.

למעשה, מאז שהפסיקו עם הניסויים הכושלים בנקודת רבע העונה, הספרס נמצאים במגמת עליה. הדירוג ההגנתי שלהם במרץ, למשל, כבר הציב אותם במקום השמיני בליגה באותו חודש, וגם אם המדגם קטן יחסית, 13 המשחקים ששוחקו היו בין השאר מול יוסטון הלוהטת עם ג'יילן גרין (פעמיים), דנבר, דאלאס ופיניקס (פעמיים) – קבוצות שנמצאות בטופ ההתקפי של הליגה, בטח במרץ.

הגורם העיקרי לחיוביות הזו הוא כמובן ויקטור וומבניאמה. על אף מעט הניצחונות, הוא נמצא במקום השני אצל סוכנויות ההימורים במירוץ לתואר שחקן ההגנה, ולא רק: הוא גם מקום שני בדירוג הגנתי אינדיבידואלי העונה.

הייתי אומר אפילו שמיעוט הניצחונות הוא דווקא ההפך – העדות לכך שמגיע לו את התואר (ואם לא, אז אני בעד שבכלל יתנו לג'ונתן אייזק ולא לגובר), כי בעוד שאצל מינסוטה כולם משחקים הגנה טובה, אפילו קא"ט רחמנא ליצלן, בספרס וומבי היחיד כמעט שסוחב את האלונקה ולכן דירוג הגנתי של 106.9 זה לא פחות ממופלא.

אבל וומבי כמובן לא מסכים איתי. הוא גם לא היה רוצה לקבל את התואר בעונה עם חוסר הצלחה קבוצתית, ואמר בעצמו לפני שבועיים "אני יודע שלרודי יש סיכוי טוב לזכות השנה, ומגיע לו. שיזכה עכשיו, כי אחר כך התור שלו נגמר".

אם הוא אכן יזכה בשנה הבאה, אגב, הוא יהיה השחקן הצעיר ביותר אי פעם שזכה והשני אי פעם שזוכה בתואר בעונתו השנייה (לצד אלווין רוברסטון ב-1986, גם במדי הספרס).

רוצים עוד כמה נתונים?

וומבי מדורג באחוזון ה-87 בחטיפות, 97 בדילפקשנס ו-99 ברים פרוטקשן. יעני, חסימות בעיקר עם 3.5 בממוצע למשחק. הוא חסם העונה יותר פעמים מאשר חסם רודי בכל אחת משלוש העונות שבהן זכה בתואר, וכמובן גם יותר ממה שהוא חסם העונה. ואם תגידו ובצדק שחסימות זה לא הכל, ואפילו חסן ווייטסייד חסם הרבה, אענה לכם שזה נכון אבל כשמדובר במספרים כל כך קיצוניים, שלא נראו פה שלושים או ארבעים שנה, זה כן מספר חלק מהתמונה. הרבה פעמים זה מה שגורם להגנות לפחד מלחדור לצבע, ולשחקנים לשנות זריקה. תראו את זה למשל, וזה רק מדגם קטן שמצאתי בחמש דקות:

אגב, זה לא מפוצץ לכם את המוח שמזמן ברור לנו שהוא זוכה ברוקי העונה ולא מדברים על זה, ועברנו לדבר על האם מגיע לו או לא להיות שחקן ההגנה כרוקי?

האימפקט ההגנתי שלו בא לידי ביטוי גם במספרים המתקדמים ברמה הקבוצתית. לחמישייה איתו ועם ג'רמי סוהן, קלדון ג'ונסון, דווין ואסל וטרה ג'ונס יש נט רייטינג של 19.6 עם דירוג הגנתי של 96.2!! זה הליינאפ השלישי הכי טוב בנט רייטינג מכל חמישייה ששיחקה לפחות 30 משחקים ביחד – כשהחמישייה של מינסוטה ראשונה ושל מילווקי שנייה, אבל הם שיחקו פחות משחקים ופחות דקות יחד. ואפילו לחמישייה הפותחת של הספרס, עם שמפייני במקום קלדון יש דירוג של 2.4+. כן אפילו עם שמפייני הכל כך חלש, ההשפעה של ויקטור אדירה.

כאן זה המקום לעצור ולהחמיא לא רק לוומבי, כי חבריו לחמישייה בהחלט נושאים בנטל קצת. על טרה ג'ונס דיברתי בשבוע שעבר, ואני רוצה לדבר עכשיו על האיש הכי מושמץ – ג'רמי סוהן.

במשחקים האחרונים נראה שהתעוררה בו איזו חיה. למעשה כל החודש הוא נראה הרבה יותר טוב ממה שנראה בתחילת העונה, והמספרים שלו מלמדים על כך. זה לא היה רק במשחק מול פיניקס שניצח במו ידיו אלא גם ואפילו כשהקבוצה מפסידה, כמו ממפיס למשל, הוא את שלו מנסה ועושה – במיוחד בהגנה (מול ממפיס היו לו 4 חטיפות, ושלשום בניצחון על יוטה 5).

הבעיה העיקרית איתו היא שאלת ההתאמה לויקטור, ולזה אין לי עדיין תשובה. ברק מונק, למשל, פחות חושב שהוא מתאים והסביר באריכות למה בפודקאסט שהקלטנו השבוע. אבל עוד בעיה, אקוטית לא פחות, היא שהמשחק ההתקפי של סוהן לוקה בחסר, ומעטים הם השחקנים בליגה שיכולים לשחק בחמישיות עיקריות רק על טיקט הגנתי. סוהן עוד לא שם.

אני בוחר להיות אופטימי במקרה שלו, משלוש סיבות: קודם כל, כי הוא רק בן 20. הוא צעיר מוומבי בכמה חודשים ואלו בדיוק השנים שלו להבשיל ולהתפתח. אבל דבר שני, גם כי דרשו ממנו הכי הרבה במערכת השנה. ברבע הראשון של העונה הוא נדרש לשמור על רכזים, קטנים וזריזים ממנו בהרבה, בניסיון לחשל אותו, וגם כשכבר הוסט, הוא כמעט תמיד קיבל את המשימה ההגנתית הכי קשה – בין אם זה דוראנט או לברון למשל.

הסיבה השלישית היא לא רציונלית, אלא תחושת בטן. יש לי לגביו את אותה תחושה בטן שהייתה בזמנו על דרק ווייט, כשאף אחד לא חשב שהוא יכול להתפתח לאחד מהשחקנים המובילים בקונטנדרית בכירה. תחושה, אגב, שאין או לא הייתה לי לגבי שחקנים אחרים כמו לוני ווקר או מלאכי ברנהם.

לכן אני מאוד אופטימי יחסית לגבי השנה הבאה, וכמו שאמרתי בפתיחת הטור, מת כבר שהיא תגיע. אני רוצה לראות אם ואיך השחקנים יעשו קפיצות, כולל וומבי כמובן, ואיזה תוספות ישדרגו את הסגל החלש מעבר לחמישייה. ועל כך ועוד – בטור סיכום העונה.

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban) לשטויות ובטלגרם לסיכומי משחקים קצרים. https://t.me/hadorban מאנו ג'ינובילי נשמה.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  3. עידו גילרי

    29 מרץ 2024 12:59:16

    הנוכחות והבנת המשחק ההגנתית של וומבי הם כבר עכשיו ברמה גבוהה. אבל כמו שציינו כאן כבר כמה אנשים באתר – הוא חייב להתחזק כדי להיות באמת שחקן ההגנה הטוב ביותר.
    אם אנחנו כבר שם – מה קשור ג'ונתן אייזק?

  8. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    31 מרץ 2024 17:55:17

    לא יודע כמה אפשר ללמוד מהמחזורים האחרונים – יש קבוצות הפסיקו לשחק, יש כאלה שפתאום התחילו (שיקגו, קצת אנחנו), בוקה ומבולקה.
    נקווה שיהיה קיץ טוב ושהחבר'ה יתחילו את העונה הבאה ברצינות. נכון לעכשיו, לפני כל ההחלטות, לטעמי אין סיבה שלא לשאוף לפלייאוף.
    .
    תודה רבה דורבננו.

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט