דורבן לשבת: זמן פציעות / הדורבן

דורבן לשבת: זמן פציעות / הדורבן

השבוע התבשרנו ששניים מהשחקנים הבולטים של הספרס, או לכל הפחות שחקני חמישייה, סיימו את העונה בגלל פציעה. בעוד שאצל ג'רמי סוהן אפשר להגיד שמדובר בהחלטה מובנת לאור הניתוח שעבר, אצל דווין ואסל זה יותר היה עניין של בחירה. ברור שאף שחקן לא אמור לשחק פצוע, אבל במקרה שלו מדובר בגרסה פחות חמורה של שבר מאמץ, שכואבת ככל שתהיה, יהיו שחקנים שיחשקו שיניים וישחקו איתה אם יהיה להם על מה להילחם. פלייאוף, למשל.

אז למרות שזה עוד לא טור לסיכום העונה שתסתיים אוטוטו – זה יקרה בשבוע הבא – הגיע הזמן מבחינתי לסכם את העונה של דווין ואסל, כי על סוהן דיברתי לא מעט השנה ודעותיי לגביו ידועות.

זו עונתו הרביעית של ואסל בקבוצה, ושנייה שהוא סובל מפציעה. בשנה שעברה הוא עבר פרוצדורה בברך – ניתוח ארתרוסקופי (קרי, ניתוח עם פולשנות מינימלית) – שגרמה לו להיעדר כחודשיים. השנה כנראה שהוא יסתפק בטיפול פיזיותרפיסטי ושיקום טבעי של הרגל, שיחזיר אותו בריא כשור בעונה הבאה.

יש שיחששו ששתי פציעות בינוניות כאלה בטווח של שנתיים, בעונותיו הראשונות בליגה, מעידות על כך שגופו אולי מועד לפציעות בהמשך – חשש מובן וידוע, אבל ואסל עוד צעיר. טוב שהוא עובר את הפרוצדורות האלה כבר עכשיו ויכול להיות שעם שינויים במשמעת או סוג האימונים, כולל בפיזיותרפיה או ניהול נכון יותר של העומסים, תהיה לו קריירה ארוכה.

בפתיחת העונה היו לי המון ציפיות מוואסל, כמו גם מהקבוצה. ציפיתי שהוא יעלה עוד מדרגה, אחרי שבשנה שעברה עשה קפיצה אדירה ויחצה את רף ה-20 נקודות למשחק. שהוא יהפוך לשחקן דו-כיווני שעושה שמות בהגנה, או לפחות לסלאשר שיכול להיות בלתי עציר כשהוא רוצה. מספר שתיים לגיטימי ליד וומבי. זה לא קרה.

הוא גמגם מאוד בהתחלה, אבל עם הזמן המספרים התיישרו ומה שהכי בלט לי, הן לעין והן מבחינת נתונים שמגבים את זה, הוא שדווין לקח וקלע את הזריקות הכי קשות בקבוצה. למעשה הוא אחד מהשחקנים עם הזריקות הכי קשות בליגה.

כמעט ולא משאירים אותו פנוי ולמעלה ממחצית מהזריקות שלו היו עם שומר קרוב אליו. אם ניקח אחד בשם סטף קרי כהשוואה, הוא מצליח להשתחרר מהשומר יותר יחסית, ורק 40% מהזריקות שלו הן עם שומר קרוב. ואם רוצים השוואה בתוך הקבוצה, אז את ג'רמי סוהן משאירים כמובן חופשי לגמרי על קשת השלוש 90% מהזמן, וגם את קלדון ג'ונסון.

אף על פי כן, ואסל קולע. הוא עלה מ-18.5 נקודות בעונה שעברה ל-19.5 על אותה כמות בזכות שיפור באחוזים ל-2, שנובעים גם משינוי קל בפרופיל הזריקות. אחרי ויקטור וקלדון, שפשוט חופר בצבע כל הזמן, הוא חודר הכי הרבה ומסיים באזור ה-70% מתחת לסל, שזה נתון נהדר לגארד. הוא גם הולך יותר לקו, ועומד על 57.8% טרו שוטינג. לא מעולה, אבל גם לא רע.

שוב, אם ניקח כמה סופרסטארים להשוואה אז לוקה קלע ככה לפני כשנתיים (השנה הוא על 61.8% מפלצתי). אבל בואו נשווה תפוחים לתפוחים. טייריס מקסי, שחקן שהייתי מת שוואסל ייראה כמוהו, קולע העונה ב-56.9% טרו שוטינג (ירידה מ-60% בעונה שעברה). מיקאל ברידג'ס, שחקן שבעבר נטען שוואסל צריך להיראות כמוהו, גם עומד השנה על מספרים דומים (56% טרו שוטינג עם 37% לשלוש).

ולוואסל יש עוד אפשרות להשתפר בזה, במיוחד כשיכבדו אותו יותר וישרקו לו. הלחם והחמאה של המון קלעים כמוהו זה קליעות עונשין, והוא הולך פחות לקו מכל אלה שציינתי, כולל ברידג'ס ומקסי.

אז איך אפשר להתאכזב?

אולי כי למרות המספרים היפים, נראה שוואסל מתקשה לייצר יציבות. על כל שלושה משחקים בערך יש לו משחק רע. ואחת לחמישה משחקים יש לו משחק רע ממש. זה עדיין מעולה, אבל לא מספיק בעיניי לכינור שני אפקטיבי, בטח לא בקבוצה מצליחה. לראייה, זה לא תורגם מספיק לניצחונות השנה.

כאן אולי ליבת העניין. הרי זה בגדול אותו סגל מהשנה שעברה בתוספת וומבי. הציפייה הייתה שהם ינצחו יותר, וזה לא קרה. אחת מהסיבות לכך היא שוואסל, עם כמה שהמספרים שלו טובים, לא היה שם כשהיה צריך אותו בקלאץ'.

לפי הנתונים הרשמיים של הליגה, ב-32 משחקי קלאץ' שהיו לספרס השנה, את רוב הנקודות קלע ויקטור (75). ואסל קלע רק 47, אפילו ששיחק 10 דקות יותר במצטבר, וזה בקושי 7 נקודות יותר מקלדון. ולקלדון לא הייתה עונה הכי טובה במונחיו, עם המון עליות וירידות. אפילו טרה ג'ונס קלע 38 וסוהן 35. הייתי מצפה שהפערים יהיו יותר ברורים לטובת מי שאמור להיות האופציה השנייה בהתקפה. גם האחוזים שלו בקלאץ' רעים מאוד (26% לשלוש, 34% לשתיים ורק 65% מהקו).

נקודה נוספת לרעתו מסתתרת דווקא בתוך אותו נתון על זריקות קשות – שהן לא תמיד מחויבות המציאות. רוצה לומר, זה שהוא לוקח זריקות מהקשות בליגה זה הרבה כי מתייחסים אליו בדוחות הסקאוטינג כמי שצריך למנוע ממנו זריקה אבל גם קצת עליו. קבלת ההחלטות שלו, במיוחד בקלאץ', לוקה בחסר והוא עוד צריך ללמוד מתי להכריח שלשה קשה ומתי לחפש את השחקן בגובה 2.25 מ' שמשוטט מתחת לסל.

אבל הכי אני מאוכזב זה מההגנה. ואסל הגיע לליגה על תקן סטופר הגנתי, D&3 קלאסי, ובעוד שבתחילת הקריירה הקצרה ראו את הניצוצות בהגנה, ככל שהנטל ההתקפי עלה ככה הוא זייף יותר בהגנה. אני לא מצפה ממנו להיות קוואי, אבל נראה שהוא לא שחקן שיכול לשחק באפקטיביות גבוהה בשני צידי המגרש כל הזמן.

ועדיין, אני מעודד.

ואסל ייכנס בשנה הבאה לחוזה הראשון שלו אחרי חוזה הרוקי, חוזה טוב לכל הדעות (27-30 מיליון לעונה, ל-5 שנים), במיוחד ככל שהתקרה תעלה. הוא בן 23, וגם לשמר את המספרים מהעונה שעברה זה לא מובן מאליו. לכל הפחות הוא יצדיק את שווי החוזה, למעשה הוא מצדיק כבר עכשיו (אלו נתונים שמתייחסים לחוזה הרוקי כמובן, אבל אפשר לראות שהוא שווה באזור החוזה שיקבל, בהערכה גסה):

והכי חשוב – ההתאמה שלו לצד ויקטור מעולה. ככל שהעונה התקדמה גם הכימיה ביניהם התפתחה, להמון לובים יפים למשל, אבל לא רק. הנה מהלך שעזר לנצח את הניקס לפני כשבוע:

ובסופו של דבר בשביל זה אנחנו כאן. בשביל לשחק סביב וומבי, להחמיא ליכולותיו, לשפר את נקודות החולשה, ולעזור לו לעזור לקבוצה לנצח. אם הוא יהיה כינור שני או שלישי עוד נדע. מה שבטוח זה שלא הוא הבעיה, ואני בטוח שבקיץ הקרוב ישבו טוב-טוב במשרדים למצוא מי כן, ואיך פותרים אותה. ובמובן מסוים, עוד שחקן טוב לצד ואסל יכול לעשות לו רק טוב, לכל הפחות שלא יגיע תמיד לזריקה הכי קשה שאפשר:

הדורבן

הדורבן המקורי מהפייסבוק. אוהד סן אנטוניו מאז 1995. מסקר אותם מ-2019. נמצא גם בטוויטר (@Hadorban) לשטויות ובטלגרם לסיכומי משחקים קצרים. https://t.me/hadorban מאנו ג'ינובילי נשמה.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה דורבן. כיף שאתה כאן.
    אני בתור הספרס הייתי מחפש בקיץ סקורר שיכול להיות אופציה שנייה-שלישית, ולפי זה להחליט מה התפקיד של ואסל, אבל בכל מקרה מדובר בשחקן טוב שאני כן חושב שמתאים ליד וומבניאמה, אולי בניגוד לסוהן וג'ונסון שיש להם פוטנציאל, אבל יותר סימני שאלה סביב ההתאמה

  2. ואסל אחלה אבל לא יותר מזה וחייבים להביא (אם לא הקיץ, בקיץ הבא) גארד טוב שהוא pass first מבסיסו.
    חבל שאיזה רונדו של לפני 5 שנים לא פה, הוא היה התאמה מעולה לוומבי.

  3. אני עוקב בקביעות אחרי כתבות שלך. אני מאד אוהב את המקצועיות,ויכולת הניתוח המשובחת שלך.סן אנטונין צריכים לאמץ תכונות שלך ואז בטוח יגיעו למעלה.

  4. קודם כל נהדר לקרוא אותך ולשמוע אותך בפודקאסט. גם אם לא מסכימים, נהנים לראות דיון ברמה גבוהה.
    לגבי וואסל, אכן אכזבה. אין הפנמה שלו כמס' 2 לוומבי. החיבור בינו לבין וומבי לוקה והפיתוח האישי שלו לוקה עוד יותר. הוא גארד של פחות מ20 נקודות בקבוצת תחתית וכך יישאר.
    יש לכך סיבה עיקרית אם לא יחידה וזה פופ שלא השכיל לעצב היררכיה ברורה ולא דאג לפתח את ההון האנושי שלו ( כנ"ל קלדון)
    כל עוד פופ בתפקיד, אני לא רואה שיצמח דשא, אבל בתיאוריה וואסל יכול להיות שחקן שלישי מצויין בטריו או אפילו צ'פ חשוב בטרייד שיביא 3&D איכותי או רכז טוב
    לגבי הפציעות שלו, אני נזכר בפציעות של דרק וייט ואיך הצליח להתגבר ואיפה הוא היום

כתיבת תגובה

סגירת תפריט