אין דבר שאני פחות מחבב בנראטיבים שמציירים סביב ויקטור וומבניאמה מאשר הקשירה בינו לבין לברון ג'יימס, כנוטל הלפיד מידיו בתור הפנים של הליגה. ובכל זאת, חייבים להודות, יש מעט אמת בהשוואה בין השניים. רבים רואים בוויקטור בתור הכישרון העל-דורי הכי גדול מאז שג'יימס המלך פרץ לתודעתנו כשהצטרף לליגה אי שם ב-2003. לא זאיון, לא לוקה, לא רבים וטובים לפניו. אני לא חולק על כך, הגם שעוד מוקדם לקבוע.
מה שכן, אפשר לקחת את ההשוואה הזו למקום אחר בעיניי, וזה מה שאנסה לעשות כאן – ולהבין מה אפשר ללמוד ממקרה הבוחן של הקריירה של לברון, כדי להסיק מסקנות לקראת זו של וומבניאמה. ונתחיל אולי במובן מאליו:
- גם הכוכב הגדול ביותר צריך לידו עוד כוכב
זה נושא שכבר חפרתי עליו בעבר, אבל בהקשר של לברון הוא שווה אזכור על ההתחלה. כשלברון נבחר על ידי הקאבס, היה סביבו אפס כישרון. אפס. תגידו לי אתם מי היה השחקן השני הכי טוב באותה קבוצה של 2003/4, למי שראה או זוכר אותה. קרלוס בוזר? אריק וויליאמס? אילגאוסקס? אלו שחקנים שלחלקם הייתה קריירה ארוכה בליגה אבל אי אפשר להגדיר אותם ככוכבים. רחוק מכך.
כן, למרות הבחירה של בוזר לאולסטאר בהמשך הקריירה ביוטה, אני בטוח שתשימו אותו היום מול כל כוכב שני בקונטנדרית – יהיה זה דיוויס (ב-2020), ג'יילן בראון, ג'מאל מארי – בוזר היה אז רמה אחת מתחת.
הבעיה היא, כפי שהיטיב להגדיר אותה מאמן קליבלנד דאז, פול סיילאס ז"ל, שלקבוצה לא הייתה אפשרות אמיתית להתחזק או להשיג כוכב נוסף כשיש לה את לברון ג'יימס בקבוצה. קליבלנד אולי לא הגיעה לפלייאוף באותה עונה אבל גם לא הייתה הכי גרועה, ולכן הסתפקה בבחירה העשירית, ופספסה למשל את אנדרה איגודאלה במקום אחד.
ואז מה קרה? לקברניטי קליבלנד לא היה אורך רוח. הם נלחצו ועשו טרייד בקיץ כדי להביא את דרו גודן, אחלה שחקן אבל לא באמת החתיכה החסרה. הם גם הביאו את אנדרסון ורז'או, שוב אחלה אבל באמת לא מספיק, ועשו פדיחה עם בוזר כשלטענתם השחקן הפר סיכום מילולי איתם על חוזה חדש, בתמורה לכפול כסף אצל יוטה.
משם העניינים רק הלכו והחמירו כי לברון נהיה גדול על המזרח, כשהוא סוחב אותה אחרי שלוש שנים לפלייאוף ואחרי ארבע לגמר, אבל לא באמת הופך אותה לקונטנדרית אלא בעיני עצמה. הסוף ידוע ועגום, למרות הקאמבק והאליפות ב-2016, והקדנציה הראשונה של לברון הסתיימה בקולות של אכזבה.
אז ה-מסקנה מכאן היא שאל לספרס לעשות את הטעות ולמהר עם הבנייה או להיכנע ללחץ. האיטיות משחקת כרגע לטובתם, במיוחד לנוכח הבחירה הגבוהה בדראפט הקרוב. הטעויות הכי גדולות נעשות תחת לחץ ומספיקה טעות אחת כדי להכניס אותם לסחרחרה. זה נכון שיש להם חלון הזדמנויות מאוד צר לשחק עם הקלפים שלהם לפני שוויקטור יעשה כדבר המלך, ויבחר ללכת למקום ששם אותו במאבק על האליפות, אבל החלון עוד כאן. מה שמוביל אותי לנקודה השנייה.
2. תרגיעו את הלחץ בבקשה
כשלברון זכה באליפות הראשונה שלו הוא היה בן 27. יוקיץ' היה בן 28 בשנה שעברה ויאניס בן 26.5 כשזכה. אפילו מייקל היה בן 28 כשזכה לראשונה ב-1991. אז נכון שוויקטור כבר עכשיו רושם הישגים שמעטים מאוד רשמו לפניו, אם בכלל, אבל רבאק, הוא רק בן 20 וחודשיים.
וומבי רוצה לנצח בכל מחיר אבל יותר מזה רוצה אליפות, רק שזה לא אמור לקרות בשלוש או ארבע השנים הקרובות בכלל. בפודקאסט החדש של לברון עם ג'יי ג'יי רדיק, הם דיברו בפרק הבכורה על מה הופך שחקן לגדול. והדבר הכי חשוב, כך סיכמו, היה הניסיון. אין מורה יותר טוב ממנו. צריך לעשות את כל הטעויות האפשריות, להבין איך המשחק מתנהל בליגה, לדעת מה השופטים נותנים לך ומה לא, איפה הנקודות הנוחות שלך, איפה נקודות החולשה של היריבים – ושלך – ולעבור כברת דרך מאוד ארוכה, כולל הדחות בפלייאוף, עד שמגיעים לארץ המובטחת.
העניין הוא שכולנו היום דור האינסטנט. אפילו אני ממרום העשור החמישי לחיי כבר מתקשה לקרוא כתבות ארוכות, או לצפות בקטעי וידאו ארוכים. עוד לא נפלתי לטיק טוק אבל כן אעדיף קליפים קצרים בטוויטר ואת הסיכומים המעולים כאן על פני מאסה בת 3,000 מילה באיאספיאן או אתלטיק (אלא אם הנושא הוא ויקטור ו/או הספרס כמובן).
באותו האופן אין לנו סבלנות לראות תהליכים מבשילים לאט. זה טבעי. אבל אנחנו האוהדים צריכים לזכור שזה ייקח זמן עד שוויקטור יגיע הכי גבוה שאפשר. ובדרך הוא יעשה את כל הטעויות הצפויות מרוקיז וגם יחווה משחקים לא טובים. מותר לו. הוא רק חגג 20 בינואר!
3. הכל בסוף זה עניין של התאמה
כשלברון חזר לקדנציה השנייה בקליבלנד זו כבר לא הייתה אותה קבוצה. היה שם אחד בשם קיירי אירווינג, שעם כמה שקשה לי לכתוב את זה לנוכח התבטאויותיו, הוא היה (ועודנו) פנומנל על המגרש. ויותר חשוב מזה, הוא היה ההתאמה המושלמת לצד לברון.
כולם זוכרים את הצ'ייס דאון בלוק של לברון במשחק אבל מי שקלע אחר כך את השלשה שהביאה את האליפות היה קיירי. הוא סיים את הסדרה מול גולדן סטייט עם 27 נקודות למשחק ובלעדיו כנראה שלברון לא היה מביא לעקרון מכורתו את הגביע.
גם שאר החלקים באותה מכונה התאימו ליד לברון טוב, כולל קווין לאב ובמיוחד ג'יי אר סמית' שאולי לא העיפרון הכי חד בקלמר, אבל עשה את שלו כשהיה צריך. ומאוחר יותר בקריירה, כשלברון הגיע ללייקרס, הוא כבר היה יותר מבוגר והיה צריך את דיוויס הצעיר לידו שייקח ממנו את עול הפיזיות בצבע. הוא גם נהנה מחוכמת המשחק הרבה של ראג'ון רונדו, חוכמה שאני בטוח שהוא מתגעגע אליה כל פעם שהוא מסתכל כיום על דיאנג'לו ראסל.
לכן מבחינתי כשאני מסתכל על המשחקים שנשארו עד סוף העונה (13, אבל מי סופר) זה לאו דווקא לראות את וומבי. כלומר, גם. אבל אני גם באמת רוצה לראות עוד קצת את השחקנים שלצידו – את דווין ואסל, את ג'רמי סוהן, את מלאכי ברנהם, בלייק ווסלי ודומיניק בארלו – להבין עד כמה ההתאמה שלהם לוומבי טובה. כי בסוף זה כל מה שמשנה מעכשיו.
במובן הזה, דווקא טרה ג'ונס נראה לי החתיכה שהכי מתחברת טוב לוומבי, למרות שגם אני הייתי מאלה שחשבו בתחילת השנה שהספרס צריכים בקיץ ללכת על רכז בכל מחיר, כזה שיפעיל את וומבי מעולה, ושג'ונס יחזור למקומו הטבעי בספסל, כמנהיג החמישייה השנייה. אבל מאז תחילת 2024, שזה כבר למעלה מ-35 משחקים (או לחובבי הסטטיסטיקה: מדגם מייצג) המשחק שלו השתנה והוא השתפר לאללה. אבל ממש.
הוא קולע יותר שלשות, באחוזים יותר טובים (40%!), מוסר יותר (7+ אסיסטים), מסיים יותר משחקים עם 15+ נקודות, חוטף יותר (1.5 למשחק), ובאופן כללי נראה אחלה. ולראייה, הנט רייטינג שלהם ביחד על המגרש חיובי, וגם אם הקבוצה מפסידה זה לא בדקות שלהם. למעשה, הקריסה מתחילה לרוב כשעולה הספסל. מה שמעלה את השאלה: למה בעצם הכי חשוב לספרס לשדרג דווקא את עמדת הרכז?
דיברנו הרבה על עניין ההתאמה גם בפרק החדש בפודקאסט, ש"סובל" קצת מבחינת נתוני האזנה לאחרונה. כן, גם אני מת שתיגמר כבר העונה. אבל אני גם נהנה להסתכל על וומבי, לראות את המשחקים מהסיבה שציינתי כאן ולכתוב לכם מדי שבוע (וגם להקליט את הפודקאסט).
לא אכנס כאן שוב לדיון אם להביא את טרה יאנג או לא, אבל אם לחזור לנקודה שאיתה פתחתי, השורה התחתונה היא שיש כרגע צרכים יותר דחופים לשדרוג, ושכל שדרוג כזה צריך כמובן להיעשות מתוך מחשבה איך זה משלים את וומבי. למשל מבחינת סייז מתחת לסל או עוד מישהו שייקח ריבאונד, או כמובן קלעי שלשות שירווחו לו את הצבע. כי בסוף, מה שחשוב זה ללמוד מטעויות העבר, שלא נגמור כמו קליבלנד חלילה.
עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל
מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק
22 מרץ 2024 09:52:16קליבלנד התנהלה גרוע במקרה של לברון.גם היום הם עושים טעויות קריטיות ,הם משאירים את גארלנד ומיצל לשחק יחד בדרך ויתרו על מרקנן,והפכו את לוורט לשחקן ספסל.
הספרס צריכים להיות דייג פיקח ולחפש הזדמנויות , אם נופל ברשת דג שמן לדוג אותו. תמיד יש דג שמן ששוחה חשוף ומחכה לדייג.אני מדבר על כוכב מתוסכל שירצה טרייד, על רכז בכיר זמין לטרייד (יש הרבה רכזים, המחיר לרוב לא יקר)
לגבי רכז זה הכרחי , אני מדבר על רכז בכיר,זה כמו חברה עם פוטנציאל טוב שזקוקה למנהל מוכשר.אין קבוצת צמרת ללא רכז בכיר, כי זה לא עובד אחרת.
NBA בדם
22 מרץ 2024 10:56:56פוסט נהדר. תודה רבה.
הבעיה של לברון הייתה(מעבר להחלטות בהנהלת קליבלנד) שהוא היה כל כך טוב מההתחלה שמשך את קבוצתו כלפי מעלה ולא "איפשר" לה להתחזק בשחקנים טובים מהדראפט.
וומבי צעיר ומוכשר, ולא חייב למהר לבנות לו קבוצה איכותית. הוא מתפתח ממשחק למשחק ובינתיים שהספרס ייתחזקו בדראפט בשנה שנתיים הקרובות ואז יכולים לבצע מהלכים משמעותיים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 מרץ 2024 12:37:10מצוין, דורבן, תודה רבה.
כל מילה בנוגע לטרה ג'ונס שלנו, פשוט שחקן נפלא.
שאלה טובה בנוגע לדראפט הקרוב, אני הייתי הולך על צעיר, אבל לא באמת מכיר את המצאי, אז אולי זו טעות ועדיף להטריד את הבחירה הגבוהה ומשכורות עבור איזה כוכב (שאינו טרה יאנג…. מלח מים, מלח מים), אבל גם בגזרת הכוכבים לא בטוח שיש משהו ממש מובחר. נראה מה יהיה.
מנחם לס
22 מרץ 2024 15:13:06עוד פוסט מצויין. משפט המחץ הוא "אל לספרס לעשות את הטעות ולמהר עם הבנייה או להיכנע ללחץ. האיטיות משחקת כרגע לטובתם,"
ד"ר פופרס
22 מרץ 2024 16:46:30מעולה דורבן.
מאוד אוהב את הכתיבה שלך
תודה
אטאפומה
22 מרץ 2024 22:08:30עם שאינו. יודע את עברו :
ציטוט מעניין. ,
המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם , מיהו המקור ?
סכין בגב האומה
22 מרץ 2024 22:13:08יגאל אלון
סכין בגב האומה
22 מרץ 2024 22:12:39תודה על הכתבה. אם כבר להביא רכזים אוברייטד מאטלנטיס, למה לא את מורי? אני לא חושב שהוא אולסטאר, אבל הוא עושה הגנה וגם עם אופי הרבה יותר טוב. אטלנטה היא ארגון סופר שמרני שלדעתי ידרוש הרבה פחות על מורי שמתאים הרבה יותר.
dekel
23 מרץ 2024 14:13:40מצוין .אבל עדיין לא ברור לי מה האכויות שמשלימות את ויקטור הכי טוב. ברור ששחקנים עם תנועה בלי כדור ומוסרי לובים תופס . אבל חוץ מזה ?? לברון יכל להתחיל חצי מההתקפות בכיף . אז עוד כוכב שמתחיל מהלכים הספיק לו יחד 3 שלשנים/ריבאונדים. וומבי יתחיל מהלכים ? הוא חייב שלשנים קצב משחק??
פינגבק: דורבן לשבת: יורד להגנה / הדורבן – Hoops