יומן מיאמי (3) – התעוררנו / רועי ויינברג

(האתר הרשמי של מיאמי היט)

עבר לא מעט מאז היומן הקודם של ההיט, לפני כמעט חודשיים. מיאמי נקלעה לרצף ההפסדים הארוך ביותר שלה מאז 2008 המקוללת, יצאה ממנו עם 6 ניצחונות מ-8 משחקים, יצאה לפגרת האולסטאר ואיבדה לתקופה קצרה את ג'ימי באטלר בשל מצב בריאותי במשפחתו של אחד משחקני המועדון הגדולים בכל הזמנים. עכשיו אנחנו חוזרים ל-27 משחקים, כשהמזרח לא כזה מפחיד.

ההיטלס במאזן 25:30, מרחק חצי משחק מאינדיאנה השישית, 2.5 משחקים מפילדלפיה החמישית ו-3 משחקים מניו יורק הרביעית. הניקס קבוצת כדורסל טובה ופצועה, הפייסרס מאוד לא עקביים והסיקסרס בלי ג'ואל אמביד.

למיאמי יש לוח משחקים יותר קל – הרביעי הכי נוח בליגה לפי Tankathon וחלשיותר משל שלושתן בהפרש גדול – ככה שהפליי-אין ריאלי. בטח כשיש שני משחקים ישירים מול פילדלפיה, עוד שלושה מול דטרויט ושניים מול וושינגטון, טורונטו ופורטלנד. כיף לשחק בבית הדרום מזרחי.

האוהדים האופטימיים, אולי מדי, גם יחלמו על המעבר של מילווקי בעונה הסדירה. מיאמי בפער של 4.5 משחקים, אבל הבאקס נראים ממש רע בעידן דוק ריברס ועם הלוח הכי קשה במזרח, כולל שני מפגשים מול בוסטון, שניים מול הת'אנדר ושניים מול הקליפרס. תוסיפו לזה את היכולת של הקבוצות של ריברס בפלייאוף, את חוסר הניסיון של קליבלנד והיחידה שבאמת נראית כמו מכשול בלתי עביר היא בוסטון, אבל אמרנו את זה גם בשנה שעברה וב-2020. אפשר להיות אופטימיים, אבל בשביל זה צריך לנצח משחקים. כאן עולה אחת השאלות החשובות והבסיסיות ביותר – כמה מיאמי קבוצת כדורסל טובה?

55 משחקים לתוך 2023/24 ואני לא כזה בטוח. רצף הניצחונות האחרון לא היה מרשים במיוחד (וושינגטון, סן אנטוניו, פילדלפיה החסרה, מילווקי המפורקת וניצחונות מרשימים על סקרמנטו ואורלנדו שהן בערך בסדר הגודל של ההיט), ההפסדים כללו משחקים מול בוסטון, הניקס הבריאה והסאנס. קצת כמו גוליבר, ענקים בארץ הגמדים וגמדים בארץ הענקים. מאזן של 17:12 מול קבוצות מנצחות הוא נתון רע לפני הפלייאוף, אבל בשנה שעברה היינו ב-24:24 וזה לא עצר אותנו. השיפור ברצף האחרון, לעומת זאת, מעודד כי הוא מבשר טובות מבחינת "כדורסל פלייאוף".

מיאמי מנצחת משחקים דרך ההגנה. מאז ה-31.1 יש להיט את הדירוג ההגנתי השני בטיבו בליגה, אחרי מינסוטה, והקבוצה מובילה בחלק היחסי של ריבאונדי ההגנה שהיא לוקחת. אנחנו קולעים בתקופה הזאת ב-

34.2% מהשלוש, מקום 26 בליגה, וגם אם לא תהיה קפיצה לא סבירה כמו הפלייאוף האקראי אשתקד זה מראה שעדיין אפשר לנצח משחקים. ספולסטרה אמר שזה מתחיל משינוי בפיזיות, וזה אולי הדבר המרכזי. ג'ימי באטלר פספס משחקים וחזר מאז להתאמן, טרי רוז'ייר וג'וש ריצ'רדסון פצועים גם כן, ואנחנו עדיין מנצחים. באם אדביו, אחד השחקנים הכי פחות מוערכים בליגה ומי שגם השנה יישאר מחוץ לחמישיות ההגנה של העונה, משחק כדורסל מדהים.

הוא עושה את זה כשהשחקנים סביבו משתנים. לפעמים קווין לאב תופס משחקים, לפעמים ניקולה יוביץ', לפעמים כיילב מרטין. קשה להגיד שיש למיאמי חמישייה קבועה, לפחות עד שבאטלר ורוז'ייר יחזרו, אבל יש לה עומק ושחקנים שמתאמצים בהגנה. תוסיפו לזה את המאמן הטוב בעולם ואפשר להיות אופטימיים לפני הפלייאוף, כי יכול להיות שפתאום נראה את ספולסטרה מעלה מהספסל איזה יוביץ' או לאב שיקלעו 20 נקודות משום מקום.

מעבר לזה, יש את השילוב של רוז'ייר ובאטלר.

זאת אולי הנקודה המעניינת ביותר התקפית לקראת השליש האחרון של העונה, כשרוז'ייר והירו נראים טוב אחד ליד השני כשבאטלר על הספסל (במדגם קטן), אבל בדקות של באטלר לצד שניהם הכדורסל של ההיט לא יוצא דופן, בעיקר כי ההגנה לא מספיק טובה. הם אנדרסייזד מדי כשהירו ב-2.

הפתרון, בעיניי, יהיה לספסל את הירו. ראינו 92 דקות משותפות של רוז'ייר ובאטלר בלי הירו, לא מספיק, ויכול להיות שהחמישייה הנכונה מבחינת מיאמי בהמשך תהיה השילוב של שניהם לצד דאנקן רובינסון (35.9% מהשלוש ב-2024) או חיימה חאקז ג'וניור, אם הוא יחזור לקלוע (22.7% עצוב מהשלוש ב-2024).

יכול להיות שזאת גם סטטיסטיקה שתתיישר. ב-8 המשחקים האחרונים, בהם ההיט ב-2:6, הקבוצה במקום ה-25 באחוז האפקטיבי בזריקות בהן השומר במרחק 4 עד 6 פיט ומייצרת מצבים בכמות גבוהה. בזריקות פתוחות לחלוטין המצב מעט טוב יותר, אבל ההיט מגיעים לזריקות לא רעות.

רוז'ייר, שחקן של 36.5% בקריירה, קולע 16.7% מהשלוש. כיילב, 42.3% מהשלוש בפלייאוף האחרון, על 20% במדגם הקטן הזה. אם הם חוזרים לאחוזים האלה מיאמי קבוצת התקפה מסוכנת בהרבה. מצד שני, לא חסרות דוגמאות לשחקנים שהגיעו בעידן באטלר ולא הצליחו להשתלב לידו בהתקפה. ויקטור אולדיפו וקייל לאורי, כשכן שיחקו, הבולטים שבהם. ברמה מסוימת גם הירו, אבל הוא לא הראה שהוא משחק כדורסל מנצח בשום שלב.

למרות זאת, היכולת של באטלר במשחקים האחרונים מעודדת. הוא עדיין פסיבי מדי בחלקים גדולים מהמשחק, אבל עלה חצי צעד קדימה במשחק 31 הנקודות מול סקרמנטו, בטריפל-דאבל מול הספרס או ב-23-8-8 נגד המג'יק, בו שמר על פאולו בנקרו ופרנץ וגנר. הוא העלה את הסרטון המסורתי והמייגע שלו מתאמן ב-4 בבוקר, מעין הצהרת כוונות על כך שעכשיו התחיל החלק האמיתי של העונה.

מיאמי תגיע לאן שג'ימי באטלר יקח אותה, והאנדרדוג הנצחי חזר לעמדה הזאת אחרי רצף שמונת ההפסדים. כשהקבוצה מתמודדת עם פציעות ומעט עניין ציבורי היא בדיוק בנקודה בה אף אחד לא סופר אותה, הנקודה האהובה על באטלר (וחלק מהסיבות לכך שההיט כנראה לא יקחו אליפות בתקופתו, אגב). אם עכשיו הוא ישתדל טיפה יותר אז מיאמי תראה טוב יותר בהרבה, ויש לה 27 משחקים בשביל להבין מה עובד כמו שצריך סביבו.

היו למיאמי 12 חמישיות שונות ששיחקו בין 40 ל-80 דקות ביחד העונה. לבוסטון יש 4 כאלה, כשהחמישייה הפותחת שלה עם 438 דקות וההרכב המשמעותי השני (עם הורפורד במקום פורזינגיס) שיחק 242 דקות. קליבלנד, קבוצה מצוינת שהתמודדה עם פציעות, מציגה שתי חמישיות ששיחקו מעל 230 דקות ביחד. ניו יורק, קבוצה פצועה שעשתה טריידים משלה, עם שבע חמישיות ששיחקו 96 דקות לפחות ביחד.

באם החמיץ עשרה משחקים, ג'ימי החמיץ 18 משחקים, הירו החמיץ 20 משחקים, רוז'ייר שיחק ב-10 בלבד מאז שהגיע ומרטין החמיץ 17. רובינסון וחיימה הם היחידים שהחמיצו מספר חד-ספרתי של משחקים העונה. היו 29 חמישיות שונות. לכן אנחנו עדיין לא יודעים מה באמת יש למיאמי הזאת להציע, אבל יש לה את המרכיבים שהיו שם בשנה שעברה – סופרסטאר שמתעורר בפלייאוף והופך לאחד השחקנים הטובים בעולם, מספר 2 אנדרייטד שמחזיק הגנה, מאמן אדיר והרבה מחויבות. תוסיפו לזה לוח משחקים נוח, ואתם יכולים לקבל קבוצה שתסיים את העונה ב-10:17 ותגיע לפלייאוף עם מומנטום. שם, אתם כבר יודעים, אף אחד לא ירצה לפגוש אותנו.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה על הפוסט,
    זאת קבוצה שרצה כבר שנים יחד (למעט רוזייר והאקז) אז פחות משנה כמה זמן הם שיחקו יחד,
    אם הם יחזרו לממוצעים שלהם מה3 הם קבוצה מסוכנת מאוד, שלא יוותרו על שום פוזישיין בסדרה…
    מאחל להם בהצלחה בפלייאוף. הם אמורים להגיע לשם ללא פלייאין.

  2. פוסט מצויין תודה. מסכים עם הניתוח שלך. במהלך העונה הזו והאחרונה מיאמי לא נראית כמו קבוצת עילית אבל בפלייאוף – אם באטלר יעלה הילוך הם בהחלט מסוגלים להגיע רחוק. בינתים רוזייר נראה באסט כשהוא מנגר חופשי מב3 אבל ישש לספו חודשיים להכניס אותו לשיטה. מיאמי עמוקה (הירו, האקז, רובינסון ומרטין) אבל עדיין חסרה קליעה יציבה לכן ההגנה שלה כל כך קריטית.
    באם הוא בעיני הסנטר השלישי בליגה (אחרי יוקיץ ואמביד) ההשפעה שלו בהגנה ובהתקפה פנומנלית. במחכה ליום שהוא יתקן את הקליעה שלו מרחוק (אם יקרה).
    אני לא מפחד מפילי, קליבלנד או ניו יורק בפלייאוף. מקווה לפגוש את בוסטון בגמר. אגב ב20 ו23 הצ'יפס זכו בסופרבול ומיאמי הגיעו לגמר. גם השנה קנזס זכו בסופרבול, אז….

      1. לדעתי אתה צודק בנושא הזה
        באם הוא לא סנטר קלאסי למרות שיש לו יכולות. הוא יותר סטרץ' פאוור פרוורד. סטרץ' לגובה
        🤓

  3. לא שאני מאחל לכם חוסר הצלחה או משהו בסגנון, אבל מאוד אשמח אם בוסטון תוכל להעביר את הפלייאוף מבלי להתקל בכם. זו גם סוג של מחמאה, אני מניח.
    תודה רבה רועי

  4. אוהב את מיאמי
    אם ליבי לא היה בפילי, שם גרתי, הוא היה במיאמי, שם גרתי אף יותר זמן.
    מזל שאין קבוצת כדורסל בפנמה סיטי ביץ' אחרת בכלל הייתי נקרע….
    🤣
    אבל לעניין, האחוזים מהשלוש זוועתיים במיוחד ואני מאמין שהם אכן יתיישרו, כדברי פיני גרשון אי אז.
    מבחינת חומר השחקנים אתה צודק רועי, היכולת והפוטנציאל קיימים. אם מישהו יכול להעיר את סקארי טרי זה באטלר.
    וחשוב גם לציין את גזרת המאמן, לדעתי היה במעמדים הגדולים מקום שני אחרי פופ. ופט ריילי האגדי עוד שם. האיש שחווה מעמדים גדולים יותר מכל מאמני ההווה יחד.
    טוב אולי בעצם חוץ מפופןביץ' ששיחק אחד על אחד עם ג'יימס נייסמית'….

    אחלה טור
    תודה רועי

  5. מיאמי קבוצה טובה לא יכולה ולא תגיע עד הסוף.אני לא רואה אותה משחזרת את הישגי שנה שעברה.כקבוצת פלייאוף במזרח כלל לא הייתי חושש ממיאמי . יש להם סגל רחב של שחקנים שכולל בקושי אולסטאר אחד.מצבת הגבוהים שלהם לא משכנעת.בוסטון והניקס עליהם התגברו שנה שעברה , הן קבוצות חזקות הרבה יותר.
    נכון להיום הם אמורים לקבל את קליבלנד.קבוצה שיכולה לנצח את מיאמי ללא בעיות.שום קבוצה גם לא תזלזל במיאמי
    כך שלא ניתן לבנות על זלזול.

  6. פוסט מצוין, על קבוצה שקצת תקועה במקום.
    .
    הבעיה שלי איתם היא לא מאזן העונה הסדירה, כבר התרגלנו, אלא שאני פשוט לא חושב שיצליחו לזכות באליפות. לא חושב שזה בגלל ג'ימי, או הנמנום שלו בעונה הסדירה, גם לברון נוטה לנמנם, וגם קוואי עושה לואד, אלא שהחומר מסביב לא מספיק טוב, וכל פעם מוציאים שפן מתוך כובע, אבל בסופו של דבר השפנים מחליפים זה את זה (רובינסון של הבועה נחלש/הוחלף על ידי וינסנט/מרטין, דראגיץ' נחלש/הוחלף על ידי לאורי, וכו'), אבל גם אחרי מיצוי 110 אחוז מהפוטנציאל שלהם זה עדיין לא יספיק לאליפות.
    .
    נראה לי שהניסיון שלהם להטריד עבור לילארד מרמז שגם הם חושבים כך – שחסר משהו משמעותי. אני לא בטוח שלילארד הוא מה שחסר, אבל זה לא משנה, הזה עדיין מעיד על רצון לגייס מישהו משמעותי. וסתם תחושה – הכוכב הבא של מיאמי יהיה לוקה דונצ'יץ', השאלה אם זה יקרה כשג'ימי עדיין יהיה רלבנטי. נראה לי שכן.
    .
    תודה רבה רבה רועי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט