אחרי שבפרק הראשון התייחסנו בקצרה לשאלות המרכזיות אצל מילווקי העונה ובשני דיברנו על דוק ריברס, הפעם ננסה להתמקד באופן ספציפי ב-2 השאלות הראשונות מהפרק הראשון – שיתוף הפעולה בין יאניס ללילארד והכושר של מידלטון, שכזכור החמיץ את רוב העונה שעברה בגלל פציעות וגם את העונה הנוכחית לא פתח כל כך טוב. כל הנתונים הסטטיסטיים נכונים ל-29/3.

שיתוף הפעולה בין יאניס ללילארד:

החדשות הטובות למילווקי הן שמאז ה-20/11, אז עלה הפרק הראשון של היומן הזה, הדקות המשותפות של יאניס ולילארד מניבות פלוס 7.3 נקודות במדד הפלוס-מינוס, וזה הצמד עם הנתון הטוב ביותר אצל הבאקס. באופן טבעי, הם מצטיינים בעיקר בהתקפה עם רייטינג התקפי של 123.7 בדקות של שניהם, זאת לעומת רייטינג התקפי של 108.8 בדקות בלי יאניס ו-109.3 בדקות בלי לילארד, כך שאפשר לומר שכעת הבעיה היא האחת המתבקשת יותר וזה קשיים בהתקפה בדקות מנוחה של אחד משני הכוכבים.

גם שיתוף הפעולה במהלכים שמערבים את שניהם משתפר לאורך העונה, והבאתי כאן 3 מהלכים קצת שונים בהם לילארד מוביל כדור ומוצא את יאניס במקומות בהם ההגנה לא באמת מסוגלת לעצור אותו. פעם אחת זה פיק-אנד-רול שנגמר באלי-הופ, בפעם השנייה זה דאבל-פס ששובר את ההגנה ובפעם השלישית לילארד מוצא את יאניס בתנופה.

בסך הכל, מילווקי יכולים להיות מרוצים מההשתלבות של לילארד שהולך ומתאקלם טוב יותר, אבל זו תהיה העונה הסדירה השישית ברציפות שבה מילווקי מסיימים בטופ המזרחי והשמינית ברציפות שלהם בפלייאוף, ואת לילארד הם הביאו כדי לשפר את מצבם בפלייאוף. הייתי אומר ששם יש לנוכחות של לילארד 3 מטרות עיקריות – להיות השחקן שיכול לקחת בעקביות כדורים מכריעים ולקבל החלטה אם לזרוק או לחפש אחרים, להביא לבאקס יכולות התקפיות מגוונות יותר ליד יאניס או בדקות המנוחה שלו, וגם להיות מנהל המשחק שמסייע ליאניס להגיע לעמדה טובה גם מול הגנות פלייאוף.

זאת הזדמנות להזכיר שבפלייאוף שעבר יאניס קלע רק 23.7 נקודות למשחק ב-52.5% טרו שוטינג, שניהם פחות מכל עונה אחרת כאולסטאר, ובפלייאוף לפניו הוא עשה את שלו בכמות עם 31.7 נקודות למשחק, אבל רק ב-50.7% אפקטיבי, כך שהוא צריך עזרה נגד ההגנות המזרחיות שכבר מכירות אותו. המצב אפילו קשה יותר אצל ג'רו הולידיי, עליו ויתרו במילווקי, שסיים את 3 הפלייאופים שלו במדי הבאקס עם 46.1%, 43.2% ו-47.1% אפקטיבי בהתאמה, ובסך הכל 45.3% אפקטיבי, זאת לעומת לילארד שמחליף אותו, שבפלייאוף האחרון שלו היה עם 59.3% אפקטיבי וב-3 האחרונים שלו עבר את ה-50%. כלומר, בסך הכל יאניס ולילארד מגיעים מוכנים לשלבי ההכרעה של העונה.

הכושר של מידלטון:

חוסר יציבות זו הדרך הטובה ביותר להגדיר את העונה של מידלטון. היו לו השנה 8 משחקים של פחות מ-10 נקודות לעומת 7 כאלה בעונה שעברה, 2 בכל אחת מ-3 העונות קודם (2020-2022), 3 ב-2019 ו-7 בשנתיים לפני (2017-8), כך שהפעם האחרונה שהיו לו כל כך הרבה משחקים כאלה הייתה בעונה הקודמת שהבאקס סיימו מחוץ לפלייאוף (2016). מצד שני, היו לו גם 13 משחקים של 20 נקודות ומעלה והוא עם האחוזים הכי גבוהים מאז עונת האליפות ב-2021.

מידלטון גם חזר לאחרונה מפציעה נוספת וקלע 22 בכל אחד מ-2 המשחקים הראשונים לאחר החזרה, אך ב-3 המשחקים האחרונים הוא קלע 11, 12 ו-7 ב-31.6% מהשדה, 21.1% לשלוש ו-36.8% אפקטיבי, ומילווקי הפסידו 2 מהם. בעונה שעברה, מידלטון חזר לעניינים בחודש מרץ וקלע 20 למשחק עם 6.8 אסיסטים על 2.5 איבודים ב-53.7% אפקטיבי וזה המשיך לסדרת פלייאוף שבה הוא קלע 23.8 ב-54.1% אפקטיבי, אם כי ירד ל-6.4 אסיסטים על 3.4 איבודים, ושם הם הפסידו למיאמי בעיקר בגלל ההגנה.

נתון מעניין נוסף נוגע לאיבודי הכדור של מידלטון, כשהבאקס עומדים על מאזן 5- 1 במשחקים שהוא לא איבד בכלל, 10- 4 כשהוא עם איבוד אחד, 5- 2 כשהוא עם 2 איבודים, 3- 5 כשהוא עם 3 איבודים ומאזן 6- 7 כשהוא עם יותר (5- 7 עם 4 וניצחו בפעם היחידה שהוא הגיע ל-5). לצורך ההשוואה, אצל לילארד זה קריטי לא פחות כי מילווקי במאזן 16- 4 כשהוא מאבד כדור אחד או בכלל לא (6- 0 בלי איבודים) ואצל יאניס קצת פחות כי זה קורה פחות (2- 0 בלי איבוד ו-7- 2 עם איבוד אחד, בסך הכל 9- 2).

בכל הנוגע לאחוזי קליעה, מדובר בטריו שמאזן את עצמו, וכנראה שנראה בכל משחק לפחות את אחד מהם קולע ביעילות, אבל בכל הנוגע לאיבודים אולי מידלטון הוא זה שהכי פחות מועד לפורענות שם, כך שהתפקיד שלו בשמירה על הכדור וכמנהל משחק משני בדקות המנוחה של אחד מצמד הכוכבים יהיה חשוב. השאלה היא האם מידלטון יצליח לחזור שוב מפציעה לקראת הפלייאוף ואז להיות יעיל ולא לעשות הרבה טעויות, כי מילווקי יסתדרו גם אם הוא יקלע 15-16 למשחק באחוזים טובים ולא חייבים לקבל ממנו 20+ נקודות בכל משחק.