העולם שייך לצעירים – לקראת הסיבוב השני בפלייאוף ה-NFL / פריים-טיים זק ויניב שושני

העולם שייך לצעירים – לקראת הסיבוב השני בפלייאוף ה-NFL / פריים-טיים זק ויניב שושני

שלב ה"ווילד-קארד" של הפלייאוף מאחורינו, והשנה הוא בהחלט היה ראוי לשמו עם הפתעות מרעישות, משחקים מרתקים, שחקנים צעירים שעשו מעל ומעבר למצופה וכמה וותיקים שקרסו ברגע האמת. זה היה מחזור משחקים היסטורי, עם לא מעט אירועים שלא ראינו כמותם בעבר. חזינו השבוע בהופעה הטובה בתולדות הליגה של ק"ב רוקי בפלייאוף (סטראוד) וגם בשיא פלייאוף של יארדים באוויר לרוקי (נקואה). היה לנו משחק (בקנזס סיטי) שהתנהל בטמפרטורה של מינוס עשרים מעלות (הרביעי הכי קר בהיסטוריה) ומשחק אחר (בבפאלו) שנדחה בשל סופת שלגים. ראינו שתי הגנות שנחשבו בין הטובות בליגה (דאלאס וקליבלנד) שקורסות וסופגות 93 נקודות (ביחד) מקווטרבקים בהופעות בכורה בפלייאוף, ואת ההתקפה הטובה בליגה בשנה שעברה (פילדלפיה) לא מצליחה לצלוח אף דאון שלישי (או רביעי) במהלך משחק שלם (!). ראינו את הקבוצה הצעירה ביותר אי פעם שזכתה במשחק פלייאוף (הפאקרס – גיל ממוצע 25 ו-214 יום). כמו כן ראינו חמישה טייט-אנדס שונים שהובילו את קבוצתם ביארדים באוויר, כשלאף אחד מהם לא קוראים טראוויס קלסי…

ובעניין ההפתעות והוויכוח שהתנהל בין כמה מהקוראים בעקבות המחזור – אנחנו, בניגוד לפוליטיקאים, לוקחים אחריות… הצוות נכשל לחלוטין בחיזוי המשחקים, כאשר טעינו בבחירת המנצחת ב-5 מתוך 6 המשחקים (רק בפאלו הצילה את מה שנשאר מהכבוד שלנו). להגנתנו, היינו בחבורה טובה עם מרבית הפרשנים, שמרביתם (וגם הליין הרשמי) חזו ניצחונות לדאלאס, פילדלפיה וקליבלנד. המשחק בדטרויט היה יכול ללכת לכל כיוון, וההימור האמיץ על ניצחון של מיאמי לא השתלם. נכון שבסופו של דבר כמעט כל הקבוצות הביתיות (חוץ מדאלאס) ניצחו, ו-7 מתוך 8 אלופות הבתים (חוץ מדאלאס…) יופיעו בשלב השני, אבל לדעתי כל ניסיון לטעון שמרבית התוצאות היו צפויות מראש חוטא בהרבה חוכמה בדיעבד. בכל מקרה, נקווה ליותר הצלחה בתחזיות השבוע ובהמשך הפלייאוף, אך זה ממש לא בטוח, שכן שוב קיבלנו תזכורת שבליגה השוויונית והמשוגעת הזאת הכול יכול לקרות.

השבוע מחכים לנו ארבעה משחקים מרתקים, כאשר שתי אלופות החטיבות (בולטימור וסן פרנסיסקו) נכנסות למעגל המשחקים ויפגשו את הקבוצות הצעירות והמפתיעות מיוסטון וגרין ביי, בהתאמה. דטרויט, שהשיגה ניצחון פלייאוף ראשון אחרי 32 שנה, תארח את טאמפה ביי (שהדיחה את אלופת ה-NFC של העונה שעברה) ואילו בקור של בפאלו יתקיים משחק בין הבילס לצ'יפס (בפעם השלישית תוך ארבע שנים), שתי קבוצות שכבר נתנו לנו כמה עימותי פלייאוף קלאסיים בשנים האחרונות.

האלוף והטוענים לכתר : ברוק פרדי, פטריק מהומס ולמאר ג'קסון (צילום : NBC)

להלן סקירה לקראת משחקי המחזור, כאשר שני משחקים יתקיימו ביום שבת ושניים ביום ראשון. כל שעות המשחקים המצוינות הן לפי שעון ישראל.

בולטימור רייבנס (13- 4, מקום 1) – יוסטון טקסנס (10- 7, מקום 4), בולטימור, שבת 23:30

המהלך החשוב ביותר שעשתה בולטימור בפגרה היה כנראה החלפתו של המתאם ההתקפי גרג רומן בטוד מונקן, שחזר ל-NFL אחרי 3 שנים במכללת ג'ורג'יה. מונקן הפך את ההתקפה של הרייבנס לאחת הטובות בליגה. הקבוצה שיפרה את כמות הנקודות ב-8 למשחק (!!), מ-20.4 (מקום 19) ל-28.4 (מקום 3). לאמאר ג'קסון הפך למוסר טוב ויעיל יותר, כשהוא משיג 230 יארדים למשחק ב-67% אחוזים מצוינים. הרץ גאס אדוורדס הוריד מג'קסון חלק מנטל השגת היארדים על הקרקע (למרות פציעתו של ג'יי-קיי דובינס בתחילת העונה). התופס הרוקי זאי פלאורס והרכש הוותיק אודל בקהאם עשו את העבודה באוויר, והטייט-אנד איזייה לייקלי עשה ככל יכולתו לסתום את החור שנוצר עם פציעתו של מארק אנדרוז, שהיווה חלק חשוב מההתקפה במחצית הראשונה של העונה.

גם ההגנה, שהייתה מצוינת כבר בעונה שעברה, השתפרה עוד יותר וסיימה כטובה ביותר בליגה, כשהיא מאפשרת רק 16.5 נקודות למשחק. היא סיימה במקום ה-5 כנגד המסירה, ומפעילה המון לחץ על הק"ב היריב (3.5 למשחק, מקום 1) בהובלת ג'סטיו מדבוקה וחוליית הליינבקרים הטובה בליגה שכוללת את פטריק קווין, קייל וון-נוי וג'דבון קלאוני. הסייפטי הצעיר קייל המילטון הוביל קו אחורי אגרסיבי, תוך שהוא משיג 4 חטיפות אישיות (וט"ד אחד). נקודת החולשה היחסית היא הגנת הריצה, שמדורגת במקום ה-14 בליגה. לאחר פתיחה מהוססת ומאזן 3- 2 בתחילת אוקטובר. פתחה הקבוצה מבערים והשיגה 10 ניצחונות מול הפסד בודד (לא כולל ההפסד חסר המשמעות לפיטסבורג במחזור הסיום). בולטימור מגיעה לפלייאוף בכושר מצוין, בריאה יחסית (למרות היעדר דובינס ואנדרוז), רעננה (בזכות שבוע החופש והמחזור ה-18 בו נתנה מנוחה למספר שחקני מפתח), כשהיא המועמדת העיקרית להגיע לסופרבול מחטיבת ה-AFC.

הטקסנס הצעירים, בהובלת הק"ב הרוקי הפנטסטי סי-ג'יי סטראוד, הפתיעו מאד במשחק ה"ווילד-קארד" בשבוע שעבר – לא רק בשל הניצחון על קליבלנד, אלא גם (ובעיקר) בשל היכולת המצוינת ורמת הביצוע של השחקנים שחוסר הניסיון שלהם היה אמור לפגוע בתפקודם על הבמה הגדולה. במיוחד נכונים הדברים באשר לסטראוד עצמו  – הוא רק הרוקי הרביעי בהסטוריה (והצעיר ביותר) שניצח משחק פלייאוף, תוך שהוא משיג 274 יארדים ב-76% מדהימים, 3 ט"ד ללא חטיפות – מספרים מעולים גם לק"ב וותיק ומנוסה. התופס ניקו קולינס השיג 96 יארדים (כולל כמה תפיסות מדהימות ממש) והרץ דווין סינגלטרי השלים את העבודה (במקרה הצורך) על הקרקע – כל זאת מול אחת ההגנות החזקות בליגה (והטובה ביותר נגד המסירה). גם ההגנה עשתה את שלה ותרמה רבות לניצחון החשוב עם שתי חטיפות ל"פיק-סיקס" ו-4 סאקים על פלאקו האומלל.

המהפך שעשתה הקבוצה, שעברה בתוך שנה מהמאזן הגרוע ביותר ב-AFC (ב-2022) לאליפות בית הדרום ועכשיו גם לסיבוב השני בפלייאוף הוא לא פחות ממדהים. בנוסף לכיתת הדראפט המצוינת (בראשות סטראוד והאנד ההגנתי וויל אנדרסון), חלק גדול מהקרדיט מגיע למאמן דמיקו ראיין, בעונתו הראשונה בקבוצה לאחר קדנציה מוצלחת מאד כמתאם ההגנתי של הניינרס. היכולת ההגנתית של ראיין באה כמעט מיידית לידי ביטוי בשיפור של הקבוצה בצד הזה של המגרש, כשהיא מסיימת במקום ה-10 בדירוג (20.4 נקודות למשחק) וטובה במיוחד כנגד הריצה (מקום 6). אחרי ניצחון הפלייאוף הראשון בשבוע שעבר, יוסטון רוצה להמשיך לעשות היסטוריה – היא תקווה להפתיע גם את הרייבנס ולהעפיל לגמר החטיבה.

תחזית : הטקסנס מגיעים לבולטימור ללא לחץ כשהם כבר עשו הרבה מעבר למצופה מהם העונה, אך הם יתמודדו מול מבחן קשה ממה שנתקלו בו עד עכשיו –  מול הרייבנס המאוזנים והמנוסים במגרש חוץ קשה. דמיקו ראיין ינהל את הגנת הריצה הטובה שלו ויגביל את אדוורדס וג'קסון על הקרקע, אך הרייבנס בגרסתם הנוכחית יודעים גם להניע את הכדור באוויר. ג'קסון יפעיל את פלאורס המצוין ובקהאם להשגת יארדים ונקודות באוויר והרייבנס יעלו ליתרון מוקדם. הטקסנס לא יעשו להם חיים קלים, סטראוד יתקשה מול משחק הלחץ של הגנת הרייבנס ואולי אפילו יאבד כדור (דבר שקרה רק 5 פעמים במהלך העונה כולה) אך ישיג את היארדים שלו. סינגלטרי ינסה לחשוף את הגנת הריצה הבינונית של הרייבנס – אבל זה לא יספיק. במשחק יושגו הרבה נקודות והוא יהיה צמוד יותר מהצפוי, אך בסופו בולטימור תנצח בהפרש של 6 נקודות ותעלה לגמר החטיבה.

המהפך שהוביל יביא טבעת? טוד מונקן עם למאר ג'קסון (צילום : CBS)

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (5-12, מקום 1)גרין ביי פאקרס (8-9, מקום 7) סן פרנסיסקו, בין שבת לראשון 03:15

בפרק זמן של שבע שנים, מעונת 1995 ועד  עונת 2001, נפגשו הפאקרס והניינרס חמש פעמים בפלייאוף, והפאקרס שלטו עם ארבעה ניצחונות מול הפסד בודד. אחרי פסק זמן של יותר מעשר שנים, החל מעונת 2012, שתי הקבוצות התמודדו עוד ארבע פעמים בפלייאוף, והפעם הניינרס הפכו את הקערה על פיה עם ארבעה ניצחונות, כולל ניצחון דרמטי לפני שנתיים בשלב הדיוויזיות. השנה שוב נפגשות שתי הקבוצות, ויחסי הכוחות לפני המשחק ברורים למדי.

הניינרס סיימו את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בחטיבת ה- NFC, הם חמושים בהתקפה והגנה מהטובות בליגה, ובהתחשב בעובדה שרוב כוכבי הקבוצה קיבלו מנוחה כבר שלושה שבועות, הם מגיעים פייבוריטים למשחק מול הפאקרס, ולמעשה פייבוריטים להגיע לסופרבול. ההתקפה סיימה את העונה הסדירה במקום השני בליגה, היא מאוזנת להפליא בין ריצה למסירה (499 ניסיונות ריצה מול 491 ניסיונות מסירה), ומול הגנה בינונית כמו זו של הפאקרס היא לא אמורה להתקשות. עד כמה ההתקפה טובה? אז ככה, הקווטרבק ברוק פורדי מוביל את הליגה ברייטינג ויארדים לניסיונות מסירה, לג'ורג' קיטל יש הכי הרבה יארדים בתפיסה עבור טייט אנד, ולרץ האחורי הנפלא כריסטיאן מקאפרי יש הכי הרבה יארדים על הקרקע, והוא השיג הכי הרבה ט"ד משולבים (ריצה ותפיסה). תוסיפו אליהם את הרץ/תופס הקשוח דיבו סמואל, תופס מהשורה הראשונה בדמותו של ברנדון איוק, קו קדמי טוב למדי (שישי בליגה בספיגת סאקים), ולא פלא שהניינרס רושמים תשעה משחקים עם 30 נקודות ויותר במהלך העונה הסדירה.

ההגנה מדורגת שלישית בליגה בספיגת נקודות, והיא נהנית מקו קדמי מהטובים בליגה. למעשה הלחץ של הקו הקדמי כל כך אפקטיבי, שהניינרס ממעטים להשתמש בבליצים, ועדיין מדורגים במקום השביעי בליגה בסאקים. שני הכוכבים הגדולים של ההגנה הם הליינבקר פרד וורנר (מוביל את הקבוצה בתאקלים) שנמצא בכל מקום על המגרש, והדיפנסיב אנד ניק בוסה, שמוביל את הקבוצה בסאקים, וסוגר עונה שלישית עם מאזן דו ספרתי של סאקים בכל עונה. הקו האחורי פחות טוב, אבל שימו לב לקורנרים קרבריוס וורד ודימונדרה לנוייר, שנמצאים בכושר טוב, ועליהם מוטלת משימת המפתח לעצור את התקפת המסירה המתעוררת של הפאקרס.

הפאקרס מצידם מגיעים כאנדרדוג מובהק, אבל הניצחון המוחץ מול הקאובויס בשלב הווילד קארד צריך להטריד מאוד את הניינרס החזקים. הקווטרבק ג'ורדן לאב ידע עליות ומורדות במהלך העונה, רק שפתאום מגיע משחק מדהים של רייטינג 157.2 ושלושה ט"ד ללא איבודים, לאב מבצע קפיצת מדרגה במכה אחת, ומעלה את רף הציפיות ממנו במועדון שידע קווטרבק טוב אחד או שניים. ככלל, התקפת הפאקרס לא הרשימה העונה (מדורגת 11 בליגה), אבל היא מגיעה במומנטום אדיר של ארבעה ניצחונות שבהם היא לא יורדת מ- 369 יארדים למשחק, לאב משיג באותם ארבעה משחקים ממוצע רייטינג מרשים של 130, משחק הריצה משתתף גם הוא בחגיגה עם 6 ט"ד ברצף הניצחונות לעומת 7 בכל שאר משחקי העונה, והתקפת הפאקרס ממצבת את עצמה כגורם שיש להתחשב בו, מאוד להתחשב.

הגנת הפאקרס השתפרה בשלבים המאוחרים של העונה הסדירה, אבל חולשה בהגנת הריצה לא מנבאת טובות מול מקאפרי וחבריו, ואם הקו הקדמי של ההתקפה לא יצליח לעצור את המשחק הקרקעי של הניינרס, זה הולך להיות ערב ארוך לאורחים מגרין ביי. בתחום המסירה המצב טוב יותר, בזכות קו קדמי שיודע להפעיל לחץ טוב על קווטרבק היריבות, רק שסטטיסטיקה לא מחמיאה באיבודי כדור לא תקל על ההגנה לעצור את ההתקפה המגוונת של הניינרס.

נתון מעניין – התקפת הניינרס רושמת 60 ט"ד העונה (33 במסירה 27 בריצה), הכי הרבה בליגה.  

תחזית – למרות הניצחון המרשים על הקאובויס, ולמרות השיפור המרשים במשחקים האחרונים, ניצחון של הפאקרס יהיה לא פחות מהפתעה מרעישה. הניינרס עדיפים כמעט בכל אספקט של המשחק, מגיעים בריאים ורעננים מאוד, ולא נראה שהפאקרס יצליחו לעצור את משחק הריצה שלהם, נתון המפתח במשחק. ניצחון לזהובים/אדומים מהמפרץ, שירשמו גמר חטיבה שלישי ברציפות.

ישחקו הנערים לפנינו, פורדי מול לאב (צילום: sfchronicle.com)

דטרויט ליונס (5-12, מקום 3) – טמפה ביי באקנירס (8-9, מקום 4), דטרויט, ראשון 22:00

מי שידע והימר שזה יהיה אחד מחצאי הגמרים בחטיבת ה- NFC, שיקום!

התמודדות בין שתי קבוצות שעצם הופעתן בשלב זה מפתיעה למדי, בייחוד הבאקנירס שהעפילו ממש ברגע האחרון לפלייאוף, וניצחו בסיבוב הווילד קארד קבוצה עדיפה עליהם (לפחות על הנייר).

בשבוע שעבר הליונס ניצחו בפלייאוף לראשונה מזה 32 שנים, וזה לא היה רחוק שהבצורת תמשיך עוד שנה. הניצחון הדחוק על הראמס היה המשך היכולת הבינונית שהקבוצה מראה במחזורי הסיום של העונה, ועיקר הבעיה טמונה בהגנה, וליתר הדיוק בהגנת המסירה, שסופגת יארדים בכמויות לא סבירות לקבוצה שעומדת על סף משחק אליפות החטיבה. עוד סיבה לדאגה היא משחק הריצה, שבשני המשחקים האחרונים לא מצליח לשחזר את היכולת הטובה של כל העונה, ומול הגנת הריצה המשובחת של הבאקנירס זה לא הולך להיות קל יותר לרץ האחורי דיוויד מונטגומרי. הקווטרבק ג'רד גוף ניפק משחק סולידי ונטול טעויות מול הראמס, אבל חובת ההוכחה עדיין עליו, באם הליונס לוטשים עיניים לסופרבול הנכסף. לשמחתו של גוף הטייט אנד המצטיין סאם לפורטה כנראה יעלה לשחק למרות שהוא מוגדר בספק למשחק, ובכל מקרה התופס המוביל של הליונס אמון-רא סיינט בראון בריא וכשיר, ומשחק טוב שלו הוא קריטי להתקפת הליונס. הגנת האריות כאמור לא נמנית על אריות הליגה בכל מה שנוגע למשחק המסירה, אבל הגנת הריצה טובה מאוד, והיא לא אמורה להתקשות מול התקפת הריצה של טמפה ביי, שמדורגת אחרונה בליגה. שימו לב לדיפנסיב ליין איידן האטצ'ינסון, שכבר בעונתו השניה בליגה מנהיג את ההגנה, ומצדיק בהחלט את בחירתו במקום השני בדראפט 2022.

האורחים מטמפה בכלל מאושרים שהם הגיעו עד הלום, ואחרי שהם מחצו את האיגלס בשבוע שעבר, לא מומלץ לאף קבוצה לזלזל בהם. אחרי שהתדרדר לקרוליינה ומשם לספסל של הראמס, בייקר מייפילד חוזר בגדול לתפקיד הקווטרבק הפותח, ומשחק טוב שלו מול האיגלס מראה שהוא לא חושש גם ממעמד הפלייאוף. שני התופסים העיקריים של מייפילד הם כריס גודווין ובעיקר מייק אוונס הבלתי נגמר, שלא ירד מאלף יארדים בתפיסה באף אחת מעשר עונותיו בליגה, והאיום העמוק שלו מהווה סכנה לקו האחורי הבינוני של הליונס. התקפת הריצה של הבאקנירס היתה חלשה במשך רוב העונה, אבל התעוררות מסוימת של הרץ ראשאד וויט והקו הקדמי שיפרה את המצב בשני המשחקים האחרונים, ואם מגמת השיפור תמשך גם מול הגנת הריצה החזקה של הליונס, טמפה יהיו חזק במשחק.

כמו בדטרויט, הגנת טמפה טובה במיוחד כנגד הריצה, וחלשה במיוחד מול משחק המסירה. זה מתבטא במיקום 23 בליגה בספיגת יארדים, כתוצאה של הרבה יארדים במסירה, ודירוג 7 בליגה בספיגת נקודות, וזה מגיע מהגנה חזקה בעשרים היארדים האחרונים, ואי ספיגת ט"ד על הקרקע. הגנת הבאקנירס מבצעת המון בליצים (מקום שלישי בליגה), זה עבד מצוין מול האיגלס, ואין סיבה שלא נמשיך לראות זאת גם מול הליונס, גם בהתחשב בעובדה שגוף לא מצטיין במיוחד בהחלטות תחת לחץ.

נתון מעניין – להגנת דטרויט רק 41 סאקים העונה, מקום תשיעי מהסוף.

תחזית – ההתמודדות בין הליונס לבאקנירס היא מסוג המשחקים שממש לא ניתן לדעת מי תנצח בו. על הנייר, הליונס מוכשרים יותר, וההתקפה שלהם אמורה להכריע את המשחק לטובתם. אנחנו לעומת זאת נהמר על הפתעה, כאשר הבאקנירס יגיעו כאנדרדוג וללא לחץ, ויכריעו את המשחק עם הגנה טובה ומשחק התקפה סביר.

חזרו לקדמת הבמה, גוף מול מייפילד (צילום: nypost.com)

בפאלו בילס (11- 6, מקום 2) – קנזס סיטי צ'יפס (11- 6, מקום 3), בפאלו, בין ראשון לשני 01:30

באמצע נובמבר היו הבילס במאזן 5- 5, רחוקים ממיאמי שדהרה בראשות בית ה-AFC מזרח ובסכנה להחמיץ את הפלייאוף, לראשונה מזה 5 שנים. הק"ב ג'וש אלן נראה כבוי ומתוסכל כשהוא מאבד כדורים לרוב (11 חטיפות, עד אותה נקודה) והתקפת הקבוצה לא הצליחה להשיג יותר מ-25 נקודות במשך 6 משחקים רצופים. כדי להוסיף על צרותיה של הקבוצה, ההגנה סבלה מסדרת פציעות קשות של שחקני מפתח (ובראשם הכוכבים מאט מילאנו וטרדוויוס וויט) שהחלישה גם את החולייה הזו, שהייתה מהטובות בליגה בשנה שעברה. המהלך שהציל את העונה היה פיטוריו של המתאם ההתקפי קן דורסי והחלפתו בג'ו בריידי, עד אז מאמן הק"ב של הקבוצה. מאז השיגה בפאלו 6 ניצחונות מול הפסד בודד, אלן המאושר הוביל שיפור משמעותי בביצועים ההתקפיים (27 נקודות למשחק ב-7 המשחקים האחרונים) – ובפוטו-פיניש, בניצחון חוץ במיאמי במחזור האחרון, השיגה הקבוצה את אליפות בית המזרח וביתיות בשני הסיבובים הראשונים (לפחות).

ההתקפה סיימה את העונה במקום ה-6 בליגה, כשאלן בשילוב עם הרץ ג'יימס קוק (בעונת קריירה) מייצרים את התקפת הריצה החמישית בליגה, בעוד סטפון דיגס (שנחלש מעט העונה), גייב דייויס והטייט-אנד הרוקי דלטון קינקייד, עוזרים לאלן להפיק את התקפת המסירה ה-10 בטיבה. ההגנה התגברה על הפציעות והתעלתה אף על העונה שעברה כשהיא מאפשרת רק 18 נקודות למשחק (מקום 4). הגנת הבילס טובה נגד המסירה (מקום 7, מקום 4 בכמות סאקים) ובינונית נגד הריצה (מקום 15). בסיבוב הראשון לא התקשתה ההגנה החזקה לבלום את פיטסבורג המוגבלת התקפית, שהשיגה נקודות ראשונות רק לקראת המחצית. זה אפשר להתקפת הבילס להניע את הכדור ולהשיג ניצחון נינוח. השבוע מול הצ'יפס המבחן יהיה קשה בהרבה.

התקפת הצ'יפס היתה הטובה בליגה ב-2022, אך השנה דורגה רק במקום ה-15, תוך שהיא יורדת בתפוקה ב-7 נקודות, מ-29 ל-22 נקודות במשחק. הנפילה המשמעותית היא בביצועי המסירה, כשמהומס מפיק 850 יארדים פחות מב-2022, וזאת בשל היעדר מחליף ראוי (במשך רוב העונה) לסמית-שוסטר שעזב והתמקדות ההגנות בטרוויס קלסי, שגררה ירידה בביצועיו. מאז סוף נובמבר נראה שהמצב משתפר, וזאת בשל הפיכתו של הרוקי ראשי רייס לאיום העמוק של מהומס. רייס צבר מעל 90 יארדים למשחק ב-7 המשחקים האחרונים שלו, והגיע לשיא במשחק הפלייאוף מול מיאמי, שם השיג 130 יארד ב-8 תפיסות בלבד. התקפת הקבוצה עדיין סובלת ממחסור בעומק בסגל התופסים, אך עם רייס וקלסי. בשילוב עם פצ'קו הקשוח והיעיל על הקרקע (וכמובן מהומס החד-פעמי ואנדי ריד התחבולן על הקווים), היא נראית מאיימת בהרבה מכפי שנראתה במשך רוב העונה.

אך למרות זאת – ומאד במפתיע, למי שזוכר את הצ'יפס של תחילת עידן מהומס – ההגנה היא ללא ספק החלק החזק בקבוצה. לקנזס סיטי יש את ההגנה השנייה בטיבה בליגה, שמאפשרת רק 16.7 נקודות למשחק. היא הרביעית בטיבה כנגד המסירה, כאשר הפאס-ראשר כריס ג'ונס וחבריו משיגים 3.3 סאקים על הק"ב (מקום 2)  והקו האחורי מאפשר רק 60% השלמה (מקום 4). הגנת הריצה טובה פחות, כשהיא מדורגת במקום ה-16 עם 110 יארדים ליריבה על הקרקע. ההגנה המצוינת (וגם מזג האוויר הקפוא) בלמו לחלוטין את ההתקפה הנפיצה של מיאמי (וגם את חברם לקבוצה לשעבר, טייריק היל, שנראה אומלל וחסר ישע) על 7 נקודות בלבד והובילו לניצחון משכנע שהעלה את הקבוצה לסיבוב השני, בו ישחק מהומס את משחק הפלייאוף הראשון בחייו (לא כולל סופרבולים, כמובן) מחוץ לארוהד.

תחזית : במפגש הפלייאוף האחרון בין שתי הקבוצות הללו, באותו שלב לפני שנתיים, הושגו 78 נקודות, כשהצ'יפס ניצחו בבית בהארכה ועלו לגמר החטיבה. המשחק הפעם יהיה שונה לגמרי, כאשר שתי ההגנות המצוינות (שתיהן בין ארבע הטובות בליגה) וגם מזג האוויר הקר בבפאלו ישאירו את המשחק על סקור נמוך יחסית. עדיין צפוי לנו משחק מרתק וצמוד שיוכרע רק לקראת הסיום.הגנת הצ'יפס עדיפה במעט, כששתי ההגנות מצוינות נגד המסירה ובינוניות נגד הריצה – עובדה שנותנת עדיפות לקבוצת הריצה הטובה יותר, וזוהי בפאלו. לבילס יש רץ מוביל טוב יותר (קוק) וכמובן ק"ב עם יכולת קרקעית מעולה (אלן). באוויר, למהומס יש את קלסי ורייס אך לאלן יש את דיגס והטייט-אנד הרוקי קינקייד (שמהווה שסתום ביטחון למסירות קצרות, שחסר מאד לבילס בעבר) כך שיחידות המסירה מאזנות זו את זו. כאמור, במאבק בין שתי קבוצות מאוזנות, חזקות וקרובות ביכולתן, הביתיות והיכולת הקרקעית העדיפה נותנות לבילס יתרון קל שיתורגם לניצחון דחוק בהפרש של 4 נקודות במשחק שאסור להחמיץ.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. אדיר, יניב ופריים. לא מביישים את הפירמה. סתם שיהיה מעניין אני הולך על ניחוש הפוך מכם – יוסטון, גרין ביי (בהפתעת המאה למרות שבתכלס אני לא רואה איך זה קורה כי הניינרס כרגע נראים בלתי עצירים), דטרויט וקנזס סיטי.

  2. במבט חטוף, סקירה מעולה ומקצועית אבל לפני שאני נכנס לפרטים, זה ההימור שלי לשלב הזה:
    .
    רייבנס טקסנס – בדיעבד לא נבין איך בכלל חשבנו שליוסטון יש סיכוי. ההגנה של בולטימור תהרוג את סטראוד (לא בהכרח מילולית), לאמאר יהרוג את ההגנה של יוסטון וכשיתפזרו העננים, יוסטון ידדו הביתה אחרי תבוסה 42:19 (היה כבר 35:5 בתחילת הרבע השלישי)
    .
    ניינרס פאקרס – הניינרס יחזרו חלודים, יהיה משחק צמוד ובחמש דקות האחרונות, הספיישל טימס של גרין ביי יחסמו בעיטת הרחקה של וישניובסקי ויקחו את הכדור לטאצ'דאון שיסגור את המשחק על 31:26 לפקרס
    .
    דטרויט טמפה – הנצחון של דטרויט לא יוטל בספק אפילו לשניה, טמפה יעשו קולות של חזרה עם כמה מסירות ארוכות של מייפילד שיאכל לפחות חמישה סאקים, אבל זה לא יספיק. יסתיים 32:21 כשהחמש דקות האחרונות הם גארבג' טיים אחד ארוך
    .
    בילס צ'יפס – יהיה די צמוד, ההובלה תחליף צדדים לפחות ארבע פעמים אבל החל משלב מסוים הלחץ המתמיד של הקו הקדמי של הצ'יפס יתחיל להגיע לאלן שימסור שתי חטיפות, אחת מהן ברד זון והצ'יפס ימשיכו הלאה אחרי 27:22

  3. פריוויו מצויין תודה!

    חשמל באוויר, אחלה ההתנגשויות יש השנה.
    הזיתי גמר טקסאנס ליונס, לא יודע מה יקרה…
    במישור הרציו' אלך עם רייבנס, פאקרס, ליונס, צ'יפס.

  4. סיכום מעולה, תודה רבה, היה שווה לחכות

    המשחק המסקרן ביותר הוא האחרון כמובן, כששאר המשחקים הם יחסית מפגשי קצוות עם כל מיני סינדרלות שאף אחד לא ציפה להן בשלב הזה. אני לא אומר שאף אחת מהן לא תוכל להפתיע אבל אם כך יקרה, זה בפירוש יהיה הפתעה
    הבילס איכשהו נראים לי בלוף. לא שהיה להם לו"ז מאוד קל (בכל זאת, שיחקו נגד הצ'יפס ופעמיים מיאמי) אבל בואו נגיד שארבעה משחקים בעונה נגד הג'טס והפטריוטס ועוד שני משחקים נגד הג'איינטס והקומנדרס, בהחלט יכולים לשפר את המאזן שלך. יש להם כלים אבל כקבוצה, לא התרשמתי מהם
    מתוך שלוש האורחות במשחקים האחרים, אני חושב שהיחידה שאולי יש לה סיכוי היא גרין ביי שמול דאלאס, לא רק ניצלה את חולשת היריבה, כמו נניח טמפה, אלא ממש נראתה מוכנה ומאומנת, נראה לי שהם הולכים לחרוך לא מעט את הקו האחורי נטול הסייפטים של הניינרס (עם כל הכבוד לג'איר בראון). הבעיה היא שבכל שאר המגרש, ההגנה של הניינרס חזקה מדי
    יוסטון הם גם חזקים אבל מול בולטימור אני לא חושב שיש להם סיכוי
    וטמפה הם בלוף אחד גדול. מייפילד אמנם התעורר ויש להם צמד תופשים ברמה הכי גבוהה שיש אבל כלום חוץ מזה וגם בהגנה – עם כל הכבוד לבליצים – לא נראה לי שהם אפילו יפריעו לדטרויט שמשום מה זוכה להערכת חסר כאן

    1. הבילס הפסידו גם לפטריוטס וגם לג'טס העונה, אז זה לא מה ששיפר את המאזן שלהם. מצד שני, אם מודדים לפי ה-SOS, אז הבילס היו הקבוצה עם הלו"ז הכי נוח בליגה מבין אלו שלא שיחקו נגד קרוליינה

    2. הבילס שיחקו גם נגד פילי, דאלאס, טמפה, בנגלס, דנבר, וגאס ועוד כמה קבוצות לא רעות, אז אני חושב שאת המקום והמאזן שלהם הם הרוויחו בזכות ולא בחסד. מה שכן, זה לא אומר שהם ינצחו את הצ'יפס בפלייאוף, אפילו אם הם אלו שמארחים

  5. אני מהמר לגמרי נגד הבית במשחק הראשון, ומקווה שסטראוד ימשיך את סיפור הסינדרלה. בשני המשחקים האחרים לא רואה הפתעות, ובסוף זה פשוט הטלת מטבע. נלך עם הצ'יפס

  6. סיקור טוב.
    הסיבוב הראשון היה יותר נפילות הגנתיות מאשר הצגות התקפיות של גרין ביי,טקסאנס או הבאקס.
    מלא במהלכים 'גדולים' ופספוסי טאקלים שלא מאפיינים הגנות בפלייאוף.

    שתי המשחקים של שבת אמורים להיות פחות מעניינים בהבדלי הכוחות,
    מבחינת איכות ורמת המשחק– בין הבילס לצ'יפס להיות זה שיספק סוף סוף משחק פלייאוף פוטבול.

  7. איאפשר לרוץ על ההגנה של הרייבנס זו לא ההגנה הרכה של קליבלנד.
    ולזכותו של סטראוד יאמר שהוא בלי התופס הכי טוב שלו ועשה את שלו בעצם ההגעה.

    גם הק"ב הצעיר של גרין ביי הולך לקבל בראש בהמשך.
    ההבדלים בין רמת ההגנות ניכרים.

  8. לזכותם של הכותבים שהם לפחות הימרו על הרייבנס

    כל השבוע התאפקתי לא להגיב.
    אתרים ופודקאסטים (בעברית )
    המשחק תלוי בסטרוד , הוא ענק יזרוק 4 ט"ד
    ההגיוניים שבין הפרשנים מטעם עצמם אמרו שהרייבנס לא יכסו , פילד גול של טאקר עם הבזאר.
    מרוב טוש פוש וקמפיין ה MVP של פרודי לא ראיתם כנראה פוטבול השנה.
    יום ראשון הבא הבנק פתוח , ברוכים הבאים.

      1. אני אוהד דפוק שלא מבין כלום בפוטבול ואין לי בסיס אמיתי לתת תחזית רציונלית / רצינית.
        "התחזית " שלי היא רייבנס גומרים עונה 17-0 ומטיילים לסופר בול ומנצחים בו , זהות היריבות בדרך פחות מעניין .
        זו כמובן תקווה ולא תחזית .
        אבל משחקים אני רואה המון , כל הזמן הפנוי שלי אני רואה , אנגלית אני יודע מספיק כדי לקרוא את האתרים הרלוונטיים ומה שלמדתי הוא שהרייבנס עדיפים על יוסטון בכל פרמטר סטטיסטי למעט יארד לתפיסה שסי גיי יותר עמוק מלמאר בקצת , ולהגנה אין יום רע (אמר פעם רלף קליין ז"ל ) והיא תבוא רעננה אחרי מנוחה , ולרייבנס יש ביתיות , ניסיון על הקווים בועט טופ 5 OL TIME
        אז רצוי להבדיל ולחדד בין תחזית שקולה והגיונית של איש מקצוע שלא אמורה לתת ליוסטון שום סיכוי לנצח לבין תחושה או רצון שהרייבנס יפלו והביתיות תנדוד צפונה.
        וכן יש פה מגיבים שכותבים שמה שהם רוצים זה… ומה שהם מעריכים זה …
        ולהערב אני מנחש את טמפה על הליונס ופטריק על ג'וש

  9. טוב… עדיין לא כל כך מבין איך מישהו הימר על יוסטון, כנראה שבמקרה של האחד למיליון שאיכשהו הטקסנס היו מנצחים את בולטימור אז מי שהימר על יוסטון היה יוצא גאון… בכל מקרה, בתור אחד שצפה בכל המשחקים של הרייבנס השנה, הם מרדימים את היריבה במחצית הראשונה ובמחצית השנייה, בעיקר ברבע השלישי הם מעלים הילוך ורומסים בדרך כלל את היריבות. וכך היה גם נגד יוסטון שהיא קבוצה נחמדה אבל בכלל לא ברמה של בולטימור. אני כרגע צופה בגרין ביי נגד הניינרס, יש לי הרגשה שהפאקרס הם קבוצה שיכולה לנצח כל קבוצה בNFC כרגע, אבל נגד 3 הקבוצות החזקות מהAFC (בולטימור, בפאלו והצ'יפס) יהיה להם קשה מאוד. אם יש איזשהי חולשה לניינרס אז זה בעמדת הק"ב, אם גרין ביי ילחצו את ברוק פורדי, הוא עלול לעשות טעויות שיהפכו את המשחק למעניין

    1. זה נכתב כמה שעות לפני שהמשחק התחיל:
      "רייבנס טקסנס – בדיעבד לא נבין איך בכלל חשבנו שליוסטון יש סיכוי. ההגנה של בולטימור תהרוג את סטראוד (לא בהכרח מילולית), לאמאר יהרוג את ההגנה של יוסטון וכשיתפזרו העננים, יוסטון ידדו הביתה אחרי תבוסה 42:19 (היה כבר 35:5 בתחילת הרבע השלישי)"

  10. הוציאו לנו את הנשמה אבל עברו את הפקרס שממש הפתיעו לטובה בקשיחות ובגיוון המשחק שלהם
    הקו האחורי של הניינרס היה חלש במיוחד וארון ג'ונס נתן משחק אדיר אבל חוץ מהעניינים המקצועיים היו עוד שני גורמים שהשפיעו על המשחק:
    1) מזג אוויר, כמו לפני שנתיים כשהניינרס ניצחו את הפקרס בשלג, דווקא הקבוצה הביתית הייתה פחות מוכנה למזג האויר ולרטיבות. זה גם פרדי ששיחק עד הדרייב האחרון הרבה מתחת לרמה הרגילה, הדיוק שכל כך מאפיין אותו היה ממנו והלאה. אבל אלו גם שחקני ההגנה שהחליקו על הדשא הרטוב חזור והחלק. הראו במחצית הראשונה את סט ההנעלה של הפקרס, לכל שחקן היו שנים או שלושה זוגות, לפי מצב הרטיבות של הדשא והם באמת הצליחו להשיג את הניינרס ברוב המרוצים
    2) השיפוט. נעזוב רגע את העבירה המגוחכת שהדביקו לויליאמס (חשבתי שאין התחזויות בפוטבול, טעיתי), שני הPI ששרקו לתומאס היו גבוליים. לא במובן שלא היה PI, כמעט בכל מהלך של תפישה יש, אלא כי בצד השני הן לא נשרקו, פעם לקיטל ופעם לאיוק. בשתי הפעמים ששרקו לתומאס, המגע היה כשהמגן כבר נערך לתפישה והעיתוי היה גבולי
    .
    וזהו? אפשר להרפות כבר מהשטות הזו של "שאנהאן 0:5 כשהוא בפיגור ברבע האחרון"? הדרייב האחרון היה מופתי, שילוב מעולה של מסירות וריצה ובסוף בסוף גם הביא טאצ'דאון
    .
    אני חושב שבשבוע הבא יהיה יותר קל, לא משנה מי יגיע. מצד שני, ברור לי שככל שנתקרב ליום ראשון הבא, ככה אהיה סמוך ובטוח שהפעם טמפה/דטרויט פשוט קורעים לניינרס את הצורה ונסכם בברכה המסורתית: שדיבו יהיה בריא

    1. מכל הדברים הרעים שאיפיינו את המשחק של סן פרנסיסקו אמש, הכי הרבה יש לי בטן מלאה על דיבו סמואל.
      לפי הודאתו הוא, הוא בסדר וחמק מפציה קשה.
      אבל בכל מקרה, במשחק פלייאוף, אלא אם כן יש לך קליע 7.72 ברגל, אתה לא עולה על אזרחי להיות צ'ירלידר על הסיד לין ברבע הראשון.
      אם ברוק פרדי יכל לחזור למשחק ונשאר לבוש עם מרפק קרוע בגמר הNFC שנה שעברה, גם דיבו יכול לעלות מדי פעם על המגרש, אפילו סתם בתור הטעייה ומטרה לרכז את ההגנה של גרין ביי עליה. ממילא רוב המהלכים בהם הוא לא התופס העיקרי הוא עובד חצי כוח. אז זה לא משנה אם הוא פצוע.
      דיבו הוא פרימדונה שרוצה חיים קלים וכסף קל. הוא עבד שנה אחת קשה (ובכה על זה כל הזמן) וקיבל על זה המון כסף ומאז משייט על זה ונהנה משיטה שמאפשרת לו להיות פתוח לגמריי הרבה פעמים.
      אני לא טוען שהוא לא מוכשר וקשוח ומהיר והכל, אני טוען שהוא לא רוצה לעבוד קשה ולא מעוניין באחריות שבאה עם להיות מי שכל תוכנית המשחק, כמו שהיה אמש, בנויה עליו.
      במקום השני בתחרות הגועל נפש של אמש היה הפחדנות והשמרנות של שאנאהן בלשחק על שער שדה לפני המחצית במשחק פלייאוף צמוד.

      1. מצטער, לא מסכים
        אף אחד, לא כוכב פוטבול, לא גלדיאטור, אף אחד לא צריך לסכן את הבריאות שלו בשביל משחק ומותר לא לשחק גם אם לא ירו בך כדור 7.62 ברגל או בכלל
        אם במשחק נגד חסן רדיק, ברוק פרדי היה נפגע עוד יותר במרפק שלו בגלל שהוא חזר לשחק אתה היית מעריץ אותו אולי לנצח נצחים אבל הוא היה מתחיל לחפש עבודה כבוגר ב communication study או מה שהוא לא למד בקולג' ובתור בונוס, היה גם צריך ללמוד לנגב את התחת ביד שמאל
        אז לא, שחקן פוטבול לא אמור להקריב את היכולת שלו להרים את הילדים על הידיים בשם ה'קשיחות והגבריות' שאנחנו כל כך אוהבים לצפות מהם. הם אנשים שאמורים לרצות לחיות טוב אפילו אם הם מרוויחים המון כסף כשחקני פוטבול
        (גם באמירה על שאנהאן אני פחות מסכים איתך אבל זה כבר סתם ויכוח על טקטיקות)
        אז אין לי מושג ממה הוא סבל, אולי באמת זה היה מינורי ודיבו פרימדונה אבל

  11. אחלא פריוויו , תודה!

    יוסטון אם כל הכבוד לא דגדגו את חבורת הלמאר והמשחק בסן פרנסיסקו היה מעולה. פרדי היה חלוד לגמרי וללא דיבו סמואל הניינרס כמעט חנקו עד שלאב הגיש להם שני חטיפות על מגש כסף. משחק מצויין ובכלל לא מפתיע שהיה כה צמוד- לפלאר הוא חיית פלייאוף.
    דטרויט טובה מאוד השנה ותדלג מחר בקלות על הבאקס.
    מהמר על באפאלו בגלל הביתיות ובעיקר שמהומס מזייף קשות לאחרונה והבלוף חייב לצאת מתישהוא

  12. אז שתי הפייבוריטיות הברורות ניצחו, אבל חשבתי שדווקא יוסטון יהיו אלה שיצליחו להיות צמודים עד הסוף וגרין ביי יחזיקו רק מחצית, ומה שקרה זה בדיוק הפוך. אני עדיין חושב שהניינרס פייבוריטים ברורים בשלב הבא ודווקא אצל בולטימור זה פחות ברור (כלומר, הם פייבוריטים, אבל באופן פחות מובהק), אבל זה בעיקר בגלל היריבה החזקה שתחכה לבולטימור לעומת היריבה הפחות חזקה שתחכה לסן-פרנסיסקו.

  13. השבוע האחרון היה מטפורית מהארוכים בחיי , מאז קונצרט השבת של יוסטון התחיל לטפס במעלה הבטן החשש.
    הפחד מפני הבלתי נמנע קיבל ממשות.
    קבוצת הווטס אפ של הרייבנס השתתקה , רק חמסה חמסה מלח מים .
    הקוף על הגב של לאמאר הפך לגורילה.
    אובייקטיבית למי שראה את הרייבנס מנצחים החל מההתנעה בשבוע 5 כל יריב ביותר מסקור אחד ( למעט הרמס אחרי הביי) לא היו אמורים להיות ספקות שהרייבנס ינצחו , לאמר כמו שכתבתי בפורום הנפלא הזה לא משחק כל הזמן ברמת MVP כפי שהכרנו מעונות של מהומס או רוגרס הוא פשוט מנצח משחקים וההגנה שנחה כמעט שני משחקים תבוא רעננה .
    היה לא קל , מחצית ראשונה קשה לצפייה ומתסכלת כי יוסטון לא עברו את החצי And we don't cash it.
    הדבר היחיד שעלה לי בראש כל השבוע ובמחצית הראשונה ( וגם הוא לא הגיוני בעליל ) יוסטון זה המשחק הכי קשה שלנו , מכשול פסיכולוגי ענק , אחריו שהסכר נפרץ והפקק ישתחרר אנחנו נמשיך עד הסוף .
    ושלא נטעה , זה היה משחק בינוני ביותר של הרייבנס.

  14. המשחק השני הזכיר מאוד את הגמר האזורי מ-2022 שבו גם הק"ב של הפאקרס הפסיד את המשחק.
    הפעם זה היה ג'ורדן לאב שכשל עם 2 איבודים מכריעים.

    ההגנה של גרין ביי ואהרון ג'ונס היו שווים שלב הבא,
    רחוקים רק מהלך אחד מלגמור את המשחק.

  15. הערה קטנה נוספת לגבי יוסטון. לפחות במצית הראשונה שראיתי הם עשו המון עבירות קריטיות שהרגו להם את המומנטום. אין לך סיכוי לנצח את בוטלימור ככה

  16. אחלה פריויו תודה רבה.
    אני מהמר על העורבים והניינרס, דטרויט והבילס.
    מסכים עם הנכתב לעיל שהבילס לא נראים ממש, אבל אני מזהה בהם קשיחות של סוליית נעל שחוקה ומשומשת. יש בהם קשיחות. אבל הקבוצה מולם היא האלופה. בל נשכח זאת. ככה או ככה אני לא מפסיד במשחק הזה. הציפס ניצחו, סוויפט מאושרת, אני מאושר. הבילס ניצחו גם סבבה. אחלה קבוצה.
    כמובן ההימור הוא ניננרס מול העורבים בסופרבול. כל השאר הפעתה מרעישה פחות אם את העורבים יחליפו מהומס או הבילס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט