אנחנו נמצאים פחות או יותר בנקודת האמצע של העונה, וזו הזדמנות לכנס את הצוות לדיון 5 על 5 נוסף. איתנו בצוות היום – אבי טרכטמן, יוסי ברקלי, פתיבר, שחר שרון ושקד יעקובי.

שאלה 1: גולדן סטייט נמצאים כעת במקום ה-12 במערב, רחוק מאיפה שהרוב חשבו שהם יהיו העונה. מה לדעתך הם צריכים לעשות?

הערת העורך: השאלה הזאת נכתבה לפני התקף הלב ומותו הטראגי של דיאן מילוייביץ', עוזר המאמן של הווריורס. החלטנו להשאיר את השאלה במקומה מתוך הנחה שהווריורס יצטרכו לחזור לשחק אחרי המשחק נגד יוטה שנדחה.

אבי:

זה האמנם האמא של ה״חכמה בדיעבד״ אבל צריך לומר את האמת, ההנהלה של הווריורס, גם בתקופת מאיירס ומאז 2014 לא משהו. היו לה שלוש הברקות בדראפט עם קרי, קליי וגרין, ושתי החלטות מצוינות עם איגודלה וליבינגסטון, אבל כל הדברים האלה היו לפני עשור. ההחתמה של דוראנט לא היתה חוכמה (הקאפקייק רצה אליפות) ובגדול, הווריורס סבלו מרצף של בחירות דראפט איומות (וויסמן), דגשים לא נכונים על שחקנים (ג׳ורדן פול) ועוד כהנה וכהנה שטויות. ההחתמה של גרין על חוזה ארוך טווח היתה מזעזעת, כמו גם העובדה שהם לא חתכו את כריס פול ברגע שהם קיבלו אותו.

השאלה של מה הם צריכים לעשות עכשיו תלויה בשאלה – האם הם רוצים לתת לסטף עוד סיכוי אחד לאליפות או לא. אם זה לא משנה – אז צריך לבדוק אם קליי יהיה מוכן לחתום על וטרן מינימום שנה הבאה (אחרי הכל, האיש קיבל שנתיים כסף בחינם), ואם לא, אז להעיף אותו (אם כן, אז להשאיר אותו כמובן). והם צריכים לקחת את כל הנכסים היותר מדי יקרים שלהם, כלומר, גרין, וויגינס ופול, ולראות אם יש מישהו בעולם שייקח ולו אחד מהם בשלושים סנט תמורת הדולר. ואם שלושתם, מה טוב. קומינגה לא שווה יותר מ 15 לעונה, מודי לא שווה יותר מ-8, ועל כך הקבוצה צריכה לבסס את ההחלטות שלה.

אבל אם כן רוצים לתת סיכוי לעוד אליפות לסטף, אז טוב יעשו אם יעבירו אותו לבוסטון תמורת הורפורד ונזיד עדשים או לפילדלפיה תמורת האריס וחבילת בוטנים. ולמקרה שזה לא ברור – סטף בעצמו, הוא במקרה הטוב 70% מהשחקן שהוא היה בשיאו. וזה עדיין עדיף מקליי או דריימונד.

יוסי:

מה שגולדן סטייט צריכה זה פריש-מיש. או במילים אחרות ויותר עדכניות – שידוד מערכות כולל. הכדורסל הנמוך, השלשות, הנעת הכדור – כולם היו עוגני חדשנות של הלוחמים בסביבות שנת 2015, ובשנים האחרונות אומצו על ידי הליגה כולה, ובהצלחה. במקביל, הזמן והפציעות לא פסחו על הלוחמים והשלד של קרי, קליי וגרין כבר לא מסוגל לתת את התפוקה של פעם. בניגוד לעונת האליפות של לפני שנתיים – שילוב צעירים ודם חדש כמעט ונפסק לגמרי, מה שמפעיל אפילו יותר לחץ על השלישייה. אבל הבעיה הגדולה באמת לדעתי זו המודעות וההפנמה, ופה יש לסטיב קר חלק קריטי. קר איבד מהגמישות המחשבתית שלו, והוא רק מנסה ולהציג גרסאות (דהויות) של הקבוצה הגדולה ההיא. זה לא עובד. אז מה הלוחמים צריכים לעשות בצורה פרקטית? לנער בצורה רצינית את סטיב קר, ולעשות כל טרייד אפשרי (כן קליי, הכוונה גם אליך) כדי להקיף את סטף בשחקנים שישלימו אותו לריצה אחרונה בהחלט.

פתיבר:

ALL IN. לפחות לעונותיים שלוש הקרובות. סטפן קרי הוא שחקן של פעם בדור. כל עוד סטף משחק בגולדן סטייט ברמה גבוהה זה יהיה פשוט מחדל לא לנסות לדאוג לו לקבוצה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל. רק תביאו אותו לפלייאוף, ומשם הכל פתוח, האליפות ב2022 הוכיחה את זה. עם כל הכבוד לסמלים שנס ליחם כמו תופסון ודריימונד, או לצעירים עם פוטנציאל חמוד להוביל קבוצת סיבוב ראשון כמו קומינגה ומודי, חבל על עוד עונה פסיכוטית של סטף שלא נעשה צעיר יותר. אז טריידים, הרבה טריידים יש לא מעט שחקנים מאוד טובים יחסית זמינים כמו סיאקאם,לוין,מרקאנן ששווה להעביר עליהם בחירות וצעירים ואפילו סופרסטארים בעיני עצמם שערך השוק שלהם גבוה מהתרומה שלהם בפועל (תומפסון?). אני אגיד יותר מזה, ברוח האין פרות קדושות, אם קר וה"שיטה" שצריכה שחקנים ספציפיים כדי לנצח לא יתאימו לחומר השחקנים הנוסף, לא צריך לפחד מלפטר גם אותו.

שחר:

מכל עונה ניתן להוציא שלושה דברים, ריצה אל הטופ בתקווה להניף את הגביע המיוחל, ריצה למטה בשביל להוציא בחירת דראפט גבוהה או פיתוח של שחקנים ושיטה. אצל הווריורס נראה שכלום לא ניתן להוציא מהעונה הזאת.

מצד אחד לא נראה שהסגל שנבנה סביב סטף יספיק לריצה ומצד שני צריך לרוץ עמוק עד התחתית בשביל לנסות להציל את בחירת הדראפט של שנה הבאה שמוגנת טופ 4 לממפיס ומצד שלישי נראה שהמאמן הנוכחי לא מוכן להשקיע בפיתוח של השחקנים הצעירים בקבוצה ולא נותן להם דקות אחידות ברוטציה, במיוחד לא בקמינגה שכרגע עדיין לא סוגר משחקים באופן שיטתי למרות שהוא הסקור השני הכי מסוכן בקבוצה. עכשיו בסיטואציה של מאמן שצריך להתחלף צריך גם לחשוב האם נכון לעשות טרייד אמצע עונה ולהביא שחקנים שמתאימים לשיטה מסויימת רק בשביל לעשות פרסה בקיץ ולשנות שיטה?

אז מה צריך לעשות? אם יש אפשרות להביא שחקנים בטרייד במחיר שפוי ולנסות לרוץ העונה סטייל מיאמי עם מה שיש אז בשמחה, אם דאנליבי ג׳וניור מצליח לעשות יש מאין אז כולנו נעמוד ונמחה לו כפיים על מהלך כזה. מצד שני לעשות טנקינג מוחלט זה הימור כי ככל שאתה יותר למטה כך יש סיכוי שאתה מעלה את הבחירה עבור היריבה שלך. לכן מבחינתי ההימור הכי בטוח הוא לשחק המון עם הצעירים ולפתח אותם כנכסים, לנסות להעלות את הערך של קמינגה וויגינס ושאר הצעירים כמה שאפשר. כך נוכל להביא עבורם יותר בטרייד או שהם יוכלו להיות יותר טובים עבורנו שנה הבאה. אבל אין ספק שזאת תהיה אטימות מוחלטת להתאבד על העונה הזאת סתם.

שקד:

דאנלבי ה-GM נמצא בצומת דרכים בה הוא תוהה האם הוא מפרק את פרויקט הילדים והולך על טרייד שיאזן את הקבוצה. גולדן סטייט צריכים פורוורד גדול כדי שגרין יכול לשחק כסנטר ולאזן את החמישייה. סיאקם היה יכול להתאים למשל, אבל בהנחה שהוא באמת יגיע אל הפייסרס דאנלבי יצטרך להיות מאוד יצירתי ולמצוא שחקן אחר שיכול לתרום בשני צידי המגרש.

שאלה 2: איזו קבוצה סבלה לדעתך הכי הרבה מפציעות עד כה העונה?

אבי:

נדמה לי שזאת שאלה רטורית (העורך: יכול להיות שאתה צודק. העתק-הדבק מהעונה שעברה…). אני עונה את מה שכל ארבעת האחרים עונים, ואין לי ספק שהתשובה שלהם היא חד משמעית.

יוסי:

הופס, יש לנו בעיה. המועמדות הטבעיות – שתי הקבוצות של לוס אנג'לס מפגינות עמידות יחסית השנה, ובפיניקס אומנם יש חיסורים ופציעות לא מועטות – אבל אני לא באמת מאמין שזו הסיבה שהם נראים רע. אצלם זה עניין של סגל שדורך אחד לשני על הרגליים, שינויים גדולים ומהירים מידי (חברי קבוצת הגמר שולחים ד"ש מחמש עשרה הקבוצות אליהן הם פוזרו) ואימון בינוני. עוד קבוצה עם יחסית חיסורים רבים היא מיאמי – אבל אני לא חושב שמיאמי סובלת מהם, להפך, אצל מיאמי זה חלק מהשיטה במסגרתה שחקנים מחושלים במהלך העונה על מנת שפתאום בפלייאוף נגלה אותם. הרבה פציעות כן, סבל, ממש לא.
זה משאיר אותנו עם ממפיס. בטח אחרי שג'ה חזר מהשעייה ויפסיד את המשך העונה בשל פציעה, ועוד לפני, הפציעות חיסלו את היכולת של ממפיס לשחק את משחקי ההשעיה שלו בצורה סבירה, שלא תפיל עליו לחץ אדיר עם חזרתו.

פתיבר:

ממפיס וזה נו בריינר, אם אנחנו נראים ככה לפחות שיהיה לנו תירוץ טוב. איך שלא הופכים את זה ממפיס הקבוצה הכי פצועה, הכי הרבה משחקים של שחקנים שפוספסו בעקבות פציעות 197! וזה בלי ההעדרות של מוראנט בגליל תקרית הפיו פיו. רק לסבר את האוזן, הפער בין ממפיס לשארלוט במקום השני הוא 30~ משחקים, הפער בין שארלוט למיאמי שבמקום בשלישי הוא 30~ משחקים, ו30~ פחות כבר יש 9 קבוצות. ממפיס מקום שני בכמות הכסף שהיא הפסידה על פציעות, שוב בלי הפציעה של מוראנט. (אפשר להתייחס לזה כאיזשהו מדד לערך שהשחקנים שלה מביאים לה). ג'ה מוראנט שיחק 7 משחקים וסיים את העונה, איזה מזל שיש לנו כוכב משנה, בחור חמוד בשם דזמונ אה רגע, ביין עכשיו גם נפצע פציעה רצינית ויעדר לפחות לחמישה שבועות. שני הגבוהים המובילים של הקבוצה קלארק ואדאמס לא עלו על מדים אפילו פעם אחת. הרכש הנוצץ מרכוס סמארט החמיץ חצי מהמשחקים עד כה. להחליף מזוזות בהול. שאלות?

שחר:

ב-2024 ראוי להגדיר בעיות נפשיות כפציעות של ממש ולכן נראה לי שממפיס עונה הכי נכון להגדרה הזו, קבוצה שהתחילה את העונה עם השעיה ארוכה של ג׳ה וכעת מצבת הפצועים שלה (כולל ג׳ה) בעצם די סגרה את העסק על העונה שלה שתהיה כנראה עונת בנייה

שקד:

הפציעות של טייריס האליברטון, ג׳ימי באטלר וג׳ה מוראנט בהחלט היו משמעותיות מאוד עבור הקבוצות שלהם אבל הקבוצה שנפגעה הכי הרבה היא פיניקס סאנס. למרות הציפיות הגדולות מהקיץ, הביג-3 של הסאנס היו בסך הכל 150 דקות העונה על הפרקט יחד ואין פלא שהם מצאו את עצמם רק במקום השמיני המוביל למשחקי הפלייאין.

שאלה 3: איזו קבוצה לדעתך צריכה לעשות שינוי משמעותי עד הטרייד דדליין?

אבי:

בלי שום ספק, אוקלהומה. הליגה של היום פתוחה יותר מתמיד. אין קבוצות על, דנבר ובוסטון רזות מדי. מילווקי מתחילה להיות זקנה מדי, מינסוטה בלתי מוכחת מדי. אין כאן ווריורס 2016, מיאמי 2013 או הלייקרס ובוסטון 2009. פשוט אין. ולכן, אני חושב שלאוקלהומה (המועמדת העיקרית שלי להחליף את הווריורס בתור הקבוצה שאני בעדה, בעיקר בגלל שג״א) יש אשכרה סיכוי לקחת אליפות עוד השנה. אבל בשביל לקחת אליפות, הם לא יכולים ללכת רק עם הולמגרן מתחת לסל, כי ג׳יי וויל זה לא מספיק, ובגדול, אין להם אף אחד אחר בגובה של מעל 2.05.

זאת קבוצה עם מיליון נכסים. אז התכבדו נא, והביאו נכס. סנטר כמו קסלר או הרטנשטיין או אפילו מרק ווליאמס, שלא לדבר על ג׳ארט אלן או מיילס טרנר (ובמקרה הקיצון והחלום הרטוב – מרקאנן) עשויים להיות הגורם שיהפוך את הקבוצה הזאת לקבוצה שאשכרה שווה אליפות. הכל כל כך נזיל בנ.ב.א, ואם הקבוצה יכולה להביא את אחד מהחבר׳ה האלה תמורת איזה קנדריך ווליאמס וכמה בחירות דראפט, אז כדאי. מאד כדאי.

יוסי:

כנראה ששינוי משמעותי צריך להגיע מכיוון גולדן סטייט, או אחת מנמושות הליגה (וושינגטון לדוגמא), אבל אני אתייחס פה לשינוי שיכול להביא אליפות. זוכרים את ההקדמה לגבי ההטייה לכיוון בוסטון ופילדלפיה, אז הנה זה מגיע, ונתחיל בבוסטון. לבוסטון יש את החמישייה הטובה בליגה, לדעתי, ובאופן כללי היא מועמדת בכירה לאליפות. אבל, כדורסל פלייאוף הוא לא כדורסל עונה רגילה ולבוסטון, איך שאני לא מסתכל על זה, חסר איזה ביגמן. פורזינגס חד קרן, שמבלה את מרבית זמנו על קו השלוש וקורנט נותן משחקים טובים, אבל אם מסכלים על חלק מהיריבות האפשריות על התואר, נגלה שעוד כוח מתחת לסל הוא כנראה הכרחי. או שאולי הוא הדובדבן שעל הקצפת ובהסתכלות מציאותית, גם הכוח שיש כרגע מתחת לסל כשיר לאליפות.

בפילדלפיה המצב קצת שונה, הקבוצה הייתה אמורה להתדרדר עקס עזיבתו של הארדן, אבל ההתקדמות המדהימה של מקסי הופכת אותה לקבוצה שחסרה שחקן בשביל לקפוץ לדרגת מועמדת רצינית. ולדעתי, החוסר הרציני שלה הוא בקלע, ואם אפשר אחד עם ניסיון פלייאוף. טוביאס תמורת קליי נראה לי כמו טרייד שיכול לסגור את הפינה הזו – בלי שנכנסתי לחישובי שכר, תקרה ומרור. אז אומנם לא שינוי משמעותי – אבל לדעתי מקפצה אמיתית לסיסקרס לשלב הבא.

פתיבר:

אז על הווריוורס כבר דיברנו, ותכלס כל קבוצה בדרג הביניים במזרח נמצאת מרחק כוכב מלהיות איום על גמר מזרח לפחות. אבל אני הייתי שמח לראות את סקרמנטו מנסים לעשות שינוי משמעותי עד הטרייד דדליין. זה שנה שנייה רואים שהפרוייקט בסקרמנטו של פוקס&סאבוניס נראה טוב, הם מנצחים הרבה ויכולים לנצח כל קבוצה בליגה. השאלה היא לאן הפרוייקט הזה הולך?, האם קבוצת פלייאוף סולידית זו השאיפה שלהם כפרנצ'ייז? (לא מופרך בהתחשב לבצורת הפלייאוף הארוכה שחוותה סקרמנטו מאז תחילת שנות ה2000 העליזות). אם התשובה היא שלילית אז שוב כאמור יש לא מעט שחקנים שנמצאים על המדף ותמורת בחירות יהיה אפשר להביא אותם (לא לגעת בקיגן הנסיך!).

שחר:

הלייקרס. בניגוד לגולדן סטייט שיש לה הרבה סיבות לחשוב על העונה הבאה, ללייקרס יש את העונה הזו בלבד לפני שלבון יכול להחליט לעזוב אותם. לאחר מה שקרה לברוני אני לא יודע אם הוא מתכוון לנסות להיכנס לדראפט הבא, דבר שישפיע אולי אם לברון ישאר לעוד עונה או יחתום בקבוצה אחרת, אך עדיין הלייקרס צריכים לסובב את העונה הזו חזרה כמו שעשו עונה שעברה בשביל להוציא מהצמד לברון דיוויס עוד ריצה אחת שכנראה תהיה אחרונה.

שקד:

הלייקרס או הניקס צריכים לנצל את ההזדמנות שנוצרה וללכת על דג'׳ונטה מארי שיכול לשדרג אותן, וכמובן גולדן סטייט צריכים לעשות משהו כמו שנאמר לעיל.

שאלה 4: דרג את 3 המועמדים המובילים שלך ל-MVP עד כה העונה.

אבי:

האמת היא שהשנה יש שלושה שהם באמת מעל כל השאר, אבל קשה לדרג ביניהם, ולכן – אעבוד על המערכת ולא אדרג ביניהם. אבל זה בכל מקרה יהיה בין ה-MVP המכהן אמביד, ה-MVP הקודם יוקיץ' ושג״א. אם אני צריך להמר את אמביד ייקח, אבל כך או כך הייתי מאד רוצה ששג״א. השחקן שהכי מזכיר את מייקל ג׳ורדן מאז שקובי ודווין וויד כבר לא בליגה, יעשה את זה, ואם יש צדק בשני צדי המגרש, אז יש מצב שזה אפילו יקרה.

יוסי:

שג"א – וכל מילה נוספת חוץ מהשם הארוך שלו מיותרת.

אמביד ולוקה נותנים עונה מהסרטים והייתי שם אותם במדרגה אחת.

טייטום. כן, טייטום – השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה. האיש שכשהמצב תקוע, נכנס לזון ואחד היחידים שגם כשהוא משתלט על המשחק זה עדיין נראה שהמשחק מגיע אליו.

פתיבר:

השנה יש לנו שלושה מועמדים, שגם מובילים את הקבוצות שלהם להשגים, גם שומרים מעולה וגם קולעים בצרורות, לא מרחם על העיתונאים שיצטרכו להכריע בין האפשריות
שג"א – עם 31.3 נקודות למשחק,6 אסיסטים ו6 ריבאונדים, שג"א הוא מכונה התקפית ולעיתים מרגיש שהוא מסוגל לכפות את רצונו על הקבוצה היריבה ושההחלטה האם הוא יקלע או יחטיא תלויה רק בו. שג"א הוא גם כוכב עליון בצד האפור של המגרש, כשהוא מוביל את הליגה בחטיפות ומוביל במדדים ההגנתיים מבין הגרדים השונים (בעיקר defensive WS). מה שהכריע את הכף בינו לבין המקום השני היה אלמנט ההפתעה, היכולת שלו להוביל קבוצה שהתחדשה ברוקי לכאלו גבוהים, לצד העובדה שמרגיש שהוא באמת הכי בעל ערך לקבוצתו, ושOKC ללא שג"א פחות טובה מאשר הקבוצות הבאות בלי כוכביהן
ג'ואל אמביד – קשה לקחת מהMVP המכהן שמשחק העונה טוב יותר מאשר ששיחק בעונה שעברה בה זכה בפרס הגדול. ג'ואל מוביל את הליגה עם 35 נק למשחק שמגיעות מכל נקודה במגרש, אליהן מוסיף ערמות של קרשים עם 11.7 ואף מוסר 6 אסיסטים למשחק גם הוא. אמביד מאז ומעולם היה שחקן הגנה מחונן וגם השנה נמצא בצמרת הליגה בשלל הפרמטרים ההגנתים. סטטיסטית הוא השחקן הטוב ביותר העונה, אבל הבכורה נשללה ממנו על בסיס ההישגים של פילי העונה שהם לא מספיק מרשימים
יאניס אנטטקומפו – בשקט בשקט יאניס מוסיף עוד עונת MVP. היא פשוט קצת פחות טובה בכל פרמטר מאשר אמביד, ויש לו לילארד כנגדו (ובאופן כללי את הסגל הטוב מהשלושה)
איזכורים של כבוד – הג'וקר שאולי היה צריך להחליף את יאניס, ואנתוני אדווארדס שעוד יגיע לשם.

שחר:

אמביד – מעבר למספרים אני אוהב את הסיפור, לאחר בן סימונס הקיץ החליט ג׳יימס הארדן לחבל בקבוצה שלו ונראה שאמביד הבין שהפעם אין עוד פרוסס. העליה של טייריס לצידו, דבר שאני משליך המון למנהיגות של אמביד וההבנה שהוא המרכז והכישרון שסביבו צריך לשרת אותו, ביחד עם ההצלחה של פלידלפיה עבורי הופכות אותו למועמד המוביל לריפיט.

שג״א – ככוכב צעיר בקבוצה נבנית האומנם הציפיות יחסית נמוכות, אבל בניגוד לכוכבים עם כישרון ענק שכשהם מגיעים לליגה הם לא מצליחים להתאים את עצמם לתחריות שלה, שג״א הגיע ובגדול. הוא וצ׳ט יחד עם המון בחירות דראפט עתידיות וכישרון סה״כ סביר מסביבם הם בהחלט ההפתעה המרעננת של המערב בינתיים. במערב עמוס להיות מקום שני עם סגל כזה צריך להקנות לך הרבה נקודות זכות במירוץ לMVP

יוקיץ׳ – עדיין מספק מספרים מעולים, הקבוצה שלו מקום שלישי במערב העמוס אך עייפות החומר פלוס עונה קצת פחות יוצאת מן הכלל לעומת המספרים של אמביד כנראה יעיבו על הסיכויים שלו לסיים ראשון, אם כמובן העונה תסתיים במצב הנוכחי.

שקד:

אמביד ראשון, יוקיץ' שני ולוקה דונצ'יץ' שלישי.

שאלה 5: דרג את 3 המועמדים המובילים שלך לתואר מאמן העונה, נכון לעכשיו.

אבי:

ברי היתה קבוצת כדורסל בלגית עם כשרון ממש מוגבל, שנדמה לי ששיחקה את הכדורסל הכי יפה שראיתי עד שנת 2005-6 ככה. באמת, כדורסל מושלם, והמאמן שלה, אחד כריס פינץ׳ עושה היום חיל בקבוצה שרבים הספידו – מינסוטה. הוא המועמד הראשון.
חוץ ממנו, דיברתי הרבה על הת׳אנדר, אבל דיברתי עליהם בצדק, ומארק דייגנולט צריך להיות מוזכר בשלישייה.
השלישי הוא ספולסטרה, בעיניי כבר עשור המאמן הטוב בעולם, והוא עדיין כזה. עצם זה שגם השנה הוא הצליח להוציא עוד שחקן מעולה, כמו חאקז מהמערכת שהוציאה שחקנים מעולים כה רבים, ושהקבוצה משחקת מצוין למרות שהיא פצועה בערך כל הזמן (אפרופו שאלה 2) יותר ממצדיקה את ההכללה שלו.

יוסי:

אוקלהומה – מארק דייגנולט, עושה עבודה מופלאה עם הקבוצה – כדורסל יעיל ושוטף, שמבליט את היתרונות של השחקנים שלו ועל הדרך אוסף נצחונות. אם מסתכלים על הגיל של הקבוצה, ושל המאמן, זה בכלל מרשים ונראה שהרעמים עלו לכיתה של הגדולים. הם כבר לא הקבוצה הנחמדה, אלא זו שצריך להתחיל לפחד ממנה.
פילדלפיה – הארדן מועמד לפרס ה"הוספה בחיסור", הוא מצטייר כבעייתי לכל חדר הלבשה, אבל, עדיין מדובר, כמו שאנחנו רואים בקליפרס, ביכשרון התקפי אדיר. ובכל זאת, אולי זו בכלל העזיבה של דוק והגעתו של ניק נרס שעושה את ההבדל? כי נראה שנרס לא רק מצליח להביא את הניצחונות, אלא גם לפתח שחקנים ולייצר תחושה חיובית סביב הקבוצה.
מינסוטה – כריס פינץ' מוביל את הקבוצה לראשות המערב בניגוד לכל התחזיות המוקדמות ונכנס לכאן כי העורך אמר לי שצריך להכניס שלושה מאמנים.

פתיבר:

כריס פינץ' – מיניסוטה צריכה לזכות בפרס כלשהו העונה, קבוצה שחזו לה פלייאין מובילה את המערב בזכות ולא בחסד. היכולת להפוך את ההרכב הלא טריוויאלי של הטימברוולבס לכדורסל מנצח ראויה להערכה והוקרה.
מארק דייגנולט – אוקלהומה לא הייתה אמורה להיות במקום הזה בטבלה, לא כלכך מהר לפחות. עם אחד הרוסטרים הכי צעירים בליגה, וכוכב שהוא רוקי, אין מנוס מלתת פה קרדיט למאמן.
ג'ו מאזולה – זה נכון שלסלטיקס יש את השישייה הכי טובה בליגה, אבל עדיין לא חסרים מקרים של גלטיקוסים שקרסו בין היתר בהעידר אימון שהופך אותם לקבוצה. על כך שתחת שמו רשומה הקבוצה הטובה בליגה העונה, מגיע למאזולה בעונתו הראשונה כמאמן הסלטיקס הרשמי, לאחר שקיבל את המינוי הרשמי ולא רק כממלא מקום באמצע העונה שעברה, מקום על הפודיום.

שחר:

כריס פינץ' – מיניסוטה השנה נראית מעולה ולא לאחר קיץ מסחרר עם שינויי סגל משמעותיים. לאחר שאף אחד לא האמין בהם, וכולם חשבו שהטרייד על גוברט תיזכר לדרעון עולם, קריס הצליח סוף סוף לחבר את הכל יחד לקבוצה שעומדת איתנה במערב מפוצץ כישרון. היכולת לשלב הגנת ברזל, לתת את המושכות לאדוארדס ולשלב נכון את טאונס עם גוברט מעניקים לו לדעתי את תואר מאמן העונה. זה לקח קצת זמן אבל נראה שהפעם זה התהליך הושלם.
ניק נרס – לאחר קיץ מזעזע עם עזיבתו של הארדן היה נדמה שהעונה הזו אבודה, אבל לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיאמין בך. ניק האמין בסגל הקיים, ביכולת של ה MVP להיות הכוכב שסוחב עליו קבוצה שלמה וליצור כוכב חדש בדמותו של טייריס מקסי. גם בשאר הסגל הוא משתמש באופן מדוייק כמו שחקן שח מנוסה. אך עדיין במזרח חלש להיות מתחת ל2 היריבות לא יעניק לך את המקום הראשון ברשימה הזו, לפחות לא בינתיים.
מארק דייגנולט – זה נכון שצ׳ט הוא כישרון מטורף ושג״א הוא שחקן של פעם בדור, אך עדיין לשלב את שניהם יחד עם צעירים אחרים לא מנוסים ללא המון נוכחות וטרנית ולהיות מקום שני במערב זה הישג מרשים ביותר, ללא ספק מגיע למארק מקום ברשימה הזו.

שקד:

מארק דייגנולט ראשון, כריס פינץ' שני וג׳ו מאזולה שלישי.