שחקני ה-2-way הטובים בליגה / אשך טמיר המקורי

הבהרות:

הרשימה שלעיל היא על פי דעתי בלבד.

אינני רואה את כל הקבוצות ואת כל השחקנים ולכן אם לדעתכם פספסתי מישהו אשר בולט בתחום מוזמנים להוסיף את שמו בתגובות ולנמק מדוע.

הבחירות מושפעות כמובן מדעתי האישית והסובייקטיבית לגבי כל שחקן.

כשאני בא להעריך האם שחקן הוא 2-way אני מחפש מספר דברים.

הוא צריך לתרום בשני הצדדים.

הוא צריך להיות בתחום הכדורסל ולא הבידורסל, בתור תנאי סף.

הוא צריך לדעת לשחק "נכון".

הוא צריך להיות יעיל במידה מספקת.

אז הבה נבחן את השמות שעלו בחכתי.

לא ברשימה:

יאניס – לא שחקן כדורסל. יאניס הוא ראנינג בק עם רישיון להרוג. הוא הולך לקו יותר מ-10 פעמים למשחק (11.5 למען האמת), לא מעט פעמים ניתן לראות משחקים בהם יזרוק בסביבות 20 זריקות למשחק משם. כשרונו הכדורסלני מתמצא ביכולות פיזיות נדירות, המון מוטיבציה לנצח (בכל מחיר), והשגת מרחב הרצה לדריסה.
יאניס חי על הקו ועל שריקות השופטים בתחום הבידורסל. שחקני הגנה יחטפו ממנו מרפקים ופיצוצים בנוסף לעבירה לחובתם. לכן הוא פסול.

אמביד – לאמביד, בניגוד ליאניס, יש כישרון כדורסל בשפע. אך הוא כיום השחקן הנכלולי ביותר בליגה, לאחר שעבר סטאז' אצל המאסטר הארדן.
אמביד הוא עצלן גדול ואדם שפל, אשר מצפה כמובן מאליו לשריקות אוויר לטובתו עליהן מבוסס משחקו, שריקות אשר אם לא יקבלן יפוצץ מישהו בעבירה מכוערת בכדי להעביר את המסר.
כל משחקו של אמביד מכוון לביצוע פלופים מביכים בזיוף ניסיון זריקה ונפילה תיאטרלית לקרקע. כי הוא כזה קטן וקל משקל ונופל כ"כ בקלות.
לכן אמביד פסול מהדיון.

דייוויס – גם לדייוויס כישרון כדורסל, אך הוא סובל מתסמונת וגיניזמוס ומפחד להיכנס לצבע, פן יבולע לו.
גם הוא עצלן גדול ויעדיף לזרוק לבנים מבחוץ במקום להתאמץ ולהתלכלך באיזור שהוא באמת מסוגל לקלוע בו.
דייוויס היה האתרוג הגדול של הבועה (שכן עזרה לדייוויס היא עזרה לשקץ) ומאז פותחה עבורו מערכת "מעיל רוח" אשר מיירטת כל מגן שמעז לנסות להקשות עליו, או לפעמים סתם לעמוד לידו או אף לעבור במקרה בסביבה.
למעשה, ללא מערכת "מעיל רוח" (ויש משחקים כאלה), דייוויס לא שווה הרבה בתחום הכדורסל שכן הוא רך יותר מחמאה בשמש ביום חמסין בינואר.
בגלל הסתמכותו המוגזמת על מערכת "מעיל רוח" (והשדרוג שלה בפלייאוף – מערכת "חליפת סערה"), פריכותו, והמחסור בביצים (בגלל הוגיניזמוס), גם דייוויס נעדר מהרשימה.

באטלר – באטלר הוא נגר אשר מתוך שכנוע עצמי עמוק ומתוך כריזמה וביטחון עצמי רב, שכנע את עצמו שהוא כוכב, ובהדרגה הצליח לשכנע אף רבים אחרים.
הוא זורק זין בעונה הרגילה, בקושי מופיע (ה'לואוד' המפורסם על שם קוואי), מעדיף לבלות במסיבות הבריכה במיאמי, ומנצל את סטטוס הכוכב שרכש בעורמה בכדי לא להתאמץ, כאשר גם כשעושה טובה ומופיע למשחק הוא במיינד-סט של כסא ים וקוקטייל ביד, לא מוביל את קבוצתו, זורק מעט, וקולע עוד פחות.
הוא פיתח תירוץ מעולה של "פלייאוף ג'ימי", שמאפשר לו לזרוק זין אטומי בעונה הרגילה ולא לעזור לקבוצה, כאשר ההבדל היחיד מיכולתו הדלה מהעונה הרגילה ליכולתו בפלייאוף הוא שפשוט זורק הרבה יותר לפתע כשמתחיל הטורניר, אבל באותה ביעילות גרועה, וסוחט עבירות אוויר במרמה תוך ניצול מעמד ה"כוכב" שלו.
באטלר הוא בלוף עם הייפ, רבותיי, ושיקוץ על מלא בתחפושת "גבר גבר" (כמו שהיה לילארד הרבה שנים), ולכן אינו ברשימה.

קוואי – ממציא "הלואוד" בכבודו ועצמו. שחקן שלא ניתן לסמוך על כשירותו בשום צורה. כשהוא משחק הוא טוב; אבל לך תדע מתי ישחק.
נער הזהב לשעבר מס"א זנח את דרך המלך ועבר להתרכז בלהעביר את הקריירה בניחותא קרוב לבית, בסן-דייגו, ולכן בשום צורה ואופן אינו יכול להיות ברשימה.

כמעט נכנסו:

ג'ייסון טומטום וג'יילן "המקופח" בראון.
בראון ודאי יתלונן שקופח גם עכשיו, אבל jew life matters, וגם לי יש סיי בעניין.

הצמד-חמד הזה ניחנים בגופות אתלטיים והגנה טובה, וביכולת סקורינג טובה בצד השני.
יש היגידו מעולה, במיוחד לטייטום.

אבל יש להם 2 בעיות כרוניות שמציקות לי:
הם לא יודעים לשחרר כדור בזמן, והם הרבה פעמים משחקים "ראש בקיר" ומכריחים זריקות.

בקיצור, הם שחקני 1X1 ובידודים, טובים אמנם, אבל כדורסל הוא משחק קבוצתי ובשיאו משוחק בידי שחקנים אשר משחקים קבוצתי.

ולכן הם כמעט נכנסו, אבל לא.

ויקטור וומבנייאמה – ויקטור בעתיד יהיה מתמודד של כבוד ברשימה.
אבל בשלב הזה של הקריירה שלו, יכולתו בהגנה מוגבלת לשימוש במשוטים לחסימות (הטוב בליגה עם 3.2), שכן כל שחקן עם טיפה מסה יכול לדחוק אותו מהצבע.
ובצד השני, הוא אמנם סקורר מוכשר מאוד, אבל כרגע בלתי יעיל להחריד, אשר מעיף 5 שלשות למשחק ב-29% מזעזעים, כשגם האחוז מהשדה הוא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה בכפר יהושוע (קצת פחות מ-45%).
וגם המסירה עוד לא שם, כשיש לו יותר איבודים מאסיסטים.

אז ויקטור יהיה שם, אבל עוד לא.

מקום 7

ג'רו הולידיי.
הולידיי חווה השנה נפילה רצינית בצד ההתקפי, עם 12.8 נק' למשחק לעומת 19.3 בעונה שעברה.
אבל לזכותו אין צורך בזה; בסלטיקס הוא לא צריך לשאת בנטל הקליעה כמו שהיה בבאקס, כשטומטום ובראון מרכזים אליהם את רוב ניסיונות הזריקה, ויש גם את הלטבי ושחקני המשנה אחריהם.
הולידיי יכול להתרכז בלהועיל לקבוצה – והוא עושה זאת עם ההגנה האישית המצוינת שלו (חלק מהקו האחורי הטוב בליגה ביחד עם ווייט), יחס אסיסטים-איבודים טוב (4.7 – 2), ריבאונד (6.5 למשחק – הטוב בקריירה), כמעט חסימה וחטיפה למשחק, ובצד ההתקפי מנצל את חופשיותו היחסית לקלוע כמעט 2 שלשות באחוז הטוב בקריירה (41.7).
הולידיי הוא שמן בגלגלי הסלטיקס, לא מנסה לעשות דברים בכוח, תמיד יניע כדור וייתן את המסירה הנכונה, וידע גם לתת את הדאגר כשצריך.

מקום 6

ג'ארט אלן.
הגבוה הקשוח של קליבלנד לא עושה דברים שהוא לא יודע.
ואת מה שהוא יודע, הוא יודע טוב.
הוא זורק כמעט בלעדית מאיזור הצבע ועושה את זה באחוז מדהים של 67%.
הוא הולך חזק לטבעת, מוסר יותר מאשר מאבד (3 אסיסטים על 1.8 איבודים), לוקח 9.7 ריבאונד כשיותר משליש מהם בהתקפה, ומקנח בכמעט חטיפה וחסימה למשחק.

הבחור שומר חזק, ומשקיע בצד הזה של המגרש, אבל שומר נקי.
הוא חוטף לא מעט מרפקים וכתפיים מהמתקיפים, אך מעולם לא ראיתי אותו מתעצבן, והוא פשוט חוזר להגן חזק לא משנה נגד מי משחק ומה קרה.

מקצוען אמיתי ושחקן יעיל ומועיל בשני צידי המגרש.

מקום 5

דווין ואסל.
השחקן שהחל כ-D&3 מובהק, כשהצד של ה-D היה הבולט יותר, עשה קפיצה מדהימה בשנתיים האחרונות.
הוא הפך לשחקן הפרנצ'ייז של הספרס ולסקורר נהדר אשר יכול לייצר לעצמו בכל חלק של ההתקפה.
יש לו חצי מרחק מצוין, חדירה אתלטית, ויד נהדרת לשלוש (2.7 שלשות למשחק בכמעט 38%).
הוא מוסר 3 אסיסטים למשחק ביחס טוב, וחוטף 1.2 למשחק.
ואסל הוא שומר אישי מצוין ושחקן מערכת ממושמע, הוא קולע 18.6 למשחק ולטעמי צריך לשחק יותר דקות (30.5) ולזרוק יותר, אבל זה כבר על פופ.

שחקן שהוא solid בהגנה ובהתקפה השמיים הם הגבול עבורו.

מקום 4

מיילס טרנר.
הגבוה הותיק של אינדיאנה חווה עונה אישית מצוינת, בצד ההצלחה הקבוצתית.
לאחר ששמו נקשר באין-ספור טריידים במהלך השנים, הוא התקבע לבסוף כנכס חשוב עבור הקבוצה, ונותן לה תרומה גדולה בשני הצדדים.
טרנר קולע 17.6 נק' למשחק ומהווה ביג מן מרווח מבחוץ עם 1.4 שלשות מ-4 ניסיונות (35%).
סולידי בריבאונד לסנטר שמרבה לשחק רחוק מהסל (7.3, רובם בהגנה), וכוחו הגדול הוא ביכולת החסימה המצוינת שלו – 2.1 למשחק – רים פרוטקטור אמיתי שניחן בתיזמון מצוין.

מקום 3

צ'ט הולמגרן.
נתוניו וסגנון משחקו מאוד דומים לאלה של טרנר – אך יש לו יותר "חוצפה" וגיוון בהתקפה, וכשרונו הטבעי בחסימות אפילו גדול מזה של טרנר.
הוא קולע 17.4 נק' למשחק, חוסם 2.6, ודופק צ'אקות משלוש בכמעט 40% !!
בניגוד לטרנר, הוא רק בתחילת הקריירה שלו, יש לו עוד המון לאן להשתפר, וכבר עכשיו הוא שחקן מצוין בשני הצדדים, טוען בכיר לרוקי העונה, ושחקן משמעותי בקפיצה הקבוצתית של OKC העונה מסף פלייאוף לאחת הבכירות במערב.

מקום 2

דרק ווייט.
דרק ווייט הוא גאון כדורסל.
הוא כל הזמן חושב, משחק בקצב שלו, תמיד מנסה לעשות את הפעולה הנכונה, ובדר"כ יקדים לפחות במהלך אחד את השחקנים שמולו.
בהגנה, הוא סוואנט אמיתי. גם כשומר אישי וגם בעזרה הקבוצתית. קורא את התמונה, מזיז רגליים, עובד קשה – וגורע המון נקודות מהיריב בצד האפור של המגרש.
יש לו ידיים טובות, גוף חזק, וטיימינג מצוין לסחוט תוקף.
סוג של הנפלד כזה.
בהתקפה, הוא פורח בבוסטון אצל מזולה שנתן לו את המפתחות, ונותן את עונתו הטובה ביותר, עם 16.5 נק' למשחק ב-49% לגארד, ו-2.7 שלשות בכמעט 42% !!!
הוא נותן את הדאגרים לא מעט השנה, לא מתבייש לקחת זריקות, תורם בריבאונד, ומחלק 5.1 אסיסטים על 1.8 איבודים, להם הוא מוסיף 1.2 חטיפות ו-1.3 חסימות למשחק!

ווייט הוא רביעי בקבוצה בדקות ובזריקות, ומהווה חלק מכריע מהקונטנדריות של הסלטיקס השנה.

מקום 1

שג"א.
השחקן השני הטוב בליגה העונה, ובעיני הראשון אם מחשבים בצורה קרה את התרומה בשני הצדדים.

המנוע והמוציא לפועל של OKC, שעשתה את הקפיצה המרשימה ביותר השנה.
הבחור ממשיך את העונה הקודמת המטורפת שלו בקליעה, ומעמיד ממוצע של 31.5 נק' למשחק.
אותן הוא משיג ביעילות נפלאה, עם כמעט 55% מהשדה, ו-34% משלוש (ממעט לזרוק משם יחסית).
שיי הוא כנראה החודר הטוב בליגה, עושה כרצונו בהגנה, ומהבודדים שהולכים הרבה לקו בזכות ולא בחסד.
פשוט כי לא ניתן לעצור את המובים החלקלקים שלו.

הוא מחזיק הרבה בכדור והמנהל הראשי של התקפת הקבוצה, אבל לא בול הוג, זז בלי כדור ומניע אותו כשצריך, ומוסר ביעילות מופלאה 6.4 אסיסטים על 1.9 איבודים.
הוא תורם גם 6 ריבאונד למשחק, ומוביל את הליגה בפער ניכר התחום החטיפות, עם 2.4 למשחק!

שיי הוא כוכב התקפי ענק – מהטובים שיש בליגה – אבל זה לא מפריע לו לתת עבודה גם בצד השני של המגרש.
הוא מכונה יעילה וקטלנית ובגללו אוק' נראית כפי שהיא נראית, כשהעתיד מבטיח ביותר עבורם.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    שי התעלית עם היומן הפעם.
    לא הפסקתי לצחוק.
    לא נכנסו, טומטום והמקופח (עם חוזה של מעל ל 300 מליון ל 5 שנים הוא אבו קאפאח)

    1. לסיכום ואני מצטט, שי מאיו הוא כוכב התקפי ענק בהופס קו איי אל, שחקן D&D וגם 3D אבל זה לא מפריע לו לתת עבודה גם בצד השני….???? הוא מכונה יעילה וקטלנית ובגללו הופס טא טא טא נראית כפי שהיא נראית, כשהעתיד מבטיח ביותר עבורם.
      וגם אני חמוד.

  2. הייתי מכניס חלק מאלה שפסלת בהתחלה, ואולי גם את פול ג'ורג'.
    בהרגשה שלי אין היום הרבה שחקנים שטובים מאד בשני צידי הפרקט, מעניין אם זה אכן כך ואם כן כמה מזה קשור בכישורים וכמה במוטיבציה.
    דרק וייט כוכב עליון.

  3. אשך הבאת כמה איירבולים
    גארט אלן נגר על בהתקפה
    אמביד שמר פעם אחרונה בשנת 2022 הוא מידי פעם נותן בלוק היילייטס אבל כבר לא שומר מלא זמן

    דיוויס פריך ועם מעיל רוח אבל מקומו שם
    גם גימי הלואדר נותן קבלות בפלייאוף אבל מסכים שיורדות לו המון נק שנח כל העונה עם הבחורות במיאמי

    הולידיי ווייט נהנים מלשחק ליד טייטום

  4. רעיון נהדר. תודה.
    שכחת את טריפל j ובמיוחד את באם שבא לעבוד כל משחק. שחקן אפור וסופר קשוח, אך נמצא בעונת קריירה בקליעה (22) ובעל יכולת מסירה טובה לסנטר.
    שיי ראשון- באם שני – טריפל j שלישי. אח"כ השאר.

    1. למרות שביטלת את דיוויס ויאניס שניהם שומרי על שדיוויס המגן הטוב בליגה בפער עצום. הגנה של קבוצה אחת ממש.
      בידורסל לא בידורסל, יאניס אחד הסקוררים הטובים בליגה ושומר מעולה. דיוויס סקורר טוב ושומר מפלצתי.
      תוסיף אותם לראש הרשימה בבקשה.

    1. אדוארד אחלה רוב המשחק בהגנה ולפעמים ממש נכנס לזה
      ראיתי לא מעט משחקים שלהם ואני מבסוט ממנו בקטע הזה
      הוא נותן תחת ולוחץ על הכדור

  5. טור מצוין.
    אם כי קצת מצחיק – היית צריך להגיד שמדובר על דרוג האשך, שכידוע מתבסס על קריטריונים אחרים ומשאלות לב . . .
    אה, בעצם כן אמרת את.
    ואם כבר – למה קארוסו לא כאן, מקונל?
    יאניס ללא ספק שם וגם טומטום. גם PG13 למרות שהוא פחות טוב. וקוואי (!)
    בדרגה פחותה ארון גורדון וג'ימי באטלר.

    1. את קרוסו לא ראיתי מלא זמן. חווה פציעות ודעך עם כל שיקגו. לא נראה לי שהוא מעמיד מספרים מספיק טובים כדי להיכנס לאיזשהי רשימה.
      מקונל בהחלט צריך להיות בדיון, למעשה.
      הוא נותן עונה אדירה וכל פעם שיוצא לי לראות קצת פייסרס הוא מוסיף כ"כ הרבה יותר מהנתונים הסטטיסטיים שבסוף המשחק.
      הוא קרצייה ושומר מעולה, אבל די קטן כמובן, מעולם לא התמקדתי יותר מדי בהגנה שלו ואולי עשיתי לו עוול, לא יודע.
      אולי פשוט פיזית הוא קטן מדי מכדי להיחשב ממש מגן טוב בליגה.
      שאלה לג'ף פוסטר 10.

      1. מקונל שחקן ייחודי מאוד שהתפקיד שלו חורג בהרבה מעמדת "הרכז המחליף". אחת מגדולותיו הבלתי מוערכות דיין זו החוכמה להתמקד במה שהוא יודע לעשות היטב ולתרום ככה לקבוצה, ולמעט לעשות טעויות – ואכן, הוא ממעט לעשות טעויות והדבר בא לידי ביטוי במיעוט האיבודים מצד אחד ותזמון החטיפות מן הצד השני.
        אבל, וזה אבל חשוב – מקונל הוא ספציאליטה, אך לא טוב ורבגוני דיו כדי להיחשב 2-way. הוא שומר אישי חכם ומציק מאוד לגארד היריב, אבל הנחיתות הפיזית מקשה עליו להתמודד עם גארדים אתלטיים ומהירים בהגנה. בהתקפה, יש לו את המעין פלואטר 3.5-4 מטר מהסל שהוא עולה אליו תוך יצירת מרחק מהמגן וקולע באחוזים טובים, אבל זה בערך הטווח היחיד שהוא קונסיסטנטי משם (לא בדקתי נתונים אלא מצפייה – כמעט ולא מאיים על הסל מרחוק וליי אפים במשחק העומד או אפילו בהתקפת מעבר – אין הרבה).
        האם הוא מקצועית הוא שחקן נפלא שתורם בשני הצדדים? כן
        האם הוא השחקן האהוב עלי בליגה? כן
        האם הוא אנטאצ'בל? כן
        האם הוא 2-way שראוי להיכנס לרשימה? לטעמי לא.
        כן הייתי ממליץ לשים לב למתחרה של מקונל על הדקות – שחקן השנה השנייה אנדרו נמבהארד. לו יש פוטנציאל להפוך לאותו 2-way, אבל הוא עוד לא שם.

  6. טור משובח
    לאמלק? אהבתי ממש
    לפרט
    לא נכנס לפירוט – באטלר. אם מכניסים את מימד ההגשמה העצמית, שמירה על הגוף והנאה כללית אז הוא לוקח מקום ראשון. אבל… נופנף מהרשימה.
    ג'קו הולידיי – ידע לשנות את עצמו מקצועית, כמו האח המוצלחת בתאומי הלופז. כבודדד.
    ג'ארט אלן – מניה בטוחה. מזכיר את התפקיד של רוי היברט בימי פול ג'ורג' באינדיאנה.
    האסל וואסל – שיבין שהוא יכול להפעיל את וומבי טוב הלב, הוא לא מתחרה אתו על האלפא דוג בקבוצה.
    מיילס טרנר – שחקן הציר האגדי בגובה מטר וחצי וקצת. לא יאמין שהוא כזה נמוך בתפקיד. נדמה לי שווס אנסלד האגדי גם היה כזה תפלץ…. מנחם ידע לומר.
    צ'אט הולמגרן – מה יש לומר על הילד שנפצע… וחזר כגבר? רק כבודדדד
    דריק וויט – דוגמא לעבודה קשה מגיל צעיר שמניבה פירות. גם כבוד.
    ומה אומר על שיי גילגוס אלכסנדר??? בתור זה שכתב את פוסט ההגעה שלו לליגה, הפוסט הכי מפורסם שלי אבר שגרר שאלות מפה ועד אשדות יעקב מאוחד…. מת עליו. מגיע לו מקום ראשון
    🙏🤣

  7. אני חייב לחלוק עליך בנוגע לטרנר
    התקפית הוא מצוין, 7 פוטר עם קליעה אמינה מחוץ לקשת לריווח מקסימלי.
    אבל ההגנה זה סיפור אחר – טרנר הוא הדוגמא המושלמת לכך שאי אפשר למדוד הגנה באמצעות חסימות. הוא חוסם נפלא אבל מגן רך, מאוד רך. לפייסרס הגנת הצבע הגרועה בליגה, או בין הגרועות ביותר והרבה מזה עליו (הוא הסנטר הפותח והמסיים ותכל'ס היחיד שאינו אטרייה). בנוסף, הוא לוקה בחסר בניידות וניתן לצוד אותו בקלות בפיק נ'רול פשוט. מעבר לזה, נתון הריבאונד של טרנר מטעה – בעיקק כי הפייסרס קבוצת ריבאונד לא טובה, בעיקר ריבאונד הגנה. ביחס לזריקת הזין הכללית בקבוצה על ריבאונד, גם טרנר שם ולוקח יותר כדורים חוזרים כי אין מישהו אחר, הוא לא מתאמץ לזה וזה לא מאפיין שלו. 7 ריבאונד למשחק לשחקן שהוא 2.13? זה מעט מאוד, בטח בקבוצה שאין לה אף שחקן אחר שמתמחה בריבאונד (עד שג'אריס ווקר יגדל קצת).
    ואגב התזמון המצוין לחסימות – לא שהתזמון מצוין כמו שהוא כל הזמן מנסה, ברמה שפוגעת לעיתים בקבוצה (בהשוואה – גארד שכל הזמן מנסה ללכת על החטיפה, יצליח לו ביותר מקרים וזה ייראה יפה בסטטיסטיקה, אבל זה יפגע בהגנה במרבית הפעמים).
    האם אני לוקח את ג'ארט אלן על טרנר? לאחר מחשבה בנושא – לא, אבל בהפרש קטן מהמצופה.
    האם אלן הוא שחקן 2-way יותר מטרנר? חד משמעית כן.
    אגב 2-way -אני חושב שיש מקום למיקאל ברידג'ס ברשימה שלך, לבאם שהוזכר, הייתי שוקל את פרנץ וואגנר בפנים ומזכיר אולי את ברוק לופז.

    1. האם טרנר עדיין מועמד לעבור בטרייד – זה תלוי, הנטייה היא לא כי אני לא רואה איך אני משדרג את העמדה. אבל, ולא פחות חשוב – השחקן הוותיק בקבוצה שהולך ומתגבש למעמד של מעין סמל – עונה 9 שלו בפייסרס ותכל'ס בחירת הדראפט הכי מוצלחת שלהם מאז הצ'וקר (למאת'ורין יש עוד הרבה להוכיח)

  8. פספסת בענק.
    לברון הוא שחקן ה 2-way הטוב בליגה.
    כמו שהוא אומר כל הזמן לחברי קבוצתו, למאמנים ולהנהלה: It's my way or the highway.

  9. שמות שנוספו בינתיים:
    כל הטמבלים שהזכרתי בהתחלה.
    אלה ש"כמעט נכנסו".
    פול ג'ורג'.
    טריפל J
    באם (התכוונתי להכליל אותו ושכחתי)
    ארון גורדון
    מיקאל בריג'ס
    פרנץ וגנר
    אנטוני אדוארדס

    1. יוקיץ לא משחק בהגנה. הוא רק שם גוף. זה הכל. מניח שזו הוראה מלמעלה כדי שלא ייצא בעבירות. הוא איטי וכבד, אז אם ינסה לשמור יעשה המון עבירות. לא שווה את זה.

  10. אתה מחפש מוריד גשם שהוא גם עלוקה.
    אני מתעלם מכל הטיות הלב שלך ושם במקום הראשון את:
    1) פריים לברון
    2) קוואי הבריא
    3) קיידי
    4) אמביד
    5) הפריק

  11. כתבה טובה אבל אישית מידי. ללא ספק מעניינת ומעוררת מחשבה.
    שיי מוערך פה יותר מידי, יש לו עוד הרבה מה להוכיח.שחקן טוב+ אבל עדיין לא סגן של אלוהים.
    אמביד, יאניס,טאטום מובילים קבוצות צמרת ונקטלים פה ללא כל פרופורציה.למזלם השכר שלהם לא נקבע על פי הכתבה הזו.

  12. מתנצל על הפטריוטיות הלא אופיינית לי, אבל אם אבדיה ישמור על המומנטום של המשחקים האחרונים יש לו מקום ברשימה כאן.

  13. ראנינג בק עם רישיון להרוג🤣🤣🤣
    עצלן גדול ואדם שפל, היית עדין
    "מעיל רוח" והשדרוג שלה "חליפת סערה" ,וגיניזמוס. תיזהר ממי 2 חחחחח
    בראון ודאי יתלונן שקופח גם עכשיו, אבל jew life matters, וגם לי יש סיי בעניין. 😂😂😂
    הכח חזק אצלך.
    חידשת לי על אלן

  14. מעולה. בשבילי אתה השחקן 2way הכי טוב פה גם הומור מעולה וגם ידע. קוואי דרך אגב קיבל עכשיו חוזה סביר שתוך שבוע שבועיים יחזור לתהום הנשיה. מסכים עם הבחירות בקיצור. מי שממש חסר לי ברשימה זה בנקרו הוא פשוט חייב להיות פה.

    1. לגבי בנקרו תוספת קטנה לא יודע אם הצד ההגנתי מוערך אצלו מספיק אבל אם לא אז כי משום מה לא שמו לב לזה. לדוגמא שלושה משחקים אחרונים סיים עם 3 חטיפות בכל אחד ובלוק. זה כמובן לא הממוצע שלו אבל הוא כל נזמן במגמת עליה צריך לזכור שזו רק השנה השניה שלו. הוא שחקן אול אראונד הכי טובים בליגה לדעתי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט