הרוצח שיורש / אשך טמיר המקורי

חייבים לדבר על אמביד.

השחקן הראשון בהיסטוריה שבכה את דרכו ל-MVP.

היה ברור שיוקיץ' טוב ממנו, אבל הוא הפעיל לחצים דרך מקורבים בתקשורת, עד כדי שימוש בגזענות, ובכה כל הדרך לזכייה, כשהבוחרים מורתעים שאם לא יבחרו בו יסומנו כגזענים בעצמם.

אדם עצום מימדים, נפיל בגובה 2.13 ובמשקל 127 ק"ג, אשר שיטת המשחק הקבועה שלו, אשר מרפדת לו את הסטטס היטב ואף מרתיעה מגינים מלהתקרב אליו, היא להפיל את עצמו בכל מגע, חצי מגע או אף משב רוח חולף, כאילו היה עלה נידף בשלכת.

עד כאן תגידו, אוקיי, הבנאדם פלופר, זה הלחם והחמאה של כוכבים רבים בליגה כיום.

אבל כאן מגיע הטוויסט.

אמביד משתמש בפרוטקשן.

כדאי לכם לתת לי את השריקות על הפלופים, הוא מסמן לשופטים.
כי אם לא – אשתמש באלימות.

ואז הוא בעצם רוצח ויורש.

זה דבר קבוע אצלו – אם הוא מחליט שהשופטים לא משלמים לו את הפרוטקשן, הוא ייכנס בעוצמה בשחקן היריב – לרוב המטרה היא השחקן הישיר שמתמודד מולו בצבע, אשר השופטים מאפשרים לו לשמור עליו בצורה פיזית בלי לתת לו שריקות אוויר – יפרק לו את הצורה במכה מכוונת ומכוערת שמטרתה לפגוע – ותוך כדי יוסיף פלופ.

ואז או שהשופטים יתקפלו והוא יקבל זריקות על הפלופ; או שלפחות ישיג הרתעה מול השחקן השומר, שאם עדיין כשיר לשחק אחרי הפגיעה יידע לא להתקרב, ולא לנסות לשמור עליו צמוד.

הלילה הוא ביצע את האקט האחרון ברשימה ארוכה, מול נורקיץ'.

נורק שיחק פיזי בצבע, והעז לנסות לשמור עליו.

אמביד לא אהב את זה.

לאחר כמה פוזשנים בהן נורק היה דומיננטי בשני הצדדים, אמביד תפס כדור בחצי שלו, ודהר משם בקו ישיר לכיוון הסל של פיניקס.

הוא ידע כבר מה הוא הולך לעשות.

נורק היה שם מתחת לסל, מנסה למנוע ממנו את הליי-אפ.

אבל הליי-אפ לא עניין בכלל את אמביד.

הוא פירק לו את הלסת במרפק מכוון היטב במלוא העוצמה, תוך כדי שהוא בכלל לא מנסה לקלוע אלא מתרכז בלזרוק את עצמו לפרקט, כדי להסיט ממנו את האש ואולי להכריח את השופטים לשרוק לטובתו, כרגיל.

הפעם זה לא עבד לו. אבל הוא קיבל רק פלייגנט 1 והמשיך לשחק.

נעבור לדוגמא הבאה.

יאניס ידוע בתור שחקן פיזי ביותר ומפרק מגינים בעצמו.

כאן אני לא יודע את הרקע, אבל עבירה מסוכנת, מכוערת, ומכוונת של אמביד עליו.

אמביד פשוט תוקע לו מרפק במרכז הגוף כשיאניס במלוא השעיטה קדימה, וכמובן מוסיף את הפלופ הקבוע להסיט את האש.

דוגמא הבאה.

והפעם נגד הנמסיס הפרטי שלו במזרח, גרנט וויליאמס.

וויליאמס ידוע כשומר קשוח וחזק שלא מפחד מאף אחד.

בקטע שלפנינו אמביד מתוסכל שהשופטים נותנים לוויליאמס לשמור פיזי, ולא נותנים לו את טיפול שריקות האוויר הקבוע, עליו מתבסס המשחק שלו.

הוא מתלונן ללא הרף ובסוף מקבל על זה טכנית.

מה הוא עושה?

אותו שטאנץ קבוע כמו מול נורקיץ'.

דוהר לסל, מפרק את וויליאמס במרפק לפרצוף, והפעם רוצח וגם יורש – מקבל מהשופטים את הפרוטקשן ואנד 1 מול הזרג המסכן ששוכב מפורק על הפרקט.

עוד דוגמאות למהלכים מלוכלכים.

אמביד דורך לוויליאמס על הראש ודופק לו את הפרצוף בפרקט עם כל המשקל שלו.

אני זוכר היטב את האירוע, היו פה דיונים על האם זה היה בטעות או מכוון.

מייד הרגשתי אז שזה היה לגמרי מכוון, אבל מבוצע מספיק טוב כדי להסתיר זאת, לחלק מהאנשים ולשופטים.

אמביד מתחיל בפלופ – הוא בכלל לא היה צריך ליפול – הוא מסתובב בכוונה עם הגב לשני השחקנים ששרועים על הקרקע, ומנסה לקפוץ מעליהם אחורה ולהפיל את עצמו, תוך שהוא שולח רגל אחת חזק למטה "על הדרך".

עוד שימוש במרפק – אמביד מעיף שיניים לג'ריאן גראנט, לאחר שקופץ לריבאונד, עושה רוטציה במיוחד עם הגוף ומנחית עליו את המרפק בירידה.

ונסיים בלקט.

אני אתן לכם פה מקרא:

  • הורדת זקיף ע"י הקרסת הברך – קטע ראשון בהתחלה
  • מנסה לשבור לסמארט את היד אחרי נעילה של הזרוע – 0:45
  • מרפק לסמארט בחסימה – 1:07
  • תיקול פוטבול שיכל להיות מסיים קריירה לג'ון קולינס – 1:26
  • מכה ישירה מאחור לבושיי, לאחר פלופ לא מוצלח – 1:51
  • מכה חזקה לפרצוף של סקוטי ברנס בניסיון חסימת זריקה + דחיפת השפלה אח"כ – 2:22
  • מהלך MMA על חברו הקמרוני סיאקם – 2:55
  • מרפק מכוון לפרצוף של ג'ארט אלן – 3:21
  • מתוסכל שלא מקבל שריקה אז מכשיל את השחקן עם הרגל – 3:37
  • עושה תוקף מול גלינארי, מתוסכל ומוסיף דחיפה חזקה – 3:57
  • פאול על סמארט + דחיפה חזקה אחרי השריקה, בעוד סמארט באוויר – 4:43
  • והמרפק על יאניס + פלופ שהובא מקודם – 5:06

וזה הבייבי של הליגה בתקופה הרכה ביותר בהיסטוריה מבחינת מגע.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. תודה. הבהרה חשובה.
    שחקן מלוכלך שיודע את העבודה.
    מזכיר את החמאס יימח שמם וזכרם, יורים ואז מתחבאים מאחורי אזרחים ובוכים שהם מסכנים.
    השחקנים תמיד ייקחו את מה שהשיפוט ייתן, ואמביד מנצל את מעמדו ואת ההפקרות לטובתו עד אין קץ.
    מזלו שאין איזה ליימביר/רודמן/מהורן בסביבה שיפרק אותו לחתיכות.

    1. וואו,
      הצלחת להדליק אותי אשך.
      יש סיבה שאני ממעט לראות משחקים שלו ומתעב כאלה יצורים.
      הלוואי שיבוא איזה למביר מודרני ויתן לביץ' הזה כאפה רצינית,שבאמת יבכה כמו פוסי.
      אני הייטר אמיתי,מודה בכייף.
      אתה תשכנע את המשוכנעים טנש ואוהבי טמביד יתחבאו מאחורי סיפורי פוגי.
      אם אני מבין אותך שי,אתה מפרסם כי אתה לא מוכן להשתתף במשחק הצבוע של המערכת.
      הWWE מגעילה וזה התוצר של היהודי הקרח ותקופתינו.

  2. זה מה שקורה כשהארדן מלמד אותך את כל הטריקים שלו….
    🙂
    אבל גם אותי, בתור אוהד פילי, זה מבאעס. לא אוהב את הסגנון הזה.

  3. מציע להחליף את שמו של הנל ליישות האמבידית (ואולי גם את שלי ליישות הקטמונית). איפה הימים של פעם שהייתה קשיחות אמיתית, שבה למבייר פירק את הצורה ליריבים. זה היה כדורסל זה היה קשיחות. הדור של היום התקלקל לחלוטין, דור של טיקטוק ולא של אמונה וערכים נעלים. יחי אדוננו האשך, בו נשים מבחטחנו להשיב עטרה ליושנה ולכדורסל וערכים נעלים.

    1. ליימביר ידע גם לדרוך מכל הלב על יריבים.היו רואים שהוא עושה את זה מכל הלב. והמבט של ליימביר , רצח בעיניים.
      הוא מחבר הספר "עוף לי מהעיניים".
      גנגסטרים היו שמים את התמונה שלו בחדר השינה.

    1. לא ברור. תמיד חשבתי שהוא ביריון וזכרתי אירועים ספיציפיים אבל גם אני לא הייתי מודע להיקף העבירות המלוכלכות.
      יש פה חתיכת תיק עבודה.
      מה שהכי מרתיח אותי בסיפור שלו זה השילוב עם הפלופים.
      גם פלופר, וגם שחקן מלוכלך, והשילוב ביניהם.

  4. אמביד דוחה ברמות של בית ימוש מהלך
    בגלל כל הלכלוך הזה אני נהנה שבעתיים כשפילי מפסידים לבוסטון.

  5. טור מעולה, תודה.
    מציע להעביר את החומרים לדובר צה"ל, שכל העולם יראה מול איזה יצורים נאלחים אנחנו מתמודדים

  6. את העבירה של אתמול ראיתי בלייב, אכן מכוערת. לא בטוח אם היה שם פלופ בהמשך, חייב לומר. היה לי חבר כזה, שכל מהלך שהוא עשה על המגרש נגמר בנפילה לרצפה, כולל זריקות עונשין. וזה היה על בטון, אף אחד לא מתנדב ליפול על בטון.
    תודה רבה אשך. עשית פה חצי דוקטורט

    1. לפני חודשיים בערך שיחקתי, רצתי להגנה במתפרצת ונעמדתי מול המתקיף עם ידיים למעלה.
      הוא בתגובה נכנס בי בכל הכוח עם הכתף, תוך כדי ניסיון הזריקה (החטיא), באיזור הצלעות בצד, בעוצמה שהפתיעה אותי וסחטה ממני את האוויר.
      תוך כדי דרש פאול, ובשכונה אם אתה מבקש אתה מקבל.
      מאמין ששברתי שם צלע, או לפחות סדקתי, כי עד עכשיו מרגיש את האיזור ובימים הראשונים ממש הרגשתי משהו שם זז.
      אז אפשר לומר שהנושא קרוב לחזי.

      1. לי היו כמה מקרים דומים כאלה בעבר. אפילו עד כדי שהתקשיתי ממש בנשימה וגם לא יכולתי לישון. בצילום בבית החולים לא ראו כלום.
        עם השנים למדתי שמה שנפגע זו הרקמה הרכה שמקיפה את הצלעות ושומרת עליהן. הציפוי הזה ממש נחבל ולקוח זמן עד שהוא חוזר לעצמו. אל הם כאבי תופת אבל זה לא סדק.

  7. תודה אשך.
    מסכים חלקית.
    יש לו הרבה פלופים והוא טוב בזה. יש לו גם לא מעט עבירות חזקות על גבול המלוכלכות. מצד שני, כל הזמן מתלוננים כאן על שחקנים רכים וליטופים אז אם ישנם שחקנים שמשחקים "כמו פעם" זה טוב לא?
    כמובן לא משנה מה יהיה, אסור לגרום לפציעה או לסכן קריירה.
    אמביד אכן משתמש במרפקיו הרבה כדי להכות את המגן. לרוב זה לא מעבר לגבול הסביר.
    הדריכה על גרנט וויליאמס נראית לי מקרית.
    לגבי הנפילות שלו – זו דרך חכמה שלו כדי לשמור על הקרסול. כשאתה נופל אתה מוריד את העומס מהרגל וזה מקטין את הסיכון לפציעה. לברון עושה אותו דבר וראו זה פלא, הוא לא נפצע (היה איירונמן עד שנהיה ממש זקן). יש והיו עוד שחקנים כאלה, שידעו ליפול לפני שנוצר עומס, זה עניין של אימון וניסיון.

    1. +1
      הצלחת לבלבל אותנו יא אטד, בכל הפעם התלונה העיקרית שלך היא על המשחק הרך של ימינו ועד כמה היה טוב בעבר (זוכר פוסט שלם שלך לפני שנה), בתור אחד ששם את התמונה של ליימביר כמייצגת אותו וכולנו זוכרים את הפאולים המלוכלכים שנועדו לפצוע שחקנים בלי התנצלויות …אז מה קורה כאן? אולי בגלל שלברון אהובך יצא הכי גבר עם הביקורת על החמאס אז צריך למצוא מישהו חדש לשנוא?

  8. יש פה כמה פלולות שמראים הייטירות קיצונית להייטרים.🤣🤣🤣
    ניסני הטיפש ושדות פופ בעל המוסר הטהור.
    מה כפת לכם, אני ועוד קבוצה שלמה של קוראים מתים על הכתיבה של שי,הוא ציני, מצחיק בטירוף
    והאמת , צודק ב 100% מזווית הראיה הסלקטיבית שלו.
    ורוב הזמן פשוט צודק.
    מעניין מה אוכל אתכם בדיוק?

  9. פוסט ממש טוב אשך, עשית עבודת מחקר יפה.
    אמביד שחקן עצום, ומלוכלך. אין סתירה בין הדברים. האמ-וי-פי ניתן לו על עונה מצויינת, ועל זה שלא נותנים בליגה את התואר יותר מפעמיים רצוף. לא קרה מאז לארי בירד בשנות ה80 המוקדמות. ולפניו ווילט וראסל עשו את זה בשנות ה60.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט