ועכשיו למשהו שונה לגמרי / אשך טמיר המקורי

אני לא עוקב אחרי כדורגל כבר 15 שנה לפחות.
כנראה יותר.
הפסקתי לעקוב כשהתחילו הצ'ארלטונים למיניהם, ה-5+ גולד פלטינום וכאלה.
ובהדרגה עם חוסר הצפייה העניין דעך עד שנעלם לחלוטין.

אבל בצעירותי הייתי פריק של כדורגל, והשמות מפעם עדיין מציצים מדי פעם בראש.
לפתע, בלי קשר לכלום, אחשוב: "אמיליו בוטראגניו".

אז הבא נצא למסע בזרם התודעה ונראה לאן נגיע, ובמי ניזכר.

כריס וודל.

אחד האלילים הראשונים שלי.
זוכר אותו במארסיי הגדולה (פאפן, דשאן, דסאיי, באזיל בולי, עבדי פלה ועוד…).
פנטזיסט אנגלי, שזה היה אז למעשה אוקסיומורון.
האנגלים שיחקו אז רק הגבהות, ריצה בלי הפסקה ופיזיות.
וודל תפס את עיני ופשוט גירה את הדימיון.
בעקבות מעברו לשפילד וונסדיי הם לעד יהיו "הקבוצה שלי" באנגליה, למרות שאין לי מושג אם עדיין קיימים.

איבן זאמורנו.

זכור לי בתור חלוץ קטן קומה עם שיער ארוך, זינוק לשחקים ומשחק ראש אדיר.
צ'יליאני אשר כבש בצרורות בליגה הספרדית.

מתיו לה-טיסייה.

קשרה הגאון, והשחקן הנצחי של סאות'האמפטון.

"10" אמיתי.

בכל פעם ששמעתי משהו על הקבוצה הזו, שמו כיכב בידיעה.
אם זה בכיבוש, או בישול, או עוד מהלך גאוני שרק הוא יכל לחשוב עליו.

אנצו שיפו.

מודה שאני לא זוכר כמעט דבר מהשחקן הזה, הוא כיכב בימים שהתחלתי להתעניין בכדורגל.
זוכר את ההילה של שמו.
אגדה בלגית של קלאסה, עוד "10" מעולה שהירבה לכבוש.

קראסימיר בלאקוב.

זוכר אותו מהנבחרת הבולגרית ששיחקה מולנו, וגם מהמונדיאל המצוין שנתנו ב-94' (מקום רביעי).
קשר מחונן עם ניצוצות גאונות, שלא רבים שמו לב אליו בזמנו.

איתו נזכיר שמות כמו תומאס ברולין והנריק לארסן, מהנבחרת השבדית שניצחה אותם במשחק על המקום השלישי.

פיטר בירדסלי.

קיצוני סופה תזזיתי שכיכב בניוקאסל וליברפול.

קטן קומה, זריז, דריבליסט, נחוש ופעלתן.

מודה שנפלה לי הלסת כשראיתי את לקט השערים שלו.
לא זכרתי כמה היה טוב.

איתו נזכיר שמות כמו ג'ון בארנס ואיאן ראש.

אמיליו בוטראגניו.

"הנסיך" הנצחי של ריאל מדריד.

עוד שחקן מלא קלאסה, חלוץ קלאסי מריח שערים שידע לעשות דבר אחד – לשים את הכדור ברשת.

כינויו היה "העיט", מה שמוביל אותנו לשם הבא:

מוטי קקון.

"העיט" הישראלי.

חלוצה האגדי של הפועל פ"ת, הקבוצה הראשונה שאהדתי בישראל.

איתו נזכיר שמות כמו בני קוזושווילי, ניר לוין, עוז אליה, מני בסון, אלכס ברמכר, יוסי שושני, גיא גת, דני ניראון, אלי מחפוד, יניב עופרי, ו…

כרמלו מישיש.

השער המדהים של מישיש מחצי מגרש


ירון דרורי.

מקבוצת 'בירסחוט' הבלגית.
זהו.
זה כל מה שידענו עליו.
מהתקופה שליגיונרים ישראליים בחו"ל היו נדירים כמו סל של סימונס מחוץ לצבע.

בארט גור.

אם כבר בלגיה, ניזכר בקשר הבלגי האלמוני למדי, אשר היה מכונה גם "בארט חור" בשפתו.
לא זוכר ממנו הרבה, אלא שצד את עיני במשחקי הנבחרת הבלגית, והיה בעל בעיטה אדירה מרחוק.


קארל פובורסקי.

"קארל הגדול".
הקטר הצ'כי השועט, קשר-חלוץ נמרץ וטכני אשר כיכב באחד היורואים של שנות ה-90', לאחריו עבר למנצ'סטר יונייטד בקול גדול, ודי נכשל.

זכור במיוחד בזכות השער הגאוני שלו באותו יורו:

https://youtu.be/AR8eurcLK1E?si=Pjq510S4Kr0fUlRd


אם כבר שמות שלא מימשו את הפוטנציאל שצפו להם, ניזכר גם ב:

איוואן דה-לה-פנייה.

https://www.youtube.com/watch?v=kH_T3Gxo98Y

לפני שהיה מסי, היה איוואן דה לה פנייה.
מטאור שצפו לו גדולות בברצלונה, קשר צעיר קטן קומה, בעל דריבל מדהים, ראיית משחק מופלאה, ויכולת הבקעת שערים וירטואוזית.

דה לה פנייה לא הצליח בבארסה משום מה, ועבר לאספניול שם עשה קריירה ארוכה בליגה הספרדית, אבל הרחק מאור הזרקורים.


נחזור רגע למחשבה על היורו, שהתחילה עם פובורסקי.

כשאומרים לי יורו, אני חושב 1992 ודנמרק.

היורו הזכור לי ביותר, המרגש והמפתיע, שבו קבוצת אנדרדוגס שכלל לא הייתה צריכה להיות בו (עלתה במקום יוגוסלביה, שהורחקה בגלל המלחמה) הלכה עד הסוף, כשהיא מנצחת אריות כהולנד וגרמניה.

סיפור היורו מאת נדב יעקובי

דנמרק אפילו לא הייתה עם כוכבה הגדול מיכאל לאודרופ, שחקנה של ריאל מדריד, והשחקן שהוביל אותה היה אחיו הפחות ידוע, בראיין לאודרופ.

את בראיין לאודרופ למדנו להכיר ביורו הזה, ומאז הוא נחקק בראשי.


ואם הזכרנו יורו והולנד, אי אפשר שלא לדבר על –

דניס ברגקמפ.

בעיניי, השחקן מלא הקלאס והווירטואוז הגדול ביותר שראיתי.

כל שער בונבון. שחקן מדהים.


אמרנו ברגקמפ, אז נסיים במשהו מהליגה האנגלית, אבל גם משהו משלנו.

התקופה של אייל ברקוביץ' במנצ'סטר סיטי.

זו הייתה אחת הקבוצות שהכי נהניתי בהיסטוריה לראות את משחקיה.

אייל היה בשיאו, קווין קיגן נתן לו את המושכות ודגל בכדורגל התקפי.
היו שחקנים נפלאים מסביבו כמו עלי בנארביה האלג'יראי, סטיוארט פירס בלם הנבחרת, פאולו וונצ'ופ החלוץ הגמלוני מקוסטה-ריקה, שון רייט פיליפס התותח, בנו המאומץ של איאן רייט האגדי מארסנל, וניקי וויבר השוער.

אבל משום מה אני זוכר במיוחד שחקן אחד.

חלוץ אנגלי מהיר בשם דארן האקרבי.

שהיה בעל פריצות סוחפות, ולכן זכה להיות הרגל המסיימת של רבות מהמסירות הנפלאות של אייל.

זכרונות ממנצ'סטר סיטי ההיא:


תודה שהייתם שותפים למסע

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. אלכס דוקורסקי

    24 דצמ 2023 11:12:55

    תודה רבה, אשך. כולם שחקנים נהדרים, ששיחקו בתקופה שבה נהניתי יותר לעקוב אחר הכדורגל האירופי והישראלי.
    כרמלו מישיש הבקיע את השער המפורסם מול הפועל בית שאן, שאהדתי אותה באותה התקופה. התרגשתי מאוד כשבאחד הימים, בעת לימודיי בכיתה ו', הגיע קלאודיו קהימי לבית הספר.
    זוכר היטב גם את השער של פובורסקי. צפיתי במשחק בטלוויזיה וחשבתי שהפורטוגלים הם המועמדים לניצחון, לאור הופעתם המעולה בשלב הבתים.
    הצ'כים, צריך לציין, אוהבים שערים מתוחכמים. אנטונין פאננקה עשה זאת בבעיטות ההכרעה מול גרמניה המערבית באליפות אירופה ב-1976, ופובורסקי, כאמור, כעבור 20 שנה.

    שוב תודה רבה ויישר כוח.

  2. דוקטור רזי הופמן

    24 דצמ 2023 11:14:22

    שי, איזה יופי של פוסט.
    רואים שאתה אדם מאד סנטימנטלי וסימוליטאני כמו דני ליטאני ונהר העהוואלי.
    מזקיר נשכחות אבל לא נשכחים.
    נהניתי מכולם ומרשימתך בעיקר מבירדסלי למרות שניקנק את קבוצתי מנצסטר יונייטד.
    אבל הכי הכי ברשימה היה אמיליו העייט בוטרגניו. בגללו התחלתי לאהוד גם את ריאל בנוסף למנצסטר באיירן ומכבי תל אביב. אחרי זה וספתי גם את מילאן, אבל מי סופר?

    1. דוקטור רזי הופמן

      24 דצמ 2023 11:31:24

      אגב, לנימני היו הטעיות דומות לאלו של וודל, בליגה בישראל זה עוד עבד, בחו"ל היו שוברים לו את הרגליים ובעיקר בפריימר ליג. מפליא שברשימה שלך אין רונאלדיניו, וואן באסטן ועוד רבים וטובים.

  3. אלכס דוקורסקי

    24 דצמ 2023 11:17:36

    לה-טיסייה היה שחקן כל כך מוכשר ואין מישהו, כנראה, שמזוהה יותר ממנו עם סאות'המפטון. שמחתי בשביל ברקוביץ', כשעבר לשחק איתו בזמנו, אם כי לה-טיסייה היה אז בערוב ימיו ככדורגלן.
    בירדסלי היה גם נהדר. חיבבתי מאוד גם את קית' גילספי הצפון אירי, ששיחק לצידו בקישור של ניוקאסל.

  6. אטאפומה

    24 דצמ 2023 12:07:33

    יופי :את איוון זאמורנו צריך להזכיר עם מרסלו סאלאס הקשר האגדי של טמוקו.
    שניהם עשו מנבחרת צילה נבחרת על .
    ואם ציחה אז רודריגו גולגברג
    הכוכב הגדול של אוניברסידאד דה צילה ה או …כך נקראת בסנטייגו
    הינ בדרך להיות שחקן העל היהודי
    הראשון אך אז הגיעה פציעה וסוף
    הדרך , הגיע גם למכבי תא לא הצליח .
    הפציעה חיסלה את הקריירה .
    אך אם בכדורסל מדברים על לארי מגיק מייקל בכדורגל חייבים להזכיר
    את המלך ושני הסגנים :
    עם כל הכבוד למסי מארדונה קרויף
    ריבאלדו ,ואפילו זאיו זיניו הווירטואוז על ,ששיחק עם פלההבברזיל 70 .
    הגדול מכולם הוא פלה ,ושני הסגנים הפרואני תיאופיליו קוביאס ,
    חוץ מתקופת קוביאס אף פעם לא היתה נבחרת כדורגל בפרו עד כדי כך היה גדול.
    ואם פלה וקביאס אז חייבים ללכת לסגן השני מפורטוגל .
    ועליו משאיר לכם לדבר .

  7. אטאפומה

    24 דצמ 2023 12:09:57

    אופס איוון דה לה פניה שווה וחייב התיחסות :
    שחקן שכל כך התאמץ בברצלונה
    ושום דבר לא הלך לו שם .
    לא קל להצליח בברצלונה :
    רק אומר עד כמה ריבאלדו ,מסי ,
    רונלדיניו ,היו גדולים .

  8. Berch

    24 דצמ 2023 12:26:09

    טור יפה
    בכדורגל אני בעיקר רואה את השלבים הגבוהים של המונדיאל. בתור אוהד של צפרירים חולון הפסקתי להתעניין גם ממש מזמן….
    הקשר האחרון שלי לנושא היה כשגרתי באיזה פנטהאוס והייתי צריך תיקון איטום בגג.
    החבר שלי שעשה איטומים פרש בזמנו מהתחום לטובת פאב מוצלח בבאר שבע (היום יש לו מעדניה בשם הרשל'ה ביפו, מכין הכל לבד) ונאלצתי לחפש חברת איטום.
    ואז זה עלה לי
    צפרירים
    התקשרתי, הם באו, תיקנו את הגג ופיטפטו אתי נוסטלגיה על קבוצת העבר שנוהלה גרוע מקיוסק בג'סי כהן
    🙂

  9. asaf

    24 דצמ 2023 13:02:01

    אדיר אשך. מוטי קקון מגדולי האנדרייטדים של הכדורגל שלנו. חיית רחבה בחסד עליון. ברגקאמפ היה עילוי חד פעמי נראה כמו רקדן בלט על המגרש. שם שעלה לי ישר רנה היגיטה… בכדורגל המקומי בתור אוהד הפועל ת"א כמובן שלום תקווה (הגיע אלינו בשלהי הקריירה והפך לסופר סאב אדיר)

  10. אור

    24 דצמ 2023 13:15:17

    תודה אשך
    אצלי הזיכרון הראשון מכדורגל בינלאומי זה שער הזהב של של אוליבר בירהוף מול פובורסקי וחבורתו
    ובכדורגל ישראלי התקופה של שנות ה-90 תחילת ה-2000 הייתה מרתקת, רשימת השמות של שחקני הפועל פ"ת נופלת רק לזו של עירוני ראשון לציון עם כוכבים כמו אבי פיטוסי, משה סבג, דני אלברט, ניסן קפטה וחברים

  12. MBK

    24 דצמ 2023 15:35:11

    פוסט מעולה
    רמת העניין והמעקב שלי סביב כדורגל בשפל של כל הזמנים
    אוסיף כמה סנטים עבורך
    ג׳ון אולדריג
    הצמד חמד מוסטוביו וקארפין
    אנצ׳ו שיפו הבלגי האדיר
    דוד זינולה הצרפתי עם הטאץ הבלתי נגמר
    הקוסם והאליל רוברטו באגיו
    הגרזן הכי אלגנטי בתולדות המשחק פרננדו רדונדו האגדי
    בישראל הייתי מזכיר את גאבור הגיבור מרטון ואת סטפן המלך שאלוי

          1. MBK

            24 דצמ 2023 18:32:47

            כן
            מק׳ללה היה קשר אחורי גרזן
            באותם שנים תמיד הייתי עף על קשרים אחוריים
            לדעתי עשו את ההבדל עבור אלופות אירופה השונות
            רוי קין
            אפנברג
            רדונדו
            אדגר דווידס
            גאטוסו
            פטריק ויירה (זכה עם צרפת)

  13. sroni741

    24 דצמ 2023 17:53:14

    אחלה נוסטלגיה , באמת רשימה מרגשת של שחקנים. וודל של מארסי המלהיבה ההיא היה אחד האהובים עלי ולא אשכח שראיתי את הקבוצה ההיא של מארסיי עם פאפן ושות' בירושלים נגד נבחרת ירושלים המאוחדת וחשבתי שאני רואה כדורגל פשוט אחר (משהו כמו מנחם עם כדורסל מעולם אחר) . פעם נרשמתי למועדון אוהדים של הינשופים והם שלחו לי עדכונים מהנעשה בקבוצתם שהיו בליגה השנייה למשך שנים, אבל הם הפסיקו לשלוח באיזו שהוא שלב. שיפו הבלגי גאון כדורגל זוכר אותו מימיו בטורינו ומהגמר ששל גביע אופ"א ז"ל של קבוצתי האהובה והמסכנה מאוד כרגע אייאקס. עם ברחקאמפ הגאון, יונק, ואן דר סאר ועוד רבים וצעירים שהיוו את השלד לקבוצה הנפלאה שלקחה את הצ'אמפיונס עם ניצחון בגמר על מילאן מהרביעיה לבארסה כמה שנים מאוחר יותר. את בוטרגניו האגדי יצא לי לראות כשהגיע איכשהו לאיזה אירוע דווקא בחולון . לאודרופ הבכור זה קלאסה וכשהגיע בערוב ימיו לאייאקס יצא לי במקרה להיות באמסטרדם ושם קניתי גלויה שלו עם הכיתוב שהתאים לו משהו בסגנון של "הגעת הביתה"…

    2. אשך טמיר המקורי

      25 דצמ 2023 14:42:00

      ניסיתי להיזכר בשם השחקן הירושלמי שכבש ולא הצלחתי… נצח מסובי האחד והיחיד
      https://www.facebook.com/berman.pel/photos/%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-25-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%9A-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99-%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%A7-%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93/1480531132015537/?locale=it_IT&paipv=0&eav=AfZQPkaVLqIBw64Poz_JiOyCKoHi50pQfd5VyYb86bODhz-L966Eq2bu9x5BQpTxx1M&_rdr

  14. NFS

    24 דצמ 2023 18:47:52

    מעולה.
    אותו כנ"ל אצלי – הייתי חולה כדורגל ואיבדתי עניין בספורט הזה..
    אנצו שיפו שיחק באנדרלכט, זוכר אפילו תמונה שלו בעיתון עם המדים הסגולים שלהם.
    אייל ברקוביץ' בסיטי היה אדיר, הייתי אז תקופה לא קצרה בלונדון ויצא לי לעקוב אחריו ובכלל אחרי הליגה.
    השחקן האחרון שעוד אהבתי ועקבתי היה פאבל נדבד הצ'כי מיובנטוס, שעשה עבירה מטומטמת ממש בסוף חצי הגמר ליגת האלופות ולא יכל לשחק בגמר.
    היו ימים..

  15. האווי לאסוף

    24 דצמ 2023 22:40:27

    אצנו שיפו, שהיה אמור להיות הוואן באסטן הבלגי, הגיע עם הנבחרת שלו למשחק אימון בארץ, לפני איזה טורניר. הייתי בטוח שהוא יהיה ענק וחפרתי להורים שלי כל כך שפעם אחת הם באמת לקחו אותי למשחק. לא זוכר מה גמר לו את הקריירה בסוף, אבל אני כבר לא אשכח אותו.
    תודה רבה אשך, השמות הללו שלחו אותי לטיול בסמטת הזכרונות

  17. מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק

    25 דצמ 2023 09:24:41

    הכתבה מעולה. התחברתי למשפט הפתיחה . גם אני אהבתי כדורגל,והיום הרבה פחות.
    נמאס לי מאפס אפס ,זה המשחק היחיד בו יתכן שלא יקרה כלום.
    נמאס מהמשחק הצפוף ,ברדיוס של 20 מטר מצטופפים 20 שחקנים.
    יותר מידי מסירות סרק שלא מובילות לכלום.
    נמאס מהכרעת משחקים באמצעות פנדלים.
    מתי נראה שוב בחור בן 17 עונה לשם פלה ,במשחק גמר גביע עולם עוצר כדור בתנועה על החזה ומבקיע שער חשוב.

  18. עגל

    25 דצמ 2023 12:49:58

    אוהו איזה שמות העלית מהאוב.
    וודל, בוטרגניו, זאמורנו.
    הגול של ברגמקפ באליפות העולם נגד ארגנטינה – אחת מהגדולים אי פעם בעיני. איזו אלגנטיות מדהימה.

        1. עגל

          25 דצמ 2023 15:21:21

          חשבתי שהשמטת אותו כי הוא היה שם גדול מדי.
          אם אתה לא מכיר הוא מאוד מומלץ, היה שחקן בחסד עליון, מאוד אלגנטי.
          אחד הצרפתים הטובים אי פעם אם לא הגדול בהם.
          אני חושב שהשוו אותו בזמנו ליוהאן קרויף (עוד אחד שאפשר להוסיף לרשימה).
          .
          גם אני מזמן לא עוקב אחרי כדורגל, צופה רק בשלבים מתקדמים של ליגת האלופות.

  20. Yinon Yavor

    25 דצמ 2023 18:32:21

    לי חסרים ג'ון בארנס האגדי של ליברפול, ורובי פאולר שלא הפסיק לכבוש.
    בארץ הייתי אוהד של חיפה, ומאוד אהבתי את אלון חזן, אלון ורונן חרזי, ומשה גלאם – שאחרי פרישתו אפילו היה שכן שלי דלת מול דלת (הוזמן לחתונה שלי אבל לא יכל להגיע).

  23. natibar

    26 דצמ 2023 09:47:29

    בעטת אותי 30 שנה אחורה לימי התיכון, שבהם כל מה שעניין אותי היה ספורט.
    אחרי ששנים הסתפקנו רק בתקצירים ליליים, נכנסו הכבלים לחיינו, שהביאו גם לתחרות משאר הערוצים, ונהיה מבול שידורי ספורט.
    פתאום אתה חוזר מבית ספר, ורב עם אחותך על הטלוויזיה: יונייטד-ליברפול או "אנטונלה".
    התלהבנו לראות כמה שידורים ישירים ביום, ואת הכוכבים גם כשאינם בשיאם.
    אלה שציינת, רובם ילידי שנות ה-60 שקיבלו יסודות כדורגל טהורים. היו יותר שחקנים שמזוהים עם קבוצות, פחות רכילות, והיה יותר אמיתי.
    תיקון קטן: בזמן אליפות אירופה 92', מיכאל לאודרופ היה כוכב ברצלונה, ועבר לריאל ב-94' כדי להביס אותה 0:5 בדיוק שנה אחרי
    שהביס את ריאל עם בארסה 0:5.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט