כשאנחנו כבר 3 שבועות לסיום העונה הסדירה וכשהפלייאוף מתקרב בצעדי ענק (עוד פחות מחודש לשבוע הווילד-קארד!), ערפל הקרב הולך ומתעבה ותמונת המצב ממשיכה להסתבך. ברבות מהעונות הקודמות היה כבר די ברור בשלב זה של העונה מיהן מרבית העולות לפלייאוף והמאבקים שנותרו היו בעיקרם על דירוג בין המעפילות לשם. המצב השנה הוא שונה לחלוטין.

ב-AFC רק קבוצה אחת (בולטימור) הבטיחה את מקומה והמאבק על אליפויות שניים מהבתים (בית המזרח ובעיקר בית הדרום, שתוך שנים ספורות עבר מהפך מהבית החלש בליגה לבית מוות של ממש) פתוחים לחלוטין. למעט הרייבנס, הקבוצות שהובילו את החטיבה במשך מרבית העונה (קנזס סיטי, ג'קסונוויל ומיאמי) נראות שבירות בעוד כמה קבוצות שהחלו רע את העונה, כמו הבילס, הבנגלס והקולטס נמצאות במומנטום מצוין ויכולות להפתיע בריצה עמוקה לתוך ינואר – אם יצליחו להשתחל לפלייאוף.

ב-NFC 3 קבוצות כבר הבטיחו את מיקומן (האיגלס, הקאובויס וכמובן הניינרס) אבל למעט בית המערב, אליפויות כל שאר הבתים עדיין פתוחות (כן, כולל בית הצפון שם צפויים עוד שני משחקים בין הליונס לויקינגס). מרתק במיוחד המצב בבית המזרח, שם שתיים משלוש הקבוצות הטובות בחטיבה (דאלאס ופילדלפיה) נמצאות בשוויון מאזנים כמעט מוחלט. אם יסיימו את העונה במאזן זהה, תוכתר אלופת הבית על סמך שובר השוויון הרביעי או החמישי – מה שישלח את המפסידה למסע חוץ ארוך במסלול הווילד קארד.

ואי אפשר לסיים את הסקירה בלי להתייחס לנושא הקווטרבקים המחליפים – את משחקי המחזור פתחו לא פחות מ-14 ק"ב (44% מכלל הק"ב ששיחקו השבוע!) שהחלו את העונה במעמד של קווטרבקים מחליפים וזכו בתפקיד בעקבות פציעות (בעיקר) או יכולת חלשה של הק"ב המוביל בפתיחת העונה. ב-6 משחקים (רובם עם משמעויות פלייאוף) זכו הק"ב המחליפים הללו בניצחונות חשובים שהשאירו קבוצות כמו סיאטל, יוסטון וסינסינטי במרוץ.

עם כל הצער הכרוך בכך שאנו לא רואים כוכבים כמו ג'ו בורו, דשון ווטסון או ארון רוג'רס (זוכרים אותו?) בשלבים המכריעים של העונה, יש משהו נחמד ומעניין בצפייה בשחקנים פחות מוכרים כמו ג'ייק בראונינג או איידן אוקונל נכנסים לתפקיד הקשה ביותר בעולם הספורט ומתפקדים היטב. מי יודע, אולי חלק מהצעירים הללו יבססו להם מעמד ארוך טווח בליגה – הרי גם ברוק פרדי (המועמד המוביל לתואר ה-MVP) התחיל את הזינוק שלו בשנה שעברה בסיטואציה דומה לאחר פציעתו של ג'ימי גארופולו בניינרס. בנוסף אליהם, כיף לראות את סיפור הסינדרלה המופלא של ג'ו פלאקו שחזר בגיל 38 היישר מהכורסה בסלון לעמדת הק"ב הפותח בקליבלנד ומוביל אותה בבטחה לפלייאוף… כאמור, ההפתעות בליגה הזו אף פעם לא נגמרות.

המחזור החל ,כרגיל, ביום חמישי, במשחק מעניין (לשם שינוי…) בלוס אנג'לס בו הראמס פגשו את הסיינטס. זהו מפגש בעל השלכות פלייאוף משמעותיות בין שתי קבוצות במאזן חצוי שהיו צריכות באופן נואש את הניצחון. בסיום הייתה התוצאה:

לוס אנג'לס ראמס (8- 7) – ניו אורלינס סיינטס (7- 8)  30 – 22

הראמס השיגו ניצחון חשוב במשחק שבמרבית שלביו היה הרבה פחות צמוד מכפי שהתוצאה הסופית מרמזת. המחצית הראשונה התנהלה בשליטה מולטת של הקבוצה הביתית שעלתה ליתרון מוקדם של 10- 0 כשסטאפורד מפעיל היטב את התופסים שלו (ביחוד את פוקה נקואה המצוין) בעוד קיירן וויליאמס נותן עבודה על הקרקע. הסיינטס לא הצליחו לעשות כלום כמעט עד לסיום המחצית – ואז קאר שיגר פצצה של 50 יארד לט"ד של ראשיד שאהיד שהורידה את הקבוצות להפסקה בתוצאה 10- 7.

השתלשלות העניינים במחצית השניה הייתה דומה למדי – הראמס שוב פתחו אותה בסערה עם שני ט"ד ושער שדה שהביא אותם ליתרון מבטיח של 30 -7 בתחילת הרבע הרביעי, אבל אז הסיינטס התעוררו, קאר במסירות ארוכות ייצר שני ט"ד – לג'ואן ג'ונסון ואיי-טי פרי – והסיינטס כבר בפער של פוזשן אחד בלבד, 30- 22 ארבע דקות לסיום. ניו אורלינס ניסתה לנצל את המומנטום אבל ניסיון לאונסייד קיק נכשל והראמס סחטו את השעון עד לסיום המשחק.

סטאפורד נתן משחק נקי מטעויות עם 328 יארד, 2 ט"ד ללא חטיפות, כשפוקה נקואה בערב אדיר משיג 164 יארדים (ועוד 16 בריצה). קיירן וויליאמס היה טוב גם הוא עם 104 יארדים חשובים על הקרקע. בניו אורלינס קאר השיג 319 יארד (3 ט"ד וחטיפה), הרבה מהם במסירות ארוכות לכריס אולבה (שסיים עם 123 יארד) וראשיד שאהיד, אך משחק הריצה של הקבוצה נעצר לחלוטין עם 35 יארדים קרקעיים בלבד. בעקבות הניצחון הראמס עולים כרגע למקום השישי לדירוג (שיוביל אותם לפלייאוף, אם ישמרו עליו עד לסיום העונה) בעוד הסיינטס מאבדים גובה בקרב על אליפות בית ה-NFC דרום.

אגב : פוקה נקואה כבר הגיע ל-1327 יארדים, נמצא במקום השני בדירוג התופסים (אחרי טייריק היל) ואם יצבור 147 יארדים בשני המשחקים שנותרו עד תום העונה, ישבור את השיא ההיסטורי של כמות עונתית של יארדים אוויריים לרוקי (1473, ביל גרומן) שמחזיק מעמד מאז שנת 1960 (!). בכל מקרה, זוהי עונה מדהימה לתופס הסמואי שנבחר בסיבוב החמישי בדראפט האחרון.

להלן סקירה לקראת יתר משחקי המחזור. שימו לב שבשל חג המולד לוח המשחקים יהיה מרווח יותר מהרגיל, כאשר יתקיימו שני משחקים ביום שבת, עשרה ביום ראשון ושלושה ביום שני. כל שעות המשחקים המצוינות הן לפי שעון ישראל.

פיטסבורג סטילרס (7- 7) – סינסינטי בנגלס (8- 6), פיטסבורג, שבת 23:30

לאחר כמה תצוגות איומות ושורת הפסדים, הסטילרס החזירו לספסל את מיצ' טרוביסקי וככל הנראה מייסון רודולף יהיה הק"ב הפותח במשחק הקרוב. לא סביר שזה ישנה הרבה – התקפת הקבוצה הייתה חלשה מאד גם כשקני פיקט שיחק (לפני שנפצע), והיא מדורגת במקום ה-28 בליגה עם 16 נקודות למשחק בלבד. גם עם ההגנה המצוינת, שעושה ככל יכולתה, ייתכן מאד שנראה את העונה הראשונה שבה המאמן מייק טומלין יסיים עם מאזן שלילי (וכמובן יחמיץ שוב את הפלייאוף). מתחילים אפילו להישמע דיבורים על סיום הקדנציה הארוכה (16 שנים) של טומלין בקבוצה. שלושת המשחקים שנותרו עשויים להיות משמעותיים מאד לעיצוב דמותה של הקבוצה בשנים הקרובות.

הבנגלס כבר סופרים 3 ניצחונות רצופים (שניים מהם בהארכה) כשהק"ב המחליף ג'ייק בראונינג נראה מצוין, כשהוא משיג ב-3 המשחקים הללו 960 יארד ב-78% השלמה, 5 ט"ד מול 2 חטיפות ורייטינג של 110. הרצים ג'ו מיקסון ובעיקר צ'ייס בראון מסייעים על הקרקע וגם באוויר, התופס טי היגינס נכנס להילוך גבוה (כשדווקא הכוכב ג'מאר צ'ייס שקט יחסית) והקבוצה משיגה 32 נקודות למשחק. דווקא ההגנה, שהייתה טובה לאורך כל העונה, נחלשה מעט ואפשרה ליריבות להישאר במשחקים עד קרוב לסיום. הבנגלס כבר נמצאים במקום שמוליך לפלייאוף, דבר שנראה בלתי אפשרי לפני חודש, כשהק"ב ג'ו בורו נפצע וסיים את העונה.

תחזית : הרכבת של סינסינטי דוהרת והיא לא תיעצר בפיטסבורג. ההגנה של הבנגלס תתהדק ותעצור את ההתקפה התקועה של הסטילרס, טי-ג'יי וואט וחבריו יקשו על בראונינג והוא יחווה משחק חלש סטטיסטית אבל הרצים מיקסון ובראון יסחבו את ההתקפה של סינסינטי והבנגלס ישיגו מספיק מספיק נקודות כדי לצאת מפיטסבורג עם ניצחון בהפרש של 8 נקודות במשחק עם קצב איטי וסקור נמוך.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (9-5)  – בפאלו בילס (6-8), לוס אנג'לס, הלילה בין שבת לראשון 03:00

הצ'רג'רס ידעו שהעונה הזאת כבר אבודה, אבל תבוסה שכזאת מול הריידרס החלשים הם לא ציפו גם בסיוטים הכי גרועים שלהם. עם מאמן זמני על הקווים, לוס אנג'לס נראית כמו קבוצה מפורקת וגמורה, שרק סופרת את הימים לסיום העונה המסויטת שלה. השחקנים יצטרכו הרבה תעצומות נפש להתגבר על המפלה של שבוע שעבר, וכבודם וכבוד המועדון עומד כאן על הפרק.

מול הצ'רג'רס מתייצבת שמעלה הילוך בשלבים המכריעים של העונה, וחייבת ניצחון על מנת להשאר בתמונת הפלייאוף. הבילס פגשו שלוש קבוצות צמרת בשלושת המחזורים האחרונים, ורק הפסד דרמטי לאיגלס בהארכה מנע מהם רצף ניצחונות על שלושתן. על חולשת משחק המסירה של הקווטרבק ג'וש אלן במשחקים האחרונים, מפצה משחק ריצה משובח של הרץ האחורי ג'יימס קוק ושל אלן עצמו, ולמעשה רוב הט"ד של הבילס בשלושת המשחקים האחרונים מגיעים על הקרקע. גם ההגנה מראה שיפור יפה במשחקים האחרונים, ומלבד אותו הפסד לאיגלס, הבילס לא סופגים יותר מ- 17 נקודות בארבעה משחקים.

נתון מעניין – התקפת הבילס מדורגת רביעית בליגה, הגנת הצ'רג'רס מדורגת עמוק בתחתית במקום 29.

תחזית – הרבה תחזיות הושלכו לפח בליגה המשוגעת הזאת, אבל כל תוצאה מלבד ניצחון של הבילס תהיה הפתעה רבתי.

קרולינה פנתרס (2- 12) – גרין ביי פאקרס (6- 8), שרלוט, ראשון 20:00

קרולינה השיגה סוף סוף ניצחון אבל קשה להתעודד מכך כשהקבוצה משיגה רק 9 נקודות (3 שערי שדה). ברייס יאנג היה סביר, אך לא יותר מכך (167 יארד ב-75%, ללא ט"ד או חטיפה), שוב אף תופס לא הצליח להתעלות ורק הרץ צ'ובה הבארד נתן מספרים טובים (87 יארדים על הקרקע). הקבוצה יכולה להתעודד מעט מכך שהצליחה לעצור את אטלנטה על 7 נקודות בלבד – אך עם ממוצע ספיגה של 25 נקודות במשחק העונה, סביר להניח שזה נובע בעיקר מחולשת התקפת הפלקונס. להנהלת הקבוצה מצפה קיץ ארוך בו ייאלצו לקבל החלטות קשות כדי לנסות להעלות את הקבוצה הגרועה בליגה על המסלול.

גרין ביי ספגה הפסד כואב לטאמפה ביי (שני ברציפות) שפגע בסיכוייה להגיע לפלייאוף. ג'ורדן לאב שיחק טוב (למעט פאמבל אומלל אחד) אך התקפת הריצה (שדווקא קיבלה את ארון ג'ונס שחזר מפציעה) נעצרה לחלוטין והשיגה  60 יארדים בלבד. ההגנה הייתה זו שהפסידה את המשחק כשאפשרה לבאקנירס להעלות 34 נקודות על הלוח – וזאת שבוע אחרי שגרמה לק"ב של הג'יאנטס, טומי דה-ויטו, להיראות כמו כוכב בהתהוות. לקבוצה מצפה לו"ז קל למדי עד לסיום העונה ואם תצליח לנצח בכל שלושת משחקיה, יש לה עדיין סיכוי לשחק בשבוע הווילד-קארד. בכל מקרה, היא יכולה להיות מעודדת מעונת בכורה טובה של ג'ורדן לאב כפרנצ'ייז ק"ב העתידי.

תחזית : קרולינה לא תנצח שני משחקים ברציפות והתקפת גרין ביי טובה בהרבה מזו של אטלנטה. ג'ורדן לאב יפגין עוד משחק טוב ויפעיל את התופסים הצעירים שלו בעוד הגנת גרין ביי תתאושש כשהליינבקר המצוין ראשון גארי וחבריו יאמללו את ברייס יאנג. גרין ביי תנצח בהפרש של 10 נקודות ותקווה למעידות של יריבותיה במרוץ לפלייאוף.

אטלנטה פלקונס (8-6)  – אינדאנפוליס קולטס (6-8), אטלנטה, ראשון 20:00

אחרי שבוע חופש במחזור ה-11, הפלקונס חזרו עם שני ניצחונות רצופים, העמידו את עצמם בנקודת זינוק טובה לזכות בראשות הבית, רק בשביל לבעוט בדלי עם שני הפסדים ברצף, כמה לא מפתיע עבור המועדון למוד האכזבות מג'ורג'יה. בשלושת המשחקים האחרונים הפלקונס לא מצליחים לרוץ יותר ממאה יארדים במשחק, ובלי משחק הריצה אין להם הרבה מה למכור. הקווטרבק דזמונד רידר ממשיך לאכזב עם יכולת נמוכה ולמרות קו קדמי סביר, הרץ האחורי ביאן רובינסון לא משיג ט"ד בריצה כבר שבעה משחקים ברציפות, ואין פלא שאטלנטה מדורגת רק במקום 26 בליגה בצבירת נקודות. בהגנה המצב טוב הרבה יותר, ומול הקולטס המתעוררים הפלקונס חייבים לעצור את משחק הריצה שלהם, אחרת ההגנה "תבלה" דקות ארוכות ומתישות על המגרש.

הקולטס כאמור נמצאים בתקופה טובה עם חמישה ניצחונות מתוך שישה משחקים, והם חזק בתמונת אליפות הבית הדרומי והפלייאוף. מיודענו הקווטרבק גארדנר מינשו מצליח לספק את הסחורה, ובמחזור האחרון מול הסטילרס אף רשם את משחקו הטוב ביותר השנה. משחק הריצה של הקולטס ממשיך להיות דומיננטי, ולא משנה מי פותח בעמדת הרץ האחורי. הגנת הקולטס היתה ונשארה עקב אכילס של הקבוצה, וחולשה מתמשכת בגזרת הריצה היא בעיה רצינית מול קבוצת ריצה כמו אטלנטה.

נתון מעניין –  לאטלנטה יש 443 ניסיונות ריצה השנה, מקום שני בליגה.

תחזית – על פניו, הקולטס קבוצה עדיפה יותר, במומנטום טוב יותר, והם צריכים לקחת בקלות את המשחק. בפועל זה לא יהיה משחק קל עבורם, בעיקר מול משחק הריצה של הפלקונס, אבל בסופו של דבר הקולטס יצליחו לעבור משוכה לא פשוטה, ולהישאר בחיים עוד שבוע במרוץ הצמוד להפליא לאליפות הבית הדרומי של ה- AFC.

יוסטון טקסנס (8- 6) – קליבלנד בראונס (9- 5), יוסטון, ראשון 20:00

יוסטון תיאלץ להעלות כנראה שוב את הק"ב הוותיק קייס קינום למשחק הקרוב, שכן סי-ג'יי סטראוד עדיין סובל מזעזוע מוח שספג במפגש עם הג'טס. קינום, כהרגלו, הפגין המון אופי ורוח לחימה כשהטקסנס הצליחו לנצח בהארכה את הטייטנס. בהיעדרם של שני התופסים המובילים של יוסטון (ניקו קולינס וטאנק דל הפצועים), קינום הפעיל את נואה בראון ובעיקר את הרץ דווין סינגלטרי שצבר 170 יארדים כוללים. ההגנה של יוסטון (שקרסה מול הג'טס בשבוע שעבר) תרמה את חלקה כשעצרה את הטייטנס על 16 נקודות בלבד. יוסטון נמצאת כרגע מחוץ לפלייאוף, תיאלץ כנראה לנצח את שלושת משחקיה הנותרים כדי להגיע לשם – וזה לא יהיה קל.  

קליבלנד רוכבת על סיפור ההצלחה הבלתי סביר של ג'ו פלאקו שחזר מהפרישה ומוביל את הקבוצה ביד רמה כשהוא צובר מעל 300 יארדים למשחק באחוזים טובים. הוא נחטף 3 פעמים במשחק האחרון מול שיקגו אך הצליח לצאת עם ניצחון אחרי קאמבק מפיגור דו-ספרתי שכלל השגת 13 נקודות ברבע האחרון. הגנת קליבלנד היא עדיין מהטובות בליגה (אם כי טובה פחות מהיכולת המופלאה שהציגה בתחילת העונה) והקבוצה נמצאת בעמדה מבטיחה במרוץ לפלייאוף, מה גם שהלו"ז הנותר שלה לא קשה מדי. אם אכן יצליחו להגיע למשחקי הווילד-קארד, זו תהיה הצלחה יפה של המאמן קווין סטפנסקי וצוותו שהתמודדו עם קשיים לא מעטים במהלך העונה.

תחזית : האופי של קינום לא יספיק מול ההגנה הקשוחה של קליבלנד ויוסטון תתקשה להניע את ההתקפה. גם ההתקפה של קליבלנד לא תלקק דבש מול ההגנה הסולידית של דמיקו ראיין ופלאקו שוב ייחטף יותר מפעם אחת. צפוי משחק איטי והגנתי עם סקור נמוך, אך בסופו קליבלנד תצליח לסחוט ניצחון חוץ חשוב בהפרש של 4 נקודות ולשמור על מקומה בדירוג לקראת סיום העונה.

טנסי טייטנס (9-5)  – סיאטל סיהוקס (7-7), נאשוויל, ראשון 20:00

הטייטנס יכולים להרגיש מאוכזבים מאוד, אחרי עוד הפסד דרמטי בהארכה לטקסנס, רק שבועיים אחרי הפסד דומה לקולטס. למרות יכולת פושרת, וויל לוויס ממשיך לפתוח בעמדת הקווטרבק, ובהתחשב בעובדה שמשחק הריצה אינו יציב במשך כל העונה, התקפת הטייטנס מדורגת רק במקום ה- 26 בליגה, אי שם באיזור החיוג של הפנת'רס והג'טס. הסיבה שהטייטנס בכלל מגיעים למשחקים צמודים היא ההגנה, שעוד מצליחה לנפק משחקים סבירים, ושומרת את הראש של טנסי מעל המים בלא מעט משחקים השנה.

הסיהוקס היו רחוקים פחות משתי דקות לסיום העונה כבר במחזור האחרון, אבל דקה וחצי של קסם בחסות הקווטרבק המחליף דרו לוק החזירה אותם למאבק על הכרטיס האחרון לפלייאוף. למשחק מול הטייטנס ג'ינו סמית' יחזור לעמדת הקווטרבק הפותח לאחר היעדרות של שני משחקים, ושיתוף פעולה מוצלח עם שני התופסים המובילים שלו, די קיי מאטקלף וטיילר לוקט, הוא קריטי לניצחון של הסיהוקס. להגנה כאמור משימה קלה יותר מול ההתקפה האנמית של הטייטנס, רק שיזהרו שטנסי לא יתפסו יום על הקרקע, כי הגנת הסיהוקס לא טובה מול הריצה.

נתון מעניין – הסיהוקס רושמים רק שלושה ט"ד בריצה בשבעת המחזורים האחרונים, לעומת שבעה שכאלה בשבעת המחזורים הראשונים.

תחזית – הטייטנס לא רעים כמו המאזן שלהם, והסיהוקס נחלשו יחסית לתחילת העונה, כך שצפוי להיות משחק צמוד ושווה כוחות. אנחנו נלך על הפתעה יחסית, ונהמר על ניצחון של הקבוצה הביתית, שכנראה יסיים לסיהוקס את שאיפות הפלייאוף שלהם.

מינסוטה ויקינגס (7- 7) – דטרויט ליונס (10- 4), מיניאפוליס, ראשון 20:00

לאחר כישלון הניסוי של ג'ושוע דובס, העלתה השבוע מינסוטה את המחליף הוותיק ניק מאלנס לעמדת הק"ב הפותח. מאלנס אמנם נחטף פעמיים אך צבר מעל 300 יארד, הפעיל היטב את התופסים ג'סטין ג'פרסון וג'ורדן אדיסון והחזיר את הלגיטימיות להתקפת הויקינגס שהשיגה 3 נקודות בלבד בשבוע 14 מול הריידרס. ההגנה, שהייתה נקודת החוזק של הקבוצה במהלך כל העונה (מקום 7 בליגה עם ספיגה של 19 נקודות למשחק) אכזבה הפעם כשאפשרה לסינסינטי לצבור מעל 400 יארד. מינסוטה יכולה תיאורטית לזכות באליפות בית ה-NFC צפון אם תנצח פעמיים את דטרויט, אך תסתפק גם במקום בווילד קארד – והמקום הזה עדיין רחוק מלהיות מובטח לה.

לאחר רצף משחקים חלשים, דטרויט נראתה סוף סוף כמו הקבוצה השלמה והחזקה מתחילת העונה כשהביסה ללא תנאי את דנבר. ג'רד גוף מסר 5 ט"ד ללא חטיפה, כש-4 מהם הושגו ע"י שני הרוקיס הפנטסטיים, הטייט-אנד סאם לה-פורטה והרץ ג'אמיר גיבס. דטרויט הציגה התקפה מאוזנת שכללה גם משחק ריצה מצוין (185 יארדים על הקרקע) וגם הגנה חזקה שהקשתה מאד על ראסל ווילסון וחבריו לצבור נקודות. השאלה הגדולה היא האם זו הייתה התעלות חד פעמית או שהקבוצה חוזרת לכושר משחק בזמן הנכון לקראת הפלייאוף. אם האפשרות השנייה נכונה, אלו חדשות רעות עבור מתחרותיה בצמרת חטיבת ה-NFC.

תחזית : זהו משחק חשוב עם השלכות פלייאוף בין שתי יריבות מרות בבית ה-NFC צפון. ההגנה של מינסוטה עדיפה, אך ההתקפה של דטרויט בריאה ומאוזנת יותר מזו של הויקינגס. אנו צפויים לראות התמודדות מהנה וצמודה כששני הק"ב ישגרו מסירות ארוכות לתופסים המעולים שלהם. ג'ארד גוף ייתן עוד משחק מצוין, הליונס ינצחו את המשחק בהפרש של 6 נקודות ודטרויט תבטיח את אליפות בית הצפון, לראשונה אי פעם (הפעם האחרונה שהליונס זכו באליפות בית הייתה ב-1993, כשהוא נקרא עדיין בית ה-NFC מרכז).

ניו יורק ג'טס (9-5)  – וושינגטון קומנדארס (10-4), איסט ראת'רפורד, ראשון 20:00

בספורט קבוצתי צצה לא מעט השאלה מה עדיף, התקפה קטלנית או הגנת פלדה. אז במקרה של הג'טס מול הקומאנדרס נקבל את הגרסה השלילית של הסוגיה.

לג'טס יש את ההתקפה הכי גרועה ב-NFL, ואם לפתע מתרחש אירוע קוסמי והקווטרבק זאק ווילסון מציג את משחקו הטוב בקריירה עם 30 נקודות ו-75 אחוזי השלמה, אז בשם האיזון בשבוע שאחרי ההתקפה רושמת אפס נקודות ואפס יכולת. למזלם של הג'טס האומללים יש להם הגנה שמדורגת בעשיריה הראשונה של הליגה, והיא חזקה במיוחד כנגד המסירה.

לקומאנדרס לעומת זאת יש את ההגנה הכי מזעזעת בליגה, שספגה הכי הרבה נקודות ויארדים, ומדובר בהגנה שסיימה במקום השלישי באי ספיגת יארדים בשנה שעברה. בהתקפה המצב לא הרבה יותר טוב, ולמרות שלקווטרבק סאם האוול יש הכי הרבה ניסיונות מסירה בליגה, הוא גם הופל ונחטף הכי הרבה פעמים, ולדאבונו משחק הריצה לא ממש משפר את המצב.

נתון מעניין –  לג'טס ניצחון בודד בשבעת המשחקים האחרונים, לקומאנדרס ניצחון בודד בשמונת המשחקים האחרונים.

תחזית – נחזור לשאלה בפתיח, מה עדיף, התקפה הכי גרועה או הגנה הכי גרועה? במקרה של שתיים מהקבוצות הגרועות בליגה, נעריך שההגנה של הקומאנדרס תהיה החוליה החלשה במשחק, והג'טס ישיגו את ניצחונם השישי העונה.

טאמפה-ביי באקנירס (7- 7) – ג'קסונוויל ג'גוארס (8- 6), טאמפה, ראשון 23:05

הבאקנירס השיגו ניצחון חשוב ומרשים על גרין ביי ועלו לראשות בית ה-NFC דרום. בייקר מייפילד נתן את אחד ממשחקיו הטובים העונה כשצבר 381 יארד ב-78% ו-4 ט"ד ללא חטיפה. הרץ רשאד וויט (140 יארדים כוללים) והתופס הוותיק כריס גודווין (155 יארדים באוויר) היו המוציאים העיקריים לפועל כשהקבוצה השיגה 480 יארדים כוללים ו-34 נקודות. ההגנה הייתה טובה גם היא, בעיקר כנגד הריצה, כשעצרה את גרין ביי על 60 יארדים קרקעיים בלבד. הלו"ז של הקבוצה קל משמעותית מזה של יריבותיה בבית הדרום ואם תמשיך ביכולת שהפגינה בשבועות האחרונים (בהם צברה 3 ניצחונות ברציפות), אליפות הבית נראית בהחלט בהישג יד.

ג'קסונוויל נראתה בסוף נובמבר כמו אחת הקבוצות הטובות ב-AFC, אבל אז באו 3 הפסדים רצופים ופתאום היא נמצאת במאזן זהה עם יוסטון ואינדיאנפוליס ועשויה למצוא את עצמה מחוץ לפלייאוף. הק"ב טרוור לורנס ספג זעזוע מוח בשבוע שעבר ועשוי להחמיץ את המשחק הקרוב. המשחק מול בולטימור חשף את חולשותיה של התקפת הג'גוארס, כשרצי הקבוצה השיגו רק 34 יארדים על הקרקע (לורנס עצמו השיג עוד 41), ובהיעדר התופס כריסטיאן קירק אף אחד אחר לא התעלה. ההגנה ספגה 250 יארדים קרקעיים מלמאר ג'קסון וחבריו. למרות כל זאת, הלו"ז הקל של הקבוצה משאיר לה סיכוי טוב להגיע לפלייאוף, בכפוף למצב בריאותו של לורנס.

תחזית : בהנחה שלורנס לא ישחק, התקפת ג'קסונוויל לא טובה מספיק כדי להתמודד עם הגנת הבאקנירס. בייקר מייפילד יצליח לצבור יארדים ולהפעיל את חבריו לקבוצה. הבאקנירס ינצחו את המשחק הביתי בהפרש של 8 נקודות ויישארו בראשות בית ה-NFC דרום. בעקבות ההפסד ג'קסונוויל תאבד כנראה, לראשונה מאז אוקטובר, את ראשות בית ה-AFC דרום.

שיקגו ברס (5- 9) – אריזונה קרדינלס (3- 11), שיקגו, ראשון 23:25

שיקגו הפסידה השבוע לקליבלנד במשחק שחשף את החולשות של ג'סטין פילדס בתפקיד הק"ב – אחוזי השלמה נמוכים (47%), טעויות לא מחויבות (2 חטיפות) ושחרור איטי של הכדור שמתבטא בסאקים למרות הניידות הפנומנלית שלו (שגם מביאה, כידוע ליארדים קרקעיים רבים). לקבוצה תהיה כנראה את הבחירה הראשונה או השנייה בדראפט הקרוב (בשל הטרייד שעשו עם קרולינה) ואופתע מאד אם יוותרו בפעם השנייה ברציפות על בחירה בפרנצ'ייז ק"ב חדש. ההגנה השתפרה מאד מאז תחילת אוקטובר וסופגת פחות מ-20 נקודות למשחק. מונטז סווט, שהובא בטרייד דדליין צבר כבר 6 סאקים ב-6 משחקים ונראה כמו המנהיג החדש של ההגנה.

גם לאריזונה תהיה בחירת דראפט גבוהה ב-2024 ודילמה אם להישאר עם קיילר מאריי בעמדת הק"ב או להביא לו מחליף (מיידי או עתידי) בדראפט. הקבוצה הפסידה, כצפוי, לניינרס השבוע אך מאריי שיחק סביר למדי (למעט 2 חטיפות) וייצר 260 יארדים כוללים באחוזים טובים. ג'יימס קונר עם 86 יארדים על הקרקע וטים מקברייד עם 102 יארד באוויר סייעו לו לייצר תצוגה התקפית טובה למדי, גם מול ההגנה הקשוחה של סן פרנסיסקו. ההגנה הייתה, כרגיל, נוראית – היא מדורגת במקום הלפני אחרון בליגה עם ספיגה של 27 נקודות למשחק. הנהלת הקבוצה תצטרך לקבל הרבה החלטות בפגרה כדי לשפר את הסגל לקראת העונה הבאה.

תחזית : משחק חסר חשיבות בין שתי קבוצות שסיימו את העונה כשהמוטיבציה היחידה היא הרצון של שני הק"ב לשפר ולהבטיח את מעמדם לקראת העונה הבאה. שתי ההתקפות לא טובות במיוחד אך הגנת שיקגו טובה יותר וזה מה שיכריע את המשחק, בוודאי במשחק ביתי. הברס ינצחו בהפרש של 7 נקודות במשחק חלש עם סקור נמוך ויתנו מעט נחת לאוהדים המתוסכלים בשיקגו.

מיאמי דולפינס (10- 4) – דאלאס קאובויס (10- 4), מיאמי, ראשון 23:25

מיאמי ממשיכה להביס את הנמושות והשבוע היה זה תורם של הג'טס לספוג את ההשפלה השבועית בהפרש של 30 נקודות, וזאת למרות שטייריק היל לא שיחק בשורות הדולפינס. בהיעדרו של היל, ג'יילן וואדל התעלה כשהשיג 142 יארדים באוויר. הגנת הדולפינס לא התקשתה מול התקפת הטלאים של ניו יורק ואפשרה לה להשיג רק 160 יארדים כוללים. כמו שכתבתי כל העונה, המבחן האמיתי של מיאמי יהיה מול הקבוצות החזקות בליגה. רצף שלושת המשחקים הקרובים בהם תפגוש את דאלאס, בולטימור ובפאלו יתנו מושג הרבה יותר טוב לגבי היכולת האמיתית של הדולפינס לייצר ריצה עמוקה בפלייאוף מול קבוצות העילית של ה-AFC.

דאלאס שוב תסכלה את אוהדיה כשספגה תבוסה בבפאלו. התקפת הקאובויס, שהיתה כה טובה בשבועות האחרונים נעצרה על 223 יארדים כוללים. פרסקוט היה חלש עם 134 יארדים וחטיפה (ללא ט"ד) וגם משחק הריצה נבלם לחלוטין. הבילס ניצלו באופן מושלם את נקודת התורפה של הגנת דאלאס (הגנה כנגד הריצה – מקום 17 בליגה) כשג'יימס קוק וחבריו צברו 266 יארד (!) קרקעיים וחיסלו את תקוות דאלאס לניצחון. בעקבות ההפסד, דאלאס שוב לא תלויה בעצמה בקרב על ראשות בית ה-NFC מזרח. היא חייבת לנצח את 3 משחקיה ולקוות למעידה של פילדלפיה. אם שתיהן ינצחו, שובר השוויון החמישי (!) – קושי הלו"ז – יכריע כנראה לטובת האיגלס.

תחזית : מיאמי מתקשה מול הגנות טובות וזו של דאלאס – למרות ההשפלה בבפאלו – היא מהחזקות בליגה. החולשה של ההגנה כנגד הריצה פחות משמעותית מול מיאמי, שעיקר כוחה בהתקפת המסירה. הגנת מיאמי השתפרה מאד לאחרונה, אך דאלאס יגיעו עם הגב לקיר ובחמת זעם – ולדולפינס לא תהיה תשובה. אנו צפויים לראות משחק התקפה ברמה גבוהה משתי הקבוצות והרבה נקודות שיעלו על הלוח. בתום משחק צמוד והפכפך דאלאס תשיג ניצחון חשוב בהפרש של 9 נקודות שישאיר אותה במרוץ לאליפות בית המזרח.

דנבר ברונקוס (7- 7) – ניו אינגלנד פטריוטס (3- 11), דנבר, הלילה בין ראשון לשני, 03:15

אחרי 5 ניצחונות רצופים שהביאו אותם להתמודדות על מקום בפלייאוף, הברונקוס ספגו שני הפסדים ב-3 המחזורים האחרונים ואיבדו גובה במרוץ הצפוף לווילד-קארד ב-AFC. משחק ההתקפה גמגם בשבוע שעבר מול דטרויט (17 נקודות ו-306 יארדים כוללים) אך הסיבה לתבוסה הייתה קריסת ההגנה שספגה 42 נקודות ו-463 יארד מג'ארד גוף וג'מיר גיבס. הגנת הריצה הייתה נקודת התורפה של הברונקוס במשך כל העונה (מקום אחרון בליגה) – והליונס ניצלו זאת להשיג 185 יארדים על הקרקע ולשלוט בקצב המשחק. הלו"ז של דנבר הוא אחד הקלים בליגה ויש להם סיכוי טוב לנצח את שלושת משחקיהם הנותרים, אך ייתכן שזה לא יספיק כדי להעפיל לפלייאוף.

הפטריוטס רק מחכים לכך שהעונה המסויטת הזו תיגמר ובסיומה תעלה השאלה האם ביל ביליצ'ק המיתולוגי יישאר בעמדת המאמן הראשי (הוא גם ה-GM של הקבוצה). לניו אינגלנד תהיה כנראה בחירה באחד משלושת המקומות הראשונים בדראפט והיא תנצל זאת לבחירת הק"ב העתידי של הקבוצה, אחרי האכזבה ממאק ג'ונס שנבחר בסיבוב הראשון ב-2021. גם אם תבחר נכון, לא בטוח שזה יספיק כדי להחזיר את הקבוצה לימי הזוהר שכן יש בסגל חורים כמעט בכל חוליה – קו ההתקפה חלש, שחקני הכישרון לא מספיק טובים והקו האחורי של ההגנה לא יותר מ"סביר". לפחות הגנת הריצה מצוינת ומדורגת במקום השני בליגה עם 84 יארדים בלבד למשחק.

תחזית : דנבר צריכה מאד את הניצחון בעוד הפטריוטס חושבים רק על הדראפט. ראסל ווילסון יידע להפעיל את התופסים שלו מול הגנת המסירה הבינונית של ניו אינגלנד בעוד ביילי זאפה יתקשה לתפקד בגבהים של דנבר. הפטריוטס ינסו להיות תחרותיים אבל הברונקוס העדיפים ינצחו בהפרש של 10 נקודות וישאירו לעצמם סיכוי לזכות בכרטיס הווילד-קארד המיוחל.

קנזס-סיטי צ'יפס (9- 5) – לאס ווגאס ריידרס (6- 8), קנזס-סיטי, שני 20:00

הצ'יפס ניצחו את הפטריוטס בשבוע שעבר וקטעו רצף של שני הפסדים שהרחיק אותם מאד מראשות חטיבת ה-AFC. הם יזכו, ככל הנראה, באליפות בית המערב אך יצטרכו לשחק משחק חוץ אחד לפחות בפלייאוף כדי לחזור לסופרבול – דבר שלא קרה בקדנציה המשותפת של מהומס וריד בקנזס-סיטי. מול ניו אינגלנד, התקפת המסירה נראתה קצת יותר טוב מבשבועות האחרונים (למרות שתי חטיפות של מהומס) אך משחק הריצה שוב היה חלש כשאדוורדס-הילייר ומקינון השיגו 48 יארדים קרקעיים בלבד ב-17 ניסיונות. ההגנה (המדורגת במקום הרביעי בליגה) הייתה, כרגיל השנה, החלק היציב בקבוצה כשעצרה את הפטריוטס על 230 יארדים כוללים בלבד.

הריידרס עברו בתוך ארבעה ימים ממשחק בו לא השיגו נקודות כלל (מול מינסוטה) למשחק בו צברו 63 נקודות (מול הצ'רג'רס). איידן אוקונל השיג 250 יארדים ו-4 ט"ד ודבונטה אדאמס הזכיר את ימיו היפים כשהנפיק 101 יארדים וט"ד. לא בכל שבוע תפגוש הקבוצה הגנה חלשה כמו זו של הצ'רג'רס אבל בהחלט ניתן להתעודד מהשיפור ביכולת של אוקונל שמאז תחילת נובמבר משיג כ-220 יארד למשחק באחוזים טובים ולמעט משחקי הנפל מול מיאמי ומינסוטה מוביל היטב את ההתקפה. ההגנה גם היא משתפרת וספגה רק 18 נקודות למשחק ב-10 המשחקים האחרונים. העונה הזו כבר אבודה, אבל ייתכן שנבנה בקבוצה בסיס להצלחה בהמשך הדרך.  

תחזית : הצ'יפס ניצחו את הריידרס באופן משכנע בסוף נובמבר ואין סיבה להניח שהתוצאה הפעם תהיה שונה. למרות ההתקדמות של אוקונל, מהומס הוא ק"ב מליגה אחרת לגמרי – וגם הגנת קנזס סיטי טובה ויציבה יותר מזו של לאס ווגאס. כשהם משחקים ב"ארוהד" הביתי, הצ'יפס יעלו ליתרון מוקדם וישמרו עליו לאורך כל המשחק. קנזס סיטי תנצח בהפרש של 12 נקודות, תבטיח סופית את אליפות הבית ותקווה למעידה של מיאמי מול דאלאס שתעלה את הצ'יפס למקום השני בחטיבה.

פילדלפיה איגלס (10- 4) – ניו יורק גי'אנטס (5- 9), פילדלפיה, שני 23:30

האיגלס ספגו הפסד שלישי ברציפות והפעם מול סיאטל (עם ק"ב מחליף בדמות דרו לוק). מאז תחילת דצמבר, הקבוצה לא נראית כמו מועמדת לאליפות. רצף ההפסדים אפשר לדאלאס להדביק אותה במאבק על אליפות ה-NFC מזרח ולניינרס לתפוס מרחק בטוח במרוץ לראשות החטיבה. ג'יילן הרטס סיפק את אחד מהמשחקים החלשים בקריירה כשמסר רק ל-143 יארדים באחוזים לא טובים ונחטף פעמיים. עם יכולת כזו גם 82 היארדים שהשיג על הקרקע לא הועילו. ההגנה, שהיתה אולי הטובה בליגה בשנה שעברה, מדורגת במקום ה-26 (!) כשהיא סופגת 24.5 נקודות למשחק. הקבוצה תעלה לפלייאוף אך ביכולת כזו הם לא יוכלו אפילו לחלום על חזרה לסופרבול.

לאחר שלושה משחקים בהם הק"ב המחליף טומי דה-ויטו הציג יכולת מצוינת וסחף את הג'יאנטס לרצף ניצחונות, הוא חזר לקרקע במשחק ההפסד מול ניו אורלינס, בו הקבוצה השיגה רק 6 נקודות ו-250 יארדים. בנוסף ליכולת החלשה של דה-ויטו, גם משחק הריצה נעצר כליל עם 60 יארדים קרקעיים (36 מהם של דה-ויטו עצמו). עם יכולת התקפית כזו, גם משחק טוב של הגנת הקבוצה ירד לטמיון. הג'יאנטס לא ישחזרו את ההופעה המפתיעה בפלייאוף מהשנה שעברה וייאלצו למצוא דרך לתגבר את הסגל ההתקפי של הקבוצה (שמדורגת במקום ה-31 עם 13.5 נקודות בלבד למשחק) למרות החוזה הענק שניתן בפגרה לק"ב הכושל (והפצוע) דניאל ג'ונס.

תחזית : היכולת של האיגלס רחוקה מהגבהים של העונה שעברה (ואפילו של תחילת העונה הנוכחית) אך היא מספיקה כדי לנצח את הג'יאנטס בכושרם הנוכחי. ג'יילן הרטס ודאנדרה סוויפט יצליחו להשיג, כרגיל, הרבה יארדים על הקרקע ואיי-ג'יי בראון יתאושש מול הגנת המסירה החלשה של הגי'אנטס, המדורגת אחרונה בליגה. ההגנה של האיגלס לעתור את טומי דה-ויטו והאיגלס יעצרו את רצף ההפסדים בניצחון קל בהפרש של 15 נקודות שישמור אותם קרוב לדאלאס ובמרחק סביר מסן פרנסיסקו.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-11)  – בולטימור רייבנס (3-11), סן פרנסיסקו, הלילה בין שני לשלישי 03:15

וואו, וואו, ועוד פעם וואו. איזה משחק מחכה לנו בסיום המחזור ה- 16, בין שתי הקבוצות עם המאזן הכי טוב בליגה, מובילות ה- AFC ו- NFC, במה שנראה קדימון לסופרבול הבא עלינו לטובה.

במדים הזהובים/אדומים, מכונת ההתקפה המשומנת שבנה המאמן קייל שאנאהן, שמאז שבוע החופש במחזור התשיעי, נראית בלתי עצירה, באוויר וביבשה. הקווטרבק ברוק פורדי מוביל התקפה מגוונת ומאוזנת, עם קו התקפה קדמי שספג רק 26 סאקים עד כה (מקום שלישי בליגה), וסוללת כוכבים מרשימה. התופס ברנדון איוק מנפק עונת שיא בעונתו הרביעית בליגה, ובזכות תנועה בלתי פוסקת הוא גם המטרה המועדפת על פורדי. עוד מטרה משובחת הוא דיבו סמואל הקשוח, שיודע לרוץ לא פחות מאשר לתפוס, ויחד עם הטייט אנד ג'ורג' קיטל האנרגטי לניינרס יש את ההתקפה האווירית מספר שתיים בליגה. אבל הנשק ההתקפי מספר אחד של הניינרס מגיע על הקרקע בדמותו של כריסטיאן מק'אפרי, שחקן כולבויניק ברמות הגבוהות ביותר, שמדיר שינה מעיניהם של מתאמי ההגנה ברחבי בליגה כיצד ניתן לעצור אותו. לניינרס יש גם הגנה מעולה, וגם היא עמוסת כוכבים, בעיקר בקו הקדמי האימתני שלה. לאדג' ההגנתי ניק בוסה יש כבר 10.5 סאקים, הליינבקר פרד וורנר פשוט נמצא בכל מקום ומוביל את הקבוצה בתאקלים, ובכלל הלחץ שקו ההגנה מפעיל הוא אדיר, נתון שגורם להרבה טעויות ואיבודי כדור של התקפות היריבות.

במדים הסגולים האימפריה שהקים המאמן ג'ון הארבו, שבעונתו ה-16(!) מוביל את המועדון להופעת פלייאוף 11 במספר, וכל דבר מלבד סופרבול ייחשב כאכזבה השנה. הכוכב הבלתי מעורער של הרייבנס הוא הקווטרבק לאמאר ג'קסון, שמלבד 17 ט"ד במסירה ושיא קריירה באחוזי השלמה, הוא מוביל את הקבוצה ביארדים על הקרקע עם 741 יארדים שכאלה (הכי הרבה לקווטרבק בליגה). עם הנתון הזה אין פלא שהתקפת הריצה של הרייבנס מדורגת ראשונה בליגה, ויהיה מעניין כיצד היא תתמודד עם אחת מהגנות הריצה הטובות בליגה. ואם התקפת הרייבנס טובה, ההגנה שלהם אפילו טובה יותר, ובלי הרבה רעש וצלצולים. שימו לב לנתונים הסטטיסטיים הבאים, מקום שני בליגה בספיגת יארדים, מקום ראשון בספיגת נקודות, הכי הרבה סאקים, ותבינו איזו הגנה משובחת בנה מתאם ההגנה מייק מקדונלד, הגנה שמול הניינרס תעמוד בפני האתגר הגדול ביותר שלה השנה.

נתון מעניין –  לניינרס יש הכי מעט איבודי כדור העונה בהתקפה, וההגנה שלהם גרמה להכי הרבה איבודי כדור.

תחזית – המפתח למשחק תהיה ההתמודדות של הגנת הניינרס מול משחק הריצה של הרייבנס. אם העורבים יצליחו להניע בהצלחה את המשחק הקרקעי שלהם, הם יתישו את הגנת הניינרס, וחשוב יותר ימנעו מהתקפת הניינרס "לבלות" יותר מידי על המגרש. נעריך שהגנת המארחים תעמוד באתגר, ההתקפה תעשה את שלה, והניינרס יעשו צעד ענק בדרך למאזן הטוב בחטיבה בסיום העונה הסדירה, מאזן שמביא איתו את שבוע החופש החשוב כל כך.