טיפטוף הקבוצות שחוסלו סיכוייהן להגיע לפלייאוף הפך לשטף במחזור הזה. עם שלושה מחזורים לסיום העונה הסדירה, שלושת השבועות הקרובים יהיו קריטיים עבור המון קבוצות.
אחרי שיורד המסך על שבוע 15 בNFL, יש לנו רק שלוש קבוצות  שבשלב זה הבטיחו סופית את מקומן בפלייאוף [x] , יש לנו 6 קבוצות שהועפו סופית [e] ובינהן 23 קבוצות שעדיין לא טבעו. חלקן מפרפרות עם הראש בקושי מעל המים וחלקן שחייניות חזקות בדרך לחוף מבטחים, אבל לכולן, הסיכוי – קיים.
קבוצה אחת הבטיחה גם את ראשות הבית שלה [y]– סן פרנסיסקו.

השבוע היו לנו שלושה משחקים במוצאי שבת:

[6] מינסוטה וויקינגס (7-7)  – [6] סינסנטי באנגלס (6-8)  27-24 (הארכה)

הגונג של סוף הרבע השלישי עומד להדהד, הבאנגלס עם שער שדה עלוב ובפיגור של שני ט"ד, והמילה פלייאוף נשמעת רחוקה עבורם בערך כמו החזרה של ג'ו בורו לעמדת הקווטרבק הפותח. רק שאז נזכר הקווטרבק המחליף ג'ייק בראונינג שהוא יודע לשחק לא רע בכלל, מהנדס שני דרייבים שמשווים את התוצאה, הקווטרבק הוויקינגי ניק מולנס מחזיר ט"ד משלו, בראונינג חותם את הרבע עם ט"ד נוסף ושתי הקבוצות יורדות להארכה. אחרי דרייב לכל קבוצה, הבאנגלס סוגרים עניין עם שער שדה של איבן מקפירסון מ- 29 יארדים, משלימים מהפך מדהים, ומראים שהיה מוקדם להספיד אותם אחרי פציעתו של בורו. גם הוויקינגס עדיין עם כרטיס ווילד קארד למרות ההפסד, אבל שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים מכניסים אותם למאבק שיוכרע רק ברגע האחרון של העונה הסדירה.

[7] אינדיאנפוליס קולטס (6-8)  – [10] פיטסבורג סטילרס (7-7)  13-30

שתי קבוצות עם מאזן שווה ובתים צפופים נפגשו למשחק שהן חייבות לנצח בו, ולהשאיר בחיים את שאיפות הפלייאוף שלהן. ההתחלה הייתה שייכת כולה לקבוצה האורחת מפיטסבורג שעלתה בתחילת הרבע השני ליתרון 0-13, אבל מנקודה זאת הקולטס השתלטו לחלוטין על המשחק, כתשו את הסטילרס על הקרקע, המטירו עליהם 30 נקודות ללא מענה, ורשמו ניצחון חמישי בששת המשחקים האחרונים. הקולטס נמצאים במרוץ משולש צמוד להפליא על ראשות הבית הדרומי של ה- AFC, והם נכנסים לכושר טוב בדיוק בזמן האחרון. הסטילרס לעומת זאת בצניחה עם שלושה הפסדים רצופים, והבעיות בהתקפה שלהם לא הולכות לשום מקום.

[3] דטרויט ליונס (4-10)  – [11] דנבר ברונקוס (7-7) 17-42

במשחקים האחרונים הליונס די מגמגמים, ולעומתם הברונקוס במומנטום רציני שהכניס אותם לתמונת הפלייאוף לאחר פתיחת עונה נוראית. אז על מנת להסיר כל ספק, הליונס מתחממים ברבע ראשון מאופס, מתנפלים על הברונקוס בתחילת הרבע השני, עם התקפה מתקתקת כמו שעון שוויצרי, הגנה שלא נותנת לראסל ווילסון וחבריו לנשום, והופכים את הרבע הרביעי למשחק לפרוטוקול בלבד. הקווטרבק ג'רד גוף היה מצוין עם 5 ט"ד ללא שום איבוד, הרץ האחורי ג'המיר גיבס הוסיף עוד ט"ד ומאה יארדים על הקרקע, ובדטרויט ממשיכים להתכונן לפלייאוף הראשון שלהם לאחר שבע שנות בצורת. הברונקוס מאבדים קצת רוח במפרשים עם הפסד שני בשלושת המחזורים האחרונים, ויצטרכו פיניש חזק על מנת להעפיל לפלייאוף.

ולשאר המשחקים:

[e] קרוליינה פנת'רס (12-2) – [10] אטלנטה פלקונס (8-6) 7-9

זה הזמן של קבוצות אבודות למצוא מוטיבציה בלקלקל לאחרים, וזה בדיוק מה שעתה קרוליינה שנלחמה בשיניים לאורך משחק שאין דרך אחרת מלתאר אותו, אלא כמביך. רק לט"ד בודד הצליח דזמונד רידר להוביל את קבוצתו אבל קרוליינה אפילו לא השיגה את זה והגיעו רק למצב של שלושה שערי שדה, כשהאחרון בינהם, שניה לסיום, הכריע את המשחק.
ניצחון ראשון בקריירה לכריס תאבור, המאמן הזמני של הפנת'רס ומהצד השני מתחילים הדיבורים על לפטר את ארתור סמית' מאמן הפלקונס.
מישהו זוכר את ההתלהבות בתחילת העונה מביג'אן רובינסון?

[5] קליבלנד בראונס (5-9) – [13] שיקגו ברס (9-5)  17-20

כן, לשיקגו עדיין יש סיכוי להגיע לפלייאוף. גם אני הופתעתי כשראיתי שהם עדיין לא בחוץ.
אבל הסיפור הוא ג'ו פלאקו וקליבלנד בראונס. כמו הרבה קבוצות קליבלנד עברה תהפוכות אינספור בעמדת הק"ב ונראה שהנה מצאה בג'ו פלאקו את הק"ב שאולי יסחוב אותם לפלייאוף ואולי אפילו לאורך הפליאוף בנסיבות מאוד דומות לאותו סופרבול לפני 10 שנים עם בולטימור רייבנס. הגנה סופר חזקה והתקפה מספקת. רק השבוע הודיע פלאקו שהוא אינו מתכוון לפרוש ומעוניין להמשיך את הקריירה שלו.
בתחילת המשחק היה נראה שפלאקו הוא עוד באסט בשורת האכזבות בעמדה כשהק"ב הותיק מוסר ל3 חטיפות, כשהראשונה מבינהם העירה את המשחק ונתנה לשיקגו קפיצה קדימה שעליה הם לא ויתרו עד ל3 דקות לסיום המשחק, שם קליבלנד הבקיעה ט"ד להובלה ראשונה במשחק. חטיפה של פילדס בהייל מרי של יאוש בשניות הסיום העניקה לבראונס את הניצחון.

[11] גרין ביי פאקרס (8-6) – [4] טמפה ביי באקנירס (7-7) 34-20

גבירותיי ורבותיי, קבלו את אלופי הNFC  דרום, טמפה ביי באקנירס. לפחות לשבוע הנוכחי.

תצוגת תכלית נפלאה של בייקר מייפילד בגרין ביי סידרה לבאקנירס את ראשות הבית. מייפילד היה מושלם עם 381 יארד באויר ו 4 ט"ד ללא חטיפות והראשון בהיסטוריה להשיג רייטינג מושלם באצטדיון לאמבו העוין.
כריס גודווין היה הנהנה העיקרי עם 10 קליטות ל 155 יארד והבאקס נראים טוב במקביל להתעצמות התפוקה המיוחלת מעמדת הרץ האחורי, כשראשאד וויט שוב עם משחק טוב של 89 על הקרקע ו50 וט"ד באויר.
ג'ורדן לאב לא היה רע עבור גרין ביי, אבל ההגנה הירוקה נתנה יותר מדי חופש פעולה להתקפת טמפה והפאקרס לא הצליחו לסגור את הפער.

[2] מיאמי דולפינס (4-10) – [e] ניו יורק ג'טס (9-5)  0-30

רק שבוע לאחר התחיה הפלאית של זאק ווילסון והק"ב של הניו יורק ג'טס היה כל כך גרוע שהיה צריך להמציא פציעת ראש מסתורית כדי להחליף אותו בטרבור סימיאן שבמסורת הסילונית המשיך עם הבושות בעמדת הק"ב. אהרון רודג'רס כנראה יוכשר השבוע לחזרה למגרש, בדיוק במקביל לאלמינציה של הג'טס מהמרוץ לפלייאוף.
12 יארד בריצה לרץ המוביל של הגטס, בריס הול, כשרוברט סאלה אפילו לא ניסה לצמצם את נוכחות התקפת מיאמי על המגרש ונענש ב30 נקודות על הראש.
וזאת מיאמי עושה ללא טיריק היל הפצוע כשג'יילן וודל ממלא את מקומו ומשיג 142 יארד וט"ד.
רחים מוסטארט נכנס פעמיים והשיג את הט"ד ה17 שלו בריצה השנה (20 בסה"כ) כשהוא שובר את השיא של ריקי וויליאמס מ2002.
מייק מקדניאל ומיאמי נראים בכושר שיא לקראת הפלייאוף כשהפעם גם ההגנה מצטרפת בשאט אאוט.

[8] ניו אורלינס סיינטס (7-7) – [12] ניו יורק ג'איינטס (9-5) 6-24

התחיה של אלוין קאמרה תורמת רבות כשדרק קאר מחבר משחק טוב כדי להעניק לדני דה ויטו את ההפסד הראשון שלו העונה ולסיים (לבינתיים) את מסע הקסם של הסטאליון האיטלקי.  

סקוואן בארקלי עם 14 יארד  ואפילו דה ויטו עשה יותר על הקרקע (34) גשהג'איינטס התקשו להניע את הכדור.
קאר הסתדר בלי הרסיבר הכי טוב שלו, כריס אולאבה, וחילק 218 יארד ו3 ט"ד בין 10 תופסים שונים ולסיינטס יש מאזן שווה למובילת הבית טאמפה ביי. הן נפגשות עוד שבועיים כשלשניהן משחקים קשים בשבוע הקרוב (הראמס והג'אגוארס).

[e] טנסי טייטנס (9-5) – [8] יוסטון טקסנס (6-8) 19-16

במשחק שהלך להארכה, קייס קיינום שמר על הכסא במירוץ לפלייאוף חם מספיק כדי לאפשר לסי ג'י סטראוד זמן להחלים בשקט בפרוטוקול זעזוע המוח של הNFL.
הטייטאנס התחילו חזק וירדו להפסקה עם יתרון 13-3 אחרי ט"ד בריצה של ויל ליווס ופיק 6 של קייס קינום במה שנראה קרב אבוד של יוסטון. אבל המחצית השניה הייתה שייכת לטקסאנים כשההגנה של דמיקו ראיינס עצרה את טנסי על 3 נקודות בלבד ובמקביל התקפה מצליחה להשוות את התוצאה.
ההארכה עברה עם אימפוטנטיות התקפית עד לשניית הסיום בה חאימי פיירברן הציל את התיקו עם שער שדה ממרחק 54 יארד.

[e] ניו אינגלנד פטריוטס (11-3) – [3] קנזס סיטי צ'יפס (5-9) 27-17

פטריק מהומס מסר ברבע השני לחטיפה שנוצלה לשער שדה של הפטריוטס שמעניק להם את היתרון. אבל פה זה נגמר והצ'יפס התאוששו וישר ענו בט"ד שהחזיר להם את היתרון והשליטה במשחק. ניו אינגלנד עוד הוסיפו ט"ד נוסף ברבע הרביעי שנותן את האשליה שמשחק הקצוות הזה היה צמוד ממה שהיה באמת.
ועדיין, והצ'יפס נראים כמו צל חיוור של עצמם כשמהומס מתקשה לפתח את היכולות המדהימות שלו שהוצגו בשנים הקודמות. למרות יום של 305 יארד ו2 ט"ד, מהומס גם זרק ל2 חטיפות שאחת מהן באשמתו הישירה של קרדריוס טוני ששוב עושה שטויות.

[e] אריזונה קארדינלס (11-3) – [1] [x] [y] סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-11) 45-29

ברוק פרדי חוזר לעיר הולדתו באריזונה, וחוגג עם יום של 4 ט"ד, שיא התקפי של 45 נקודות ואם לא יקרה משהו חריג, כנראה תואר הMVP של הNFL (זאת לאחר תצוגת נפל של המתחרה העיקרי שלו לתואר, דאק פרסקוט).

פרדי עכשיו, נוסף לכל שאר ההיישגים שלו השנה, גם מוביל את הליגה במספר הט"ד במסירה.
כריסטיאן מקקאפרי הפנומנלי (שהוא מי שבאמת מגיע לו תואר הMVP  אם זה לא היה פרס כל כך ק"ב אקצנטרי)  חווה יום מצויין של 187 יארד כוללים ו3 ט"ד משלו.
דיבו סמואל במשחק שני רצוף עם צמד הבקעות.
אבל לא הכל היה חלק במחנה של סן פרנסיסקו כשההגנה, עם מרכז קו ההגנה כולו מורכב ממחליפים, איפשרה לאריזונה לצבור 234 יארדים בריצה.
סן פרנסיסקו השלימה, בעזרתו של ברוק פרדי, את המהפך מקבוצה שמסתמכת בעיקר על הגנה פנומנלית, לקבוצת התקפה מלהיבה ואקספלוסיבית שמחפה גם על ימים חלשים של ההגנה.

 שבוע הבא מה שיכול להיות הסופרבול של השנה, בולטימור רייבנס מגיעים לסן פרנסיסקו.

[7] לוס אנג'לס ראמס (7-7) – [e] וושינגטון קומנדרס (10-4) 20-28

ירים את היד מי שחשב כמה שבועות לתחילת העונה הראמס יהיו אלו שכרגע נמצאים בתוך הפלייאוף, מתוך קבוצות הNFC  מערב שאינן נמצאות בעמק הסיליקון.
דברים טובים קורים בעיר המלאכים כשסוף סוף נמצא הפתרון ברץ האחורי ושון מקווי מוכן לוותר על סלידתו ממהלכי ריצה. קיירין וויליאמס עם משחק מפלצתי של 27 ריצות ל 152 יארד וט"ד על הקרקע, ואין ספק שתחיית משחק הריצה עוזרת מאוד גם להחיות את ההצלחה של משחק המסירה של סטאפורד וחבורת המטרות המצוינות שלו. קופר קאפ סיים עם 8 תפיסות ל111 יארד וט"ד.
לאחר מחצית ראשונה ללא הישגים, סאם האוול מסופסל ברבע הרביעי לטובת ג'קובי בריסט. לרון ריווירה, שמרגיש את הכסא בוער, אין מה להפסיד. וההימור כמעט משתלם כמעט מיידית  כשבריסט מוביל כמעט קאמבק עם 2 ט"ד תוך 7 דקות משחק. אבל הזמן נגמר לקומנדרס כשהראמס מושכים את הדרייב האחרון על פני 2 הדקות שנותרו ונמנעים מלזרתה של היד החמה של בריסט.

[9] באפולו בילס (6-8) – [5] [x] דאלאס קאובויס (4-10) 10-31

אל תטעו, 7 מתוך 10 הנקודות שדאלאס הבקיעו בראשון בלילה, הגיעו בדקות הזבל של המשחק כמו כן חצי מהיארדים במסירה מתוך סה"כ ה134 שהשיג דאק פרסקוט. הנפילה של דאלאס שכולנו חיכינו לה, הגיעה ובענק מול הבילס המתעוררים והנלחמים על חייהם, ולג'רי ג'ונס וחבורתו נותר רק לקוות שהנפילה הזו תהיה מאחוריהם בעת הפלייאוף. כי את מקומם שם הם כבר הבטיחו.
ג'וש אלן לקח כיסא שני בהןפעה הדומיננטית של הבילס מול דאלאס ומשחק הריצה בראשות ג'יימס קוק שהיה סערת הוריקן על המגרש ואחראי על  175 יארד וט"ד מתוך  266 יארדים ו3 ט"ד קרקעיים במשחק וגם תפס ל42 יארד וט"ד (משחק של 217 יארד כוללים!!).  

לבילס יש עוד דרך ארוכה למקום בפלייאוף, אבל הסיכויים שלהם נראים סבירים מאוד כשהם במאזן זהה לשתיים מהקבוצות שבטופ 7.

הקאובויס מצאו זמן נוראי לאבד ריכוז כשמחכים  להם מבחנים קשים נוספים מול מיאמי ודטרויט עם לוח זמנים ברוטאלי שיכול בקלות לגרום להם לאבד גם את ראשות הבית.

[4] ג'קסונוויל ג'אגוארס (6-8) – [1] [x] בולטימור רייבנס (3-11) 23-7
אני מרגיש שכולם ישנים על בולטימור רייבנס שפועלת בשקט ובבטחה בלי לתפוס כותרות כמו באפולו מיאמי וקנזס. עם נצחונות לא ראוותנים מדיי אבל יעילים וקטלניים בלי יותר מדיי תנודות ומצבי רוח ובלי המגפה של שנה שעברה שהקשתה עליהם לסגור משחקים. כל זאת שומר אותם בבטחה ובייציבות  בראש חטיבת הAFC ועם סיכוי גבוה להיות הנציגים של החטיבה בגמר הגדול.
נקודת התורפה (שעד כה משמשת כיתרון) היא שלאמאר ג'קסון ממשיך להיות הרץ המוביל בקבוצה והפעם עם 12 ריצות ל97 יארד. זה לא שגו'ן הארבו לא מנסה את שאר הרצים, אבל נראה שליריבות אין פתרון ליכולות הקרקע של ג'קסון.  אבל להסתמך על שחקן אחד שמועד לפציעות בגלל סגנון המשחק שלו, זה לשים את כל הביצים בסל אחד.
ובמקביל ההגנה כופה על ג'קסונויל שאט דאון במחצית ראשונה ורק ט"ד בודד כל המשחק.

משהו רע מאוד עובר על הג'אגוארס. נראה שלורנס התאושש מפציעת הקרסול כשהיה הרץ המוביל אף הוא עם 41 יארד, אבל משחק מבולגן שלהם עם 2 איבודי פאמבל ו2 פספוסי שער שדה, מנע מהם הזדמנויות לשמור את המשחק קרוב. הפסד שלישי רצוף של ג'קסונויל שנמצאת בתיקו תלת ראשי עם שתי יריבות לבית (אינדי ויוסטון) ובסכנה ממשית לאבד את ראשות הבית ויחד עם כך את המקום בפלייאוף.

[8] סיאטל סיהוקס (7-7) – [5] פילדלפיה איגלס (4-10) 17-20

עד לפני שבועיים המכונה של האיגלס נראה בלתי עצירה. הם אמנם לא נראו ברמת ההצלחה של פילדלפיה של שנה שעברה, אבל ישבו בבטחה בראש הNFC כששאר הקבוצות בחטיבה נראו רחוקות.
אבל מה שנראה כמו סדקים בשיריון וחריקות במפרקים, הפך לשברים של ממש והמשחק מול סן פרנסיסקו תקע חיצים בכל נקודות התורפה והקבוצה התחילה לדמם. זה המשיך עם הפסד מביך לדאלאס ואיבוד ראשות הבית ועכשיו גם סיאטל מפתיעה אותם.
ומה שקרה בסיאטל יכול להיחשב בגדר מכת ברק כשדרו לוק, עם פחות מ2 דקות על השעון ובפיגור של 4 נקודות, מוביל דרייב מהיר וסוגר אותו עם פצצת 29 יארד לחיבורים בצד הימני האחורי של האנדזון ישר לידיים של הטירון סמית' נג'יגאבה. עם 13 שנית על השעון, ההייל מרי של הרטס סוגר לו חטיפה שניה במשחק והופעה אוירית פושרת כשהרטס פנה שוב ושוב לשימוש ברגליו (13 ריצות ל82 יארד ו2 ט"ד, הרץ המוביל בקבוצה) שהספיקו להובלה שאבדה 33 שניות לסיום.

דרו לוק, שעד הדרייב האחרון היה פושר אף הוא, הביא את הניצחון בסיטואציה שלא נראתה במחוזותינו מאז ברט פארב של ה20 בספטמבר 1992 הדף הראשון באגדה של פארב שזה היה משחקו האחרון בתור ק"ב מחליף.

Tonight the @Seahawks' Drew Lock:

-Got the ball down 4+ pts with under 2:00 left
-Led his team on a game-winning 90+ yard TD drive
-Capped it off with a 25+ yard TD pass

The last NFL QB to do that was Brett Favre on September 20, 1992 – the last game he ever came off the bench. pic.twitter.com/bkRFV3Dmdm

— OptaSTATS (@OptaSTATS) December 19, 2023