הקרב על הזרעים- סיכום שבוע 14 בNFL/ רביב פייג

יוסטון יש לנו בעיה.
וזה לא רק נפילת השרת שמארח את אתר הופס ל72 שעות, ולא רק ההפסד המביך/מפתיע של הטקסאנס לג'טס בעיצומו של קרב על מקום בפלייאוף.
ככה נראתה הציפיה לקראת שבוע המשחקים השבוע:



מכת פציעות ואכזבות מביצועים לאורף העונה מביאה השנה למספר שיא של פתיחות של ק"ב מחליפים ומחליפים של מחליפים.
התוצאה מביאה לעיתים תכופות לירדה ברמה של המשחקים והמוצר שאנחנו אוהבים, שמבוסס בחלקו על תחרותיות בריאה ואיכותית, נפגע.
אבל לעומת זאת יש גם תגליות של יהלומים בסלע כשג'ייק בראוניג וטומי דה ויטו ממשיכים לכבוש את הליגה בסערה.

בואו נראה מה עשו הקבוצות השבוע כדי לעזור לעצמן במירוץ לפלייאוף, על מנת לקבל תמונה ברורה יותר, אצרף גם את מיקום הסיד [#]   שלהם בחטיבה (להזכירכם, שבעת במקומות הראשונים מכל חטיבה עולים לפלייאוף).

AFC
[1] בולטימור רייבנס (3-10) עמדו בפרץ במשחק צמוד וקשוח מול [8] לוס אנג'לס ראמס (7-6) העקשנית. הראמס לאחרונה מתקתקים בכל החזיתות, משחק המסירה המרשים שלהם נעזר סוף סוף במשחק ריצה מצויין של קיירין וויליאמס, והם מהווים תחרות קשה וצמודה לכל קבוצה, וכך הם גררו גם את הרייבנס להארכה ואחרי דו קרב התקפי, עשיר צמוד ואיכותי של שתי הקבוצות, היו אלו הקבוצות המיוחדות שהכריעו את המשחק כשטיילן וולאס, מחזיר בעיטות הרחקה מחליף שזו ההחזרה הראשונה שלו בקריירה, לקח את הכדור כל הדרך לניצחון.

באחד משני משחקי מנדיי נייט קיבלנו דרמה אדירה וקאמבק מהמרשימים שידעה הליגה של קבוצת האנדרדוג כ [2] שמיאמי דולפינס (4-9) מובילה על [15] טנסי טייטנס (8-5) ב14 נקודות עם 4.5 דקות על השעון. וויל ליוויס מוביל דרייב של 12 מהלכים ו2 דקות לט"ד ואז מיאמי נעצרת לאחר דקה וחצי ו7 מהלכים ואז ב26 שניות ושישה מהלכים, דריק הנרי מעניק לטייטאנס את הניצחון המפתיע 26-27 ארחי שטואה והתקפת מיאמי לא מצליחים לענות בזמן שנשאר.

אם חשבנו שה 0-6 שראינו לפני שבוע במשחק בין הצ'ארג'רס לפטריוטס, סיפק לנו את אחת התחתיות של העונה הזו, הגיע המשחק של [13]לאס וגאס ריידרס (8-5) – [6]מינסוטה ויקינגס (6-7)  שהציג 58 דקות של אנטי פוטבול בראשות איידן אוקונול בצד המארח וג'וש דובס שהוחלף על ידי ניק מולנס בצד האורח, ואנחת רווחה וחיבוקי אושר פתטיים כשהנקודות הראשונות והיחידות במשחק הגיע משער שדה של הויקינגס עם הפסקת 2 הדקות לסיום המשחק לתוצאה מחפירה של 0-3.

אבל גם עם 3 נקודות התקפיות במשך 60 דקות, מינסוטה שומרת על מיקומה בפלייאוף.

בשעה שהתועבה הזו התרחשה, המשחק בין [14]ניו ויורק ג'טס (8-5) [8]ויוסטון טקסנס (6-7) החל בצורה מאוד דומה. יוסטון איבדו שבוע שעבר לפציעה את אחד מהרסיברים היותר פרודקטיבים שלה ובכלל, הטירון טנק דל, והשבוע, מיד לאחר תחילת המשחק, הכוח התופס השני העיקרי בקבוצה, ניקו קולינס, עזב את המגרש עם פציעת רגל. זה הוכיח להיות יותר מדי עבור הסנסציה הטירונית, סי ג'י סטראוד והוא נגרר למשחק הגרוע בקריירה המקצוענית שלו מול הג'טס שחזרו להיות של זאק ווילסון. לא עזר החשש לזעזוע מוח שהשביתה את סטראוד לסוף המשחק.

ואכן, המחצית הראשונה נראתה כך:

המחצית המושלמת

אבל לפתע התרחש נס חג חנוכה וזאק ווילסון נראה פתאום כמו בחירה שניה כללית שקיוו שיהיה והוביל את הקבוצה  ב30 דקות ל3 ט"ד ו3 שערי שדה. התוצאה הסופית 6-30 לטובת הג'טס הייתה הכי הרבה נקודות שניו יורק הבקיעו מאז שבוע 5 (מול דנבר המפורקת אז) והנצחון בהפרש הגדול ביותר מאז שבוע 12 של שנה שעברה (מול שיקגו). האם המקום של אהרון רודג'רס בקבוצה בסכנה? לא בטוח.



אבל לא כל הק"ב המחליפים נראים רע כשהם נזרקים למים העמוקים, תשאלו את הגיבור החדש של [10]סינסנטי באנגלס (6-7) מול [7]אינדיאנפוליס קולטס (6-7) שגורם לעיר לשכוח מהפציעה של ג'ו בורו (JB). ג'ייק בראונינג (JB) נכנס לנעליים גדולות ואחרי פתיחה רעועה משהו, הוא התאקלם יפה וכבר מביא ניצחון שני, שניהם עם 34 נקודות לטובתו, על ג'קסונויל שבוע שעבר ועכשיו על אינדיאנפוליס, שתיהן קבוצות פלייאוף. ובכך מחזיק את שאיפות הפלייאוף של הבנגלס בחיים אחרי עונה מאוד מטלטלת. אחרי מחצית שקולה, הגנת סינסנטי לא אפשרה לקולטס להבקיע במחצית השניה בשעה שבראונינג וחבורתו הערימו 20 נקודות נוספות לתוצאה סופית של 14-34.

ארבעה שבועות לסיום העונה הרגילה ובAFC  הצטברו 6 קבוצות עם מאזן זהה לחלוטין (6-7) שנלחמות על כרטיס לפלייאוף וחלקן על ראשות הבית .
שלושה מתוכן סקרתי מקודם, הארבעה שנותרו:
[9]דנבר ברונקוס (6-7) שניצחה בלי בעיות את [12]לוס אנג'לס צ'רג'רס (8-5) 6-24 לאחר שג'סטין הרברט שבר אצבע ביד הזורקת במחצית הראשונה, עזב את המשחק, וכנראה סיים את העונה. איסטון סטיק יחליף אותו.  
ראסל ווילסון חוזר לנצח אחרי ההפסד המאכזב ליוסטון בשבוע שעבר שקטע רצף מרשים שהחזיר אותם חזק לתמונת הפלייאוף. מלבד שבוע הבא מול דטרויט, נראה לשדנבר מחכה הפלגה חלקה עד סוף העונה (פטריוטס צ'ארג'רס וריידרס) ויכולים להיות סוס שחור (סליחה על הפאן) בשנתו הראשונה של שון פייתון לאחר התחלות העונה הגרועות שנראו במחוזותינו בשנים האחרנות.
[11]באפלו בילס (6-7) דאגו לשמור גם הם את שאיפות הפלייאוף שלהם בחיים בנצחון הדרמטי על [3]קנזס סיטי  (5-8) 17-20 משחק שהציג קאמבק של פטריק מהומס באחד ממהלכי הפוטבול היפים שנראו בשנים האחרונות אבל נמחק בגלל עבירה דיי נדירה של התופס קרדריוס טוני, שנעמד כשחלק מגופו עובר בבירור את קו ההתגוששות לפני תחילת המהלך.
מהומס, שמצטבר אצלו המון תסכול בגלל החוסר בכלים שהוא יכול לעבוד ולסמוך עליהם (מלבד טרוויס קלסי האגדי) שוב פעם מפסיד בגלל פדיחות של תופסים (ונראה שזה שוב ושוב קרדריוס טוני הבעייתי) הוציא את כל העצבים שלו על החלטת השופטים לזרוק את הדגל על העבירה הזו, שכאמור, בדרך כלל לא נשרקת אלא מזהירים את התופס או את המאמן.
הצ'יפס כבר המון זמן לא היו בעמדה הזו של 5 הפסדים בעונה ובסיכון גבוהה לאבד את שבוע החופש ויתרון הביתיות בפלייאוף כשהם מתדרדרים לסיד מס' 3.



המהלך שלא היה
מהומס מאבד את זה

 והקבוצה האחרונה במאזן הזה היא פיטסבורג סטילרס (6-7) שהפסידה בחמישי האחרון לביילי זאפי וניו אינגלנד פטריוטס אחרי שהק"ב שלה, קני פיקט, נאלץ להחמיץ את המשחק בגלל פציעת קרסול והוחלף על ידי מיטש טרוביסקי.  פיקט צפוי להיעדר לפחות שבוע נוסף, שבוע קריטי מול הקולטס שעלול להפוך את הסטילרס לחוליה החלשה במרוץ הזה למיקום פלייאוף.


הקרב האחרון שנסקור בAFC מציג שתיים מקבוצות הצמרת בחטיבה [4] ג'קסונוויל ג'אגוארס (5-8) ו[5] קליבלנד בראונס (5-8) שסיימו את המפגש בינהן עם ניצחונה של קליבלנד 27-31
המכונה של הג'אגוארס חוזרת לחרוק כשטרווור לורנס אמנם מוסר ל3 ט"ד אבל גם ל3 חטיפות מול הגנת קליבלנד הטובה בליגה. אותה הגנה גם הופכת את ג'קסונוויל חד ממדית כשעוצרת את משחק הריצה של טרוויס אטיין ומהצד השני ג'ו פלאקו מספק תחליף ראוי בעמדת הק"ב לדשון ווטסון הנופש ומוסר ל3 ט"ד משלו.
עם הניצחון הזה הבראונס עזרו להפריד את עצמם בבית הAFC צפון המאוד צמוד, הם אמנם כנראה לא יעברו את בולטימור לראשות הבית אבל יש להם יתרון חשוב על שתי היריבות מהבית, פיטסבורג וסינסנטי.

הג'אגוארס לעומת זאת חייבים לשמור על עצמם כשאינדיאנפוליס ויוסטון רחוקות כדי משחק אחד מלהדביק אותם בראשות הבית.

NFC

[1] סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-10) החץ של סן פרנסיסקו מצביע בחדות למעלה כשבמהלך המחזור הזה גם זכו בסיד מס' 1 בחטיבה, גם הראשונים בNFL להבטיח לעצמם סגירה של מקום בפלייאוף וגם לנצח את יריבתם המרה לבית [9]סיאטל סיהוקס (7-6) בפעם החמישית ברציפות (3 פעמים שנה עברה ופעמיים השנה), לגרום לפיט קרול הפסד רביעי ברציפות, דבר שלא קרה לעולם בקריירה הארוכה שלו עם סיאטל, ולהציב את שמו של הק"ב ברוק פרדי, גבוהה בדיון על MVP של הליגה.
המשחק היה משופע במהלכים גדולים החל מהמהלך הראשון שבו כריסטיאן מקקפרי פרץ לריצה של 72 יארד. בהמשך פרדי חילק מסירות של 53 יארד לט"ד, 44 יארד לט"ד ועוד כמה קשתות ויהלומים בדרך לשבירת שיא אישי של 368 יארד מסירה במשחק, משחק שביעי רצוף עם מעל 70 אחוזי השלמה (משהו שלא קרה מאז השנה הטובה ביותר של מונטנה), עם ממוצע של מעל 9 יארד למהלך וכמובן ונצחון 16-28.

סן פרנסיסקו מובילים את הליגה בהפרש עצום עם 16% מהלכים אקספלוסיבים. וההישגים שלהם תחת ברוק פרדי עומדים רק בקנה אחד עם העונה הטובה ביותר של מונטנה והביצועים של הgreatest show on turf  של סוף המאה הקודמת עם קורט וורנר והסנט לואיס ראמס.
כשהאבק שקע, מקקפרי היה עם 145 יארד קרקעיים, דיבו סמואל עם 149 באויר וצמד ט"ד (אחד באויר ואחד בריצה), ג'ורג' קיטל עם 76 וט"ד, וברנדון איוק עם 126 יארד ורצף של שנתיים עם מעל 1000 יארד .

אבל לפני שנעניק לברוק פרדי את תואר הMVP, יש לו יריב מר הן לתואר והן לזכות להוביל את הקבוצה הטובה ביותר בNFC.
דאק פרסקוט נמצא בתקופה הטובה ביותר בקריירה שלו, למרות שברוק פרדי מוביל עליו ברוב הקטגוריות חוץ ממספר הט"ד (שרובם, אם יורשה לי, הושגו בזמן זבל מול קבוצות מתות)


 [2] דאלאס קאובויס (3-10) במחי נצחון אחד, גם כבשו את ראשות בית הNFC מזרח מידי יריבתם השנואה [5] פילדלפיה איגלס (3-10) גם איבטחו את סיד מס' 2 וגם הורידו את האיגלס שנראו לפרקים העונה כקבוצה שבלתי אפשרי לעבור, לסיד מס' 5.
הנצחון המרשים של 13-33 היה שליטה מוחלטת שלא איפשרה לאיגלס ט"ד התקפי אחד כל המשחק.
ג'יילן הרטס נראה עייף ואבוד בצמד המשחקים האחרונים ופימבל 3 פעמים בשטח היריבה ודאלאס ניצלו זאת עד הסוף.
עדיין לא נכתיר את הקאובויס כאלופי ההסופרבול, החטיבה או אפילו הNFC מזרח הם עומדים לעבור גאונטלט של שלושה מבחנים קשים מול מיאמי, באפולו ודטרויט, שלא לדבר על סיום העונה מול וושינגטון שתשמח להיות ספויילרית לירבה לבית.
פילי מצידה יכולה בהחלט להיות מרוצה יחסית מההגרלת היריבות השנה כשהיא מסיימת פעמיים מול הג'איינטס הלא ברורים (עליהם בהמשך) סיאטל ואריזונה.
 [3] דטרויוט ליונס (4-9) יורים לעצמם ברגל, בתקווה לא בצורה אופיינית, כשהם נכנעים לרנסנס של [13] שיקגו ברס (8-5) מאז חזרתו של ג'סטין פילדס לשורת הבריאות.

אחרי פתיחה חזקה של שיקגו, נראה שדטרויט מתאוששים ואפילו ירדו למחצית עם יתרון קטן, אבל מאמץ הגנתי של שיקגו עצר אות הליונס על 0 נקודות במחצית השניה בעוד שפילדס (שוב מוביל את הקבוצה בריצה), מפציץ אחד לדי ג'יי מור ונכנס אחד בעצמו במחצית שכולה שיקגו.
ג'רד גוף שהתחיל את העונה כאחד הק"ב הזהירים בליגה נחטף פעמיים במשחק אחרי שני משחקים ללא חטיפות.

במצב הצמוד של הNFC דרום, כל משחק ובטח משחק תוך בייתי, הוא דו קרב על ראשות הבית וכנראה הדרך היחידה להגיע לפלייאוף מתוך הבית הזה. אחרי תצוגת נפל של דזמונד רידר ו [10] אטלנטה פאלקונס (7-6) בשבוע שעבר, הם הפעם היוו יריבה עיקשת בקרב המכריע והחשוב הזה, אבל לא יכלו להחזיק מעמד במשחק צמוד עד לשניות הסיום כשבייקר מייפילד מוצא את קייד אוטון באנדזון  ו [4] טמפה ביי באקנירס (7-6) מצליחים לכבוש את ראשות הבית ולו בזכות שובר השיוויון במאזנים.
לפני כמה שנים קיבלנו עולה לפלייאוף עם מאזן שלילי מבית הNFC מזרח ותראו אותם היום. אז אולי יש תקווה לבית הזה.

לאחר כמה משחקים מצויינים של ג'ורדן לאב, [7] גרין ביי פאקרס (7-6) נכנעה לק"ב שהסוכן שלו נראה ככה

how you doin'

כשטומי דויטו מנצל טוטאלית ונשען עמוק לתוך המוניטין האיטלקי שלו וסוחט את 15 דקות התהילה שלו עד הסוף בעיר המדיה הגדולה בעולם. ולמה לא בעצם כשה [12] ניו יורק ג'איינטס (8-5) עוברים סוג של תחיה מחדש תחת שרביטו, משיגים ניצחון שלישי ברציפות ותארו לעצמכם מה יקרה אם במקרה ינצחו את פילדלפיה באחד (או שני) המפגשים הצפויים להם לסיום העונה. כשהג'איינטס הפכו לקבוצה האפורה של ניו יורק תחת דניאל ג'ונס, הנוכחות של דה ויטו היא משב רוח מרענן בדו קרב על תשומת לב התקשורת מול אהרון רודג'רס והג'טס.
ולאחר כל זאת, למרות ההפסד 24-22הפאקרס עדיין מחזיקים (כרגע) בכרטיס האחרון לפלייאוף ואולי יכולים אפילו לעבור את מינסוטה.

אחרונות חביבות הן [11] ניו אורלינס סיינטס (7-6) שניצחו בקלות את [16] קרוליינה פנתרס (12-1) האומללים 6-26. הסיינטס נמצאים בתיקו תלת ראשי עם טמפה ואטלנטה ועדיין מדרגים שלישים בבית מתוקף שוברי השיוויון במשחקים בינהם. ולמרות שלא ממש מסקרן לדעת מי תצא כשידה על העליונה, הכל עוד פתוח בבית האומלל הזה.


לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. יופי.
    ההתקפה של הניינרס הכי איכותית בליגה אבל דווקא לא הייתי נותן את ה-MVP לפרודי,
    הכל מתחיל מהרץ הטוב בליגה מקאפרי שמפנה שטחים לשאר התופסים, אחד מהיר כמו סמואל ושאריות לקיטל שלא באמת משומש כתופס בזמן שאף אחד לא פצוע בהתקפה שלהם.

    האיגלס איבדו את המומנטום אבל זה לא יפתיע אף אחד אם בפלייאוף הגלגל יתהפך על דאק פרסקוט
    במשחק אחד שההגנה לא תופיע ברמתה.

    1. מקאפרי מדהים, שאנהאן מבריק, אבל מעבר לכל זאת גם פרדי מדהים בזכות עצמו ועושה פה דברים בקנה מידה היסטורי של הליגה ולא רק של הקבוצה.
      תאכלס כבר התעייפתי משלמוע שפרדי ק"ב של שיטה הכל בגלל הנשקים שמסביבו. האם בורו הגיע לאן שהגיע בגלל צ'ייס יאנג וג'ו מיקסון?
      האם מונטנה ראוי להיות ארגיובלי הגדול מכולם רק בגלל שהיה לו את ג'רי רייס וביל וולש?
      הצלחה של ק"ב היא תמיד (להבדיל אלף אלפי הבדלות) בדומה לתשובה של מנהלות איניברסטאות הרווארד, פן ויל
      תלוי בקונטקסט

      חובת ההוכחה היא אכן על פרסקוט שהרקורד שלו ,ושל דאלאס בכלל, בפלייאוף היא איך לומר- לא משהו.
      האיגלס קשוחים מדי כדי להפוך את ראשות הבית הזה לתחרות צמודה עד הסוף. במיוחד עם לוח המשחקים הברוטאלי של דאלאס.

  2. מרגיש שיש השנה ירידה באיכות בכל הליגה, לא רק בעמדת הק"ב. משהו פשוט לא עובד בכ"כ הרבה מישורים, גם אצל הקבוצות המובילות. לכל קבוצה יש את הסיבות שלה, אבל כשזה קורה בו"ז אז ההנאה שלנו נפגעת…

  3. הלך קשה נגד סיאטל, אבל הלך
    ההגנה טיקטקה (למרות לא הרבה נקודות) אבל מי שקצת הדאיג הייתה דווקא חוליית הליינבקרים מצוינים. איכשהו לוורנר וגרינלאו היה תמיד חסר צעד במרדף אחרי ריצות (בעיקר באגפים) ונראה היה שההתקפה של סיאטל תמיד מקדימה אותם בהבנת הסיטואציה.
    דיבו חזר בכושר בזמן, האיום הכפול משאיר גם למקאפרי וגם לפורדי המון הזדמנויות. כמובן, לא מזיק שיש לך טרנט ויליאמס שמעסיק חצי מקו ההגנה
    .
    התקרת בין וורנר למטקאף שווה צפיה
    https://www.youtube.com/watch?v=SjtjKTDfvTo

  4. לדולפינס יש עוד את הרייבנס ודאלאס, ככה שעקרונית כל עוד הבילס מנצחים את הצ'ארג'רס והפטריוטס, הם יכולים אפילו להפסיד לדאלאס ולהגיע למשחק האחרון מול מיאמי כשהמנצחת לוקחת ראש בית.

  5. פורדי נמצא במקום ראשון בעשר קטגוריות ובשתיים במקום שני ובאחת בשמיני.
    פרסקוט נמצא רק בקטגוריה אחת במקום ראשון, בארבע במקום שני, בארבע במקום שלישי, בשלוש ברביעי ובאחת בשביעי.
    דווקא בשתיים מהקטגוריות החשובות ביותר פרסקוט מוביל עם 25-28 במסירות לט"ד וגם 7-6 באי' וגם 3.56-4.67 ביחס מסירות לט"ד לעומת אי' (מדוע אין התייחסות לזה?).

    בכמה קטגוריות הם מאוד קרובים:
    באחוזי השלמת מסירות יש פער של 0.9 כשביניהם שני ק"ב;
    במדרוג ק"ב הפער עשירית הנקודה;
    במספר יארדים במסירה הפער המצטבר הוא 48 בשלושה-עשר מש' כשיש אחד לפניהם אך לא ביניהם;
    באחוזי דבאו"א הם זהים בדיוק של עשיריות כשיש אחד נוסף ביניהם עם 48.9% במדד זה.

    בחמש קטגוריות הם שני הראשונים (בארבע פרודי ראשון),
    בארבע הם שניים משלושת הראשונים (בשלוש מדובר בראשון ושלישי לטובת פרודי ובאחת שני ושלישי לטובת פרודי),
    בשתיים הם בין ארבעת הראשונים (ראשון ורביעי לטובת פרודי),
    באחת פרודי ראשון ופרסקוט שביעי,
    ובאחת פרסקוט רביעי ופרודי שמיני.

  6. תענוג ותודה על הסיקור. כיף לראות שהפורטיניינרס חזק בעניינים.
    תיקון הגייה קל,
    גבוה כשמדובר בזכר ולא גבוהה (לצורך העניין, 'להציב את שמו גבוה בדיון על ה-mvp', או למשל 'בסיכון גבוה')

  7. החזרת פאנט לטאצ'דאון בהארכה (מהלך שלמעשה מנצח את המשחק) קרה בכל ההסטוריה של הליגה רק 4 פעמים! הפעם השלישית הייתה במחזור הראשון של העונה הנוכחית כשהג'טס ניצחו את בפאלו (המשחק שגמר לארון רוג'רס את העונה) והפעם הרביעית במחזור האחרון כשבולטימור ניצחו את הראמס. לגבי יוסטון ציינתם שההתקפה הייתה ללא הרסיברים טנק דל וניקו קולינס, אז הם גם היו ללא הטייט-אנד דלטון שולץ. הם בעצם שיחקו בלי התקפה וגם זאק וילסון תפס יום נדיר ונראה כמו MVP. יהיה מעניין לראות בפלייאוף אם קנזס סיטי תנער את הבינוניות שדבקה בהם לאחרונה וכן תרוץ חזק בפלייאוף עם מהומס שהוא עדיין הקוורטרבק הכי טוב בליגה בעיני, וגם יהיה מעניין לראות אם הקאובויס ירוצו חזק בפלייאוף, הם הקבוצה שיש לה הכי הרבה מה להוכיח בכל הליגה לדעתי.

  8. אחלה סיקור תודה .
    החשיבות של QB הוכחה במחזור האחרון, יותר מכל עמדה אחרת במשחק, וזה כמובן לא סוד. מה שמחזק את מחשבתי שחובה להגן על הQB בכל מחיר. יש לי המון מחשבות על איך וכיצד, אולי בעתיד אפרסם אותם.
    המשחק של דאלס ופילי היה ממתק. לא בדקתי עם שעון אבל כמו שבוע שעבר מול ה סאן פרנסיסקו, גם השבוע הייתה לי תחושה חזקה שלהרטס היה זמן של 4-5 שניות למסור. לפחות ! זה המון המון המון זמן ב NFL. ומשום מה הוא לא הצליח. יכול להיות שקבוצות חושבות שהוא לא QB טוב מספפיק למסירה וסוגרות טוב יותר את הרסיברים שלו. מעניין איך הוא יגיב במשחקים הבאים. ההגנה של פילי הייתה מגוחכת עם הפירואטים וההצגות של קו ההגנה שלה.
    דאלס קידמו את עצמם משמעותית והם פחות חשודים בעיני… נכנסים רשמית להגדרה של מועמדים. כנראה ה DNA של המאמן שלהם מחלחל לאחר 3 שנים.

    בולטימור מוכיחים את עצמם ממשחק למשחק כקבוצה. לא נבהלים מפיגור , יציבים, ולמאר מסתמן משנה לשנה באמת כאחד ה QB הטובים בליגה. יש להם הגנה מצויינת ( כרגיל), והתקפה טובה. מתכון לאליפות .
    הציפס חורקים כבר מספר משחקים ואין להם למי לבוא לטענות חוץ מעצמם. במקרה הנ"ל הרסיבר היה ראש בתוך קו ההתנגשות. אין לו מה לחפש שם. כל שנה נשרקות שריקות כאלה והשחקנים לא לומדים ובאים בטענות אל השופטים. מיותר.

    1. רוצה להוסיף, שמישהו יבדוק אותי אני לא בטוח, אבל במשחק של פילי שמתי לב למשהו מרתק, יש לפילי קו התקפה מצויין. פשוט מעולה. התאקל הימני( אני חושב שהרטס שמאלי, אז התאקל הימני חשוב יותר) פשוט מצויין. טחן את כל מי ששמו מולו שבוע שני ברציפות.
      כנ"ל סאן פרנסיסקו , דאלס, והרייבנס.
      יתכן וכל מה שקבוצה מצליחה צריכה זה קן התקפה טוב שיגן על הQB ויתן לו זמן למסירה ? אני כמובן מציין את המובן מאליו , אבל השנה בעיני, זה בולט במיוחד. לכל הקבוצות בצמרת יש קו התקפה טב ששומר היטב על הQB ונותן לו שהות למסירה.
      חומר למחשבה.

      1. אתה כנראה מדבר על ליין (Lane) ג'ונסון, שחקן אדיר
        כמעט סגר לחלוטין את בוסה לפני שבועיים
        מועמד וודאי לפרו בול ונחשב התאקל השני בליגה אחרי טרנט ויליאמס (מה שהופך אותו ל RT הטוב ביותר)
        בעונה שעברה היה פצוע רוב העונה ולכן קצת עובר מתחת לראדאר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט