סיכום שבוע 13 בNFL/ יניב שושני ורביב פייג

ארבעה משחקים לסיום העונה והבדלי הרמות בין הקבוצות הטובות ואפילו הבנינוניות לרמה של הקבוצות הממש גרועות, ניכר לעין ומתבטא במשחקים בלתי ניתנים לצפייה והנאה. אנטי פוטבול.
כן, אני מדבר עליכם, הפנת'רס, הפטריוטס, והג'טס.
ומהצד השני יש לנו קרבות מעניינים על רוב כרטיסי הווילדקארד ואפילו על חלק מראשות הבתים שמוסיפים המון עניין לשבוע הפוטבול שהיה ולשבועות הקרובים.
היו לנו גם כמה אפסטים נחמדים השבוע ומשחק מצופה וענק בין שתיים מהקבוצות הטובות בליגה, סן פרנסיסקו ופילדלפיה, שחזור של גמר חטיבת הNFC של שנה שעברה בה ברוק פרדי , הק"ב הסנסציוני של הניינרס נפצע במרפק, המחליף שלו נפצע גם כן וסן פרנסיסקו הגיעו למצב של ק"ב חירום, כריסטיאן מקקפרי הכל יכול. הם בפסיו את גמר החטיבה הזה ומאז השתוקקו לחזור ל"זירת הפשע", בריאים וכשירים ולהוכיח שלולא הפציעה דברים היו נראים אחרת. זה היה משחק שנבנה על המון רגשות ואמוציות וסיפק את הסחורה.
ולהבדיל אלף הבדלות, כמה פציעות משמעותיות שיכולות להשפיע חזק על תמונת הפלייאוף.
על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם:

ניו אורלינס סיינטס (7-5)  – דטרויט ליונס (3-9)  33-28

הליונס פתחו את המשחק בסערה, ואחרי פחות משבע דקות כבר הובילו בפער של שלושה ט"ד, מהממים את הקהל הבייתי בסופרדום. אבל הסיינטס לא נשברו, חזרו למשחק עם הרבה ריצות ושליטה בשעון, ולקראת סיום הרבע השלישי לוח התוצאות הראה 21-24 לטובת הליונס. פה כבר נגמר הכוח לקדושים, הליונס הוסיפו עוד 9 נקודות ללא מענה, וגם ט"ד מאוחר של הסיינטס לא עזר.

הליונס עוברים מוקש לא קטן, וכנראה מבטיחים מעשית את ראשות הבית הצפוני. הסיינטס ממשיכים לאבד גובה עם הפסד שלישי ברציפות, אבל עדיין נמצאים בתמונת אליפות הבית הדרומי.

המצטיין אצל הסיינטס, אלווין קאמרה (צילום: neworleanssaints.com)

וושינגטון קומאנדרס (9-4)  – מיאמי דולפינס (3-9)  45-15

כאשר ההתקפה הטובה בליגה פוגשת את ההגנה הגרועה בליגה, אנחנו מקבלים 31 נקודות לטובת הדולפינס כבר בירידה למחצית, "ורק" 45 נקודות בסיום המשחק. בשום שלב של המשחק לא היה ספק בנוגע למנצחת בהתמודדות, ופערי הכוחות היו גדולים מידי. הדולפינס עושים צעד גדול לקראת זכיה בראשות הבית שלהם, והקומנדארס עושים עוד צעד קטן לבחירת דראפט גבוהה.

משחק משובח, טואה טאגווילואה (צילום: apnews.com)

ניו אינגלנד פטריוטס (10-2) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (7-5) 6-0

המשחק: אין מילים לתאר את עליבות המשחק הזה שכלל 14 פאנטים ו2 שערי שדה בודדים של הצ'ארג'רס  שלא הגיעו בגלל דרייבים מוצלחים חס וחלילה, אלא בשל מיקום שדה טוב אחרי בעיטות הרחקה, הספיקו לסחוב את לוס אנג'לס לניצחון.
ניו אינגלנד: התקפת ניו אינגלנד, הפעם עם ביילי זאפי פותח, לא ממש מתפקדים, אבל היי, יחזקאל אליוט השיג הכי הרבה יארדים מסקרימג' שהיה לו העונה ( 92 יארד, 52 בריצה) וההגנה עצרה את הריצה של הצ'ארגרס על 29 יארד. אז זה לפחות הצליח להם. משחק שני שבליצ'ק מפסיד על ה-0 העונה ורק מתוך כבוד לקריירה המפוארת שלו, הוא לא מפוטר כבר עכשיו.
לוס אנג'לס: עוד מאמן שצריך להיות מפוטר כבר עכשיו הוא ברנדון סטיילי שמצליח להיגרר לתת רמה של הקבוצה שמולו ובכלל, להשמיד את הקריירה של ג'סטין הרברט. זה מספר היארדים ההתקפיים הנמוך ביותר שהצ'ארג'רס השיגו השנה חוץ מהפעם ההיא מול הג'טס, וזה אומר שהצ'ארג'רס יורדים לרמת התחרות שמולם.

ניו יורק ג'טס (8-4)  – אטלנטה פאלקונס (6-6) 13-8

המשחק: עוד תצוגת נפל של שתי קבוצות רעות, ותאמינו או לא, אטלנטה מובילה את הבית שלה ומקומה בפלייאוף, כרגע מובטח.
במשחק מינימליסטי שכלל ט"ד בודד של דזמונד רידר ב"מאמץ" של 121 יארד באויר, זה הספיק מול האין התקפה של הג'טס. ההגנה של ניו יורק השיגה סייפטי בתחילת המשחק ודיי מנעה מאטלנטה הישיגים גדולים, אבל זה לא שווה כלום אם הההתקפה פשוט מגוחכת.
הג'טס: טרבור סימיאן החליף את טים בויל לאחר אימפוטנטיות התקפית של שלושה רבעים וחטיפה. אבל למרות שאגות אקסטזה מהקהל כשסימיאן השלים את המסירה הראשונה, האין אונות נמשכה. הג'טס חייבים ק"ב נורמלי ומהר.
אטלנטה: הייתי בשוק כשבדקתי וגילתי שהפקלונס מובילים את בית הNFC דרום. מאזן ה6-6 שלהם מעיד על כמה הבית הזה גרוע. אבל מישהו צריך להפסיד בסיבוב בראשון של הפלייאוף.

פיטסבורג סטילרס (7-5) – אריזונה קארדינלס (10-3) 24-10

המשחק: למרות שלא התעלה לגבהי איכות, המשחק היה יחסית צמוד עד שקני פיקט נפצע והוחלף על ידי מיטש טורביסקי. הקרדינלס ניצלו את זה ופתחו פער בעזרת הט,דהיחיד של קיילר מורי וסגרו את המשחק עם צמד של ג'יימס קונור. טורביסקי הוסיף ט"ד משלו בדקות הסיום אבל לפיטסבורג השבורים כבר לא היה סיכוי.
פיטסבורג: הסטילרס חזק במירוץ לפלייאוף בAFC  המאוד צמוד (עוד שלושה קבוצות נוספות עם מאזן זהה לשלהם) וההפסד הזה שלא היה אמור לקרות, דופק אותם ומונע מהם לייצר הפרדה משאר המתחרות. שלא לדבר על הנקע קרסול של פיקט שיעבור ניתוח אבל לא יושם כרגע ברשימת הפצועים הרזרבים(IR). בהנחה שישרדו עם טרוביסקי את ניו אינגלנד בשבוע הבא, אולי פיקט יחזור עד המפגש עם אינדי החמה עוד שבועיים.
אריזונה: סבבה, הם ניצחו, אבל הם עדיין לא מרשימים גם עם קיילר מורי מתחת לסנטר (145 יארד באויר בלבד) ועדיין יש להם את המאזן השלישי הגרוע בליגה. לפחות ג'יימס קונור מראה סימנים של לחזור לעצמו.

קני פיקט פצוע

טנסי טייטנס (8-4) – אינדיאנפוליס קולטס (5-7) 31-28 בהארכה

המשחק: קיבלנו פה מותחן עם הרבה אירועים משעשעים. וויל ליוויס זורק לפאמבל חטיפה ורץ קדימה לתאקל את החוטף גורם לו לפאמבל ומחזיר לעצמו את הכדור, בעיטת רחקה שנחסמה לט"ד ונסיון המרת 2 נקודות  שנחטף ומוחזר ל2 נקודות ליריבה. אבל בסופו של דבר לאחר שהאבק שקע על 2 ט"ד בריצה של של הנרי שהעניקו לטנסי שליטה בתחילת המשחק, הקבוצות החליפו מהלומות והגיעו לשיווין בסוף הזמן הסדיר. בהארכה, גיבור המדור, גארדנר מינשו, מצא את אלק פירס לפצצה של 55 יארד שהביאת את הקולטס למצב נוח להבקעת ט"ד מנצחת לאחר שטנסי כבר היו השיגו שער שדה בדרייב שלהם.

טנסי: וויל ליוויס, דריק הנרי ודיאנדרה הופקינס הרכיבו פה משחק טוב סוף סוף וכשהם פועלים ככה ביחד, טנסי יכולה לייצר משהו. אבל זה לא מספיק יציב. אולי שנה הבאה.
אינדיאנפוליס: הקולטס משיגים ניצחון רביעי ברציפות תחת גארדנר מינשו ועוברים ממאזן שלילי למתמודדת חזקה על מקום בפלייאוף. אין ג'ונת'ן טיילור? אין אנת'וני ריצ'רדסון- אין בעיה. שיין סטריכן בונה פה משהו מיוחד בשנתו הראשונה, וראוי להיכנס גם הוא למירוץ על מאמן השנה.

גיבור המדור חוזר, גארדנר מינשו

יוסטון טקסנס (5-7) – דנבר ברונקוס (6-6) 17-22

המשחק: יוסטון פתחה חזק מול דנבר המתעוררת אבל נתנה לברונקוס לצמצם ולהתקרב כדי 8 יארד מניצחון בשניות הסיום. 3 חטיפות של דנג'ר ראס, שתיים מהן בדרייבים האחרונים של דנבר בדקות הסיום, והאחרונה באנד זון, קטעו את סיכויי הקאמבק של הברונקוס.
דנבר: אחרי 5 נצחונות רצופים שהכניסו את דנבר לתוך שיחות הפלייאוף אחרי אחת מפתיחות עונה הגרועות בתולדיותים, הרצף נקטע בטקסס. בחמשת הניצחונות ווילסון לא זרק לאף חטיפה, במנשחק הזה הוא זרק ל3. אבל כנראה שעם עליית הביטחון, כך גם נטילת הסיכונים.
יוסטון: הטקסנס מוסיפים מימד חדש למסוכנות שלהם עם דרק סטינגלי ו2 החטיפות שלו ובסה"כ שלושה איבודי כדור שהם כפו במשחק, הכי הרבה שלהם העונה. עם המצב של פיטסבורג ושל הבראונס בק"ב, העלייה לפלייאוף נראית קרובה מתמיד. וזה יהיה היסטרי אחרי מצבם בשנה שעברה.

3 חטיפות, ראסל ווילסון



טמפה ביי באקנירס (7-5) – קרוליינה פנת'רס (11-1) 18-21
המשחק: לרגע היה נראה שטמפה הולכים להשמיט את זה אחרי שקרולייה עלו ליתרון ברבע השלישי, אבל מייפילד ענה מייד בפצצה של 75 יארד לט"ד של מייק  אוונס שהחזירה לבאקנירס את היתרון הזעום. ההקבוצות החליפו עוד ט"ד של רבע רביעי וחטיפה של ברייס יאנג במהלך מסירה לעומק כשהם היו צריכים רק יארד אחד, סגרה את הגולל על סיכוייה של הקבוצה האחרונה בליגה.
קרוליינה: ההקפצה הקטנה שמקבלות קבוצות בביצועים לאחר החלפת מאמן ראשי, לא נוצלה כאן כהלכה כשכריס טאבור מפסיד את המשחק הראשון שלו בתור מאמן ראשי זמני. כפי שפירט כאן עמיתנו שחר דלאל בסיכום השבועי שלו, קרוליינה בצרות.
טמפה ביי: תיאורטית, טמפה בי עדיין במירוץ לפלייאוף דרך ראשות בית הNFC  דרום. אין לי ספק שבייקר מיפילד ק"ב טוב יותר מדזמונד רידר ומשחק הריצה של הבאקס מתחיל לקבל צורה עם ראשאד וויט. אבל נראה מה יקרה שבוע הבא מול אטלנטה בקרב הפתטי על ראשות הבית הזה.


לוס אנג'לס ראמס (6-6)  – קליבלנד בראונס (5-7) 19-36

שתי הקבוצות הגיעו למשחק כשהן חייבות ניצחון, בייחוד הראמס, ואכן על כר הדשא התפתח לו משחק צמוד ומותח, כשבמשך יותר משלושה רבעים הפער בין שתיהן לא עולה על יותר מט"ד בודד. אבל ברבע האחרון הראמס השתלטו על המשחק, רשמו שני ט"ד מהירים, הוסיפו עוד סייפטי לקינוח, ונכנסו בגדול לתמונת הפלייאוף עם ניצחון שלישי ברציפות.  הבראונס מצידם נכנסים לצרות עם רצף של שני הפסדים, וחסרונו של דשון ווטסון הולך ומתברר כקריטי יותר ויותר, כאשר גם ג'ו פלאקו הוותיק לא מצליח להושיע.

ארון דונלנד וקובי טרנר חוגגים את הסייפטי (צילום: therams.com)

פילדלפיה איגלס (2-10) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-9) 42-19

המשחק: הארוע המרכזי של השבוע היה שחזור של אליפות הNFC  של שנה שעברה, רק הפוך.
אחרי רבע ראשון שבו האיגלס שלטו לגמריי במשחק אבל הצליחו לייצר רק 6 נקודות, סן פרנסיסקו הדליקו את מתג האור, פתחו מבערים ושרפו את המגרש התקפית עם 6 ט"ד בשישה דרייבים רצופים. האיגלס ענו בשנים משלהם בניסיון נואש לצמצם, אבל השליטה של סן פרנסיסקו מהרבע השני ואילך לא הייתה בספק לרגע.
פילדלפיה: למרות ההפסד הבייתי המביך משהו, האיגלס הם עדיין עם המאזן הטוב ביותר בNFC ואחרי שני מבחנים מאתגרים משהו (דאלאס וסיאטל) יש להם הפלגה חלקה (ג'איינטס פעמים ואריזונה) עד לכראה אבטחת הסיד מס' 1 ויתרון הביתיות שנראה כרגע כרימאטצ' עם הניינרס. סן פרנסיסקו: הקבוצה מהמפרץ נוהמת בכל הצילנדרים כשהגיעו לשקם את ההפסד הטראומטי בגמר הNFC משנה שעברה. זה היה משחק אמוציונלי עבור הניינרס הרוחות הסוערות לפניו ובעיצומו של המשחק, תורגמו, אחרי פתיחה איטית משהו, לשליטה מוחלטת. והראשון להסעיר את הרוחות היה דיבו סמואל עם טראש טוק טרום משחק, אבל הוא גם גיבה אותו עם 3 ט"ד מרשימים תוך כדי שבירת תאקלים כמו בימים היפים.
כשכל כוכבי ההתקפה בריאים ביחד על המגרש, הניירס הם בלתי עצירים. ברוק פרדי ממשיך להרשים ונכנס סוף סוף לשיחה על הMVP.
לניירס יש סיכוי תאורטי להשיג את הסיד מס' 1 בNFC וזה צריך לדרבן אותם.

3 ט"ד, דיבו סמואל

גרין ביי פאקרס (6-6)  – קנזס סיטי צ'יפס (4-8) 19-27

שתי קבוצות במגמות מנוגדות נפגשו בטונדרה הקרה של גרין ביי, ובסיום ההתמודדות אפשר כבר לקבוע שהצ'יפס בסוג של משבר, ושהפאקרס חזרו לעצמם. הקווטרבק ג'ורדן לאב ניפק את אחד ממשחקיו הטובים העונה עם 3 ט"ד וללא שום איבוד, הגנת הפאקרס מצליחה להגביל את פאטריק מהומס לט"ד אחד בלבד, משיגה חטיפה קריטית ברבע האחרון, וגרין ביי חוזרת משום מקום לתמונת הפלייאוף ב- NFC. מנגד הצ'יפס רושמים הפסד שני בשלושת המשחקים האחרונים, ואם הם לא יזהרו אפילו ראשות הבית עלולה לחמוק מהם.

אנושי, פאטריק מהומס (צילום: nflanalysis.com)

ג'קסונויל ג'אגוארס (4-8) – סינסנטי בנגלס (6-6)34-31  בהארכה

המשחק: אחרי כמה משחקי מנדיי נייט משמימים קמעה, קיבלנו פה מותחן לא צפוי. סינסנטי הייתה אגרסיבית כבר מההתחלה ונעזרה המון בקאדר הרצים שלה כדי לפרוץ לאנדזון של ג'קסונוויל כשג'ו מיקסון לוקח פעמיים והק"ב, ג'ייק בראונינג, נכנס בעצמו לאחד נוסף. אבל בראונינג לא הסתפק בזה ופיתח כימיה עם ג'מאר צ'ייס ל149 יארד וט"ד. כל זה עזר לסינסנטי להתגבר על סטטוס האנדרדוג מול ג'קסונוויל שנחשבת חזקה יותר.
טרבור לורנס שיחק לא רע עם 3 ט"ד משלו (2 באויר ואחד ברגל) וכששתי הקבוצות מתקרבות לסיום עם שיוויון ובדרך להארכה, אבל אז הכה האסון ג'קסונוויל ולורנס נפצע פציעה בקרסול.
בהארכה, עם ק"ב מחליף,  הג'אגוארס לא מימשו את הדרייב הראשון שלהם והבנגאלס כן הגיעו לשער שדה וניצחון.
ג'קסונויל: הג'אגוארס עדיין מובילים את הבית שלהם בבטחה יחסית, אבל, תלוי בחומרת הפציעה של לורנס, דברים יכולים להשתנות כהרף עין עם אינדיאנפוליס ויוסטון משחק אחד מאחוריהם. יוסטון במצב טיפה יותר טוב כי שוברי השוייון יתנו להם את הבית אם המאזן יהיה שווה.
סינסנטי: ג'ייק בראונינג עם שיפור עצום מההפסד לפיטסבורג בשבוע שעבר עוד יכול לתת לסינסנטי תקווה. השאלה אם השיפור הוא על אמת.

חדשות רעות לג'אגוארס, טרבור לורנס פצוע

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה על הסיקור. לבילס יש עכשיו את הצ'יפס בחוץ ואז את דאלאס בבית. סיכוי סביר שאחריהם העונה הסתיימה

  2. הבילס מספיק טובים כדי לנצח את הצ'יפס הנוכחיים,
    וכל קבוצה בבית אם יש להם שאיפות בפלייאוף.

    בדירוג הכללי
    הייתי שם את הניינרס בטופ,אחריהם האיגלס והדולפינס.

  3. טוב , כרגיל המשחק של הקאובויס ( הקבוצה של אמריקה למי ששכח … ) היה מהנה לצפיה , ולא נראה שמישהי תוכל לעצור אותה . פרסקוט בכושר שיא יחד עם סידי אהוב הקהל . יש לנו מוקש בדמות האיגלס אבל בבית לא מנצחים אותנו . והנה כבר שיוויון בטבלה . המשחקים הנותרים לפילדלפיה קלים הרבה יותר , אם כי אני רואה אותם מפסידים לסיאטל .
    הגמר נגד בולטימור הוא בלתי נמנע !!
    Here we go

    1. אין קבוצה מאוסה מדאלאס בכל הליגה
      הקבוצה של אמריקה אלעק, מאז 2000, ארבעה נצחונות בפלייאוף.
      פעם בשש שנים מנצחים משחק פלייאוף וקוראים לעצמם הקבוצה של אמריקה, פאתטי

  4. הקריעה של האיגלס ע"י סן פרנציסקו אינה מובנת כלל. וזה לא היה נצחון של פליי אחד או שניים. הניינרס פשוט מעכו את האיגלס בהתמדה, ואז ירקו עליהם.
    תודה על הטור המצויין

  5. ג'קסונוויל החמיצו הזדמנות פז להפוך למדורגת ראשונה בAFC. נצחון על סינסינטי והם היו עוברים את בולטימור. החמצה ענקית עבורם. במשחק של פאקרס-צ'יפס, השופטים ממש, אבל ממש דפקו את קנזס-סיטי והשפיעו באופן אקטיבי על התוצאה הסופית. יש המון שערוריות שיפוט העונה בליגה, זה ממש לא המקרה הראשון. הפטריוטס זו הקבוצה הכי עצובה בליגה. אני לא מדבר רק על ההפסדים אלא בכלל על אווירה של דכאון בקבוצה הזאת, המשחקים שלהם בלתי ניתנים לצפייה, זה פשוט אסון מה שקורה שם. והצ'רג'רס עם כל הכשרון שלהם גם די מתרסקים. מה הסיפור שלהם? זו קבוצה עם סגל לפלייאוף.. לא ברור. דטרויט מנצחים רק קבוצות בינוניות וחלשות. אין לי אמון בהם בפלייאוף, לא כשבNFC יש את האיגלס, הקאובויס והניינרס. ומה יש לומר על הניינרס? הם מפחידים! מתחברים בזמן הכי נכון של העונה. אם יישארו בריאים אין מי שתעצור אותם.

  6. אוי כמה לילות לבנים הולכים לעבור עלי. באפאלו עם הגב לקיר והחלפת מאמן התקפה נקווה שהם יבואו עם אש בעיניים.

  7. משחק אדיר של הניינרס בשני צידי המגרש אבל נראה לי שהכתרתם כאלופי הליגה קצת מקדימה את זמנה
    יש להם עוד כמה מבחנים בדרך וכבר ראינו אותם מפסידים לכל מיני קליבלנדים כאלה וכמובן שיש פציעות מחרידות שמחכות לנו מעבר לפינה
    מה שכן, נראה לי שהתדמית של האיגלס קצת נפגעה, הם הפכו לפגיעים יותר ובאמת יש מצב שהם יפסידו לדאלאס שכבר במשחק הראשון היה להם קשה אתם
    בינתיים הם התחזקו בשאקיל לאונרד שלמרות שלמרות שנראה כאילו הוא כבר עשרים שנה בליגה, זו בסך הכל העונה הששית שלו והוא עדיין לא בן שלושים. יש מצב שהוא הגרוש לשקל שסותם את החור של האיגלס בעמדת הליינבקר.
    אגב, מישהו יכול להסביר לי איך האיגלס החתימו אותו אחרי מועד תום ההעברות? אני די בטוח שיש פה משהו בסיסי מאוד שאני לא מבין.

    1. שאקיל שוחרר ללא תנאי , כמו זאק ארץ מאריזונה , זה הופך אותם לשחקן חופשי שיכול לחתום בכל קבוצה בהתאם למגבלות השכר של הקבוצה , כמו שהבראונס החתימו את פלאקו ששוחרר כבר בסוף העונה הקודמת ולא חתם מאז בשום קבוצה , מועד ההעברות מתייחס לעסקאות בין שתי קבוצות הכוללות שחקנים ובחירות דראפט.
      לגבי המחזור , סופש גדול לרייבנס שגם נחו גם גדל הפער מהיריבות בבית וגם הם במושב הנהג כרגע , במידה וינצחו את כל המשחקים הם סיד 1
      וגם הדולפינס במצב הזה , ניצחונות עד סוף השנה והם סיד 1

      1. תודה על ההסבר
        .
        סיד 1 בבית שלהם אני מניח, זה למעשה משהו שאפשר לומר על כל קבוצה שמוליכה את הבית שלה כרגע, לא?
        יש איזה אתר שמרכז בצורה נוחה את מצב שוברי השוויון?
        מה קורה למשל בין הדולפינס והרייבנס? מה יהיו השוברי"ש אם גם הצ'יפס יצטרפו? הג'אגוארס? (למרות שהסיכוי שלהם להתמודד על מקום ראשון בחטיבה לא גדול)
        גם ב NFC, מה המצב בין הניינרס, הקאובויס ודטרויט? מה עם שאר קבוצות הווילד קארד? (סיאטל, ראמס, מינסוטה, גרין ביי נמצאות במאזן זהה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט