Coming of Age Party: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

1. את הטור השבועי אני אפתח עם הcoming of age party של ג'ורדן לאב. אני אהיה הראשון להודות שלא חשבתי שהקווטרבק של גרין ביי יהיה כל כך טוב. אומנם היו לי הרבה סיבות להאמין שזה המצב (או אולי רק wishful thinking מצידי), הרי גם הפאקרס עצמם לא ממש האמינו ביכולת שלו להפוך לק"ב פותח בליגה כשוויתרו על האופציה לשנה חמישית בחוזה שלו.

הוא אומנם פתח את העונה בסערה מול שיקאגו, אך היא שככה מהר מאוד ועד אוקטובר היה נראה שבגרין ביי יחפשו לו מחליף בדראפט הקרוב. אבל אז קרה משהו שקורה לפעמים לקווטרבקים צעירים בליגה – פתאום המשחק נהיה יותר איטי בשבילו, הוא רואה את המגרש כשלם והוא משחק עם ביטחון שכמעט ולא רואים משחקנים במעמדו. יכול להיות שהוא לעולם לא יהיה שחקן טופ 10 בעמדה שלו (אם כי כל היכולות שם), אבל כבר עכשיו מדובר בשחקן שלם מאוד שיכול להוביל את הפאקרס בשנים הבאות. כנראה שיודעים איך לבחור קווטרבקים בטייטל טאון…

2. בצד השני של המגרש בלמבו ראינו את ההפך המוחלט. פט מהומס, השחקן הטוב בליגה והק"ב ששינה את העמדה, נראה כמו צל חיוור של עצמו. אז נכון שהרסיברים לא מה שהיו פעם (ד"ש לטייריק היל), אבל זה היה נכון גם בעונה שעברה שהסתיימה עם תואר הסופרבול. אז מה קרה השנה? כנראה שמדובר במתאם ההתקפי מאט נאג'י.

נאג'י היה מתאם ההתקפה גם בשנתו הראשונה בליגה, אך אז הוא לא היה אחראי למהלכי ההתקפה של הקבוצה. לאחר שקיבל את משרת המאמן הראשי בשיקאגו הוא החליט לקחת על עצמו את ניהול ההתקפה והתגלה שם כמאמן עקשן, עם חיבה לא מוסברת לחזרה על מהלכים שלא צלחו בעבר ומאמן שקשה לו מאוד לצאת מהסכמות אותם הגה במשרד הממוזג. בדיוק ההפך ממהומס.

לצערנו אנחנו רואים את זה על המגרש. מהומס מרגיש מאוד לא בנוח בהתקפה שנאג'י בנה סביבו, הקשר שלו עם הרסיברים מתערער משבוע לשבוע, אך הוא בעיקר נראה "מסורס" וכצופים איבדנו את המשחק המאולטר שהפך לסימן ההיכר שלו. עכשיו נשאלת השאלה האם אנדי ריד יחליט לקחת את ניהול ההתקפה בחזרה אליו, או שבסיום העונה כנראה שתוכתר אלופה חדשה.

3. המשחק הזה גם לווה שוב בשערוריות שיפוט (לשני הצדדים הפעם) שכבר הפכו לעניין שבשגרה בליגה או כמו שישראל גוטיירז מ-ESPN הגדיר את זה: "we as fans become so numb to this"

מאחר ונגעתי בנקודה הזאת בשבוע שעבר, השבוע אביא את הדברים של מייק ג'ונס מהאתלטיק:

the NFL’s highest-ranking decision-makers must finally recognize they have the power to help remedy this longstanding problem, and that for the sake of the game’s credibility, they should utilize every resource available to ensure that officials have adequate support to avoid game-swaying botched calls.

4. בשבוע שעבר העליתי על נס את דאק פרסקוט, שמשחק כמו הק"ב הטוב בליגה, אך השרשור הזה מעלה תהיות האם זה משהו שיכול להחזיק לאורך זמן:

5. עם ממוצע של 15.26 מיליון צופים, המשחק בין דאלאס לסיאטל הפך למשחק הנצפה ביותר אי פעם בשידורי stream. האם אנחנו הולכים לראות ירידה בחשיבות של שידורי הbroadcast מבחינת הליגה?

6. אפרופו דאק, העונה אנחנו רואים לא מעט קבוצות שמצליחות עם ק"ב שלא נבחרו בתחילת הסיבוב הראשון (פילי, ניינרס, דאלאס, בולטימור, אינדי וכו'). האם זה כתוצאה של כישלון הסקאוטים לאתר את הכישרונות הנכונים או שאנחנו נראה שינוי בקונספציה של בניית הקבוצה בשנים הבאות?

7. סן פרסיסקו חזרה להוביל את המועמדות לאליפות אצל סוכנויות ההימורים:

8. הדבר הזה קרה השבוע:

9. וגם זה:

10. וזה מה שהולך לקרות השבוע:

*

משחק יום חמישי: ניו אינגלנד פטריוטס (10:2) אצל פיטסבורג סטילרס (5:7)

עם כל הכסף שאמזון משלמים לליגה, היה אפשר לדמיין שהם יקבלו משחקים טובים יותר מאשר בשנים הקודמות. לצערו של ג'ף בזוס אנחנו נקבל שוב משחק שאפשר להגדיר כטויילט בול, כאשר אנחנו נקבל את הקבוצה הרעה ביותר של הפטס מאז איחוד הליגות בעוד בצד השני ישחקו (שוב) עם מיץ' טרוביסקי.

נתחיל עם המארחת. מייק טומלין אומנם לא סיים אף עונה במאזן שלילי, אך גם הוא כבר לא זוכר מתי ניצח משחק פלייאוף. העונה, שהתחילה סביר, חוותה בשבועות האחרונים נסיגה, כאשר הפציעה של הק"ב קני פיקט כנראה סתמה את הגולל על העונה הנוכחית. מי שיחליף אותו יהיה טרוביסקי, שנראה שאפילו השחקנים שלו לא מאמינים שיוכל לעשות משהו.

בצד השני אין הרבה מה לספר. הפטס, ששוברים שיאים שליליים מלפני מלחמת העולם השניה, יקוו שהשבועיים החולפים על בילי זאפי מאחורי הסנטר היו שכר לימוד ומכאן ההתקפה שלהם תצליח יותר, אך בתקווה האמיתית שלהם – כמו בכל משחק בעונה הנוכחית – הוא היכולת של הקבוצה היריבה.

הימור: ניצחון לפיטסבורג בקרב חפירות.  

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה רביב ויניב. אדירים אתם. דאק צעיר וחזק. לדעתי ישרוד את שלושה המשחקים האלו. מלבד לאק האחרים היו כבר זקנים מפורקים וחלק מהפציעות לא היו קשורות. הרסיברים של לאב לא פחות גרועים מאלו של מהומס, למרות שלאף אחד מהם אין באמת WR1 אמיתי. לא יודע איפה האחרים היו בהפסדים בלעדיו, אבל סאן פראן עם דיבו זו חיה מפחידה

  2. תודה שחר
    .
    נראה שזה סיפור לקלוע למתאמי התקפה והגנה לאורך זמן, אם הם טובים חוטפים אותם למאמן ראשי (או לפעמים אותה משרה) בקבוצות אחרות ואם לא זה יכול לדפוק את העונה וצריך למצוא מי יחליף אותם.

  3. תודה שחר. הבעייה של מהומס היא שהוא נעשה כוכב COMMERCIALS והוא כנראה מבזבז את השבוע בצילומים במקום באימונים. מה שאהבתי אצל ג'ורדן לאב היו כמה פריצות עם הכדור שלו. אבל עם כל הכבוד ל-NFL סיפור השבוע היה שאוניברסיטת ג'ורג'יה, האלופה פעמיים ווראשונה משך כל העונה עד המשחק האחרון וההפסד לאלבאמה לא נבחרה ל-טופ 4 לאליפות המכללות.

    1. מכיוון שרציתי לשמור על הטור יחסית קליל, לא נגעתי בנקודה הזאת בכלל.
      לטעמי מי שנדפקה היא פלורידה סטייט, כאשר הבוחרים ראו שהם לא יכולים לשים אף קבוצה מהSEC, הם יצרו חוק שרירותי שהכניס את אלבמה במקום הסמינולס הבלתי מנוצחים (וקיבלו החלטה הפוכה בהמשך כאשר בחרו בליברטי ע"ח SMU).
      אולי לקראת הפלייאוף אכתוב על המשמעויות הנרחבות של ההחלטה הזאת.

        1. הוועדה לא בוחרת רק לפלייאוף, גם לבולים של הNY6.
          https://en.m.wikipedia.org/wiki/New_Year%27s_Six

          בגדול, הדירוג שלהם משפיע על מי ייבחר לבולים האלה, שמשלמים הכי הרבה כסף. מכיוון שהרוב המוחלט של הקבוצות המדורגות מגיעות מחמשת הליגות הבכירות (P5) שמור מקום אחד לקבוצות מהקונפרסים האחרים. השנה המאבק היה בין ליברטי לSMU, כשהאחרונה מגיעה מקונפרס חזק בהרבה, אך בגלל שהפסידה ליברטי זכו במקום המיוחל (בדיוק ההפך ממקרה אלבמה- פלורידה סטייט).
          מקווה שהסברתי, תרגיש חופשי לשאול עוד אם זה מעניין אותך.

      1. זו הבעייה בליגה שיש מעט מאד חפיפה בין הקבוצות כך שהחלטות נקבעות בצורה שרירותית לגמרי (די מטומטם לדעתי). דוגמא אחת היא שבהחלטה הסופית נלקחת בחשבון כמות הניצחונות נגד קבוצות מדורגות. אבל, לפחות במחזור הראשון, הדירוג נקבע לפני שהקבוצות שחקו דקה אחת. סוג של ״לדעתנו קבוצה א צריכה להיות מדורגת במקום איקס״. הדבר הזה נגרר עד הסוף גם אם בצורה פחות שרירותית. אפשר להתווכח (ואני די מסכים עם זה) שלפלורידה סטייט היה לוז מאד קל וזה פגע בהם בסוף. יש חוק לא כתוב שאלאבמה צריכה להיות בפנים לא משנה מה. דווקא השנה הם הרוויחו את זה ביושר עם הניצחון על גורגיה. בתור אוהד מישיגן שלא סובל את המאמן, אני בדילמה…

        1. שנה נוראית של אלבמה. כמעט והפסידו לאובורן, שהפסידו לניו מקסיקו סטייט שבוע קודם. בקושי ניצחו את דרום פלורידה, החליפו ק"ב (ד"ש לפלורידה סטייט) שעובר לשחק שנה הבאה לאקרוס וכרגע הק"ב שלהם הוא RB משודרג. מתוך ה-6 זאת הקבוצה האחרונה שהגיע לה…
          .
          אחרי שאמרתי את זה, לא סתם ניק סייבן הוא גדול מאמני המכללות בכל הזמנים, והיכולת שלו להתכונן ליריבה ספציפית בפוסט סיזן היא אגדית, אז הכל יכול לקרות.
          .
          אגב, הדירוג היחיד שהיה צריך להיות קביל הוא:
          1. מישיגן
          2. וושינגטון
          3. פלורידה סטייט
          4. טקסס

          1. הפתרון הסביר הוא לעשות פליאוף מורחב, לדוגמא 8 קבוצות, האלופות של הדיויזיונס הגדולים פלוס 2-3 קבוצות שהוכיחו את עצמן. קבוצה שזוכה באליפות של דיויזן חזק פלוס שלושה ניצחונות פלייאוף בהחלט ראוייה לאליפות. שיטה זו תצמצם את הויכוחים הסובייקטיבים לשאלה מי הן הקבוצות הנוספות בפלייאוף, אבל אם בהגדרה צריך לזכות באליפות הbig10, SEC, big12, PAC10, AAC אז השאלה מי בפלייאוף מבין הקבוצות הגדולות כבר לא פתוחה לוויכוחים. בכלל, אם רוצים שיטה יותר מוגדרת, צריך לבטל את כל משחקי התצוגה בין קבוצות חזקות לחלשות שתופסות חצי עונה ובמקום זאת שקבוצות ישחקו יותר משחקים בתוך הדיויזן. כמובן שהסיבה למשחקי הראווה היא לזרוק פירורים כספיים לקבוצות הקטנות מזכויות שידור. בקיצור, כל השיטה עקומה. וכן אי אפשר להתווכח על הגאונות של סייבן

  4. אחלה טור, מעניין וגם מחכים
    .
    אין לי מושג מה אפשר לעשות עם השיפוט שהוא באמת לגמרי אקראי.
    בפרקטיקה, שופטים יכולים לפסוק בצדק על עבירה אחת (לרוב יותר) לכל צד בכל מהלך. הכללים פשוט לא סבירים
    אני הייתי מתחיל מלבטל חלק מהעבירות (כל ה illegal formation, false start ו offside בתור התחלה) ובלהדק את ההגדרות של כל העבירות השכיחות כמו PI או holding. אפשרות אחרת, לא לעצור מהלכים אלא רק לזרוק את הדגל ובסוף המהלך לפסוק על עבירות רק אם השפיעו ישירות על התוצאה

    1. ה-XFL וה-AAF כבר מצאו פתרון, שהNFL מסרבים לאמץ: שופט נוסף ליד מסכים (בדוגמה לVAR) שמקבל החלטה תוך חצי דקה. קשה לי להבין למה זה עדיין לא מיושם מלבד תיאוריות הקונספירציה שרצות ברשת…
      .
      להסבר מלא יותר:
      https://www.americanfootballinternational.com/how-the-xfls-skyjudge-will-streamline-officiating/

  5. תודה שחר.
    לגבי מהומס – אני זוכר שלב שדיברו על זה שהוא לפעמים מנסה לאלתר ולקחת סיכונים יותר מדי, אבל אישית אף פעם לא הרגשתי ככה לגביו (בניגוד לג'וש אלן למשל) ועכשיו הוא כאילו לא מנסה לקחת סיכונים כמעט בכלל. עם זאת, הצ'יפס כרגע במעמד של קבוצה מספיק טובה כדי להגיע לפלייאוף בהילוך שני ורק שם להעלות הילוך, וזה נכון במיוחד לגבי מהומס שאני סומך עליו שיעשה יותר כשצריך

    1. שמעתי השבוע את מי שהיה אחראי לבחירת טרוביסקי לפני מהומס ו-ווטסון. הוא פשוט אמר שאף אחד מהצוות שלהם פשוט לא האמין שאפשר לעשות את הדברים שהם עשו בקולג' ב-NFL.
      .
      הגדולה של מהומס תמיד היתה היכולת שלו – מהרגע הראשון – לעשות מהלכים לא מתוכננים ולמסור לשחקנים שהתפנו לא כתוצאה מהמהלך המקורי (for the love of the game passes). העונה אתה מרגיש שהוא מעט מסורס, ובעיקר לא מרגיש בנוח לעשות את הדברים שהוא ידוע בהם…

  6. תודה שחר על טור מהנה ומחכים.
    תרגיש חופשי לחפור לנו על מכללות "ולהכביד " את הטור. מאוד מעניין מה שכתבתם על המכללות.
    השיפוט מלא בעיות בשל ניסיון מוצדק של הליגה לשמור על השחקנים . מקווה שנראה שיפור בשנים הקרובות.

    האם נבדק מה האפקט של לזרוק מעל 155 במשחק על מספר QB צעירים? האם השפיע עליהם לאורך זמן? נראה לי לא רציני
    יקח עוד המון שנים עד שה stream ינצח שידור ישיר ברשתות אם בכלל. לשם השוואה מה היתה כמות הצופים בין פילי לניינרז .

    לגביי מהומס אני חושב שזה שילוב של מספר דברים ולא רק במתאם ההתקפה.
    ושוב , תודה על טור נפלא

כתיבת תגובה

סגירת תפריט