Light the beam! / אלדד בן-משה

לאט לאט מתפתחת לנו יריבות מעניינת בדרבי של קליפורניה (טוב, אחד מהדברים של קליפורניה…)

אחרי סידרת הפלייאוף בין 2 הקבוצות, במשחקי קדם העונה הן נפגשו עוד פעמיים בפרי-סיזן, והיום זה כבר המשחק השלישי ביניהן בעונה הנוכחית.

7 משחקים באפריל (פלייאוף), מנוחת קיץ ,2 פרי סיזן באוקטובר, ועוד 3 משחקים באוקטובר ונובמבר –  כשחלק גדול מהמשחקים די צמוד, או צמוד מאוד. המשחק האחרון  נגמר עם סל ניצחון של קליי בשניה האחרונה, חץ בלב של סקרמנטו אחרי משחק מצויין שלהם בחוץ וללא פוקס הפצוע. 

סדרת הפלייאוף הלכה עד משחק 7, כשגולדן סטייט יכלו לקחת אותה במשחק ביתי במשחק 6 והפסידו, וסקרמנטו יכלו לעלות עם נצחון ביתי במשחק ה-7, אך כשלו גם הם לנצל את המגרש הביתי כשגולדן סטייט מנצחת בחוץ ועולה לשלב הבא.

ואם אני כבר חוזר לסדרת הפלייאוף, אי אפשר שלא לדבר על סטף, שבשני המשחקים האחרונים שלו כאן קלע 91 נקודות במצטבר (50 במשחק הפלייאוף השביעי, ו- 41 בליגה הסדירה העונה). 

וגם מחוץ למשחקים הישירים ביניהם יש איזה סנכרון , למשל הקינגס עשו ריצה של 6 נצחונות שנגמרה ביום שריצת 6 הפסדים של הווריורס נגמרה. 

בקיצור – המפגשים ביניהם הם כבר לא ממש "עוד משחק", היסטוריה של יריבות הולכת ונרקמת, ויהיה מעניין לראות לאן הקבוצות האלה הולכות לאורך זמן. האם תור הזהב של גולדן סטייט הולך ונגמר, או שהם יצליחו להשאר בצמרת ולקרוא תיגר על האליפות גם בשנים הבאות? האם סקרמנטו קבוצה בעליה, או שאולי השנה שעברה הייתה סוג של פוקס? (זו גם השאלה ששאלתי בכתבת הפריוויו שעשיתי עליהם, שתוכלו לקרוא כאן)

ברמה האישית, זה המשחק הראשון שאני מסקר מהאולם, וזו חוויה נפלאה עוד לפני שהמשחק התחיל. החל מההכרה שזה עומד לקרות (איזה אדיר!), דרך הנסיעה למגרש, יוצא מוקדם כדי לא להתקע בפקקים כי אני גר בעיירה במרחק של כשעה משם וזה נותן זמן להתנתק משצף העבודה והמסכים ולהכנס למוד אחר, מחובר יותר לעצמי ולמה שמסביבי.

 מגיע לסקרמנטו מוקדם, יושב לאכול במסעדה טבעונית חביבה ונכנס למוד של משחק. האם יש פציעות? קצת סטטיסטיקות (גולדן סטייט ניצחה ב-5 מ-6 המפגשים האחרונים בין הקבוצות בעונה הסדירה, למשל), ובעיקר – האווירה של לפני משחק, וההודיה על הזכות הגדולה לסקר את משחקי הליגה הטובה בעולם כעיתונאי. ממש לא מובן מאליו. כאן גם המקום לומר תודה גדולה לצוות הופס המדהים שעזר לזה לקרות – עמיחי, רון, שגב, וכמובן מנחם היקר (ואם יש מישהו נוסף שעזר ולא ידעתי, תודה גם לך!), וגם לליגת האן.בי.איי שמנהל חתיכת אופרציה כמו שהאמריקאים יודעים לנהל כשהם ממש רוצים. 

סידרו לנו חניה ממש צמודה למגרש, אתה עולה במעלית מהחניון, וכבר הכל מוכוון סקרמנטו קינגס – הליכה קצרה עם שלטים של הקבוצה לכל האורך, ותוך שניה האולם מולי ואני שומע בראש "Light the beam!", הקריאה שנכנסה עמוק לתודעה ולאווירה של סקרמנטו לאור העונה המוצלחת ומלאת הנצחונות שלהם (בשנה שעברה, כאילו ידעו שתהיה עונה מצויינת במונחים שלהם, הם התקינו אלומת אור גדולה שהם מדליקים בכל ניצחון וניתן לראות אותה בכל העיר אני חושב, כמו הזרקור של באטמן…)

האולם אדיר וחדיש, ואני נכנס למוד עיתונאי. מתחבר עם עיתונאי שנמצא בסקרמנטו כבר 35 שנים, והולך למסיבת העיתנאים של סטיב קר.

חדר התדרוך לעיתנאים של מאמן האורחים קטנציק, והמשמעות היא שישבתי מטר מסטיב קר, מולו. כמעט כמו שאתם קרובים עכשיו מסך. שזה די מגניב בהתחשב שצפיתי בו עוד כשחקן מהצד השני של העולם. דרך לא רעה להתחיל את הסיקור הראשון שלי מהאולם. הרגשה מעניינת, פתאום להיות מולו, ויותר מזה, חוויה של לשבת מול אלוף גדול בכל המובנים – גם כשחקן, גם כמאמן, גם כמישהו ששולט בחדר העיתונאים עוד לפני שהוא נכנס לחדר. 

את השאלה שרציתי לשאול שאל מישהו אחר לפני בצורה יותר כללית ופחות ישירה  – האם אתה מאמין בדינאמיקה בין קבוצות, שקבוצה צריכה להתגבר על מחסום מנטאלי מסויים כדי לנצח קבוצה מסויימת אחרת? השאלה שלי הייתה נשאלת יותר כמו "ניצחתם את סקרמנטו ב- 5 מ-6 המשחקים האחרונים בעונה הרגילה, וכמובן גם ניצחתם את סידרת הפלייאוף – נראה שכיף לכם לשחק מולם. מה גורם לכם להיות כל כך דומיננטיים מולם?"

התשובה שלו הייתה שילוב של דיפלומטיה ואמת, כמו שועל מנוסה – סקרמנטו קבוצה מצויינת וקשה לנו נגדם, ובסוף הוא די הוסיף שכן, הוא כן מאמין בדינאמיקה שכזו, אם הבנתי אותו נכון.

את ההרכב למשחק הוא סירב לומר. אנחנו כן יודעים שגרין חוזר אחרי ההשעיה בעקבות החניקה של רודי גובר, והשאלה שבראשי היא לא רק כמה הוא ישחק, האם יפתח וכמה טוב הוא יהיה אלא כמה זמן יעבור עד התקרית הבאה שלו ולכמה זמן הוא יורחק הפעם…

השאלה לגבי הפליי-אין הניבה את הדיון המעניין ביותר – המשחק היום הוא כמו סוג של משחק גביע, או משחק 7 בסידרת בפלייאוף, שכן אם סקרמנטו מנצח היא עולה לשלב הבא, ואם לא – כבר מתחילים חישובים של מה יקרה במינסוטה ומי תעלה בכל מצב ומצב. סטיב הוסיף ואמר שהפליי-אין ממדל טורנירי גביע בכדורגל באירופה, אבל זה הטורניר היחיד שהוא מכיר שבו המשחקים נחשבים גם לעונה הרגילה, ואני לא מצליח לחשוב על טורניר שדומה לכך בעצמי. אתם מכירים משהו כזה?

טוב, הגיע הזמן שאחזור להתמנגל וגם אעלה לאולם, שהיה ריק כשהגעתי ועכשיו, חצי שעה לפתיחה, כבר בטח מתחיל להתמלא במה שנחשב בשנה שעברה לאחד הקהלים הטובים בליגה.

הרכבים

לפני כמה שנים, כשעומרי כספי שיחק בקינגס, אמא שלי ואחיותיי באו לבקר אותי והלכתי עם אחת מהאחיות לראות משחק של הקינגס. בדקנו מראש שכספי משחק, זו הייתה כל הפואנטה. הוא לא היה פצוע, קנינו כרטיסים, הגענו לאולם ו…. אין כספי. מה קורה פה? חיפשנו וחיפשנו ובסוף ראינו אותו – על אזרחי. מה? בדיקה זריזה העלתה שנהיה לו כאב שיניים לפני המשחק והוא אפילו לא התלבש. חצוף. 

אז בליבי הייתה הפעם מיני דאגה – האם שחקן מפתח שממש כיף לראות ייפצע ולא ישחק היום? 

נראה שלא. קיגאן מורי נפצע, אבל אני מעדיף את זה מאשר להפסיד את סטף, או פוקס. אז בסדר.

הקינגס עולים עם בארנס, סאבוניס, הרטר, דוארטה ופוקס.

הווריורס פותחים עם סטף, תומפסון, גרין, וויגינס, לוני. 

גרין וקליי מתקבלים בשאגות בוז אדירות, הקהל פה חש אש וגם ההפקה אש, היא השתפרה פלאים מאז ימי עומרי כספי – ושחקני הקינגס מתקבלים באש וזיקוקים (כן, זיקוקים בתוך האולם. הם לא בתמונה)

רבע 1

הרטר מוציא את המשחק לדרך עם שלשה וקליי פוצח עם שתיים , אבל אחרי כן המשחק די מבולגן בעיקר.

תומפסון מרגיש בנוח וגרין לא מתרגש מהבוז שמלווה כל נגיעה שלו וצולף שלשה, 18-10  גולדן. טיים אאוט ראשון הוא של הקינגס, שנראים מבולגנים בעיקר וגם בזבזו צ'אלנג' 6 דקות לתוך הרבע הראשון (ולא הצליחו בו).

סטף עם 8 ב-6 דקות ואם דוארטה אמור להיות האס ההגנתי של הקינגס אז הם בבעיה . גם בריבאונד ההגנה הם בבעיה, שמזכירה את משחקי הפלייאוף. סטף עם 3 ריבאונד התקפה ואחד בהגנה 8 דקות במשחק, ולכל הקינגס 3 בהגנה ואפס בהתקפה

ההתקפה של הקינגס גורמת להגנה של הווריוס להראות טוב, ההגנה שלהם כרגיל לא קיימת, וייתכן שסטיב קר מרחם של חברו קואץ בראון כי משום מה הוא לוקח טיים אאוט ביתרון 30-20

מאליק מונק מפיח חיים בהתקפת הקינגס, הווריורס מחטיאים זריקות די קלות,  פוקס קולע ומקבל מוזיקת "פוקסי ליידי" של הנדריקס וכבר  30-28. טיים אאוט מוזר כבר אמרנו?

הרבע הראשון מסתיים באחוזי קליעה דומים מהשדה אבל יתרון ניכר לווריירס מהשלוש שגם לקחו פי 2 ריאונדים (16 מול 8, לכל הקינגס אפס בהתקפה לעומת 5 של הווריורס). 4 האיבודים של גולדן הפכו ל-8 נקודות של הקינגס, השלישי של סקרמנטו הופך לנקודות הראשונות של הלוחמים מאיבודים בשניה האחרונה והרבע נגמר בכל זאת ביתרון גדול יחסית שלהם, 37-29.

רבע 2

שלשה של קליי מיד בפתיחה, הוא עם 11 ומרגיש בנוח פה, אולי הסל בשניה האחרונה של המשחק הקודם עשה לו טוב. מיד אחרי עוד שלשה שלו והקינגס בבעיה, לא לזה הקהל פה ציפה, 44-29

אפילו פוקס במתפרצת מסיים באיבוד, סטף נח כבר איזה 6 דקות ונראה שאם זה ימשיך כך הוא לא יצטרך לעבוד קשה הערב. הווריורס שולטים לא רק בכדורסל אלא גם בגישה, הם מרגישים בבית והקינגס נראים אבודים, למרות שחזרו הביתה ממסע חוץ שהסתיים במאזן 4-2 חיובי וניצחון חשוב על מינסוטה במשחק האחרון. 

הקינגס נותנים הדגמה מוחשית מדי של "לזרוק לבנים" מהשלוש עם 5-18 (27.8%) למרות 3 מ-4 של הארטר (כן, שאר הקבוצה על 2 מ- 16 בבית!), גרין לעומתם עם שלשה ו-67% מהשלוש וטיים אאוט נוסף, 53-38. קואץ בראון צריך לעצור את המפולת והשחקנים צריכים להרים את עצמם או שאנחנו לקראת חצי שלם של גארבג טיים. מצד שני, הנה באים החישובים של האין-סיזן: אם הווריורס מנצחים ב- 13 או יותר הם עולים לשלב הבא באין סיזן, ואם ב- 28 או יותר הם עולים עם יתרון ביתיות במשחק הבא. אם הם מנצחים ב- 12 או פחות, או מפסידים – הקינגס עולים. אז יש על מה לשחק גם ברמת ההפרש וזה לא בהכרח גארבג' טיים, והטורניר אולי משיג את מטרתו גם בזה.

פוקס מחטיא שלשה, לוני עם סל ועבירה, יש עוד 6 דקות לחצי ובסוף הקינגס יקבלו תווית של צ'וקרים שמצליחים כל עוד זה לא משחק על לעלות לשלב הבא. 

האריסון בארנס היחיד בקינגס שמראה אנרגיה חיובית ומפוקסת. הארטר רצה לומר שגם הוא אבל CP3 נתן לו גג. החצי מסתיים ב 72-55, ואם הקינגס רוצים להציל את הכבוד שלהם כדאי שיתפאסו על עצמם.

ללוחמים, שעד לא מזמן רק סטף וסאריץ קלעו להם 20 או יותר, יש בחצי את וויגינס, קליי וסטף עם 18 , 17, ו-16 בהתאמה. סטף גם עם 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ו+/- של 20

 גולדן גם עם 10 מ- 10 מהקו, 29-18 בריבואנד, ושליטה מוחלטת.

רבע 3

כריס פול פצוע ולא ישחק יותר הלילה, הארטר עולה באנרגיה חיובית, הקינגס מצמצמים אבל רק מעט כי גרין קולע במתפרצת, 75-61 וקר לוקח טיים אאוט, 2 דקות בתוך הרבע.

הארטר ממשיך לסחוב את הקינגס לבדו, 21 נקודות 7:35 לסיום הרבע, 81-69 אבל סטף צולף שלשה, גם לו יש 21. פוקס מחטיא אפילו מהקו, ההגנה של הקינגס מצליחה לספק עצירה פה ושם, ואנחנו במצב מעניין – 14 הפרש זה לא בלתי אפשרי לסגור אם הקינגס יתעוררו, ואם נחזור לחישובי האין סיזן, אז יש גם הבדל בין 12 ל-13 הפרש, וגם בין 27 ל-28. 14 הפרש זה הכי קרוב שיש ל- 12 ו-13, וגם באמצע הדרך בין 0 (שוויון במשחק) ל-28, והמשחק יכול להתפתח לכל כיוון עדיין.

הקינגס לא מפסיקים לירות לעצמם ברגל בכל פעם שיש להם סיכוי להוריד את היתרון, מצד שני הווריורס דווקא ברבע שמסורתית הם מתפוצצים בו עברו למוד די רדום, 96-80 והמשחק מדשדש  3:15 לסיום הרבע. גם זה שעבירות רבות נשרקות והמשחק נעצר כל הזמן לא תורם לאנרגיה, ומישהי תצטרך להרים הילוך כדי שלא שתי הקבוצות יצאו מופסדות. 

שלשה של מונק לקראת סוף הרבע שלוחת את הקבוצות לטיים אאוט ב-11 הפרש, הקהל, שהאמת די דחף כל הזמן יחסית לתצוגת הנפל של הקבוצה שלו, מחריש אוזניים, והשאלה הגדולה היא האם שוב הקינגס יירו לעצמם ברגל או סוף ייצרו מומנטום. 2 מהקו לוויגינס, שלשה של פוקס סוף סוף (1 מ-5), שוב טיים אאוט של גולדן ב- 10 הפרש והרעש מרשים, הקהל הזה מרשים. וויגינס עם עוד 2, ליילס עונה מהקו , שוב 10, 30 שניות לסיום. סטף מחטיא, גולדן עם הריבאונד אך מחטיאים שוב, 12 שניות לסיום הרבע, הקהל על הרגליים, פוקס לוקח אחריות, חודר לסל ונעצר בעבירה של סטף. אבל הערב המאכזב שלו ממשיך, רק אחת מהקו בפנים (7 מ-12, 58.3% עלובים), ונתחיל את הרביעי ב-9 הפרש. קרוב ל-13 הפרש, לא בלתי אפשרי מבחינת מהפך וניצחון של הקינגס. 28 הפרש כנראה כבר לא יהיה כאן, מצד שני, סטף, לך תדע. אבל אם הקינגס רוצים לנצח הם יצטרכו להראות אחרת לגמרי.

רבע 4

סל של מודי, שלשה של ווזנקוב מורידה ל-8 והקהל מתלהב, הרטר מחטיא מתחת לסל, ואחרי 4 ריבואנדים בהתקפה הקינגס עדיין לא מצליחים לקלוע ולהוריד ל-6. מה יהיה? יורים לעצמם ברגל כבר אמרנו?

וויגינס עם 1 מ-2  מהקו, גרין ממשיך להדליק את הקהל עם טכנית, ואז עוד עבירה, אבל הקינגס מאבדים. אולי בכל זאת יש תקוה, כי עם עצירות ו- 2 סלים  ההפרש 4, 7:55 לסיום. 2 מהקו לסאבוניס, 2 הפרש. 

מודי להצלה עם שלשה, ליילס מחטיא אך לוקח ריבאונד ומתקן, 3 הפרש. וויגינס מחטיא, וזניקוב עם ביצים אבל גם עם החטאה, ובראון לוקח טיים אאוט, 110-107, 6:49 לסיום. יש משחק! (מקוה שלא ניחסתי)

הטבעה של מונק ו-2 של פוקס, וסקרמנטו שהיו במינוס 24 ביתרון נקודה. פוקס ממשיך את מופע האימים מהקו עם החטאה.

שלשה של מודי, אבל וזניקוב בשלשה גדולה ושוב מודי בשלשה, 2 לגולדן

גרין ממשיך להדליק את הקהל עם עבירה איומה, כמה רעש איזה כיף.

החטאות על גבי החטאות של סקרמנטו, ומי לעזאזל משאיר את סטף פנוי לשלשה? 5 לגולדן, ברור שזה בפנים, 3 דקות לסיום 119-114

טיים אאוט גולדן, ומשחק שהיה גארבג טיים התעורר והפך למותחן. We love this game

עבירת תוקף של סטף בשלשה, וקר מערער – הערעור נדחה, והאם הקינגס לא ייחנקו?

כל מה שמעניין אותם זה שלשות למרות שיש עוד זמן, אבל השלשות לא מתעניינות בהם. 13 מ-41 משלוש לקינגס

למזלם לוני מחטיא פעמיים מהקו. פוקס הולך על חדירה, סוחט את החמישית של סטף, והשאלה היא האם מופע האימים שלו מהקו יימשך? כן, רק 1 מ-2 שוב. מדהים. 

סטף עם 2 מהקו, שלשה של פוקס, 3 הפרש, שנוא הקהל גרין מחטיא שלשה אבל לוני מתקן, 5 הפרש. פוקס שוב הולך לקו, 50 לסיום. מדהים, שוב 1 מ-2. 

סטף באיבוד הזוי , שלשה גדולה של מונק, גרין באיבוד עוד יותר הזוי, קינגס כמעט מאבדים אבל יוצאים מזה עם טיים אאוט בדיוק בזמן.

122-123, 22.5 לסוף

מונק בסל מטורף 7 שניות לסיום, האם הווריורס יענו?

סטף עולה לשלשה, מחטיא, ניצחון לקינגס במהפך משוגע!

וואו

מה קרה פה?

משחק שהיה גמור

דיברנו כבר על זה שלווריורס יש תמריץ לנצח ב-28 כי הם היו קרובים והובילו ב-24, הקינגס עשו הכל כדי לא לנצח, ואיכשהו, בהתקפה האחרונה זה קרה, וסטף החטיא שלשת נצחון דרמטית. גרין שנוא הקהל עזר לסקרמנטו שוב ושוב, האבוקה הודלקה, light the beam!

איזה משחק

הקינגס הצליחו לאזן קצת את תמונת הריבאונדים בחצי השני וסיימו רק במינוס 7, ההגנה של סקרמנטו עבדה יפה בחצי השני, הגבילה את הווריורס ל- 51 נקודות, סטף סיים עם 8 מ-20 ל-2 אחרי חצי ראשון הרבה יותר מוצלח מבחינתו, וקואץ בראון ציין בראיון שלאחר המשחק דווקא את פוקס, בגלל עבודת ההגנה שעשה – על סטף, על קליי וקצת על גרין. 

מונק ובראון אמרו שהמהלך האחרון לא היה מתוכנן, מונק אמר שהם סומכים אחד על השני ומי שיקבל את הכדור במצב לזריקה טובה יקח את הזריקה, בראון דיבר על כך שדווקא במשחק כזה הכאוס נתן להם אנרגיה, וגם בהקשר הזה הוא לא נתן להם מהלך מתוכנן בפסק הזמן של המהלך האחרון.

הוא גם ציין שמבחינתו רגע מפתח שעשה הבדל היה כשמונק צעק על כולם מתישהו במהלך החצי השני שיפסיקו להתעסק עם השופטים, ומבחינתו מהרגע הזה דברים השתנו. 

מונק ופוקס ענו באופן דומה על השאלה המתבקשת עד כמה גדול נצחון כזה, על יריבה כזו, במשחק של עליה לשלב הבא אחרי פיגור 24, אבל אם השאלה מתבקשת התשובה הייתה דווקא מפתיעה – הם לא חושבים שזה נצחון גדול במיוחד או חשוב במיוחד, לא signature win. נראה לי שהעיתונאים והקהל התרגשו הרבה יותר מהם וחושבים שיש סיכוי לא רע שזה דווקא כן יכול להיות נצחון משמעותי במיוחד. ימים יגידו.

מה שכן, כפי שכתבתי בתחילת הכתבה – מתפתח פה יריבות מעניינת מאוד בין הקבוצות, מסורת שכיף לעקוב אחריה ומשחקים שכיף לראות.

שוב תודה על הזכות לסקר, תודה למי שקרא, מחר אני שוב פה למשחק נגד הקליפרס, אבל הכי חשוב – שכולם יהיו בשלום ויחזרו בשלום, ונוכל לחזור להנות באופן מלא יותר גם מהדברים שאינם ברומו של עולם – אבל עושים את העולם כייפי ומהנה יותר

Eldad Ben-Moshe

נדבקתי בחיידק בתקופת השואו טיים של הלייקרס של מג'יק, קארים ושות'. חי בצפון קליפורניה, ועובד כ- coach - אבל מסוג אחר... (https://www.betterlifeawareness.com)

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. סיפתח נהדר קיבלת!
    צ'וקינג מכובד של הווריורס, לפחות (אולי) קיבלו חזרה את וויגינס.
    מאליק מונק אליל. סוף סוף הכישרון שלו בא לידי ביטוי בליגה אחרי שהיה קבור בהורנטס (בוקנייט יכול להיות אופטימי) והוא פרץ בלייקרס. סקורר-אתלט מטורף.
    החיבור שלו עם פוקס, חברו לקו האחורי בקנטקי, מביא ניצוצות.

  2. מאברוכ!
    איזה משחק תפסת! אדיר!!
    לעוד המון חוויות וסיקורים!

    ולמשחק- גולדן סטייט הולכת למקום לא טוב.
    לסקרמנטו חסרה חתיכה קטנה כדי להיות קונטנדרים

    1. תודה תודה!
      מה שיפה בקינגס זה שיש להם קרקע מאוד נוחה לשדרוג – ארחיב על זה מתישהו, אבל יש להם מקום בשכר לעוד כוכב, וכו. עם ניהול מכון ומזל הם יכולים להמשיך ולהתקדם.
      וגם יש דיבורים רבים על טרייד עוד השנה, בעיקר לחזק את ההגנה.
      גולדן שמעו שאתה רוצה לעבור מהעיר לכפר ואין מה לעשות, זה עצוב להם וגם הם בני אדם וזה משפיע עליהם, הם לא עשויים מאבן 🙂

  3. חמש דקות לסיום. מודי קולע שלשה ואז עוד שלשה ואז עוד שלשה שנפסלה בגלל חסימה זזה של קליי.
    מודי הוחלף בוויגינס. Wtf carr?????

  4. הווריורס זקנים, וזה ניכר.
    האמת היא שהאליפות לפני שנתיים היתה הפתעה מרעישה, אבל כרגע נראה שזה היה שירת הברבור.
    עצוב לומר אחרי עשור, אבל הגיע הזמן להצערה. לקליי צריך להציע וטרן מינימום אחרי השנה הבאה, כדי שהוא יגמור את הקריירה בכבוד בווריורס, ואם הוא לא ירצה, צריך להעזיב אותו (הוא קיבל שנתיים בחינם, בסופו של דבר).
    את דריימונד צריך להעיף. לא נראה לי שמישהו ייקח אותו במחיר שלו, אבל אם כן – אז חלאס. הוא לא שקול בדעתו, וזה הוא אף פעם לא היה, אבל הוא כבר לא מספיק טוב בשביל להצדיק את השגעונות שלו.
    וזהו, להצעיר את הקבוצה. אין מה לעשות. נגמר.

  5. תודה אלדד. היה משחק עם הרבה מאוד דרמה, אבל הכדורסל נגמר באמצע הרבע השלישי כשהקינגס החלו את המסע לקו העונשין. סקרמנטו עשו קאמבק מרשים מאוד במשחק לא טוב שלהם, ומגיע להם כל הכבוד על זה

    1. לדעתי הרבע השלישי אכן היה חלש מבחינת כדורסל, אבל הרביעי היה מהנה מאוד.
      מסכים עם השורה התחתונה שלך, בהחלט מגיע להם כל הכבוד, זה גם ניצחון מנטאלי מול קבוצה שהם בבעיה מולה באופן עקבי מדי, ואולי זה ישתנה מעכשיו

  6. מברוק אלדד, אחלה סיפתח!
    סדרמנטו-ג"ס מרגיש מאוד כמו חילופי דורות, זה גם ניכר על המגרש. אישית אשמח לראות את אחת הקבוצות המרגשות של תחילת שנות ה-2000 חוזרת להיות רלוונטית.

  7. אגב, גם במכללות טורנירי אמצע העונה נחשבים במאזן הכולל – ושם יש לזה אפילו יותר משמעות (ניצחות או הפסדים מול קבוצות מליגות שונות), כאשר מחליטים מי הקבוצות שייבחרו לטורניר הגדול.

  8. תודה אלדד.
    נראה שזכית לחווייה מהנה ביותר.
    הייתי די מופתע כשהקינגס הצליחו בסוף לנצח (ושמרו על ההימור שלי מליל אמש).
    אני מחזיק מהם כבר משנה בערב ומאחל להם בהצלחה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט