אם הפלייאוף היה מתרחש מחר, היו לנו בו 3 קבוצות מהAFC צפון, ו-2 מAFC דרום. בדיוק כמו שחשבנו בתחילת השנה, מה לא?
הAFC הרבה יותר תחרותי מהNFC שבו המצב דיי ברור כששבעת מתמודדי הפלייאוף מהחטיבה, מחזיקים ביתרון ברור על אלו שמאחוריהם.
בחטיבת הAFC יש לנו עדיין שלוש וחצי בתים (אם נהמר שדנבר אולי, אבל כנראה לא, תשיג את קנזס) שראשות הבית עדיין תחת איום מכמה מתמודדות.
הרבה התמודדיות פנים ביתיות מחכות לנו בשבוע הבא שיהיה שבוע שיכול לבסס את התמונה עוד יותר. שימו לב שהמחזור מתחיל כבר ביום חמישי עם משחקי חג הודיה, שקיבל אינפלציה בשנים האחרונות ומציג ארבעה משחקים סופר מרתקים. על זה תוכלו לקרוא בסקירה שלנו שתעלה בחמישי בצהריים, אבל כרגע בואו נבדוק מה היה לנו במחזור האחרון.

יוסטון טקסאנס (4-6) – אריזונה קרדינלס(9-2) 16-21
גם לסי ג'יי סטראוד מותר לחוות יום פחות טוב, ושבוע אחרי הצפת שמו על ידי פרשנים מתלהבים לMVP של הליגה, סטרואוד מוסר מול אריזונה ל 3 חטיפות.
יוסטון השיגה יתרון כבר לפני המחצית בעזרת משחק מצויין של הרוקי נתניאל "טנק" דל (149 יארד וט"ד) באויר ו112 יארד וט"ד של סינגלטרי על הקרקע, ושמרה על היתרון לאורך המחצית השניה כששתיים מהחטיפות של סטראוד מגיעות בסוף הרבע הרביעי ומעניקות לאריזונה שתי הזדמנויות אקסטרא להפוך את התוצאה. ההגנה של דמיקו ראיינס עמדה בפרץ והטקסאנס חמים על הישבן של ג'קסונויל שאותם יפגשו שבוע הבא במירוץ על ראשות בית הAFC  דרום.

דטרויט ליונס (2-8) – שיקגו ברס (8-3)
3 חטיפות של גוף, 2 מהם בשני הדרייבים הראשונים, לא נוצלו על ידי שיקגו. גוף לא איבד ריכוז וחזר עם 2 ט"ד בשני הדרייבים הבאים.
חזרתו של ג'סטין פילדס שלקח על עצמו פחות או יותר את כל התפוקה ההתקפית של הברס (104 יארד בריצה כשכל שאר שלושת הרצים בקבוצה עם 79)  קצת הפיחה רוח חיים בדובים, רבע שלישי טוב העניק להם את היתרון, אבל לגוף והרץ מונטגומרי היו תוכניות לרבע הרביעי שכללו 2 ט"ד שהחזירו את היתרון והביאו את הנצחון לאריות על הדובים.
אחרי ההפסד של מינסוטה השבוע, דטרויט רוכבת בבטחה בראש הNFC צפון עם סיד מס' 2.

קרוליינה פנת'רס (9-1) – דאלאס קאובויס (3-7) 33-10
הקאובויס אלופים בלהשמיד קבוצות חלשות ואין יותר חלשה העונה מקרולינה פנת'רס. דארון בלנד, הקורנר של דאלאס, שובר שיא NFL עם הפיק 6 הרביעי שלו העונה.
הקאובויס סיד 5 וכנראה יגיעו לפלייאוף. ושם אין קרוליינות.

גרין בי פאקרס (6-4) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (6-4) 20-23
משהו דפוק מאוד בצורה שבה הצ'רג'רס מפסידים כל משחק צמוד, לא משנה מה רמת היריבה. והתשובה למה זה חייבת להיות בגזרת האימון. סטיילי חייב ללכת לפני שהקריירה של הרברט תיזרק לפח ו2 האוהדים הבודדים שנשארו באצטדיון סו פיי, יתייאשו סופית.
ג'ורדן לאב, במשחקו הטוב ביותר מזה שבועות לוקח על כתפיו את הנצחון הזה במשחק חסר חשיבות לעונה האבודה של שתי הקבוצות.

מיאמי דולפינס (3-7) – לאס וגאס ריידרס (6-5) 13-20
מיאמי פיספסה הזדמניות עם כמה איבודי כדור (2 פאמבלים וחטיפה)  וגרמה למשחק הזה להיות הרבה יותר צמוד ממה שהיה אמור להיות ועם הרבה פחות ניקוד ממה שהיא בדרך כלל משיגה.
אבל הק"ב המחליף של הריידרס, איידן אוקונול ענה ב3 חטיפות משלו, שלושתם בזמנים קריטיים במחצית השניה לאחר מחצית ראשונה שבה הריידרס הצליחו להיות צמודים למובילת הAFC  מזרח והדולפינס שרדו משחק שהיה יכול להיות משחק מלכודת עבורם.
טייריק היל עם 146 יארד וט"ד ומוביל בבטחה את הליגה עם 1222 יארד, 200 מעל הבא אחריו (אי ג'יי בראון).

וושינגטון קומנדרס (7-4) – ניו יורק ג'איינטס (8-3) 31-19
הידעתם שסאם האוול מוביל את הליגה ביארדים במסירה? אבל זה לא עזור לו ממש מול הופעה מעולה של טומי דויטו, הק"ב הטירון של ניו יורק, שתפס יום עם 3 ט"ד (2 מהם במסירה לסקוואן בארקלי) ללא חטיפות.
האוול לעומתו מסר ל3 חטיפות והקומנדרס איבדו 3 פאמבלים שחיסלו כל סיכוי במשחק כנראה חסר חשיבות להשלכות הפלייאוף.

קליבלנד בראונס (3-7)  – פיטסבורג סטילרס (4-6)  10-13

לא ראינו הרבה יכולות התקפיות במשחק הטעון בין הבראונס לסטילרס, ובכל זאת קיבלנו משחק מותח ודרמטי, כיאה לבית המוות, הבית הכי צמוד ותחרותי בליגה כולה.

המחצית הראשונה הייתה כולה בשליטת הקבוצה הביתית, שהציגה הגנה חונקת והשאירה את הסטילרס על אפס נקודות עם הירידה לחדרי ההלבשה. במחצית השניה הסטילרס חזרו למשחק בדרך האופיינית להם השנה, קצת יכולת עם הרבה התלהבות ונחישות, והצליחו להשוות את התוצאה 01:28 דקות לסיום המשחק. הארכה? לא אם תשאלו את דוריאן תומפסון-רובינסון. הקווטרבק המחליף של הבראונס, שעד לרגע זה שיחק מתחת לכל ביקורת, מהנדס דרייב בזק שבסיומו הבראונס משיגים שער ניצחון של 34 יארדים, ונשארים צמודים לרייבנס במאבק לראשות הבית.

במפתיע, גם הסטילרס עדיין בתמונת הפלייאוף ואפילו במאבק לראשות הבית, ולמרות ההפסד מגיעות להם כל המחמאות רוח לחימה יוצאת דופן, אפילו בסטנדרטים של ה- NFL.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (3-7) – טנסי טייטנס (7-3)  14-34

הג'אגס חוזרים לתלם אחרי המשחק הנוראי מול סן פרנסיסקו בשבוע שעבר ולא מתקשים מול טנסי המפורקת. לורנס עם 2 ט"ד (שניהם לרידלי) ולשם שינוי ללא חטיפות ואיבודי כדור.
וויל ליוויס במשחק מינורי עם 2 ט"ד משלו, גם  ללא חטיפות . דריק הנרי MIA.
בראשון הקרוב, הג'אגוארס בקרב עם הטקסאנס על ראשות הבית.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-7) – טמפה ביי באקנירס (6-4) 14-27
משחק מושלם של ברוק פרדי, 3 ט"ד וק"ב רייטינג מושלם לראשונה בקבוצה מאז ג'ו מונטנה ב1989. כולל הט"ד באויר הארוך ביותר העונה של 76 יארד לברנדון איוק שסיים עם 156 יארד, גם כן שיא אישי.
משחק לא פחות ממושלם של פרד וורנר בליינבקר. וחטיפה של בייקר מייפילד, חטיפה ראשונה שלו ברד זון מזה 4 שנים.
הבאקנירס החמיצו כמה הזדמנויות ברד זון שמנעו מהמשחק להיות קרוב יותר, אבל ברגע שהניינרס עלו ליתרון בדרייב הראשון, הם לא הביטו לאחור.
כריסטיאן מקקפרי מתחיל רצף חדש לאחר שתפס ט"ד אחד.

באפולו בילס (5-6) – ניו ורק ג'טס (6-4) 6-32

התקפת הג'טס כל כך אנמית וחסרת מעוף מה שגרם לספסול של זאק ווילסון. טים בויל סיים את המשחק ויפתח במשחק הבא. אבל גם משם לא תבוא הישועה. הישועה, סביר להניח, עסוקה כרגע בריפוי גיד אכילס קרוע.

ג'וש אלן הפציץ עם 3 ט"ד והבילס שייטו לניצחון קליל שאולי מחזירה אותם להתמודדות ריאלית עם מיאמי על ראשות בית הAFC מזרח.

לוס אנג'לס ראמס (6-4)  – סיאטל סיהוקס (4-6) 16-17

שער שדה של ג'ייסון מאיירס חמש דקות לסיום המחצית מעלה את הסיהוקס ליתרון של 0-13, ועם היתרון האיכותי שלהם המומנטום של המשחק נראה כולו אצלם. אבל ט"ד מהיר של הראמס החזיר אותם לתמונת המשחק, ואחרי שהמשיכו לרדוף אחרי סיהוקס במשך רוב שלבי המשחק, דרייב נפלא ברבע האחרון  של יותר מחמש דקות מעלה את הראמס ליתרון הראשון שלהם במשחק, יתרון שהחזיק מעמד גם במתקפה האחרונה של הסיהוקס, עם החטאת שער שדה של אותו ג'ייסון מאיירס מהפסקה הראשונה. סיאטל רושמת הפסד שני בשלושת המשחקים האחרונים, מאבדת את ראשות הבית לניינרס, ועכשיו מצפים לה ארבעה משחקים סופר קשים, שאולי בסופם גם ההעפלה לפלייאוף תעמוד בסכנה. הראמס מצידם רושמים סוויפ עונתי על הסיהוקס, ומחזירים את כבודם לאחר שלושה הפסדים רצופים.

דנבר ברונקוס (5-5)  – מינסוטה וויקינגס (5-6)  20-21

מזג האוויר בדנבר אומנם היה קר, אבל במגרש התפתח לו משחק חם וצמוד, שהוכרע רק בשניות האחרונות.

במשך יותר משלושה וחצי רבעים, המירב שהתקפת דנבר השיגה היו רק חמישה שערי שדה, ואחרי שהוויקינגס עלו ליתרון 15-20 פחות משלוש וחצי דקות לסיום המשחק, לא הרבה האמינו שהברונקוס יכולים לנצח את המשחק. רק שאז ראסל ווילסון נזכר שהוא קווטרבק לא רע בכלל, השיג את הט"ד היחידי שלו במשחק, ופתאום דנבר במאזן חצוי, ומי זוכר את ההשפלה מול מיאמי בתחילת העונה.

ג'ושוע דובס לא שיחק טוב הפעם, ועדיין הוא היה על סף הניצחון. לצערו הדרייב המסיים שלו נעצר בחטיפה 21 שניות לסיום, ורצף חמשת הניצחונות הרצופים של הוויקינגס מגיע לסיומו.

פילדלפיה איגלס (1-9) – קנזס סיטי צ'יפס (3-7) 17-21

שתי קבוצות העילית האלו כל כך שקולות שמה שקיבלנו זה משחק כמעט סימטרי בתחילתו. זה התחיל בעצירות הגנתיות משני הצדדים, ואז ט"ד הדדיים ואז חטיפות הדדיות.
כשיש לך עסק עם 2 מהק"ב הטובים בעסק, הדרך העיקרית לעצור אותם זה להגיע אליהם עוד לפני שחרור הכדור, ואת זה עשו קוי הגנה אקטיביים שבילו המון בבק פילד, במיוחד זה של הצ'יפס שהגיע להרטס 5 פעמים והיה מאוד אפקטיבי בלהגביל את תנועותיו של הרטס בניגוד למהומס שהצליח להיות יותר חמקמק.
לפני ההפסקה קנזס סיטי הצליחה ליצור הפרדה בניקוד שנמשכה עד שאיגלס מצאו את הנוסחה עם כמה פריצות של סוויפט (הרץ, לא הזמרת) וסיום עם ריצה של הרטס לאנד זון. הפילדלפיה טוש פוש עזר לאיגלס להשיג את היתרון פעם ראשונה במשחק ברבע הרביעי כשהגנת קנזס כבר עייפה ונכנעה לכמה מסירות ארוכות.
היוצרות התהפגו כשהגנת פילדלפיה היא זו ששולטת הפעם ומונעת ממהומס לארגן קאמבק (וגם שתי השמטות של תופסי קנזס שעזרו קצת) וניצחון ראשון לג'ייסון קלסי על אחיו טראוויס.
בסופו של דבר זה היה משחק הרבה פחות התקפי ממה שניתן לצפות וההגנות שהחליפו מומנטום בין המחציות, קבעו את התוצאה.
פילדלפיה עם המאזן הטוב ביותר בNFC ובליגה בכלל גם מגבה את זה במשחק קשוח מול עילית הAFC ומסתמנת כקבוצה לנצח בדרך לסופרבול אם לא בארוע עצמו.