בימים נוראיים אלו שקונספציות (וסליחה על השימוש במילה השחוקה) מתמוטטות אחת אחרי השנייה בהיקף ובמהירות שלא יכולנו לדמיין, מבט אחד בטבלת הstandings של הNBA, מראה כי גם על הליגה הטובה בעולם לא פסחה רוח התקופה. ובעיקר על הקונפרנס המערבי שלה.

דנבר בראש הטבלה, זה הגיוני היא האלופה המכהנת. אבל איך לעזאזל מיד אחריה מופיעה דאלאס שפספסה את הפאקינג פלייאין בעונה הקודמת, רגע וגם הטימברוולבס בצמרת?, אלה עם הפקק בצבע והכוכב שהיה מעדיף לשחק פוטבול?. יוסטון, הקבוצה שבתחזית הראלית שלה בפריוויו בהופס קיבלה 35 ניצחונות נמצאת במקום השישי המוביל ישירות לפלייאוף. סטף,קליי,דוראנט,בוקר,ביל,פול ג'ורג,קוואי, ווסטבריק והארדן, רשימת שחקנים שיכלה בתרחיש מסוים כולה להיות באולסטאר השנה מרוחה בשטח ההפקר האזורי בין מקומות 9-11.

אולם, עניי עירי קודמי, ויש שורה אחת במאזנים העונתיים שהייתי רוצה להתמקד בה בפוסט זה ולפחות בעיני מהווה עד כה את הפתעת העונה. שירים את ידו מי שחשב שאחרי כמעט חודש של משחקים ממפיס גריזליז תהיה הקבוצה הגרועה במערב. נכון מאוד, הקבוצה שסיימה בשנתיים האחרונות במקום השני בקונפרנס נמצאת היום במקום האחרון בליגה. מאזן 2-9, אחוזי ניצחונות נמוכים מאחוזי שומן של גבינה, פי שלוש פחות ניצחונות מדילן ברוקס רחמנא ליצנן.

התירוץ האינסטינקטיבי, הרובה המעשן יש שיגידו, זה מוראנט והיעדרותו. אבל האמת זה תירוץ זה גרוע. שנה שעברה מוראנט נעדר לכ20 משחקים שבהם הקבוצה הייתה די בסדר ורק מעט פחות טובה. שנה לפני זה ממפיס בלי מוראנט הייתה הקבוצה הטובה בליגה. אולי זה הפציעות של אדאמס וקלארק?, האם הם מהווים פער של 13 מקומות?. אולי זה קארמה רעה על ההפקרה חסרת האחריות של טיוס ג'ונס הגאון החמוד והנסיך למישור הכלום של וושינגטון לטובת הרכש הנוצץ מבוסטון, שמתגלה כלא כזה חכם?. אולי הקבוצה פשוט צריכה פסיכולוג.

אני לא יודע מה עובר על הקבוצה שלי, והאמת שלא היה לי לא זמן ולא חשק לראות משחקים שלמים של הקבוצה ולנסות להבין מה לא עובד. אני כן יודע שמדובר בקבוצה מאוד צעירה, שהגיל הממוצע שלה הוא 25, וככל הנראה הם לא בקיאים באירועי העבר. כדי לעזור ולנטוע קצת תקווה בלב השחקנים המתוסכלים, חשבתי לראות מה יש לדפי ההיסטוריה להגיד על פתיחות עונה נוראיות שכאלו.

ובכן, דפי ההיסטוריה ארוכים והיום כבר לא אוהבים לקרוא, אז בחרתי להסתכל על 24 העונות האחרונות, כל העונות שהתחילו אחרי לידתו של מוראנט. מסתבר שדפי ההיסטוריה גם לא כאלה נחמדים. מאז לידתו של מוראנט, היו 231 פתיחות עונה שבהם קבוצה ניצחה בין 0-4 ניצחונות מ11 המשחקים הראשונים שלהם (+-2 מהיום). ממוצע הניצחונות של קבוצות אלו בסוף העונה עומד על 30, יאוץ'.

אבל, אתם יודעים מה אומרים, יש שקרים, יש שקרים מתועבים ויש סטטיסטיקה. ובכלל החלום האמריקאי נשען על היכולת של כל אחד להשתנות ולהגשים כנגד כל הסיכויים, המספרים וההיגיון. אז למה להתעסק בדברים משעממים כמו עובדות שמעידות שעתידה של פתיחת עונה גרועה, היא עונה גרועה, כשאפשר להסתכל על סיפורים יפים. להלן חמש הקבוצות עם העונות הטובות ביותר לאחר תחילת עונה גרועה כמו של ממפיס מודל 23-24.

הסתכלתי על קבוצות שניצחו 2-3 משחקים מתוך 11 המשחקים הראשונים שלהם. מתוך קבוצות אלו בחרתי את הקבוצות עם אחוז הניצחונות הגבוה ביותר בשאר המשחקים אחרי פתיחת העונה הנוראית. אלו הם סיפוריהן:

מילווקי 01-00

11 המשחקים הראשונים של העונה: מילווקי של שנת 2000 הייתה העונה הראשונה של ה"ביג 3" הראשון של ריי אלן (לפני בוסטון וההיט, אין מה להגיד הבחור אוהב שלשות). ביחד עם סאם קאסל וגלן רובינסון. אולם כגודל הציפייה גודל האכזבה, הקבוצה של ג'ורג' קארל התחילה את העונה במאזן 3-8.

המשך העונה: לקח לצבאים בדיוק עוד משחק אחד להתאושש. הם ניצחו 23 מ30 המשחקים הבאים שלהם, את העונה הם סיימו עם מאזן 52-30, הגיעו עד לגמר המזרח והפסידו רק ב7 משחקים לסיקסרס של אייברסון במה שהייתה העונה הטובה ביותר של הצבאים מהימים העליזים של קארים-רובינסון ועד ליאניס.

לקח לדובונים שהוא ממש לא מגובה בנתונים: לפעמים עונה בנויה מרצפים, ולאו דווקא מיציבות. אם כבר רצפים אז כדאי להפסיד מלא בהתחלה ולנצח מלא אחרכך, זה מביא אותך בכושר יותר טוב לקו הסיום.

לייקרס 02-03

11 המשחקים הראשונים של העונה: אחרי התריפיט של 00-02 הלייקרס הגיעו שבעים ועייפים לעונת 02-03, שאקיל החמיץ את 12 המשחקים הראשונים של העונה בעקבות ניתוח בוהן, בלעדיו הקבוצה פתחה את העונה עם 3-8 מחריד לאלופה מכהנת

המשך העונה: כששאקיל חזר הקבוצה השתפרה מעט אבל לא הזכירה את האימפריה משנים עברו, את 30 המשחקים הראשונים סיימה במאזן 11-19, הגרוע ביותר שלהם זה 9 השנים. משם הלייקרס התאוששו יצאו לריצה 39-13 שהבטיחה להם מאזן של 50-32, ואת המקום החמישי בפלייאוף. מקום שהוביל אותם להפסד בחצי הגמר לאלופה שבדרך הספרס.

לקח לדובונים שהוא ממש לא מגובה בנתונים: זה הגיוני שעונה שקדמו לה הצלחות (יחסית לפרנצייז') בשנים הקודמות ויש בה פציעת כוכב תתחיל לאט ותשתפר בהמשך. זה לא מבטיח שהעונה תהיה מוצלחת

בולס 06-07

11 המשחקים הראשונים של העונה: הבייבי בולס כבר לא כלכך בייביז, ואחרי קיץ מפוקפק של טרייד על למרכוס אולדריג' וחוזה מנופח לבן וואלס הבולס אף פתחו את העונה מפוקפק עם מאזן 3-9.

המשך העונה: הבולס התאוששו כשם שעשו מפתיחת 0-9 ב04-05 ודהרו כל הדרך למאזן 49-33 שהבטיח להם את המקום החמישי בפלייאוף. הם הדיחו בסוויפ את האלופים המכהנים מיאמי ובכך נקמו בהם על העונה שעברה אך ניגפו בפני הפיסטונס האקסית של וואלס בשישה משחקים.

לקח לדובונים שהוא ממש לא מגובה בנתונים: לפעמים רכש נוצץ עושה צרות בהתחלה ואז מוביל לשיפור הקבוצה. נאחל שממפיס יפסידו העונה לאקסית של סמארט

וויזארדס 16-17

11 המשחקים הראשונים של העונה: אחרי הכישלון להגיע לפלייאוף בעונה שעברה הוויזארדס החליפו מאמן לסקוט ברוקס. חבלי הלידה ניכרו ב11 המשחקים הראשונים שבהם הוויזארדס עמדו על מאזן 3-8.

המשך העונה: אחרי 11 המשחקים הראשונים בהם בוויזארדס היו קבוצה נוראית הגיעו עוד שישה משחקים שבהם הוויזארדס היו קבוצה בינונית (50-50 כזו) שאחריהם הם נהיו קבוצה טובה ומלהיבה (וויזארדס ומלהיבה, אוקסימורון ליושבים בציון ב2023). העונה הסתיימה במאזן 49-33, הפסד בסיבוב שני צמוד ומותח מול הסלטיקס ב7 משחקים ולמעשה העונה הטובה ביותר של המכשפים מאז 1974. ברוקס הוכיח את עצמו כמאמן טוב ולא רק כבובה של כוכבים (ברוקס ומאמן טוב, משפט שלא התיישן טוב ב2023) ובראדלי ביל הוכיח את עצמו ופרץ ככוכב שתורם להצלחה הקבוצתית (בראדלי ביל והצלחה קבוצתית חח).

לקח לדובונים שהוא ממש לא מגובה בנתונים: אולי עדיף שתהיה עונה מחורבנת. כי מסתבר שעונה מוצלחת אחרי פתיחה גרועה יכולה להוביל לעוד שנים של סבל וקונספציות חדשות

לייקרס 22-23

11 המשחקים הראשונים של העונה: והנה דוגמה עדכנית. אחרי שהביאו את ווסטברוק בעונה הקודמת ופספסו את הפלייאוף היה נראה שהנה הלייקרס במסלול המהיר למרתפי הליגה וזו למעשה רק עונה שמטרתה היא שיא הנקודות של לברון. אחרי שפתחו את העונה עם 2-9 והפסידו לקבוצות לא קבוצות

המשך העונה: הלייקרס המשיכו להיות קבוצה די לא טובה (גם אם לא מחרידה כמו בפתיחה) עד לאיזור פברואר כשלברון שבר את שיא הנקודות. יום לאחר מכן הלייקרס עשו את אחד הטרייד דדליין הטובים בהיסטוריה ובנו צוות מסייע מאפס סביב לברון וAD שהביא אותם עד לגמר המערב (על חשבון ממפיס אגב).

לקח לדובונים שהוא ממש לא מגובה בנתונים: אולי מהטרייד דדליין תבוא הישועה והנקמה בלייקרס

זה נכון שלרוב מה שהיה הוא שיהיה, ולפעמים הכרוניקה של ההפסד היא צפויה וברורה מראש. אבל אפשר לראות לפחות מהדוגמאות האלו, שלפעמים יש איזה אירוע או נס קטן, שמשנה בבת אחת את איך שכולם, מהשחקנים ועד האוהדים תופסים את המציאות, ומאפשרים להם לשנות אותה לטובה גם כשהמצב נראה גרוע.