מה הסיפור עם ג'וש דובס? סיכום מחזור 10 בNFL / רביב פייג

עם הכניסה עמוק לתוך החצי השני של העונה, יש לנו כבר כמה קוי עלילה וסיפורים שמאפיינים את העונה הזו.
בראש ובראשונה לדעתי זה הסיפור של ק"ב מחליפים/טירונים או גיבורים לא צפויים.
אחד מאלו הוא ג'ושוע דובס שנבחר בתור ממלא מקום של קיילר מורי באריזונה עד שהנ"ל יבריא מפציעת הברך ויחזור לתפקד מתישהו באמצע העונה (בדיעבד, חזר בשבוע 10).
הרקע של דובס לא ממש מעורר ביטחון בו בתור שחקן שיכול לסחוב קבוצה על הגב. גויס בסיבוב הרביעי מאונברסיטת טנסי ב2017 הוא בילה 4 שנים כמחליף בפיטסבורג עם הפסקה קצרה לשל שנה בג'קסונויל. בחמשת שנותיו הראשונות בליגה התלבש סה"כ ל6 משחקים ושימש בעיקר לכריעות ברך בויקטורי פורמיישן.
את ההזדמנות הראשונה קיבל שנה שעברה בטנסי כשפתח את 2 המשחקים האחרונים בעונה, את שניהם הוא הפסיד, אבל שיחק מספיק טוב כנראה כדי לשמש במסע הטאנקינג של אריזונה.
אריזונה, ללא ספק קבוצה מפורקת ובבניה לקראת עונת 23/24, לא בנתה על יותר מדיי תחרותיות ואולי אפילו קיוותה לטאנקינג לא וולנטרי שיסדר אותם לדראפט שנה הבאה.
אבל לדובס היו תוכניות אחרות ולמרות 8 הפסדים מתוך 9 פתיחות, תמיד הראה ניצוץ ותחרותיות לאורך כל הדרך כולל ניצחון מפתיע ביותר על דאלאס. אבל בקבוצה כמו אריזונה קשה מאוד להמיר את הכמעטים האלו לנצחונות.
לקראת החזרה של קיילר מורי ועם הפציעה של קירק קאזינס במינסוטה, דובס עבר ישירות להיות הפותח בויקינגס. ושם, מוקף בקבוצה שהיא קצת יותר תחרותית, הוא כבר משיג את הניצחון השני שלו ברציפות ומינסוטה עדיין חייה ובועטת במירוץ לפלייאוף.
האם לדובס מגיעה קריירה בתור פותח בNFL? קשה לראות את זה קורה. אבל בינתיים הוא לוקח בשתי ידיים ומנצל כל הזדמנות בדרך לקריירה ארוכת שנים.

ולמשחקי השבוע:

ניו אינגלנד פטריוטס (8-2) – אינדיאנפוליס קולטס (5-5) 10-6
המשחק
– אחרי הניקוד של שני הדרייבים הראשונים, חגיגת בעיטות, 3 והחוצה וחטיפות. חטיפה של מאק ג'ונס 4 דקות לסיום ואז מיד אחרייה חטיפה של ביילי זאפה חיסלו את הפטריוטס. המשחק הזה היה עונש לגרמנים על השואה.

ניו אינגלנד– מלבד ההגנה שאיכשהו מתפקדת, הכל כושל בניו אינגלנד. המאמן, הק"ב, הק"ב המחליף, ההנהלה והסקאוטים שאחראים על הדראפט. כולם יוחלפו בקרוב.
אינדיאנפוליס – מנסים להחזיק מעמד עם גרדנר מינשו, ג'ונת'ן טיילור המתאושש והגנת טובה. בבית הAFC דרום הצמוד ההפסד של הג'אגוארס עוזר, אבל הזינוק ברמה של יוסטון מבשר רעות.


בולטימור רייבנס (3-7) – קליבלנד בראונס (3-6) 33-31
המשחק
– הבראונס מראים המון אופי ורוח לחימה כשניצלו מחצית שניה רעה של בולטימור וחטיפה של רבע רביעי של לאמר ג'קסון כדי לחטוף שער שדה של השניות האחרונות לנצחון.
בולטימור – לפני שניה נראו הקבוצה הכי טובה בNFL ופתאום רוחות רעות של חוסר יכולת לסיים משחקים שרדפו אותם שנה שעברה, חוזרות. לאמאר ג'קסון שוב הרץ המוביל.  השמיטו פעמיים יתרון של 14 נקודות.
קליבלנד – דשון ווטסון נראה לרגעים האיש שקליבלנד חשבו שיקבלו כשהבראונס לשם שינוי מנצחים בעזרת ההתקפה יותר מההגנה. אבל ההגנה שנראה שמתחזקת ככל שהמשחק מתקדם קנתה להם את הרבע הרביעי עם החטיפה. נהיה סופר חם וצמוד בAFC  צפון.

קאמבק סיטי, קליבלנד


סינסנטי בנגלס (4-5) – יוסטון טקסנס (4-5) 30-27
המשחק-
שלוש חטיפות של רבע רביעי במשחק דרמטי וצמוד. ג'ו קול מאבד את הקול שלו עם שתיים וסי ג'יי סטראוד עם אחת שעולה ביוקר ומאפשרת לבנגלס לעלות ליתרון עם ט"ד ושער שדה לאחר מכן כשנותרת דקה וחצי. יוסטון מצליחם להתגבר על הטעות ומנצחים עם פילד גול של השניה האחרונה מהבועט המחליף.
סינסנטי – בעיות משחק הקרקע ממשיכות (מקום אחרון בליגה). ההפסד הזה קוטע רצף של ארבעה נצחונות שנתנו תקווה להיות קונטנדריות בבית הAFC צפון המטורף. ההפסד הזה יכול להיות מסמר בארון כשצפויים להם שלושה שבועות קשים (בולטמור, פיטסבורג וג'קסונויל).
יוסטון – סי ג'יי סטראוד יכול להיות MVP ולא רק ברוקי. תלוי כמה רחוק יגיעו יוסטון ועכשיו שגם משחק הריצה מתקתק (סינגלטרי 150 יארד), השמים הם הגבול. דמיקו ראיינס למאמן השנה. ההפסד של ג'קסונויל, מתנה שהעניקה להם קבוצתו  הקודמת של ראיינס, עוזר מאוד.

ג'קסונויל ג'אגוארס (3-6) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-6) 34-3
המשחק – לא היה לג'אגוארס סיכוי כשסן פרנסיסקו חזרו משבוע ביי עם המון אנרגיה ותאבון, תפסו שליטה מוקדם ולא הביטו לאחור. ארבעה איבודי כדור, 2 מתוכם ברד זון של הניינרס, חתמו את גורלם של היגוארים.
ג'קסונויל – נגמרו הדילוגים לאירופה ודווקא בבית הג'אגוארס קורסים. איבודי הכדור הקבועים נהפכו ליותר מהרגל ונגד קבוצות אופרטוניסטיות כמו הניינרס, הם הופכים לאסון. ההגנה נראתה מבולבלת.  משחק הריצה נעצר לחלוטין.
סן פרנסיסקו – ברוק פרדי שומר על משחק נקי מטעויות וההגנה חוזרת לפורמה כשמתאם ההגנה המושמץ, סטיב ווילקס, יורד לגובה הדשא אחרי 11 שנים. כולם הבקיעו בניינרס חוץ מכריסטיאן מקקפרי ובכך מתפספסת הזדמנות לשיא היסטורי של משחקים רצופים עם ט"ד. קו ההגנה מקבל חיים חדשים עם הרכש, צ'ייס יאנג. סן פרנסיסקו בנויים לנצח כשהם מובילים מההתחלה ועד שלא יוכח אחרת: פיגור מוקדם, והם בצרות.

הם חזרו, סן פרנסיסקו עם טרנט וויליאמס, דיבו וצ'ייס יאנג



 מינסוטה ויקינגס (4-6) – ניו אורלינס סיינטס (5-5) 27-19
המשחק-
התחיל רגוע ואז התפוצצות 21 נקודות של מינסוטה ברבע השני הספיקה להם להשיג את היתרון הנדרש עד סוף המשחק למרות התאוששות קלה של הסיינטס במחצית השניה.
ניו אורלינס – דרק קאר נפצע ברבע השלישי והוחלף על יד ג'מיס ווינסטון שמסר לט"ד משלו אבל גם לשני חטיפות שחיסלו את סיכוייה של ניו אורלינס. ולמרות כל זאת, הסיינטס עדיין בראשות הNFC דרום.
מינסוטה – מה הסיפור של ג'ושוע דובס? האם הוא על אמת? מחצית ראשונה פנומנלית, אבל דיי היעלמות במחצית השניה הספיקו לניצחון נוסף, שני במספר, במדים הסגולים. כמה זה עוד יוכל להימשך והאם מינסוטה, שכבר הספדנו אותה פה אחרי הפציעה של קאזינס וג'פרסון, יכולה להוות איום על דטרויט?

פיטסבורג סטילרס (3-6) – גרין ביי פאקרס (6-3) 19-23

המשחק – מחצית ראשונה עם ט"ד הדדיים ומחצית שניה עם שערי שדה מביא למשחק צמוד ששתי חטיפות של ג'ורדן לאב בשני הדרייבים האחרונים של המשחק (מוטיב חוזר השבוע) עולה להם במשחק.
גרין ביי– הרבה מים עברו מאז שג'ורדן לאב סומן כההתגלמות החדשה של אהרון רוג'רס וברט פארב (גם על ידיי) וגרין ביי הולכת מדחי לדחי כשהיא מפסידה 5 מ 6 משחקיה האחרונים. זה לא קורה באופן נוראי, הם פשוט קבוצה שנמצאת כרגע מתחת לממוצע בכל פרמטר. את הפלייאוף הם לא יראו השנה.
פיטסבורג – באופן מוזר ולמרות רמה נמוכה מקני פיקט, הסטילרס ממשיכים לנצח ולגמרי בתמונה בבית ה AFC צפון המטורף. כשהפעם הם רוכבים על 205 יארדים בריצה מג'יילן וורן ונאג'י האריס. טי ג'יי ואט שובר את השיא של אחיו ג'יי ג'יי עם 88 סאקים ב100 משחקים ראשונים בקריירה.

טנסי טייטנס (6-3) – טמפה ביי באקנירס (5-4) 20-6
המשחק
– משחק חד צדדי. טנסי לא הצליחה לייצר יותר משני שערי שדה כל המשחק, אחד בפתיחה ואחד בסיום ובאמצע שממה ו 2 פיספוסי שער שדה. בייקר מייפילד מצא את מייק אוונס ל143 יארד ומסר ל2 ט"ד שהספיקו לנצחון.
טנסי – אחרי משחק הבכורה ההיסטורי, וייל ליוויס נעלם לחלוטין. ויחד איתו גם דריק הנרי. טנסי צריכה לחזור לשולחן השרטוטים ולהתחיל לבנות מחדש.
טמפה ביי – הניצחון של הטייטנס שבר צניחה חופשית של ארבעה הפסדים. האם זה יספיק לחזור לתלם ולעבור את ניו אורלינס בבית שמתעקש להישאר צמוד ברובו? לא בטוח.

אריזונה קרדינלס (8-2) – אטלנטה פאלקונס (6-4) 23-25

המשחק – קיילר מורי חזר אבל גם ביג'אן רובינסון וזה הוביל למשחק צמוד שנקבע בשער שדה בשניות הסיום.
אטלנטה– הפלקונס לא מצליחים למצוא פתרון בעמדת הק"ב כשהיניקי מוחלף עקב פציעה על ידי רידר ברבע הרביעי ושניהם חוסרים יחד לפחות מ100 יארד באויר. בזהירות אפשר לומר שלמרות המאזן הדומה לטמפה, הם לא מהוים איום על בית הNFC דרום.
אריזונה – קיילר מורי חוזר לקבוצה גמורה ונראה סביר ואפילו רץ לט"ד. ג'יימס קונור גם חזור לפורמה. סביר להניח שהבור שאריזונה נמצאת בתוכו לא יסגר, אבל יש מצב לשיפור.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (5-4) – דטרויט ליונס (2-7) 41-38
המשחק
– אחד המשחקים המהנים והתחרותיים של השבוע מסתיים בצורה אופיינית למחזור הזה בשער שדה של השניה האחרונה לטובת דטרויט, מצב שאליו הגיעו הרבה בזכות ביצי הפלדה של דם קמפבל שהימר על דאון רביעי  כדי להריץ אץ השעון ולמנוע מהצ'רג'רס עוד הזדמנות במשחק חסר הגנות. חמישה ט"ד לכל צד, 4 במסירה להרברט ו2 לגוף.
צארג'רס – זה כמעט טרגי כמה טוב התקפת לוס אנג'לס משחקת וכמה ברור שהם הולכים להפסיד כל משחק צמוד שהם יהיו בו. הרברט מתבזבז וסטיילי חייב ללכת.
דטרויט – הליונס ממשיכים להראות המון אופי, אבל עד כה חוץ מבולטימור וסיאטל  שלשניהן הפסידו,לא נתקלו בקבוצות טובות מדיי. מה יקרה מול הגנות טובות? מינסוטה מתחילה להתקרב, אבל למרבה המזל שארית השנה של הליונס נראית קלילה. ג'מיר גיבס ממשיך בקייס שלו מול ביג'אן על מי הרץ הטוב יותר שנלקח בעשיריה הראשונה. סנט. בראון כוכב.

שוט אאוט, צארג'רס-ליונס



ניו יורק ג'איינטס (8-2) – דאלאס קאובויס (3-6) 49-17
המשחק
– לא כוחות כשדאלאס לא מתקשה מול קבוצה במשבר עם ק"ב טירון בפתיחה הראשונה שלו.
ניו יורק– דויטו בפתיחה הראשונה שלו לא פעיל יותר מדי באויר אבל בכל זאת קצת מתעשת לקראת סוף המשחק ומשיג 2 ט"ד לא משמעותיים מול הגנת דאלאס. סקוואן ברקלי עוזר, אבל רק 13 ריצות כל המשחק.
דאלאס – אלופים בלהריץ את התוצאה מול קבוצות חלשות. פרסקוט הרשים מול הג'איינטס המחוסלים עם מעל 400 יארד ו4 ט"ד בשלושה רבעים.פעם שניה מול ניו יורק ופעם שלישית העונה עם מעל 40 נקודות במשחק. הקאובויס כנראה יסיימו שניים בNFC מזרח אבל לא בטוח שזה יספיק לפלייאוף.

וושינגטון קומנדרס (6-4) – סיאטל סיהוקס (3-6) 29-26
המשחק
– עוד משחק סופר צמוד שהסתיים בדרמה האופיינית למחזור של שער שדה בשניה האחרונה אחרי רבע רביעי עמוס עם חילופי הובלה תכופים.
וושינגטון– סאם האוול במאמץ הירואי של 3 ט"ד ורק 3 סאקים שספג מחזיק את המשחק הזה קרוב. יש לקומנדרס על מה לבנות לעתיד עם שיפור קו ההתקפה, אבל לא השנה.
סיאטל– אחרי ההשפלה מול בולטימור, הסיהוקס מתעקשים לדבר חזק במאבק על רשות הNFC מערב עם מאזן שווה למובילה, סן פרנסיסקו. וכל זאת כשצפויים להם 2 מפגשים איתם בחודש הקרוב.

באפולו בילס (5-5) – דנבר ברונקוס (5-4) 24-22
המשחק
– נו, עוד משחק של ניצחון בשער שדה בשניה האחרונה. תאכלס, בשבילנו הקהל זה אחלה. דנבר התחילה חזק בזכות פאמבל ושתי חטיפות של אלן והצליחה להחזיק מעמד ולהיות האחרונה על המגרש מול נסיון הקאמבק של הבילס שהצליחו לעלות ליתרון עם 2 דקות על השעון.
באפולו– ג'וש אלן הרע הגיע למשחק ונראה שזה לא עובר לו. באפולו חייבים להתעשת מהר אם הם רוצים סיכוי להשיג את מיאמי.
דנבר– ניכר שהשפעת האימון של שון פייתון מתחילה סוף סוף לתת את אותיותיה. אולי קצת מאוחר מדי השנה אבל מספיק כדי לקנות לו ולראסל ווילסון עוד שנה בהגה.

פעם שניה רצוף התמונה הזו, ג'וש אלן

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. עם איך שהבילס נראים הכי טוב להושיב את אלן בצד ולטנקק. אם הם בעיקר מפסידים עד סוף שנה אז אפשר לבחור 10

  2. תודה רביב. דובס עבר 6 קבוצות ב-11 חודשים, לפעמים צריך מזל ולפעמים גם לקבל הזדמנות אמיתית
    .
    https://youtu.be/zdTjGiUW2jM?si=pFks19HKUMDQmdt8
    .
    שלא לדבר על זה שהוא מדען טילים (עד כדי הכשרות מסוימות) שהשתתף בשתי התמחויות ב-NASA והשגיח על המראה אחת וסיים עם ציון לימודים מושלם

      1. אני מאוד נהנה מה-Rich Eisen Show, למרות שמקוצר זמן זה רק קטעים מסוימים שמעניינים אותי במהירות כפולה תוך כדי שאני עושה דברים אחרים 🙂

    1. יש עוד כמה קרבות מעניינים.
      הדרום פתוח בין 3 קבוצות (רעות, אבל כל אחת יכולה לקחת את הבית ואין חוק עדיין נגד קבוצות רעות בראש הבית)
      במערב יהיה קרב קשוח בין הניינרס לסיאטל על ראשות הבית שיקבע כנראה בשני המפגשים הכמעט צמודים שלהם בשלושה מחזורים הקרובים.
      במזרח אפשר לומר שדיי בטוח שהאיגלס יקחו, אבל שנה שעברה פילדלפיה חזרו מהביי עם ירידה זמנית ביכולת. אולי המומנטום יפגע.
      ובצפון מינסוטה יכולים בתאוריה לסכן את הדומיננטיות של הליונס.

      אבל הקרבות על שלושת מקומות הפלייאוף שלא מראשות הבית עדיין מאוד מעניינים.

  3. מסכים בקשר ל-ג'ושוע דובס . משחק מרתק בין קליבלנד לבולטימור, שתי קבוצות עם הסטוריה ארוכה של שנאה. התפלאתי על הנצחון המכריע של סן פרנציסקו על ג'קסונוויל. סיקור משחקים קצר וקולע. תודה

    1. אהלן מנחם.
      כל הבית הזה שונא אחד את השני בטירוף…..כמעט כמו כל בית בליגה 😂
      בסדרה how i met your mother מרשל ממיניסוטה, והוא לא מסוגל לשמוע על גרין ביי….
      היה פרק בעונה האחרונה שכעונש הוא היה חייב להסתובב עם cheese head על הראש.

      שנים אני אומר שהבית הכי מרתק זה NFC מזרח, בית חלש מאוד במשך שנים עם הבלחות של קבוצה טובה פה ושם, אבל כל משחק בבית בין הקבוצות מאוד מסקרן.

  4. יופי של סיכום, תודה
    משחק הריצה של הבנגאלס לא קיים ולא רק מהעונה, מה גם שזה מיקסון לבדו בלי רץ שני ראוי, והמחסור בא לידי ביטוי בעיקר במשחקים צמודים שצריך גם לדעת לשחק על השעון, בדיוק כמו המשחק השבוע.
    דאלאס זו אלופת העולם במשחקי ידידות גרסת הפוטבול.

  5. אחלה מחזור – ותודה על הסיקור.
    המשחק בדטרויט היה פצצה. לא הפסקתי לצחוק מהטירוף שהיה שם.
    מאוד נהניתי מקלבילנד מול בולטימור. אחלה משחק. היה נראה כאילו בולטימור תלעס ותירק את קליבלנד לכל הרוחות.
    אבל כמו שתמיד קורה בספורט שאנחנו אוהבים, מומנטום מומנטום מומנטום ! יותר מכל ספורט אחר.

  6. רבים תהו האם השינויים בחוקים שהורידו את מפלס האלימות המותרת לשחקנים ואפשרו לק״ב להתנהל כבובת חרסינה עדינה ישנו את אופי המשחק, והתשובה היא כמובן. בפוטבול, הדרך של קבוצה לשלוט בתוצאת המשחק היא תמיד דרך ההגנה, וברגע שאוסרים על שלל סוגי מגע ומונעים אפשרות לפרק את הק״ב מונעים מההגנות יכולת לכפות את עצמן על המשחק, והתוצאה היא משחקים נד-נד, ותוצאות אקראיות וטבלאות שמשתנות כל יומיים, זה מהנה מאוד לאוהד הנייטרלי, אבל זה כבר לא ממש פוטבול, ולראייה כל מני דיבורים על אלמנטים מטאפיזיים שחדרו למשחק. נכון שפוטבול מעולם לא היה שח עם גורילות אלא ספורט אמיתי, אבל כל ספורט מנסה להקטין את אלמנט הרנדומליות על ידי החוקים, אבל כמו שקורה בשאר הספורט האמריקני, השינויים באים על חשבון ההגנות, ובלי הגנות אז התוצאה זזה מפה לשם ומשם לפה והסיבה היחידה שקבוצה א׳ נצחה ולא קבוצה ב׳ היא שהמשחק נגמר אחרי 60 דקות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט