הנבחרים: סיכום חצי עונה ב-NFL/ שחר דלאל

השבוע הגענו לנקודת האמצע בעונה, אז ננסה לעשות סיכום קצר של מה שהיה עד עכשיו, עם נבחרי חצי העונה.

מאמן העונה – דן קמפבל (דטרויט ליונס)

אין הרבה מועדונים בעולם שסבלו כל כך הרבה שנים של חוסר הצלחה. זה כבר הגיע למצב בו היה נראה שכל ניסיון של הליונס להפוך דף נועד לכישלון קולסאלי ולמרות שידעו לבחור את השחקנים הנכונים בדראפט, ההפסדים רדפו אותם ולבסוף אותם שחקנים בחרו לפרוש טרם זמנם.

כל זה היה נכון עד שהגיע קמפבל. העונה הראשונה היתה זוועה, גם החצי הראשון של שנה שעברה, אבל מאז נראה שזאת הקבוצה הכי "לוחמת" בליגה, שלא מוותרת על שום פוזשן ועושה את הכל כדי לנצח. אבל יותר מהכל, הוא כנראה כבר הבטיח את אליפות ה-NFC צפון משהו שלא ראו בדטרויט מאז 1993 (אז הבית עוד נקרא NFC מרכז). אין ספק שהוא מאמן העונה מבחינתי.

שחקן ההתקפה של השנה – טייריק ביל (מיאמי דולפינס)

אמרו שהוא שחקן של שיטה ושלא יצליח להביא את היכולות שלו בפלורידה, לאחר שנפרד מפטריק מהומס, אבל היל הוכיח לכולם אחרת. כן, הוא לגמרי לא כוס התה של כולם, והמעשים שלו מחוץ למגרש תמיד ירדפו אותו, אבל כשהוא עולה על הדשא יש מעט מאוד שחקנים (אם בכלל) שיכולים לעצור אותו. האם הוא יגיע ל-2,000 יארד בסיום העונה? זה בהחלט נראה ככה.

שחקן ההגנה – מיילס גארט (קליבלנד בראונס)

כתבנו לא מזמן על מה שקורה בקליבלנד, ועל חוסר היכולת שלהם למצוא ק"ב שיוביל אותם קדימה. אז נכון, הבראונס ויתרו על מהומס (או מיטש טרוביסקי ) בשביל לבחור את גארט, אבל אם כבר לבחור שחקן הגנה, אז לפחות בזה הם עשו את הבחירה הנכונה. ההגנה של קליבלנד השנה ראשונה ברוב הקטגוריות, ואנחנו ממשיכים לשמוע את ההגדרה "היסטורית" בהקשר שלה ורק בזכותה הם עדיין במאבק הפלייאוף, אז אין ספק שאת התואר יהיה נכון לתת למנוע שמניע אותה.

רוקי השנה – סי ג'יי סטראוד (יוסטון טקסנס)

הרבה דיברו (גם אנחנו) על מחזור הק"ב של הדראפט האחרון, אך בעוד ברייס יאנג היה השם שכולם דיברו עליו, אצל סטראוד כולם ניסו למצוא חורים. יוסטון לא חשבו כך, עשו עליו "אול אין", בחרו בסגנון משחק שמתאים לו והם נהנים מהפירות. השנה של סטראוד היסטורית גם בקנה מידה אובייקטיבי, כאשר הוא מציג את אחת מעונות הרוקי הטובות אי פעם בעמדה. האם מצאנו את הכוכב הבא בעמדה?

*

משחק יום חמישי: קרוליינה פנת'רס (7:1) אצל שיקאגו ברס (7:2)

הטויילט בול של 2023. משחק שלא יעניין רבים מחוץ לאוהדי שתי הקבוצות (וגם אותם לא ממש) ועשוי להיות המשחק עם הרייטינג הנמוך ביותר מאז אמזון רכשו את זכויות השידור של משחקי יום חמישי (אם כי ראוי לציין שהם בחרו לוותר על הזכות להחליף אותו).

הפייבוריטית לזכיה במשחק הזה היא שיקאגו, שמארחת את המשחק ומגיעה נקייה יותר מפציעות. בעמדת הק"ב יפתח שוב טייסון באג'ט הרוקי המפתיע, לאחר שהרופאים לא הכשירו את ג'סטין פילד, והוא ינסה להימנע מלחזור על משחק ארבעת האיבודים מהשבוע שעבר. זה יהיה גם המפגש הראשון של הרסיבר די ג'יי מור עם קבוצתו לשעבר, לאחר שנשלח בטרייד עבור הבחירה הראשונה.

הצד השני ממשיכים לספור פציעות, כאשר שלושת שחקני ההגנה החשובים של קרוליינה – בראיין ברנס, ג'ייסי הורן וסי ג'יי הנדרסון – לא יופיעו למשחק, בעוד ההתקפה עדיין מנסה להסתגל מחדש, לאחר שהמאמן הראשי פרנק רייך ויתר על ניהול משחק ההתקפה.

הימור: משחק ששיקאגו חייבת לנצח, ולו רק בשל העובדה שהיא מחזיקה את בחירת הדראפט של קרוליינה, אז ניצחון לברס במשחק בלי הרבה נקודות…

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. יופי של טור, תודה
    המשחק של היום הוא שיעמום נבחר בפינצטה על ידי מישהו שרוצה יום חמישי פנוי, איזה משחק מיותר
    הבחירות הגיוניות בסך הכל, למאמן הייתי בוחר את ראיינס אבל גם קמפבל בחירה טובה

    1. אני לא אוהב לבחור MVP בשלב הזה של העונה, כי עוד הכל יכול להשתנות, אבל מסכים איתך ואולי הייתי מוסיף לרשימה את מק'קאפרי אם הניינרס יסיימו בראשות הNFC

  2. תודה שחר. אל תספידו את מהומס. נכון, הוא נותן עונה פח במונחים שלו, אבל יש לי תחושה שהצ'יפס יתחברו בחצי השני ואם זה יקרה מספר 15 יהיה שוב האחראי הראשי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט