מאת : יניב שושני ופריים-טיים זק

בשבוע שעבר כתבתי, די בבדיחות הדעת ובהתייחס להפתעות שליגת ה-NFL מספקת לנו מדי שבוע, את המשפט הבא : "כפי שהליגה נראית, כנראה שהמשמעות היא שהצ'יפס יפסידו השבוע (לדנבר…) והפנתרס יצברו את ניצחון הבכורה". ובכן, כנראה שהייתי צריך להתייחס לנבואות שלי קצת יותר ברצינות (ואם הייתי גם משקיע בהימור הזה, אולי להרוויח סכום לא מבוטל) שכן דנבר המדשדשת אכן ניצחה את האלופה קנזס סיטי וקרולינה הפתטית השיגה ניצחון מול יוסטון… לא שהיינו צריכים עוד הוכחה למידת אי הוודאות והתנודתיות ביכולת משבוע לשבוע שאנו רואים בליגה, אבל זו עוד דוגמה נחמדה לכך שאפילו הדבר הכי לא צפוי יכול לקרות בסופו של דבר.

חלק מהשינויים ביכולת של הקבוצות נובעת מפציעות וחילופים בסגל, כולל (ובעיקר) בעמדת הק"ב. המחזור הזה גבה מחיר יקר ממינסוטה (שאיבדה עד תום העונה את הק"ב קירק קאזינס, בנוסף להיעדרות המתמשכת של התופס ג'סטין ג'פרסון) ומהראמס (בה הק"ב מאט סטאפורד עשוי להיעדר מהמשחק השבוע). גם פיטסבורג (גם שם הק"ב קני פיקט נפצע ונטש, אם כי שיחק בהמשך ביום חמישי מול טנסי), ניו יורק (שם נפצע טיירוד טיילור, הק"ב המחליף של דניאל ג'ונס, שפצוע בעצמו) ואטלנטה (דזמונד רידר שספג זעזוע מוח) השלימו מחזור עגום מאד לקווטרבקים של הליגה. מצד שני, הדינמיקה הזו בסגלי הקבוצות נותנת הזדמנות לשחקנים צעירים להוכיח את עצמם – ואחרי המחזור הנוכחי תשעה (!) ק"ב רוקיס יוכלו לרשום בקורות החיים שלהם לפחות משחק אחד כק"ב פותח בליגה השנה. בשבוע שעבר (וגם במשחק ביום חמישי) ראינו את הק"ב הרוקי של הטייטנס וויל לוויס עולה למגרש (בעקבות הפציעה של הק"ב הוותיק ריאן טנהיל) ומפגין יכולת מרשימה. ימים יגידו אם הקבוצה מטנסי מצאה סוף סוף את הפרנצ'ייז ק"ב שלה, דבר שהיא מחפשת מאז שסטיב מקנייר (שהצטרף אליה עוד בגלגול הקודם שלה ביוסטון) עזב את הקבוצה ב-2005.

אגב שינויים בסגלי השחקנים של הקבוצות, הטרייד דדליין בא והלך – ובראיה כוללת, נראה כרגע שלא התבצעו שם מהלכים שישפיעו דרמטית על תמונת הפלייאוף, ובוודאי לא על מאזן הכוחות לשנים הבאות (בניגוד למשל לטרייד על כריסטיאן מקאפרי שהניינרס ביצעו באמצע העונה שעברה). גם העונה הניינרס היו פעילים בדדליין כשחיזקו את הפאס-ראש שלהם עם הבאתם של צ'ייס יאנג ורנדי גרגורי אבל סימני השאלה בהתקפה, שאכזבה בשבועות האחרונים, נשארו בעינם. מינסוטה הזעיקו את הק"ב ג'ושואה דובס (שהיה לא רע באריזונה) כתחליף חירום לקאזינס הפצוע. בפאלו ופילדלפיה חיזקו את הקו האחורי של ההגנה עם ראסול דאגלס וקווין ביארד, בהתאמה. וושינגטון המשיכה במכירת החיסול כשהעבירה את הפאס-ראשר מונטז סווט לשיקגו. ג'קסונוויל חיזקה את קו ההתקפה ואילו הצ'יפס והליונס הוסיפו תופסים לרוטציה. רוב השחקנים שעברו היו על חוזים שמסתיימים בסוף השנה, כך שלא היו מעורבות בטריידים בחירות גבוהות או תזוזות נוספות של שחקנים, ויש להניח שחלק מהשחקנים שהחליפו מדים עכשיו ימצאו בית חדש כבר בקיץ.

המחזור החל ביום חמישי במפגש בין פיטסבורג סטילרס וטנסי טייטנס, שתי קבוצות עם ק"ב צעירים ו(עדיין?) לא מוכחים. המשחק הסתיים בתוצאה:

פיטסבורג סטילרס (5- 3) – טנסי טייטנס (3- 5) 20 – 16

המשחק היה הפכפך, צמוד ועצבני, כאשר שתי הקבוצות מבצעות המון עבירות (בעיקר בהגנה). פיטסבורג בהובלת קני פיקט (שנראה כשיר לחלוטין למרות הפציעה שספג בשבוע שעבר) עלתה ליתרון מוקדם אך טנסי, בהובלת וויל לוויס הצעיר, שהציג שוב יכולת גבוהה, הצליחה להפוך את התוצאה ברבע השני וירדה למחצית ביתרון 13- 10. ברבע השלישי השיגה כל קבוצה שער שדה אך ארבע דקות לסיום הצליח פיקט למצוא באנד-זון את התופס העיקרי שלו, דיונטה ג'ונסון, והעלה את הסטילרס ליתרון. הניסיונות של טנסי להשיג ט"ד לקראת הסיום כשלו כשבדקה האחרונה לוויס מבצע את הטעות היחידה שלו במשחק ונחטף במסירה לאנד-זון.

פיקט השיג 160 יארד בלבד (וט"ד אחד, ללא חטיפה) כשדיונטה ג'ונסון מסייע לו עם 90 יארד באוויר וג'יילן וורן משלים אותם עם 88 יארדים על הקרקע. ג'ורג' פיקנס נעלם לחלוטין עם תפיסה אחת ללא התקדמות. אצל הטייטנס לוויס השיג 262 יארד (וחטיפה אחת) למרות לחץ כבד מהגנת פיטסבוג (4 סאקים) כשדרק הנרי מייצר 75 יארד על הקרקע.

להלן סקירה לקראת שאר משחקי המחזור. כל שעות המשחקים המצוינות הן לפי שעון ישראל (שעון הקיץ הסתיים גם בארצות הברית, ולכן חזרנו לשעות המשחקים הרגילות).

קנזס סיטי צ'יפס (6- 2) – מיאמי דולפינס (6- 2), פרנקפורט, ראשון 16:30

הצ'יפס הפסידו במפתיע לדנבר בשבוע שעבר, ודי ברור שללא התעלות של הצמד מהומס-קלסי הקבוצה מתקשה לנצח. משחק הריצה נבלם (שוב) על 62 יארד (מתוכם 20 של מהומס עצמו) ואף אחד מהתופסים (למעט הרוקי ראשי רייס שהשיג 56 יארד ב-4 תפיסות) לא הפגין יכולת גבוהה. מהומס נחטף פעמיים, הופל 3 פעמים והתקפת קנזס סיטי השיגה רק 9 נקודות (ו-0 ט"ד) מול הגנת דנבר הבינונית. מול תפוקה דלה כל כך גם ההגנה  – שנמצאת במקום השני בליגה כשהיא סופגת רק 16 נקודות למשחק – לא הצליחה לסייע. מהומס וקלסי יפיקו משחקים טובים יותר בהמשך אבל התקפה כה חד-ממדית תתקשה לנצח קבוצות טובות. לא נראה שחזרתו של התופס מקול הרדמן (שהגיע בטרייד בדדליין, אחרי שנחתך בעבר מהקבוצה) יהיה זה שישנה את המצב. שבוע החופש המתקרב חשוב כדי לנסות להשתפר, שכן אחריו מצפה לצ'יפס מפגש יוקרתי וקשה מול פילדלפיה.

מיאמי חזרה לנצח בשבוע שעבר, למרות שהפטריוטס החלשים מתחו אותם עד לרבע האחרון. הדולפינס ממשיכים לנצח באופן משכנע את קבוצות התחתית ולהפסיד לקבוצות הצמרת – כל 6 הניצחונות שלהם הושגו מול קבוצות במאזן שלילי. ההתקפה השיגה גם השבוע יותר מ-30 נקודות כשטואה טאגווילואה מייצר מעל 300 יארד באחוזים טובים, כשהוא נעזר בצמד המצוין טייריק היל וג'ייסון וואדל, שכל אחד מהם השיג מעל 110 יארדים. משחק הריצה היה מוצלח פחות הפעם כשרחים מוסטרט וחבריו השיגו פחות מ-80 יארד על הקרקע. ההגנה לא אותגרה יותר מדי ע"י התקפת ניו אינגלנד המדשדשת אבל היא תצטרך להיות טובה יותר מול התקפות מאוזנות וכישרוניות יותר. אחרי המשחק עם הצ'יפס יוצאת מיאמי לשבוע חופש שאחריו היא פוגשת 5 קבוצות עם מאזן חצוי ומטה, כך שהיכולת האמיתית שלה תיבחן ברצינות רק לקראת סוף דצמבר.

תחזית : מהומס וקלסי לא יחברו שני משחקים חלשים רצופים והגנת הצ'יפס (בראשות כריס ג'ונס) תפעיל הרבה לחץ על טואה. אני עדיין מאמין שהדולפינים הם "נמר של נייר" שלא מצליחים לבוא לידי ביטוי מול הקבוצות הטובות, ולמרות ההפסד התמוה בשבוע שעבר, הצ'יפס היא אחת הקבוצות הללו. כשהם משחקים ב"ארוהד" הביתי והגועש, הצ'יפס ינצחו בהפרש של 5 נקודות במשחק צמוד ומרתק בו יעלו הרבה נקודות על הלוח.

קליבלנד בראונס (3-4)  – אריזונה קרדינלס (7-1), קליבלנד, ראשון 20:00

הבראונס חוזרים הביתה אחרי שני משחקים, למשחק שהם חייבים לנצח מול הקרדינלס החלשים. דשון ווטסון אמור לחזור לאחר העדרות של שלושה משחקים, אבל הוא עדיין בספק, כך שאולי נמשיך לראות את פי ג'יי ווקר כקווטרבק פותח. בשלושת המחזורים האחרונים, חזרו הבראונס להתבסס על משחק הריצה שאפיין אותם בשנים האחרונות, ובהסתמך על כך שהגנת הריצה של הקרדינלס היא אחת מהגרועות בליגה, ניתן להעריך שמגמת הריצה תמשיך, גם אם ווטסון יחזור. הגנת הבראונס ממשיכה להיות מהמובילות בליגה, והיא ספגה הכי מעט יארדים כוללים. הבעיה היחידה בהגנה היא ספיגת יותר מידי ט"ד בריצה בשליש האחרון של המגרש, ומול הקרדינלס זה בהחלט יכול להשפיע על מהלך המשחק.

באריזונה כנראה "נבהלו" מהניצחון היחידי של הקבוצה, אז הם העבירו את הקווטרבק ג'ושוע דובס לווקינגס בעבור נזיד עדשים (בחירת דראפט סיבוב שישי), ועד שקיילר מורי יתאושש מפציעתו, הרוקי קלייטון טיון יהיה הקווטרבק הפותח של הקבוצה. גם המשחק הקרקעי של הקרדינלס נפגע מהטרייד, היות ודובס היה חלק אינטגרלי ממשחק הריצה, ואף מוביל את הקבוצה בט"ד על הקרקע. בהגנה אין צורך לשום טרייד משום שהיא משחקת לא טוב, וממוצע ספיגה של כמעט 30 נקודות בחמשת המשחקים האחרונים הוא גבוה מידי, אלא אם אתה מעוניין בבחירת הדראפט הראשונה.

נתון מעניין – לקליבלנד 17 איבודי כדור, הכי הרבה בליגה.

תחזית – רצה הגורל ומשחק הבכורה של קלייטון טיון יהיה מול מיילס גארט ושות', כך שניצחון של הקרדינלס תהיה הפתעה מרעישה. אנחנו נלך עם ניצחון של הבראונס, רגע לפני מלחמת העולם מול הרייבנס.

אטלנטה פלקונס (4- 4) – מינסוטה ויקינגס (4- 4), אטלנטה, ראשון 20:00

לפלקונס נמאס מהיכולת החלשה של דזמונד רידר (שגם ספג זעזוע מוח בשבוע שעבר) והקבוצה הודיעה שבמחזור הקרוב (וכנראה גם בהמשך) יפתח טיילור היינקי בעמדת הק"ב, לאחר ששיחק לא רע כשהחליף את רידר בהפסד לטנסי. הקבוצה מציגה מאזן סביר של 4- 4 והיא עדיין נמצאת במרוץ לראשות בית ה-NFC דרום החלש. ביז'אן רובינסון וטיילר אלג'יר מייצרים התקפת ריצה טובה (125 יארד למשחק, מקום 10) וההגנה סופגת רק 20 נקודות למשחק (מקום 14) כך שיש מקום לקוות שעם משחק מסירה יעיל, שיצליח להפיק תוצרת טובה יותר מהתופס דרייק לונדון והטייט-אנד קייל פיטס, אטלנטה תוכל להשיג את המקום הראשון בבית ולהגיע לפלייאוף. היינקי יהיה זה שיצטרך להביא אותה לשם, והדרך מתחילה היום במשחק הבית מול מינסוטה.

מינסוטה הייתה במומנטום חיובי במהלך אוקטובר, למרות פציעתו של התופס הכוכב ג'סטין ג'פרסון. הקבוצה ניצחה 4 מ-5 משחקיה האחרונים אך אז ספגה מכה קשה כשהק"ב קירק קאזינס נפצע וסיים את העונה. בטרייד דדליין הביאה הקבוצה את ג'ושוע דובס, שהיה לא רע כששיחק במקום קיילר מאריי הפצוע באריזונה. דובס יצטרך להתאים את עצמו להתקפה חדשה (שנמצאת בהרכב חסר) – סיטואציה לא אידיאלית, במיוחד כשאין לו התקפת ריצה משמעותית להישען עליה (הקבוצה משיגה 73 יארד למשחק על הקרקע – מקום 31). בכל מקרה, במשחק היום יפתח הרוקי ג'ארן הול. ההגנה מפתיעה לטובה (בוודאי ביחס לשנים קודמות) וסופגת רק 20.3 נקודות למשחק (מקום 15) אך ללא קאזינס וג'פרסון ההתקפה תתקשה להתמודד מול הגנות טובות ולהישאר במרוץ לפלייאוף.

תחזית : היינקי הוא שדרוג ביחס לרידר והגנת אטלנטה תקשה מאד על הול, במשחקו הראשון כק"ב פותח בליגה. המשחק יהיה צמוד עם סקור נמוך והרבה טעויות משני הצדדים. בסיומו הביתיות והניסיון של היינקי יכריעו, אטלנטה תנצח בהפרש של 8 נקודות ותעלה למאזן חיובי.

גרין ביי פאקרס (5-2)  – לוס אנג'לס ראמס (5-3), גרין ביי, ראשון 20:00

מאבק בין שתי קבוצות שפתחו בצורה סבירה את העונה, אפילו באופן מפתיע יחסית להערכות טרום העונה, אבל מאז הולכות ומאבדות גובה ויכולת.

הפאקרס רושמים כבר ארבעה הפסדים ברציפות, וההתקפה הולכת ודועכת ככל שהזמן חולף. הקווטרבק ג'ורדן לאב לא מצליח לשחזר את היכולת שהציג בשני המחזורים הראשונים, משחק הריצה לא יציב ובטח לא מבריק, והפאקרס לא עוברים את רף 20 הנקודות בחמשת המשחקים האחרונים. הישועה לא מגיעה מההגנה, שסובלת מהגנת ריצה חלשה מאוד, ואלמלא הגנת מסירה טובה המצב היה אפילו גרוע יותר.

גם הראמס כבר עם שלושה הפסדים בארבע המשחקים האחרונים, רק שפה נראה שזה יותר שאלה של לוח משחקים קשה, והראמס טובים יותר מהמאזן שלהם. לקווטרבק מת'יו סטאפורד לא יהיה קל מול הגנת המסירה של הפאקרס, לכן הראמס יצטרכו לקבל תפוקה מחולית הריצה, שתחסר עקב פציעות את שני הרצים הבכירים, ואת קאם אייקרס שהספיק לעבור לוויקינגס בחלון ההעברות. הגנת הראמס מגלה יכולת בינונית למדי במהלך העונה, אבל לא נראה שהתקפת הפאקרס תאתגר אותה יותר מידי.

נתון מעניין – לראמס יש רק פאמבל אחד העונה, הכי קצת בליגה.

תחזית – התמודדות מעניינת ושוות כוחות בין שתי קבוצות שלא יגיעו לפלייאוף השנה, וגם לא לבחירות דראפט גבוהות. נהמר על ניצחון של האורחים מלוס אנג'לס, ואפילו על משחק ריצה סביר שלהם.

בולטימור רייבנס (6- 2) – סיאטל סיהוקס (5- 2), בולטימור, ראשון 20:00

הרייבנס כבר סופרים 3 ניצחונות רצופים (כולל אחד מרשים במיוחד על הליונס) ונראה ששמו מאחוריהם את ההפסד הכואב ליריבה המרה פיטסבורג בתחילת החודש. לאמאר ג'קסון מייצר 220 יארד למשחק ב-70% השלמה, 9 ט"ד מול 3 חטיפות בלבד ומוסיף 48 יארד למשחק על הקרקע. גאס אדוורדס מתאקלם בעמדת הרץ המוביל (השיג 80 יארד על הקרקע מול אריזונה), והתופס הרוקי זאי פלאוורס ממשיך להפתיע לטובה עם כמעט 60 יארד למשחק. עם זאת, החלק החזק באמת בקבוצה הוא ההגנה, שמובילה את הליגה כשהיא סופגת רק 15 נקודות למשחק. היא מובילה את הליגה גם בסאקים (3.9 למשחק) כך שלג'ינו סמית מסיאטל לא מחכה השבוע משחק מהנה במיוחד השבוע. הרייבנס מובילים בבטחה את בית ה-AFC צפון ונראים כרגע כקבוצה הקשוחה והיעילה ביותר ב-AFC, שאף אחד לא יופתע אם תגיע רחוק מאד בפלייאוף.  

הסיהוקס, די במפתיע, מצאו את עצמם בראשות בית ה-NFC מערב בעקבות רצף ההפסדים של הניינרס. ההתקפה המגוונת והטובה של סיאטל הצליחה להפיק 24 נקודות מול ההגנה הקשוחה של קליבלנד בניצחון בשבוע שעבר, כשגם משחק הריצה (עם 114 יארד, בראשות קנת ווקר) וגם משחק המסירה (סמית עם 254 יארד ו-2 ט"ד, למרות 2 חטיפות) היו אפקטיביים. ההגנה מפתיעה לטובה (ומשתפרת מאד בשבועות האחרונים) כשהיא סופגת פחות מ-20 נקודות למשחק (מקום 11) וטובה במיוחד נגד הריצה (97 יארד ליריבה, מקום 8) – אך היא רעה מאד באנד-זון שבו היא סופגת ט"ד ב-77% מהפעמים שהיריבה מגיעה לקרבת קו השער (מקום 30). סיאטל תקווה להמשך הדשדוש של סן פרנסיסקו כדי להגיע לפלייאוף מעמדה טובה יותר – אם כי נראה שהיא תגיע לשם בכל מקרה, בהתחשב בחולשת מרבית הקבוצות ב-NFC.

תחזית : הסיהוקס היא קבוצה טובה ומאוזנת, אך היא לא נמצאת ברמה וביכולת שהרייבנס מפגינים בשבועות האחרונים ולכן לא תעמוד בפני המומנטום והעוצמה של בולטימור. הגנת בולטימור תתקוף את סמית מהרגע הראשון, ואילו לאמאר ג'קסון יניע את ההתקפה בעיקר דרך האוויר כדי לא להתמודד עם הגנת הקרקע הטובה של סיאטל. הרייבנס יעלו ליתרון מוקדם וישמרו עליו עד לסיום כדי להשיג ניצחון ביתי חשוב בהפרש של 10 נקודות. סיאטל תחזור הביתה עם לא מעט חומר למחשבה.

יוסטון טקסנס (4-3)  – טאמפה ביי באקנירס (4-3), יוסטון, ראשון 20:00

מפגש מסקרן בין שתי קבוצות בעלות מאזן זהה, וזקוקות לניצחון באם הן רוצות לשמור על שאיפות פלייאוף כלשהן.

יוסטון היא אחת מההפתעות המרעננות של הליגה עד כה, עם שיפור ניכר מהיכולת של שלוש השנים האחרונות. הקווטרבק הרוקי סי ג'יי סטראוד מוביל התקפת מסירה סולידית, שלא מבריקה יותר מידי אך גם ממעטת לבצע טעויות, ולמרות שמשחק הריצה עדיין טעון שיפור, רואים שזאת התקפה שונה ממה שהתרגלנו לראות ביוסטון בשנים עברו. בהגנה השיפור הוא אפילו גדול יותר, והיא מדורגת שמינית בליגה כולה, התקדמות מטאורית להגנה שדשדשה במרתפי הליגה זמן רב.

בטמפה ראינו שתי קבוצות השנה, אחת רשמה מאזן של 1-3 עד שבוע החופש במחזור החמישי, וקבוצה שניה שרושמת שלושה הפסדים רצופים, עם צניחה חופשית בגזרת ההתקפה. הקווטרבק בייקר מייפילד כבר עשה סימנים של קאמבק מרשים, רק בשביל לחזור לבינוניות שאפיינה אותו, ויחד איתו כל ההתקפה רושמת צעד אחד לאחור במחזורים האחרונים, ונופלת למיקום 28 בליגה. בהגנה המצב יציב יותר, אבל משחק הלחץ על קווטרבק היריבה לא טוב, דבר שיכול לפגוע בבקאנירס מול קבוצה כמו הטקסנס.

נתון מעניין – לטקסנס יש רק ארבעה איבודי כדור השנה, הכי קצת בליגה.

תחזית –  זה מרגיש כמו שיוסטון זאת קבוצה במגמת עליה, לעומת טמפה שנמצאת בירידה. אז אנחנו נלך על ניצחון של הטקסנס, וחזרה למאזן חצוי, בפעם השלישית העונה.

ניו אורלינס סיינטס (4- 4) – שיקגו ברס (2- 6), ניו אורלינס, ראשון 20:00

ניו אורלינס ניצחה את הקולטס בשבוע שעבר וחזרה למאזן חצוי, שמשאיר אותה בראשות בית ה-NFC דרום (ביחד עם אטלנטה). דרק קאר שיחק היטב ונעזר במשחק מפלצתי של ראשיד שאהיד הצעיר שהשיג 153 יארד (וט"ד) ב-3 תפיסות בלבד. שאהיד, ביחד עם מייקל תומאס הוותיק וכריס אולבה מייצרים בנק מטרות איכותי ומגוון לקאר. אלווין קמארה מפגין יעילות ו-ורסטיליות מאז חזר להרכב (110 יארדים כוללים מול אינדיאנפוליס). למרות כל זאת, ההתקפה עדיין לא יציבה וסובלת מעליות (38 נקודות מול הקולטס) וירידות (13 נקודות בלבד מול יוסטון). ההגנה יציבה קצת יותר וסופגת 19.3 נקודות למשחק (מקום 9) אם כי גם היא ספגה מעל 30 נקודות בשני המשחקים האחרונים. נראה שהקבוצה עדיין בתהליך של גיבוש ומציאת זהות – בתקווה למצוא אותה לפני שעוד עונה תלך לאיבוד.

העונה של שיקגו כבר גמורה, בוודאי אחרי ההפסד לצ'רג'רס בשבוע שעבר והיא כבר נערכת לעתיד – דבר שהחל בטרייד ואח"כ בסגירת חוזה רב שנתי לפאס-ראשר מונטז סווט שמגיע מוושינגטון. הק"ב ג'סטין פילדס עדיין פצוע ובמקומו ימשיך לשחק טייסון באג'נט שנחטף פעמיים במשחק מול לוס אנג'לס. משחק הריצה של הקבוצה, ללא פילדס, ממשיך להיות חלש (73 יארד מול הצ'רג'רס) וכך קשה מאד להשיג נקודות, אפילו מול הגנות חלשות כמו זו של לוס אנג'לס. ההגנה סופגת מעל 27 נקודות למשחק (מקום 28) כשהיא מצוינת מול הריצה (מאפשרת רק 79 יארד, מקום 3) אך רעה מאד מול המסירה, כשהיא אחרונה בליגה בכמות סאקים (1.3 למשחק) – כך שיש ערך משמעותי ליכולת ולתרומה של המצטרף החדש סווט שרשם עד כה (בוושינגטון) 6.5 סאקים משל עצמו.

תחזית : הגנת ניו אורלינס תחזור לכושרה הטוב מול ההתקפה התקועה של שיקגו. הגנת המסירה של הברס תתקשה להתמודד מול קאר וחבורת התופסים שלו. ניו אורלינס בבית תעלה ליתרון נוח ותשייט לניצחון ברור בהפרש של 12 נקודות שיעלה אותה למאזן חיובי וישאיר אותה בראשות בית הדרום.

ניו אינגנלד פטריוטס (6-2)  – וושינגטון קומנדרס (5-3), פוקסברו, ראשון 20:00

אחרי הניצחון המפתיע והדרמטי על הבילס, חזרו הפטריוטס לסורם, השיגו פחות מעשרים נקודות בפעם השישית העונה, חטפו יותר מעשרים נקודות בפעם השביעית, וימיו של ביל בליצ'ק כמאמן ראשי נראים ספורים מתמיד. הפטריוטס מתחילים להפנים את מצבם כאחת מהקבוצות הגרועות בליגה, ותהליך הבניה מחדש הוא בלתי נמנע, כנראה מייד בתום העונה. מעמדו של מי שהיה אמור להיות קווטרבק העתיד, מאק ג'ונס, אינו ברור כלל, ומאזן של 9 ט"ד מול 8 חטיפות לא ממש עוזר לו להיראות טוב. ההגנה המפוארת של הפטריוטס גם היא בתהליך שקיעה, וגם פה יצטרכו לבצע חריש עמוק לשיפור המצב.

וושינגטון בכלל לא המתינה לסיום העונה, והתחילה (שוב) בתהליך פירוק ובניה מחדש. שני שחקני ההגנה מובילים הועברו בתמורה לבחירות דראפט עתידיות, וגם פה כנראה צוות האימון לא ימשיך בתפקידו עם סיום העונה, או אולי אפילו עוד לפני. אם היינו יכולים לשאת עצות לצוות האימון של הקומנדארס, ההמלצה היתה לטפל קודם כל בקו הקדמי של ההתקפה, שספג כבר כמות אדירה של 41 סאקים, ועוד הזרוע נטויה…

נתון מעניין – הקומנדרס אחרונים בליגה במספר ניסיונות ריצה.

תחזית – במשחק שיתנהל רובו באוויר, להגנת הפטריוטס יש יתרון קטן, שלהערכתנו גם יכריע את המשחק לטובתם. ניצחון לניו אינגלנד, ושתי הקבוצות יהיו במאזן זהה.

קרולינה פנתרס (1- 6) – אינדיאנפוליס קולטס (3- 5), שרלוט, ראשון 23:05

קרולינה השיגה סוף סוף את ניצחון הבכורה שלה מול יוסטון, כשברייס יאנג משחק היטב (235 יארד באחוזים טובים, ט"ד וללא חטיפה) למרות שספג 6 סאקים, מה שמראה שהבעיות בקו הקדמי לא נפתרו. גם משחק הריצה עדיין ממש לא שם (44 יארד בלבד על הקרקע בפחות מ-2 יארד למהלך מול הטקסנס). הניצחון הושג בזכות היכולת של ההגנה להגביל את סטראוד (הק"ב של יוסטון) ל-140 יארד בלבד, ולמנוע ממנו מהלכים גדולים. השבועות הקרובים יראו אם השיפור ביכולת של יאנג ובעמידות ההגנה (שמדורגת במקום ה-30 עד כה) נמשך גם מול יריבות קצת יותר חזקות מיוסטון, ובכל מקרה כנראה שהקבוצה תסיים עם אחד המאזנים הגרועים בליגה אבל לפחות הפנתרס הצליחו להימנע מלהירשם בספרי ההיסטוריה כקבוצה הרביעית בעידן הסופרבול שסיימה עונה מלאה ללא ניצחון.

הקולטס ספגו עוד הפסד, השלישי ברציפות עם גרדנר מינשו כק"ב הפותח, הפעם לניו אורלינס. לאחר פתיחה אופטימית של העונה, עם יכולת מבטיחה של הק"ב הרוקי אנתוני ריצ'רדסון (שלא יחזור כנראה לשחק העונה), הקבוצה רואה מאז שהוא נפצע את העונה הנוכחית הולכת לאיבוד. מינשו מייצר הרבה יארדים באוויר אך גם עושה הרבה טעויות (5 חטיפות ב-3 משחקים), והקו הקדמי שלו לא עוזר לו כשהוא מופל 3 פעמים במשחק באותה תקופה. יש לומר שגם אם מינשו היה משחק טוב יותר, היה לו קשה מאד לנצח עם הגנה שסופגת באותם 3 הפסדים 38 נקודות למשחק. הקולטס הרחק מאחורי ג'קסונוויל בבית ה-AFC דרום ובאופן כמעט ודאי יראו את הפלייאוף בטלוויזיה. הם יתמקדו בהחלמה המהירה של ריצ'רדסון ובנית קו קדמי התקפי וסגל הגנתי טובים יותר שיאפשרו להם לייצר רושם ומאזן חיוביים יותר בשנה הבאה.

תחזית : משחק די חסר חשיבות בין שתי קבוצות שמעשית כבר סיימו את העונה. לקולטס עוד יש תקוות לחזור לתמונה אבל ההגנה שלהם היא הגרועה בליגה ותיתן לברייס יאנג עוד הזדמנות להוכיח שהבחירה בו במקום הראשון בדראפט לא היתה טעות. הגנת הפנתרס המשתפרת תקשה על מינשו שימשיך לעשות שגיאות. בסיום המשחק החלש והמבולבל, קרולינה תנצל את הביתיות ותצבור ניצחון נוסף בהפרש של 3 נקודות.

פילדלפיה איגלס (1-7)  – דאלאס קאובויס (2-5), פילדלפיה, ראשון 23:25

המחזור התשיעי מזמן לנו התנגשות אדירים בבית המזרחי של ה- NFC, בין שתי קבוצות שלא סובלות אחת את השניה, ושתיהן טוענות לכתר הבית.

פילדלפיה מגיעה להתמודדות עם מאזן כמעט מושלם, וכאחת הקבוצות הטובות בליגה, אולי הטובה ביותר ב- NFC. התקפת האיגלס מדורגת שלישית בליגה, עם איזון טוב בין ריצה למסירה, וקו קדמי דומיננטי למדי, גם אם לא מושלם. הקווטרבק ג'יילן הארטס הוא דוגמא טובה לכך, כאשר מלבד 13 ט"ד במסירה, יש לו גם 6 ט"ד בריצה (הכי הרבה לקווטרבק), בעיה רצינית להגנות שלא מצליחות לדעת מהיכן "הרעה" תגיע. כלים נוספים בארסנל ההתקפי של האיגלס, הם הרץ האחורי דאנדרה סוויפט, שהגיע בפגרה מהליונס והשתלב היטב בקבוצה, וכמובן התופס הוירטואוז איי ג'יי בראון, שממשיך לקלוט כדורים בלתי אפשריים. בהגנה המצב פחות מזהיר, בעיקר בגלל הגנת המסירה. בעוד שהגנת הריצה היא הטובה בליגה, ממש חומה בצורה, הרי שהגנת המסירה טובה הרבה פחות, ולמרות כמות סאקים מכובדת, רוב היארדים והט"ד שפילדלפיה סופגת מגיעים באוויר, סימן לבעיה רצינית בקו האחורי.

מי שאמור לנצל את הבעיה של האיגלס הוא הקווטרבק של דאלאס, דאק פרסקוט, והוא מגיע מלא ביטחון אחרי תצוגת שיא בניצחון המוחץ על הראמס, עם התופס מספר אחד שלו סי די לאמב. גם משחק הריצה יצטרך להיות בשיאו, והרץ טוני פולארד חייב להתעורר מהתנומה שאחזה בו במחזורים האחרונים, ולתת תפוקה גבוהה יותר בדומה לשלושת המחזורים הראשונים. גם הקו הקדמי של הקאובויס יעמוד במבחן לא פשוט מול הגנה שיודעת ללחוץ טוב, ובמחזורים האחרונים קו זה סופג יותר סאקים מאשר תחילת העונה, לא בשורה משמחת לקראת היריבה הגדולה מעיר האחווה.

הגנת הקאובויס חזקה מאוד השנה, אבל בהתמודדות היחידה שלה עם התקפת ריצה מתוחכמת היא כשלה (מול הניינרס), ובדאלאס יצטרכו לחשוב טוב טוב איך הם עוצרים את הריצות הקצרות אך הקטלניות של הארטס, ובמקביל למנוע ממנו את המסירות הארוכות הקטלניות לא פחות.

נתון מעניין – האיגלס השיגו 224 נקודות השנה, רק הדולפינס השיגו יותר נקודות מהם (271).

תחזית – לאיגלס אכן יש בעיה בהגנה כנגד התקפת המסירה, אבל יש להם מספיק כלים הגנתיים והתקפיים בכדי לפצות על כך. נלך על ניצחון חשוב של האיגלס, מול המתחרים הראשיים שלהם על רשות הבית המזרחי.

לאס ווגאס ריידרס (3- 5)– ניו יורק ג'יאנטס (2- 6), לאס ווגאס, ראשון 23:25

אחרי שני הפסדים רצופים (כולל אחד מביש במיוחד לשיקגו), הריידרס ביצעו מהפך ניהולי נדיר יחסית באמצע העונה כשפיטרו את המאמן ג'וש מקדניאלס וגם את ה-GM דייב זיגלר. במקביל הם החליטו לספסל את הק"ב ג'ימי גארופולו לטובת הרוקי איידן אוקונל. כל השינויים הללו מסמנים שהקבוצה מלאס ווגאס החליטה לוותר על העונה הזו ולהתחיל לתכנן כבר מעכשיו את העונה הבאה. הם יוכלו לקחת לשם הגנת מסירה טובה (פחות מ-200 יארד למשחק, מקום 9), את הפאס ראשר המצוין מקס קרוסבי וזהו, פחות או יותר. התקפת הריצה היא הגרועה בליגה (70 יארד למשחק), התופס הבכיר דבונטה אדאמס כנראה יעזוב ואת מרבית הסגל, מעמדת הק"ב ומטה, יהיה צורך לבנות מחדש. האוהדים בלאס ווגאס לא יזכו לראות עוד הרבה ניצחונות עד תום העונה.

גם הג'יאנטס חווים עונה חלשה מאד, בוודאי ביחס לציפיות המוקדמות. אחרי הפסד במשחק איום ונורא בדרבי של ניו יורק הם יורדים למקום האחרון בבית ה-NFC מזרח. הקבוצה "השיגה" רק 7 (!!) יארדים במסירה מול הג'טס ואלמלא סקון ברקלי שהחזיק לבדו את התקפת הקבוצה עם 128 יארד על הקרקע ההשפלה היתה גדולה עוד יותר. הקבוצה "הצליחה" לאבד יתרון בשנייה האחרונה ולהפסיד בהארכה בהפרש של 3 נקודות. זיכרונות הפלייאוף מהשנה שעברה יישארו עמוק בארון וגם הג'יאנטס יצטרכו להבין אילו שינויים הם צריכים לבצע בפגרה. בנוסף למשחק ריצה טוב (כשסקון ברקלי בריא), גם בניו יורק הגנת המסירה (211 יארד, מקום 12) היא נקודת חוזק יחסית. לעומת זאת, בהגנת הריצה וכמובן בהתקפת המסירה (מדורגת אחרונה בליגה עם 155 יארד למשחק), כולל כמובן בעמדת הק"ב, יידרשו שינויים משמעותיים.

תחזית : עוד משחק חלש ולא אטרקטיבי בין שתי קבוצות שוויתרו על העונה כמעט רשמית. לא ברור עדיין מי יהיה הק"ב הפותח של ניו יורק במשחק, אך בכל מקרה שתי ההתקפות חלשות מאד – למעט משחק הריצה של ניו יורק שייתקל בהגנת ריצה רעה של לאס-ווגאס. העימות הזה יכריע את המשחק. המשחק הזה לא יהיה נורא לצפייה כמו הדרבי של ניו יורק מהמחזור הקודם אך לא יתעלה לרמה גבוהה ויסתיים בסקור נמוך מאד. ניו יורק תנצח בהפרש של 7 נקודות ותציל מעט מהכבוד שלה.

סינסנטי באנגלס (3-4)  – בפאלו בילס (3-5), סינסנטי, הלילה בין ראשון לשני 03:20

משחקי יום ראשון ננעלים במשחק סופר מעניין וסופר חשוב, בין שתיים מהקבוצות החזקות ביותר ב- AFC.

כמו עוף החול האגדי, הבאנגלס עשו להם מנהג לחזור לחיים אחרי שהכניסו את עצמם עמוק לקבר, והנה הם שוב במירוץ הפלייאוף וראשות הבית הצפוני. הקווטרבק ג'ו בורו משאיר מאחוריו את היכולת הגרועה מארבעת המחזורים הראשונים, ושיתוף הפעולה שלו עם התופס ג'אמאר צ'ייס חוזר להיות בלתי עציר כמעט. הפעם מחכה להם ההגנה הקשוחה של הבילס, אבל בורו הראה מול הניינרס שהוא מסוגל להתמודד עם ההגנות החזקות ביותר.

גם בהגנה הבאנגלס מראים שיפור גדול בשלושת המחזורים האחרונים, והדיפנסיב אנד טריי הנדריקסון נכנס לכושר שהביא אותו לשני פרובולים רצופים. הבאנגלס יצטרכו אותו בכושר שיא על מנת להגביל את צעדיו של ג'וש אלן, תרתי משמע.

הקווטרבק ג'וש אלן והבילס עדיין מראים יכולת טובה, אבל לפרקים משהו חורק בקבוצה, ועולות התהיות האם הם מסוגלים ללכת את כל הדרך. שיתוף הפעולה של אלן עם התופס סטפון דיגס מניב לא מעט נקודות ויארדים, אבל מול הבאנגלס הבילס צריכים להפעיל יותר את הרץ האחורי ג'יימס קוק, ולנצל את חולשת הגנת הריצה של סינסנטי.

בהגנה כאמור הבילס יצטרכו לשבור את הראש איך לעצור את בורו וצ'ייס, ולשם כך יצטרכו להפעיל לחץ בלתי פוסק על הקו הקדמי של הבאנגלס שלושת שחקני הקו הקדמי המצטיינים שלהם, אד אוליבר, איי ג'יי אפנזה ומעל כולם לאונרד פלויד.

נתון מעניין – הרייטינג הממוצע של בורו בארבעת המשחקים הראשונים היה 69.55, ובשלושת המשחקים האחרונים הרייטינג הממוצע קפץ ל- 110.4(!).

תחזית – אחד מאותם משחקים ששווה לקום באמצע הלילה עבורם, ולך תדע מי תנצח. אנחנו נלך עם המומנטום של הבאנגלס שיביא להם את הניצחון הנכסף, ויחזיר אותם סופית למאבק על ראשות הבית והפלייאוף.

ניו יורק ג'טס (4- 3) – לוס אנג'לס צ'רג'רס (3- 4), ניו יורק, הלילה בין שני לשלישי, 03:15

הג'טס הצליחו לסחוט ניצחון מול הג'יאנטס בהארכה לאחר שער שדה שהשווה את התוצאה בשנייה האחרונה. התקפת הקבוצה שוב חרקה  – גם באוויר (זאק ווילסון השלים פחות מ-50% ממסירותיו) וגם על הקרקע (הקבוצה השיגה רק 58 יארדים בריצה ב-2.6 יארד לניסיון). מי שהציל אותם והביא את הניצחון (חוץ מהתקפת הג'יאנטס האומללה…) היתה שוב הגנת הברזל של הקבוצה שאמנם אפשרה לסקון ברקלי וחבריו להשיג מעל 200 יארד על הקרקע אך בלמה לחלוטין את התקפת המסירה (הגי'אנטס צברו רק 7 יארדים באוויר ב-14 ניסיונות). הגנת הג'טס סופגת רק 18 נקודות למשחק (מקום 8) וההישג גדול הרבה יותר בשל חולשת ההתקפה שמשאירה אותם המון זמן על המגרש (55%, מקום 2 בליגה). בהתקפה גארט ווילסון ובריס הול עושים כמיטב יכולתם אך הקבוצה משוועת ליכולת טובה יותר בעמדת הק"ב כדי למצות את הפוטנציאל שלה.

הצ'רג'רס ניצחו בקלות את שיקגו בשבוע שעבר אבל עדיין נמצאת במאזן שלילי ומפגינה יכולת מאד לא יציבה. ההתקפה אמנם מציגה מספרים טובים (25 נקודות למשחק, מקום 9) אך נעצרה על 17 נקודות מול ההגנות החזקות של דאלאס וקנזס סיטי. ג'סטין הרברט משחק היטב כמעט מדי שבוע (270 יארד למשחק ב-69% השלמה, 13 ט"ד מול 4 חטיפות ורייטינג של 101) וקינן אלן נותן תרומה יציבה של 91 יארדים למשחק באוויר, אך הקבוצה סובלת מהיעדר תופס אמין נוסף ומשחק מסירה שתלוי מאד במצב כושרו ובריאותו של אוסטין אקלר. ההגנה היא כרגיל הבעיה הגדולה של הקבוצה כשהיא סופגת 24 נקודות למשחק (מקום 24) והיא הגרועה בליגה כנגד המסירה (כמעט 300 יארד למשחק). הצ'רג'רס נראים כמו העתק נחות של מיאמי – קבוצה עם התקפה טובה והגנה רעה, שמצליחה להכריע קבוצות תחתית אך נכנעת ללא תנאי לקבוצות החזקות של הליגה.

תחזית : למרות שבאופן מפתיע המאזן של הג'טס טוב יותר, לוס אנג'לס היא הקבוצה המוכשרת ובעלת היומרות מבין השתיים. זהו משחק קלאסי של התמודדות בין ההתקפה החזקה של הצ'רג'רס להגנה העקשנית של הג'טס. אני מערך שהרברט, בסיועם של אלן ואקלר, יצליח לייצר מספיק נקודות כדי לאפשר להגנה שלו להכריע את המשחק. הג'טס לא יתקדמו על הקרקע מול הגנת הריצה הטובה של לוס אנג'לס, מה שיאפשר לחליל מאק וגו'אי בוסה להפעיל הרבה לחץ על ווילסון חסר האונים. ניו יורק יישארו קרובים אך בתום המשחק הצ'רג'רס ינצחו בהפרש של 4 נקודות ויגיעו למאזן חצוי.