בדיוק היום לפני שנה, נשבע, החלטנו לקחת את הילדים לראשונה לחוג שחייה. הקטן היה בן 4 חודשים, הגדול בן 3 וקצת. שניהם היו עייפים ורעבים ולא הבינו מה נפלנו עליהם. אף אחד לא נהנה. הגדול אפילו הכריז חגיגית שיותר הוא לא חוזר לבריכה. רצוצים בסוף ערב של אחת מההרדמות הקשוחות שידענו, התיישבתי ליד אשתי על הספה ואמרתי, "טוב, ניסינו. אין לי כוח לזה שוב בשבוע הבא".

אשתי, החכמה בנשים, ענתה: "אני לא יכולה להכריח אותך, אבל אני חושבת שזה יהיה מטופש להפסיק עכשיו. ניסינו פעם אחת. צריכים לתת לזה עוד קצת זמן, לא יודעת כמה. אולי שלוש פעמים. אולי יותר. ואם גם אחר כך לא נהנה, מסכימה – נפסיק". היא צדקה, ולא בפעם הראשונה.

זה לקח קצת יותר משלוש פעמים, והגדול העיקש עמד בסירובו במשך למעלה מחודש ולא עזב את קצה הבריכה, אבל בסופה של אותה שנה שניהם היו מאוד עצובים כשנאלצנו לעזוב בגלל המעבר לקנדה.

במסיבת העיתונאים הרשמית של לפני תחילת העונה, פופוביץ' הודיע חגיגית שאחד הניסויים הגדולים שהספרס יערכו העונה הוא לשחק עם ג'רמי סוהן כרכז. לא כפוינט פורוורד, אלא ממש להעלות אותו כרכז בחמישייה, שיוביל כדור ורוב הזמן ינהל את ההתקפה.

המטרה הייתה כפולה: מצד אחד, להשתמש בעונה הזו, שבה ברור לכולם שהספרס לא נלחמים על האליפות ואפשר לעשות ניסויים תוך הקרבת ניצחונות כדי ללמד את הפורוורד הצעיר כישורים שיש לו פוטנציאל לרכוש, ואולי בעתיד יתווספו לסל היכולות המגוון שלו.

מצד שני, היה פה רצון ברור להעמיד חמישייה גבוהה וחזקה הגנתית שבה השחקן הנמוך ביותר הוא דווין ואסל, 1.96 מטר, בליגה שבה יותר ויותר רכזים מתנשאים לגובה 2 מטר וקצת. לוקה דונצ'יץ' הוא הדוגמה הבולטת, אבל גם אמן תומפסון הרוקי של יוסטון הוא דוגמה טובה. ובכלל, בדראפט שעבר (2022) רק שלושה שחקנים נבחרו מתחת ל-1.90 מ' (הגובה של כריס פול, פרד ואן וליט וקייל לאורי, למשל, הוא כ-1.83). וגם הם בסיבוב השני בכלל.

ואם בשני המשחקים הראשונים, מול דאלאס הלא מאורגנת ויוסטון שנמצאת גם היא בבנייה, היה נדמה שגם אם יש חסרונות, החמישייה עם סוהן כרכז בעלת פוטנציאל, שלשום מול קליפרס כל חולשותיה נחשפו בבת אחת.

כולם, כולל החתום מטה, חשבו שהניסוי נכשל. לעזאזל, לחמישייה הזו יש נט רייטינג מזעזע של 33- כשלשם השוואה לחמישייה עם טרה ג'ונס יש 11.4+. אבל אם לחזור לרגע לאשתי היקרה, זו תהיה טעות מרה מצד הספרס לזנוח את הניסוי הזה עכשיו.

אני לא אומר שסוהן צריך להמשיך להיות רכז עד סוף השנה. סביר שבעוד כמה משחקים כבר פופוביץ' ושות' ימצאו דרך לחלק יותר את הדקות בעמדת הרכז בינו לבין ג'ונס – זה כבר קרה מעצמו במשחק מול יוסטון כשהניצחון היה בהישג יד וג'ונס היה בחמישייה הסוגרת על המגרש. וכנראה שיהיו דרכים לייעל את הניסוי בהמשך בלי לפגוע באף אחד. אבל כרגע זה מוקדם מדי לשנות משהו אם רוצים להגיע למסקנה ברורה.

החלפה מיידית של סוהן בג'ונס אולי תועיל בטווח הקצר ותעזור לקבוצה להיראות קצת יותר טוב מייד, אבל היא לא בהכרח תוביל לניצחונות. בטח לא כשצמד המשחקים הקרוב (הלילה ומחרתיים) הוא מול הסאנס עם קווין דוראנט. מה שהיא כן תעשה זה לשמוט את הקרקע מתחת לניסוי הזה, בלי לתת לו צ'אנס אמיתי. בלי להגיע למסקנה אמיתית וברורה, אחרי מדגם יותר גדול של משחקים, וזמן. מי יודע, אולי יש פה עוד משתנים מתערבים וזה לא רק סוהן האשם הבלעדי בכל הצרות בהתקפה. זה לא שהאחרים נראו טוב יותר מדי מול הקליפרס, גם כשהוא לא היה על המגרש.

אני גם בטוח שבלי קשר לתוצאות הניסוי, בהמשך נראה שיפור טבעי אצל כולם. בסוף צריך לזכור שזה רק משחק שלישי שלהם העונה, ולשחקנים לוקח זמן להתחבר לשיטה. ואולי באפריל כולנו נחייך ונהיה עצובים שהעונה הסתיימה, ונתגעגע לבריכה. סליחה, לסוהן כרכז.

זהו פוסט הפתיחה שלי כאן אצל הופס, שלשמחתי הרבה הזמינו אותי להעביר את הדף לאתר. אשתדל לתת כאן מדי פעם מהגיגי החוכמה שלי כמו שהייתי עושה בדף. מקווה שתהנו, הדורבן