ספרס – יומן אליפות 2315 – "להחליף את המוח"/ אוהד ס"א.

(כל פסקה תלווה ביצירת מוסיקלית בתקווה להנאת הקוראים)

הקדמה

טור הזה החל להיכתב בימים של חרדה עצומה. הספרס גרדו את ה – 20% ונוצר חשש גדול מאד שפופ לא יצליח להגיע ל -26 הניצחונות החסרים על מנת לשבור את השיא הכה מיותר הזה וללכת בבית.
לאחר מכן, הגיע חשש גדול אחר. הקבוצה לא הפסיקה לנצח עם מאזן של 60% ב- 10 המשחקים האחרונים, מדדי סטטיסטיקות מתקדמים ששמו אותה שכם לשכם לגולדן סטייט ובמקום שבו רואים בעיניים את המקום ה- 6. מהגזרה של פופ כבר זרקו רמזים שאולי הוא יישאר (אוי, האימה).
עכשיו כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה. דז'ונטה וחצי סגל בחופשת כריסמס (סליחה, קורונה), הקבוצה בסדרת משחקי חוץ מביכים ומתחבקים בכל פעם שעוברים את החצי.

לוטרי, הנה אנחנו באים.
"Loser – Beck"

"סוברו לגאסי"

בניגוד לימינו, פעם, לפני המון שנים, היו בכנסת ישראל אנשים ישרים, רציניים ומכובדים.
אולי אתם זוכרים את ח"כ אורן חזן ואת הישגיו הפרלמנטרים ומורשתו, אך מעטים יותר זוכרים את אביו, ח"כ יחיאל חזן שנתפס גונב את מנגנון ההצבעה על מנת שלא יהיה תיעוד על הצבעותיו הכפולות. בתגובה, הוא הכניס לשפה העברית את הביטוי הנפלא: "לא לקחתי את המוח".
אתם לא תשמעו אותי אומר שאם ניתן את הניהול ואימון הספרס לאורן חזן ואביו, נקבל קבוצה טובה יותר (טוב, אולי כן תשמעו אם תתקרבו ממש קרוב), אבל הטענה שלי די פשוטה:
אם אנו רוצים לרפא את הספרס, אנחנו חייבים להתחיל בהנהלה ובצוות האימון.  חייבים לקחת ולהחליף את המוח.
Brain Damage/ Pink Floyd

משפחת חזן

"אימפריות נופלות"

20 שנה שלטה הספרס בליגה. 20 שנה של הגעה לפליאוף מדי שנה, עם אחוז ניצחונות של כ- 70% ו- 5 אליפויות. שלטון שלא היה כמוהו בעוצמתו, בגדולתו ובמשכו בכל 4 הליגות המקצועיות הגדולות בעולם, בטח לא ב- NBA, הידוע כאחד הארגונים היותר שוויוניים שיש.
כשנשאל פופ לאחרונה, מה היה כל הקסם הזה, הוא ענה בצחוק: "לבחור את טים דאנקן בדראפט ולחיות מספיק זמן".
האמת, הוא לא צחק ואפילו לא הצטנע. הוא פשוט אמר את האמת, הרי כמעט כל תופעה בטבע, בעסקים ובכלל היא סינוסיאידלית:
השמש זורחת ושוקעת, הבורסה עולה ונופלת (נא לתפוס חזק במעקה, זה מתקרב), קבוצות עולות וקבוצות יורדות, אימפריות קמות ונופלות (תודה דן תורן על השיר הנפלא), אפילו ביבי כבר לא ראש ממשלה.
פופ יודע את זה. כל מה שעולה חייב לרדת (יעיד על כך סיפורו העצוב של מר יעקב ניוטון, אחיו של סייר אייזק ניוטון שגילה את כוח המשיכה בזמן שישב מתחת לעץ קוקוס באחד מהאיים הקאריביים, אך לצערינו, לא זכה לספר על כך). פופ בעצם טוען שברגע שטימי פרש, זה רק היה עניין של זמן שגם הספרס ישקעו ומצבו הנוכחי של המועדון הוא בלתי נמנע. האם זה באמת כך?
"אימפריות נופלות"/ דן תורן וחמי רודנר

כל האימפריות נופלות (חלקן בסיפור אחד שחוזר על עצמו ב- 9 סרטים)

להתחיל מבראשית

מול הטענה הזאת, על מחזוריות החיים, פאטאליות ושאר הממבו ג'מבו הניו אייג'י, קשה להחביא את הכישלונות המקצועיים של הספרס.
אני כבר לא מדבר על אי היכולת לשמור את קאווי במועדון או על חוזה "השודד בטרנינג" לגופה של פאו אלא כמה כישלונות צורבים אחרים, חדשים יותר:

  • ההצלחה של דרוזן בשיקגו ממחישה עד כמה לא הצליחו לנצל אותו היטב בספרס.
  • כישלונות הדראפט בדמותם סאמניץ, לוני (מי אמר פרימו?)
  • חוסר היכולת לשפר ולקדם את קלדון ג'ונסון ודרק וייט למנהיגי הקבוצה (למרות השיפור לאחרונה, וייט יושב על חוזה יקר מדי). אפשר וצריך להתווכח אם המנהיגות של דז'ונטה היא חיובית או לא.
  • חוסר היכולת להביא שחקנים מוכחים לקבוצה, שהספרס יכלו לשלם עליהם (דולר הוא דולר, במיוחד בטקסס עם הטבות מס)
  • 10M $  לאל פארוק אמינו,  4M $ לצ'אנדלר האצ'יסון, ו- 3M $ ללוקה סמאניץ הם לא הדבר הכי טוב שאפשר היה לעשות עם הכסף שלך, גם אם אתה קבוצה עם התקציב ה- 26 בליגה (אולי במיוחד עם אחד התקציבים הכי נמוכים בליגה).

אז כנראה שמיסטר רייט, ה- GM, עושה לא  מעט  wrong. אז לפני שבוחרים עוד גארד בדראפט, חותמים על חוזה מקסימום עם דוייט הארוורד או מביאים את סימונס או את אירווינג תמורת חצי רוסטר, בואו נתחיל על לבנות הקבוצה מחדש. אבל ממש מחדש מהיסודות שלה או ליתר דיוק מה-  
מההנהלה,  אז מה האפשרויות?
בראשית/ גבי שושן

הקצפת הכחולה של הליגה

יש הסבורים שבזכות מזג האוויר הנפלא בטקסס, יופיין של הבחורות הדרומיות, האירוח הדרומי הידוע או הילתה הכסופה של השמש הבוקעת מאחוריו של הפופ ,יעזבו מיטב המאמנים וה – GM ים את משרותיהם העלובות בליגה ויצטרפו אל מסע הקסם המסתורי.
הנה עולה ובא מונטי ויליאמס המאמן של פניקס ,קווין סניידר עושה  buy out  מיוטה. אריק ספלטורה יעזוב את מיאמי הענייה והמדכדכת לטובת חופי טקסס המופלאים, מסאי יוג'רי יחל את מסעו מטורונטו אל הארץ המובטחת. סאם פרסטי יחזור להיות הסקאוט המוביל שלנו  וסטיב קר יחזור לצקת מים על ידיו של "בוסגה" מהנבחרת, יש לי חדשות בשבילכם: אתם צודקים.
יש גם משלוח חדש שהגיע הרגע מניו מקסיקו, רשום ע"ש וולטר ווייט. חומר מצויין.
להביא מאמן מצליח בליגה לספרס, זה כמו להחזיר את קאווי הביתה ולייבש אותו על הספסל כעונש. אין לזה שום סיכוי (עד כמה שבא לי).
White Room/ Cream

ללכת בכיוון של וולטר ווייט ולא של בריאן רייט

"האקסים"

הספרס מפורסמים ביצוא צוותי האימון שלה. איימה אודוקה, מאמן הסלטיקס הוא האחרון ברשימה מופלאה של 7 עוזרי מאמן שגדלו אצל פופ. מאמן שרלוט, ג'יימס בורגו, מייק בראון, ג'ים בוילן, ז'ק וואן, ג'ו פרוטני, קואץ באד, אלוף הליגה ולקינוח ברט בראון. המשותף לכולם:

  • עבודה מקצועית ומוערכת מאד לטובת הספרס כעוזרי מאמן
  • כישלונות מקצועיים ומפוארים בקבוצות ברחבי הליגה (עם הסתייגויות, כוכביות ויוצאי דופן).

אולי "באד" לא ירצה לעזוב את מילווקי אבל ברט בראון ישמח להגיע ולהתחיל את הפרוסס מחדש ל- 10  השנים הבאות.
ואם באמת רוצים לעשות את הצעד המתבקש זה לתת לבקי את המפתחות. היא מספיק שנים במערכת. מכירה את כל השחקנים, קשוחה אמיתית (לא, היא לא לוקחת שבויים). היא תדע לנהל את היומיום. היא רק צריכה את ה- GM הנועז והיצירתי שייתן לה את הגב והשכל כדי להבריק (נכתב לפני המעבר הכל כך עצוב שלה ללאס וגאס).
מריאן פייתפול הנפלאה בשיר של האקס המפורסם. Sister Morphin

כן, קשה לכם להאמין, אבל בקי לובשת את המדים הרוסים, כי לא קיבלה הזמנה לנבחרת האמריקאית

היבשת הישנה

תמיד הספרס היו עוף מוזר. המוזרים האלה שמביאים אירופאים (מארגנטינה), אלה שמשחקים קבוצתי ולא הירו בול, קולעים עם הסל ולא מטביעים ואלה שלא בונים על שוק ה – FA, אלא אוהבים לגדל לבד בגינת הירק את שחקני הדאבל פיגורס שלהם מקרב בחירות הסיבוב הרביעי בדראפט.
אז אם מוזר, למה לא להתפלף לגמרי ולהביא את זליקו אוברדוביץ' לקווים. היה לכם משעמם במסיבות העיתונאים של פופ? תאכלו תחת במבטא סרבי,  ביצ'ס.
זה הזמן להתעדכן במגוון הקללות. אני כבר שומע את הפיפס של תחנות הטלוויזיה ארוך ומתמשך לאורך כל פסקי הזמן. לידו, פופ נשמע כמו ילדה קטנה עם קוקיות.
רוצים הצגה כפולה? גם פיני גרשון פנוי .הוא עצלן מדי לאמן. תנו לו להתראיין עם המבטא המקסים שלו בתור ה- GM.

לכבוד היוגוסלבים, פרנץ פרדיננד: Take me out

"צמד רעים"

"הווטרנים"

יש טענה שאומרת שעל מנת להיות מאמן/ מנהל מצויין, כדאי שתהיה שחקן עבר. לאו דווקא ה- MVP הכי טוב או ה- GOAT (מייקל הוא אחד מהבעלים הכי גרועים בליגה), אלא דווקא שחקן משנה, עם הרבה אינטליגנציית משחק:
פט ריילי היה כזה, פיל (היללן)(ג'קסון, דני איינג', סטיב קר שהביא במו ידיו 2 אליפויות בתור שחקן רוטציה 9-12. טיירון לו מאמן לא רע בכלל. אין ספק שהמודל הזה עובד לא רע (דוק ריברס לא נחשב).
בשנה האחרונה, יש שיפור במודל. לא עוד שחקני עבר שוליים, אלא כוכבים של ממש שלא רק שהיו שחקנים מבריקים עם מוח כדורסל מהמעלה הראשונה, אלא גם מנהיגים שהנהיגו את קבוצותיהם ומבינים משהו באגו ובניהול של כמות האגואים המטורפת בליגה. סטיב נאש קיבל את המפתחות בברוקלין (ובינתיים משלם שכר לימוד), ג'ייסון קיד מאמן את לוקה, הידוע בכינויו "דאלאס מאבריקס" (אני מקווה שהפעם קיד עסוק מספיק כדי לא להרביץ לזוגתו). או צ'ונסי ביליפס. אפילו מיודענו היקר אנטוני פארקר משמש היום לעוזר ה- GM של אורלנדו.
מה הבעיה לקחת לוטרן כזה ולתת לו את המפתחות?
נעימת הפתיחה לסדרה המצוינת: "אחים לנשק"/ band of brothers

דוגמא לווטרן מצטיין ומכר ותיק

ולתשובה הנכונה

הפתרון לבעיית הניהול והאימון בספרס לקראת עזיבתו המבורכת של קואץ' פופ נמצא ממש מתחת לאף והוא משלב את כל  הטוב שסקרתי עד עכשיו.
אם רוצים GM מנוסה, יצירתי שמכיר היטב את היבשת הישנה ויכול להביא לליגה צבעים, כישרונות והעזה שאפיינו אותו כשחקן, טוני פארקר יכול להיות GM נהדר. הוא כבר שילם את השכר לימוד שלו עם הפרויקט המצוין שלו בוילבראן. רוצים מאמן נועז, מבריק ומטורף שיהפוך כל חולשה לחוזקה, יטריף את הקהל ואת השחקנים. יחזיר עטרה ליושנה וייתן את הפאשן הלטיני הדרוש להחיות את הפרנצייז הצולע הזה, מאנו יהיה מאמן יותר טוב מנאש, קיד או צ'ונסי. בזה אני בטוח. הוא כבר מונה לתפקיד (ייצוגי) במועדון. הוא כבר לומד את המערכת, מכיר את הנפשות הפועלות. מכאן מתבקש רק הצעד הבא.
רוצים מאמן / מנטור יציב, שקט בוטח, בעל פילוסופיית משחק קבוצתי. מאמן שיחדור מתחת לעור של כל מאמן או כוכב יריב שיעז. שחקן שיכול לעביר את הנחיות האימון במבט מצמית.
אצלו הפרימדונות ירקדו בשלשות. האיש שניצח את גארנט, את שאקיל, קובי ולברון לא יתרגש מאיזה "פה גדול" , קחו את עוזר המאמן לשעבר של הספרס, ה- HOF האגדי של הקבוצה, מר טימי דאנקן.

"הכדורסל היפה" מ-2014

"הנהלת הספרס בשנים 2022- 2035"/ מתוך ויקיפדיה

נ.ב.: המחשבה על דיאו כעוזר מאמן עושה לי עור ברווז.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. פופ לא מתכוון לעזוב
    אם הוא היה עוזב בקי האמונד לא הייתה לוקחת עבודה ב WNBA , היא הייתה מחכה לקבל הזדמנות בסוף השנה

  2. יופי של פוסט, מורגשת פה האהבה משולבת בכאב, או להפך, לספרס.
    פארקר, ג'ינובילי וטימי זה יפה לפרונט של הארגון החדש, אבל אני הייתי לוקח את זה צעד-שניים קדימה וכעוזרים למאמן מאנו הייתי ממנה את ברוס בואן ורוברט הורי – מה שהם ירביצו, תרתי משמע, במתלמדי הספרס, הם לא יקבלו בשום ארגון (גם אם אתה ממנה את ז'ליקו ואת דושקו איבנוביץ' כעוזרו).
    לטעמי הבעיה של הספרס (אחותה למחצה הפיסחת, החיגרת ומוכת השיגרון מאינדיאנה סובלת מבעיה דומה) – חוסר ההשלמה עם הירידה למצולות הטנקינג כדי להשיג את אותה בחירה גבוהה מתבקשת שתהיה אבן הראשה של הקבוצה. יש קווי דמיון מסוימים בין הפייסרס לספרס בתחום, בעיקר בתחום החשש מהשוק הקטן וריבוי המתחרים (אצל הספרס אלו יוסטון ודאלאס, שווקים גדולים בהרבה הפונים לקהל הטקסני), ואצל אינדיאנה זה כדורסל המכללות והתיכונים. גם אם מערך הסקאוטינג שלך מזהיר (של הספרס יחסית אמין, של אינדיאנה פחות), קשה מאוד למצוא את אותו יהלום בבחירות הנמוכות. גם בספרס, מאנו היה אזמרגד במקום ה-57 ופארקר היה אבן אודם במקום ה-28, אבל היהלום שבכתר, הודו של האימפריה הבריטית, היה הבחור מאיי הבתולה שרצה בכלל להיות שחיין אבל פחד מכרישים – והוא נבחר במקום ה-1 בדראפט. אינדיאנה, לצורך העניין, לא בחרה גבוה מבחירה 10 עוד משנת 89'. שנה-שנתיים במרתפים, בנייה נכונה מחדש (כמו שמוכיחה לנו ממפיס, שבילתה שנתיים בתחתית ודגה באמצעות הבחירות הגבוהות את ג'ה את טריפל J), שזה משהו שאם יש ארגון שיכול לעשות אותו זה הספרס, ואתם חוזרים למקומכם הטבעי.
    ואינדיאנה? אם נחזור למקומנו הטבעי (פאתי הסיבוב הראשון), זה יהיה נס גלוי.
    תודה על הפוסט

  3. הספרס הצליחו לעשות כמעט את מה שרק בוסטון סלטיקס בין שנות ה60 ל70 הצליחה אחרי אימפריה ארוכה מלאת אליפיות ( אז זה היה ביל ראסל וכדומה ואצל הספרס דאנקן וכדומה ) לשמור על הצעירים להפוך שחקן צעיר משני לכוכב הקבוצה לא להתדרדר בתחתית הליגה ולהישאר תמיד בצמרת . בוסטון לקחה שתי אליפויות עם אבליציק ועוד כמה שחקנים שהגיעו לתת את התוספת . הספרס הצליחו הם נתנו גמר מערב ב2017 בלי דאנקן וכמובן שההחתמה של למרכוס אולארדג נראת מבטיחה אבל אחרי שפצאולה פצע את קוואי נגמר הסיפור. אם קוואי היה נשאר הם אולי היו עושים עוד אליפות עוד שחקן לפחות היה מגיע הם הובילו ב26 הפרש על הלוחמים עם דוראנט ( שהפסידו רק משחק 1 באותו פליאוף אחרי שהובילו 3-0 בגמר ) . בקיצור ניהול כמעט מושלם של הספרס חוץ מאשר עם קוואי שחיסל אותם ולקח אליפות עם טורנטו

  4. איפשהו לפני יותר מעשור תירגלתי קורסי אסטרטגיה במנהל עסקים. היו מציגים שם חברות עם בעיות ושואלים את הסטודנטים איך לפתור את הבעיות – אחרי ניתוח של המצב.
    בתרגיל הראשון כולם היו עונים משהו בסגנון "להחליף את המנכ"ל".
    הייתי כותב להם "ומה המנכ"ל החדש יעשה?" ומוריד להם נקודות. רובם לא היו חוזרים על זה בתרגיל הבא.
    *
    מפה לשם יש לך את רזי שלנו שכל הזמן רוצה שיחליפו מאמנים בסלטיקס. הם מתחלפים והסלטיקס ממשיכים לדרוך במקום (אבל איזה כיף היה לנקום בניקס הלילה).
    *
    בקיצור – תחליפו את פופ, אל תחליפו את פופ… זה לא מרגיש כמו פיתרון לבעיות.

    1. מעניין מאד מה שאתה אומר.
      החלפת מנכ"ל שלעצמה לא פותרת שום בעיה, אלא אם הבעיה היא ההנהלה עצמה: מדיניות כושלת, קיבעון מחשבתי, תהליכי קבלת החלטות שגויות.
      ככלל, ניתן לסווג את הבעיות (לא רק בכדורסל, לא רק בספרס) כחיצוניות וכפנימיות.
      אם הבעיות חיצוניות (שוק קטן, הקבוצות מסביב משתפרות, בחירות דראפט לא מספיק טובות, אין טימי), אז אתה צודק.
      אבל, הנהלה שמנוהלת כחצר ביזנטית כבר שנות דור מזמינה צרות. תסתכל על איך מתנהלות רשויות מקומיות עם ראש עיר שמכהן מעל ל- 10 שנים. תבדוק את ההישגים של העיר ביחס ל- 10 השנים הראשונות שלו.
      לך תבדוק את ביצועי ראש ממשלה מסויים בשנים 1-3 מול השנים 10-12.
      נדמה לי שהתשובה ברורה.
      אז נכון, הספרס יכולים לתפוס בחירת דראפט מדהימה (גם במקום ה -10). היא יכולה לעשות קונץ פטנט ולהביא אולסטאר בטרייד ולהחתים אחר בחוזה מקס (יש לה מספיק כסף מתחת לתקרת המס), אבל הבעיה שם יותר עמוקה. הרבה יותר עמוקה (לדעתי).
      זאת בעיה של הנהלה ובעיה של ארגון ועל זה כל הפוסט.

      1. כן. קיצור חוזים (יותר מהחלפה זמנית של עובדים) משפרת ביצועים.
        אבל כאן אנחנו לא מדברים על גרף ביצועים אלא לקחת קבוצה לאליפות יש כאן הרבה יותר 1:0 מאשר גרף. כי דווקא מבחינת מוטיבציה ולהוציא מקבוצה שאין בה כלום לפופוביץ' לא חסר. אם כבר הטענה העיקרית נגדו זו הסרבנות לעשות טאנקינג…
        ריענון מאמנים ו/או טאנקינג יכול להכניס אתכם גם למצב של ניו אורליס, סקרמנטו ומינסוטה של שנים של נסיונות שמביאים לאותה הנקודה. לא אומר שלא צריך לרענן – פשוט לא מצליח להתרשם מכל מה שקראתי עד כה שזה פתרון.

    2. אני עומד בפינה, ברגע שפופ מפוטר אני שולח מכתבים לכל העולם ואחותו שיבוא לעיר האפולה והלפריקונים. קבוצות יעמדו בתור של מי שמציעה לו חוזה יותר גדול!

  5. בס"ד
    תודה פוסט נהדר.
    הפרס מדשדשים, זה נכון.
    צריך משהו שירענן, ואולי בקי היתה יכולה להיות ה פיתרון.
    אבל יש הרגשה שהקבוצה לא בנויה נכון.

  6. טור נהדר שמורגש כתיבתו מהלב. באמת הספרס עומדים בצומת דרכים .האמת שהם שם כבר איזה 3-4 שנים ועד שפופ לא יחליט שנמאס לו נראה לי שישארו בה… ואין ספק שלאוהדי הספרס פה יש ייחוד משלהם.

  7. תודה רבה אס"א, על פוסט מושקע, מעניין, כתוב מצוין, עמוס תובנות ומעורר מחשבה.
    .
    כמה נקודות:
    .
    בעניין המוח – אני לא יודע אם צריך להחליף את המוח, אני חשבתי שצריך להחליף דיסקט אחרי שקוואי הודיע שהוא לא ממשיך אצלנו, לצערי זה לא קרה ובזבזנו כמה שנים בינוניות, אבל לטעמי הקיץ האחרון כן משקף החלפת דיסקט. עכשיו השאלה היא האם בהינתן החלפת הדיסקט עדיין צריך להחליף את המח, וגם את זה אני לא יודע, אבל נראה לי שלא – גם שחקנים צעירים צריכים מאמן, ולפופ יש הרבה מאד מה ללמד אותם. אם ישמרו על השלד הצעיר גם בתום הטרייד דד-ליין ולא ייבאו איזה אולסטאר דה-לה-שמטע נוסח סימונס, ג'ון קולינס ושאר ירקות יקרים שלא יביאו אותנו לכלום, וכן יקבלו משהו עבור יאנג ואולי פורבס, אז בעיניי זו תהיה עונה מצוינת.
    .
    בעניין החלטות העבר:
    ההצלחה של דרוזן בשיקגו ממחישה עד כמה לא הצליחו לנצל אותו היטב בספרס – אני נוטה קצת להסכים והרבה לא להסכים. למה להסכים? כי נכון שעכשיו הוא משחק משוחרר יותר. למה לא להסכים – כי זה הרבה בגלל שהקבוצה מסביבו טובה יותר, ואולי גם יותר מתאימה לו, וכי אני בהחלט חושב שהוא השתפר אצלנו. הבעיה הייתה לא בו אלא בכך שהביאו אותו למלא תפקיד שלטעמי לא יכל למלא.
    כישלונות הדראפט בדמותם סאמניץ, לוני (מי אמר פרימו?) – סאמניץ' אכן אכזב, אבל זה מקרה אחד שלא ממש משקף. לוני לא כוכב גדול, בינתיים, אבל בינינו, היחידים ש"הבטיחו" שהוא יהיה כוכב גדול הם אוהדי הספרס. הבחור בחירה 18 והוא שחקן רוטציה לגיטימי בליגה בעודו בחוזה רוקי. זה לא כשלון כלל וכלל.
    חוסר היכולת לשפר ולקדם את קלדון ג'ונסון ודרק וייט למנהיגי הקבוצה (למרות השיפור לאחרונה, וייט יושב על חוזה יקר מדי). אפשר וצריך להתווכח אם המנהיגות של דז'ונטה היא חיובית או לא. – ממש לא מסכים. שלושתם מצוינים, בטח יחסית לכסף, לדרק היו הרבה פציעות בשנים האחרונות אבל כשהוא בריא ובכושר הוא מצוין ובטח לא יקר מדי.
    חוסר היכולת להביא שחקנים מוכחים לקבוצה, שהספרס יכלו לשלם עליהם (דולר הוא דולר, במיוחד בטקסס עם הטבות מס) – שומר נפשו ירחק. אין לנו מה לעשות עם שחקנים מוכחים, ואת אלה שהבאנו, כמו מקדרמוט למשל, חבל שהבאנו.
    10M $ לאל פארוק אמינו, 4M $ לצ'אנדלר האצ'יסון, ו- 3M $ ללוקה סמאניץ הם לא הדבר הכי טוב שאפשר היה לעשות עם הכסף שלך, גם אם אתה קבוצה עם התקציב ה- 26 בליגה (אולי במיוחד עם אחד התקציבים הכי נמוכים בליגה) – זה פשוט לא נכון. סאמניץ' היה רוקי צעיר ואירופאי – לוקח להם זמן להתפתח, ואין טעם להיפרד אחרי שנה. אמינו והאצ'יסון הגיעו במסגרת הסיין אנד טרייד של דרוזן לשיקגו, וטוב עשינו ששחררנו את שניהם כשהתברר שאין להם דורש בטרייד המשך. אפשר להתלונן על כך שלא השגנו משהו יותר טוב עבור דרוזן, אבל אני לא יודע מה היה על הלוח, ובכל מקרה אני הערכתי שהוא יעזוב ללא תמורה, כמו פאטי, למרקוס וגיי, כך שעצם זה שקיבלנו משהו עבורו זה כבר טוב. התקלה האמיתית היא שלא הטרדנו את דרוזן קודם לכן – קרוב לוודאי שהיינו מקבלים יותר נכסים וגם יותר מוקדם – אבל זה, כאמור, קרה לפני החלפת הדיסקט.
    .
    בעניין שילוב של גיבורי העבר שלנו – טימי החליט שזה לא מתאים לו, נראה מה יהיה עם מאנו. אני לא בטוח שטוני פארקר הוא בן אדם שירצו לעשות איתו עסקים, יתכן שעדיף שישגרר אותנו וימליץ על שחקנים שהוא רואה באירופה. דיאו זה רעיון מעולה. שאלו את פופ פעם מתי דיאו יחזור, והוא אמר "כשיגמר לו הכסף" :-))) אבל הבחור מיליונר, רווק, שאוהב לשבת על היאכטה שלו ולשתות קפה, אז לא חושב שזה יקרה בקרוב. אם כן – הרווחנו ביג טיים.
    .
    גו ספרס גו!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט