סיכום שבוע 8 בNFL/ עמית קאופמן ורביב פייג

אפסט מטורף, צ'יפס

שבוע משחקים מלא ללא שבוע ביי היה לנו השבוע ועם ההתקרבות למחצית העונה, דברים מתחילים להתבהר כשבAFC יש אשלון עילית מאוד ברור ובNFC עדיין בתים צמודים יחסית.

גרין ביי פאקרס (5-2) – מינסוטה ויקינגס (4-4) 24-10

משחק בין שתי היריבות הוותיקות בבית ה-NFC צפון, שלרוע המזל האירוע המרכזי בו לא היה היילייט של פוטבול. קירק קאזינס, הקיובי הוותיק של הויקינגס קרע את גיד האכילס ברבע האחרון וסיים את המשחק, העונה ואולי גם את הקריירה שלו במינסוטה.

בקבוצתו ינסו להתנחם בכך שלפני שנפצע הוא הספיק להוביל אותם ליתרון מבטיח של 24-3, שהספיק להם כדי לנצח במשחק בו לא פיגרו לרגע.

קאזינס רשם 274 יארדים ושתי מסירות לאנדזון, מחליפו, הרוקי ג'ארן הול השלים 3 מסירות עם 23 יארדים. בהיעדרו של ג'סטין ג'פרסון, קי ג'יי אוסבורן (8 תפיסות, 99 יארד), טי ג'יי הוקנסון (6 תפיסות, 88 יארד וטאצ'דאון) וגם ג'ורדן אדיסון (7, 82 וטאצ'דאון) חלקו ביניהם את הנטל וסיפקו את הסחורה. קאם אייקרס הגיח לאנדזון במה שהיה הסקור הראשון (!) העונה של מינסוטה על הקרקע.

 בצד השני ג'ורדן לאב סיים עם 229 יארדים, טאצ'דאון ואיבוד. 4 תפיסות ו-83 יארדים לג'יידן ריד.

מיאמי דולפינס (2-6) – ניו אינגלנד פטריוטס (6-2) 17-31

אחרי שהפתיעו את הבילס בשבוע שעבר, ביל בליצ'ק והפטריוטס ניסו לחולל עוד הפתעה ולנצח בדרום פלורידה, ניסיון שלא צלח למרות שהם עלו ראשונים על הלוח עם טאצ'דאון של קנדריק בורן ברבע הראשון. מהר מאוד טואה וטייריק היל דאגו להשוות את התוצאה וברבע השני טואה מצא את סדריק וילסון באנדזון כדי להשלים מהפך. משם ההפרש גדל בזכות טאצ'דאונים של ראחים מוסטרט וג'יילן וואדל, כשבתווך ג'וגו סמית' שוסטר מצמק את ההפרש.

טגובילואה סיים עם 324 יארדים ו-3 סקורים באוויר, למרות שמסירה שלו גם נחטפה ע"י קייל דאגר. טייריק שרשם 8 תפיסות ו-112 יארדים, הפך לשחקן הראשון אי פעם בעידן הסופרבול שמגיע ל-1,000 יארדים באוויר במשחק השמיני של העונה. וואדל הצטיין גם הוא עם 7 תפיסות ו-124 יארדים.  בצד השני מאק ג'ונס עם 161 יארדים, 2 טאצ'דאונים ואיבוד, כאשר אף אחד אחר לא בלט אצל הפטריוטס. אותו איבוד הגיע תודות לג'יילן ראמזי, במשחק הבכורה שלו במדי מיאמי אחרי שהחלים מפציעה במניסקוס שהשביתה אותו מאז מחנה האימונים. במיאמי יכולים להיות מרוצים מאוד מהקורנר החדש שלהם.

ניו יורק ג'איינטס (6-2) – ניו יורק ג'טס (3-4) 13-10

אתחיל בציטוט של השדר האמריקאי מאתמול – "זה אחד המשחקים המכוערים הכי טובים שאי פעם תראו". קשה שלא להסכים עם האמירה הזו כי לאחר משחק איום ונורא בו נרשמו לא פחות מעשרים וארבעה פאנטים, לפחות קיבלנו דרמה גדולה בסיום. מהלך נהדר של בריס הול ברבע הראשון קבע יתרון 7-3 לג'טס, יתרון שהחזיק עד אמצע הרבע השלישי. אז, טומי דויטו, הקוורטרבק השלישי של הכחולים, שהחליף את טיירוד טיילור שנפצע בצלעות (כזכור דניאל ג'ונס לא כשיר עם פציעה בצווארו) נכנס לאנזדון בעצמו וממש עד השניות האחרונות של הרבע הרביעי היה נראה כי הוא הצליח לקבוע את תוצאת המשחק. לזאק וילסון היו תוכניות אחרות והוא הצליח להשלים שתי מסירות ארוכות ולבצע ספייק עם שנייה אחת על השעון כדי לתת לבועט  גרג זורליין צ'אנס לשלוח את המשחק להארכה. זורליין לא רק שלח את המשחק להארכה אלא גם הכריע אותו עם בעיטה מנצחת 4 דקות לתוך אותה הארכה.

וילסון סיים עם 240 יארד וטאצ'דאון (ואיבד 2 פאמבלים), גארט וילסון עם 7 תפיסות ו-100 יארדים.

בצד השני הגא'יינטס ניסו רק 14 מסירות לכל אורך המשחק לאור מצוקת הקוורטרבקים שלהם. סקואן בארקלי רשם את משחקו הטוב ביותר העונה עם 128 יארדים על הקרקע. בהגנה קייבון תי'בודו רשם גם הוא את משחקו הטוב ביותר עם סאקים ופאמבל שכפה. לצערם, זה לא הספיק כדי לנצח את הדרבי הזה.

ככה נראינו אחרי צפיה במשחק הזה, ג'טס-ג'איינטס

פיטבורג סטילרס (3-4) – ג'קסונוויל ג'גוארס (2-6) 20-10

עוד משחק לא מרגש יותר מדי ובאופן הזוי, עוד פציעה של קוורטרבק. קני פיקט נפצע גם הוא בצלעות ונטש את המשחק בסיום המחצית הראשונה שהסתיימה ביתרון 9-3 לג'קסונוויל, תודות לבועט ברדנדון מקמנוס שהיה אחראי לכל הנקודות. אחרי ההפסקה ההתקפות התעוררו מעט וכל קבוצה רשמה טאצ'דאון. היתרון מהמחצית הראשונה הספיק ליגוארים שיצאו מעיר הפלדה עם הניצחון השישי שלהם העונה.

טרבור לורנס מסר 292 יארדים עם טאצ'דאון ואיבוד. טראוויס אטיין היה נהדר וסיים בסה"כ עם 149 יארדים. אוון אנגרם (10 תפיסות, 88 יארדים) וקלווין רידלי (6, 83) תרמו גם כן. לפני שיצא פיקט הספיק למסור 73 יארדים, מחליפו מיטש טרובסיקי רשם 138 עם סקור באוויר ושני איבודים. 8 תפיסות ו-85 יארדים לדיונטה ג'ונסון. ההגנה הצהובה גם היא ספגה אבידה כאשר מינקה פיצפטריק נאלץ לצאת בגלל פציעה בהאמסטרינג ובלעדיו חבריו לא הצליחו למנוע הפסד שלישי העונה.

וושינגטון קומנדרס (5-3) – פילדלפיה איגלס (1-7) 38-31

משחק נהדר בבירת ארה"ב הסתיים עם ניצחון שביעי של האיגלס שעכשיו נמצאים לבד בפסגת הליגה. הקומנדרס פתחו טוב יותר וירדו להפסקה ביתרון 17-10 אחרי מחצית ראשונה מצוינת. לשמחת הקהל, המחצית השנייה הייתה אפילו טובה יותר. הרבע השלישי היה הרגוע ביותר במשחק והנקודות היחידות בו הגיעו מטאצ'דאון של אי ג'יי בראון. ברבע הרביעי התחילה החגיגה האמיתית כאשר סאם האוול ולוגאן תומאס קבעו יתרון 24-17 למארחים, יתרון שלא החזיק מעמד הרבה זמן והתברר כאחרון שלהם. בדרייב הבא דבונטה סמית' השווה את התוצאה ואחרי חטיפה של ריד בלנקנשיפ, הרטס מצא באנדזון את חוליו ג'ונס הוותיק שהעלה את קבוצתו החדשה ליתרון. בהמשך דיאנדרה סוויפט הגדיל את ההפרש, ג'יימסון קראודר צימק אותו בחזרה ובעיטת אונסייד כושלת של וושינגטון סגרה את הסיפור.

שני הקוורטרבקים היו מצוינים כאשר הרטס סיים עם 319 יארדים ו-4 סקורים ללא איבוד והאוול עם 397 יארדים ו-4 סקורים גם הוא, אבל גם עם איבוד קריטי לידיו של בלנקנשיפ.

אי ג'יי בראון הפך לשחקן הראשון אי פעם שרושם לפחות 125 יארדים אווירים בשישה משחקים רצופים וסיים עם 130 כאלו, 8 תפיסות ושני טאצ'דאונים. סמית' רשם 7 תפיסות ו-99 יארדים. בצד השני מי שבלט במשחק המסירה היה ג'האן דוטסון עם 8 תפיסות ו-108 יארדים.

קרוליינה פנת'רס (6-1) – יוסטון טקסנס (4-3) 13-15

אפשר למסגר את זה כדו קרב בין בחירה מס' 1 לבחירה מס' 2 בדראפט האחרון. הק"ב שנבחר שני ועושה חייל בליגה מול הק"ב שנבחר ראשון ולא ממש מצליח להתרומם עם אחת הקבוצות הגרועות בליגה.
אבל יותר מהכל זה היה דו קרב הגנתי, עם עמידות קו שער הירואיות למכביר, ניקוד נמוך וסיום דרמטי עם 3 נסיונות לבעיטת שער שדה לנצחון בשניות הסיום (השנים הראשונים בוטלו בגלל עבירות).
בסופו של דבר, ברייס יאנג (22/31 ל235 יארד וט"ד) היה זה ששיחק טוב יותר התקפית והביא את קרוליינה למצב הבקעה בשניות הסיום, אבל זה היה יכול ללכת לכל כיוון אחרי רבע רביעי של בעיטות הרחקה.
יאנג התגבר על שישה סאקים, השיג את הנצחון הראשון של קרוליינה, ושלו עצמו בקריירת הNFL שלו, ושבר רצף של 56 הפסדים רצופים כאשר הם בפיגור ברבע הרביעי.
סי ג'יי סטראוד מסר הכי פחות נסיונות מסירה בקריירה שלו (24) להכי מעט יארד (140) וללא ט"ד במסירה (היה לו אחד בריצה) פעם ראשונה מאז שבוע הפתיחה. וזה לא שמשחק הריצה עזר במשהו (פירס הרץ המוביל עם 46 יארד במשחק). זה פשוט היה משחק כזה.

ניצחון ראשון, קרוליינה


דאלאס קאובויס (2-5) – לוס אנג'לס ראמס (5-3) 20-43

הופעה כמעט מושלמת של דאק פרסקוט (בכל זאת אי אפשר ללא חטיפה סמלית) שמסר ל304 יארד (פעם ראשונה עובר 300 יארד העונה) ו4 ט"ד בכמעט 75 אחוזי השלמה. סי די לאמב השתולל על המגרש עם 158 יארד ב12 תפיסות ו2 ט"ד ואפילו ברנדין קוקס הצטרף לחגיגות מול קבוצתו הקודמת עם ט"ד משלו.
פרסקוט לא היה צריך יותר מדי עזרה מההגנה כשדאלאס עלתה ליתרון 33-9 במחצית והחזיקה בכדור 11 דקות יותר מלוס אנג'לס ופשוט לא אפשרה לסטאפורד לעבוד ולמצוא את המטרות האיכותיות שלו.
סטאפורד עם מספר היארדים הנמוך ביותר השנה בהפרש ניכר (162) הוחלף על ידי ברט ריפיאן בסוף הרבע השלישי לאחר פציעת אגודל. פוקה נאקווה עם 2 תפיסות, המספר הנמוך ביותר שלו העונה.

אינדיאנפוליס קולטס (5-3) – ניו אורלינס סיינטס (4-4) 38-27

גרדנר מינשו שוב פעם מוביל את אינדיאנפוליס לכמעט כשהקבוצה הולכת מדחי אל דחי מאז איבדה את הק"ב הפותח אנתוני ריצ'רדסון.
אבל יום טוב של דרק קאר ויום מצויין של טייסום היל (44 יארד במסירה, 63 יארד בריצה ו2 ט"ד) ועזרה גדולה מאלוין קאמארה (59 וט"ד בריצה ו51 וט"ד בפיסה) עזרו בהתפוצצות ההתקפית הזו שהייתה הכרחית מול הקרב העיקש של הקולטס.
המחצית הראשונה הייתה דיי צמודה ומלאת ניקוד עם 3 ט"ד של הסיינטס ו2 ט"ד ו2 פילד גולס של אינדי.
המחצית השניה הייתה יותר רגועה אבל ברור היה שבמשחק צמוד מי שיעשה טעות ראשון, הולך להפסיד. והיה זה מינשו (23/41 ל213 יארד ו2 ט"ד) שמיצמץ ראשון עם חטיפה ברבע השלישי שנענתה בט"ד.
המומנטום עבר לניו אורלינס שצברה הפרש של 2 ניקודים ולמרות ט"ד מאוחר של הקולטס הם לא הצליחו לסגור את הפער, במיוחד אחרי שער שדה של הסיינטס שסגר את הסיכוי.
ג'ונת'ן טיילור עם כמה התפרצויות יפות בדרך ל95 יארד כשהוא חוזר יותר ויותר לכושר משחק. ראשיד שהיד מצטרף לשלל הנשקים שעומדים לרשותו של דרק קאר בניו אורלינס והיה התופס המוביל עם 153 יארד וט"ד.

טנסי טייטנס (4-3) – אטלנטה פאלקונס (4-4) 23-28

סוף סוף הטייטנס עושים את הצעד הנכון ופותחת עם הק"ב הטירון וויל ליוויס, זה היה צעד נדרש, עם פציעה של טנהיל או בלעדיה. דברים לא זזו בטנסי עם טנהיל ודיי ברור שמאליק וויליס, למרות ניצוצות אתלטיות פה ושם, הוא ממש לא התשובה שהם מחפשים.
משחק המסירה לא היה קיים ופגע מאוד ביכולת של משחק הריצה. דיאנדרה הופקינס, אחד התופסים המוכשרים בליגה, לא נוצל כמו שצריך ולא תפס עד המשחק הזה ט"ד אחד.
עם וויל ליוויס (19/29 ל238 יארד, 4 ט"ד) מאחורי הסנטר, לקח משחק אחד וטנסי יותר מהכפילה את מספר הט"ד במסירה מכל העונה, הופקינס (128 יארד)  תפס שלוש! ט"ד, ואפילו דריק הנרי חוצה את רף ה100 יארד על הקרקע (קרה רק פעם אחת נוספת העונה). וכמובן, התוצאה החשובה ביותר, ניצחון על אטלנטה.
אחרי שספג חמישה סאקים, דזמונד רידלר, עם חשד לזעזוע מוח, הוחלף על ידי טיילור היינקי לשאר המשחק ברבע השלישי ולמרות שלילת החשד, התפוקה הנמוכה של התקפת אטלנטה במחצית הראשונה השאירה את היינקי לסיים את המשחק.
ביג'אן רובינסון השיג את הט"ד הראשון שלו בריצה העונה בתחילת הרבע הרביעי (היו לו שניים בתפיסה) כשאטלנטה קצת התקרבה בגאבג' טיים. אבל לחץ מתון ויציב של התקפת טנסי ששמרו על השגת ט"ד כל רבע משחק, תרמו לשליטה שלהם רוב המשחק.
האם וויל ליוויס יהיה הברוק פרדי החדש עכשיו שברוק פרדי כבר לא? בטוח שדוגמית משחק בודד לא תספיק וימים יגידו, אבל אין ספק שהוא הדליק ניצוץ חשוב תחת ישבנם של הטיינס.

ארבע ט"ד במשחק, וויל ליווס


דנבר ברונקוס (5-3) – קנזס סיטי צ'יפס (2-6) 9-24

ללא ספק התוצאה הכי מפתיעה של העונה נרשמה בדנבר כאשר הברונקוס ניצחו את הצ'יפס לראשונה מאז 2015 ולראשונה בקריירה של פטריק מהומס, שרשם את אחד ממשחקיו החלשים אי פעם וסיים בלי טאצ'דאונים באוויר לראשונה מאז דצמבר 2021. למעשה, מהומס וחבריו לא הובילו במשחק הזה אפילו לא לרגע והבועט האריסון באטקר היה היחיד שעלה על הלוח. לעומת מהומס, ראסל וילסון היה מצוין והוביל את קבוצתו ליתרון 14-9 בירידה להפסקה עם 2 מסירות לאנדזון. ברבע האחרון וילסון וקורטלנד סאטון העלו את הכתומים ליתרון 21-9, כאשר כישלון בדאון רביעי של הצ'יפס, בנוסף לחטיפה של ג'סטין סימונס בהמשך מנעו מקנזס סיטי עוד נקודות.

וילסון סיים בסה"כ עם 114 יארדים ו-3 טאצ'דאונים, ג'בונטה וויליאמס דהר על הקרקע ורשם 85 יארדים. ג'רי ג'ודי המושמץ היה התופס המוביל עם 50 יארדים. ההגנה האיומה בדרך כלל של דנבר התעלתה והצליחה להפיל את מהומס 3 פעמים ולקטוף את מסירותיו פעמיים. הוא סיים עם 241 יארדים במשחק הזה אותו ירצה לשכוח מהר מאוד, טרוויס קלסי רשם 6 תפיסות ו-58 יארדים. אנדי ריד יצטרך להעיר את הקבוצה שלו לקראת המפגש מול מיאמי (שהמטירה על דנבר 70 נקודות מוקדם יותר העונה) בשבוע הבא אחרת המבוכה תהיה אפילו גדולה יותר.

סיאטל סיהוקס (2-5) – קליבלנד בראונס (3-4) 20-24

סיאטל כובשת את בית הNFC מערב עם ניצחון מרשים על קליבלנד בראונס. שבועיים אחרי שהיריבה העיקרית שלה לבית הפסידה לאותה קבוצה.
גם ג'ינו סמית' בסיאטל וגם פי ג'יי וולקר בקליבלנד מסרו ל2 חטיפות כל אחד אבל גם חטיפות צריך לדעת מתי למסור, ואלו של וולקר, שגם איבד פאמבל, הגיעו בזמנים פחות טובים ונענו ברובם בניקוד של סיאטל.
סיאטל עלו ליתרון מוקדם אבל איבדו אותו ברבע השלישי כשקליבלנד מצמצמים ועולים ליתרון בצורה סיסטמטית ונמצאים בדרכם להגדלת היתרון עם 2 דקות לסיום המשחק. אבל אז מגיעה החטיפה השניה של וולקר, שנענית ב7 מהלכים שלקחו קצת יותר מדקה והסיהוקס מחזירים לעצמם את ההובלה.
עם 38 שניות על השעון קליבלנד מתחילה דרייב שהולך רק אחורה עם סאק של הגנת סיאטל והסיהוקס הופכים לקבוצה הכי טובה במערב הNFC.

הכי טובים במערב, סיאטל

אריזונה קרדינלס (7-1) –  בולטימור רייבנס (2-6) 31-24

לאמאר ג'קסון לא צריך להוביל את הקבוצה בריצה כדי שבולטימור ינצחו. הפעם גאס אדוארדס הגיח 19 פעמים ל80 יארד ו3 כניסות לאנד זון.
המשחק היה הרבה פחות צמוד ממה שהתוצאה מרמזת ואחרי ט"ד בדרייב הראשון של המשחק אריזונה לא השיגה כלום מלבד בעיטות הרחקה ו2 חטיפות של דובס (25/37 ל208 יארד 2 ו2 ) עד לשלהי הרבע הרביעי שם פתאום התחילו לעבוד קשה , אספו בעיטת אונסייד אחרי ט"ד ותרגמו אותה לשער שדה ובסה"כ הבקיעו 17 נקודות באותו הרבע. אבל הזמן פשוט נגמר ובולטימור יצאו כשידם על העליונה.
הרייבנס לא היו צריכים הופעות הירואיות יותר מי (מלבד זו של אדוארדס) כדי לסגור את הספר על קבוצה נחותה מהם ונראים חזקים יותר משבוע לשבוע כשהם מצטרפים לאשלון העליון בAFC עם מאזן שווה לכל מובילות הבתים.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-5) – סינסנטי בנגלס (3-4) 31-17

ג'ו בורו חזר! ג'ו מיקסון (100 יארד וט"ד)  חזר! כל מה שהיה צריך זה משחק מול הקבוצה שנחשבה עד לפני שלושה שבועות לטובה בליגה אצלם בבית.
בורו לא הראה שום זכר לפציעה שהטרידה אותו בתחילת העונה כשרץ 6 פעמים ל43 יארד, קרע את הגנת סן פרנסיסקו עם 283 יארד ו 3 ט"ד באחוז השלמה אסטרונומי (רק ארבעה מ32 נסיונות המסירה שלו לא הגיעו ליעדן) והמשיך לחשוף את ערוותם של סן פרנסיסקו.
השליטה של סינסנטי במשחק לא הועמדה לרגע בספק וכשסן פרנסיסקו ניסתה להתקרב, ההגנה דאגה לחסל את הניסיון וסינסנטי קטעה בקלות את רצף הנצחונות הביתיים של ניינרס והביסה אותם בהפרש הגדול ביותר העונה.

נראה שבשלב מסויים אחרי הניצחון המשכנע על דאלאס לפני יותר משלושה שבועות, סן פרנסיסקו פשוט הפסיקו לרצות לנצח.
ההתקפה הפסיקה לרצות את זה עם ירידה דרמטית בהשגת נקודות, ההגנה הפסיקה לרצות את זה עם קו הגנה חלש ולא תורם, תאקלים מפוספסים וקו הגנה אחורי שאף פעם לא נמצא במקום הנכון, וצוות האימון הפסיק לרצות את זה עם חוסר מוכנות ליריבות, קריאת מהלכים תמוהה וחוסר התאמות בזמן משחק.
ברוק פרדי עבר משלב סיפור אגדה להתעוררות הכואבת למציאות כשהוא צובר חמישה חטיפות בשלושה משחקים, איבודי כדור שמגיעים בזמנים הכי קריטיים במשחק ומחסלות כל סיכוי לשיקום המשחק. הק"ב הצעיר שהראה המון עמידות ואופי כל עוד הקבוצה שולטת, מתחיל להתפרק בקצוות כשמגיע זמן האמת.
אבל היי, לפחות הוא שבר את השיא האישי במספר היארדים במסירה (365) במשחק הזה, אז זה נחמד בשבילו. קיטל עם149 יארד וברנדון איוק עם 109. וקריסטיאן מקקפרי (שאפילו לא היה הרץ המוביל בקבוצה) שבר את שיא הNFL למספר משחקים רצוף עם ט"ד.
סן פרנסיסקו צונחת למקום השני בבית הNFC מערב והולך לעבור עליהם שבוע ביי ארוך וקשה ביותר.

הוא חזר, ג'ו בורו

לוס אנג'לס צ'ארג'רס  (4-3) – שיקגו ברס (6-2) 13-30

בניגוד למשחק בין היריבות הביתיות של המטענים, במשחק שלהם לא נרשמו שום הפתעות והם פחות או יותר סגרו את הסיפור מול הברס החלשים כבר לפני ההפסקה.

3 טאצ'דאונים שמסר הרברט קבעו יתרון 24-7 בסיום המחצית הראשונה, שתי בעיטות מוצלחות של קמרון דיקר לאחר מכן הגדילו את הפער לפני שטייסון בייג'נט הקוורטרבק המחליף של שיקגו נכנס לאנדזון בעצמו שתי דקות לסיום המשחק אך לא הצליח להשלים מסירה בהמרת 2 הנקודות.

הרברט סיים משחק נהדר עם 31/40 מסירות, 298 יארדים ו-3 סקורים ללא איבודים כלל. אוסטין אקלר כיכב גם הוא וסיים עם בסה"כ 125 יארדים, קינן אלן רשם 8 תפיסות ו-69 יארדים. שני שמות גדולים בהגנה של ל.א תרמו גם הם – ג'ואי בוסה עם סאק ודרווין ג'יימס עם חטיפה חשובה ברבע האחרון.

בייג'נט, שפתח בפעם השנייה במקום ג'סטין פילדס הפצוע באגודל, רשם 232 יארדים ללא טאצ'דאון באוויר אבל עם 2 חטיפות (לידי ג'יימס וג'סיר טיילור) וסקור על הקרקע.

קול קמט רשם 10 תפיסות ו-79 יארדים כאשר אף אחד אחר לא בולט בהתקפה של הדובים וגם לא בהגנה שלהם, שלא הצליחה להפיל את הרברט ולו פעם אחת.

דטרויט ליונס (2-6) – לאס וגאס ריידרס (5-3) 14-26

תחת אורות יום שני דטרויט שמה סוג של גושפנקא על המהפך שעברו בשנים האחרונות תחת הנהגתו של דן קמפבל, שלטה ללא עוררין בכל אספקט של המשחק ונתנה תצוגת תכלית מול לאס וגאס האומללה.
פי יותר מ3 יארדים באויר, פי יותר מ3 יארדים בריצה פי יותר מ3 יארדים כוללים, פי 2 זמן אחזקת כדור.
ג'מיר גיבס עם 152 יארד וט"ד מוכיח שההחלטה לקחת אותו על פני ביג'אן רובינסון לא היה טעות, וסאם לפורטה חותם דראפט מדהים של הליונס שרק הופך אותם לחזקים יותר.
שישה סאקים על ג'ימי גארופולו האומלל  (10/21 ל126 יארד וחטיפה אופיינית) שחוזר מפציעה ודאוונטה אדאמס תופס רק פעם אחת ל11 יארד שלא מהסס להראות את התסכול שלו מקריירה קבורה בעיר האורות.
חצי מהנקודות של לאס וגאס הגיעו מהחזרת חטיפה של ג'רד גוף (26/37 ל272 יארד, ט"ד וחטיפה)  אבל גם הטעות הזו לא עזרה לריידרס להיראות אפילו קצת תחרותיים.
מישהו יצטרך לשלם את המחיר בלאס וגאס וכנראה זה יהיה ג'וש מקדניאלס.

יותר טוב מביג'אן ? ג'אמיר גיבס

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. תודה רבה לצוות המעולה
    שבוע הביי עשה טוב לסינסי ובעיקר לירך של בורו, וגם הפישולים של פרדי עם 2 החטיפות הרצופות תרמו. הולך להיות מאבק קשה השנה ב-AFC צפון, כמו בכל שנה – כולן במאזן חיובי, בולטימור צועדת בראש עם 2-6 ואחריה כל השלוש עם 3-4. הולכת להיות מלחמת עולם במשחקים שנותרו.

  2. הבנגלס נראו מעולה, לא ברור אם זה כי הם מעולים או בזכות ההגנה המפרגנת של הניינרס (שהביי מגיע להם בזמן נראה לי).
    למרות זאת הייתה תחושה באוויר שאולי הפער בר סגירה עד למהלך אחד ברבע הרביעי, שאם היה מצליח היה הופך את המשחק לדעתי אבל המסירה של פרודי למיצ'ל תוך כדי ריצה, נחטפה, זה סגר למעשה את המשחק
    ההגנה של הניינרס זה כבר לא זה, וורנר, למרות 10 תיקולים היה קצת אנמי, אני חושב שבעיקר כי הבנגלס ברחו ממנו והלכו על גרינלאו (שהיה לא רע בסך הכל), הקו האחורי הוא חולשה ידועה, אתמול גם הופנגה היה לא מרוכז, אבל מי שמאכזב כל שבוע מחדש זה קו ההגנה. לא ברור איך עם הרגרייב, ארמסטאד ובוסה, הקו הזה מצליח להיות כל כך לא אפקטיבי. בוסה כבר צבר 3 סאקים שלמים (נדמה לי) מתחילת העונה והוא כבר באמת לא צייד הקווטרבקים מהעונה שעברה, סתם עוד שחקן הגנה בינוני. יכול להיות ששק הכסף שתלוי לו על הגב מאט אותו?
    גם ההתקפה של הניינרס לא נראתה טוב במיוחד למרות שהשיגו שיא של יארדים למהלך ולמרות 50+ היארדים של פורדי בנשיאה.
    מקאפרי עדיין בניצול יתר (18/47 מהלכים של הניינרס) ולפורדי היו אתמול בדיוק שלוש מטרות, כשכל מי שאינו מקאפרי, איוק וקיטל, היה שותף ל 7 מהלכים מתוך כמעט 50. ראוי לציון ג'ניגס שקיבל 0 הזדמנויות.
    בקיצור, הקבוצה שנראתה כל כך טוב חמישה מחזורים, כבר לא בראשות הבית שלה אפילו והביי הזה בא לה בזמן. אחריו מחכות לה ג'קסונוויל, טמפה איגלס וסיאטל (פעמיים) ואם המפולת הזו תימשך, יש סיכוי שאפילו לפלייאוף הם לא יגיעו

  3. בעלה של בתי, ג'ייסון, מכריח אותי להסתכל איתו (וכמה מחבריו) בכל משחק של האיגלס. בינתיים זה עובדג.
    זה אחד המשחקים המכוערים הכי טובים שאי פעם תראו". – משפט גאוני.
    תודה על סקירה מעולה ביותר, וטובה יותר מאשר כל מה שאני קורא באנגלית. (אתם יכולים להדביק סקירות של משחקים)

  4. וואו, אמנם כתבתי בתגובה לפריוויו שהצ'יפס חורקים, אבל באמת לא ניתן היה לצפות כזו נפילה. צדקתי גם לגבי הטייטנס והנרי שממש לא גמורים. הליונס הם פור ריל, ובליגה המשוגעת הזו, באמת שבכל יום ראשון נתון, משהו מטורף יכול לקרות…

  5. סקירה מעולה. פטריק מהומס נחלש משמעותית לעומת העונות הקודמות. בנוסף, כל ההייפ סביב קלצ'י וטיילור סוויפט לא בדיוק עוזר לקבוצה.

  6. רגע של נחת בתקופה מחורבנת
    (גם הפוסט וגם הניצחון של הברונקוס)
    .
    תודה, חברים.
    לא מספיק יוצא לי להגיב או לציין עד כמה מהנה התרומה המשמעותית שלכם לקהילת הופס.

            1. וואו!!!
              נקווה רק שהברך שלו במצב סביר. בעונה שעברה הוא לא שיחק בכלל והשנה הקומנדרס לא רצו להאריך לו את החוזה
              אם הוא טוב, זו תוספת מדהימה
              ואם זה לא יעיר את בוסה, שום דבר כבר לא יעזור
              .
              (מודה שלפני שהלכתי לבדוק, הייתי בטוח שסטיב יאנג חוזר לשחק)

  7. איך הג'איינטס הצליחו להפסיד נגד הג'טס כשהנצחון כבר היה בכיס, אין לי מושג.. חבל לי מאוד על כך שקירק קאזינס גמר את העונה, אני אוהד של הוויקינגס ובכל מקרה העונה הזו לא הבטיחה יותר מדי אבל בכל זאת.. עכשיו שאלה: מישהו יכול למנות לי כמה קבוצות משחקות עם קוורטרבקים מחליפים? יש תחושה שהמון ק"ב נפצעים העונה, אפילו יותר מבדרך כלל… זה התחיל עם ארון רוג'רס במחזור הראשון…

  8. תודה על הסיכום. הקרבות על הפלייאוף ב-AFC הולכים להיות מטורפים לעומת השעמום של ה-NFC עם בסך הכל 5 קבוצות במאזן חיובי

  9. אחלה סקירה תודה רבה.

    מחזור טוב. כואב הלב על הגיק קאזינגס. נראה שמיניסוטה החלה להתאושש ואז זה קרה. חבל. אחלה אוהדים במינסוטה.
    דאלס נראתה טוב מאוד. נראה חיבור טוב בין פרסקוט ללאמב.
    הנינרס לא היו רעים אבל הייתה תחושה שההגנה עייפה/לא רוצה. משהו שם קצת חורק. סינסינטי שיחקו טוב מאוד. לא בושה להפסיק לכזאת קבוצה.
    תהרגו אותי לא מבין איך הסטילרז הגיעו ל4 נצחונות עד כה. הזוי. אין להם התקפה בכלל. יש לי כאבים בצד כשאני רואה משחקים שלהם. קבוצה חשובה. מקווה שתתעשת שנה הבאה בהתקפה.

    לקינוח 2 קבוצות. מיאמי משחקת טוב. מאוד מהירה. והצ'יטה לדעתי נותן עונת קריירה. האיש אחוז תזזית . תענוג.
    פילי פשוט קבוצה חיייהההה ! חייה אמיתית. משהו בה נורא בשל. הם למדו לנצח משחקים . קו התקפה טוב, QB מצויין ממש QB טוב. לטעמי הרבה יותר טוב מדשון ווטסון ולמאר גקסון. התופס החיייייהההה שלה אי ג'יי בראון פשוט מדהים . תותח ! קבוצה מפחידה. נראה כאילו הליגה לא יכולה עליה. ממש מדאיג. יוחזר בריידי לאלתר 😉

כתיבת תגובה

סגירת תפריט