מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג ועמית קאופמן

כשמסך העשן התפזר על השבוע הזה, נשארנו בלי אף קבוצה ללא הפסד אחרי המחזור השישי. מי שנראו בלתי בלתי מנוצחות לפני 48 שעות, נפלו בצורה מפתיעה משהו ומאוד מאכזבת ליריבות שעל הנייר נחותות מהן.
על ההפסדים של סן פרנסיסקו ושל פילדלפיה אנחנו מפרטים בהמשך, אבל אני רוצה לדבר על משהו קצת שונה.
השבוע נשבר שיא עונה. אני יודע שזה נושא רגיש/ מאוס / מעורר אמוציות אבל יותר מתמיד היו משחקים השבוע שנראה שהשיפוט משתלט עליהם.
במשחק של הבראונס מול הניינרס נזרקו 25 דגלים ל220 יארד, שיא עונה . במשחק של דאלאס והצ'רגרס היו 20 דגלים. הממוצע של המחזור הזה היה קצת יותר מ10 עבירות למשחק.
בדרך כלל השריקות מוצדקות והקבוצות עצמן הן הבעיתיות, אבל צוות שיפוט טוב יודע לנהל משחק בצורה שמצמצמת עצירות אינסופיות , חיסול מומנטים ומהלכים גדולים וכמובן טעויות שיפוט קובעות תוצאה.
למדנו לאורך השנים שזה חלק מהמשחק, אבל זה לא אומר שזה לא מעצבן, ובסוף, כולם מפסידים.


טנסי טייטנס (4-2) – בולטימור רייבנס (2-4) 24-16
ההגנה של בולטימור הגיעו ללונדון קשוחים כמו מרלו סטאנפילד ושיתקו את טנסי בכל חזית.
טנהיל היה בלחץ תמידי מאחורי קו התקפה נוראי ודריק הנרי לא התליח להגיע לצעד השלישי שלו לפני שנבלם להישג מינימלי.
הרייבנס, מאחורי התחלה טובה של לאמאר ג'קסון, שבמשך המחצית הראשונה לא התקשה לחלק כדורים ל7 תופסים שונים, מצא את הטירון זיי פלאורס לט"ד הראשון שלו העונה. אבל מלבד זאת הרייבנס הסתפקו ב6 שערי שדה של ג'סטין טאקר לאורך המשחק.
הנרי  (12 ל97 וט"ד) מצא פה ושם סדקים בהגנה, ואפילו פרץ פעם אחת ל64 יארד, וגרם לבולטימור לחוות פלאשבקים לחוסר יכולת שלהם לסגור משחקים בעונה הקודמת. חשש שהתגבר כשלאמאר זורק לחטיפה והתקפת טנסי הנוראית, בעזרת עבירת נגיחה מזעזעת של שחקן בולטימור, מוצאת חיים חדשים עם ט"ד של הנרי ומצמצמת משחק שהיה לגמריי בשליטה של הרייבנס. זה הט"ד הראשון בריצה שהרייבנס מרשים העונה.
טנהיל נפצע ברבע השלישי והוחלף על ידי מאליק וויליס, אבל גם וויליס לא ממש צלח בתוכנית ההתקפה הנוראית של המתאם טים קלי והטייטאנס ממשיכים  לא להיות יציבים.
לאמאר ג'קסון (21/30 ל221 יארד, ט"ד חטיפה, 62 יארד בריצה) ממשיך בפעם המי יודע להיות הרץ המוביל בקבוצה, משווה את השיא של מייקל ויק למספר משחקים עם מעל 50 יארד בריצה, אבל גם התקפת הרייבנס לא ממש מממשת את הפוטנציאל מאז העזיבה של המתאם התקפה גרג רומן.

מיאמי דולפינס (1-5) – קרוליינה פאנת'רס (6-0) 21-42

למרות התחלה טובה של המשחק ויתרון 14-0 בסיום הרבע הראשון, הפנתרים שוב יוצאים מובסים אחרי שאיבדו את היתרון הזה כבר ברבע השני עם 3 טאצ'דאונים של מיאמי, ולמעשה הם סופגים 42 נקודות בפעם השנייה ברציפות.

אצל הדולפינס טואה טגובילואה סיים עם 21/31 מסירות, מתוכן 3 לאנדזון ו-262 יארדים. חסרונו של הרץ הצעיר דבון אייצ'ן לא הורגש תודות לראחים מוסטרט שסיים בסה"כ עם 132 יארדים ו-3 טאצ'דאונים. גם טייריק היל (6 תפיסות, 163 יארדים) וג'יילן וואדל (7, 51) תפסו מסירות באנדזון. בצד המפסיד ברייס יאנג רשם 217 יארדים ומסירה לסקור של אדם ת'ילן הוותיק, שרשם 11 תפיסות ו-115 יארדים. צ'ובה הבארד קיבל את מירב הנשיאות בהיעדרו של מיילס סנדרס, ונתן תפוקה טובה עם 88 יארדים וטאצ'דאון.

אטלנטה פאלקונס (3-3) – וושינגטון קומנדרס (3-3) 24-16

המשחק הזה התחיל טוב עבור הפאלקונס כאשר דזמונד רידר מצא באנדזון את קייל פיטס, שרשם טאצ'דאון ראשון אחרי כמעט שנה והעלה אותם ליתרון 7-3. לצערם המשך המחצית לא כל כך האיר להם פנים, כאשר להפסקה הם ירדו בפיגור 17-10 אחרי שסאם האוול מצא באנדזון את אנטוניו גיבסון וקרטיס סמואל.

המומנטום החיובי של הקומנדרס נמשך ברבע השלישי כאשר הדרייב הראשון של אטלנטה הסתיים עם חטיפה של קנדל פולר, כשאחר כך לסאם האוול נדרשו רק 2 מהלכים כדי למצוא את בריאן רובינסון באנדזון.

בתחילת הרבע האחרון רידר מצא באנדזון טייט אנד נוסף ששבר בצורת ארוכה, ג'ונו סמית' (טאצ'דאון ראשון מאז דצמבר 2020) אך הבזים כשלו בהמרת שתי הנקודות, כאשר בשלושת הדרייבים הבאים שלהם הם נעצרים, כאשר רידר נחטף פעמיים, כולל פעם אחת ע"י ג'מין דייויס חצי דקה לסיום המשחק.

רידר סיים עוד משחק בינוני עם 28/47, 307 יארדים, 2 סקורים ו-3 איבודים, דרייק לונדון היה המטרה העיקרית שלו וסיים עם 9 תפיסות ו-125 יארדים. בצד המנצח האוול רשם 151 יארדים ו-3 מסירות לאנדזון בלי איבודים, טרי מקלורין 6 תפיסות ו-81 יארדים.

טמפה ביי באקנירס (2-3) – דטרויט ליונס (1-5) 20-6

לראשונה מזה עשור, הליונס מוצאים את עצמם במאזן 5-1, תודות למשחק מעולה של ההגנה שלהם, שהחזיקה את הבאקנירס על 6 נקודות בלבד במשחק ההתקפי הכי חלש שלהם העונה. גם ההגנה האדומה עשתה עבודה טובה בהתחלה והתוצאה עמדה על 3-3 ברובה של המחצית הראשונה. 2 דקות לסיומה אמון-רה סט. בראון תפס מסירה של ג'ארד גוף ונכנס לאנדזון כדי להעלות את קבוצתו ליתרון. למעשה, 2 המחציות הסתיימו באותה התוצאה, 10-3 לטובת דטרויט.

ג'ארד גוף רשם 353 יארדים ו-2 מסירות לאנדזון שנתפסו על ידי סט. בראון במשחק אדיר של 12 תפיסות ל-124 יארדים, וג'יימסון וויליאמס עם הטאצ'דאון הראשון שלו העונה. בצד השני בייקר מייפילד סיים עם 206 יארדים ואיבוד, כריס גודווין עם 6 תפיסות ו-77 יארדים.

קליבלנד בראונס (2-3) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (1-5) 17-19

אני לוקח אחריות מלאה ומכה על חטא. לא הערכתי נכון את יכולת הניחוס שלי. בהערכה לקראת המשחק זילזלתי בקליבלנד וחשבתי שסן פרנסיסקו היא בסטטוס של untouchable ולגמריי טעיתי.
ההגנה המדורגת מס' 1 בליגה, זו של הבראונס, הוכיחה למה היא ראויה לתואר כשלא נבהלה מהג'אגורנאוט שבא לבקר, מלווה בבאז אדיר ותחושה ששום דבר לא יכול עליהם.
אז מה שיכול עליהם זה קו הגנה מצויין שהשמיד את קו ההתקפה של סן פרנסיסקו, ניצח בכל סנאפ וחי בבאק פילד תוך כדי שהוא ממרר את חייו של פרדי, מפעיל עליו לחץ בלתי פוסק וכופה עליו את לא רק אחוז השלמה נוראי ומסירות לא מדוייקות, לא רק את החטיפה הראשונה שלו ב185 סנאפים ולא רק דקות ארוכות במשחק שהתקפת סן פרנסיסקו הלכה רק אחורה, אלא גם את ההפסד הראשון של פרדי בקריירה (במשחקים שהוא פותח ומסיים).
הבראונס פשוט הגיעו מוכנים יותר, קשוחים יותר ורצו את זה יותר. פי ג'יי וולקר (18/34 ל192 יארד) אמנם נחטף פעמיים כשאחת החטיפות אפשרה לניינרס להישאר במשחק, אבל בסך הכל בתור מחליף חרום, הוא ניהל משחק בצורה הרבה יותר טובה מאשר הק"ב שמולו שהיה כל השבוע נושא שיחות של האם הוא עילית או לא.
עם קריסטיאן מקקפרי ודיבו סמואל פצועים חלק גדול מהמשחק, וג'ייק מודי הבועט מפספס בעיטה פעם ראשונה השנה, דברים לא נראו טוב עבור האורחת על המגרש, אבל בכל זאת, הרבה בזכות ההגנה, הצליחו להגיע לעמדת בעיטת שער שיכלה לנצח את המשחק. אבל מודי פיספס בפעם השניה במשחק ובעונה בכלל ובזאת נקטע רצף של 15 ניצחונות רצופים של סן פרנסיסקו.

שיקגו ברס (5-1) – מינסוטה ויקינגס (4-2) 19-13
ג'סטין פילדס נפצע בתחילת המחצית השניה אחרי שספג סאק רביעי והוחלף על ידי טייסון באגנט (מי?). אבל זה לא ששיקגו בשלב זה נראו כמי שמוכנים להמשיך את המומנטום מהנצחון בשבוע שעבר מול וושינגטון ולממש את כל הדברים הטובים שראינו מפילדס בשבועיים האחרונים, שלא לומר לכבד את זכרו של השחקן האגדי דיק באטקוס שמת השבוע.
למעשה שיקגו החזיקה את המשחק צמוד במחצית הראשונה כששתי הקבוצות נדונו לקרב שערי שדה, והשתלטה על פאמבל של קירק קאזינס, אבל שלושה מהלכים לאחר מכן פילדס ויתר על הכדור ישר ליידים של הגנת מינסוטה שתירגמה את החטיפה לט"ד, והצליחה לשמור על היתרון עד סוף המשחק מול הק"ב המחליף של שיקגו שאמנם הצליח לרוץ לט"ד מצמצם אבל גם סתם את הגולל על ניסיון קאמבק עם פאמבל שהוחזר לט"ד ומסירה לחטיפה בדרייב האחרון שנראה מבטיח לרגע, עד אותה חטיפה.
ללא ג'סטין ג'פרסון הפצוע, המספרים של קירק קאזינס היו נמוכים מהרגיל (21/31 ל181 יארד וט"ד) והתקפת הויקינגס התקשתה להניע את הכדור ולהישאר על המגרש, אבל בעזרת התרומה בניקוד של ההגנה, הם עשו מספיק כדי להשיג את הנצחון.

סינסנטי בנגאלס (3-3) – סיאטל סיהוקס (2-3) 13-17

סינסנטי הצליחו לטפס, במאמץ רב, מתוך הבור שחפרו לעצמם שתחילת השנה כשג'ו בורו מתאושש קמעה מהבעיות הרפואיות שעימן פתח את העונה , מחזיר עטרה ליושנה עם ג'מאר צ'ייס ומצליח לנהל מחצית ראשונה מוצלחת עם 2 ט"ד שהיו כל מה שצריך כדי לשמור על הובלה לאורך שאר המשחק כשבמחצית השניה הההגנות השתלטו על המשחק.
לאחר ט"ד בדרייב הפתיחה, שהעניק לסיאטל את היתרון הראשון והיחידי במשחק, הגנת סינסנטי השתלטה על המשחק, איפשרה רק שני שערי שדה, עצרה פעמיים נסיונות המרה של דאון רביעי וחטפה את ג'ינו סמית' פעמיים, אחת מהן מייד אחרי חטיפה של בורו ושתורגמה לשער שדה מיידי ששם את הנון הסופית בנצחון.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (2-4) – אינדיאנפוליס קולטס (3-3) 20-37

הג'אגוארס מתחילים להיכנס לקצב עם נצחון שלישי רצוף, הפעם חשוב ביותר על יריבה לבית.
ג'סונוויל התמודדו מול אינדיאנפוליס חסרי הק"ב טוני ריצ'רדסון, גם הוא נפצע סדרתי, וגרדנר מינשו המחליף פשוט לא ידע איך להתמודד עם הגנת היגוארים, נחטף 3 פעמים ואיבד פאמבל.
טרבור לורנס (20/30 ל181 יארד, 2 ט"ד וחטיפה)  לא היה צריך לעשות הרבה שכל איבודי הכדור של הקולטס סידרו לו מיקומים נוחים להשיג נקודות וטראויס אטיין נכנס פעמיים לאנד זון בדרך להכי הרבה נקודות שההתקפה של ג'קסונויל השיגה השנה.

לאס וגאס ריידרס (3-3) – ניו אינגלנד פטריוטס (5-1) 17-21

השמיים כחולים וג'ימי גארפולו נפצע שוב במשחק של הריידרס מול הפטריוטס החלשים. גארפולו לא מצליח להישאר בריא עד כדי כך שכהתחלתי לחפש בגוגל מה סטטוס הפציעה שלו, ההשלמה האוטמטית השלימה ל"ג'ימי גארופולו, פציעה".

בריאן הויר הותיק החליף אותו לכל המחצית השניה וניו אינגלנד  ניצלה את ההזדמנות לשלוט במחצית השניה להבקיע 2 ט"ד בתפוקהה התקפית מפתיעה שהביאה אותם למרחק 3 נקודות מהובלה, אבל סייפטי על מאק ג'ונס  (24/33 ל200 יארד וחטיפה) עם פחות מ2 דקות על השעון החזיר את הכדור ללאס וגאס עם בונוס 2 נקודות ואיבטח את הניצחון.

ניו יורק ג'טס (3-3) – פילדלפיה איגלס (1-5) 14-20

הנצחון של הג'טס על האיגלס, הקבוצה האחרונה שנשארה בלתי מנוצחת, בסאנדיי נייט, בא משום מקום.
זה לא שהתקפת הג'טס פתאום הפכה לטובה. הייתה זו ההגנה, שמפלרטטת כבר זמן מה עם גדולה, הפכה את חייו של ג'יילן הרטס לגיהנום עם 3 חטיפות כשהאחרונה הוחזרה 45 יארד למיקום נוח  מאוד לט"ד המנצח.
אולי הייתה זו הנוכחות של אהרון רודג'רס על המגרש, חודש אחרי הפציעה הקשה, מתאמן על זריקת כדורים ללא שום תמיכה לקרסול הפגוע שדירבנה את ניו יורק לניצחון הראשון שלהם אי פעם על פילדלפיה.
ניק סיריאני הטיל ביצה הפעם כשלמרות הובלה של פילדלפיה לאורך רוב המשחק, חייג רק 14 ריצות (+8 של הרטס עצמו) לעמת 45 נסיונות מסירה כשאחת מהן, 2 דקות לסיום, הביאה לג'טס את הניצחון.
אי ג'יי בראון ממשיך להיות מעולה עם 7 תפיסות ל131 יארד, אבל פילדלפיה פיספסה הזדמנות להישאר היחידה הבלתי מנוצחת ולבסס את מעמדה כקבוצה הטובה ביותר כרגע בליגה.

יוסטון טקסאנס (3-3) – ניו אורלינס סיינטס (3-3) 13-20

החדשות הרעות ליוסטון הן שסי ג'י סטראוד זרק לחטיפה ראשונה בקריירה שלו, החדשות הטובות הן שהוא ק"ב יוצא מן הכלל. זה לקח כמה משחקי איפוס, אבל יוסטון תחת דמיקו ראיינס עולה כמה רמות משני צדי הכדור וכבר משווה את מספר הנצחונת שלהם משנה שעברה ועם מאזן חצוי החץ מצביע למעלה.
ניו אורלינס אמנם השיגו סטיסטית פי 1.5 יארדים במשחק, דרק קאר (32/50 ל353 יארד, ט"ד וחטיפה) מסר לכמעט פי 2 יארד, אבל הגנת יוסטון מנעה מהסיינטס לסגור את הדרייבים האלו עם ניקוד, עצרה את ניו אורלינס על 3 נקודות במחצית השניה והחטיפה של קאר בדרייב האחרון סגרה את הסיפור.
סטראוד התגבר על החטיפה המוקדמת במשחק, מסר לשני הט"ד במחצית הראשונה (13/27 ל199 יארד, 2 ט"ד וחטיפה) וההגנה עשתה את השאר כשהמחצית השניה הייתה דלילה בנקודות משני הצדדים.

לוס אנג'לס ראמס (3-3) – אריזונה קארדינלס (5-1) 9-26

שון מקווי וקבוצתו רושמים ניצחון ביתי נוסף וחשוב במאבקי ה-NFCW, במשחק בו לא ראינו טאצ'דאון עד הרבע השלישי. שני הקוורטרבקים נראו לא מפוקסים במחצית הראשונה, כאשר שערי שדה בלבד קובעים את תוצאת המחצית, 9-6 לטובת הראמס.

אחרי ההפסקה מת'יו סטאפורד קצת התעורר והצליח למצוא באנדזון את קופר קאפ, כאשר לאחר מכן טאצ'דאון נוסף של קיירן וויליאמס סגר את הסיפור.

סטאפורד סיים עם 226 יארדים וטאצ'דאון, קאפ רשם 7 תפיסות ו-148 יארד, וויליאמס דהר על הקרקע וסיים עם 158 יארדים (מתוכם 154 במחצית השנייה). אצל הציפורים האדומות, ג'וש דובס רשם 235 יארדים באוויר עם חטיפה ו-47 על הקרקע, כאשר אף אחד אחר לא בלט, אולי במשחק הכי חלש של הקארדינלס השנה.

בפאלו בילס (2-4) – ניו יורק ג'איינטס (5-1) 9-14

בדומה ללא מעט משחקים השבוע, גם במפגש הסאנדיי נייט שתי הקבוצות התקשו לייצר נקודות, כאשר הג'איינטס רצו להפתיע כמו השכנים הירוקים שלהם וכמעט הצליחו.  בהיעדרו של דניאל ג'ונס הפצוע, טיירוד טיילור הותיק הוביל את ההתקפה האיומה של הענקים והצליח איכשהו להוליך אותם לרדזון פעמיים במחצית הראשונה (משהו שג'וש אלן לא עשה בצד השני) כאשר 2 בעיטות מוצלחות של גרהאם גאנו העלו אותם ליתרון 6-0, שהחזיק עד הרבע האחרון. באותו רבע אחרון אלן התעורר ועם 2 טאצ'דאונים שמסר לדיונטה הארדי וקוינטין מוריס (בתפיסתו הראשונה העונה) הבילס מצאו את עצמם ביתרון 14-9 דקה וחצי לסיום המשחק, כאשר ההגנה שלהם בקושי מחזיקה מעמד אבל לבסוף מצליחה לעצור את הענקים מלהיכנס לאנדזון בדרייב שהסתיים על קו היארד של בפאלו.

אלן רשם 169 יארדים, 2 טאצ'דאונים ואיבוד, סטפון דיגס סיים עם 10 תפיסות ו-100 יארד. בצד השני טיילור במשחק לא רע מסר 200 יארדים בלי סקור או איבודים וסקואן בארקלי שחזר מפציעה רשם 93 יארדים על הקרקע.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-2) – דאלאס קאובויס (2-4) 20-17

אחרי פתיחה מהירה שבה שתי הקבוצות הבקיעו ט"ד בדרייבים ראשונים מרשימים, שתי קבוצות בעלות כוח התקפי דינמי בדרך כלל, עברו למוד הגנתי ושאר המחצית הראשונה של מפגש מנדיי נייט המסקרן הזה היה אוסף בעיטות הרחקה עד שדאלאס הבקיעה שער שדה עם הירידה להפסקה.
המחצית השניה נפתחה עם עצירה הגנתית של דאון רביעי בתוך ה10 יארד שניה למשחק, הפעם הצ'ארגרס נעצרו. וההגנות ממשיכות להכתיב את הטון.
הצ'ארג'רס מצליחים להשוות עם שער שדה משלהם בסוף הרבע השלישי ואחרי מהלך מסירה יפיפה  של פרסקוט (21/30 ל272 יארד וט"ד) לפולארד, המשחק נפתח קצת ודאלאס חוזרים סוף סוף לאנד זון בתחילת הרבע הרביעי.
הדרייב הבא של הצ'ארג'רס נעצר בגלל עבירות. אבל איבוד כדור מוזר של דאלאס בבעיטת ההחזרה סידר לצ'ארג'רס מיקום נוח ובעזרת עוד כמה עבירות, השוו את התוצאה שוב.
דאלאס עונה בדרייב ארוך לפילד גול וחובת ההוכחה על הרברט (22/37 ל227 2 ט"ד) בתרגיל 2 דקות. אבל זריקה לחטיפה, מייד אחרי הסאק הראשון של דאלאס במשחק של מי אם לא, מיכה פארסונס, סגרה את המשחק בקריסה אופיינית של לוס אנג'לס.