מאת : יניב שושני, רביב פייג ופריים-טיים זק

אני כותב כבר כמה שנים על פער הכישרון בעמדת הק"ב בין חטיבות ה-AFC וה-NFC. בקבוצות ה-AFC השתלט על העמדה החשובה הזו דור חדש של ק"ב צעירים ומוכשרים מאד – בראשם כמובן פטריק מהומס החד-פעמי אך גם ג'וש אלן, ג'ו בורו, לאמאר ג'קסון, ג'סטין הרברט, טואה טאגווילואה, טרוור לורנס ועוד רבים ו(קצת פחות) טובים. ב-NFC, לעומת זאת, לא הגיע מספיק דם חדש ומרבית הק"ב המובילים נשארו שחקנים ותיקים יחסית (מעל גיל 30) כמו דאק פרסקוט וקירק קאזינס, שרובם כישרוניים פחות ממקביליהם ב-AFC ובכל מקרה שיאם כבר מאחוריהם.

בשנים האחרונות הופיעו ק"ב צעירים להוביל את שתי הקבוצות המובילות בחטיבה (ג'יילן הרטס בפילדלפיה ולאחרונה ברוק פרדי בסן פרנסיסקו) אך בשאר הקבוצות נשאר פער כישרון וניסיון בעמדה החשובה כל כך. הדרך שבה ניסו חלקן לפתור את הבעיה הייתה בהבאת ק"ב ותיקים שנכשלו או דעכו במקומות אחרים, בתקווה שיצליחו לשקם את עצמם בסביבה חדשה. במפתיע, בלא מעט מקרים נרשמה הצלחה משמעותית לגישה הזו. למעשה, בשלוש הקבוצות המובילות את הדרג השני ב-NFC (אחרי הניינרס והאיגלס) נמצאים ק"ב שעונים לתיאור הזה ושמחזיקים (לאחר 5 מחזורים) במאזן משותף של 10- 3.

ראש וראשון להם הוא ג'ינו סמית, שאחרי שעבר בין כמה קבוצות, והפך לק"ב שני בסיאטל, קיבל את המפתחות עם עזיבתו של ראסל ווילסון ונתן כבר בעונה שעברה תוצרת נהדרת שהובילה את הסיהוקס לפלייאוף וזיכתה אותו בתואר "הקאמבק של העונה" ב-2022. עוד שחקן שביצע קפיצת מדרגה בשנה שעברה הוא ג'ארד גוף שאחרי שנזרק מהראמס הפך לק"ב מוביל בדטרויט – ועם עוד זינוק ביכולת מוביל אותה ב-2023 לפתיחת עונה חלומית. השנה מצטרף אליהם גם בייקר מייפילד, שהיה על סף היעלמות מהליגה כשקיבל הזדמנות אחרונה בטאמפה ביי ובינתיים מגלה שם יכולת מצוינת. שלושת הק"ב האלה, שכאמור נראו עד לא מזמן לא רלוונטיים, מחזיקים ברייטינג ממוצע (מצוין) של 101 והפיקו עד כה 21 ט"ד מול 6 חטיפות בלבד. שניים מהם (גוף ומייפילד) נפגשים למשחק ראש בראש השבוע.

ההצלחה של שלושת הק"ב הללו מעוררת לא מעט מחשבות לגבי הגורמים שהופכים ק"ב צעיר ומבטיח לשחקן פרנצ'ייז בליגה, ועד כמה הסביבה, סגל השחקנים וצוות האימון משפיעים על סיכויי ההצלחה שלו לא פחות, ואולי אף יותר, ממידת הכישרון הגולמי שלו. בימים קשים זה אולי גם מעורר תקווה עבור מי שהגיע, בשלב כזה או אחר, לנקודת שפל וכישלון צורב אך יכול – עם השתנות הנסיבות – להעפיל חזרה למעלה ולהגיע להישגים. כל הקשר אקטואלי לאמירה זו היא על אחריות הקוראים בלבד…

המחזור השישי נפתח ביום חמישי במפגש קצוות ב-AFC מערב בין קנזס סיטי, מובילת הבית (והחטיבה) ודנבר שמאיישת את המקום האחרון. התוצאה בסיום המשחק הייתה:

קנזס סיטי צ'יפס (1-4) – דנבר ברונקוס (4-1) 8-19
הניצחון של קנזס סיטי לא היה בספק לרגע, אבל הוא לגמרי לא היה הטיול הקליל שציפינו שיהיה ממפגש הקצוות בין אלופת העולם לאחת הקבוצות הפגומות והחלשות בליגה.
הקלות הכמעט בלתי נתפסת בה פטריק מהומס נהג להניע את ההתקפה המשומנת הייטב שלו בשנים עברו, ללא ספק נתקלה באיזה קיר, שכמה לבנים מתוכו היה החוסר יכולת שלהם לתרגם דרייבים לנקודות מול ההגנה החלשה בליגה. מהומס וקלסי אמנם ממשיכים לקרוע את המגרש בכימיה נדירה (9/9 תפיסות ל124 יארד)  אבל כל זה קורה בין קוי ה20 ולא ברד זון.
דנבר לא ממש היוותה איום אבל ההגנה המחוררת שלהם חיפתה קצת על יום נוראי של ראסל ווילסון (13/22 ל95 יארד ט"ד ושתי חטיפות) ועצרה את קנזס מספיק עד כדי כך שט"ד בזמן פציעות ברבע הרביעי גרם לצ'יפס להזיע קצת.
לצ'יפס יש מפגש עם הצ'רג'רס, עם מיאמי ועם פילדלפיה בחודש הקרוב, ובלי לתקן את מקור הבעיה (אולי אריק בניאמי היה הגאון האמיתי?) העונה שלהם עלולה לקבל תפנית מפתיעה.

להלן סקירה לקראת שאר משחקי המחזור. כל שעות המשחקים המצוינות הן לפי שעון ישראל.

טנסי טייטנס (3-2)  – בולטימור רייבנס (2-3), לונדון, ראשון 16:30

טנסי היא קבוצת הזיג זג המושלמת של הליגה, ניצחון ביתי אחרי הפסד חוץ, וחוזר חלילה. הטייטנס לא יציבים, ולא ברור איזו תצוגה נקבל מהם במשחק נתון. ההתקפה של הטייטנס חלשה, ולהבדיל משנים עברו היא מתבססת על מסירה, עם תוצאות בהתאם. הקווטרבק רייאן טנהיל מציג את העונה הגרועה בקריירה, הרץ דריק הנרי כבר לא המפלץ שהכרנו בעבר, ואין פלא שההתקפה מדורגת רק במקום ה- 21 בליגה. בהגנה המצב טוב יותר, אבל לא בהרבה. ההגנה טובה בעיקר כנגד הריצה, אבל 193 היארדים שהיא ספגה במשחק ההפסד האחרון לקולטס, הוא תמרור אזהרה מול קבוצות מבוססות ריצה.

הרייבנס אוהבים לרוץ, בזה אין ספק. הקווטרבק לאמאר ג'קסון ושני הרצים, גאס אדוארדס וג'סטיס היל, לא יורדים מ- 110 יארדים למשחק על הקרקע, ורק שתי קבוצות השיגו יותר ט"ד בריצה. הבעיה שמשחק המסירה הולך ומתדרדר, עובדה שיכולה לפגוע בקבוצה בהמשך הדרך. הגנת הרייבנס היא אחת מההגנות הטובות בליגה, והיא עדיין לא ספגה ט"ד בריצה.

נתון מעניין – ללאמאר ג'קסון יש 4 ט"ד בריצה, כמו לכל התקפת הטייטנס.

תחזית – בולטימור קבוצה טובה יותר, אבל טנסי קבוצה ביתית שעדיין לא הפסידה בביתה. נעריך שהגנת הטייטנס תגביל את משחק הריצה של הרייבנס, ובלי ריצה הרייבנס לא מסוגלים לנצח. ניצחון לקבוצה הביתית, ושתי הקבוצות במאזן חצוי לאחר המחזור השישי.

ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 2) – אינדיאנפוליס קולטס (3- 2), ג'קסונוויל, ראשון 20:00

ג'קסונוויל חזרה מלונדון אחרי שני ניצחונות נאים (כולל בקרב צמרת חשוב מול הבילס) אך ההתקפה של הקבוצה עדיין אינה יעילה דיה והיא משיגה רק 21 נקודות למשחק (מקום 20). הק"ב טרוור לורנס משחק היטב ונהנה משני תופסים איכותיים בדמות כריסטיאן קירק וקלווין רידלי, אך משחק הריצה לא נותן מספיק תוצרת (3.9 יארד לנסיון ריצה, מקום 21) והמחץ ברד-זון חלש (46% מהדרייבים שמגיעים לרד-זון הופכים לט"ד – מקום 23). בינתיים דווקא ההגנה היא החלק החזק בקבוצה, כשהיא סופגת רק 20.4 נקודות למשחק (מקום 12) ומאפשרת את הניצחונות החשובים האחרונים. ההגנה טובה במיוחד מול הריצה (81 יארד למשחק – מקום 5) ואיפשרה השבוע רק 15 (!) יארד על הקרקע לרצים של בפאלו. אם הקבוצה תצליח לשפר את התכליתיות בהשגת הנקודות ואת הלחץ על הק"ב היריב (רק 1.8 סאקים למשחק – מקום 26), הם יחזרו במהרה למקומם הטבעי בצמרת חטיבת ה-AFC.

הקולטס איבדו את הק"ב הרוקי אנתוני ריצ'רדסון לפציעה שתשבית אותו לפחות לחודש אך למזלה יש לה ק"ב מחליף איכותי בדמות גרדנר מינשו הוותיק שהוביל את הקבוצה לניצחון החשוב על טנסי בשבוע שעבר. הרץ הכוכב ג'ונתן טיילור חזר למגרש לאחר סכסוך מתוקשר עם הקבוצה, אך מי שזהר בהתקפת הקרקע של הקבוצה היה דווקא זאק מוס שהשיג 165 יארד מול הגנת טנסי החזקה. כשטיילור ייכנס לכושר תהיה לקבוצה התקפה קרקעית מצוינת שתפצה במידת מה על משחק המסירה הבינוני. עם זאת, עם הגנה בינונית שסופגת 23 נקודות למשחק (מקום 22), זה בד"כ לא יספיק מול יריבות חזקות. הקולטס יצטרכו לשפר את ההגנה – ובפרט את הגנת המסירה שסופגת 263 יארד למשחק (מקום 28) למרות משחק לחץ אפקטיבי (3 סאקים למשחק – מקום 8) – אם הם מקווים להשאיר את הקבוצה במרוץ לראשות בית ה-AFC דרום עד שריצ'רדסון יחלים ויחזור לעמדת הק"ב הפותח.

תחזית : ג'קסונוויל נמצאת במומנטום וצוברת ביטחון ממשחק למשחק. לורנס והתופסים שלו ייהנו מיום מוצלח מול הגנת המסירה החלשה של הקולטס ויצברו מספר נקודות מספיק כדי לתפוס מרחק ממינשו ואינדיאנפוליס. הקולטס ינסו לשחק על הקרקע, להאט את קצב המשחק ולהשאיר את לורנס על הקווים אך הגנת היגוארים לא יאפשרו להם לעשות זאת. ג'קסונוויל תנצח בהפרש של 10 נקודות ותעלה לראשות בית הדרום.

יוסטון טקסנס (2- 3) – ניו אורלינס סיינטס (3- 2), יוסטון, ראשון 20:00

יוסטון אמנם הפסידה בשבוע שעבר באטלנטה אך שוב שיחקה היטב, כשהק"ב הרוקי סי-ג'יי סטראוד משיג 250 יארד באחוזים סבירים כשהוא עדיין לא נחטף מתחילת העונה (!) – הישג מדהים לא רק לרוקי. משחק הקרקע החלש עלה ליוסטון במשחק כשהיא צוברת רק 64 יארד בריצה (בממוצע 82 יארד למשחק, מקום 26) והסתפקה ב-4 שערי שדה מתוך 5 גיחות לרד-זון (ורק ט"ד אחד) מול הפלקונס. בסה"כ משיגה יוסטון ט"ד רק ב-35% מהדרייבים שמגיעים לרד-זון – מקום 30 בליגה. עם זאת, יש להניח שעם צבירת הניסיון של סטראוד ותוספת של רץ איכותי, האחוזים הללו יעלו פלאים בשנים הבאות. ההגנה שסופגת רק 20 נקודות במשחק (מקום 11), גם היא מפתיעה לטובה ומצדיקה את המוניטין של המאמן דמיקו ראיין (שהיה מתאם ההגנה של סן פרנסיסקו) כגורו הגנתי. עם מעט חיזוקים ושיפורים, בשילוב עם התבגרות וצבירת ניסיון של הסגל הצעיר והמבטיח, יוסטון תרוץ חזק בצמרת בשנים הקרובות.

ניו אורלינס הביסה את הפטריוטס ללא תנאי בשבוע שעבר, כשדרק קאר כבר נראה יותר טוב, ונראה שהוא מתאושש מהר מהצפוי מהפציעה. השילוב עם הוותיקים אלווין קמארה (שחזר מהשעיה וצבר 97 יארד כוללים מול ניו אינגלנד) ומייקל תומס שחזר לאחר הפציעה הממושכת (וצבר 65 יארד ב-4 תפיסות) מייצרת התקפה שהולכת ומשתפרת, אם כי היא עדיין לא טובה מספיק (19 נקודות למשחק, מקום 22). החלק החזק אצל הסיינטס, כצפוי, היא ההגנה שבלמה לחלוטין את ניו אינגלנד (שהשיגה 0 נקודות)  וסופגת רק 15 נקודות למשחק (מקום 4) – כשהיא עוצרת את היריבה גם על הקרקע (מקום 8) וגם באוויר (מקום 4). הנקודה היחידה לשיפור היא בתחום הפאס-ראש, בו הקבוצה משיגה רק 2.2 סאקים למשחק (מקום 24). בבית ה-NFC דרום הבינוני הסיינטס רואים את עצמם כמועמדים לראשות הבית, ועם קצת שיפור התקפי שיושג עם התגבשות השחקנים המובילים (שכמעט לא שיחקו יחד עד כה), היא בהחלט מסוגלת לעשות זאת.

תחזית: יוסטון מפתיעה לטובה ובהחלט משתפרת מהר מהצפוי, אך היא עדיין לא קבוצת צמרת, והגנת הסיינטס המעולה תקשה מאד על סטראוד והצוות שלו (אם כי לא תחטוף לו את הכדור ותאפשר לו להמשיך את הרצף). גם ניו אורלינס לא תצבור הרבה נקודות והמשחק יסתיים בסקור נמוך ויהיה שקול לכל אורכו אך בסיומו ניו אורלינס תחגוג ניצחון חוץ בהפרש של 5 נקודות ותישאר קרובה לטאמפה ביי בקרב על ראשות בית הדרום. יוסטון תישאר שוב עם המחמאות.

מיאמי דולפינס (1-4)  – קרוליינה פאנת'רס (5-0), מיאמי, ראשון 20:00

אחרי התבוסה בבפאלו, קיבלו הדולפינס יריבה נוחה להתאוששות, והשבוע הם יכולים להמשיך את המומנטום עם עוד יריבה חלשה. התקפת הדולפינים מדורגת ראשונה בליגה, והם עושים זאת גם באוויר וגם על הקרקע. הקווטרבק טואה טגובילואה מוביל את הליגה ביארדים, והוא נעזר בקו קדמי משובח, שהרשה רק שישה סאקים בחמישה מחזורים. תחום הריצה חזק לא פחות, שני הרצים ראחים מוסטרט והרוקי דבון אצ'יין כבר חולקים 12 ט"ד, מקום ראשון בליגה. ההגנה לעומת זאת מדורגת רק במקום ה- 21 בליגה, והיא נשארה החוליה החלשה בקבוצה. מעניין לראות איך הם יתמודדו עם ההתקפה החלשה של הפאנת'רס, אולי זאת הזדמנות לשפר את המספרים הלא מחמיאים.

בקרוליינה ידעו שהם נכנסים לתהליך בניה ממושך, והתוצאות בהתאם. ההתקפה בראשות הקווטרבק הרוקי ברייס יאנג מתקשה לייצר יארדים ונקודות, ההגנה סופגת כמעט 30 (!) נקודות למשחק, ומול התקפה כמו זאת של מיאמי זה לא יגמר בטוב. נקודת האור היחידה זהו משחק הלחץ על קווטרבק היריבה, ושימו לב לאדג' בריאן בארנס, שנמצא בקצב של מאזן דו ספרתי של סאקים, עונה שניה ברציפות.

נתון מעניין – הגנת מיאמי ספגה כבר 135 נקודות, מה שמציב אותה במקום ה- 26 הלא מחמיא בליגה. בסאקים לעומת זאת הם מדורגים במקום השלישי בליגה, עם 17 הפלות קווטרבק בסך הכל.

תחזית – עם הפערים הגדולים שבין שתי הקבוצות, זה מרגיש כמו משחק חד צדדי לטובת הדולפינים ממיאמי. בקרוליינה יצטרכו לחכות ליריבה מתאימה יותר בשביל הניצחון הראשון לעונה 23.

סינסינטי בנגלס (2- 3) – סיאטל סיהוקס (3- 1), סינסינטי, ראשון 20:00

החולייה ההתקפית של סינסינטי סוף סוף נראתה בכושר שמזכיר את השנה שעברה בניצחון הנאה על אריזונה בשבוע שעבר. אחרי ארבעה משחקים מגומגמים מאד, עם יכולת פושרת עד חלשה של הק"ב ג'ו בורו (שנובעת חלקית מהפציעה שהוא סוחב), הבנגלס סוף סוף התפוצצו עם 34 נקודות, כשבורו מייצר 317 יארדים ו-3 ט"ד. הנהנה העיקרי מכך היה ידידו הוותיק (עוד מימי הקולג') ג'מאר צ'ייס שסיים את הערב עם 192 יארדים באוויר ו-3 ט"ד. עם זאת, אפילו מול ההגנה הבינונית של אריזונה משחק הריצה קירטע כשהקבוצה השיגה רק 93 יארד על הקרקע ב-3.1 יארד עלובים למהלך. ההגנה הייתה כרגיל גרועה נגד הריצה (142 יארד השבוע ו-154 בממוצע – מקום 31 בליגה) ולשם שינוי טובה למדי כנגד המסירה (166 יארד – אף כי בד"כ היא סופגת 262 יארד באוויר, מקום 26). נגד אריזונה החלשה היכולת הזו הספיקה אבל מול יריבות חזקות יותר הקבוצה תצטרך יותר מהתעלות של הצמד בורו-צ'ייס כדי לנצח.

הסיהוקס חוזרים לפעילות אחרי שבוע חופש, כשבמשחקם האחרון (בשבוע 4) הם ניצחו בקלות את הג'יאנטס הקורסים. ג'ינו סמית עושה מה שהוא יודע (מייצר 212 יארד למשחק באחוזים טובים, 5 ט"ד ורק חטיפה אחת, רייטינג של 98) ולא מנסה לעשות מה שהוא פחות טוב בו. הוא נעזר בצוות סולידי שבולטים בו התופסים מטקאלף ולוקט והרץ הצעיר קנת ווקר – זה מספיק כדי להפיק 28 נקודות למשחק (מקום 6).עם זאת, נראה שלהתקפה חסר לפעמים הקסם הלא צפוי של צמדי ק"ב-תופס מהשורה הראשונה – כמו הצמד בורו-צ'ייס שהם עתידים לפגוש השבוע. בהגנה המצב טוב פחות כשהקבוצה סופגת 23 נקודות (מקום 19), כשבניגוד לסינסינטי היא טובה נגד הריצה (מקום 6 עם 87 יארד למשחק) וחלשה נגד המסירה (280 יארד למשחק, מקום 30). סיאטל לא תזכה בראשות הבית שלה (הנמצא בשליטת הניינרס). היא תקווה להשתחל לפלייאוף דרך הווילד קארד ובניגוד לשנה שעברה להפתיע ולעבור לפחות סיבוב אחד.

תחזית : הכול תלוי במצב הרגל של בורו… סינסינטי לא תצליח לרוץ מול הגנת סיאטל אך עם בורו בכושר טוב היא תוכל לנצל את חולשת הגנת המסירה של הסיהוקס ולצבור הרבה נקודות באוויר. סיאטל כמובן תנסה לעשות את ההיפך – לרוץ ולשלוט בקצב המשחק. עם שתי הגנות בינוניות והתקפות טובות, המשחק יהיה צמוד ויסתיים עם סקור גבוה. אני מהמר שהשיפור במצב בריאותו של בורו יימשך השבוע והוא יוביל את סינסינטי לניצחון ביתי חשוב בהפרש של ט"ד – מה שיעלה את הבנגלס, לראשונה העונה, למאזן חצוי.

שיקאגו ברס (4-1)  – מינסוטה וויקינגס (4-1), שיקאגו, ראשון 20:00

ברכות לברס על ניצחונם הראשון בעונה, ומזל טוב לקווטרבק ג'סטין פילדס על משחק ראשון העונה שבו הוא לא נחטף. התקפת הדובים מתחילה להראות סימני חיים, הרבה בזכות התופס די ג'יי מור, שבעונתו הראשונה בקבוצה הוא מנפק את המספרים הטובים בקריירה, ועם 5 ט"ד לזכותו הוא מדורג בצמרת התופסים בליגה כולה. ההגנה על פילדס עדיין לוקה בחסר, והקו הקדמי כבר סופג 20 סאקים, ממוצע גבוה מידי של ארבעה סאקים למשחק. הגנת הברס עדיין מהחלשות בליגה, עם חולשה רצינית נגד המסירה, שנובע בעיקר מקו קדמי שלא מצליח להפעיל לחץ יעיל על קווטרבק היריבה.

מול מינסוטה זאת בעיה רצינית, כי התקפת המסירה של הוויקינגס היא אחת מהטובות בליגה, ולמרות המאזן הדל, לקווטרבק קירק קאזינס יש הכי הרבה מסירות לט"ד. על הקרקע המצב מתהפך, והתקפת הריצה היא מהגרועות בליגה, ולמעשה עדיין לא הצליחה להשיג ט"ד אחד לרפואה. בהגנה המצב בינוני עד רע, עם הגנת ריצה בינונית והגנת מסירה גרועה.

נתון מעניין – לוויקינגס הכי הרבה ניסיונות מסירה בליגה, והכי קצת ניסיונות ריצה.

תחזית –  התמודדות שוות כוחות של שתי קבוצות עם התקפות טובות והגנות חלשות, כך שהתחזית היא למשחק עם הרבה נקודות. כל תוצאה אפשרית, ונלך עם ניצחון של הסגולים, בזכות התקפה אווירית שהדובים לא יצליחו לעצור.

קליבלנד בראונס (2-2) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-5), ראשון 20:00
זה כמעט לא הוגן שקליבלנד צריכה לפגוש את הקבוצה הכי טובה בליגה כרגע עם הק"ב השלישי שלה, בלי הרץ הפותח שלה שאמור היה לעשות עונה חזקה ובלי חצי מליין ההתקפה הפותח.
הדבר היחידי שיכול לסכן את השליטה של סן פרנסיסקו במשחק זה מיילס גארט והגנת קליבלנד שמדורגת מס' 1 בכל הNFL. אבל אותו דבר נאמר על מיכה פארסונס לפני המשחק מול דאלאס, והקאובויס היו במצב הרבה הרבה יותר טוב מהבראונס משני צידי הכדור.
נתון מרתק הוא התקפת דאלאס הצליחה להוציא לפועל רק שבעה מהלכים בחצי המגרש של סן פרנסיסקו.
התקפת הבראונס מקום לפני אחרון בליגה ואחרונים במסירה. הגנת סן פרנסיסקו לא נותנת לרוץ עליה. נקודה. לא רואה איך הבראונס זזים לאן שהוא.
בשעה שויכוחים פורצים בכל סטסטופרת הליגה האם ברוק פרדי הוא עלית או לא, זה לא ממש משנה לניינרס כשבכל משחק מציגים לראווה את כל היכולות המגוונות ומרגישים שעדיין לא הגיעו לשיא. הדיבורים כעת עברו מלא אם סן פרנסיסקו תגיע רחוק בפלייאוף, אלא האם הם יגיעו אליו ללא אף הפסד. נגלה כנראה רק בשבוע 12 (איגלס).
תחזית: קייל שאנאהן צריך למצוא את הדרך לנטרל את הגנת קליבלנד ואין סיבה שהוא לא יצליח וברוק פרדי יצלח עוד משוכה בדרך לאשלון העליון. ההגנה המצויינת של קליבלנד תבלה יותר מדי זמן על המגרש ויכנעו בסוף.

אטלנטה פלקונס (2-3)  – וושינגטון קומנדרס (3-2), אטלנטה, ראשון 20:00

אטלנטה התאוששה משני הפסדים רצופים עם ניצחון ביתי על הטקסנס, וחזרה למאזן חיובי. היה זה משחקו הטוב ביותר של הקווטרבק דזמונד רידר בקריירה הקצרה שלו, ופעם ראשונה שהוא חוצה את רף 300 היארדים למשחק. הפלקונס השיגו במשחק את מספר היארדים המועט ביותר העונה, ויד ביד עם השיפור ביכולתו של רידק, נראה שיש שינוי בתפיסה ההתקפית של הפלקונס לטובת המסירה. הגנת הפלקונס טובה מתחילת העונה, מראה שיפור ניכר יחסית לשתי העונות הקודמות, וצריך לומר מילה טובה למתאם ההגנתי החדש, רייאן נילסן.

בוושינגטון העסק הולך ומתפרק. את שני הניצחונות בתחילת העונה החליפו שלושה הפסדים רצופים, הקו הקדמי של ההתקפה סופג סאקים בקצב מסחרר, וכתוצאה מכך הקווטרבק סאם האוול מתקשה מאוד, וכרגע יש לו שישה ט"ד מול שש חטיפות, לא סטטיסטיקה מרשימה, בלשון המעטה. בהגנה יש אפילו יותר בעיות, וישנה נסיגה רצינית ביותר מהיכולת של שנה שעברה, גם נגד המסירה וגם כנגד הריצה.

נתון מעניין – רק הברונקוס ספגו יותר נקודות מהקומנדרס, ורק הג'ייאנטס ספגו יותר סאקים מהם. לא נעים.

תחזית – נכון לעכשיו יחסי הכוחות נוטים לטובת הפלקונס, וכל תוצאה מלבד ניצחון שלהם תהווה הפתעה.

לאס ווגאס ריידרס (2- 3) – ניו אינגלנד פטריוטס (1- 4), לאס ווגאס, ראשון 23:05

הריידרס השיגו ניצחון חשוב על גרין ביי ב-MNF. גארופולו (בניגוד להרגלו) כמעט לא עשה טעויות, הרץ ג'וש ג'ייקובס חוזר אט-אט לכושר סביר והשבוע דווקא ג'קובי מאיירס הוביל את רשימת התופסים (עם 75 יארד – לעומת 45 של הרץ הבכיר דבונטה אדאמס שלמרות כמות יארדים נאה בסה"כ, נראה שמשחק בלי חשק מאז שחברו דרק קאר נזרק מהקבוצה). עם זאת, כל זה הספיק רק ל-17 נקודות, מה שמשאיר את לאס-ווגאס בתחתית דרוג ההתקפות בליגה עם פחות מ-16 נקודות למשחק (מקום 30). מי שניצח את המשחק ביום שני הייתה דווקא ההגנה שכפתה 3 חטיפות על ג'ורדן לאב וספגה רק 13 נקודות – הרבה פחות מהממוצע של 23 נקודות למשחק שמדרגת אותה במקום ה-20. התקפה חלשה בראשות ק"ב מזדקן ומועד לטעויות בשילוב עם הגנה בינונית לא תביא את הריידרס רחוק השנה ובוודאי לא בהמשך. ראשי הקבוצה יצטרכו לעשות חושבים אם ואיך משנים את המתכונת כדי להפוך את הקבוצה לרלוונטית.

ניו אינגלנד קורסת – היא הובסה "על האפס" באופן משפיל ע"י הסיינטס בשבוע שעבר, מאק ג'ונס סופסל (שוב) ונראה שהכיסא של ביל ביליצ'ק מתחיל לבעור. לקבוצה אין ק"ב שהיא סומכת עליו, אין משחק ריצה ראוי לשמו (רק 45 יארד על הקרקע ב-18 ניסיונות בשבוע שעבר), אין קו קדמי שמסוגל להגן על הק"ב שלו – כתוצאה מכל זה, הקבוצה משיגה מספר עלוב של 11 נקודות למשחק, הכמות הנמוכה ביותר בליגה. בסיטואציה כזו גם ההגנה – שבד"כ עושה עבודה לא רעה – מתקשה לתפקד (מה גם שהיא ספגה כמה פציעות של שחקני מפתח, כמו הליינבקר מתיו ג'ודון והקורנרבק כריסטיאן גונזלס) וסופגת למעלה מ-30 נקודות כבר שבוע שני ברציפות. העונה הזו ללא ספק גמורה עבור הפטריוטס ויש להניח שלקראת השנה הבאה יהיו שינויים משמעותיים בסגל (כולל כנראה בעמדת הק"ב), בצוות האימון ואולי אפילו החלפה (או הדחה חלקית) של ביליצ'ק, שהוא כזכור המאמן הראשי וגם ה-GM של הקבוצה.

תחזית : הריידרס לא מציגים יכולת משכנעת אך הם לפחות נלחמים ומתפקדים כיחידה תחרותית, מה שלא ניתן לומר על הפטריוטס בשלב זה. לא ברור עדיין אם מאק ג'ונס יפתח השבוע או יודח מתפקיד הק"ב המוביל אך במצב הקבוצה הנוכחי זה לא באמת משנה. אנו צפויים לראות משחק חלש התקפית שייגמר בסקור נמוך עם הרבה טעויות בשני הצדדים. בסופו של דבר רוח הלחימה והביתיות של הריידרס יכריעו את המשחק – לאס ווגאס תנצח בהפרש של ט"ד ותעמיק עוד יותר את הבור שהפטריוטס וביליצ'ק נמצאים בו.

ניו יורק ג'טס (3-2)  – פילדלפיה איגלס (0-5), ניו יורק, ראשון 23:25

לאחר שלושה הפסדים רצופים, הג'טס הצליחו לגרד ניצחון, והם עשו זאת באמצעות ריצה, ריצה ועוד ריצה לקינוח. אפילו הקווטרבק המושמץ זאק ווילסון מצליח לחבר שני משחקים עם אחוזי השלמה מעל 70%, ויחד עם הרץ בריס הול יש שביב תקווה לקבוצה למודת האכזבות מניו יורק. גם ההגנה מתחילה להתייצב, אבל בעיקר ההגנה כנגד המסירה, כי הגנת הריצה עדיין סופגת יארדים בכמויות מסחריות, ומול האיגלס זה מתכון לצרות.

זאת משום שפילדלפיה היא הקבוצה עם הכי הרבה ניסיונות ריצה בליגה, ורק הדולפינס השיגו יותר יארדים על הקרקע מהם. בשקט בשקט האיגלס חוזרים לכושר ההתקפי שהביא אותם לסופרבול בשנה שעברה, ואם הקווטרבק ג'יילן הארטס יוריד את כמות איבודי הכדור יהיה קשה מאוד לעצור אותם, לכל קבוצה. גם הגנת הריצה מגלה יכולות מצוינות השנה, והיא ספגה הכי מעט יארדים על הקרקע. החוליה החלשה כרגע היא הגנת המסירה, רק שמול התקפת הג'טס היא לא תעמוד באתגר גדול מידי.

נתון מעניין – בשני המשחקים היחידים שהג'טס ביצעו יותר ניסיונות ריצה ממסירה, הם גם ניצחו.

תחזית – הג'טס ילחמו, יציקו וינסו בכל כוחם, אבל זה לא יעצור את האיגלס. ניצחון לאיגלס, שישארו בלתי מנוצחים גם אחרי המחזור השישי.

לוס אנג'לס ראמס (2- 3) – אריזונה קרדינלס (1- 4), לוס אנג'לס, ראשון 23:25

הראמס הצליחו לסחוט מחצית שקולה מול האיגלס לפני שדעכו ונכנעו לקראת סיום המשחק, אבל העונה הזו מסתמנת בכל זאת עד כה כשיפור יחסית לעונת הבלהות ב-2022. קופר קאפ חזר למגרש והוכיח שהוא לא איבד כלום כשהשיג 118 יארד ב-8 תפיסות. הרוקי הסנסציוני פוקה נקואה הראה שגם ליד קאפ יש לו מקום כשהשיג 71 יארד משלו (הוא עכשיו שני בכמות יארדים בליגה, כשרק טייריק היל נמצא מעליו). סטאפורד הצליח לשם שינוי להימנע מחטיפות מול האיגלס, אך משחק הריצה של לוס אנג'לס ממשיך להידרדר (54 יארד השבוע, 94 בממוצע למשחק – מקום 22) והקבוצה לא משיגה מספיק נקודות כדי לנצח קבוצות בקליבר פלייאוף (18 נקודות בממוצע בשלושת ההפסדים). ההגנה לא מצילה את הקבוצה, כשהיא מפגינה יכולת בינונית (21.6 נקודות למשחק, מקום 16) כשארון דונלד פחות דומיננטי מבעבר. אם כולם ישארו בריאים, הראמס אולי יוכלו להתמודד על מקום בווילד קארד – אך חזרה לסופרבול (בו ניצחה הקבוצה לפני שנתיים בלבד) נראית כחלום רחוק.

אריזונה, למרות המאזן העגום, מפתיעה לטובה ומפגינה תחרותיות בלא מעט משחקים. ללא הכוכבים קיילר מאריי (שפצוע מתחילת העונה ואין מידע לגבי חזרתו) ודאנדרה הופקינס (שעבר לטנסי), נדרש הק"ב המחליף ג'ושוע דובס להוביל את ההתקפה והוא עושה זאת טוב מהמצופה (כמעט 200 יארד למשחק באחוזים טובים, 6 ט"ד מול 2 חטיפות ורייטינג מכובד של 91). ההתקפה, שרבים צפו שתהיה החלשה בליגה, משיגה 21.6 נקודות למשחק (מקום 19) כשהיא מציגה, בנוסף לדובס הסולידי, גם משחק ריצה מצוין (143 יארד למשחק, מקום 6) בראשות ג'יימס קונר הוותיק. החולשה הגדולה של הקבוצה היא בהגנה שסופגת 27 נקודות למשחק (מקום 27) כשהיא מאפשרת לק"ב היריב לזרוק מעל 250 יארד למשחק (מקום 26) וכך קשה לה מאד להתמודד בבית ה-NFC מערב הקשוח. אין לצפות שהיא תצבור הרבה ניצחונות, ובדק בית מעמיק לגבי הגרעין שיוביל אותה לעתיד יתבצע ב-2024 ללא כל ספק, אבל בינתיים דובס וחבריו מצליחים לתת מדי פעם כמה רגעים של נחת לאוהדים בפניקס.

תחזית : זהו דו קרב בין שתי קבוצות שנלחמות על המקום השלישי בבית המערב. לוס אנג'לס כשרונית יותר והשלישיה האימתנית של סטאפורד-קאפ-נקואה תייצר סיוטים עבור שחקני הקו האחורי של אריזונה. הקרדינלס לעומתם ינסו לשחק על הקרקע ולהאט את קצב המשחק. אריזונה פחות טובה במשחקי חוץ והראמס ינצלו זאת כדי להשיג הרבה יארדים (ונקודות) באוויר ולייצר יתרון כבר בשלב מוקדם של המשחק. הקרדינלס העקשנים ינסו להישאר בתמונה אך בתום המשחק הראמס יחגגו עם ניצחון בהפרש של 10 נקודות ויחזרו למאזן חצוי, בתקווה להישאר תחרותיים במירוץ לווילד-קארד.

טאמפה ביי באקנירס (3- 1) – דטרויט ליונס (4- 1), טאמפה, ראשון 23:25

טאמפה ביי חוזרת משבוע החופש במצב רוח אופטימי. לפני שבועיים היא ניצחה באופן משכנע את ניו אורלינס, היריבה העיקרית על ראשות בית ה-NFC דרום, כשבייקר מייפילד מייצר (עוד) תצוגה מצוינת שהשאירה את הגנת הסיינטס החזקה ללא מענה. מייפילד מחזיק עד כה ברייטינג של 101, משלים את מסירותיו ב-70% מצוינים ונמנע מטעויות שכל-כך אפיינו אותו בעבר (2 חטיפות בלבד ב-4 משחקים). מייק אוונס וכריס גודווין, צמד התופסים המנוסים שלו, מסייעים לו, כשכל אחד מהם השיג מעל 250 יארד עד כה. משחק הריצה פחות טוב (87 יארד למשחק, מקום 25), מה שמסביר חלקית את העובדה שהקבוצה לא משיגה יותר נקודות (21 למשחק, מקום 20). עם זאת, ההגנה המצוינת (שסופגת רק 17 נקודות למשחק, מקום 8) מאפשרת לקבוצה לנצח משחקים צמודים עם סקור נמוך. כשהיא מובילה את בית הדרום (ההפסד היחיד שלה היה לאיגלס החזקים), הקבוצה מאמינה שהיא יכולה  להגיע לפלייאוף ואולי אפילו להפתיע שם בסיבוב הראשון ואולי אף מעבר לכך.

דטרויט נראית כאיום העיקרי על הדומיננטיות של פילדלפיה וסן פרנסיסקו בראשות חטיבת ה-NFC. ג'ארד גוף, שכבר בשנה שעברה הראה שיפור יחסית לשלהי תקופתו בלוס-אנג'לס, מפגין יכולת מצוינת כשהוא צובר מעל 250 יארד למשחק ב-70%, 9 ט"ד מול 3 חטיפות ורייטינג של 104. הוא נהנה מחבורת תופסים סולידית, כשמפתיע במיוחד הטייט-אנד הרוקי סם לה-פורטה שצובר כמעט 60 יארד למשחק ומשכיח את עזיבתו של טי-ג'יי הוקנסון. הקבוצה נהנית גם ממשחק ריצה מעולה (141 יארד למשחק, מקום 7) בראשות דייויד מונטגומרי הוותיק והרוקי ג'מיר גיבס. ההתקפה המאוזנת הזו מייצרת 29.6 נקודות למשחק – מקום 4 בליגה. הגנת הריצה מצוינת (68 יארד למשחק, מקום 3) אך יש מקום לשיפור בהגנת המסירה שמדורגת במרכז הטבלה הן ביארדים והן בסאקים, מה שמסביר את העובדה שהקבוצה סופגת לא מעט נקודות (21.4 למשחק, מקום 15). עם קצת שיפור בגזרה הזו, הליונס (שמובילים ביתרון 2 משחקים בראשות בית ה-NFC צפון) לא רק יגיעו לפליאוף (לראשונה מאז 2016) אלא גם יזכו שם בניצחון (ואולי יותר) – דבר שדטרויט לא ראתה מאז 1991 (!!).

תחזית : משחק מעניין ושקול בין שתי קבוצות שעשויות להיפגש שוב בפלייאוף בינואר. מייפילד ישיג מספרים טובים מול הגנת המסירה הבינונית של הליונס, אך היעדר משחק ריצה יקשה על טאמפה ביי לצבור נקודות. דטרויט ינהלו הרבה מהלכים על הקרקע ובמסירות קצרות, תוך ניסיון להימנע מחטיפות וסאקים מצד הגנת הבאקס. המשחק יהיה צמוד עד לסיום (עם סקור לא גבוה). אני צופה שהכישרון ההתקפי העדיף של האורחים יאפשר לדטרויט לצאת מטאמפה על ניצחון חשוב בהפרש של 5 נקודות, שישאיר אותה קרובה למובילות החטיבה, הניינרס והאיגלס (שמחזיקים עד כה במאזן מושלם).

בפאלו בילס (2-3)  – ניו יורק ג'ייאנטס (4-1)  (בפאלו, שני 03:20)

הדרבי של מדינת ניו יורק מפגיש שתי קבוצות שהפסידו במחזור האחרון, אבל נמצאות במצב שונה לחלוטין.

בפאלו היא אחת מהקבוצות הטובות ב- NFL, יש בה איזון נכון של התקפה והגנה, ואם לא יקרה משהו מפתיע, היא תגיע שוב לפלייאוף, בפעם החמישית ברציפות. ג'וש אלן ממשיך להיות אחד מהקווטרבקים הדומיננטיים ביותר בליגה, ושיתוף הפעולה שלו עם התופס סטפון דיגס כבר הגיע לרמות היסטוריות. גם ההגנה לא קוטלת קנים, ולמרות שלא תמצאו בה יותר מידי כוכבים, היא מדורגת שישית באי ספיגת נקודות, וראשונה בסאקים (21).

בחלק הדרומי של מדינת ניו יורק, הג'ייאנטס שוב עושים בושות. התקפה שמשיגה הכי קצת יארדים, הגנה שלא מצליחה לספוג פחות מ- 24 נקודות באף משחק, וכגודל הציפיות גודל האכזבה. כאילו לא מספיקות הצרות השוטפות, למשחק מול הבילס הרץ סקוואן בארקלי עדיין בספק, הקווטרבק דניאל ג'ונס פצוע ולכן טיירוד טיילור הוותיק יפתח, והמצב הולך ומחמיר.

תחזית – הג'ייאנטס יתגברו במפתיע על כל הבעיות, יציגו משחק הגנה למופת וינצחו את הבילס במגרשם הביתי. סתם סתם סתם… הבילס יתנפלו על הג'ייאנטס וישיגו את ניצחונם הרביעי העונה.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (2- 2) – דאלאס קאובויס (3- 2), לוס אנג'לס, הלילה בין שני לשלישי, 03:15

הצ'רג'רס התאוששו מפתיחת העונה הקטסטרופלית שלהם עם שני ניצחונות רצופים ואז יצאו לשבוע החופש בתקווה לתקן את הפגמים שהתגלו. ההתקפה שבסה"כ תיפקדה היטב (27.5 נקודות למשחק, מקום 7) תסבול מפציעתו מסיימת העונה של מייק וויליאמס (שמשאיר את קינן אלן בתור התופס הבכיר היחיד בקבוצה) אך תקבל השבוע בחזרה את אוסטין אקלר (שנעדר מ-3 המשחקים האחרונים) שבלעדיו משחק הריצה היה חלש (82 יארד למשחק בתקופה שלא שיחק). ג'סטין הרברט המצוין (277 יארד ב-71%, 7 ט"ד מול חטיפה אחת בלבד, רייטינג 106) יקווה לפריצה של התופס הרוקי קוונטין ג'ונסטון כדי לאזן את משחק ההתקפה. הבעיה הגדולה, כמו תמיד בשנים האחרונות, היא בהגנה החדירה שסופגת 26 נקודות למשחק (מקום 24) ומתקשה במיוחד מול משחק המסירה – היא סופגת 300 (!) יארד למשחק באוויר, הנתון הגרוע בליגה. עם הגנה כזו הקבוצה לא תגיע רחוק, ואם – למרות היכולת הנפלאה של הרברט – הקבוצה תמשיך לדשדש במרכז הטבלה, המאמן ברנדון סטיילי כנראה יסיים את תפקידו – אולי אפילו לפני סיום העונה.

אוהדי הקאובויס חווים רכבת הרים רגשית מתחילת העונה – בצד ניצחונות מוחצים מגיע הפסד מוזר (לאריזונה) ואף תבוסה משפילה (לניינרס). קשה מאד לדבר על ממוצעי פרמטרים שכן יכולת הקבוצה נעה בחדות בין ההפסדים לניצחונות – לדוגמא, ההתקפה משיגה 36 נקודות למשחק בניצחונות מול 13 נקודות בלבד בשני ההפסדים, וגם ההגנה לא יציבה בהרבה. פרסקוט מייצר מספרים טובים למדי אך מבצע גם טעויות קשות, והצוות שסביבו (למעט אולי התופס סי-די לאמב, שמשיג 72 יארד ב-5 תפיסות בלבד למשחק) לא מתעלה. גם ההגנה, שרבים ציפו שתהיה הטובה בליגה, קרסה לחלוטין מול הניינרס כשספגה 42 נקודות. הקאובויס כבר מרוחקים 2 משחקים מפילדלפיה שנמצאת בראשות בית ה-AFC מזרח ונראה שהדרך שלהם לפלייאוף תעבור שוב דרך הווילד-קארד. יש להם מספיק כישרון ועומק לעשות זאת אך כדי שיוכלו להתמודד באופן רציני מול אריות החטיבה, משהו משמעותי צריך להשתנות בצורת המשחק ואולי גם בהכנה המנטלית של הקבוצה.

תחזית: הקאובויס מצטיירים כ"נמר של נייר" שיודע לטרוף קבוצות חלשות אך נעלם מול יריבות איכותיות. הצ'רג'רס – שמגיעים אחרי מנוחה ובמצב שבו הם חייבים ניצחון כדי להישאר בתמונת הצמרת – הם, למרות כל הבעיות, קבוצה חזקה. עם אקלר בכושר, ההתקפה של הצ'רג'רס תהיה מגוונת ומוכשרת מספיק כדי להתמודד עם ההגנה של דאלאס, ושתי הקבוצות יעלו הרבה נקודות על הלוח. במאבק בין שתי קבוצות בעלות מוניטין של התקפלות ברגעי האמת, אני מעריך שהצ'רג'רס ינצלו את הביתיות והכישרון כדי להשיג ניצחון בהפרש של ט"ד ולהגיע לראשונה העונה למאזן חצוי. דאלאס ירדו למאזן כזה ויצטרכו לעשות הערכה מחדש לגבי תקרת היכולת של הסגל (וצוות האימון) הנוכחי של הקבוצה.