סיכום שבוע 5 בNFL/ צוות הופס פוטבול

עצב אינסופי

מאת עמית קאופמן ורביב פייג

זהו אחד הסיכומים הקשים שיצא לי לכתוב. קשה מאוד להתרכז, קשה מאוד להתנתק מהחדשות, מיותר לציין שמבחינתי לצפות בפוטבול חוץ מלהציץ כמה דקות לא היה אפשרי.
אני, ובטוח שגם כולם, בהלם, חוסר אונים, אבל כבד, כאב, כעס וייאוש.
כולנו איבדנו משהו בימים האחרונים, בין אם חיצוני או פנימי. הדבר היחידי שטיפה מעודד ומרגש אותי זו ההתעוררות של העם בישראל, ההתנדבות האינסופית, היוזמות האזרחיות העזרה ההדדית ורוח הנתינה.
ליבי נבול וכמהה לעזור במשהו , אני מבוגר מדי למילואים ולעלות על מדים ורחוק מדי (גר בספרד) להתנדב לעזור פיזית במרכזי הסיוע, אבל, ולהבדיל אלף הבדלות ממאות אלפי ישראלים שעושים עבודת קודש פי מאות אלפים יותר קשה, לכתוב על פוטבול אני יכול לנסות.
לא יודע מי ואם יקרא, לא מאשים או מצפה מאף אחד, אבל זו תרומתנו הצנועה ביותר לקצת אסקפיזם.


בפאלו בילס (2-3) – ג'קסונוויל ג'גוארס (2-3) 25-20

הג'גוארס שיחקו וניצחו את משחקם השני ברציפות באצטדיון וומבלי, במשחק שהיה משחק "בית" של הבילס.

המשחק נשלט על ידי ההגנות ברוב הזמן, כשעד אמצע הרבע הרביעי התוצאה עמדה על 11-7 לטובת קבוצתו של דאג פידרסון.

 משם ועד הסיום כל קבוצה השיגה עוד שני טאצ'דאונים וכך נקבעה תוצאת המשחק וניצחון מרשים של היגוארים בהובלת טרבור לורנס (315 יארדים וטאצ'דאון), קלווין רידלי (7 תפיסות, 122 יארדים) ובעיקר טרוויס אטיין (136 יארדים על הקרקע ושני סקורים). בצד הכחול ג'וש אלן סיים עם 359 יארדים, שני מסירות לאנדזון ואיבוד, סטפון דיגס רשם 8 תפיסות מתוכן אחת באנדזון, ו-121 יארדים סה"כ. למרות ההפסד ואיבוד המקום הראשון ב-AFCE, בבפאלו מאוכזבים בעיקר מפציעתו של הליינבקר המצוין מאט מילאנו שספג נזק רציני ברגלו ולא ישוב העונה, אבל ינסו להתעודד מחזרתו של וון מילר.

העולם השפוי איתנו

ניו אינגלנד פטריוטס (4-1) – ניו אורלינס סיינטס (2-3) 34-0

בסיכום של שבוע שעבר כתבתי שאם ביל בליצ'ק רוצה שיצא משהו מהעונה הזאת הוא חייב למצוא דרך להעיר את ההתקפה שלו ומהר. מה שקרה היה בדיוק ההפך הגמור – הפטריוטס סיימו עם 0 נקודות במשחק ביתי לראשונה מזה 7 שנים (אז בריידי היה מושעה, למי שתהה) וספגו עוד הפסד מהדהד.

 דרק קאר ממשיך להתאושש מהפציעה בכתפו וסיים עם 18/26 מסירות, 183 יארדים ושני טאצ'דאונים ויחד עם אלווין קמארה שרשם טאצ'דאון בכורה העונה בנוסף ל-80 יארדים בריצה הובילו את התקפת הסיינטס למשחק הכי טוב שלהם העונה. גם שחקני ההגנה של הקדושים רשמו את משחקם הטוב ביותר כאשר הפילו את מק ג'ונס האומלל 3 פעמים וקטפו את מסירותיו פעמיים, כשאחת מהן הסתיימה בפיק סיקס של טיירן מת'יו הוותיק.

פיטסבורג סטילרס (2-3) – בולטימור רייבנס (2-3) 10-17

בדומה למשחק בלונדון, גם פה התוצאה הייתה נמוכה עד הרבע האחרון ושם היא תפחה.

טאצ'דאון של ג'סטיס היל בנוסף לבעיטה מוצלחת של ג'סטין טאקר קבעו 10-0 לסגולים לפני שכריס בוזוול עם בעיטה מוצלחת גם בצד השני צימק את התוצאה לפני ההפסקה.

במחצית השנייה ההגנה של הסטילרס פעלה ביותר אגרסיביות שבסוף גם העניקה להם ניצחון מתוק. במחצית השנייה טי ג'יי וואט וחבריו רשמו 4 סאקס, כפו פאמבל וסייפטי, לפני שחטיפה קריטית באנדזון של ג'ואי פורטר ג'וניור, 4 דקות לסיום נתנה לקני פיקט ולהתקפה מספיק זמן לדרייב מנצח בסופו פיקט מסר 41 יארדים לג'ורג' פיקנס שרץ כל הדרך לאנדזון.

פיקנס כיכב עם 130 יארדים מתוך 224 שמסר פיקט. טי ג'יי וואט הפיל את למאר ג'קסון פעמיים, כולל פעם אחת במהלך האחרון. למאר, שכעת המאזן שלו מול הסטילרס עומד על ניצחון אחד לעומת שלושה הפסדים נראה מתוסכל מאוד בסיום ובצדק, אחרי שהתופסים שלו אכזבו אותו והשמיטו לא פחות מ-7 מסירות במהלך המשחק כולל 2 באנדזון. הוא סיים עם 236 יארדים באוויר ו-45 על הקרקע, כשמלבדו אף אחד אחר לא היה מספיק טוב.



דטרויט ליונס (1-4) – קרוליינה פנת'רס (5-0) 24-42

פתיחת העונה הטובה ביותר של דטרויט ב30 שנה האחרונות כשלא התקשתה לנצח את הקבוצה היחידה בליגה שנותרה ללא נצחונות, קרוליינה פנת'רס.
התקפת דטרויט ממשיכה לדרוס ולצבור נקדות תחת ידיו הבטוחות של ג'רד גוף שחילק 3 ט"ד באויר ואפילו הוסיף אחד בריצה. הטייט אנד הטירון המצויין סאם לפורטה קלט 2 מהם.
ברייס יאנג ניסה כמיטב יכולתו להדביק את הפער הגדול שהליונס פתחו כבר במחצית, מעט מדיי ומאוחר מדיי ומסר ל3 ט"ד משלו, אבל גם 2 חטיפות כשהעוזר העיקרי שלו זה אדם ת'ילן, התופס הותיק(107 יארד וט"ד).
הליונס פתחו פער גדול באנ.אפ.סי צפון ללא אופוזיציה רצינית כרגע.

אנחנו ננצח



אטלנטה פלקונס (2-3) – יוסטון טקסנס (3-2) 19-21
הקבוצה הבייתית שרדה את המשחק מול יוסטון המתעוררת ושומרת על סיכוייה בבית האנ.אפ.סי דרום מול היריבות הצמודות מאזנית בבית.
דזמונד רידר הצליח לחבר משחק טוב (28/37 ל329 יארד וט"ד) וזה חדשות מצויינות לפלקונס,  כשהגנת יוסטון מצליחה לשמור יחסית על משחק הריצה של אטלנטה תחת שליטה.
הטקסאנס עדיין בחיים בבית האי.אפ.סי דרום ויכולים להיות אופטימיים לעתיד בזכות ההצלחה עם סי ג'יי סטראוד (20/35 ל249 יארד וט"ד) שעדיין לא זרק לחטיפה השנה והשבוע היה תור הכימיה עם הטייט אנד דולטון שולץ.

נפלנו אבל עוד נקום



אינדיאנפוליס קולטס (2-3) – טנסי טייטנס (3-2) 23-16
אנתוני ריצ'רדסון שוב נפצע, והפעם פציעת כתף רצינית, כשאינדי הסתדרה, שוב, עם גארדנר מינשו וכנראה תצטרך להסתדר איתו בעתיד הנראה לעין. גארדנר מחליף איכותי אבל המגמה הזו של הקריירה של ריצ'רדסון מאוד מדאיגה ומאכזבת.
זאק מוס הצטיין (165 יארד ו2 ט"ד) כשדרק הנרי, אחרי הופעה טובה שבוע שעבר,  ממשיך להעלם רוב המשחקים(43 יארד).
האי.אפ.סי דרום צמוד וכל ניצחון פנים בייתי סופר חשוב. אבל הפציעה של ריצ'רדסון לא מעודדת.

ספגנו מכה קשה


מיאמי דולפינס (1-4) – ניו יורק ג'איינטס (4-1) 16-31
הדולפינס חזרו לעצמם מול ניו יורק החלשה ולמרות 2 חטיפות של טואה שאחת מהן הוחזרה 102 יארד לט"ד היחיד של ניו יורק במשחק.
דוואנטה אצ'נה הולך להיות הטירון ההתקפי של השנה כשהוא צובר 151 יארד וט"ד בדרך למאמץ קבוצתי של יותר משלושה מגרשי פוטבול על הקרקע. טייריק היל בלתי עציר עם 181 יארד וט"ד משלו.
דניאל ג'ונס עזב ברבע השלישי עם פציעת צוואר.

יש לנו את האנשים הטובים ביותר

לוס אנג'לס ראמס (3-2) – פילדלפיה איגלס (0-5) 23-14
הקבוצה המקומית החזיקה מעמד מחצית אחת מול משחק חלש יחסית של סגנית האלופה שעדיין נשארת בלתי מנוצחת.
ג'יילן הרץ משלב המון ריצות (מוביל את הקבוצה עם 72 יארד) ונעזר המון באי ג'יי בראון (6 ל127) ודאלאס גודארד (7 ל117 וט"ד) כדי להוביל ל2 שערי שדה של רבע רביעי שסוגרים את המשחק כשהגנת האיגלס כופים שאט דאון באותה המחצית.

שובו של קופר קאפ מוכיח שהוא עדיין אותו שחקן מצויין כשהוא קולט 8 תפיסות ל118 יארד מסטאפורד שלא מוותר גם על הכימיה עם פוקה נאקווה (7 תפיסות ל71 יארד וט"ד).

אנחנו נחזור בגדול


דנבר ברונקוס (4-1) – ניו יורק ג'טס (4-1) 31-21
בדו קרב המאכזבות, נתניאל האקט, מתאם ההתקפה של ניו יורק, חזר ל"זירת הפשע" לקול קריאותת בוז מהקהל המקומי שאת קבוצתו אימן רק שנה שעברה.
משחק הריצה של הג'טס פרץ את ההגנה המחרידה של דנבר עם 234 יארד על הקרקע, 177 יארד וט"ד נהדר של 77 יארד מהרץ בריס הול שהגיע סוף סוף אחרי האכזבה מדלווין קוק.
זאק ווילסון, כרגיל, לא היה מבריק ואף זרק חטיפה וההגנה הצילה אותו כשבדרייב הבא ברייס הול אסף פאמבל לט"ד.
הווילסון השני היה סביר עם 2 ט"ד וללא חטיפה, אבל לא הצליח לכסות על הגנה חלשה, טעןיות ומחצית שניה מוצלחת של ניו יורק.

נתגבר על כל הקשיים

אריזונה קארדינלס (4-1) – סינסינטי בנגלס (3-2) 34-20

זה לקח קצת זמן, אבל עכשיו אפשר להגיד לבנגלס ברוכים הבאים לעונת 2023. קבוצתו של זאק טיילור הציגה את משחקה הטוב ביותר העונה בשני צידי המגרש, במשחק שעל הנייר היה אמור להסתיים בניצחון קל, אך לאחר פתיחת העונה המפתיעה לטובה של הקארדינלס אי אפשר היה לשלול ניצחון ביתי שלהם.

ג'ו בורו סיים עם 36/46 מסירות, 317 יארדים ושלושה טאצ'דאונים וג'מאר צ'ייס רשם שיא מועדון של 15 תפיסות, כולל 3 באנדזון ובסה"כ 192 יארדים. ההגנה הכתומה עשתה חיים קשים לג'וש דובס, שמסר את שתי החטיפות הראשונות שלו העונה, כולל פיק סיקס של קמרון טיילור-בריט בסוף המחצית הראשונה. בנוסף לחטיפות דובס גם איבד פאמבל שנכפה על ידי טריי הנדריקסון במשחק מצוין בו סיים עם 2.5 סאקס.

למרות שזה היה משחקו החלש ביותר של דובס השנה הוא עדיין הצליח לרשום 2 טאצ'דאונים כשמצא באנדזון את הוליווד בראון וזק ארץ.


מינסוטה ויקינגס (4-1) – קנזס סיטי צ'יפס (1-4) 27-20

משחק צמוד יחסית שהוכרע בסופו של דבר כשהגנת קנזס עצרה נסיונות קאמבק של מינסוטה אחרי רבע שלישי של 2 ט"ד ממהומס שעשה את רו העבודה הפעם (31/41 ל281 ו2 ט"ד) ונתן לפצ'נקו ומשחק הריצה לנוח יחסית.
ג'סטין ג'פרסון היה מכוסה הייטב רוב המשחק  כשקירק קאזינס (29/47 ל 284 יארד ו2 ט"ד) נאלץ למצוא מטרות אחרות עם משחק ריצה לא מתרומם.

יש לנו את הצבא הטוב בעולם

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-5) – דאלאס קאובויס (2-3) 10-42
המשחק המסקרן של השבוע בין 2 קבוצות בשיא כוחן, הפך לעסק חד צדדי כשהניינרס הוכיחו שגם מול קבוצות איכותיות הם שולטים בכל אספקט על המגרש, צוברים נקודות בקלות כמעט אגבית תחת ברוק פורדי המעולה (17/24 ל252 יארד ו4 ט"ד) במצב שבו הרבע הרביעי שוחק על ידי המחליפים כי היה גמור כבר.
הגנת הנייינרס במשחקה הטוב ביותר השנה הובלה על ידי פרד וורנר וחטפה את פרסקוט, הזהיר יחסית השנה, 3 פעמים ואספה פאמבל אחד.
ההתקפה צוברת את ההפרש נקודות הגדול בהיסטוריה המפוארת של הדו קרב הזה כהפעם ג'ורג' קיטל, לראשונה בקריירה המפוארת שלו, צובר 3 ט"ד במשחק. כריסטיאן מקקפרי עם ט"ד משלו אבל העומס שלו היה נמוך יחסית הפעם לטובת הקונצרט של התקפת המסירה.

רוחנו איתנה

לאס וגאס ריידרס (3-2) – גרין ביי פאקרס (3-2) 13-17

משחק המאנדיי נייט של השבוע הפגיש בין שתי קבוצות די בינוניות והתוצאה הייתה בהתאם. בהתחשב במשחקים הקודמים שלהם, המילה בינוניים כנראה תחמיא לריידרס, שהשיגו ניצחון שני העונה במשחק הכי מרשים שלהם עד כה בעונת 2023. ההתקפה בראשות ג'ימי גארופלו שחזר מזעזוע מוח וג'וש ג'ייקובס הצליחה להשיג מספיק נקודות כאשר ההגנה של לאס וגאס ספגה את מספר הנקודות הנמוך ביותר שלהם העונה. על זה הם יכולים להודות בעיקר למקס קרוסבי שיכול לקבל מעמד של תושב קבע בבאקפילד של הפאקרס וסיים עם סאק ו-4 TFL. חוץ ממנו, גם הליינבקר רוברט ספיליין היה מצוין וחטף את מסירותיו של ג'ורדן לאב פעמיים, והקורנר אמיק רוברטסון רשם חטיפה קריטית פחות מדקה לסיום המשחק. לאב, שהתקשה מול דטרויט בשבוע שעבר רשם עוד משחק רע וסיים 16/30 מסירות, 182 יארדים ושלושה איבודים בלי סקור. ג'ימי גארופולו מסר 22/31 עם 208 יארד, טאצ'דאון לג'קובי מאיירס ואיבוד באוויר. מיירס תפס 7 כדורים ל-75 יארדים, דוואנטה אדאמס מול קבוצתו לשעבר רשם 4 תפיסות ו-45 יארדים.

עם ישראל חי

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. סיכום מעולה למחזור טוב
    תודה על המאמץ, למרות הקשיים. זו הסחת דעת מבורכת
    .
    ספציפית היו כמה משחקים מצוינים והדובדבן שבקצפת – התבוסה של דאלאס בסנטה קלרה – היה וואחד הצהרת כוונות
    רביב, אני יודע שאתה אוהב להשמיץ את המתאם ההגנתי של הניינרס, אבל תצוגה כזו לא ראיתי כבר הרבה זמן. את הדיליין כולם מכירים וורנר וגרינלאו נתנו הופעה לפנתיאון, אבל הפעם גם הסקונדרי המושמץ נתן עבודה, השבית את לאמב וחטף שלוש פעמים את פרסקוט שעד כה כמעט לא נחטף
    ואם מדברים על וורנר, הוא צריך להיות מדורג גבוה מאוד בדירוג של הליינבקרים של הניינרס לתולדותיהם, אולי אפילו לפני סט פטריק וויליס
    פורדי הולך ונראה יותר ויותר כמו ריל דיל ואם לא ייפצע (ולמה שייפצע, כל כך יפה שומרים עליו) הניינרס הולכים להגיע לפחות רחוק כמו בעונה שעברה
    הדאגה היחידה שלי היא שהם הגיעו לשיא מוקדם מדי. כשהבילס והצ'יפס (וב NFC גם פילי, הבאקס או הליונס) יתחילו לרוץ, הניינרס כבר יהיו בצד היורד של המומנטום
    צרות של עשירים, כן

    1. אני חושב שווילקס מעצם היותו יותר מבוגר, יותר בעל ניסיון, הופך אותו לפחות רעב, פחות יצירתי ופחות סוחף.
      רק הבחירה שלו לשבת בתא המשקיף מלמעלה בניגוד לסאלה וראיינס, שניהם מוטיבייטורים מדהימים שהנוכחות שלהם על הקווים זה כמו האיש ה13 בהגנה, זו בחירה ששמה את היחידה בחסרון.
      וזו יחידה שבנויה על רגש, התלהבות, סחיפה וערבות הדדית.
      לקח כמה משחקים ונראה שיחידת ההגנה אולי קצת יותר מתחברת סוף סוף לדרך של ווילקס ואולי מלכתחילה זה משהו שלוקח זמן, אבל המדגם המייצג של ארבעת המשחקים הראשונים לא עורר המון אמון.
      הרושם הוא שהניינרס מגיעים לשיא בשלבים, כל פעם מישו אחר לוקח את אור הזרקורים. אם זה קיטל מול דאלאס או מקקפרי מול אריזונה או דיבו מול הג'איינטס, איוק מול פיטסבורג וכן הלאה. הגורם המאחד הוא ברוק פרדי. וגם אם יש לו משחק *יחסית* יותר חלש, אז מקקפרי יחפה.
      היסטורית, הקבוצה של קייל שאנאהן טובה יותר בחצי השני של העונה. התחלת העונה המושלמת מבשרת רק טובות. אבל הפלייאוף זה חיה אחרת ופציעות זה תמיד מקל בגלגלים.

      1. 30:7
        30:23
        30:12
        35:16
        42:10
        זו לא רק ההתקפה
        אם שאנהאן מוציא יותר מזה בחצי השני של העונה, זו הולכת להיות אחת העונות המלהיבות של איזושהי קבוצה ב NFL אי פעם

  2. תודה ענקית למדור הכי טוב בישראל
    מהקוורטרבק הרוקיז, סטראוד של יוסטון המרשים ביותר, נראה כמו שדרוג לווטסון
    פטריוטס וגטס מיותרים לחלוטין, אי אפשר לראות את ווילסון משחק, לא ברור איך נבחר שני בדראפט
    ווילסון של דיבר זה חידה בעיניי, עד שהוא משחק ברמה סבירה ומעלה שאמורה לאפשר להגנה שלהם לקצור נצחונות, בהגנה פותחת רגליים לכל מען דבעי
    לא ברור למה הפרויקט שם נכשל נחרצות
    תודה ענקית!

  3. רק היום ,שבוע אחרי התאוששתי קצת כדי לקרוא טור ספורט ולהגיב.
    תודה על הסיקור . מתחילת העונה וממחזור למחזור גוברת בי התחושה שאם לא תקלה לא צפוייה ה 49's יגיעו לגמר.
    ושם אלי הסופרבול יחליטו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט