פריוויו 2023/4: דטרויט פיסטונס / דן רוזנבלום

פריוויו 2023/4: דטרויט פיסטונס / דן רוזנבלום



וורום וורום! הניעו מנועים! העונה של הבוכנות מתחילה והסוס יוצא לדרך!

דטרויט נמצאית כבר כמה שנים בבנייה מחדש. "כמה שנים" זה בלשון המעטה, כי הפעם האחרונה שהמועדון הזה הגיע להישגים, היה לפני יותר מ-15 שנה עם הקבוצה האגדית של לארי בראון, בילאפס, המילטון, טיישון פרינס והוואלאסים. רק האזכור התכף והנשנה הזה, ממחיש כמה המצב קשה.

הפעם האחרונה שדטרויט הגיעה לפלייאוף היה לפני 5 שנים, בעונת 2018-19 כאשר קיבלו סוויפ בסיבוב הראשון נגד מילווקי.
בארבעת העונות האחרונות יחדם, הם ניצחו 80 משחקים. בארבע עונות! מביך.
מה שהופך אותם לאחת מנמושות הליגה, כבר שנים על גבם.

לצד כל זאת, עדיין ישנם דברים שאפשר להתעודד מהם.
עם גיל ממוצע של כמעט 24, הפיסטונס היא אחת הקבוצות הצעירות ומלאות הפוטנציאל בליגה.
הכור הצעיר והכשרוני מאוד של דטרויט הוא מושא לקנאה של מועדונים רבים בליגה, גם אם לא יודו בכך וייתכן שבאווירה או מועדון אחר, הסגל הזה היה מגיע להישגים ללא מאמץ מיוחד. אך כל זה תלוי בניהול והפיסטונס אכן יכולים להתחבר וליצור דברים יפים. את זה נצטרך לראות ולשפוט בעצמנו.

יש כאלו שטענו שהפציעה של קאנינגהאם בשנה שעברה עצרה את הרצף, אבל על איזה רצף הם מדברים?
בואו נקווה למען אוהדי דטרויט והילדים המקומיים, שיתנו לאנשים שם סיבה לחייך…
כי כבר 15 שנה, שהם מחזיקים את הדמעות.

מאמן : שובר השיאים, האדון מונטי וויליאמס. שלאחר פיטוריו במאי השנה כאשר הפסיד לדנבר (שהמשיכה לאליפות ראשונה) בחצי גמר המערב, חתם על חוזה לשש שנים בדיטרויט עבור $78.5 מליון דולר. החוזה היקר ביותר בהיסטוריה עבור מאמן.

יש כאלו שאומרים שבעונה הזו אנו נראה שינוי מהותי ביכולת של הפיסטונס, בעיקר בגלל מונטי.
כולנו זוכרים את השינוי המדהים שהוא יצר בפיניקס, קבוצה שהציתה את הדמיון של כל אוהבי הכדורסל בעולם ולמונטי היה חלק לא קטן בהצלחה של הקבוצה הזו, בלפניי שהתרסקה לגורמים.

בדטרויט החליטו להמר על המאמן הצעיר (51) ולהמר בגדול. בתחילת דרכו כמאמן בשנת 2005 (שנה לאחר האליפות ההיא של דטרויט) היה מאמן מתמחה עם הסן-אנטוניו ספרס (שגברו על האלופה המכהנת לאחר 7 משחקים). אירוני משהו ואני לא יודע אם הוא קיבל טבעת, אך על הנייר, הוא אכן זכה עמם באליפות בשנתו הראשונה כמאמן. הוא המשיך כעוזר בבלייזרס, ניו-אורלניס (שם זכה לתשבוחות רבות), אוקלהומה (מאמן ראשי משני) ופילדלפיה עד שקיבל את משרת המאמן הראשי של פיניקס בעונת 2019. עמה זכה בתואר מאמן העונה ב-2022 כאשר הוביל אותה למאזן הטוב בליגה.

קצת עצוב שאחד הכוכבים של הקבוצה הוא דווקא המאמן, אבל הלו…הוא מרוויח יותר כסף מחלק גדול של שחקניו…אז אם יש על מישהוא לחץ בדטרויט, הוא עליו. מונטי צריך לעשות שינוי בליטל סיזרס ארנה, ומהר.

לדעתי, הוא לא יראה את השנה השלישית של החוזה שלו, אם בעונה הזאת, או הבאה…לא נראה את דטרויט לפחות עפים בפלייאוף.
אם הוא ירצה לזלול את כל ה-$80 מליון דולר הללו, הוא יהיה חייב, להביא את הפיסטונס לפלייאוף. נקודה.



מי בא : מונטי וויליאמס (מאמן), ג'ו האריס (טרייד), מונטה מוריס (טרייד), מרכוס סאסר (דראפט), אואסר תומפסון (דראפט)

מי הלך : דווין קייסי (מאמן), חאמידו דיאלו (לא הוחתם), קורי ג'וסף (לא הוחתם), יוג'ין אומורויי (שוחרר), אר.ג'יי האמפטון (שוחרר) 


חמישייה משוערת : האמת, שקצת קשה בשלב הזה לראות ולהגיד אילו כלים מונטי יאייש.
ישנם ווריאצ'יות שונות ומגוונות בהם דטרויט יכולה לעלות על הפרקט וסה"כ כל החמישיות הללו יהיו יחסית דומות ביכולתן. הם יוכלו לעלות גבוה מאוד ואף להרים חמישיית מיס מצ'ים קשה ליריבותייהם. לבמקום שאנסה לשער משהו, כמו כל חברה קבלנית גדולה שלוקחת חוזה גדול…הם קודם כל צריכים לעשות הצגת כלים.

אז הנה הם לפנייכם, הכלים הכבדים של המפעל של הדטרויט פיסטונס לעונה הקרבה.


הצגת כלים

גארדים : קייד קאנינגהאם – בן 22. בחירה מס.1 בדראפט 2021, חוזר מפציעה קשה ויש לו אוהדים רבים שמספרים שהכשרון שלו הוא בלתי נמנע ושכולנו הולכים להשתאות ממנו. נקווה שכך יקרה והוא יהפוך לפרנצ'ייז פלייר שעוד מצפים ממנו להיות. אך אם לא יוביל ומהר, הקריאות של "באסט" יגיעו צ'יק צ'ק.

קיליאן הייז – בחירה מס.7 בדראפט לפני 3 שנים. עוד לא ממש הצליח לתקוע יתד בליגה. רק בן 22. לחצי צרפתי חצי אמריקאי הזה גם כן יש אוהדים רבים שמאמינים חזק ביכולתיו. הוא עוד כשרון עצום בארסנל הזאטוטים של דטרויט שעלול לפרוץ בכל רגע. אך כמו קודמו, באם לא יצליח להראות הבטחה, דטרויט עלולה להטריד אותו, כאשר ערכו עדיין חם.

ג'יידן אייבי – בחירה מס.5 של העונה שעברה. קלע 16.3 נקודות למשחק כרוקי והראה יכולת גבוה מאוד. בן 21 בלבד. מראה הבטחה גדולה. כל כך הרבה כשרון בדטרויט. יש הרגשה שמשהו טוב פשוט חייב לקרות עבורם.

ג'ו האריס – יש היאמרו שהוא סמול פרוורד אך עבורי הוא גארד קלאסי. מבלי ששמנו לב ג'ו האריס יהא "המנוסה" שבחבורה וינסה לתת טיפים לצעירים ממנו. שחקן חביב + עם יד טובה, הבנת משחק ומשמעת של הדור הישן. נקווה שישאר בריא ויוכל לתרום למרקם הקבוצתי של הפיסטונס. עוד עלול להפתיע ולנגח את אחד הצעירים מהרוטציה הראשונית.

מרכוס סאסר – בחירה מס. 25 בדראפט האחרון. בן 23, בוגר מכללת יוסטון שנבחר פה אחד לחמשיית "אול אמריקן" לפני הדראפט. זוכה פרס ג'רי ווסט 2023, שחקן השנה של ה-AAC. יש האומרים שהוא הגניבה של הדראפט. נבחר ע"י ממפיס שהעבירה הזכויות לפיסטונס. עוד בוכנה חמה במפעל של הפיסטונס. כדאי לשים עין.

אלק בורקס ומונטה מוריס – זוג "ווטרנים" בליגה. שניהם, לא ממש פראיירים…אבל תלויים יותר במצבי רוח מנטאליים. כמו עם האריס, לא להיות מופתעים אם לפתע אחד מהם ישאיר לאחד מהצעירים אבק ויעיף אותם מהרוטציה. כשרון יש, עקביות וריכוז…טעונים שיפור.


פרוורדים :

אאוסר תומפסון – בחירה מס.5 בדראפט האחרון. כבן 20. אחיו התאום אמן תומפסון, שנבחר בחירה אחת לפניו ע"י יוסטון. השם האמצעי של שניהם הוא (רציני) XLNC (בטאבו) שנקרא כמו Excellency. מעניין איזה תגובות הם מקבלים ב-DMV או בדואר, כי את זה לא רואים בכל יום. כנראה שההורים שלהם ידעו היטב, על מה הם משתגלים. אני מביט בעינייהם ומקבל תחושה שהם צאצאים של פרעה. בעליי חזות ויופי מצרי שכזה, עמוק ואפל.

מדברים על אאוסר ואמן כשני שחקנים מוכשרים מאוד בעלי אינטלגנציה שלא נראתה מצעירים בדור האחרון. התרשמתי מכמה סרטונים בהם הם דייקו באופן מופתי מול קטעי ווידאו קצרים שהראו להם. הם ידעו להגיד את שם השחקן, השנה והתוצאה של המשחק. ממש BALL HEADS באופן הרומם והקיצוני ביותר. אינטלגנטים. נקווה שהראש הגדול הזה והגוף הנדיר יתחברו יחדיו ונקבל אול-סטאר תוך שנה, שנתיים. כשרון ענק שאמור להוביל את דטרויט קדימה במרוצה.






בויאן בוגדנוביץ' – הקשישא של הסגל. כבר לא ילד והוא גבר כבן 34 שנים, אבל האם זה באמת אומר משהו בימיינו אנו? כבר עשר שנים בליגה הגדולה ונחשב ל"פורח מאוחר" אך שחקן כדורסל מקצועי לכל דבר. הוא בכושר נפלא ועם חוזה גדול ושמן בגילו של $40 מליון לשנתיים, כאשר העונה הבאה היא בהתנייה, יש לו הרבה על מה לשחק ולעשות "Cash Out" לכל החיים ודורי דורותיו. אין לו שום סיבה לעצור לאחר 21 נק' למשחק בעונה שעברה. אני סבור שבויאן הולך לקרוע רשתות העונה והוא אולי המובטח היחיד בחמישייה המשוערת של הפיסטונס בעונה הקרובה.


מרווין בייגלי ג'וניור III – בחירה מס.2 של דראפט 2018. שיחק באוניברסיטת דיוק וזכה לציון 98 (חמישה כוכבים) בקומביין של השנתון שלו. שיתחיל כעת את עונתו השביעית בליגה (איך הזמן טס אה) על אף היותו בן 24 בלבד, המניות של בייגלי ג'וניור צנחו חזק. למרות מספרים שהתקרבו לדאבל דאבל, הוא לא הצליח להיות יותר משחקן משלים. לבטח לא כוכב שסוחב אחריו קבוצה כראוי לבחירתו. יש האומרים שהאופי היחסית בעייתי שלו מונעת ממנו להתקדם והוא צריך לעשות שינוי מנטאלי כדי להמשיך ולשחק בליגה. סיים את העונה שעברה עם 12 נק' ו6 ריב' למשחק לאחר פציעה בידו. עוד כשרון, שיכול להתפוצץ או להתמוגג…השאלה איך מונטי יוכל לנתב את כל זה.


סנטרים :

ג'יימס וויסמן : את וויסמן אתם מכירים טוב מאחרים. בחירה מס.2 בדראפט 2020, רק בן 22. לעניות דעתי, גולדן סטייט שחררה אותו מוקדם מדי. הם ציפו ממנו ליותר מדי. הם שכחו שהיה בן 18 כאשר נבחר ורצו שהוא יהיה הסנטר העתידי של הליגה עכשיו! אין זמן! עכשיו!. הוא נפצע ולא היה לאף אחד סבלנות עבורו. אין להספיד את וויסמן. הוא הראה שכאשר נותנים לו דקות ובטחון מערכתי, הוא יכול להיות סנטר טוב ואף טוב יותר בליגה הזו. האימונים של דטרויט ישבחו אותו, כי הוא נלחם על העמדה הפותחת עם שני שחקנים ראויים גם הם.

איזאייה סטיוארט : בחירה מס.16 באותו הדראפט של וויסמן. הרוקי הראשון שזכה להארכת חוזה בפיסטונס מאז אנדרה דראמונד ב-2016 ויש היגידו שזה אומר משהו. רשום גם כפרוורד ויוכל לשייט בין העמדות. 113 ק"ג מברזל במסגרת של 2.03 מטר. שחקן עם נוכחות פיזית וקשיחות איתנה, כמו שאוהבים בדטרויט. עוד "צרה טובה" עבור המאמן החדש. גם הוא, בן 22 בלבד.

להוסיף, כי הבחור לא פראייר. במשחק מול הלוס אנג'לס לייקרס, נקלע לעימות עם האריה, הנבחר, הגדול מכולם…לברון ג'יימס. כאשר הוא החליט שלא מעניין אותו מי ומה וניסה בכל כוחו…לתת ללברון הקדוש איזה לטיפה בעין, כמו שקיבל ממנו. מקרה יוצא דופן, שכמעט ולא ראינו, בעידן ג'יימס. הרי מי מעיז לגעת במלך? סטיוארט לא רק העיז, אלא רצה וגם ניסה לפרק לו את הפרצוף. המקרה הזה מעיד על אופי חזק, סולידית ונחושה לצד נפש לוחמת אמיתית.



ג'יילן דורן : בחירה מס.13 בדראפט של העונה הקודמת, בן 19. נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה שעברה (יחד עם אייבי). יש הטוענים שג'יילן הוא הצעיר המבטיח ביותר מכולם בקבוצה הזו. מהיר, זריז, נייד ואתלטי. 2.11 מטר שסיים כמעט עם דאבל דאבל עונתי כולל שיאי קריירה של 30 נקודות ו-17 ריבאונד במשחק בעל שני הארכות מול סן אנטוניו בשנה שעברה. קרוב לוודאי שמספרים אלו יעלו ואם יהא בריא, ללא ספק יגיע אל ממוצע הדאבל דאבל כאשר הקריירה והמלחמה באימונים מול הגבוהים, ישבחו אותו וכל האחרים.

תסריטים

בלהות : משהו רע קורה, כמו פציעה, או שניים, או שלוש והסגל היחסית מבטיח של הקבוצה הזו מתפורר. ללא כלי אחד או שניים, הדימניקה של הקבוצה הזו לא תופסת תאוצה. הגנון של דטרויט עולה על מוקש כאשר אחד מהתינוקות בסגל, מאבד עניין ומחבל במפעל. רמת המשחק באימונים, שהוא לדעתי אחד הרכיבים החשובים העונה לדטרויט נופל והחורף הקשה במישיגן מביא לכל הצעירים דכאון. הם מתחילים לחלום על לשחק עם ג'ימי באטלר על חוף הים ומשחקים בטלפון במקום עם הכדור. נוצרת שוב, עננה של דיכי וחוסר חשק בוודוורד אבניו. מונטי לא מצליח להושיע וליצור "משהו חדש" עם הסגל הזה למרות שכולם טריים מהניילון.

מהר מאוד מתגבשים חבורות בתוך הסגל והם מוצאים אויבים אחד בתוך השני. הקהל מתחיל לקלל במקום לאהוד והיציעים נשארים ריקים. שום דבר לא יוצא מה"פוטנציאל הצעיר" הזה ובסוף העונה הם מסיימים באותו המקום, האחרון או הלפני אחרון בליגה, רק כדי לגרוף עוד בחירה גבוה בדראפט הבא לפני כמה טריידים רעים, כמיטב המסורת.

מתעודד :
הכל מתחבר. ללא פציעות הסגל הזה משתפר מאימון לאימון, ממשחק למשחק ועם רצף נצחונות קצר של 6 משחקים, כולם מבינים שהם יכולים לדבר חזק בליגה. הבטחון נבנה ועם זאת האופי. מונטי זוכה לכבוד ואהבה מכולם. הוא הופך לסחבק ומנטור נערץ ע"י הצעירים ויחד עם ניצוצות של גאונות ברוטציה ומיס מאצ'ים, גורם לרבים להסתכל על העשייה שלו כאשר מצדיק את החוזה העצום שלו. בוגדנוביץ' מראה לכל הצעירים איך עושים את זה באמת והם משווים את הטון הבגיר. הם עולים בוערים ורעבים לכל משחק וכל העיר מתגבשת מאחוריהם בציפייה למשחק הבא. דטרויט עולה לפלייאוף ללא רגשות נחיתות מהמקומות 6-8.

ריאלי
: דטרויט משתפרת משמעותית מהעונה שעברה. הם מנצחים כמעט כפול מ-17 הנצחונות שלהם בעונה שעברה ומגרדים את הפליי-אין בלנסות להפתיע. אם הם יעלו לפליי-אין, שם יעופו ועונתם תסתיים. לא לשלול האפשרות לטרייד גדול בעבור מספר כשרונות.



על פניו הסגל הזה יכול להיות מוצר מובהק של המועדון, צביונו ולהגיע להישגים באמצעות עבודה קשה, רצינות, ובגרות מתגבשת.
אם רק יצליחו להמנע מפציעות, דרמות של מאחורי הקלעים ויתמידו להשאיר את כל החלקים יחד בשנים הבאות.

בין אם אתה אוהד של דיטרויט או לא, כבר אבדה הסובלנות.
הזמן של הכיפים וההיכרויות יהא קצר והגיע הזמן לעבוד.
בלי משחקיי ילדים.

דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. מקווינס לאילת. גנן מקצועי. אומן רב תחומי באעוונטה. מעריץ מס.1 של פי.ג'יי בראון.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. פשוט נפלא, תודה רבה
    לא יאומן כמה אופטימיות יש בכתבה, נשמע שהם מינימום אוקלוהומה סיטי 🙂
    הכל יפול ויקום על קייד, אם הוא חוזר בריא וחזק השמיים, או הפלייאוף במקרה שלהם, הם הגבול
    במידה ווייסמן יתפתח לשחקן שציפו ממנו יכולה להתפתח פה קבוצה מאוד מעניינת

  2. מתגבש שם סגל צעיר וטוב עם קנינגהאם (שיהיו חייבים אותו בקו הבריאות וממה שרת במחנה האמריקאי הוא הראה ניצוצות), אייבי, תומפסון, באגלי, וייסמן (הגיע הזמן לממש פוטנציאל) ודורן (מפלצת).
    לא יראו פלייאוף העונה, וכנראה גם בעונה הבאה, אבל חייבים זמן משחק ביחד.
    בוגדנוביץ' צריך להטריד משם כי הוא לוקח דקות לצעירים ויש מספיק קבוצות שישמחו לקחת אותו.

  3. משחקים בטלפון במקום בכדור….
    הגדרת דור שלם
    🤣
    אחלה פרוויו ובהצלחה לבוכנות החדשות. נראה אם וויליאמס יביא רוחות של שינוי

  4. שחקנים שיכולים לדפוק לעצמם את הקריירה בדטרויט בגלל עודף מוגזם בפרוייקטים.
    קיליאן הייז – לא נתנו לו זמן להתפתח , אחרי שנה בחרו בקנינגהם כרכז הפותח. לגטימי אבל שלפחות יעבירו אותו לקבוצה בה יוכל להתפתח.
    באגלי- חלון הזמן שלו להיות שחקן רוטציה בליגה הולך ומסתיים. איך ישחה בים הכשרונות בקו הקדמי.
    בארקס- דפקו לו ברקס רציני , מתי ימצאו לו זמן לשחק.
    ליברס- עתודה לטרייד?
    מה יעשו בעמדת הסנטר יחלקו שליש וקצת לדורן, שליש לוויסמן,פחות משליש לסטיוארט?
    אם אוסאר מוכיח כבר בזמן הקרוב יכולת יוצאת דופן, את מי יזיזו מהרוטציה? גיידן אייבי, בוגדנוביץ עם ה40 מליון דולר?
    זה כמו סטיק , שהוסיפו לו במנה סלט קיסר, ולאזניה.

  5. תודה על הפריוויו!
    הבעיה עם קבוצות צעירות, זה שאם לא הצלחת לדוג איזה כשרון משמעותי בדראפט, אתה נידון לבינוניות. תשאלו את אוהדי סקרמנטו ומינסוטה למה כמעט שני עשורים הם לא עשו פלייאוף.. פרט לקאזינס וקווין לאב קשה לי לחשוב על שחקן משמעותי שנבחר על ידם. וקאזינס ולאב, טובים ככל שהיו, לא היו מספיק מוכשרים כדיי להיות הגו-טו-גאי בקבוצה. מקווה עבור דטרויט שקייד כן יהיה כזה.

  6. מצוין דן, שפכת אור על קבוצה שהייתה בחושך כמה שנים. יש להם בהחלט ליבה צעירה ומבטיחה מהבחירות הגבוהות שאספו בדראפטים האחרונים, וכמו שאמרו לפני – הכל תלוי בכמה קייד יוכל לנהל את העסק

  7. מצויין דן
    הקרקע של הפיסוטונס נראית פוריה מאוד, שלל צעירים כוכבים
    החשיבות של מונטי ווילאמס מכרעת וטוב עשתה דטוריט שבחרה בו
    החשיבות של המאמן מכרעת בקבוצה צעירה
    הסאנס שהיו נמושות עד ווילאמס והקינגס שבמשך שנים דישדשו בביוב עד שהגיע מייק בראון ועשה לימונדה מהלימונים
    המזרח מאוד קשוח ככה שגם הפלייאין נראה כמו משימה קשה מאוד
    33 ניצחונות יהיו הישג
    פלייאין – עונת חלום
    פלייאוף – ווילאמס צריך לקבל חידוש חוזה עם שיפורים

  8. תודה רבה דן, אחלה פריוויו, עם הרבה אופטימיות…
    לדעתי עושים בלאגן בבחירות – למה אתה לוקח 3 סנטרים בליגה של היום ?
    אם הם לא מגיעים לפחות לפלייאין זה כישלון… נכון שיש כמה קבוצות טובות (באקס, בוסטון, מיאמי, פילי) אבל אם הם לא עוברים חלק מהחבורה של הנטס, אינדי, ניו יורק, שיקגו וטורנטו לדעתי זה אומר שהם פשוט לא קבוצה טובה מספיק.

  9. תודה דן. אם יעשו העונה פלייאין זה הישג אדיר. מהמהר שיהיו בסביבה הזו. מסוקרן לראות האם וייזמן יפרוץ לשם שינוי העונה והאם באגלי עוד יכול להציל משהו מהקריירה שלו..
    מונטי וויליאמס נראה לי לפחות כמו האיש הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון לפיסטונס.

  10. תודה על הסקירה. לא מאמין בפוטנציאל של הסגל הזה אל מעבר להדחה בסיבוב הראשון אבל אולי מונטי יפתיע, בהנחה והוא ישאר עד אז

  11. תודה על פריוויו למרות שאני לא מסכים עם רובו

    ״ כל זאת, עדיין ישנם דברים שאפשר להתעודד מהם.
    עם גיל ממוצע של כמעט 24, הפיסטונס היא אחת הקבוצות הצעירות ומלאות הפוטנציאל בליגה.
    הכור הצעיר והכשרוני מאוד של דטרויט הוא מושא לקנאה של מועדונים רבים בליגה, גם אם לא יודו בכך וייתכן שבאווירה או מועדון אחר, הסגל הזה היה מגיע להישגים ללא מאמץ מיוחד. אך כל זה תלוי בניהול והפיסטונס אכן יכולים להתחבר וליצור דברים יפים. את זה נצטרך לראות ולשפוט בעצמנו.״

    איזה כשרון בדיוק יש בקבוצה הזאת, מה קניגהאם עשה עד עכשיו בליגה? קבוצה רקובה מהיסוד שתשאר בבור הצואה לעוד הרבה שנים

    1. איזה כשרון יש? לא צריך להגזים. אם היינו שמים בשורה את כל בחירות הדראפט הגבוהות, היינו מקבלים קבוצת אול-סטארים ביקום מקביל…אך זה לא קרה. עם זאת, אני מסכים איתך…"כל הפוטנציל הזה" ולבינתיים…לא קורה כלום. כמו שכתבתי…בין אם אתה אוהד הפיסטונס או לא, יחסית נמאס מהם. הגיע הזמן לעבוד, בלי משחקיי ילדים.

  12. תודה דן.
    מאוד מעריך את הסבל שאתה סופג בללכתוב על דטרויט.
    עכשיו הקפה מוכן,ניגש לקריאה.
    קבוצה מחרידה עם בעלים\ג.מ זוועה

      1. תודה רבה. למרות שאנחנו בחול המועד, עדיין עבדתי 9 שעות היום.
        הגיעו עננים ראשונים לאילת שכיסו את השמש וזה לא יאומן…אך הרחובות שקטים יותר…
        החום כאן משגע את המוח והאדם הוא יונק לאחר הכל. כל כך מושפעים…

        שהייתי צעיר, הייתי אומר שאיך שמגיע הענן הראשון של "החורף"…היית רואה אילתים שמים מעילים…ולא טעיתי…
        כולה יום אחד שבו הוסתרה השמש ואם אני מביט למטה לרחוב אני כבר רואה אנשים עם ג'קטים…
        כאילו מחממים מנועים לשוקו וכרבולים בסלון עם סרט ונשיקה…

        אבל בחייאט, עדיין 34 מעלות חום והשעה 19:05 בערב…
        אז יאללה, אתה על קפה, אני על שנדי יין…
        מחר? "עוד יום? עוד עשר אגורות!" כמו שאמר הנביא בוב ספוג הגדול, הנורא והאיום…

        תודה לכל המגיבים.

  13. תודה רבה דן. היה מעמיק ויפה.
    דיטרויט אספו ממש אחלה נכסים אך השילוב ביניהם יכול להיות קצת קשה. נתחיל משאלת השאלות. אם אייבי וקייד באותה החמישייה מי מוביל את הכדור? אסאר הוא כישרון נדיר. אך הקריירה שלו תיפול על קליעה. כווינג קשה להתקיים בליגה ללא קליעה לפחות בקרץ' אנד שוט. ראיית המשחק וההגנה שלו בכול המשחקים ששיחק בקיץ, גם מול שחקני NBA טובים הייתה מצויינת. הוא גם ריבאונדר טוב. הבעייה מתחילה בקו הקדמי.
    .
    אני נמצא הרבה בפורומים של הפיסטונס. הם חיים בסרט

    1. חסר לקבוצה כשרון ברור, מישהו שייקח את הכדור ויקלע 30 נקודות בערב למרות שהגנה מתמקדת בן , סגל מאוד חלש יש לקבוצה הזאת. דטרויט ניסתה להפטר מקיליאן הייז כל הקיץ (סוף סוף מהלך טוב של הקבוצה) ללא הצלחה.
      .
      לגבי קניגאהם נצן רבע טוב במשחק חימום ללא הגנות ושוב הפכו אותו לדבר הבא, הילד מציג עד עכשיו יכולת נוראית

  14. אני אוהב את הכישרון של הפיסטונס. הבעיה היא הפאזל הכול כך קשה להרכבה. קייד נתן סוף עונה שנייה מהממת וגם כאשר חזר מהפציעה שנה שעברה נראה מצויין. אני מאמין שהוא דווקא ייתן עונה טובה. הבעיה היא שהוא עוד לא ממש שולב עם אייבי. אייבי ממש שיפר את הקליעה משלוש אבל זה ממש ביזבוז להוציא לו כדור מהידיים.
    .
    כמו שאני רואה את זה הכול קשור לקליעה. לכן הייתי משחק אולי דווקא עם מונטה מוריס בחמישייה ליד קייד ואייבי, נותן לבויאן העבה מספיק לשחק ב-4 כפאוור פורוורד ודורן המפלץ הצעיר בסנטר. דורן יפרוץ חזק השנה. הוא עדיין בן 19 ונראה מפחיד לגילו. אופציה אחרת היא לשחק עם אסאר בקו האחורי עם אייבי, להזיז את קייד לעמדה שלוש ואת בויאן ודוראן ב-4 ו-5. אוהדי הפיסטונס כבר חותמים שסטוארט הוא ה-4 הפותח אבל אם הוא לא קולע מה הוא עושה? הרי סאדיק ביי היה בדיוק אותה הבעיה. לא קלעי אוטומטי בהתקפה אך גם לא מגן עילאי בהגנה. סטוארט מגן פוסט טוב אבל לא מגן טבעת בעזרה. אולי ישחק בעיקר בערבים בהם יש ליריבה בשר תחת הסל.
    .
    בקיצור החלקים של הפאזל מצריכים המון יצירתיות. כל הקו האחורי מייצר מכדרור וצריך רחבות פנויות. וויסמן יקבל הזדמנויות בתחילת העונה אבל הפיסטונס לא סימנו אותו כשחקן ליבה, אלא אחד שאם יצלח מה טוב, ואם לא יעבור לתחנה הבאה.
    .
    יוסטון לעומתם ממש בנויים כמו סודוקו: פרד וגרין בקו האחורי, אמן או דילן ברוקס ב-3, ג'בארי סמית' ב-4 ושנגון ב-5 כאשר אמן ת'ומפסון יכול לשחק בכל עמדה מ-1-4. על הספסל יהיה להם גם את טארי איסון שנראה נפלא בעונת הרוקי וקאם וויטמור שנפל לידיים שלהם בבחירה 20. ג'וק לנדל יתן דקות מחליפות ב-5 וג'יישןן טייט בעמדות הווינג. יש להם ייצור מכדרור, שחקני קאץ' אנש שוט, יכולת לייצר דרך הקו הקדמי (שנגון) בפיק אנד רול ושחקן כלבו כמו אמן ת'ומפסון שלפני שיהפוך לכוכב יוכל לתרום המון בשאר התחומים.

    1. כמה משחקי הרצה חלקיים של נבחרת ארהב הם לא מדד לכלום. העונה הזו היא עונת מבחן רצינית עבור קאנינגהאם.

      1. זה לא כמה משחקי הרצה יש מספיק משחקים בהם ראו את הטוב ומספיק שראו את הרע. זה הרבה יותר עניין של יציבות. אבל המבחן שלו הוא לא על מקומו בקבוצה. הוא עושה מהלכים נהדרים על המגרש כמו גם פחות כמו הרבה צעירים אחרים. השאלה היא האם הוא פוינט גארד פותח עם הכדור תמיד ביד או ווינג שתוקף מהאגפים שרק מדי פעם הכדור ביד שלו.

          1. קייד נתן סוף עונה שנייה מהממת וגם כאשר חזר מהפציעה שנה שעברה נראה מצויין, גון ידי זה לא נכון.

            19.9 נקודות 41.5 אחוז מהשדה,28 אחוז מ3 ב45 אחוז אפקטיבי עלובים, 6 אסיסטים על 3.3 איבודים וזה שהכדור כל הזמן ביד שלו בקבוצת תחתית, כמה מקסי היה קולע אם היה מקבל את אותה במה ?

    2. תודה ג'ון ושכתבתי את הקטע חשבתי בראש : "בטח ג'ון עשה פרופיל על כל אחד מהם…מומחה הדראפט של האתר וחברי לפודקאסט משכבר. הוא בטח יודע מה יכול לקרות אם כל שחקן צעיר בסגל הזה פתאום יפרוץ…" ועל כן האופטימיות שלי. כמה בחירות גבוהות אה? 1,7,5,2,2, וכאילו מה? כלום? אין סיכוי. יותר מדי כשרון, יותר מדי פרוספקט שלא יצא מזה דבר. ממש הסתכלות עליונה על כל המערכתיות של הכדורסל האמריקאי ומכשור הדראפט כאחד. אפשר לקחת את דטרויט כהסתכלות רוממה יותר, מכיוון שטמונים בה כל כך הרבה בחירות גבוהות.

      ניתחת במדוייק את הסוגיות הטקטיות והאסטרטגיות. יש הרבה אפשרויות, מקווה שמונטי ידע מה לעשות. כי באמת, אפשר להרכיב כל כך הרבה תצורות לקבוצה הזו.

      כמו שכתבתי, אני סבור שהעונה הזו של דיטרויט…תאמד יותר באימונים שלה קודם כל ומעל הכל. שם, הם כולם צריכים להשתפר, להלחם ולהתגבש. יש הרגשה שעם כל כך הרבה חברה' צעירים…הדם הבוער שלהם לא יחדל מלנסות וכן יצא משהו טוב מהרוסטר הזה…נקווה שכן…

      ואם נפריז קצת ונכניס קצת Woo לטעמו של גילרי…הקבוצה הזו אפילו חשובה יותר להתפתחות הכדורסל ומערך הדראפט…
      אפשר להגיד שהעתיד של הכדורסל בנ.ב.א וארה"ב קצת נשען על דיטרויט השנה…כי אם כל הכלים האלו לא מספיקים?
      זה הולך להדהד ולהשפיע. בדרך אחת או אחרת…

      שוב תודה ג'ון!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט