מאת: יניב שושני, רביב פייג, פריים-טיים זק

לאחר שני מחזורים, מרבית  הקבוצות כבר מתחילות להבין מה עובד ומה לא, מעבר למקריות של יום לא מוצלח או יריבה חזקה. על סמך תובנות אלה, שבהרבה מקרים הן שונות מאד מהציפיות של קדם-העונה, ניתן להעריך מחדש את מטרות הקבוצה והסגל הנדרש כדי לנסות להגיע ליעדים המקוריים (או לשנות אותם תוך כדי תנועה).

לעתים השינוי קיצוני מספיק כדי לשנות את פני העונה בכלל – כמו במקרה של הג'טס, שם פציעתו של ארון רוג'רס תהפוך עונה עם ציפיות אליפות לשנת בניה נוספת. לעתים יידרש שינוי או תוספת לסגל, למשל במקרה פציעה של כוכב (למשל ניק צ'אב מקליבלנד שכבר נמצא לו מחליף בדמות קארים האנט שהוחתם השבוע) או ביצועים נמוכים מהצפוי (למשל של הקו הקדמי של הצ'יפס). במקרים אחרים, ניתן ייתכן שניתן להתגבר על הבעיות שהתגלו בשינוי התוכנית ההתקפית (בסינסינטי) או הסכמה ההגנתית (אצל הצ'רג'רס).

יש גם מקרים הפוכים – בהם הסגל מתפקד טוב מהצפוי. כך במקרה של הראמס, שם הביצועים המצוינים של הרוקי פוקה נקואה ייצרו לקבוצה (כשקופר קאפ יחזור מפציעה) צמד תופסים מעולה שיכול להפוך את העונה למוצלחת (בניגוד לכל הציפיות) לאחר ההתרסקות של שנה שעברה. היכולת הטובה של בייקר מייפילד בטאמפה ביי (אם תימשך) עשויה גם היא להוביל לזכייה מפתיעה באליפות בית ה-NFC דרום ולהשתתפות בפלייאוף. במקרים אלה ואחרים, ייתכן שחזור המקרה של סיאטל מהשנה שעברה, שהייתה אמורה להתרסק אחרי עזיבת ראסל ווילסון והגיעה עד לפלייאוף.

בשבועות הקרובים נדע אילו מגמות והפתעות (לטובה או לרעה) יחזיקו מעמד וישפיעו על העונה. יש עדיין לקבוצות זמן לתקן מסלול ולייצר את השינויים הנדרשים כדי להפיק את המירב מהעונה. אבחנה נכונה בין הבלחות נקודתיות למגמות משמעותיות היא קריטית כדי למנוע פניקה ותגובת יתר מצד אחד, וקפיאה במקום מצד שני. מי שיידע לעשות זאת בצורה המיטבית יוכל (אולי) לחגוג בפברואר. מי שלא, יבין כבר בשלהי הסתיו שהוא עומד לחוות עוד עונה מבוזבזת.

המחזור החל ביום חמישי כאשר הניו יורק גי'אנטס (אחרי הקאמבק המופלא באריזונה) התארחו בסן פרנסיסקו אצל הניינרס המרשימים. בסיום המשחק הייתה התוצאה:

סן פרנסיסקו ניינרס (3- 0) – ניו יורק ג'יאנטס (1- 2) :  30- 12

מספר טיפולוגי הוא מספר שנוטה לחזור על עצמו ביקום וקשור לתופעות טבע ולכן יש תחושה שהוא תמיד מסביבנו. הספרה 3 היא דוגמה למספר טיפולוגי.
סן פרנסיסקו משיגה מאזן של 3 נצחונות רצופים פעם שלישת בלבד ב30 שנה האחרונות.
היא עושה זאת אחרי שהיא משיגה בדיוק 30 נקודת בכל אחד ממשחקיה העונה.
את הנצחון מול הג'איינטס היא השיגה עם כמעט פי 3 יארדים כוללים כמעט פי 3 יארדים במסירה וכמעט פי 5 יארדים בריצה (טוב, נו, לא הכל מושלם).
ללא ברנדון איוק שמחלים מפציעת כתף, היו אלו דיבו סמואל, ג'ורג' קיטל וכמובן כריסטיאן מקקפרי שנהנו מיום שובר שיאים של ברוק פרדי שעבר את שיא היארדים שלו באויר בעונה סדירה.
דיבו מוכיח ממשחק למשחק שהוא חוזר להיות השחקן המלהיב שאנחנו זוכרים מלפני שנתיים שהוא שובר תאקלים על ימין ועל שמאל בדרך ל129 יארד באויר וט"ד (שבצורה מוזרה בדיוק מס' היארדים שאיוק תפס במחזור הראשון) וזה חדשות מצויינות לניינרס וחדשות גרועות לכל שחקני ההגנה שיצטרכו לעצור אותו.
ג'ורג' קיטל גם כן מקבל הזדמנות להוכיח שהוא לא רק חוסם מעולה וקולט 7 תפיסות ל90 יארד.
וכריסטיאן מקקפרי? בשנתו התשיעית בליגה מקקפרי לא מאבד כלום מהיכולות הפנומנליות שלו וצובר 119 יארד כוללים וט"ד בריצה. שבוע 12 ברציפות שהוא מבקיע ט"ד ומשווה את שיא הט"ד ברצף של ג'רי רייס.
הג'איינטס חשבו שנקודת התורפה של סן פרנסיסקו היא הק"ב הצעיר שלה ובנסיון לערער אותו, שלחו בליץ ב33 מ39 נסיונות המסירה של פרדי, אחוז הבליצים הגבוהה בתולדות הליגה מאז שהנתון נמדד. בתגובה פרדי:  20/31 ל247 יארד ו2 ט"ד מול הבליץ. בדרך ליום של 310 יארד.
ללא סקוואן ברקלי, התקפת הג'איינטס חוזרת למימדים הטבעיים כשהגנת סן פרנסיסקו מחזיקה את דניאל ג'ונס בפוקט, מונעת ממנו, ולצורך העניין, מכל אחד אחר, לרוץ (5 יארד בריצה לג'ונס, 21 יארד לכל שאר הרצים) וחוטפת אותו פעם אחת (מי אם לא טאלאנואה הופנגה). ג'ונס מסיים את הערב האומלל עם 137 יארד באויר וללא ט"ד.
סן פרנסיסקו בדרך לשבוע ביי, סליחה, למשחק ביתי מול אריזונה. ולא אמורה להתקל בבעיות להגיע למאזן 0-4 בפעם הראשונה מאז עונת ההפסד בסופרבול ב2019 ולפני כן ב1990.

להלן הסיקורים לקראת שאר משחקי המחזור. זמני המשחקים המצוינים הם לפי שעון ישראל.

קליבלנד בראונס (1- 1) – טנסי טייטנס (1- 1), קליבלנד, יום ראשון 20:00

לאחר הניצחון המרשים על סינסינטי למחזור הפתיחה, קיבלו הבראונס מכה כואבת בהפסד לפיטסבורג. יותר מההפסד עצמו, מדאיגה יכולתו של הק"ב דשון ווטסון שבשני המשחקים היה חלש, עשה טעויות לרוב וגרם ישירות (עם שני איבודי כדור קריטיים) להפסד בשבוע שעבר. ייתכן שהבראונס צריכים להבין (גם בעקבות החולשה שלו, כשחזר מן ההשעיה בסוף העונה שעברה) שווטסון של הימים היפים ביוסטון כבר לא יחזור ושבעיית הק"ב שלהם לא נפתרה. הם נעולים לחוזה הענק של ווטסון לשנים הקרובות, ולכן היכולת שלהם לשנות כיוון מוגבלת מאד. גם פציעתו מסיימת העונה של הרץ ניק צ'אב תקשה על ההתקפה (למרות ההחתמה המהירה של קארים האנט כמחליף עבורו) שתדורג כנראה בחלק התחתון של הליגה כל העונה. ההגנה דווקא נראית מצוין גם בקו הקדמי (שם מיילס גארט האימתני קיבל חיזוק עם הגעתו של זדריוס סמית המצוין) וגם בקו האחורי (בהנהגת דנזל וורד), אבל כנראה שזה לא יספיק לקליבלנד כדי להתברג בצמרת בסיום העונה.

הטייטנס השיגו ניצחון חשוב על הצ'רג'רס בשבוע שעבר, כשדרק הנרי התחיל להראות סימנים שהוא חוזר לעצמו (עם 80 יארד על הקרקע) וריאן טנהיל הפתיע במשחק נקי מטעויות. גם התופס טריילון ברקס (שאיכזב בעונה שעברה) מתחיל לפרוע את השטרות, ויחד עם דאנדרה הופקינס שמשתלב בהדרגה, ייתכן שסגל התופסים של הטייטנס יפתיע לטובה השנה. יש לזכור שהם שיחקו מול הגנת לוס אנג'לס המחוררת שספגה 536 יארד ממיאמי בשבוע 1, אז צריך לקחת את היכולת הזו בעירבון מוגבל ולראות אם תימשך בשבועות הבאים. הגנת טנסי שיחקה היטב בשני המשחקים מתחילת העונה ולמרות שלא הצליחה לעצור את ג'סטין הרברט, הצליחה לבלום לחלוטין את משחק הריצה של הצ'רג'רס, שהשיגו 61 יארד בלבד על הקרקע. הטייטנס יילחמו מול הג'גוארס על אליפות בית ה-AFC  דרום, ולפי היכולת שהם הפגינו עד כה (וגם על סמך היכולת המאכזבת של ג'קסונוויל), ייתכן שהתחרות תהיה צמודה מכפי שצפינו מלכתחילה.

תחזית : התקפת טנסי טובה יותר מזו של הבראונס, אך לקליבלנד הגנה טובה יותר. הטייטנס יישאפו להאט את קצב המשחק עם הרבה מהלכים של הנרי ולמנוע מסמית וגארט להסתער על טנהיל במהלכי המסירה. קליבלנד יקוו שהיכולת הטובה של הרץ המחליף ג'רום פורד (שהשיג 106 יארד מול פיטסבורג) תישמר גם הפעם. אני צופה משחק צמוד שייגמר בתוצאה נמוכה ובסופו ניצחון דחוק של טנסי שתעלה למאזן חיובי ותשמור על הסיכוי לזכות בראשות הבית שלה.

בולטימור רייבנס (0-2)  – אינדיאנפוליס קולטס (1-1), בולטימור, יום ראשון 20:00

שני מחזורים חלפו, והרייבנס ממשיכים באותה תבנית משחק שכה מאפיינת אותם בשנים האחרונות. בגזרת ההתקפה משחק הריצה שולט, כאשר העומס מתחלק כמעט שווה בשווה בין שני הרצים ג'סטיס היל וגאס אדוארדס, לבין הקווטרבק לאמאר ג'קסון. משחק המסירה לעומת זאת לוקה בחסר, אבל לפחות ג'קסון שיפר דרמטית את אחוזי ההשלמה שלו, והוא ממוקם שני בליגה בתחום זה. הגנת הקולטס חלשה במיוחד בהגנת המסירה, כך שאולי נראה יותר משחק אווירי מצידם של הרייבנס במשחק זה.

הגנת בולטימור ממשיכה להיות אחת מהחזקות בליגה, בעיקר בעצירת הריצה, ומול התקפה בינונית כמו של הקולטס המגמה אמורה להמשיך.

באינדיאנפוליס הקווטרבק הרוקי אנתוני ריצ'רדסון נכנס לפרוטוקול זעזוע מוח עקב הפציעה בשבוע שעבר, ואת מקומו ימשיך למלא גרדנר מינשו, ששיחק לא רע בכלל בניצחון על יוסטון בשבוע שעבר. הבעיה שלמינשו אין כרגע מטרות אוויריות, וחוץ מהתופס מייקל פיטמן ג'וניור אין לקולטס הרבה מה להציע. גם בהגנה המצב לא מזהיר, מלבד נקודת אור בדמות הקו הקדמי, שעד כה מפעיל לחץ טוב על קווטרבק היריבה.

נתון מעניין – הרייבנס עדיין לא ספגו ט"ד על הקרקע.

תחזית – בין שתי הקבוצות יש פערי רמות משמעותיים, אז נלך כמובן על ניצחון לקבוצה הביתית, שתישאר מושלמת גם אחרי שלושה מחזורים.

דטרויט ליונס (1- 1) – אטלנטה פלקונס (2- 0), דטרויט, יום ראשון 20:00

דטרויט הוטחה לקרקע המציאות אחרי הניצחון המרשים על הצ'יפס בשבוע 1. במשחק נגד סיאטל בשבוע שעבר, כנראה גם בשל פציעות בקו הקדמי, ג'ארד גוף נלחץ ונחטף (לראשונה אחרי 383 סנאפס!) לפיק-סיקס, הופל פעמיים ולמרות אחוזי השלמה טובים ו-3 ט"ד הפסיד בקרב אקדוחנים לג'ינו סמית וסיאטל. הגנת דטרויט, שהצליחה להקשות על פטריק מהומס שבוע קודם לכן, לא הצליחה להתמודד עם סמית והתופסים המצוינים שלו (מטקאלף, לוקט ונואה פאנט) וספגה מעל 400 יארד כוללים ו-37 נקודות – הרבה יותר מדי עבור קבוצה השואפת לבנות את כוחה תוך הסתמכות על ההגנה. דטרויט היא עדיין המועמדת העיקרית לזכיה בבית ה-NFC צפון (בוודאי לנוכח החולשה של הויקינגז והברז), אבל הקו הקדמי שלה צריך להתייצב וההגנה צריכה לחזור לאינטנסיביות של פתיחת העונה כדי שזה יקרה.

הפלקונס תופסים גובה תוך שהם מתקדמים בעיקר על הקרקע… הרץ הרוקי ביג'אן רובינסון הראה גם השבוע שהבחירה הגבוהה שלו הייתה מוצדקת. ההשוואות לכריסטיאן מקאפרי מאד מוקדמות אך אין ספק שהוא משנה את ההתקפה של אטלנטה. הוא צבר 124 יארד על הקרקע (ועוד 27 באוויר) השבוע, כולל מספר מהלכים מרהיבים במיוחד, ואיתו אטלנטה צברה 340 יארד על הקרקע בשני משחקים בלבד! זה מאפשר גם לק"ב הצעיר דזמונד רידר לא להעז יותר מדי (ולא לטעות). ההגנה נבחנה השבוע לראשונה מול יריבה רצינית (גרין ביי) ולמרות פתיחה חלשה, הצליחה לעצור את ג'רדן לאב וחבריו לחלוטין ברבע האחרון ולאפשר קאמבק חשוב ומעודד. הפלקונס הצליחו לייצר 2 ניצחונות מרשימים, ששמים את אותם בעמדה טובה להתמודד על ראשות בית ה-NFC דרום החזק במפתיע (3 מ-4 הקבוצות שם עם מאזן מושלם עד כה).

תחזית: הגנת דטרויט טובה עד כה כנגד הריצה ואף שרובינסון (וחברו טיילר אלג'יר) יצברו הרבה יארדים, הם לא יצליחו לשלוט לגמרי בקצב המשחק. עם התייצבות הקו הקדמי, התקפת האוויר של דטרויט תחזור לכושר טוב ואם גוף יחזור להימנע מטעויות , הוא יצליח לצבור נקודות (גם מול ההגנה הטובה של אטלנטה) מה שיביא לניצחון בהפרש של ט"ד לליונס הביתיים שישאיר אותם כתף אל כתף מול גרין ביי בקרב על המרוץ לראשות הבית.

גרין ביי פאקרס (1-1)  – ניו אורלינס סיינטס (0-2), גרין ביי, יום ראשון 20:00

הסיינטס במאזן מושלם אחרי שני מחזורים, ומילת המפתח עבורם היא ההגנה. הקדושים עדיין לא חצו את רף 20 הנקודות בהתקפה, אבל גם לא ספגו יותר מ-17 נקודות למשחק, ומול קבוצה מרובת נקודות כמו הפאקרס יכולת זאת תבוא למבחן. הרכש החדש דרק קאר לא מבריק בעמדת הקווטרבק, וחלק לא מבוטל בכך טמון בקו ההתקפה, שאינו מספק הגנה ראויה על קאר, ונתון של 8 סאקים בשני משחקים צריך להדליק נורות אדומות לצוות האימון. בהגנה כאמור המצב הרבה יותר טוב, והסיינטס מדורגים במיקום החמישי המכובד באי ספיגת נקודות ויארדים.

הפאקרס היו רחוקים דקה ממאזן מושלם, אבל גם ככה הפאקרס די מפתיעים בפתיחת העונה. ההתקפה מאוד מאוזנת בין מהלכי ריצה ומסירה, והקווטרבק ג'ורדן לאב מוביל את הליגה ברייטינג מסירה, יותר בזכות כמות ט"ד (6), ופחות בזכות אחוזי השלמה (55.8%). בהגנה הבעיה העיקרית היא אי יכולת לעצור את משחק הריצה של היריבה, עם ספיגה של 333 יארדים בשני משחקים בלבד.

נתון מעניין – הפאקרס ביצעו רק 107 מהלכי התקפה, מקום 30 בליגה. למרות זאת הם מדורגים במקום השני בליגה בנקודות.

תחזית – חוץ ממשחק אחד, לשתי הקבוצות היו משחקים צמודים עד כה. נלך על עוד משחק צמוד, ובסופו הפאקרס מנצחים, ומנחילים לסיינטס את הפסדם הראשון העונה.

מינסוטה ויקינגס (0- 2) – לוס אנג'לס צ'רג'רס (0- 2), מיניאפוליס, יום ראשון 20:00

מינסוטה הפסידה פעמיים וניצבת (ביחד עם שיקגו) בתחתית בית ה-NFC  צפון, לאחר שהוכתרה כאלופת הבית בשנה שעברה. קירק קאזינס משחק היטב (354 יארד למשחק באחוזים מצוינים, 6 ט"ד מול חטיפה אחת) וג'סטין ג'פרסון מנפק כרגיל מספרים מפלצתיים (310 יארד ב-2 משחקים). הבעיה היא שמשחק הריצה כמעט לא קיים (50 יארד כוללים על הקרקע למשחק!) ומשחק ההגנה לא מספיק טוב. חסרונו של הרץ הכוכב דלווין קוק שעזב מורגש היטב ובניסיון לפתור את הבעיה הזו החתימה הקבוצה השבוע את קאם אייקרס (שהגיע מהראמס). הקבוצה הפסידה את שני המשחקים בהפרש של פחות מט"ד (ולפחות את המשחק מול הבאקס בהחלט היתה יכולה לנצח) ואין מנוס מהמחשבה שהסטטיסטיקה שפעלה לטובתה בעונה שעברה (11 נצחונות ו-0 הפסדים במשחקים שהוכרעו בפחות מט"ד!) מתאזנת השנה בכיוון ההפוך. אם אייקרס יצליח לשפר, ולו במידת מה, את משחק הקרקע יש לויקינגס עדיין סיכוי להגיע לפלייאוף העונה, כאשר הקרב על ראשות הבית תהיה מול דטרויט וגרין ביי הלא יציבות.

הצ'רג'רס היא אחת הקבוצות המפתיעות (לרעה) ביותר מבין אלו שטרם צברו ניצחון העונה, כאשר הציפיות היו שהיא תתמודד מול אריות החטיבה על כרטיס לפלייאוף. ההתקפה (עם המתאם החדש קלן מור) בסה"כ נותנת תפוקה עם 29 נקודות למשחק כאשר ג'סטין הרברט מצוין כרגיל עם 270 יארד למשחק באחוזים טובים, 3 ט"ד וללא חטיפות. משחק הריצה שהיה מצוין במשחק הראשון סבל מאד מהיעדרו של אוסטין אקלר (בשל פציעה) במשחק השני, מה שמצביע על בעיית עומק בעמדה. הבעיה הגדולה של הקבוצה היא בהגנה. היא ספגה 536 יארדים כוללים (ו-36 נקודות) ממיאמי ו-27 נקודות מטנסי (שאינה מרשימה התקפית עד כה). המאמן ברנדון סטיילי (שההתמחות שלו אמורה להיות הגנתית) ניצל איכשהו מהדחה בתום העונה שעברה, אבל אם הקבוצה תפסיד השבוע ותתרחק מהמרוץ לפלייאוף, הכיסא שלו יתחמם משמעותית.

תחזית: זהו מאבק בין שתי קבוצות שחייבות לנצח, עם התקפות מסירה מצוינות, הגנות חלשות ומשחק ריצה מוגבל – כל הנתונים כדי לייצר שוטאאוט מהנה בו יעלו המון נקודות על הלוח. מצבו של אוסטין אקלר יכול להיות שובר שוויון – הוא כרגע בסימן שאלה למשחק ואם יופיע (בכושר), הוא יכול לייצר מימד נוסף להתקפת לוס אנג'לס שמינסוטה תתקשה להתמודד אתו. אם לא ישחק, הקבוצה שתעשה פחות טעויות תנצח – והרברט טוב יותר מקאזינס כשהכסף על השולחן. אני מאמין שלוס אנג'לס ינצחו בהפרש של פחות מט"ד (שוב…) וישאירו את מינסוטה בבור שתתקשה לצאת ממנו בהמשך.

מיאמי דולפינס (0-2)  – דנבר ברונקוס (2-0), מיאמי, יום ראשון 20:00

אז מה, הדולפינס יכולים להגיע רחוק השנה? על סמך שני המחזורים הראשונים התשובה לשאלה היא חיובית. ההתקפה מגלה יכולת טובה, הקווטרבק טואה טאגבלואה מוביל את הליגה ביארדים למשחק, הרץ האחורי ראחים מוסטרט מגלה יעילות גבוהה עם 3 ט"ד, וקו ההתקפה ספג רק סאק אחד בלבד בשני משחקים. עקב האכילס של הקבוצה נמצא בהגנה, שמתקשה בעיקר נגד הריצה, ומול קבוצות התקפיות הדולפינס סופגים יותר מידי נקודות.

למזלם דנבר לא קבוצה התקפית, ולמעשה הברונקוס לא ממש הרשימו עד כה בשום תחום. שני משחקי בית מול קבוצות לא מאריות הליגה הניבו יבול של אפס ניצחונות, ההתקפה מדורגת 14 בליגה, ההגנה מדורגת אפילו פחות במיקום 23, ולמאמן שון פייטון יש הרבה עבודה עד שהשיפור המיוחל יגיע.

נתון מעניין – מאז הניצחון בסופרבול בשנת 2015, הברונקוס לא העפילו לפלייאוף. לא נראה שזה יקרה גם השנה.

תחזית –  ביום נתון כל תוצאה בפוטבול, אבל ניצחון של הברונקוס במיאמי תהיה הפתעה מרעישה. אנחנו נלך על ניצחון שלישי ברציפות של הדולפינים, משאירים את הברונקוס נטולי ניצחון.

ניו יורק ג'טס (1- 1) – ניו אינגלנד פטריוטס (0- 2), ניו יורק, יום ראשון 20:00

הג'טס הצליחו לנצח בשיניים ובכוח האמונה את הבילס (בהארכה) במשחק בו ארון רוג'רס גמור את העונה, אבל בשבוע שעבר הם הבינו את מקומם האמיתי בסולם האיכות של ה-NFL, כשהובסו ללא תנאי ע"י דאלאס הנהדרת. זאק ווילסון, שחזר לתפקיד הק"ב הפותח, השלים פחות מ-50% מהמסירות ונחטף 3 פעמים. הוא לפחות הצליח להתקדם קצת על הקרקע (36 יארד ב-5 נסיונות) בעוד חבורת הרצים שלו נעצרה כליל (29 יארד ב-11 נסיונות!) ולא הורידה ממנו את הלחץ. הקבוצה השיגה 234 יארד כוללים בלבד ואלמלא 2 תפיסות נפלאות של גארט ווילסון (83 יארד ביחד) זה היה נראה גרוע יותר. ההגנה עשתה מה שיכלה אך עם פער רמות כזה בהתקפה, לא היה לה שום סיכוי. עם זאת, לא כל קבוצה ב-NFL היא ברמה של דאלאס (בוודאי לא בהגנה) והמבחן של הג'טס נטולי רוג'רס יהיה בהתמודדויות עם קבוצות דרג הביניים – כמו זו שהיא פוגשת השבוע.

הפטריוטס הפסידו בשני המשחקים האחרונים – אך אלו היו הפסדים לשתי קבוצות מצוינות (מיאמי ופילדלפיה), ובשניהם היא נשארה במשחק עד הסיום ועם קצת מזל הייתה יכולה לנצח. משחק ההתקפה, בפרט משחק המסירה בראשות מק ג'ונס, נראה הרבה יותר טוב מכפי שהיה בעונה שעברה (270 יארד למשחק באחוזי השלמה גבוהים, 4 ט"ד מול 2 חטיפות) אך הוא נאלץ למסור יותר מדי בשל היעדר משחק ריצה ראוי (82 יארד למשחק ב-3.5 יארד לנסיון ריצה) ומקו התקפה לא מספיק טוב (ספג 4 סאקים מול מיאמי). ההגנה של ביליצ'ק, כמעט כרגיל, מצוינת והצליחה להקשות על ההתקפות המצוינות של הדולפינס והאיגלס. בהתמודדות מול יריבות פחות חזקות (כמו 3 מ-4 היריבות הבאות של ניו אינגלנד) ועם שיפור מסוים במשחק הריצה ובקו הקדמי, הקבוצה הזו יכולה להתחיל לצבור ניצחונות, אם כי קשה לראות אותה עולה לפלייאוף בבית ה-AFC מזרח בו משחקות גם מיאמי ובפאלו.

תחזית: הגנת הג'טס תלחץ על ג'ונס, תקשה עליו מאד והקו האחורי המצוין של ניו יורק יכפה עליו איבוד כדור או שניים, אבל זה עדיין לא יספיק בהיעדר התקפה. ההגנה של ביליצ'ק תאמלל את ווילסון ותשאיר את הג'טס עם מספר נקודות חד ספרתי. זה יספיק כדי לאפשר להתקפה לייצר מספיק נקודות כדי שניו אינגלנד תנצח בהפרש נוח של 10 נקודות ותצבור סוף סוף את ניצחון הבכורה שלה השנה, תוך שהיא מנצחת את הג'טס בפעם ה-15 ברציפות (הג'טס לא ניצחו את הפטריוטס מאז 2015).

וושינגטון קומאנדרס (2- 0) – בפאלו בילס (1- 1), וושינגטון, יום ראשון 20:00

וושינגטון ניצבת במפתיע עם מאזן מושלם אחרי שני מחזורים. למרות שהיריבות שהתמודדה איתן לא היו מאריות הליגה, בלשון המעטה (דנבר ואריזונה), זה עדיין מפתיע למדי עבור קבוצה שהק"ב שלה הוא סם האוול (שנבחר בסיבוב החמישי לפני שנה ושיחק במשחק בודד ב-2022) וסגל יחסית נטול כוכבים. למרות שספגה 50 נקודות בשני משחקים, ההגנה היא החלק החזק של הקבוצה. הקו הקדמי בראשות צ'ייס יאנג השיג כבר 10 סאקים ואיפשר להאוול, ביחד עם הרץ המפתיע בריאן רובינסון לייצר – בפעם השניה תוך שני משחקים – קאמבק ברבע האחרון. זה כמובן מראה גם על חוסן מנטלי וביטחון עצמי שמשרה בקבוצה המאמן רון ריוורה הוותיק. בבית ה-NFC מזרח, הכולל גם את פילדלפיה ודאלאס החזקות, וושינגטון לא תלקק דבש וכנראה גם לא תעלה לפלייאוף, אבל היא תעשה צרות צרורות לכל קבוצה שתעלה מולה על המגרש.

הבילס ניצחו בקלות את הריידרס החלשים בשבוע שעבר ונמנעו מלהיכנס לבור של 0- 2. ג'וש אלן שיחק מצוין והצליח להימנע מאיבודי כדור (אחרי 3 החטיפות מול הג'טס) וג'יימס קוק (123 יארד ב-17 מהלכי ריצה) הוכיח שאלן יכול להתרכז במשחק המסירה, כי הוא מסוגל לתת את המימד הקרקעי שכל כך חסר לבפאלו בשנים האחרונות. הגנת הקבוצה חנקה את גארופולו וחבריו ואפשרה להם להשיג 240 יארד כוללים בלבד. עם זאת, כדי שהבילס יעמדו בשאיפות שלהם, הם יצטרכו להציג יכולת כזו מול קבוצות חזקות בהרבה מהריידרס, ולמנוע ממיאמי לברוח להם בקרב עם ראשות בית ה-AFC מזרח – מאבק שיהיה כנראה ראש בראש בין 2 הקבוצות הללו, עקב פציעתו של רוג'רס (שמקרקעת את הג'טס) והפתיחה המגומגמת של הפטריוטס. המשחק במחזור ה-4 בין שתי הקבוצות הללו יוכל להבהיר לנו מי צפויה לנצח בעימות המרתק הזה, שיכול גם להשליך על זהות הקבוצה שתגיע לסופרבול כנציגת ה-AFC

תחזית: הגנת וושינגטון לא תשיג הרבה סאקים על הק"ב החזק והדינמי של בפאלו, והוא יצליח להפעיל את התופסים המצטיינים שלו (סטפון דיגס וגייב דייויס) ולקדם משחק ריצה ראוי (עם ג'יימס קוק), גם אם הקו האחורי של הקומנדרס יצליח כנראה לייצר חטיפה או שתיים. הגנת בפאלו המעולה תעצור לחלוטין את הק"ב הצעיר והתופסים הלא מנוסים (חוץ מטרי מקלורין המצוין) של הקומנדרס. שתי ההגנות ישלטו בקצב המשחק, הקרב לא יהיה קל ויוכרע רק עמוק בתוך המחצית השניה אך בסופו בפאלו תנצח בהפרש של ט"ד במשחק טקטי בו לא יושגו הרבה נקודות – ואז תתפנה לקרב הגורלי מול הדולפינס הצפוי במחזור הבא.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (1-1) – יוסטון טקסאנס (2-0), ג'קסונוויל, יום ראשון 20:00
הטקסאנס פותחים את העונה הרבה פחות טוב ממה שהיו רוצים כשעכשיו גם הק"ב הפותח, סי ג'יי סטראוד הטירון, נחבל בכתף היד הזורקת ויוגבל במה שהוא יוכל לעשות במשחק.
הטקסאנס מגיעים לפלורידה להתמודד מול קבוצה שמחפשת להוציא עצבים אחרי ההפסד המאכזב מול אלופת הסופרבול המכהנת קנזס סיטי צ'יפס. היגוארים קיוו לנקום על ההדחה בשלב הדיויזיות שנה שעברה והגיעו קרוב יותר ממה שהיה ניתן לצפות, וזאת בעזרת הגנה מצויינת שהחזיקה את הצ'יפס על 17 נקודות אבל דווקא הייתה זו ההתקפה שאיכזבה הפעם עם 9 נקודות בלבד.
אבל הטקסאנס תחת דמיקו ראיינס לא מוכנים עדיין לעצור אף אחת מלהבקיע כשהם סופגים בממוצע 28 נקודות למשחק השנה.
סטראוד השיג את ט"ד הבכורה שלו במשחק השני מול אינדיאנפוליס והמשיך עם ט"ד נוסף אבל נראה שנדרש מהק"ב הצעיר קצת יותר מדיי עם 91 נסיונות מסירה בשני משחקים (626 יארד  ב63% השלמה, מקום רביעי בליגה בהורדת משחק יום חמישי) לעוומת כ45 נסיונות ריצה (לכ130 יארד בלבד). ובהתחשב בנתונים האלו, ובזה שאין לו ממש כוכבים גדולים לעזור לו, מה שהוא משיג עם ניקו קולינס בתור הנשק העיקרי גורם לחשוב שהוא יהיה בסדר בסופו של דבר.
טרבור לורנס לעומת זאת אמור להיות במצב הרבה יותר טוב, עם טראויס אטיין וכריסטיאן קירק, ההתקפה של ג'קסונוויל צריכה להיות יותר טובה ממה שהציגה עד כה ואולי המשחק מול יוסטון הבוסרית יתן להם הזדמנות לחמם מנועים.
נתון מעניין הוא שהגנת יוסטון ספגה עד כה שבעה ט"ד, שישה מתוכם בריצה ורק אחד במסירה.
תחזית: במשחק הפנים בייתי הזה באי.אפ.סי דרום, ג'קסונוויל לא יתנו למשחק הזה להפוך למלכודת. טראויס אטיין ימצא את האנדזון ואולי גם לורנס יעשה איזה אנתוני ריצ'רדסון על הגנת הריצה החלשה של יוסטון. מספיק כדי לתת את הניצחון למארחת.

סיאטל סיהוקס (1-1)  – קרוליינה פאנת'רס (2-0), סיאטל, יום ראשון 23:05

אחרי ההפסד המפתיע במחזור הראשון, הסיהוקס התאוששו עם ניצחון בהארכה בדטרויט, ועשיו הם מארחים את אחת הקבוצות החלשות בליגה. עיקר ההתאוששות הגיע מכיוון ההתקפה, שם הקווטרבק ג'ינו סמית' חזר ליכולת של שנה שעברה, וגם התופס טיילר לוקט התעורר מהתרדמה הקלה שנפלה עליו. הסיהוקס יצטרכו גם יכולת טובה של הרץ האחורי קנת' ווקר, מכיוון שבמפתיע הגנת הפאנת'רס טובה כנגד משחק המסירה. הגנת הסיהוקס מהווה סיבה לדאגה, עם ספיגת יארדים ונקודות למכביר. למעשה ההגנה מדורגת אחת לפני אחרונה בספיגת יארדים, יותר מ-400 כאלו למשחק.

בקרוליינה צריכים יותר מהכל שקט תעשייתי, כראוי לקבוצה בבניה. הקווטרבק הרוקי ברייס יאנג מתקשה מאוד והוא לא יפתח במשחק הקרוב, התקפת הריצה לא מצליחה לייצר נקודות, וכתוצאה מכך ההתקפה כולה מדורגת 30 בליגה. בהגנה המצב כאמור הרבה יותר טוב, רק לאור חולשת הגנת הריצה היא צריכה להישמר במיוחד מהמשחק הקרקעי של סיאטל.

נתון מעניין – סיאטל עדיין לא איבדה כדור העונה.

תחזית – הסיהוקס קבוצה טובה יותר, והם אכן ינצחו בביתם לשמחת האוהדים המשולהבים. אוהדי הפאנת'רס יחכו למועד אחר, אם הם לא התייאשו כבר.

אריזונה קרדינלס (2-0)  – דאלאס קאובויס (0-2), גלנדייל, יום ראשון 23:25

איזו פתיחת עונה חלומית עוברת על הקאובויס. שני ניצחונות מוחצים, ההתקפה השיגה הכי הרבה נקודות בליגה, ההגנה ספגה הכי קצת נקודות, והציפיות מרקיעות שחקים.

הקווטרבק דאק פרסקוט אמנם לא רושם מספרים מרשימים, אבל כל עוד התקפת הריצה מתקתקת אין צורך בכך. הרץ האחורי טוני פולארד ממשיך את מגמת השיפור של השנתיים האחרונות, ובקצב הנוכחי הוא ישבור כמעט כל שיא אישי עונתי. גם ההגנה בהנהגת מיקה פרסונס באופוריה, ואיך אפשר שלא כשמשיגים הכי הרבה סאקים ואיבודי כדור בליגה כולה.

הקרדינלס עדיין ללא ניצחון, כולל הפסד כואב במיוחד מול הג'ייאנטס במחזור הקודם, אבל לפחות היכולת לא כזאת גרועה כמצופה מקבוצה שאיבדה את רוב נכסיה בפגרה. לאריזונה מצפה לוח משחקים קשה במיוחד, כך שלא ברור מתי ומול מי יגיע הניצחון הראשון לעונת 2023.

נתון מעניין – הגנת הקרדינלס רושמת 9 סאקים (מדורגת שלישית בליגה). התקפת הקאובויס הרשתה רק סאק אחד (ראשונה בליגה).

תחזית – הפתעות לא יהיו פה, ניצחון של הבוקרים.

קנזס סיטי צ'יפס (1-1)  – שיקאגו ברס (2-0)  (קנזס סיטי, ראשון 23:25)

התקפה שמדורגת 22 בליגה בצבירת נקודות? הגנה שמדורגת רביעית? פתיחת עונה מוזרה משהו עוברת על קנזס סיטי, עם נתונים מאוד לא אופייניים בהשוואה לשנים עברו. להתקפת הצ'יפס יש הזדמנות פז לשפר את הסטטיסטיקה מול ההגנה החלשה של הברס, כולל פטריק מהומס, שרחוק מהמספרים שהוא הרגיל אותנו כקווטרבק הפותח של הצ'יפס.

גם להגנה לא אמורה להיות בעיה עם התקפת שיקאגו, ולתאקל ההגנתי כריס ג'ונס וחבריו יהיה עוד משחק להוכיח שהיכולת שלהם לא הייתה מקרית בשני המחזורים הקודמים.

בשיקאגו לעומת זאת ממשיכים בשגרה, וההפסדים ממשיכים להצטבר. הקווטרבק ג'סטין פילדס לא מראה התקדמות, הקו הקדמי שלו מספק לו הגנה מפוקפקת, ומשחק הריצה הוא לא משהו שיש להתגאות בו. גם ההגנה ממשיכה את היכולת הירודה משנה שעברה, ומול מהומס זה יכול להיגמר בהשפלה.

נתון מעניין – שתי הקבוצות השיגו 37 נקודות עד כה, רק ששיקאגו ספגה יותר מפי שתיים נקודות, 65 לעומת 30.

תחזית – עוד משחק חד צדדי, ובסופו ניצחון של הצ'יפס.

לאס ווגאס ריידרס (1- 1) – פיטסבורג סטילרס (1- 1), לאס ווגאס, הלילה בין ראשון לשני 03:20

הריידרס הצליחו לנצח בקרב חפירות את הברונקוס במחזור הראשון אבל אז ספגו תבוסה קשה מידי הבילס, מה שמשקף טוב יותר את מיקומם במדרג האיכות של הליגה. ג'ימי גארופולו, כהרגלו, מספק מסירות לטווחים קצרים באחוזי השלמה טובים, צובר מעט יארדים (פחות מ-200 יארד למשחק) ודואג לקנח בטעות קריטית אחת או שתיים מדי שבוע. משחק הריצה של הקבוצה חלש מאד, כאשר ההולדאאוט של הרץ ג'וש ג'ייקובס במהלך הקיץ משפיע – לפחות עד כה – על יכולתו במגרש (פחות מ-2 יארד למהלך העונה וכמות יארדים שלילית על הקרקע במשחק מול הבילס). ההגנה הייתה סבירה מול דנבר אך קרסה לחלוטין מול בפאלו, ולא נראה שזה היה אירוע חד פעמי. הריידרס אולי יצליחו לסחוט מספר ניצחונות מול קבוצות מרכז הטבלה והתחתית של הליגה, אך נראה שמוטב יהיה עבורם להתחיל לתכנן מהלך גדול יותר של בניה מחדש לקראת העונה הבאה.

הסטילרס השיגו ניצחון חשוב מול הבראונס שאולי הציל עבורם את העונה. פיטסבורג – בדומה לעונה שעברה – היא קבוצה עם הגנה חזקה מאד והתקפה גרועה למדי. ההגנה צברה עד כה 2 ט"ד (שניהם מול הבראונס) – בדיוק כמו מה שהשיגה ההתקפה באותם שני משחקים. היכולת של הק"ב פיקט (בעונתו השניה בליגה) לא מראה את עקום השיפור שקיוו לו בקבוצה ואלמלא התופס ג'ורג' פיקנס המצוין, הסטטיסטיקה שלו היתה נראית רעה אפילו יותר. משחק הריצה של הקבוצה פשוט לא קיים, כשהיא עדיין לא השיגה 100 יארד העונה (בשני המשחקים ביחד…). פיקט מקבל מעט מאד זמן בפוקט (7 סאקים עד כה) ומאבד כדורים בהתאם (3 חטיפות). ההגנה, לעומת זאת, מצוינת כצפוי ואחרי ש(כמו שיקרה כנראה למרבית קבוצות הליגה) לא יכלה להתמודד עם התקפת הניינרס האימתנית, התאוששה והצליחה לעצור לחלוטין את דשון ווטסון וקליבלנד. אם לא יחול שיפור מהותי ביכולתם של פיקט והקו הקדמי שלו, פיטסבורג צפויה לשחזור העונה שעברה – רצף משחקים משמימים שבזכות ההגנה יביאו את הקבוצה למאזן חצוי פחות או יותר, וצפיה בפלייאוף בטלוויזיה.

תחזית: הסטילרס יתקשו, עם התקפה חלשה כל כך, להתמודד עם הקבוצות החזקות בליגה אך למזלם הריידרס לא נמנים עם החבורה הזו. טי-ג'יי וואט והגנת פיטסבורג יעצרו את גארופולו והתופסים שלו, כך שגם השבוע הריידרס יצברו פחות מ-250 יארדים כוללים ומספר נקודות נמוך. לאחר שהתמודדו עם שתיים מההגנות החזקות בליגה, יהנו פיקט ופיקנס מחופש יחסי מול ההגנה הבינונית של לאס ווגאס וזה יספיק לניצחון חוץ דחוק של הסטילרס בהפרש של יותר מט"ד במשחק חלש ומעוט נקודות.

טמפה ביי באקנירס (0-2) – פילדלפיה איגלס (0-2), טמפה, הלילה בין שני לשלישי, 02:15
אחד ממשחקי יום שני בערב מציג את אחת הקבוצות החזקות בליגה מול אחת הקבוצות המפתיעות בליגה. התחייה של הק"ב בייקר מייפילד בפלורידה תפסה רבים בהפתעה. מייפילד משחק משחק אוירי יעיל, מדוייק וחף מטעויות מאחורי קו התקפה מצויין שאפשר רק סאק אחד. אבל עד עכשיו הוא התמודד מול שתי קבוצות חלשות יחסית. זה נכון שמינסוטה נחשבה לקבוצת עילית שנה שעברה, אבל הרבה דברים קרו מאז. ושיקגו, ובכן, יש לה בעיות.
פילדלפיה מגיעה לא בכושר שהיא הייתה רוצה להיות בשלב זה של העונה. בכל זאת ההגנה המהוללת שלה ספגה 28 נקודת ממינסוטה המוזכרת למעלה, אבל עדיין יודעת לסגור משחקים גם אם החלודה לא לגמרי הוסרה. ג'יילן הרטס עדיין ימהווה איום כפול גם באויר וגם בקרקע ועושה צעדים גדולים להשיב את האקספלוסיביות להתקפת האיגלס.
בעוד המאמן ניק סיראיני מקבל תפוקה מאוזנת יחסית ממשחק הריצה והמסירה בפילדלפיה , טד באולס (מאמן טמפה) עדיין לא מצליח להרים את משחק הריצה של טמפה מהקרקע למרות שלעומת שנה שעברה יש שיפור משמעותי מהמקום האחרון ונסיון כנה להשתפר.
תחזית: נראה שההתמודדות הזו תהיה גדולה על מייפילד וזה המשחק שבו הוא יחזור למימדיו הטבעיים. כל תוצאה אחרת תהיה סנסציה מדהימה. חטיפה אחת לפיק סיקס תפרק את כל מה שנבנה בשבועיים האחרונים בטמפה, כשהאיגלס מנצחים וחוזרים לכושר דורסני.

סינסנטי בנגלס (2-0) – לוס אנג'ס ראמס (1-1), סינסנטי, הלילה בין שני לשלישי 03:20
להתחיל 2-0 זה לא קונספט חדש עבור הסינסנטי בנגאלס. פתיחות חלשות היו פחות או יותר המודוס ויונדוס של סגנית אלופת האי.אפ.סי וההתחממות שמגיעה בהמשך העונה, לוקחת אותם רחוק וגבוה.
אבל עכשיו, לוס אנג'לס ראמס מגיעים לעיר ומה שמאט סטאפורד ופוקה נאקווה עושים שם זה מה שג'ו בורו היה רוצה להשיג. מייד אחרי שיחלים כליל מפציעת הירך שספג בטרום עונה שמעמידה בסכנה את עצם השתתפותו במשחק השבוע.
אולי זה מסביר את הנתונים החלשים של שני המשחקים בפתיחת העונה, כשבורו שפוף, כל שאר האספקטים בקבוצה לא מתרוממים גם כן. הר. ג'ו מיקסון עם ממוצע היארדים למשחק הנמוך מאז עונת הטירונות שלו אי שם ב2017 וההגנה סופגת ממוצע של 25 נקודות למשחק.
אבל הסימנים קצת מעודדים כששבוע שעבר בהפסד מול בולטימור, בורו חבר ל2 ט"ד במסירה לטי היגינס  במחצית השניה ועכשיו הוא צריך לבנות על זה ולצרף גם את ג'מאר צ'ייס.
לוס אנג'לס נראים הרבה יותר טוב ממה שציפו מהם. סטאפורד חוזר לעצמו והתופס פוקה נאקווה הולך לעשות הרבה צרות להגנות יריבות. משחק הריצה מונח כולו על כתפיו של קירן וויליאמס שהראה ניצוצות הן על הקרקע והן בעזרה באויר.
תחזית: האם זה יספיק במשחק חוץ מול סגנית אלופת האי.אפ.סי? אני חושב שכן. גם אם בורו משחק, הוא עדיין לא 100% וזה משפיע על כל הקבוצה. האם סינסנטי יצליחו להתגבר על פתיחה של 3-0? אני גם חושב שכן.