הבית של פטריק סטאר : סקירת ה-AFC WEST לקראת פתיחת העונה / פריים טיים זק

הבית של פטריק סטאר : סקירת ה-AFC WEST לקראת פתיחת העונה / פריים טיים זק

בתחילת העונה שעברה, ה-AFC מערב היה נראה כבית החזק בליגה. הצ'ארגרס חיזקו את ההגנה עם חליל מק וג'יי-סי ג'קסון, לאס ווגאס הביאו את התופס דבונטה אדאמס מהפאקרס ודנבר הביאו את הק"ב ראסל ווילסון מסיאטל. דווקא אלופי הבית הנצחיים, קנזס סיטי צ'יפס נראו כאילו הם נחלשו מעט עם עזיבתו של טייריק היל. בדיעבד, כל התקוות הגדולות של הטוענות החדשות לכתר התנפצו לרסיסים –  הריידרס והברונקוס סיימו במאזנים גרועים ולא עלו לפלייאוף, הצ'רג'רס (שהיו לא יציבים כל העונה) הצליחו לעלות לפלייאוף רק כדי להפסיד באופן מביך לג'קסונוויל  – ואילו הצ'יפס זכו שוב בקלות באליפות הבית ובתום העונה הוכתרו כאלופי הליגה לאחר זכיה בסופרבול. התברר שגם עם פחות כוכבים סביבו, פטריק מהומס (הק"ב של קנזס סיטי) – בוודאי כל עוד המאמן האגדי אנדי ריד נמצא על הקווים – הוא השליט הבלתי מעורער של הבית (וכנראה של הליגה כולה). יש להניח שגם השנה (בפעם השמינית ברציפות!) הצ'יפס יוכתרו כאלופי הבית. הצ'רג'רס והברונקוס ינסו להתאושש מהנפילה הקשה של שנה שעברה בעזרת שינויים בסגל ובעיקר בצוות האימון. הריידרס, לעומתם, איפסנו את שאיפות הצמרת והולכים למהלך של בניה מחדש.

פטריק מהומס ואנדי ריד – הפאוור-קאפל המוביל בליגה (צילום: Newsweek)

קנזס סיטי צ'יפס (מאזן השנה שעברה 14- 3, זכיה בסופרבול)

הצ'יפס סיימו, כאמור, את העונה שעברה כאלופי הליגה – בפעם השנייה בעידן מהומס-ריד ולאחר שהם מגיעים חמש פעמים ברציפות לפחות עד גמר חטיבת ה-AFC. אם מהומס יישאר בריא, השושלת שנבנית בקנזס סיטי עשויה עד תום העשור להאפיל אפילו על זו של בריידי וביליצ'ק בניו אינגלנד. מהומס הוכיח בשנה שעברה שהוא הופך את השחקנים שסביבו לטובים יותר, ופחות תלוי ביכולת אינדיבידואלית של כוכב משנה כזה או אחר כדי לייצר (שוב) את ההתקפה הטובה בליגה.

גם השנה נראה שהצוות המסייע של מהומס נחלש מעט – הטאקל ההתקפי אורלנדו בראון עבר למתחרה הגדולה סינסינטי, התופסים ג'ו-ג'ו סמית-שוסטר ומקול הרדמן עברו מזרחה (לפטריוטס ולג'טס, בהתאמה) וגם המתאם ההתקפי הנצחי אריק בינאיימי עזב את הקבוצה כדי להפוך למאמן הראשי של וושינגטון. כמו בשנה שעברה, לא הובאו מחליפים נוצצים כדי למלא את החורים – מאמן הק"ב מאט נאגי קודם לתפקיד המתאם ההתקפי, ג'וואן טיילור (מג'קסונוויל) ודונובן סמית (מטאמפה) הובאו כדי לחזק את הקו הקדמי ואילו סגל התופסים המדולל חוזק רק בריצ'י ג'יימס מהג'יאנטס ובמגויס הטרי ראשי רייס (סיבוב שני).

עדיין, יש למהומס בסגל את הטייט-אנד הטוב בליגה בדמות טרוויס קלסי, תופסים טובים ומנוסים שמכירים את השיטה (מרקז וואלדז-סקאנטלינג, סקיי מור וקדריוס טוני) וגם סגל רצים לא רע שתיפקד טוב מהצפוי (מקום 9 בליגה) בשנה שעברה בראשות איזייה פצ'קו וג'ריד מקינון. כל אלה, בצירוף היכולת המוכחת להוציא מים מהסלע, ישאירו את התקפת הצ'יפס בצמרת וישיגו הרבה נקודות בכל משחק, תוך שהם מדהימים שוב ושוב את הקהל ביצירתיות וביכולת האלתור של מהומס (כגון מסירות ה"שאבל-פס" המפורסמות) וריד (זוכרים את "ריקוד המעגל" מהשנה שעברה?).

הגנת הקבוצה סיימה (שוב) במרכז הטבלה (מקום 17) בעונה הקודמת ונראה שהיכולת הזו מספקת את הקבוצה, שכן לא בוצעו שינויים משמעותיים בסגל ההגנה או בצוות האימון. הצל העיקרי על החולייה ההגנתית הוא הסכסוך שעדיין לא נפתר בין הנהלת הקבוצה לכוכב ההגנה – איש הקו הקדמי כריס ג'ונס, שהשיג 15.5 סאקים בעונה שעברה ואחראי מרבית הלחץ שהקבוצה הפעילה על הק"ב היריבים (הצ'יפס היו במקום השני בליגה בסאקים!). בהנחה שהפתרון יימצא בסופו של דבר, הגנת הקבוצה תמשיך להיות לוחמנית (יעילה יחסית נגד הריצה) ותוקפנית (בנוסף לג'ונס, צרפה הקבוצה את הדיפנסיב-אנדים מאט דיקרסון מאטלנטה ובחירת הסיבוב הראשון פליקס אוזומה). עם זאת, בשל קו הגנה אחורי חלש יחסית שלא קיבל שדרוג מספק, הקבוצה תמשיך לספוג לא מעט נקודות (22 בעונה שעברה, מקום 18) ולהסתמך על ההתקפה שתצליח להשיג יותר מכך. עד כה, זה די עבד להם בשנים האחרונות…

תחזית : הקבוצה תזכה שוב בראשות הבית, גם אם הצ'רג'רס והברונקוס יאתגרו אותה מעט יותר מבשנה שעברה. המבחן הגדול של קנזס סיטי הוא מול היריבות הגדולות בחטיבה – סינסינטי, בפאלו ואולי גם בולטימור. מהומס וריד ישאפו לאליפות שלישית (ושניה ברציפות). הדרך לשם – גם אם לא תהיה קלה – היא אפשרית בהחלט עבור הקבוצה המצוינת הזו, המונהגת ע"י הק"ב המדהים שלה שהופך לאגדת NFL חיה אל מול עינינו.

ג'סטין הרברט – הבסיס לתקוות הצ'רג'רס לעתיד טוב יותר (צילום: CNN)

לוס אנג'לס צ'רג'רס (מאזן בשנה שעברה 10- 7, הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף)

לאחר פתיחת שנה עמוסת תקוות, ועונה סדירה מלאה עליות וירידות (שהושפעו גם מסדרת פציעות של שחקני מפתח), הגיעו הצ'רג'רס לסיבוב הראשון בפלייאוף מול ג'קסונוויל הצעירה בסגל כמעט מלא ותוך שהם בוטחים בכוחם להשיג ריצת פלייאוף עמוקה. התחושה הזו רק התחזקה כאשר הקבוצה הובילה 27- 0 לקראת סיום המחצית – אבל אז הגיעה הקריסה הגדולה. ההתקפה נתקעה לחלוטין (רק 3 נקודות במחצית השניה), ההגנה קרסה ובסיום ג'קסונוויל חגגה עם ניצחון 31- 30 שהשאיר את הצ'רג'רס המומים וכואבים.

מיד לאחר המפלה, נשמעו הרבה דיבורים על פיטורי המאמן הראשי ברנדון סטיילי. בסופו של דבר סטיילי נשאר אך מתאם ההתקפה ג'ו לומברדי פוטר (הוחלף ע"י קלן מור המוערך שהגיע מדאלאס). גם מתאם ההגנה רנלדו היל עזב (למיאמי) ולתפקיד קודם דרק אנסלי. השינויים בסגל השחקנים היו הרבה פחות דרמטיים, כאשר החיזוקים העיקריים הם הליינבקר אריק קנדריקס שהגיע ממינסוטה והתופס (שגויס בסיבוב הראשון) קוונטין ג'ונסטון. אף שחקן משמעותי (מלבד הסייפטי נזיר אדרלי שפרש והטאקל מאט פיילר שעזב לטמפה) לא עזב את הקבוצה הקיץ – הישג בפני עצמו.

לקבוצה יש סגל שחקנים חזק מאד ומאוזן לאורך כל החזית. היהלום שבכתר הוא הק"ב ג'סטין הרברט שהשיג ב-3 עונותיו בליגה מעל 14000 יארדים – הכי הרבה בהיסטוריה (מעל 1000 יארדים יותר מהבא אחריו -אנדרו לאק). הרברט הוא ללא ספק אבן הפינה של המועדון לשנים הבאות (וגם תוגמל הקיץ בחוזה ל-5 שנים של מעל 260 מליון דולר). להרברט יש שני תופסים מנוסים (קינן אלן ומייק וויליאמס), וביחד עם ג'ונסטון שגויס בדראפט הם יוצרים חולית תופסים עמוקה ומאוזנת. הרץ הרבגוני אוסטין אקלר נשאר לאחר סאגה מתוקשרת, וקו ההתקפה בראשות הטאקל המצוין רשון סלייטר (שהחמיץ את מרבית העונה שעברה בשל פציעה), הסנטר טריי פימפקינס והגארד הצעיר ציון ג'ונסון יגנו היטב על הרברט, במידה ויצליחו להישאר בריאים. יש לציין שעם מרבית השחקנים המצוינים הללו, התקפת הקבוצה דורגה רק במקום ה-19 והשיגה רק 23 נקודות בעונה שעברה, תוך שהיא סופגת ביקורת רבה על שיטת משחק שמרנית שמגבילה את הרברט מלמצות את כל יכולותיו – וזו הסיבה העיקרית להחלפת מתאם ההתקפה.

עם זאת גם ההגנה, שחוזקה משמעותית בקיץ הקודם, לא הצטיינה במהלך העונה ודורגה במקום ה-16 בלבד. בלטה לרעה במיוחד הגנת הריצה שדורגה במקום ה-29 בליגה, ולשם כך (בין היתר) הובא קנדריקס ממינסוטה – כדי לייצב את הקו השני של ההגנה. עם זאת, קו ההגנה הקדמי (שדורג במקום ה-16 בלבד עם 2.3 סאקים למשחק) נשאר ללא חיזוק. לעומתו, הקו האחורי המצוין (שאיפשר להגנת המסירה לספוג 204 יארד בלבד למשחק – מקום 7) בראשות דרווין ג'יימס ואסנטה סמואל (ובתקווה לעונה בריאה של ג'יי-סי ג'קסון) יאפשר לקבוצה להתמודד גם עם מוסרי העלית של הליגה.

תחזית : הקבוצה תהיה בריאה ומגובשת יותר העונה והשינויים בצוות האימון יאפשרו להם לשפר את נקודות התורפה שהתגלו בעונה שעברה. הצ'רג'רס ישפרו את מאזנם, יסיימו במקום השני בבית ויעלו לפלייאוף, שם יאלצו להתמודד עם השדים של העונה שעברה (וההיסטוריה של הצ'רג'רס כולה). אני מעריך שהם יעברו סיבוב אחד ואולי אף שניים כחלק מתהליך ההתבגרות וההתייצבות של קבוצה שתאיים על האליפות בעוד שנה או שנתיים.

שון פייטון בדנבר – האם הוא יציל את ווילסון והברונקוס? (צילום: The Ringer)

דנבר ברונקוס (מאזן בעונה שעברה 5- 12, לא עלתה לפלייאוף)

גם דנבר החלה את העונה שעברה עם המון תקוות לריצה בצמרת הגבוהה, אחרי שביצעה את הרכש המדובר ביותר בפגרה של 2022 – הבאתו של הק"ב המעוטר ראסל ווילסון מסיאטל. עם הגנה מעולה (שהייתה אולי הטובה בליגה ב-2021) וסגל שחקנים עמוק ומאוזן, ווילסון נראה כחתיכה החסרה להשלמת פאזל שישחזר את ימי הזוהר של פייטון מאנינג וג'ון אלווי ב"מייל-היי סיטי".

התנפצות החלום הייתה מהירה ומכאיבה. ווילסון שיחק כל השנה ברמה נמוכה וסיים אותה עם רייטינג של 84 – הנמוך ביותר בקריירה שלו בפער גדול. ההגנה עדיין שיחקה היטב (אם כי גם היא הרימה ידיים בשלב מסוים וסיימה במקום ה-12 בספיגת נקודות) אך ההתקפה הייתה מחרידה ודורגה במקום האחרון בליגה (פחות מ-17 נקודות למשחק!), כשהיא מדורגת ברבע התחתון גם במסירה וגם בריצה. הברונקוס צברו 5 ניצחונות בלבד וסיימו במקום האחרון בבית.

היות ש-ווילסון חתום ל-4 שנים נוספות בחוזה עתק, החלפתו לא באה בחשבון ופרנסי הקבוצה נדרשו להחליט מה ניתן לעשות כדי להציל את ההשקעה. הם ביצעו צעד אגרסיבי אך הגיוני והביאו (בטרייד!) את המאמן ההתקפי הזמין הטוב ביותר – שון פייטון, מאמנה לשעבר של ניו-אורלינס, בתקווה שהוא יצליח להחזיר את ראסל ווילסון והתקפת דנבר למסלול הנכון. פייטון התפרסם כמאמן התקפה יצירתי שידע במהלך הקריירה הארוכה שלו להפיק את המיטב מסגל שחקניו. בהנחה שווילסון לא סובל משקיעה הקשורה לגיל (הוא בן 35) ויכול לשחזר תחת ההנהגה של פייטון ולו חלק מהיכולת שהפגין תחת פיט קארול בסיאטל אך לפני שנתיים (רייטינג של 103 בעונת 2021), זו תהיה השקעה מוצלחת מאד עבור הקבוצה.

חלק מהבעיה בהתקפת דנבר בעונה שעברה הייתה הקו ההתקפי החלש שאפשר יותר הפלות של הק"ב (3.7) מכל קבוצה אחרת, למרות שווילסון נחשב ק"ב נייד יחסית. כדי לשפר את המצב הובאו הטאקל מייק מקגלינצ'י (מהניינרס) והגארד בן פאוורס (מבולטימור) כדי להגן טוב יותר על הק"ב הוותיק. הרץ סמג'י פיריין הקשוח הובא מסינסינטי כדי לחזק את משחק הריצה (במקום לטוויוס מאריי שעזב). סגל התופסים, שהסתמך באופן כמעט בלעדי בשנה שעברה על קורטלנד סאטון וג'רי ג'ודי, חוזק ועובה עם הגיוס הבכיר בדראפט מארווין מימס וכן מרקז קאלאווי (שהגיע מהסיינטס).

ההגנה היא כאמור נקודת החוזק של הקבוצה, וגם בעונה בה ההתקפה לא תפקדה כלל, היא הצליחה להישאר בחצי העליון של הליגה. וואנס ג'וזף (שהיה מאמן ראשי בדנבר בעבר) הובא מאריזונה לתפקיד מתאם ההגנה, והוא יאלץ להתמודד עם האתגר שנוצר עם עזיבתם של שלושת הפאס-ראשרים המובילים של הקבוצה – בראדלי צ'אב (שעזב למיאמי), דרמונט ג'ונס (לסיאטל) ודשון וויליאמס (לקרולינה) שהפיקו ביחד 16.5 סאקים. זק אלן (שהובא מאריזונה) ופראנק קלארק (שהגיע מקנזס סיטי) ינסו למלא את מקומם. הקו האחורי בראשות ג'סטין סימונס (6 חטיפות) ופטריק סרטיין המשתפר ימשיך להיות העוגן שישאיר את הגנת הקבוצה קרוב לצמרת.

תחזית : שון פייטון יקדם משמעותית את ההתקפה שתדורג במרכז הטבלה ואולי אף מעבר לכך אך ווילסון  – למרות שיפור מסוים  – לא יחזור ליכולת אותה הפגין בסיאטל. ההגנה תמשיך להיות טובה אך לא תחזור לימי הזוהר בה יכלה לנצח משחקים בכוחות עצמה. הקבוצה תסיים עם מאזן חצוי פחות או יותר בבית הקשה בו היא תתמודד מול הצ'יפס והצ'רג'רס המוכשרות יותר, ותחמיץ במעט את הפלייאוף.

הכותרות שהאוהדים בלאס ווגאס יתרגלו לראות העונה (צילום: YouTube)

לאס ווגאס ריידרס (מאזן בעונה שעברה 6- 11, לא עלתה לפלייאוף)

בניגוד לצ'רגרס ולברונקוס, כאשר נוכחו בלאס ווגאס שההשקעה שלהן בשנה שעברה (ששיאה הגיע בהחתמה הנוצצת של התופס הבכיר דבונטה אדאמס) לא נושאת פרי, החליטו קברניטי הקבוצה לוותר על השקעה נוספת בניסיון למצות את ההשקעה. במקום זאת, הם שיחררו מספר שחקני מפתח, השאירו כמה אחרים במצב של חוסר וודאות ואי-שביעות רצון והלכו במודע לעונה חסרת יומרות שאולי תהיה נקודת פתיחה לעתיד טוב יותר בשנים הבאות.

השחרור הבולט והמשמעותי ביותר היה זה של הק"ב הוותיק דרק קאר, ששירת את הקבוצה במשך 9 שנים, מאז שהגיע לליגה. למרות שהפגין יכולת טובה למדי במרבית התקופה הזו, הריידרס לא הצליחו לתרגם את הסגלים שנבנו סביבו להצלחה משמעותית וככל הנראה הגיעו למסקנה שבשלב זה של הקריירה זה כנראה כבר לא יקרה. במקומו הביאה הקבוצה את הק"ב הוותיק והפציע ג'ימי גארפולו (שכבר הספיק להיפצע מאז החתמתו ויכולתו לפתוח את העונה מוטלת בספק). גם כשגרפולו שיחק בשנים האחרונות, רמת משחקו לא התעלתה לרמות גבוהות כך שללא ספק ההחלפה של קאר בג'ימי ג'י היא מהלך כלכלי ולא בחירה מקצועית.

העברתו של קאר לניו אורלינס הפכה את הכוכב הגדול דבונטה אדאמס (שהגיע לריידרס כדי להתאחד עם קאר, חברו מהקולג') לממורמר ועצבני. לא מן הנמנע שגם הוא יועבר בטרייד לפני פתיחת העונה. שחקנים בכירים אחרים ששוחררו הם הרץ ג'וש ג'ייקובס והטייט-אנד דארן וולר. במקומם הובאו התופס ג'קובי מאיירס (מהפטריוטס) והטייט-אנד אוסטין הופר (מטנסי). אין ספק שרמת הכישרון בהתקפת הקבוצה ירדה משמעותית ולאחר שההתקפה דורגה במקום ה-17 בעונה שעברה, היא כנראה תדורג בשליש התחתון של הליגה בעונה הקרובה (וזאת גם בתסריט האופטימי בו גארפולו ישחק במרבית המשחקים – שכן מחליפו בריאן הוייר אינו ק"ב פותח לגיטימי בליגה).

ההגנה דורגה במקום ה-31 בעונה שעברה, כשהיא גרועה במיוחד כנגד משחק המסירה. מקס קרוסבי וצ'נדלר ג'ונס, שהיו אמורים להיות אחד מצמדי הפאס ראשרים האימתניים בליגה, לא הצליחו לקיים את ההבטחה (למרות 12.5 סאקים של קרוסבי) והקבוצה דורגה במקום ה-30 בלחץ על הק"ב היריב. אולי הגיוס של הדיפנסיב אנד טיירי ווילסון (במקום ה-7) תייצר חולית פאס-ראש יותר אפקטיבית, עם זאת קשה לצפות ממנו (או כמה גיוסי דראפט אחרים) לשדרג מהותית הגנה שלא קיבלה חיזוק של שחקנים מנוסים ברמה גבוהה. יש להניח שגם השנה ההגנה תדורג עמוק בתחתית ותשאף בעיקר לפתח את השחקנים הצעירים (כגון ווילסון) כדי שיהוו עוגנים לשיפור עתידי.

תחזית : הריידרס וויתרו על העונה הקרובה ויחלו תהליך ארוך ומכאיב של בניה מחדש. בהקשר זה מפתיעה במידת מה הבחירה לא לקחת ק"ב בבחירה ה-7 השנה – אולי בתקווה לבחירה גבוהה עוד יותר בדראפט הקרוב. בינתיים הקבוצה תנסה למצוא כמה יהלומים בסגל השחקנים שלהם ותתחיל לגבש תכנית שתחזיר את הקבוצה חזרה לצמרת במחצית השנייה של העשור. אין ספק שהתהליך ש(אולי) יביא אותם לשם יהיה ארוך, מורכב ובד"כ לא נעים לצפייה. האוהדים בעיר ההימורים יצטרכו להתאזר בהרבה סבלנות לפני שיוכלו לרוות נחת מהקבוצה שהגיעה לעיר לפני שנתיים.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. תודה רבה.
    הבית הוא כמובן של הצ'יפס להפסיד, לדעתי דנבר תיתן פייט רציני מאוד על המקום השני, אין מצב שק"ב כמו ווילסון יהיה כל כך חלש כמו עונה קודמת, הגנה ומגרש ביתי חזק יש להם. לעומת זאת סן דייגו/ל.א חסרת אופי מאז ומעולם ואני מסופק שהיא תיקרא תיגר על הצמרת הגבוהה של הליגה, לא השנה ולא בשנים הבאות. אין להם קהל בכלל….
    הריידרס זה המועדון העצוב והמדוכא ביותר בליגה, בלי עתיד, בלי תקווה ובלי חלום. יש להם בעיה קשה מאוד בעמדת המאמן שבנתיים עושה בכל כדי להסיט מעצמו את הביקורת (זרק את קאר מתחת לגלגלים). הם גם הפסידו ערימה של משחקים צמודים עונה שעברה במפגני לוזריות מרשימה ואם אינני טועה הם מכונת פנלטיז שטויתיים. בקיצור
    צ'יפס 12-13 ניצחונות
    סן דייגו ודנבר 8-10 ניצחונות
    ריידרס 6 ניצחונות.
    שתהיה עונה מוצלחת

  2. אחלה סקירה, אבל אני חולק עליך בשני דברים.
    בדנבר, למרות שון פייתון, אני חושב שכבר לא תהיה תקומה לראסל ווילסון. זה עניין של אופי. הקבוצה פשוט לא אוהבת לשחק בשבילו. ולהגנה נמאס לחפות עליו.
    אולי זה ווישפול ת'ינקינג, כי אין שחקן בליגה שאני מתעב פחות מווילסון (בתור אוהד ניינרס, אב לא רק) אבל גם מגלינצ'י, התאקל הימני, לא שוחרר סתם מסן פרנסיסקו. זה הגיע לאחר ירידה חדה ביכולתיו עד אחריות גבוהה להמון מהלחץ על הק"ב. מבחינתי זה מבורך…
    לעומת זאת, ג'ימי ג'י הוא איש של אנשים. השחקנים סביבו אוהבים אותו ואוהבים לשחק בשבילו. אני מודה שהוא שחקן מוגבל מאוד בתקרה שלו, ויש לו נטייה לעשות איזו טעות קולסאלית אחת (לפחות) למשחק. אבל מה שהוא כן יודע לעשות הוא עושה טוב.
    בכל מקרה, כשהוא לא פצוע, הוא מרים את הרמה סביבו וניחן באפקט המסתורי של "מגנט ניצחונות".הוא אולי לא נחשב שידרוג גבוהה ע דרק קאר, אבל הוא כן יכו לשנות את התרבות במועדון כפי שעשה כשהגיע לסן פרנסיסקו וחילץ אותה משנים של התבוססות בבוץ התחתית.

  3. מה שונה אחת גרועה יכול לעולל לבית שלם, מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא.
    הצ'יפס אכן יזכו בראשות הבית בפעם השמינית ברציפות, הצ'ארג'רס (שוב) לא יעמדו בציפיות, הברונקוס ישתפרו והריידרס דווקא יפתיעו לטובה.

  4. תודה. הצ'יפס הם מבחינתי המועמדים מספר 1 לאליפות בפתיחת כל עונה כל עוד מהומס שם, לפחות עד להודעה חדשה, ואני מאמין שהצ'ארג'רס בעמדה טובה להצטרף אליהם בפלייאוף.

  5. סקירה מצויינת. מהומס נמצא היום בכל מקום. פרסומות ללא סוף. קנזס סיטי ומהומס מתחילים לעייף אותי. אבל גם הבולס עם מייקל ג'ורדן עייפו אותי, אבל הם המשיכו לנצח ולא שמו על עייפותי

  6. מעבר לעובדה שג׳וש מקדניאלס הוא צנון עם מצחייה הבעיה האמיתית של הריידרס היא מרק דיוויס שמבייש את המורשת של אביו. הוא דביל רציני ונראה שאיכפת לו מנצחונות כמו שלבריידי היה איכפת מזוגיות

  7. קנזס יקחו הבית בהליכה אלא אם כן יהיו פציעות שם טרגיות. שון פייטון הוא מאמן מצויין ומאמין שיצליח לחלץ יכולת טובה מהסגל של דנבר והם אולי ידגדגו פלייאוף עם ההגנה שלהם. הברקים ימשיכו להיות תקועים בבינוניות שלהם….

  8. אנחנו באוגוסט וסוגרים כרטיסים לפליאוף ב AFC
    הצ'ארג'רס במקום שני בבית ?! יתמודדו על 3 כרטיסי ווילד קארד עם חלק מקבוצות אלו : מיאמי , ג'טס , רייבנס , בראונס וזאת בהנחה שהשנייה בדרום לא במשחק ובאפלו וסינסי לוקחות את הבתים שלהם .
    ההצ'ארג'רס מוצלבים עם המזרח ב AFC ( בופאלו ,ג'טס מיאמי ) הצפון ב NFC שזה יותר קל וסוכרית המחזור ה 17 דלאס
    אני לא שם עליהם את השקל שלי להגיע לפליאוף .

    1. אני מזכיר לכל ההייטרים והדאוטרים של הצ'רג'רס שבשנה שעברה, כשרשון סלייטר (המגן הראשי והמצוין של הרברט) לא שיחק כל העונה, התופסים קינן אלן ומייק ווליאמס החמיצו הרבה משחקים וגם הרברט עצמו שיחק פצוע כמה מחזורים הקבוצה הגיעה למאזן 10- 7 ועלתה לפלייאוף עם צוות אימון מזעזע (דנבר לקחו עכשיו את ג'ו לומברדי אחרי שלוס אנג'לס נפטרו ממנו… שיהיה להם בהצלחה). לקבוצה הזו יש ק"ב מהטופ 5 בליגה, מתאם התקפי מעולה (קלן מור הוא חתיכת שדרוג – תראו מה הוא עשה בדאלאס עם סגל פחות טוב) וסגל שחקנים מוכשר ועמוק. עם קצת יותר מזל בגזרת הפציעות, זו יכולה להיות אחת ההתקפות הטובות בליגה. אני שם עליהם את השקל להגיע לפלייאוף. כשיגיעו לשם יהיו לסטיילי את כל ההזדמנויות לחרב את העונה עם ניהול המשחק הגרוע שלו….
      אני לא מאמין בדנבר כקבוצת צמרת. אין שם מספיק כישרון ו-ווילסון הוא בבירור מעבר לשיא. עם פייטון הם יהיו יותר טובים מבשנה שעברה אבל זה יביא אותם למרכז הטבלה ולא מעבר לכך.

  9. יופי של סקירה, תודה רבה
    .
    וילסון היה נורא בשנה שעברה, הוא כבר באמת מוק בצד היורד בתלילות של הקריירה שלו ואם פעם הוא היה שנוי במחלוקת, היום הוא סתם שנוא על חבריו. מי שחושב שמגלינ'י ישמור עליו מוזמן לראות משחקים של הניינרס מהעונה שעברה. יש לי רושם שדנבר יגרדו את תחתית הליגה השנה, אולי אפילו מתחת לריידרס
    צ'רג'רס תעלומה, אין לי מושג איך הם ייראו אבל אני די בטוח שעם הרברט והתופסים הנהדרים שלו, הם יהיו אחת הקבוצות המלהיבות לצפייה השנה.
    לגבי הצ'יפס, אני מהמר בזהירות הראויה שהם עשויים לסיים עם מאזן חיובי

  10. באמת הצ'ארצ'רס נראים כמו קבוצה מאוזנת, אבל כמו שאמרו רבים לפני "מפחיד להמר שהם יצליחו".
    לגבי הצ'יפס, הם נהיו הפייטריאוטס(ניו-אינגלנד) 2.0? בהתחלה שמחתי בהצלחת ריד ומהומס, עכשיו כבר נמאס חח.
    על דבר, מצד אחד בא לי שפייטון יצליח והוא באמת טוב ומיוחד מצד שני אני שונא את ווילסון+לשחקנים בקבוצה שלו נמאס לחפות עליו.

  11. תודה פריים.
    אחלה.
    שון פייטון הוא האקס פאקטור בבית הזה.
    נראה מה המצב בחג ההודיה.

    תיקון טעות: אריק בינאיימי עזב את הצ'יפס כדי להפוך למתאם ההתקפה של וושינגטון, שם המאמן הראשי הוא עדיין רון ריברה.

  12. לגבי המחליף של גרופולו בעמדת הקוורטרבק בריידרס, כרגע לא נראה שזה יהיה בריאן הוייר.. יש להם רוקי שנקרא איידן אוקונל, שבינתיים נראה כמו הדבר הגדול הבא.. הוא נראה מדהים עד עכשיו במשחקי קדם העונה, ומי יודע.. גרופולו לא צריך להפצע כדי לאבד את המקום בהרכב, מספיק אינטרספשן אחד יותר מדי, והריידרס עוברים לאוקונל.. הוייר כנראה יהיה מחליף שלישי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט