קיל ביל(ס) – סקירת בית ה- AFC EAST / יניב שושני

קיל ביל(ס) – סקירת בית ה- AFC EAST / יניב שושני

בתום שנים של שליטה מוחלטת של הפטריוטס בבית המזרחי, הבילס הקימו שושלת משל עצמם, ולאחר שלוש שנים רצופות בראשות הבית הם עצמם הפכו למטרה של שאר קבוצות הבית, בתקווה שהכתר יתחיל לרעוד והשושלת לא תשאר לעוד כמה שנים טובות.

הג'טס הלכו על כל הקופה, הדולפינס רואים את עצמם כיורשים לגיטימיים, והפטריוטס בכלל עוד לא עיכלו שנגמרו השנים הטובות…

בואו נבדוק מה עשו הקבוצות במהלך הפגרה, ומה מצפה להם בעונה הקרובה.

בפאלו בילס

בעונה שעברה: מאזן 3-13, הפסד בגמר האיזורי

בשנה שעברה סיימו הבילס עוד עונה סדירה במאזן מצוין, רק בשביל לעוף בפלייאוף באותו שלב כמו לפני שנתיים, חלום הסופרבול נדחה בשנה נוספת, וצצה מחדש השאלה באם הפלייאוף לא גדול על הקבוצה הסימטית מבפאלו.

ההתקפה של בפאלו דורגה שניה בעונה החולפת, כך שעיקר העבודה של צוות הניהול היתה בשמירת הסגל, והם בהחלט הצליחו בכך. העזיבה המשמעותית ביותר היתה של הרץ האחורי דווין סינגלטרי ליוסטון, אבל עושה רושם שג'יימס קוק יוכל למלא את תפקיד הרץ הפותח עם מזעור נזקים. הנשק ההתקפי העיקרי של הבילס הוא כמובן הקווטרבק הנפלא ג'וש אלן, שמבסס עצמו שנה אחר שנה כאחד מהקווטרבקים הטובים בליגה, ועליו למעשה מבוססת כל התקפת הבילס, גם בתחום הריצה. לבילס היתה בעיה בגזרת הטייט אנדס, ואי לכך נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט הטייט אנד דלטון קינקייד, ועכשיו ההתקפה שדורגה שניה בליגה בשנה שעברה משתפרת עוד יותר בתחום האווירי. המטרה העיקרית של אלן היתה ותשאר התופס סטפון דיגס, שמסיים עוד שנה בחמישיה הפותחת של תופסים בליגה.

על מנת להתמודד עם עזיבת הליינבקר טרמיין אדמונדס, שהוביל את הקבוצה בתאקלים בשנה שעברה, צורף מהראמס הליינבקר ליאונרד פלויד, ויחד עם וון מילר שחוזר מפציעה, הליינבקר מאט מילנו והדיפנסיב אנד גרגורי רוסו, יש לבילס קו קדמי אימתני למדי, שימרר את החיים לכל קווטרבק שיעמוד מולו. הקו האחורי של ההגנה נשאר ללא שינויים משמעותיים, עם שחקנים בולטים כמו הסייפטי ג'ורדן פויר, והקורנרים טרון ג'והנסון ודיין ג'קסון.

אז מה יהיה? הבילס הצליחו לשמור על רוב הקלפים הטובים שלהם בפגרה, יש להם התקפה מעולה והגנה טובה, כך שאליפות בית רביעית ברציפות היא מטרה סבירה למדי. הפלייאוף זאת כבר אופרה אחרת, ועל ג'וש אלן חובת ההוכחה שהוא לא רק קווטרבק טוב בעונה הסדירה, אלא גם מעבר.

יש כרטיסים פנויים בבפאלו, מישהו מעוניין? (צילום: orleanshub.com)

מיאמי דולפינס

בעונה שעברה: מאזן 8-9, הפסד בשלב הווילדקארד

את מה שעבר על הדולפינס בעונת 2022 ניתן לתאר כרכבת הרים. זה התחיל עם יכולת טובה וסדרת ניצחונות, אחר כך הגיע סיפור זעזוע המוח של הקווטרבק טואה טאגבלואה שגרם לטלטלה לא קטנה במועדון ולרצף הפסדים, טאגבלואה חזר לרצף ניצחונות, ואז שוב רצף הפסדים, עוד פציעה של טאגבלואה, ולקינוח הפסד מאכזב בשלב הראשון של הפלייאוף ליריבתם לבית בפאלו, מה שמשאיר את הדולפין ללא ניצחון פלייאוף כבר 22 שנים ברציפות.

על מנת להשיג את ניצחון הפלייאוף המיוחל בעונה הקרובה, בגזרת ההתקפה דאגו במיאמי בעיקר לא לגעת. טאגבלואה חוזר מהפציעה, שני התופסים המצוינים טייריק היל וג'יילן וודל ממשיכים לעוד עונה משותפת, הרצים האחוריים ראחים מוסטרט וג'ף ווילסון נשארים, ואם כולם נשארים בריאים התקפת הדולפינס אמורה להיות כוח משמעותי בליגה. החוליה החלשה בהתקפת הדולפינס היא מצבת הטייט אנדס, שאיבדה את הטייט אנד המוביל בשנה האחרונה מייק גסיקי, וספק אם דורהאם סמיית' יצליח למלא את החסר.

בהגנה לעומת זאת הדולפינס היו חייבים חיזוק, בעיקר בהגנת המסירה שדורגה עמוק בתחתית הליגה בשנה שעברה. הם אכן השיגו קליבר בדמותו של הקורנר הורסטילי ג'יילן ראמזי, שהיה אמור לשדרג את כל הקו האחורי של הדולפינס. למה אמור? כי ראמזי נפצע במשחק אימון, עבר ניתוח בברך, ויהיה מושבת לתקופה ארוכה, כמה חוסר מזל. עד שראמזי יחזור, עיקר הנטל בקו האחורי יועמס על כתפיו של הפרובולר קסאווין הווארד, מניה בטוחה בהגנת הדולפינים כבר שבע שנים. עוד חיזוק הוא הליינבקר דיוויד לונג שהגיע מהטייטנס, והוא יוסיף עומק לקו קדמי שכבר כולל שחקנים כמו ג'יילן פיליפס וכריסטיאן ווילקינס. שינוי נוסף מתבצע בצוות האימון, כאשר וויק פאנג'יו מתמנה למתאם ההגנה החדש, מאמן שיודע דבר או שניים על הגנה.

אז מה יהיה? קשה להעריך לאן מועדות פניו של המועדון מפלורידה החמה, והרבה תלוי בטאגבלואה. אם הוא ימנע מפציעות הדולפינס יאבקו על ראשות הבית ויגיעו לפלייאוף, אבל אם לא במיאמי יסתפקו במקום השלישי או אפילו הרביעי בבית, והערכה מחודשת לגבי קווטרבק העתיד שלהם.

רק שיישאר בריא, טואה טאגבלואה (צילום: sun-sentinel.com)

ניו אינגלנד פטריוטס

בעונה שעברה: מאזן 9-8

אחרי שפספסו את הפלייאוף בשנה האחרונה, הפעם השניה שזה קורה לפטריוטס בשלוש השנים האחרונות, נראה לי שגם האופטימיסטיים ביותר מקרב האוהדים מתחילים להבין שהגיעו השנים הרזות לניו אינגלנד. אומנם הפלייאוף היה קרוב מאוד, אבל הקבוצה כולה משדרת בינוניות, ואם מישהו זוכר איזה כוכב גדול בשורות הפטריוטס בשלוש השנים האחרונות, שיקום.

בהתקפה ביצע הקווטרבק מאק ג'ונס צעד לאחור בעונה החולפת, לאחר עונת בכורה די מוצלחת. בקבוצה החליטו להשקיע דווקא במשחק הריצה, במטרה להוריד עומס מכתפיו של ג'ונס, ולמנוע מהגנות היריבות להתמקד בעיקר בקווטרבק הצעיר. הרץ רמונדרה סטיבנסון חצה את רף אלף היארדים בשנה שעברה, וכנראה יפתח את העונה כרץ המוביל, למרות שהפטריוטס הביאו חיזוק רציני למשחק הריצה בדמותו של זיק אליוט, בתקווה שכוחו עדיין במתניו. ההתקפה איבדה את התופס ג'קובי מאיירס, שהוביל את הקבוצה בשנה שעברה ביארדים וטאצ'דאונים בתפיסה, ובתמורה הביאו את התופס ג'וג'ו סמית'-שוסטר מקנזס, ואת הטייט אנד מייק גסיקי ממיאמי. עוד שינוי חשוב הגיע על הקווים עם הגעתו של מתאם ההתקפה ביל אוברייאן, לאחר החלטה שנויה במחלוקת של המאמן הראשי ביל בליצ'ק לוותר על מתאם התקפה בעונה הקודמת.

הגנת הפטריוטס היתה החוליה החזקה בקבוצה, בעיקר הגנת הריצה, שספגה הכי מעט טאצ'דאונים על הקרקע בליגה כולה. הגנת המסירה לעומת זאת היתה אחת מהגרועות בליגה, ואי לכך נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט שחקן הקו האחורי כריסטיאן גונזלס, ובסיבוב השני נבחר הדיפנסיב אנד קיון וויט. מת׳יו ג'ודון היה ונשאר מנהיג ההגנה מעמדת הדיפנסיב אנד, ויחד עם הליינבקרים ג'וש אושה וג'ווהאן בנטלי לפטריוטס יש קו הגנה קדמי טוב במיוחד בהפלת קווטרבקים.

אז מה יהיה? מאזן 0.500, זה מה שיהיה.

היישר מהסט של מלחמת הכוכבים, המאמן הראשי ביל בליצ'ק (צילום: patriotswire.usatoday.com)

ניו יורק ג'טס

בעונה שעברה: מאזן 10-7

הג'טס סופרים כבר 12 שנים ללא הופעת פלייאוף, והחליטו ש- enough is enough. הסילונים היו פעילים במיוחד בפגרה, הביאו מספר שמות נוצצים בטריידים והחתמות שחקנים חופשיים, ולפתע העתיד נראה וורוד יותר עבור המועדון למוד האכזבות מניו יורק.

השם הבולט ביותר שהצטרף לקבוצה הוא כמובן הקווטרבק הוותיק ארון רודג'רס, שהגיע לאחר שנים רבות בגרין ביי, ואמור לשדרג במיידי את ההתקפה הכושלת של הג'טס. רודג'רס כבר לא צעיר בכלל, כך שבהחלט יש פה הימור של הג'טס, ובכל מקרה הקווטרבק זאק ווילסון נשאר בסגל, ליתר בטחון. רכבת ההחתמות ממשיכה עם הרץ האחורי דלווין קוק, שמגיע אחרי עוד עונת פרובול מהוויקינגס, צמד התופסים אלן לאזארד ורנדל קוב מגיעים יחד עם רודג'רס מהפאקרס, והתופס מקול הארדמן מצטרף מהצ'יפס ומוסיף מהירות לחוליית התופסים. עכשיו תוסיפו את התופס הצעיר והמוכשר גארט ווילסון, שזכה בתואר הרוקי ההתקפי בעונה הקודמת, ומובן מדוע הציפיות בקרב האוהדים מרקיעות שחקים.

הגנת הג'טס היתה מעולה בשנה שעברה, ודורגה במקום הרביעי המרשים. בפגרה שני שחקני קו קדמי עוזבים, נת'ן שפרד ושלדון רנקינס, אבל לג'טס יש מספיק נשקים בכדי להתגבר על עזיבות אלו. הקורנר אחמד גארדנר זוכה בתואר הרוקי ההגנתי בעונה הקודמת, קווינן ווילאמס ימשיך לצבור סאקים, הליינבקר סי ג'יי מוזלי מוביל כבר שנתיים את ההגנה בתאקלים, והדיפנסיב אנד קארל לאוסון ינסה לשחזר את היכולת הטובה משנה שעברה. הג'טס גם בוחרים בסיבוב הראשון של הדראפט את הדיפנסיב אנד וויל מקדונלד, ועל הנייר יש להם הגנה מפחידה ממש, בלי חולשות ניכרות לעין.

אז מה יהיה? אלו אומנם הג'טס וצריך להיות זהירים בהערכות אופטימיות יתר על המידה, אבל אי אפשר להתעלם מהחיזוק המאסיבי בהתקפה ומההגנה החזקה שבנו הג'טס בשנים האחרונות. אז בואו נתפרע ונהמר על שיפור יפה במאזן הניצחונות, והעפלה היסטרית לפלייאוף.

בגדי המלך החדשים? ארון רודג'רס בירוק סילוני (צילום: edition.cnn.com)

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. מעולה. אני קורא רק על הבית הזה, כי כאן הקבוצה שלי. אני בטוח שגם הכתבות על הבתים האחרים מצוינות, רק שאין לי כ״כ כוח… תודה רבה לכל העושים במלאכה.

  2. תודה יניב. לדעתי מדובר באחד הבתים החזקים ביותר בליגה, ואולי גם הראשון שבהם, ובכל זאת היתרון של באפלו כרגע, כשההפסד הביתי לסינסינטי בעונה שעברה הגיע אחרי שהם עברו כמעט כל דבר אפשרי לאורך העונה.

    1. כל ה-afc, מלבד הדרום, חזק להפליא.
      מהומס, אלן, בורו, הרברט, לאמאר, רודג'רס, ווילסון, לורנס. לפחות אחד, כנראה יותר, לא יהיה בפלייאוף השנה. Insane.

  3. לא אוהב את אהרון רודג'רס, אבל מה ששלו שלו, ועם אוסף הנשקים שיש לו עכשיו וההגנה הטובה שתיתן לו לנוח לפעמים, אני מאמין שהג'טס יגיעו גבוהה ואפילו ילחמו עם הבילס על ראשות הבית.
    אין מה לעשות, יש לי תמיד פינות חמות בלב למאמנים מצויינים שהרוויחו את תהילתם בסן פרנסיסקו, אז אני מניח שאני מסמפט את הג'טס, את מיאמי ואת יוסטון עכשיו.

  4. תודה יניב.
    בית מפחיד. ההוכחה לכך היא – בין היתר – שארבעת הקבוצות נמצאות בין 7 הקבוצות עם תוכנית משחקים הכי קשה לעונת 2023 הבאה עלינו לטובה.
    מכיוון שאני שונא את בריידי יותר משאני שונא את בליצ'יק, אני מעדיף לראות את הפטריוטס השנואים מגיעים למאזן חיובי. (וכמה שנאה במשפט אחד).

  5. תודה על עוד פריוויו מצוין, אכן בית חזק אם כי יש תחושה באוויר שהג'טס מודל 2023 יסיימו כמו הברונקוס מודל 2022, ק"ב שמגיע בקול תרועה רמה ואז התרסקות כשיוצאים סיפורים על הרעילות שלו מחדר ההלבשה. לא אופתע אם כך יהיה גם עם רודג'רס, למרות שהביאו לו שני שומרי ראש. בפטריוטס בליצ'ק ימשיך להוציא מים מהסלע מהסגל הלא מוכשר שלו. מיאמי לדעתי גם היא תעבור עונה מאכזבת יותר, סימני השאלה סביב טואה לא הפכו לסימני קריאה ונראה איך ישרוד עוד עונה עם קו ההתקפה שלו. יש לו צמד רסיברים מהטובים בליגה, אבל האובדן של גסיקי משמעותי.
    מה שבפאלו צריכה להתמודד איתו זה לא משהו מקצועי, אלא כל מיני רוחות ושדים מהעבר (וגם קבוצות ממש טובות בחטיבה). אני חושב שהם יקחו את הבית (הפטריוטס 2, ג'טס 3 ומיאמי 4), ומה יהיה בפלייאוף תלוי באלוהי הלומברדי.
    תודה

  6. משך שנים הייתי חבר ב-"ג'טס פאק". החבורה התפרקה משך השנים. בגלל ארון רוג'רס רוצים להחיות אותה מחדש. אני חושש רק שכבר אין לו את זה.
    תודה על הסקירה המצויינת

  7. תודה על הסקירה המעולה,
    הבית הכי חזק בליגה כנראה ובטוח הכי מסקרן.
    מקווה בשביל רוג'רס שיצליח למרות שלדעתי הג' טס די יאכזבו לשק הציפיות שם,

  8. רוג'רס לא צריך להיות MVP , כל מה שהוא צריך להיות זה סביר , שנה שעברה הג'טס עשו 7 נצחונות עם חוליית הק"ב הכי גרועה בליגה וזה לא היה אפילו קרוב.
    הכל יקום ויפול על רוג'רס אבל לא נראה לי שיש לו בעיה עם זה , הוא מכוון גבוה ולא מפחד מציפיות , נראה מה יהיה על המגרש.
    לג'טס אין בעצם מאמן, יש להם מאמן ראשי שמדבר בקלישאות כל היום ונותן היי פייבס ומטפל בהגנה ויש את ארון רוג'רס שהביא את החבר שלו להיות OC וקובע כל מה שיהיה בהתקפה כולל את מי להחתים ומי יפתח בהרכב

  9. תודה רבה על הסקירה. בית מטורף. הבילס הורידו הילוך אחרי הפציעה של וון מילר בשנה שעברה (אולי רק לי זה נראה ככה) ושייטה כל הדרך להפסד חצי מאכזב. עדיין, אני מניח שהם יצליחו לסיים ראש בית.

  10. אני לא ממהר לקפוץ על עגלת הסילונים. לא מאמין שהם יתחברו יש מאין כל כך מהר ולדעתי גם איי רוג', שממש אהבתי בעבר, יכול היום מקסימום לקבל דאבל דיסקאונט בבית אבות ולזרוק למנחם טאצ'דאונים בבריכה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט