הצפון החם – סקירת בית ה- AFC NORTH / יניב שושני

הצפון החם – סקירת בית ה- AFC NORTH / יניב שושני

למרות מיקומו באיזורים הקרים של ארה"ב, הבית הצפוני של ה- AFC צפוי להיות העונה חם עד לוהט, כאשר שלוש קבוצות מקוות לנשל את סינסנטי באנגלס מתואר אלופת הבית, שאותו היא מחזיקה בשנתיים האחרונות. על הנייר, סינסנטי היא עדיין הקבוצה החזקה בבית, אבל זאת לא תהיה הפתעה מרעישה אם קבוצה אחרת תזכה בראשות הבית, אפילו לא קליבלנד שסיימה אחרונה בעונה החולפת. מלבד המאבק בין קבוצות שלא ממש אוהבות אחת את השניה, ישנן מספר שאלות מפתח לכל אחת מנציגות הבית, ויהיה מעניין לראות כיצד יתפתחו הדברים במהלך העונה עבור כל אחת מהקבוצות.

אז בואו נראה מה עבר על הבית במהלך הפגרה הארוכה, וננסה להעריך מה צופנת עונת 2023 עבור חברות הבית הצפוני.

סיסנטי באנגלס

בעונה שעברה: מאזן 4-12, הפסד בגמר החטיבה

אחרי שתי עונות שבהן הבאנגלס היו הפתעה מרעננת, בטח בעונה הקסומה לפני שנתיים, הפעם הם פותחים עונה עם לא מעט ציפיות. ככה זה כשזוכים באליפות הבית גב לגב, מגיעים פעמיים ברציפות לגמר החטיבה, כשיש לך את אחת מההתקפות הטובות בליגה, ולקבוצה יש בשלות ללכת עד הסוף.

בגזרת ההתקפה שמרו הבאנגלס על הנכסים העיקריים שלהם, הקווטרבק ג'ו בורו עם טריו התופסים ג'אמר צ'ייס, טי היגינס וטיילר בויד, והרץ האחורי ג'ו מיקסון. הם אומנם איבדו את הטייט המוביל היידן הארסט ואת הרץ האחורי סמיי פריין, אבל השלימו את החסר במהירות עם הטייט אנד אירב סמית' ג'וניור שהגיע מהוויקינגס, ובחירת דראפט חמישית בדמותו של הרץ האחורי צ'ייס בראון. הבאנגלס החתימו גם את התאקל ההתקפי אורלנדו בראון ג'וניור, אולי החוליה האחרונה בקו קדמי שהראה שיפור משמעותי בשנה שעברה, בעיקר בהורדת מספרי הסאקים.

בהגנה לעומת זאת היו לא מעט שינויים. שני הסייפטים הפותחים וון בל וג'סי בייטס עזבו, ויחד איתם נטש הקורנר בק אלי אפל שסיים חוזה. הבאנגלס לא בזבזו זמן, ושלושת בחירות הדראפט הראשונות הוקדשו לשחקני הגנה, הדיפנסיב אנד מיילס מורפי שנבחר בסיבוב הראשון, ושני שחקני קו אחורי מוכשרים, די ג'יי טרנר וג'ורדן באטל. בהתחשב בעובדה שבעונה האחרונה הקו האחורי היה החוליה החלשה בקבוצה, הבאנגלס מבצעים הימור לא קטן, בתקווה שהשחקנים הצעירים יכנסו מהר לנעלי הוותיקים. הקו הקדמי של ההגנה ימשיך להתבסס על שני הפאס ראשרס סאם הובארד וטריי הנדריקסון, שיחד עם צמד הליינבקרים לוגאן ווילסון וג'רמיין פראט יובילו הגנה שיכולה לעמוד מול כל קבוצה ביום נתון.

אז מה יהיה? כנראה מה שראינו בשתי העונות האחרונות, התקפה נפיצה, הגנה סולידית, והופעת פלייאוף נוספת. אליפות בית שלישית ברציפות בפעם הראשונה בתולדות המועדון? הופעת סופרבול נוספת? אפשרי, אבל קל זה לא יהיה, ממש לא.

כוכבי ההתקפה בפריים אחד (צילום: pinterest.com)

בולטימור רייבנס

בעונה שעברה: מאזן 7-10, הפסד בשלב הווילדקארד

הרייבנס היו בתמונת ראשות הבית עד המחזורים האחרונים, וגם לא היו רחוקים מלהעיף את הבאנגלס בשלב הווילקארד, אבל בסוף הגיע עוד הפסד פלייאוף כבר בסיבוב הראשון, ולקווטרבק המוכשר לאמאר ג'קסון מצפה עוד עונת מבחן, שבה הוא אמור לקחת את הקבוצה ואת עצמו צעד אחד קדימה. והפעם בנוסף לסימני השאלה בנוגע לכישורי המסירה שלו, ג'קסון מתחיל להראות סימני שחיקה עם פציעות שגרמו לו להחסיר עשרה משחקים בשתי העונות האחרונות, נתון לא מבשר טובות לקווטרבק שמרבה לרוץ, ואי לכך חשוף יותר לפגיעות ופציעות.

אז אחרי שהרייבנס שמרו את ג'קסון במועדון עם חוזה חדש ונוצץ לחמש שנים, הם פתחו בפעילות נמרצת לטובת הקווטרבק שלהם. התופסים אודל בקאהם ג'וניור ונלסון אגוהור הובאו מהריידרס, התופס זיי פלאורס נבחר כבחירת דראפט ראשונה, ואפילו מתאם התקפי חדש הגיע, טוד מנקן. יחד עם הטייט אנד הנפלא מארק אנדרוס והתופס דווין דוברני, לג'קסון יש עכשיו שפע של מטרות אוויריות, שאולי יחסכו לו את הצורך בריצות. בגזרת הריצה הרייבנס איבדו את קנין דרייק, שהיה הרץ העיקרי שלהם בשנה שעברה, ואי לכך ג'יי קיי דובינס עובר לקדמת הבמה, ואחד הקווים הקדמיים הטובים בליגה ידאג לכך שמשחק הריצה של בולטימור יישאר בצמרת הליגה.

הגנת הרייבנס היתה אחת מהטובות בליגה בעונה החולפת, וצוות האימון לא ביצע שינויים משמעותיים בהגנה. העורבים ימשיכו להסתמך על צמד הליינבקרים פאטריק קווין ורוקאן סמית' בקו הקדמי, ועל הקורנר מרלון האמפרי בקו האחורי. חור לא קטן נפער בהגנה עם עזיבתו של הסייפטי צ'אק קלארק, ובבולטימור מקווים שהרכש מרקוס ווילאמס מהסיינט יעזור בצמצום הנזק בהגנה.

אז מה יהיה? לרייבנס יש את כל הכלים, בהתקפה, בהגנה ובצוות האימון, להאבק על ראשות הבית ועל העפלה לפלייאוף, כאשר הרבה תלוי בלאמאר ג'קסון, וביכולתו להמנע מפציעות מיותרות.

לרוץ היא תמיד ידע, לאמר ג'קסון (צילום: patspulpit.com)

פיטסבורג סטילרס

בעונה שעברה: מאזן 8-9

בעונה הראשונה לאחר פרישתו של בן רות'לסברגר, הצליחו איכשהו הסטילרס לסיים עוד עונה במאזן חיובי, ולהעמיד את רצף העונות ללא מאזן שלילי על כמות מדהימה של עשרים. למרות זאת, בפיטסבורג עומדים בפני סוג של עונת מבחן, האם הקווטרבק קני פיקט מסוגל להוביל את הקבוצה להצלחות בשנים הקרובות, האם ההגנה מסוגלת לשחזר את היכולות הגבוהות שלה לאחר עונה בינונית משהו, או שמא פני הקבוצה לתקופת מעבר.

בעונתו הראשונה כג'נרל מנג'ר, עומאר קאהן היה פעיל במיוחד בדראפט האחרון עם כמה טריידים מעניינים, ויחד עם מספר שחקנים וותיקים שהובאו לקבוצה, נראה שפיטסבורג צועדת בכיוון הנכון.

הסטילרס בחרו את התאקל ההתקפי ברודריק ג'ונס בסיבוב הראשון של הדראפט, צירפו את הגארד ההתקפי הוותיק אייזק סיומלו, ובכך חיזקו עוד יותר קו קדמי שגם כך היה מהטובים בליגה. עוד בחירת דראפט מסקרנת מגיעה בדמותו של הטייט אנד דארנל וושינגטון, שעם גובה של 2.01 מטר ומשקל של 120 ק"ג יכול להפוך לשחקן משמעותי בסגל של הפלדות. שחקנים משמעותיים נוספים הינם צמד התופסים דיאונטה ג'והנסון וג'ורג' פיקנס, והרץ האחורי נאג'י האריס, שבשתי עונותיו הראשונות לא ירד מאלף יארדים בריצה לעונה.

ההגנה מתברכת בשחקנים כמו הסייפטי המצטיין מינקה פיטצפטריק, הליינבקרים המעולים טי ג'יי וואט ואלכס הייסמית', הדיפנסיב טאקל קאם הווארד, אבל הקו האחורי היווה בעיה בעונת 2022. לשם כך נבחר הקורנר ג'ואי פורטר ג'וניור בסיבוב השני של הדראפט, והוחתם הקורנר פאטריק פטרסון, שמחזיק באמתחתו שמונה הופעות רצופות בפרובול.

אז מה יהיה? קשה להעריך לאן פניה של פיטסבורג העונה, אבל מה שבטוח שהיא תיתן "פייט" רציני בבית קשה ושוויוני, ואולי אולי הסטילרס ישיגו עוד עונה במאזן חיובי, ה- 21 במספר.

עדיין לא חווה עונה במאזן שלילי, המאמן הראשי מייק טומלין (צילום: cbssports.com)

קליבלנד בראונס

בעונה שעברה: מאזן 10-7

את העונה האחרונה סיימו הבראונס במקום האחרון בבית, ועם אכזבה רבתי. השנה מתכוונים בקליבלנד להסתער על ראשות הבית, או לפחות על העפלה לפלייאוף.

הנשק העיקרי בהסתערות זו יהיה הקווטרבק דשון ווטסון, ועושה רושם שהבראונס משנים את ההתקפה כך שתתאים למידותיו של ווטסון, שנראה בינוני מאוד לאחר החזרה מעונש ההרחקה שקיבל מהנהלת הליגה.

לאחר מספר עונות שהבראונס שמו יהבם בעיקר בגזרת הריצה, הם נפרדים מקארים האנט וד'ארנסט ג'והנסון, שרשמו מספרים יפים כגיבוי לרץ האחורי הראשי ניק צ'אב, ולעומת זאת מקיפים את ווטסון בסוללת תופסים וטייט אנדס, בתקווה שהוא ישיל מעליו את החלודה ויחזור לכושר שהביא אותו לשלושה פרובולים רצופים. התופס אמארה קופר ממשיך לעונה שניה אחרי עונת בכורה מצוינת, התופס אלייז'ה מור מגיע מהג'טס, התופס המוכשר סדריק טילמן מצטרף כבחירת דראפט ראשונה, הטייט אנד דייוויד ניוקו ימשיך להיות עוגן בטווחים הקצרים, ושני תופסים בדמותם של מרקיז גודווין ודונובן פיפלס-ג'ונס יעניקו עומק נוסף, כך שלווטסון לא יהיו חסרות מטרות אוויריות, בכל קשת הטווחים.

להגנה מצטרפים הליינבקר ז'דריוס סמית' מהוויקינגס והדיפנסיב אנד אוגבוניה אוקורונקוו, ויחד עם הדיפנסיב אנד האימתני מיילס גארט (חמש עונות רצופות עם מאזן דו ספרתי של סאקים בכל עונה) לבראונס יש קו קדמי שימרר את החיים לכל קווטרבק שיעמוד מולו. גם הקו האחורי אינו קוטל קנים ומתמודד יפה עם משחק המסירה, והבעיה העיקרית נשארה ההגנה כנגד הריצה, שתמשיך להיות החוליה החלשה בקבוצה גם השנה.

אז מה יהיה? כמו הרייבנס, הבראונס יקומו או יפלו עם הקווטרבק שלהם. עם ווטסון בכושר מלא הבראונס בהחלט יכולים להצליח השנה, אבל אם הוא ישחק כמו בעונה שעברה, המקום האחרון בבית מצפה להם.

בקליבלנד רוצים אותו מחייך, דשון ווטסון (צילום: thespun.com)

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. הבנגאלס התחמקו מאסון כשהתברר שפציעת השוק של ג'ו בור במחנה האימונים,ו היא לא רצינית והוא יהיה מוכן לפתיחת העונה. בלעדיו, הבית הזה היה נראה שונה.

  2. עד כמה רחוק ההגנה של הסטילרז כבר יכולה לקחת אותם בבית כל כך מפוצץ מכישרון התקפי? לדעתי לא רחוק והם היו אובר-אצ'יברים שנה שעברה. אני ממש מקווה לאכול את הכובע כי בפיטסבורג פעם היתה רצה סטטיסטיקה של כמה האלימות הביתית בעיר עולה כשהם מפסידים ואיך לומר את בעדינות – הולי פאקינג שיט

    1. הם ישיגו מאזן חיובי גם השנה. רק המבטים מזרי האימה שטומלין תוקע בשחקנים שלו גורמים להם לנצח ..
      באנגלס יקחו השנה שוב את הבית- בולטימור כל שנה דופקים את עצמם ואין להם העומק להגיע רחוק בפלייאוף.
      מגיע לקליבלנד להיחנק עם דשון ווטסון… לא יגיעו אותו לשום דבר.

  3. תודה.
    בולטימור היו צריכים להדיח את סינסי בשנה שעברה, ואני מאמין שגם השנה הם ייתנו להם פייט.
    יהיה מעניין לראות את לאמאר בהתקפה שנותנת עדיפות למסירה.

  4. תודה יניב. מבחינתי, סינסיניטי היא הקבוצה הטובה של הבית, אבל בולטימור יכולה להפתיע. פיטסבורג יהיו באיזור ה-50% וקליבלנד יכולים להצליח או להיכשל בגדול

  5. תודה יניב.
    .
    סינסי – על פניו אין באמת מה להוסיף מלבד העובדה שההגעה של בראון גרמה לקצת "אי נוחות" בקרב השחקנים שנשארו. והעובדה שקו שבקו ההתקפה אתה חזק כמו החוליה החלשה שלך זה יכול להיות משמעותי (מניח שלבורו עדיין יש סיוטים מעונת הרוקי).
    .
    בולטימור – יהיה מעניין מאוד לראות לאן מונקן לוקח את ההתקפה הזאת. מקווה שיצליח להעביר את ג'קסון לשלב הבא.
    .
    פיטסבורג – קאהן היה השם החם בשנים האחרונות בליגה אך הוא נשאר נאמן לסטילרס. יהיה מעניין מאוד לאן הוא ייקח את הקבוצה בשנים הבאות.
    .
    קליבלנד – הבראונס החליטו ללכת אול אין, אחרי אין ספור אכזבות. אני מאמין שזה ייגמר בפלייאוף אבל לא מעבר.

    1. למאר ג'קסון היה האם וי פי של כל הליגה. אין מישם כל כך שלבים הבאים שאפשר להתקדם אליהם. אני לא מבין מספיק טוב בפוטבול כדי לדעת מה הם צריכים לעשות, אבל כשיש לך את האם וי פי בפריים שלו כנראה שצריך להרכיב את הפאזל מסביבו בצורה אחרת.

      1. ה-NFL משתנה תמיד ומה שהפך אותך ל-MVP בשנה אחת לא בטוח שיעבוד שנתיים אח"כ.
        ספציפית לגבי ג'קסון – ההרגשה (שלי לפחות) שיש עוד לבל שהוא יכול להגיע אליו ומשהו עצר אותו. יכול להיות שאלה הפציעות ויכול להיות גם שהיה צריך מתאם התקפי חדש שיאתגר אותו אחרת. אני מחזיק לו אצבעות שיחזור לרמת MVP.

  6. תודה רבה על סקירה נהדרת, מנסיבות ידועות זה הבית שהכי מעניין אותי. מלחמת הכל בכל, כשלדעתי התקרה של בולטימור עם למאר מוגבלת למרות שמקיפים אותו בנשקי מסירה – הוא לא מוסר מספיק טוב ויש לו פג תוקף שמתקרב מאוד ליכולות הריצה שלו.
    פיטסבורג היא חידה, היא תקום ותיפול על קני פיקט כי אין להם עוד איזה ק"ב בקנה ועושה רושם שהם לא מתכננים טנקינג לדיג של אחד.
    לדעתי קליבלנד יפתיעו לטובה, במיוחד בהתחלה, ווטסון לא שכח לשחק ולדעתי הורדת החלודה שעשה בעונה שעברה תסייע לו להיכנס טוב יותר לעונה. סגל של אולסטארס אבל בבית קשה ייתכן וזה לא יספיק לפלייאוף.
    והבנגאלס שלי – מי היה מאמין שיבוא יום והם יהיו הטים טו ביט בבית הזה. אני נשען אחורה ונהנה כל עוד זה קיים, לדעתי חיזקו היכן שצריך, שימשיכו לשמור טוב יותר על בורו והשמיים הם הגבול.

    1. לדעתי לאמאר ג'קסון מוסר טוב, הוא פשוט לא מספיק זמן על המגרש כדי להראות את זה (ויש שיגידו שלא היה לו למי למסור).

      לגבי פיטסבורג יותר משהיא תקום ותיפול על פיקט זה יהיה על מתאם ההתקפה המושמץ שלהם, מאט קנדה. זה היה כל כך מרגיז לראות אותם משחקים התקפה בשנה שעברה. מילא זה שאין לך קו התקפה (שופר בדראפט ובפרי אייג'נסי) אבל הם היו כל כך צפויים. ואז מוסיפים את טרוביסקי….
      בכל מקרה, אם הם ישחקו עם בטחון וטיפה יצירתיות הם יתמודדו על הטופ יחד עם הבאנגלס והרייבנס.
      הייתי מאחל לך ולבאנגלס בהצלחה אבל אתם יריבים ישירים לבית אז… מיי דה בסט טים ווין?

  7. זה תמיד הבית הכי פרוע. הרייבנס לא באמת איבדו את קנין דרייק. דרייק הוזעק בשנה שעברה מחוסר ברירה, אחרי שכל שלושת הרצים שלהם (אדוארדס, דובינס, והיל) נפצעו לפני שהעונה בכלל התחילה. עכשיו כל הרצים שם. מצד שני, הרייבנס איבדו את מרקוס פיטרס, וזאת אבידה עצומה. מרלון האמפרי נפצע ויפסיד את תחילת העונה, כך שלא ברור מה הרייבנס יעשו בקשר לדיפנסיב בק שלהם. אבל מה שהכי חשוב זה שג'סטין טאקר בריא.

    דשון ווטסון זה רכש בעייתי, בטח בהתחשב במחיר שלו. כל הזמן צצות תלונות נגדו. אף פעם אין שקט בעמדת הקווטרבק של קליבלנד, ו-ווטסון זה האחרון בליגה שיכול להביא שקט.

  8. לגבי אלייזה מור, השחקן הזה מוכר כאחד החמורים היותר גדולים שאי פעם שיחקו את המשחק. מי שסקרן (ועדיין לא שמע על האידיוט הזה) מוזמן לראות את "הביצועים" שלו באחד המהלכים הכי מפורסמים של השנים האחרונות. המהלך נקרא "פיס אין מיס", וחייבים להודות שזאת אחת הדרכים הכי מקוריות להפסיד משחק פוטבול:
    https://www.youtube.com/watch?v=hPek6FrrKYE

    לא פלא שהגיע לג'טס ומישם לקליבלנד. רק מתבקש שהתחנה הבאה בקריירה שלו תהיה הליונס.

  9. בית צמוד, מרתק, קשוח ומלא יריבות ושנאה, לטעמי הבית הקשה ביותר בליגה כבר הרבה שנים והשנה הוא גם יהיה מאוד איכותי. סינסי ובולטימור פייבוריטיות אבל שישה משחקים בתוך הבית הזה יכולים להרוס לכל קבוצה את העונה.
    קליבלנד לא תהיה בפלייאוף

  10. תודה רבה
    בית קשוח ומרתק, מלא דם רע ואני מנחש שנראה גם סוס שחור כלומר חום
    הנהלת הבנגלס עשתה עבודה מצוינת בשימור הכלים של הקבוצה וסתימת החורים, אם לא היה מהומס בעולם הייתי מהמר על הגעה לסופרבול

  11. על פניו כמו שכתבת זה הבית של סינסינטי להפסיד, אני די סימפטי לסטילרז( מי לא אהב את ביג בן?), לא אוהב את לאמר(במיוחד עם הגישה שלו הקיץ) או את בולטימור(אוהד סן-פרנסיסקו, כבר אמרנו?), לגבי קליבלנד נקרע בין הסימפטיות ללוזרית הניצחית(עם תקוות שב כל פעם) לבין הרגשות ללמאר(או אולי לא מגיע לו שנאה עד שיוכח שעשה את מה שעשה?).

    אז למסקנה, ג'ו סינסי, אחרי סן-פרנסיסקו אני מקווה שהם יקחו את הסופרבול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט