חשיפה לצפון -סקירת ה-NFC North / שחר דלאל

מה אפשר לכתוב על בית ה-NFC צפון שעוד לא נכתב? 26 אליפויות (ועוד אחת, אבל רק אם אתם אוהדי מינסוטה) יריבויות גדולות, הכי הרבה שחקני היכל התהילה ועוד ועוד. אז אין ספק שזה הבית שאנחנו צריכים לפתוח איתו את הפריוויו לעונת 2023 המתקרבת. ברוכים הבאים לבית החבורות והמכות:

מינסוטה וייקינגס

מאזן בעונה שעברה: 4-13

שורה על עונת 2022: מינסוטה החליפו את ההנהלה וצוות המאמנים וניצחו מספר בלתי נתפס של 11 משחקים בהפרש של פוזשן אחד או פחות. הם כמובן עלו לפלייאוף אבל שם היה להם חד מולד עצוב, כאשר הפסידו בערב החג לניו יורק ג'איינטס הבינוניים כבר במשחק הראשון.

מה יהיה ב-2023: נתחיל מהברור מאליו. אם יש קבוע אחד ב-NFL הוא הקריסה של קבוצות שניצחו יותר מידי משחקים בהפרש של פוזשן אחד (ולהפך), מה שאומר שהנפילה של הווייקינגס קרובה מאוד.

ההנהלה בראשותו של ה-GM קווסי אדופו-מנסה הבינה כבר בשנה שעברה שעם הסגל הקיים לא ניתן לזכות באליפות. הם כמובן שמרו על החתיכות היותר טובות מתקופת מייק זימר, אך גם לא היססו לחתוך שחקנים אפשר לא יהיו בתכניות שלהם שנתיים-שלוש קדימה – לא משנה האיכות שלו על המגרש (כן, דלווין קוק, אנחנו מדברים עליך. לא אדם ת'ילן, לא שכחנו גם אותך).

עם זאת, ההבנה כי הליגה עברה כבר בצורה מוחלטת למשחק המסירה, אומרת שנמשיך לראות עוד – והרבה – את ג'סטין ג'פרסון שזכה בשנה שעברה בתואר שחקן ההתקפה של הליגה וירצה בשנתו הרביעית לבסס את מעמדו כרסיבר הטוב במשחק. השנה גם יהיה לצידו הטייט אנד טי ג'יי הוקנסון שאומנם הגיע כבר באמצע העונה שעברה מדטרויט, אבל קיבל סוף סוף פגרה מלאה ללמוד את ספר התרגילים ויתחיל להיות איום ממשי על הקבוצות היריבות. לא כדאי להתעלם גם מבחירת הסיבוב הראשון בדראפט האחרון, ג'ורדן אדיסון, אשר הוגדר ע"י רבים כרסיבר הטוב בדראפט.

בצד השני אנחנו נראה את השינוי הגדול ביותר, כאשר זדריוס סמית', דלווין טומלינסון, אריק קנדריקס ופטריק פטרסון עזבו ורק מרכוס דבנפורט המאכזב מיו אורלינס הגיע כדי להחליף אותם, בעוד דניאל האנטר וההנהלה לא מצליחים להגיע לעמק השווה בנוגע לשווי שלו בקבוצה.

תחזית: ההתקפה של הוייקינגס תשמור אותם בתמונה כמעט בכל משחק, אבל הנפילה לא תאחר להגיע. 6-7 ניצחונות בלבד.

דטרויט ליונס

מאזן בעונה שעברה: 8-9

שורה על עונת 2022: הליונס פספסו את הפלייאוף בגלל מאזן פנימי, אך יצאו מהעונה בתחושות טובות מאוד לאחר שגברו על גרין ביי במחזור האחרון, הדיחו אותם מהפלייאוף ושלחו את ארון רוג'רס לניו יורק עם הפסד במשחקו האחרון בלמבו פילד.

מה יהיה ב-2023: בדטרויט ירצו להימנע מהפתיחה הרעה של עונת 2022, אך בהחלט יכולים להיות מעודדים שמונת הניצחונות בעשרת המחזורים האחרונים של העונה. הליונס החליטו לחזק מאוד את הסקנדרי בפגרה החולפת, אך בעיקר לא איבדו שחקנים משמעותיים וימשיכו את הקו של המאמן דן קמפבל.

הדיבור המשמעותי על הקבוצה בפגרה היה דווקא בערב הדראפט, כאשר הם בחרו בסיבוב הראשון שני שחקנים – הרץ ג'אמיר גיבס והליינבקר ג'ק קמפבל – שאומנם אין עוררין על היכולת שלהם, אבל היו יכולים להיבחר הרבה יותר מאוחר ושניהם משחקים בעמדות שכבר פחות רלוונטיות בפוטבול המודרני. עם זאת, מעט מאוד אנשים יכולים לבקר את יתר הבחירות שלהם באותו סופ"ש, כאשר הטייט אנד סם לפורטה מאייווה אמור להיות נשק משמעותי כבר העונה.

תחזית: דטרויט נראית כקבוצה השלמה ביותר בבית, ובעיקר ככזאת שנמצאת בשלב המתקדם ביותר בתהליך הבניה שלה. 9-10 ניצחונות וראשות הבית.

גרין ביי פאקרס

מאזן בעונה שעברה: 9-8

שורה על עונת 2022: אחרי שתי עונות MVP של רודג'רס ו-13 ניצחונות בכל אחת מהן, היחסים של גרין ביי והקווטרבק שלה עלו על שרטון והקבוצה סיימה במאזן שלילי את העונה, ואף הפסידו את המשחק במחזור האחרון שהיה יכול להכניס אותם לפלייאוף.

מה יהיה ב-2023: היחסים בין רודג'רס לקבוצה הסתיימו באופן רשמי לפני הדראפט, כאשר הוא נשלח לניו יורק ג'טס בתמורה לבחירות דראפט. בוויסקונסין החליטו ללכת על ניקוי אורוות כללי, כאשר החליטו לתת לשחקנים החופשיים המשמעותיים שלהם ללכת ותנו את המפתחות לג'ורדן לאב הלא מוכח, שאמור להוביל את הקבוצה אחרי שני קווטרבקים שיכנסו להיכל התהילה.

הפאקרס בעיקר התמקדו בפגרה החולפת בשקט שקיבלו בחזרה אחרי עזיבת רוג'רס והם ינסו לשקם את הקבוצה, לאחר שרבים מהשחקנים שהופיעו בפלייאוף רק לפני שנתיים כבר לא איתה. האוהדים שהתרגלו לניצחונות בחסות משחק קווטרבק משובח יצטרכו להתרגל לקווטרבק בינוני שעדיין לומד את רזי המקצוע, כאשר בהנהלה לא יתנגדו לכישלון קולוסאלי שיביא איתו בחירת דראפט גבוהה ואולי את קווטרבק העתיד.

תחזית: הלו"ז הקל של הקבוצה כנראה לא יאפשר להם לסיים בתחתית הליגה, אבל המקום האחרון בבית בהחלט נראה בהישג יד. 5-6 ניצחונות.

שיקאגו ברס

מאזן בעונה שעברה: 14-3

שורה על עונת 2022: הנהלה חדשה הגיעה, החליטה לבלוע את כל החוזים הרעים שלה ורוקנו מתוכן את סגל הקבוצה. התוצאה לא היתה מפתיעה והקבוצה סיימה עם המאזן הגרוע בתולדותיה, אך גם עם הבחירה הראשונה בדראפט.

מה יהיה ב-2023: ברוב המקרים אחרי עונה כזאת הקבוצה שבוחרת ראשונה בוחרת קווטרבק ומתחילה מחדש את תהליך הבניה. עם זאת, בשיקאגו נהנו בעונה החולפת משירותיו של ג'סטין פילדס שמסתמן כאחד הקווטרבקים הצעירים הטובים בליגה ויכלו להרשות לעצמם לשלוח את הבחירה בטרייד. הם יצאו ממנו עם הרסיבר די ג'יי מור, שכבר בנגיעה הראשונה שלו בכדור במדי הברס השיג ט"ד (מול טנסי במשחק הקדם עונה). האם זה הקדימון של העתיד לבוא? נחכה ונראה.

בשיקאגו מגיעים לעונה הזאת עם הסגל ההתקפי הטוב ביותר שהיה לה מאז התחיל הסופרבול, כאשר שלושה רסיברים סיימו בעבר עונה עם 800 יארד ויותר (מור, דרנל מוני וצ'ייס קלייפול), טייט אנד שפרץ לקראת סוף העונה (קול קמט) ומשחק ריצה שדורג בשנה שעברה במקום הראשון בליגה.

במקביל, הברס החליטו לחזק את ההגנה שהובילה לרוב ההפסדים בעונה שעברה, עם שלוש החתמות יוקרתיות בדמותם של טרמיין אדמונדס שהגיע מבאפלו, טי ג'יי אדוארדס (פילי) והמטרף הטרי יאניק אנגקואה (אינדי) בתוספת שלושה שחקני הגנה שנבחרו בסיבוב השני בדראפט החולף. אין ספק שהשנה צפויים לראות שיפור בחלק הזה של המשחק.

תחזית: הלו"ז הקל, הסגל משופר והסטטיסטיקה (זוכרים את מינסוטה, אז להפך) לטובתם. 9-10 ניצחונות ומאבק על ראשות הבית.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. כןןןןןן העונה בפתח הפריוויו רותח והגולשים במתח!!!
    תענוג של פריוויו, איזה כיף שחזרתם לכתוב – תודה רבה. פריוויו נפלא לבית בינוני משהו, מקווה שתחזיתכם תתגשם והליונס המוכים סוף סוף יקצרו הצלחת פלייאוף

    1. בתור מי שגר באזור דטרויט לא מעט שנים, תברח מהקבוצה הזאת כל עוד אתה יכול. בפוסט כתוב "הליונס פספסו את הפלייאוף בגלל מאזן פנימי". אפשר לקצר את זה ל "הליונס פספסו את הפלייאוף בגלל", ול "הליונס פספסו את הפלייאוף", ואחר כל לקצר ל "הליונס פספסו". זה מספיק. זה הסיפור של הקבוצה הזאת. אפשר לשנות את הסוף של המשפט, אבל ההתחלה שלו תמיד תהיה אותו דבר. נידמה לי שיש ניצחון פלייאוף אחד בכל ההיסטוריה המחורבנת של הקבוצה הזאת.

  2. כיף שהפוטבול חוזר. ויותר כיף שהופס! פוטבול חוזרים לכתוב.
    סקירה קולחת ומלמדת.
    בכל זאת שחר, אני חייב להתקטנן. אני יודע שאתה אוהד שיקגו אבל אתה לא חושב שאתה טיפה מעריך אותם יותר מדי? שיפור של 7 נצחונות ומהפך מהקבוצה הגרועה (ארגיואבלי) בליגה לטוענת לכתר של בית הNFC צפון ועקיפה בסיבוב של גרין ביי והויקינגס?
    והאם אתה לא מפחית קצת מערכו של לאב כמעט כמו שאתה מעלה בערכו של פילדס?
    בכל מקרה נהניתי מהסיקור ומחכה לשאר הכתבות.

  3. אני מאוד אוהב את מינסוטה. עוד מהימים של סוף שנות ה-90. עם זאת, הם נחלשו העונה ואם יש באמת סטטיסטיקה אחת שחוזרת על עצמה ב-NFL זה ההבדל בין עונות עם ניצחונות בפוזשן אחד ולזאת שאחריה (וכמובן להפך).
    .
    לגבי גרין ביי – נכון לכתיבת שורות אלו זה לא נראה טוב. הדיווחים מהמחנה שלהם לא מעודדים והתצוגה של לאב ביום המשפחה רק החמירה את זה.
    אבל גם אם נצא מנקודת הנחה שלאב הוא ק"ב בינוני פלוס, עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שההנהלה לא עשתה כלום כדי לעזור לו, אם כבר להפך.
    כפרוספקט דראפט אהבתי אותו מאוד, ואני חושב שהפאקס עשו בשכל שלקחו אותו (כמובן שהיו צריכים לדברר את זה אחרת לרודג'רס), אבל במצב הנוכחי נראה בעיקר שההנהלה רוצה "לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו" ואז לבחור את אחד משני הק"ב שייצאו השנה.
    .
    לגבי שיקאגו – בדומה לקבוצות שרשמתי למעלה, העונה הקודמת היתה By design. היה להם את הסגל הכי צעיר בליגה ועם השכר הכי נמוך (היה להם קרוב ל-70 מיליון שנרשמו בתקרת השכר לשחקנים שלא היו בקבוצה). השנה יש 14(!) שחקנים פותחים חדשים ודי ג'יי מור אחד, שאם ניקח את דוגמאות העבר (באפלו, פילי, סינסי) זה בד"כ עוזר לק"ב לקחת את הצעד הבא.
    האם הכל יכול לקרוס? ברור, אבל פילדס הוכיח בשנה שעברה שהוא יכול לשמור את הקבוצה במשחק כל עוד יש לו הגנה מתפקדת. אני אישית מקווה שזה המצב.

    1. אני לגמרי איתך בעניין מינסוטה. הנצחונות שלהם בעונה שעברה היו בגדר "נס" אחרי שכל כך הרבה פעמים זה יכל ללכת לצד השני. השאלה היא אם נראה תיקון לכיוון השני, כלומר הרבה הפסדים בהפרש של (פחות או יותר) פוזשן, או חזרה לממוצע, קרי כמה נצחונות במשחקים צמודים וכן כמה הפסדים כאלה. גם אני רואה אותם מאבדים את ראשות הבית אחרי עונה שהייתה מעבר לציפיות בשנה שעברה.

      לגבי גרין ביי זה כבר משהו אחר. אם נניח שלאב הוא קווטרבק סתמי (בוא נגיד תואם מאק ג'ונס) שלא מנצח לך משחקים אבל גם לא מפסיד לך אותם, הרבה יהיה תלוי במאמנים וב"צוות המסייע" (שאר הקבוצה). הם טובים יותר מהNFC דרום על הנייר ולדעתי גם משלוש קבוצות מהAFC מערב. במידה ויחצו את המשחקים שלהם מול שיקגו ומינסוטה זה כבר שם אותם בטריטוריה של 8-9 ניצחונות. ווטסון ודובס מבוגרים בשנה ויש להם עוד כמה תופסים חדשים וזריזים. הם לחלוטין הקבוצה עם פוטנציאל ההתרסקות הגבוה בדיויז'ן כשהם יכולים להיות קבוצה של 3 ניצחונות ומצד שני יכולים להיות קבוצה של 11 נצחונות.

      14(!) שחקנים פותחים זו קבוצה חדשה לגמרי. מה שמשאיר המון סימני שאלה לגבי המיזוג שלהם בקבוצה והתלכיד. שוב, אני לגמרי יכול לראות את התסריט שלך ועם מעידה של דטרויט אני אפילו יכול לראות מעבר, אבל זו עדיין נראית לי קפיצה גדולה עבור קבוצה שלא רצה ביחד וצוות אימון שהצליח להוליך אותה למקום האחרון (ותודה ליוסטון).
      לא יודע, אני חושב שבסוף העונה זה יהיה דטרויט, פאקרס ואז שיקגו/מינסוטה (לא בטוח מי קודם). כשהמרחק בין כל הקבוצות לא יהיה גדול בכלל.

      1. מסכים לגמרי עם הסיפא. הבית הכי פתוח בליגה, סטייל ה-NFC מזרח של לפני שנתיים. מאמין שכל אחת מהקבוצות יכולות לסיים עם 7-9 ניצחונות (לא יפתיע אותי אם זה יקרה לכולן).
        .
        לגבי גרין ביי – מסכים עם כל מה שרשמת חוץ מהמספר הסופי, כי אני לא בטוח שההנהלה רוצה להגיע למצב הזה. לא יהיה מופרע בעיני לחשוב שהם ינסו להעביר כמה שיותר שחקנים בטרייד דד ליין כדי לקבל בחירות דראפט ואז הנפילה יכולה להיות כואבת (סטייל שיקאגו בעונה שעברה).

  4. יופי של פתיחה שחר.
    יהיה מוזר לראות את בית הNFC צפון מתהפך ככה.
    אם יש דבר אחד שהתרגלנו אליו בעשורים האחרונים זה לראות את גרין ביי שולטת בראש וחזק בתמונת הפלייאוף (אם לא מתמודת רצינית לסופרבול) ודטרויט כשטיח של הליגה.
    מינסוטה, כמו המוביל אותה בעמת הק"ב הייתה קבוצה בינונית של 8-8, שרק מזל העביר אותה גבוהה מזה או נמוך מזה.
    ושיקגו- עדיין חיים על האדים של אליפות 86 כשבעצם הם אף פעם לא מצליחים ממש לחזור לפורמה.
    נראה, כמו בהרבה מקומות בליגה, עם התזוזות הטקטוניות במעבר ובפרישת הסופרסטארים, נקב תמונה חדשה שאולי נצטרך להתרגל אליה בשנים הקרובות.
    תחושה שלי ששחר צודק ושיקגו ודטרויט יעשו התקדמות משמעותית ויהפכו את כל מה שאנחנו רגילים איו מהבית הזה על פיו.

    1. משהו שחשבתי עליו עכשיו בעקבות התגובה שלך – מבחינת אוהדי דטרויט היריבה הכי גדולה שלהם היא שיקאגו, אבל אני לא מכיר אף אוהד של הברס שחושב ככה, בגלל שהם לא היו רלוונטיים מאז שנות ה-50. אם זה יחזיר את היריבות הזאת לחיים זה יכול לעשות רק טוב לליגה.
      .
      ואם כבר פתחנו, הנה היריבויות (האמיתיות) בבית הזה:
      גרין ביי – שיקאגו
      מינסוטה – גרין ביי
      שיקאגו – דטרויט

      1. שכחת אחת,
        דטרויט -גרין ביי
        כולם אוהבים לשנוא אותם, במיוחד כשמתחרים על מקום בפלייאוף באותו בית. היה ברור לכולם למרות ההחלטה הלא הגיונית שהמשחק האחרון בניהן היה כשדטרויט כבר ידעו שאין להם סיכויי זה שדטרויט יתנו הכל(וינצחו).

    1. כמו הבדיחה שסימבה שואל את מופסה מה זה הפלייאוף, ומופסה עונה "I don't know. We are lions.".

      ההתקפה שלהם בטרום עונה נראית כמו התקפת דטרויט טיפוסית. שממה. דווקא ברבע האחרון נכנס איזה קווטרבק מחליף שנתן לה קצת חיים (ונקודות), אבל המצב קשה.

      1. אין באמת סיבה לקחת משחקי קדם עונה ברצינות (אלא אם היתה הופעה ממש יוצאת דופן). שתי הקבוצות משחקות עם הרכב שלא נראה בעונה הרגילה ובמערכי בסיס שלא באמת אומרים שוב דבר.
        הליונס קבוצה מאוד מאומנת, השחקנים יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות במינימום טעויות, ובהרבה משחקים ב-NFL זה מתכון מנצח.

        1. אם אתה משתמש במילים "ליונס" ו"מתכון מנצח" באותו משפט כנראה שאף פעם לא גרת בדטרויט. את הליונס אני לא שופט לפי משחק קדם עונה בודד. אני שופט אותם לפי עשורים של הפסדים מתסכלים. לקבוצה הזאת אין את זה. ועד שאני לא אראה אותם מנצחים אני לא יאמין שהם מסוגלים להגיע לשום פלייאוף. גם כשמגטרון שיחק שם יחד עם מתיו סטפורד (הבחירה הראשונה בדראפט ואלוף הספורבול) הקבוצה הזאת היתה זבל. ברור שאין להם עכשיו שחקנים יותר טובים מהשניים האלה. לא פלא שהם בחרו בדראפט את הקווטרבק אדריאן מרטינז מנברסקה. מרטינז זה גדול הצ'וקרים של פוטבול המכללות בשנים האחרונות, והמומחה מספר אחד באיך להפסיד משחקי פוטבול. יתאים לליונס כמו כפפה ליד.

          1. היום הכניסו (מעשית) את באדי פארקר להיכל התהילה וחבר אמר שהוא מעולם לא שמע עליו.
            התשובה שלי היתה, הוא הביא לדטרויט 2 אליפויות, יש לך ספק שהוא צריך להיות בהיכל התהילה?…
            .
            ובעניין אחר:
            הבית הזה מוצע למכירה ב-1$
            https://twitter.com/zillowgonewild/status/1691933883422343220?t=gsS24EUmGYHofWPy3exp_g&s=19

  5. פוסט מצויין. תודה! באמת אחד הבתים הכי מעניינים, למרות הנכחות המיותרת של הליונס (בבית הזה בפרט, ובעולם באופן כללי). כולם מדברים על עונת פריצה גדולה של פילדס, והצפיות ממנו בשמים.

  6. אחד הרגעים הכייפים אתמול היה כשראיתי שיש כתבה חדשה על פוטבול ובמיוחד שהיא של שחר.
    ממש ניתוח מעמיק ומעניין. הוייקינגס תמיד הייתה קבוצה שסימפטתי, לא בטוח למה אבל כנראה בגלל שאני נהנה לשנוא את גרין ביי(שוב לא בטוח למה זה בתור אוהד סן-פרנסיסקו), אולי כי רוג'רס הוא דמות שקל לשנוא #לברון.
    אני באמת חושב שאתה צודק והם לא יצליחו, בסופו של דבר בקבוצות חצי-חצי הגנות מנצחות(וגם בכללי, הגנות שולטות לאחרונה).

    מחכים כבר לדבר האמיתי!!!!

  7. אני לגמרי בעד הליונס, רק סביר להניח שהם ימצאו דרך לבעוט בדלי…
    לגבי פילדס, לא מצליח לראות ממנו יותר מידי כשרון, אבל מחזיק לו אצבעות שיוציא את הברס מהבור שהם נמצאים בו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט