מחשבות כדורסל של שני / רועי ויינברג

כמה חשוב גביע אמצע העונה?

יצא לי לראות לא מעט תיאוריות על הגביע החדש של ה-NBA. מתגובות מתלהבות ועד לכאלה שאמרו שהוא גביע הטוטו לעשירים (גביע חסר חשיבות שמוסיף משחקים לקבוצות חלשות יותר) נתקלתי בהרבה מאוד טייקים, ואחת השאלות המעניינות בתחילת העונה הקרובה בעיניי היא מידת הרצינות שבה הקבוצות יקחו את המשחקים האלה.

הפורמט, נזכיר – 6 בתים של 5 קבוצות כל אחת במשחקי עונה סדירה בימי שלישי ושישי. הראשונה בכל בית והקבוצה עם המאזן הכי טוב בבית בקונפרנס שלא עלתה למקום הראשון יגיעו לרבע הגמר, ממנו זה נוק-אאוט. רבע הגמר וחצי הגמר ייחשבו כמשחקי עונה סדירה, בעוד הגמר זה משחק חריג שייחשב כמשחק 83. זה בעצם אומר שרק שתי הקבוצות שיגיעו לגמר ישחקו משחק עונה סדירה נוסף, אבל זה אומר שהשאר כנראה יצטרכו להתמקד קצת יותר במשחקים האלה בעונה הסדירה.

קשה לי להאמין שקבוצות גדולות, מהסוג שרץ על ניהול עומסים וחולם על אליפות (מילווקי, בוסטון והלוס אנג'לסיות למשל) ישקיעו יותר מדי אנרגיה במשחקים האלה. במקרה של קבוצות כמו דנבר – ששייטה לראשות המערב בשנה שעברה – זה עשוי להיות קצת פחות משמעותי. זה עשוי להיות משמעותי במקרה של הקבוצות האחרות.

תחשבו, למשל, על ההתלהבות המוגזמת של מינסוטה אחרי שהם זכו בפליי-אין. גם אם זה לא גדול כמו שהם עשו מזה, זה אולי היה הרגע הכי גדול של הפרנצ'ייז הזה מאז 2004. משחקים נבחרים בשלב הבתים וכל משחקי הנוק-אאוט ישודרו מחוף לחוף, מה שיכול למלא את העונה הסדירה שלהן בתוכן. הגביע הזה יכול להיות המקבילה של הגביעים ברוב ענפי הכדורגל בגרסה הקלאסית שלהם, ככאלה שמכניסים חיים לסינדרלות ואולי צעד אחד לפני הצלחה גדולה יותר (כמו ה-0:8 של פיניקס בבועה, שנה לפני שהגיעו לגמר).

לכן, למרות שעוד מוקדם לדעת, אפשר להמר על מצב שבו איזה סינדרלה מגיעה יותר רחוק בהתחשב בזה שהקבוצות האלה יעלו עם קצת יותר מחויבות למשחקים האלה. אולי פתאום ניו אורלינס, אטלנטה או אוקלהומה סיטי יניפו את הגביע הזה. אם זה יוסיף קצת יותר עניין לעונה הסדירה רק הרווחנו, גם אם זה לא באמת הזדמנות לראות את היוקיצ'ים והלברונים של העולם בשיאם בדצמבר.

פופוביץ' יסיים את החוזה שלו?

כתבתי, גם כאן וגם במקומות אחרים, שאני חושב שהשנה הקודמת תהיה האחרונה של פופוביץ'. שזה מרגיש כאילו הוא קצת מיצה וכאילו הספרס לא הולכים לשום מקום, ואז הוא קיבל את ויקטור וומבנייאמה וחתם על חוזה לחמש שנים. זה מדהים, כשחושבים על זה – פופוביץ' מונה למאמן סן אנטוניו ב-1996, שלוש שנים לפני שנולדתי. אם הוא מסיים את החוזה שלו כמאמן הקבוצה, הוא יוביל אותה קצת לפני שאחגוג את יום הולדתי ה-29.

הוא המאמן הטוב בהיסטוריה, ואמנם אחרי שנים קשות (4 עונות בלי פלייאוף ובלי מאזן חיובי, לא עבר סיבוב בפלייאוף מאז 2017), אבל זה נראה שהוא והספרס מצאו קצת את החשק מחדש עם וומבי. למרות זאת, קשה לראות אדם בן 79 ממשיך לאמן קבוצה עם כל השחיקה של העונה הסדירה ב-NBA. חשוב לזכור שפופ מחזיק גם בתפקיד כנשיא פעילויות הכדורסל של הספרס, מה שאומר שהוא יוכל להישאר על החוזה הגדול הזה ובקבוצה גם בתפקיד חלקי יותר – כשבקי האמון, טים דאנקן או כל אחד אחר מגיעים לאמן את הקבוצה. אני, אגב, לא אופתע אם זה יהיה בכלל סטיב קר אחרי העידן של סטף/קליי/דריימונד.

יש בזה משהו מאוד מרשים מהצד, בלראות איך הוא והספרס מצאו מחדש משמעות אחרי שנים של דשדוש. זה כמובן קרה בזכות כמה כדורי פינג-פונג שהביאו להם את הפרוספקט המבטיח ביותר מאז לברון ג'יימס (גם אם הוא היה עם 2 מ-13 באיזה משחק זניח בסאמר ליג), אבל זה מראה על זה שהוא והם לא הולכים לשום מקום. אלכס פרגוסון, המאמן הכי גדול בתולדות הכדורגל, עזב את מנצ'סטר יונייטד אחרי 27 שנה ועם אליפות פרמייר ליג. מוקדם לדעת אם פופוביץ' יזכה באליפות ב-5 השנים הקרובות, וזה לא בדיוק ריאלי, אבל יכול להיות שזאת ההשראה. לעזוב כשהוא בנה קבוצה גדולה שלישית או רביעית בספרס, תלוי איך אתם סופרים, וכשהוא ממשיך לכתוב את האגדה הזאת מול עינינו. גם אם זה יהיה מהמשרד כמו פט ריילי בן ה-78.

מעברי שחקנים שאהבתי

האבק שקע מאז הבליץ של תחילת הפרי אייג'נסי. הנה כמה מהלכים שבעיניי חמקו מתחת לרדאר, באופן יחסי.

דריו שאריץ' בגולדן סטייט. על הנייר, זה מה שנמניה בייליצה היה אמור להיות בקבוצה אבל קצת יותר טוב. גבוה שיכול למסור ולקלוע משלוש (39.1% מחוץ לקשת העונה, 37.3% אחרי עונת הרוקי), יכול להשתלב עם החמישייה השנייה ולהיות שותף לא רע גם בפיק-נ'-רול. זה נראה בול כמו מה שחסר לווריירס לפרקים מהספסל, והוא יכול לתת להם 15-20 דקות איכותיות. אני חושב שנראה דקות של גרין והספלאש בראד'רס ודקות של כריס פול כמוביל, ושאריץ' מרגיש כאילו הוא יכול להתאים ליד שניהם. אחלה החתמה.

מאליק ביזלי במילווקי. הבאקס אמנם החליפו מאמן, אבל סביר שימשיכו באותה גישה מהשנה שעברה: יאניס בצבע עם 4 קלעים מסביבו, כשליד ג'רו הולידיי, קריס מידלטון וברוק לופז יש שחקן חמישי. הוא התחלף לאורך השנים האחרונות, ואולי מאליק ביזלי השחקן הכי טוב שהגיע למשבצת הזאת. הוא אמנם איבד את המקום ברוטציית הפלייאוף של הלייקרס, אבל הבאקס יכולים לחפות עליו בהגנה עם הולידיי ומידלטון. הוא קלע מספיק טוב בשביל להטריד הגנות ואמנם לא היה בתפקיד מלא כשחקן חמישייה, אבל אופציה חמישית מושלמת.

אובי טופין באינדיאנה. אמנם טרייד ולא שחקן חופשי, אבל הימור של הפייסרס על גבוה שקצת בוזבז בניקס (ולא באמת הראה יותר מדי). בגיל 25 הזמן של אובי טופין זה עכשיו והוא יכול להראות יותר בהתקפה, עם שילוב בין קליעה לנוכחות בצבע הוא יכול להיות מהשחקנים האלה שמשתדרגים בענק ליד רכז כמו טייריס הליברטון ומאמן כמו ריק קרלייל.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. asaf

    10 יול 2023 16:22:46

    תודה רועי. מאמין ששום דבר חוץ מטרגדיה או אסון לא ימנע מפופ לסיים את החוזה האחרון שלו בספרס.
    ביזלי בעיניי זה שיחוק יפה של הבאקס .

  4. דן רוזנבלום

    10 יול 2023 18:19:07

    תודה רועי על השיתוף.
    ישנה כבודה גדולה ועמוקה למושגים, דעות ורעיונות אשר אותנו אנחנו לא חווינו כבני אדם.
    האופי שלנו נמדד ונאמד ביכולת שלנו להעריך דברים שלא התרחשו או התבצעו על בשרנו.
    באם אנו מייחסים להם חשיבות אפסית, חסרת ערך ולכאילו שלא התרחשו בכלל…
    או האם שמא ואנחנו מעריכים, שוקדים, לומדים ולוקחים את הזמן ללמוד מן העבר והקודמים אליינו.

    כל אלו, מעידים על אופי האדם. מיצובו המנטאלי והנפשי. מחשבותיו ופעלת נפשו.
    אתה בחור נבון וחכם. הצרה של בני דורך ואילוא גם שלי היא כי אנחנו נהירים ותאביי בצע לשלמות והכרה בעוד אותו הרגע…
    אך לחיים, קצב משלהם. אני או אתה צריכים לבחור, כיצד אנו מתהלכים בחיים. מהם הבחירות שלנו. כיצד אנחנו מנעימים את זמננו ולמה מקדישים אותו…ועם זאת, נוצרת ומתגבשת זהותנו כבני אדם.

    –
    שאריץ' בעיניי הוא סנטר דומיננטי ואיכותי שאילוא פציעתו בגמר של פיניקס, הם היו עוד זוכים באליפות.
    קל להשכיח ולבטל דמויות ונפשות אירופאיות סלביות כמו שלו או יוקיץ'. אשר נעים על פסים וחגים במעגלים מסורתיים יותר, שקטים יותר ומיוסדים יותר לאורך החוויה הזו שנקראית החיים או המפעל הספורטיבי.

    את מאליק ביזלי אני פחות אוהב. האופי שלו והבחירות האישיות שלו מעידים בפניי על פרחח שעוד לא התבגר.
    הכשרון עודנו קיים, אך מפעל הנפש שלו עודנו רעיל, ילדותי ולא מגובש. אני לא צופה שהוא ישפיע על המשחק בקבוצה כזו או אחרת עד אשר יווצר שינוי מהותי בנבריי נפשו ומחשבתו.

    טופין נולד כדי להיות אול-סטאר. זה יקרה בשלב כלשהוא ואינדיאנה עשתה צעד נפלא בכך שהיא תרכיב אותו בתשלובת ותתן לו להציג את היכולת הנפלאה שלו. אני סבור שעד סוף הקריירה שלו, לפחות ייבחר למשחק אול סטאר אחד.

    תודה רועי על השיתוף ושא ברכה לקיץ נפלא ומניב.

  5. ברוך רובין

    10 יול 2023 19:15:37

    תודה, כל הקטע בכדורגל האירופאי שהזוכה בגביע מקבלת מקום בתחרות האירופאיות בנוסף לפרס כספי (הוא המשני), בNBA הזוכה לא משתתפות בפלייאוף החצי מליון דולר האלה לא מוזיזים לשום שחקן משמעותי אלא לשחקני סוף קצה ברוטציה שבשבילם הפרס הוא משמעותי.
    .
    פופוביץ לא פורש לא בגלל וובניאמה, אלא בגלל שגמלאות זה עניין משעמם בטח שאין לו אף אחד שמחכה לו בבית, אשתו נפטרה הילדים שלו עסוקים במשפחות שלהם, הכדורסל זה מה שמשאיר אותו בחיים

    .

  6. MBK

    10 יול 2023 19:45:04

    האמריקאיים ישחקו בשביל הגביע ביג טיים
    הליייקרס ולברון יעשו הכל לזכות בתואר ואז לברון יגיד שיש לו MVP ותואר שאין למייקל
    באשר לפופביץ
    הוא ממש אבל ממש לא המאמן הטוב בהיסטוריה כמו שפיל ג’קסון לא הטוב בהיסטוריה
    חבל שלא זכית לצפות במאמן אדיר כפט ריילי שהצליח לקחת אפילו את הניקס לגמר, מאמן כמו צ׳אק דיילי או ג׳רי סלואן שהצליח באופן עיקבי עם קבוצות שהיו נטולות כשרון (פאקינג קרלוס ״השודד״ ארויו נראה כוכב אצלו)
    על רד אאורבך אשאיר את הכבוד למנחם

    1. ברוך רובין

      10 יול 2023 19:56:50

      בין הגדולים בהיסטוריה להצליח קרוב ל20 שנה. הוא פישל עם קוואי ולכן נפל לתחתית, אבל אח מאמי אחר זה היה קורה הרבה לפני.

      לגבי ג’קסון לפעמים צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון, הוא דם ידע להתנהל עם אגו מניאקים בחדר הלבשה.

      1. MBK

        10 יול 2023 21:19:48

        היו לו פאשלות לאורך השנים
        הפסיד לממפיס שסיימה 8
        הפסד ל OKC אחרי שהוביל 2-0
        הפסיד למיאמי ב 2013 את גיים 6 בתצוגת אימון מזעזעת ב 2 הדקות האחרונות של המשחק
        הוא מאמן מצויין אבל לא הכי טוב בכל הזמנים

  8. tlv1983

    10 יול 2023 23:51:25

    הגביע הזה מזכיר יותר מהכל את ליגת האומות בכדורגל ומי שראה את שלבי ההכרעה בחודש שעבר ראה נבחרות שלוקחות אותו ברצינות ממש. מכיוון שהמשחקים הם משחקי ליגה גם, זו תהיה גם הסיטואציה פה.

    ואין מצב בעולם שפופוביץ הוא המאמן הטוב בהיסטוריה. עם הכי הרבה ניצחונות? זו עובדה אבל ממש לא הכי טוב.
    וכנ"ל פרגוסון

  9. מנחם לס

    11 יול 2023 05:08:41

    אני אוהב את הטור הזה רועי. הלוואי שתוכל לעשות ממנו משהו קבוע. מסכים עם כל מה שכתבת, מלבד נקודה אחת: פופ ימשיך לאמן כל זמן שויקטור יככב. אם, חס וחלילה, התקוות לא תתממשנה, פופ יפרוש.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט