הקדמה: הוותיקים שביניכם אולי זוכרים את הטור שהיה לי כאן בתקופה שבה כתבתי באופן שוטף יותר באתר, מחשבות כדורסל. אני לא יודע אם הוא יחזור, כי רוב כתיבת ה-NBA שלי היום באתר ערוץ הספורט, אבל כן אנסה לתת אותו מפעם לפעם עם דברים שנמצאים בדיוק על התפר בין כתבת צבע למשהו שיכול להיות עכברי מדי לספורט 5. תודה למי שזכר, מקווה שגם מי שלא יאהב את הטקסט. 673 ימים מהמחשבות האחרונות (ו-36 מהכתבה האחרונה שלי כאן), I'm back. בואו נתחיל.

קריסטפס פורזינגיס בבוסטון

זה טרייד מעניין, בטח בגרסה המחודשת שלו שבה פורזינגיס עבר לבוסטון יחד עם 2 בחירות סיבוב ראשון ומרקוס סמארט לממפיס. על פניו, פורזינגיס זאת התאמה מתאימה לסלטיקס. הוא יכול להיות מה שכריס בוש היה במיאמי, גבוה שמרווח את הצבע (38.5% מהשלוש ב-5.5 ניסיונות השנה בוושינגטון) ונותן גוף בהגנה. לסלטיקס עדיין יש את רוברט וויליאמס ואת אל הורפורד, ככה שפורזינגיס יוכל לשחק למשל 25-30 דקות ב-60 משחקים ולהגיע יחסית רענן לפלייאוף. השנה הוא גם היה יחסית בריא, אז הפציעות שלו פחות מדאיגות אותי. בוסטון קבוצה טובה יותר ממה שהיא הייתה לפני הטרייד, למרות העזיבה של סמארט.

אבל אני לא חושב שזה יספיק לאליפות. פורזינגיס שחקן שלישי לא רע לאלופה, אבל 2 מ-3 הכוכבים של בוסטון (כשמוסיפים את טייטום ואת בראון) לא באמת יודעים למסור. סמארט, רכז לא גדול בעצמו, עוד שימש שם כמוביל כדור ועכשיו זה יהיה יותר ברוגדון ודריק ווייט. אף אחד מהם, בעיניי, לא באמת יכול לנהל התקפה. יש הבדל בין יכולת מסירה לבין ניהול התקפה, והשילוב של ברוגדון-טייטום-הורפורד לא הספיק כמו שראינו במשחקים 1-3 של גמר המזרח או בחלקים גדולים מהסיבוב השני.

הם צריכים עוד פליימייקינג, אבל המזל הוא שיש להם מספיק נכסים בשביל זה. הבחירה ה-25 השנה, הבחירה של גולדן סטייט בשנה הבאה (שיכולה להיות גבוהה מהצפוי), החוזים של ברוגדון ופריצ'ארד ועוד בחירות אולי יספיקו בשביל להביא רכז. גם אם לא בהכרח דמיאן לילארד, יש מובילי כדור כמו דז'ונטה מארי, דיאנג'לו ראסל (בסיין אנד טרייד) ואולי אפילו סי ג'יי מקולום שיכולים להפוך לזמינים פתאום ולהיות החתיכה החסרה הזאת. בראון-טייטום-הורפורד-פורזינגיס זאת קבוצת הגנה טובה מאוד והוא נותן להם עוד מימד של גובה שקצת היה חסר בהתחשב בבריאות של רוברט וויליאמס, שחקן שמגיע ל-2.06 מ' בימים שבהם הוא מצליח לעמוד על הרגליים. לכן פורזינגיס מקרב אותם עוד צעד קדימה, אבל לא מספיק. בסוף הם יצטרכו מישהו שיודע לנהל התקפה.

גם עכשיו הם הקבוצה הטובה במזרח וגם עכשיו הם אמורים להגיע לגמר בשנה הבאה, בטח כשג'ו מאזולה מאמן ראשי מנוסה יותר וכשהם אחרי עוד שנה ביחד. פיק-נ'-פופ של טייטום ופורזינגיס זה אחד המהלכים המסוכנים בליגה על הנייר, למרות שגם כאן מרחפת שאלת הבריאות של הלטבי והיכולת שלו בפלייאוף. הוא קלע 13 נקודות ב-30% מהשלוש בפלייאוף האחרון שלו, אבל בקבוצה הרבה פחות טובה מבוסטון. לשנה אחת זה הימור טוב בעיניי, גם במחיר הוויתור על סמארט, אבל התקרה שלו לא ברורה. מצד שני, זה מה שהופך טריידים למעניינים.

בתוך ה-DNA

קצת עצוב לראות את מרקוס סמארט עוזב את בוסטון אחרי עשור שם, שבו הוא פחות או יותר הפך לסמל, אבל זה מרגיש כאילו הוא השחקן המושלם בשביל ממפיס, בטח בשביל ממפיס הזאת. השילוב הזה בין הגנה אישית אגרסיבית, טראש טוק ובחירת זריקות מפוקפקת הוא בול ה-DNA בשנים המוצלחות של המועדון, וראינו במקרה של באטלר במיאמי או של הארט בניקס ששחקן שמתאים בדיוק לווייב של הקבוצה יכול ליצור שלם שגדול מסכום חלקיו. לכן זה שילוב שיכול לעזור לממפיס, לפחות בהתחשב בכל מה שקורה במועדון.

כשמשלבים את הגירוש של דילון ברוקס (ממפיס אמרה לו שהוא "לא יחזור בשום סיטואציה") וההשעייה של ג'ה מוראנט, דברים עלולים להשתבש מהר מאוד בקבוצה שהייתה קבוצת עונה סדירה טובה. זה מרגיש כאילו כולם נגדם, וזאת הסיטואציה שבה שחקנים כמו סמארט פורחים. לכן, למרות הוויתור על טיוס ג'ונס האנדרייטד, אני חושב שהם רק ישתפרו מהטרייד הזה. ממפיס יכולה להיות כבר עכשיו קבוצת ההגנה הכי טובה בליגה, לפחות בעונה הסדירה.

זאת הפעם הראשונה שבה 2 שחקני ההגנה של העונה בשנתיים האחרונות משחקים זה לצד זה במקרה של סמארט ושל טריפל ג'יי, ויחד עם סטיבן אדאמס בריא ועם דזמונד ביין זאת קבוצת הגנה אדירה. כזאת שתעשה את המוות ליריבות ב-82 המשחקים של העונה הסדירה ואולי אחת שתספיק בשביל לתת לממפיס טופ 4 במערב בשנה הבאה, אחרי שנה שבה 61 משחקים של ג'ה, 58 של ביין ו-63 של ג'קסון הספיקו בדרך למקום השני. על הנייר זאת גישה טובה, להמר עוד קצת על ההגנה שעבדה גם במחיר של האובדן ההתקפי בדמות השעיית ג'ה.

זה לא טרייד שמרים את התקרה של הקבוצה (שמבוססת על השדים בראש של ג'ה והיכולת של ביין ליצור לעצמו), אבל זה כן טרייד שמרים רצפה ואני חושב שהטריידים האלה לא מספיק מוערכים. הם היו קבוצת ההגנה השלישית בטיבה בעונה הסדירה והשיגו עכשיו את שחקן ההגנה של השנה שעברה. זה מרגיש כאילו הרוע הפראי של דילון ברוקס מוחלף ברוע המסודר יותר של סמארט, כזה שהגיע לגמרים אזוריים ולגמר ה-NBA. בדיוק סוג השחקן שיעזור להם להתרכז במגרש עצמו ולא בכל הבלאגנים של הסופרסטאר שלהם מחוצה לו.

כתב הגנה על פול ג'ורג'

אני מת על פול ג'ורג'. הוא אמנם לא היה בריא בפלייאוף בשנתיים האחרונות (השנה בגלל פציעה, שנה שעברה בגלל קורונה בעיתוי כמעט טראגי), אבל כשהוא משחק בו הוא מדהים.

26.9 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים בקליפרס די בינונית שעשתה גמר מערב ב-2021 בזכותו, והשנה 23.8 נקודות עם 6 ריב' ו-5 אס' בערב עד לפציעה ואול-סטאר. הוא שחקן הגנה טוב שיכול להחליף על כמה שחקנים וכמה עמדות, לקלוע שלשות באחוז גבוה ומנוסה. יכול להיות מספר שתיים באלופה.

אבל זאת כנראה לא תהיה הקליפרס. מארק שטיין דיווח שהם מחפשים טרייד על PG13 אחרי השנים הפציעות מאוד שלו ושל קוואי לנארד, כשג'ורג' עם חוזה לשנה ואופציה לשנה נוספת ב-48 מיליון דולר. הוא עשה גמר אזורי פעם אחת מאז 2015 ועבר בין סיטואציות רעות, פציעות ותפקוד לא עקבי, אבל הוא יכול להיות החתיכה החסרה בהרבה קבוצות אחרות.

לא מן הנמנע שבקבוצה פחות מקוללת או יותר יעילה מהקליפרס הוא יהיה בריא יותר. הוא יכול להחזיק קבוצות כשחקן הראשון על המגרש, הוא יכול להיות מספר 2 ובמקרה של קבוצות מספיק טובות הוא יכול להיות החתיכה החסרה. כאוהד מיאמי אני מאוד רוצה אותו אצלנו בקבוצה, כשטיילר הירו וקייל לאורי עושים את הדרך ההפוכה.

לכן אני חושב שיהיה לו שוק אצל הרבה קבוצות שיכולות להרגיש כאילו הן מרחק שחקן אחד. אפילו מועדונים כמו הניקס, הקאבלירס או הגריזליס יכולים להמר עליו, כשהקליפרס כנראה ירצו שחקנים עמידים יותר שיכולים להחזיק את הספינה ולאפשר לקוואי לנארד (6 משחקים של 38+ דקות בחודש האחרון של העונה הסדירה, 80 דקות בשני משחקים לפני הפציעה בפלייאוף) מנוחה אמיתית לפני הפלייאוף. אולי אפילו גולדן סטייט בטרייד כלשהו על וויגינס וג'ורדן פול. אולי השחקן הכי משמעותי שיעבור בטרייד בקיץ הזה.