ב-30/6 בשעה 18:00 שעון ניו-יורק ייפתח שוק השחקנים החופשיים, וזאת הזדמנות טובה לדבר על השחקנים החופשיים המובילים בכל עמדה. אחרי שאתמול דיברנו על רכזים, היום נעסוק בשוטינג גארדים, מחר בסמול פורוורדים, ובהמשך בפאוור פורוורדים וסנטרים.

1: ג'יימס הארדן (פילדלפיה סבנטי סיקסרס):

העונה: 21 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 10.7 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 53.6% אפקטיבי, 38.5% לשלוש, 86.7% מהקו.

מלך האסיסטים של הליגה קלע ב-40.6% בלבד ל-2 נקודות לאורך הפלייאוף מצד אחד, אך גם סיפק 2 תצוגות של 40+ נקודות עם 2 סלי ניצחון נגד בוסטון, מה שלא הספיק לניצחון בסדרה. יכול להיות שהשדרוג בעמדת המאמן יעזור לפילי להיות טובים יותר אם הארדן יישאר, מה שלדעתי יקרה בסבירות גבוהה, אבל כבר תקופה ארוכה מדברים על חזרה אפשרית ליוסטון, גם אם לא ברור לי מה יוצא לו מזה (חוץ מכסף בטקסס בלי המיסים).

2: ברוס בראון (דנבר נאגטס):

העונה: 11.5 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 54.5% אפקטיבי, 35.8% לשלוש, 75.8% מהקו.

מקצועית, ההתאמה בין בראון לדנבר מצוינת, והיא חלק משמעותי בטבעת שהוא יכול לענוד על האצבע, אבל השאלה היא עד כמה הכסף חשוב לו. המקסימום שדנבר יכולים לשלם לו זה 7.8 מיליון לעונה הקרובה, וסביר להניח שיהיו קבוצות שיציעו לו יותר, בין אם את המיד-לבל המלא שעומד על יותר מ-12 מיליון ובין אם קבוצה עם מקום בתקרת השכר כמו יוסטון.

3: ג'ורדן קלארקסון (יוטה ג'אז):

העונה: 20.8 נקודות, 4 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 51.9% אפקטיבי, 33.8% לשלוש, 81.6% מהקו.

כמות הדקות של קלארקסון עלתה משמעותית בעקבות הטריידים של יוטה בקיץ שעבר, ועדיין מספרי הנקודות והאסיסטים שלו השתפרו גם ביחס לדקות המשחק. בפעם הקודמת שקלארקסון שיחק 30+ דקות בממוצע למשחק, יחד איתו בחמישייה שיחק גם קובי ברייאנט, ואולי העונה האחרונה מעידה על התבגרות במשחקו של מי שצפוי לככב במדי הפיליפינים באליפות העולם הקרובה. הישארות ביוטה על הפרק, כמו גם מעבר ליוסטון או לקבוצה שמחפשת שחקן שישי אמין.

4: ג'וש הארט (ניו-יורק ניקס):

העונה: 9.8 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 58.8% אפקטיבי, 37.2% לשלוש, 75% מהקו.

הארט יצטרך לקבל החלטה עד חמישי בלילה האם להישאר עם החוזה הנוכחי שלו בניקס, שעומד על 12.9 מיליון, או לצאת לשוק החופשי כבר השנה. המעבר שלו הניקס הזניק אותם לריצה נהדרת שהסתיימה במקום החמישי במזרח וניצחון בסדרת פלייאוף לפני הפסד צמוד לאלופת המזרח שבדרך. נראה שהיחסים בין הניקס להארט טובים מאוד והוא צפוי להישאר בקבוצה, בין אם באותו חוזה או בחוזה חדש, אלא אם יקרה משהו חריג.

5: אוסטין ריבס (לוס אנג'לס לייקרס):

העונה: 13 נקודות, 3 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 61.6% אפקטיבי, 39.8% לשלוש, 86.4% מהקו.

אוסטין ריבס היה נכס חיובי מבחינת הלייקרס כבר בעונה שעברה, אבל בעונה הנוכחית מצבו השתדרג לעין ערוך, בעיקר אחרי השינויים של הטרייד דדליין, והוא הפך לשחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה שהעפילה לגמר המערב, ואולי אפילו היציב ביותר מבין ה-3. הלייקרס כמובן ישמחו שריבס יישאר אצלם, והוא גם שחקן חופשי מוגבל, כך שהשאלה היא רק האם תהיה איזו קבוצה שתציע סכום שהלייקרס לא ירצו להשוות.

6: קאריס לברט (קליבלנד קאבלירס):

העונה: 12.1 נקודות, 3.8 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, חטיפה, 51.7% אפקטיבי, 39.2% לשלוש, 72.2% מהקו.

הדרישות מלברט בקליבלנד פחות גבוהות, כך שהוא קלע העונה הכי מעט מאז 2018, אך עשה זאת ביעילות הכי גבוהה מאז עונת הרוקי שלו ב-2017. באופן אישי, לברט היה בסך הכל בסדר בריצת הפלייאוף הקצרה של קליבלנד, כשהקאבס גם נאלצו להכניס אותו לחמישייה בשלב מסוים. כרגע נדמה ששני הצדדים רוצים שלברט ימשיך בתור השחקן השישי של קליבלנד, ולא נראה שיש רודפות אחרות בולטות.

7: דונטה דיווינצ'נזו (גולדן סטייט ווריורס):

העונה: 9.4 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 57.4% אפקטיבי, 39.7% לשלוש, 81.7% מהקו.

בתוך העונה המבולגנת שעברה על האלופה היוצאת, דיווינצ'נזו דווקא רשם את העונה הסדירה הכי יעילה בקריירה שלו, ולמרות פלייאוף שבו היעילות שלו ירד, קשה להטיל ספק בכך שהווריורס ישמחו להחזיר את דיווינצ'נזו אם הוא עצמו ירצה בכך, בין אם באפשרות השחקן שלו, ובין אם בחוזה חדש בסדר גודל דומה. עם זאת, אם השיקול הכלכלי יהיה מרכזי יותר מבחינתו, גולדן סטייט ייאלצו לוותר עליו, והרבה קונטנדריות אחרות ישמחו לשחקן כמותו על המיד-לבל.

8: מקס סטרוס (מיאמי היט):

העונה: 11.5 נקודות, 3.2 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 53.5% אפקטיבי, 35% לשלוש, 87.6% מהקו.

סטרוס המשיך העונה בהגדלת נפח המשחק שלו במיאמי, ובפלייאוף הוא כבר היה שחקן חמישייה במשרה מלאה. בפלייאוף, הקליעה של סטרוס הייתה קריטית, כשבמשחקים בהם הוא קלע 2 שלשות או יותר ההיט עמדו על מאזן 11- 3, לעומת מאזן 2- 7 במשחקים בהם סטרוס קלע שלשה אחת או שהחטיא את כל הניסיונות שלו. סיכוי טוב שתהיה מי שתרצה לקחת אותו במיד-לבל או מעבר לזה, והשאלה היא האם מיאמי היא אחת מהן, לאור חוסר היציבות שלו והעומס בעמדה 2.

9: סת' קרי (ברוקלין נטס):

העונה: 9.2 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 56.8% אפקטיבי, 40.5% לשלוש, 92.7% מהקו.

גם בעונה קצת פחות טובה, שבה הוא קלע הכי מעט מאז 2018, היעילות של סת' נותרה בשלה בצמרת הקלעים מחוץ לקשת, וקבוצות רבות ישמחו לשירותיו של קלעי כמותו. מעניין יהיה לראות מה יהיה השיקול המרכזי מבחינתו, והאם נראה אותו בקונטנדרית או לפחות קבוצת צמרת, או שאחת מקבוצות התחתית תחפש קלעי שירווח את המשחק עבור הכוכבים הצעירים שלהן.

10: ג'יילן נאוול (מינסוטה טימברוולבס):

העונה: 10.8 נקודות, 2.6 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 50.2% אפקטיבי, 28.9% לשלוש, 77.8% מהקו.

לאורך העונה, נאוול לא תמיד היה יציב, אבל הפך את עצמו לסקורר המוביל של הספסל של מינסוטה, לפחות כל עוד הוא היה בריא. בפלייאוף נאוול שוב קם על צד שמאל וקלע 4 נקודות ב-2/16 מהשדה במשחקים 2-5 נגד דנבר, אבל עם קצת יותר ניסיון הוא יכול לשפר את היציבות שלו. כקבוצה שזקוקה לסקוררים מהספסל, בעיקר בקו האחורי, נראה הגיוני שמינסוטה יעשו מאמץ לשמור על נאוול.

שמות נוספים:

אלק ברקס (דטרויט פיסטונס) – סקורר שממשיך לתת דקות טובות מהספסל, וקצת נשכח בגלל הנוכחות בדטרויט. יכול להתאים לכל מיני קבוצות במחיר זול.
ג'וש ריצ'רדסון (ניו-אורלינס פליקנס) – מרבה לעבור בטריידים כנכס יעיל בזכות החוזה הקודם הנוח, והפעם יהיה מעניין לראות אילו קבוצות ינסו להציע לו חוזה.
טיילן הורטון-טאקר (יוטה ג'אז) – הלייקרס התייאשו והרוויחו את אוסטין ריבס במקום, אבל הורטון-טאקר מספיק צעיר כדי לעשות קפיצת מדרגה בעצמו.
מאטיס ת'ייבול (פורטלנד טרייל בלייזרס) – בתקופה הקצרה בפורטלנד הוא הפגין גם שיפור מסוים בקליעה, ואם הוא יוכל לשמור עליו הוא גם יוכל לשחק יותר דקות ולהביא את ההגנה שלו יותר לידי ביטוי.
לוני ווקר (לוס אנג'לס לייקרס) – לא יציב, אבל לפרקים מדובר בסקורר שמוסיף המון לקבוצות מסוימות.