סדרות הגמר הגדולות של כל הזמנים – קליבלנד/גולדן סטייט 2016 VS סאן-אנטוניו/מיאמי 2014 / עמיחי קטן

המנצחת ברבע הגמר השלישי היא הסדרה בין הסלטיקס והלייקרס ב-1984 שזכתה ב-73 מהקולות, שהם 63.48%, ואילו מרבע הגמר הרביעי העפילה הסדרה בין דאלאס למיאמי ב-2011 שזכתה ב-110 מהקולות שהם 57.29%. חצי הגמר הראשון מפגיש בין שתי הסדרות המודרניות יותר שהגיעו לשלב הזה, ומבטיח לנו נציגה אחת מהעשור האחרון בשלב הגמר, כמו גם נציגות ללברון ג'יימס, בין אם בצד המנצח או המפסיד.

קליבלנד – גולדן סטייט 2016 / עמיחי קטן

קודם כל, הדבר הראשון שאפשר לזהות הוא שיש לנו סדרה של 7 משחקים, כולל משחק 7 דרמטי במיוחד, לעומת סדרה שבקושי הגיעה ל-5 משחקים והייתה לאחת מסדרות הגמר הכי חד-צדדיות אי פעם. יש לנו סדרה שבה נרשם אחד מהקאמבקים הגדולים של כל הזמנים לעומת סדרה שבה היה הקבוצה המנצחת לא התקשתה בשום שלב של הסדרה.

גולדן סטייט של 2016 הייתה בדרך הבטוחה להיות האלופה עם המאזן הכי טוב בכל הזמנים, כשאחרי עונה סדירה היסטורית של 73 ניצחונות הם צלחו את המשוכה הכי קשה שהם קיבלו בפלייאוף וחזרו מפיגור 3- 1 נגד אוקלהומה, רק כדי שקליבלנד יעשו להם את אותו הדבר בגמר, אחרי שהם כבר הוספדו מכל עבר, ועוד באופן הכי דרמטי שיש בדקה האחרונה של משחק 7.

עכשיו נתחיל מההתחלה. הדומיננטיות של גולדן סטייט במשחק 1 הייתה דרך הצוות המסייע, כשסטף וקליי קלעו יחד 20 ב-8/27 מהשדה ו-4/13 לשלוש, אבל שון ליווינגסטון קלע 20 ב-8/10 מהשדה, איגודלה ולנארדו ברבוסה הצטרפו אליו בספרות כפולות לספסל שקלע 45 לעומת 10 בלבד של הספסל של קליבלנד, והווריורס השיגו ניצחון 104- 89 נוח.

סטף קרי שיפר את האחוזים שלו במשחק 2 ל-7/11 מהשדה, אבל הפעם סבל מבעיית עבירות שהגבילה את הדקות שלו, אבל דריימונד גרין היה זה שהוביל את הווריורס עם 28 נקודות, הווריורס קלעו 15 שלשות ב-45.5% לעומת 5 שלשות של קליבלנד ב-21.7%, ואפילו העובדה שגולדן סטייט איבדו 20 כדורים לא מנעה מהם לנצח 110- 77 ולעלות ל-2- 0 בסדרה.

הרבע הראשון של משחק 3 היה הסנונית הראשונה המבשרת על העתיד. הקאבס פתחו בסערה ועלו ליתרון 9- 0, 19- 4 ו-30- 10. קליי תומפסון הוביל מעין קאמבק שצמצם ל-8 במחצית, אבל לברון קלע 21 במחצית השנייה ב-9/12 מהשדה, קליבלנד תפרו שלשות (48%), שלטו בריבאונד (52- 32) ואיבדו פחות (18- 13) ועם ניצחון 120- 90 הם "החזירו" לגולדן סטייט על התבוסה במשחק 2.

משחק 4 סומן מראש כמשחק מפתח בסדרה הזאת, כשיתרון 3- 1 בגמר אז היה בלתי מחיק, ואילו שוויון 2 מעביר את כל הלחץ חזרה לאלופה המכהנת. הפעם היה משחק צמוד, כשבסיום הרבע השלישי הווריורס הובילו 79- 77, אבל סטף קלע 13 מתוך ה-38 שלו ברבע האחרון והוביל בריחה של גולדן סטייט, בזמן שלברון קלע 11 ברבע שלא הספיקו וקיירי, שקלע 34 במשחק, עמד על 3/10 ברבע האחרון. הווריורס השיגו ניצחון 108- 97 ויתרון 3- 1 בסדרה, ואף מילה על הטכנית של לברון ודריימונד, שהרחיקה את גרין ממשחק 5.

ללא גרין, הווריורס פתחו טוב את משחק 5, ורבע שני שבו קליי קלע 18 נקודות (בסך הכל 26 במחצית) אפשר להם להגיע בהפסקה לשוויון 61. קצת פחות מ-2 דקות בתוך המחצית השנייה, חדירה של ג'יי אר סמית הסתיימה בפציעה של בוגוט, ומאז קליבלנד חגגו, לברון וקיירי קלעו 41 כל אחד, ורבע אחרון מזעזע התקפית או מעולה הגנתית, תלוי איך מסתכלים על זה, של 19- 13 לזכות קליבלנד הספיק להם לניצחון 112- 97 ומה שהתברר בדיעבד כתחילת הקאמבק.

הרבע הראשון של משחק 6 הזכיר מאוד את זה של משחק 3, כשהווריורס קלעו 11 נקודות ב-5/22 מהשדה ברבע, בזמן שהקאבס עלו ליתרון 31- 11 בסיומו. כמו במשחק 3, הווריורס צמצמו ברבע השני כש-15 נקודות של סטף הורידו ל-8, אבל ריצה של קליבלנד קבעה יתרון 16 במחצית. ברבע השלישי היה זה תורו של קליי לקלוע 15, וההפרש ירד ל-9 בסוף הרבע ו-7 בהמשך, אבל אז סטף יצא בעבירות וקליבלנד הרוויחו מומנטום בדרך לניצחון 115- 101 כשלברון קולע 17 ברבע האחרון ו-41 משחק שני ברציפות.

משחק 7 לא סיפק כדורסל התקפי גדול, אלא אם מדובר על דריימונד גרין שקלע 32 ב-11/15 מהשדה ו-6/8 לשלוש, יחד עם 15 ריבאונדים ו-9 אסיסטים על 2 איבודים, אבל הוא כן היה מאוד צמוד והגנתי, ובסיום הרבע השלישי קיבלנו יתרון 76- 75 של גולדן סטייט. 4:39 לסיום, קליי קבע שוויון 89, והתוצאה הזאת החזיקה כמעט 4 דקות עד לשלשה המפורסמת של קיירי, כשכל קבוצה החטיאה 6 פעמים רצוף בזמן הזה, כולל חסימה של לברון על איגודלה וחסימה של איגודלה על לברון. השלשה של קיירי הייתה סל השדה האחרון, כשסטף החטיא בצד השני, ולברון קלע 1/2 מהקו וקבע 93- 89 בסיום ואליפות לקליבלנד.

המיתוס של גולדן סטייט הלך והתעצם לאורך עונת 2016, ובמיוחד אחרי הקאמבק שלהם מפיגור 3- 1 נגד אוקלהומה ואחרי שהם עלו ליתרון 3- 1 בסדרה הזאת. בדיעבד אפשר למצוא המון סדקים בריצת הפלייאוף הזאת של הווריורס, וכנראה שאירועי משחק 4 ו-5 היו קצת יותר מדי גם עבורם, ובכל זאת מדובר בהישג יחיד של קליבלנד, שהם עדיין היחידים שחזרו מ-3- 1 בגמר, כשלברון נתן 2 משחקי 41 נקודות בדרך לשם, קיירי קלע 41 במשחק 5 ואת שלשת האליפות והווריורס הלכו להחתים את קווין דוראנט בקיץ.

בקיצור, יש לנו סדרה של כמה שחקנים שנתנו משחקים נהדרים, כשבראש עומד לברון, אבל גם קיירי, ואפילו סטף, קליי ודריימונד בשלבים המוקדמים של הסדרה, יש לנו סדרה של 7 משחקים דרמטיים נגד סדרה שלא הייתה בה שום דרמה, ביניהם אחד ממשחקי 7 הזכורים והאייקוניים ביותר אי פעם, ויש לנו פרק משמעותי ביריבות שהניבה לנו 4 גמרים רצופים. לכן, הבחירה ב-2016 היא מתבקשת כאן.

סאן-אנטוניו – מיאמי 2014 / עמיחי קטן

הרבה דרמה לא הייתה בסדרה הזאת, אבל בכל תחום אחר מדובר בסדרה שתעשה ליריבות שלה את מה שהספרס עשו להיט בגמר הזה. אז, כאמור, דרמה לא הייתה, אבל הייתה כאן אולי תצוגת שלמות של כדורסל טוב ויפה מצד הספרס, לא מעט רגעים אייקוניים מהסדרה הזאת והמון השלכות על העתיד של הליגה, חלקן באו לידי ביטוי מיד וחלקן בשנים הבאות.

הגמר של 2013 היה אמנם צמוד יותר, אבל התוצאות שלו היו אלה שהפכו את הגמר הזה למשמעותי יותר ואייקוני יותר, כמעין נקמה מתוקה של הספרס על אותו הפסד דרמטי בגמר דאשתקד. הפעם, יחסי הכוחות מראש נטו יותר לטובת הספרס מאשר בפעם שעברה, אבל כמו ב-2011-2, חוסר הביתיות לפרקים לא מנע מההיט לזכות שוב באליפות המזרח ולהגיע לגמר כקבוצה שיש לה את הכוכבים המשמעותיים יותר, לפחות על הנייר.

הספרס פתחו טוב יותר את משחק 1, אבל מיאמי לקחו את ההובלה ברבע השלישי והובילו 78- 74 בסיומו. הרבע האחרון עמד בסימן המזגן שהתקלקל והחום שהגיע ל-32 מעלות באולם, מה שגרם להתכווציות שרירים של לברון שנאלץ לנוח יותר מהמתוכנן, בזמן שהספרס דווקא התחממו היטב וקלעו שיא גמר של 14/16 מהשדה (87.5%) ברבע האחרון, כולל 6/6 לשלוש, ובסך הכל ניצחו את הרבע 36- 17 בדרך לניצחון 110- 95.

הספרס פתחו את משחק 2 באותו כושר והובילו כבר ב-11, אבל לברון התאושש מרבע ראשון של 1/4 מהשדה ו-3 איבודים ועם 35 נקודות הוביל קאמבק של ההיט בדרך למשחק צמוד. שלשה של כריס בוש העלתה את מיאמי ליתרון 2, 1:18 לסיום, ואחר כך לברון שם 1/2 מהקו וליי-אפ של וויד הכריע את המשחק. ג'ינובלי רק קלע שלשה בסיום שקבעה תוצאת סיום של 98- 96, מה שלא מנע שוויון 1 בסדרה.

הזכרנו כבר את הרבע שבו הספרס קלעו ב-14/16 מהשדה, אז הפעם הבאזר הציל את ההיט משיא חדש, כי הספרס סגרו את הרבע הראשון עם 13/15 ויתרון 41- 25, כולל 16 נקודות של קוואי, אבל באמצע הרבע השני הם היו עם 19/21 מהשדה ויתרון 55- 30. כמה שלשות של רשארד לואיס הובילו קאמבק של מיאמי שכבר צמצמו ל-7 ברבע השלישי, אך שלשה של מרקו בלינלי יצרה מומנטום ובריחה מחדש של הספרס, בדרך לניצחון 111- 92.

במשחק 4, הספרס לא התפוצצו התקפית, ולא הגיעו ל-30 נקודות באף אחד מהרבעים, אבל הם גם קלעו ביותר מ-50% מהשדה בכל אחד מהרבעים, ובסך הכל קלעו 40/70 מהשדה (57.1%), בזמן שבהגנה הם הגבילו את מיאמי ל-36 נקודות במחצית ו-57 אחרי 3 רבעים. ג'יימס ג'ונס נכנס בגארבג' טיים וקלע 11 נקודות, וכך הביא את מיאמי ל-86 נקודות והציל קצת את כבודם, יחד עם הג'יימס האחר שקלע 28, בזמן שקוואי הוביל את הספרס עם 20 נקודות, 14 ריבאונדים ו-3 חטיפות וחסימות.

לברון קלע 17 נקודות כבר ברבע הראשון של משחק 5, בזמן שהספרס איזנו את אחוזי הקליעה שלהם ונתקעו על 6/21 מהשדה, ומיאמי הובילו 22- 6 בפתיחה. הספרס צמצמו קצת, עד לפיגור 7 באמצע הרבע השני, ממנו הם יצאו עם ריצת 14- 0 שהפכה לריצת 37- 9 ופיגור 7 הפך ליתרון 21. משם מיאמי כבר לא הצליחו לחזור, והספרס השלימו ניצחון 104- 87 וניצחון 4- 1 בסדרה.

הרבה דרמה לא הייתה בסדרה הזאת, אלא בדיוק ההפך, כשמדובר בסדרה שבה נרשם ההפרש המצטבר הגדול ביותר אי פעם, למרות שאת משחק 2 הצליחו מיאמי לקחת. מה שכן קיבלנו כאן הם רבעים ומשחקים שלמים של כדורסל קבוצתי מהרמה הגבוהה ביותר, קבוצה אחת גדולה שהביסה שחקן גדול שדווקא תרם את חלקו לקבוצה שלו ובעיקר סדרה שהמרכז שלה הוא הכדורסל ולא ההרחקות, פציעות והמותחן הפסיכולוגי של הסדרה מנגד. לכן, אני ממליץ לבחור בסדרה של 2014.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

    1. IDO

      22 יונ 2023 10:12:33

      כח ועוצמה תמיד יינצחו יופי ודיוק.
      פריים לברון מנצח לבדו קבוצה של 73:9 . כל משחק מלחמה דם יזע ועוצמה.
      קצת עזר שבוגי עזב, מאד עזר השלשה של קיירי. זה היה מדהים! הסדרה הכי טובה בעשר השנים האחרונות.
      2014 כנראה ראיתי את הקבוצה הכי טובה שראיתי בעניינים שלי. אם אני אצטרך לבחור את הקבוצה הטובה של כל הזמנים זה זאתי.

    2. יעקב אבוחצירא

      22 יונ 2023 12:16:02

      מאנו בסדרה של מיאמי נגד סן אנטוניו ההיתי בכיתה א (אם אני זוכר כך שאני לא כל כך ההיתי מחובר ומעודכן לNBA עדין כיתה א) אבל הסדרה הראשונה שבאמת צפיתי בה היא הסדרה בין קליבלנד לגילדן סטיט וזה הסדרה הטובה ביותר שראיתי, וגם היה בא קאמבק מטורף, משחק 7 צמוד עד לשניה האחרונה, כך שאני הולך עם הסדרה של קליבלנד נגד גולדן סטייט, וגם הסדרה של סן אנטוניו נגד מיאמי הסתיימה ב4-1 לא צמוד.

    3. ברבור שחור

      22 יונ 2023 18:30:35

      לאאא….זה בלתי אפשרי לבחור
      אני מסיר את הכובע בפני קיירי ולברון…
      אבל איך אפשר להצביע נגד הסדרה ששברה את המיתוס של לברון ג'יימס והביג 3 של מיאמי
      לא מצביע !

  2. איצקו

    22 יונ 2023 09:23:54

    בחירה קשה מאוד
    תכלס זה שתי סדרות שהן באמת חייבות להיות בטופ של הטופ
    אפשר להסתכל על זה מכמה צדדים
    ההפרש המצטבר בסדרה של 2016 הוא 4 נקודות אפילו שכל ששת המשחקים הראשונים היו יחסית blowout בניגוד לסדרה של 2014 בה ההפרש הוא הגדול ביותר אבל שם היה את הכדורסל היפה ביותר שראיתי בחיי
    בתור אחד שמאוד מאוד רוצה בהצלחת לברון אני זוכר את עצמי מוחא כפיים לספרס ופשוט נהנה מהם ברמה שממש לא ביאס אותי הנצחון של הספרס
    אבל עדיין החוויה שהייתה לי בסדרה של 2016 הייתה מטורפת
    אחרי התלבטות בחרתי ב2016 כי הסיפור שם הרבה יותר גדול מהסיפור של 2014

  3. asaf

    22 יונ 2023 09:25:38

    תודה עמיחי. מצד אחד גמר עם קאמבק אדיר וגאולה אישית ללברון שחזר לקליבלנד והביא אליפות. מצד שני גמר עם קאמבק ונקמה מרשימה על מה שהיה שנה קודם (מעניין איך היינו מסתכלים על דאנקן עם 6 מתוך 6 בגמרים במקום "רק" 5 מתוך 6) וקבוצת כדורסל מהמושלמות שראיתי מבחינת משחק קבוצתי שכל כך שקפה את רוח המאמן שלה ושלושת הסופרסטארים שסביבם הקבוצה הייתה בנויה.
    הרבה פחות דרמטי מבחינת צמידות הסדרה אבל לא מסוגל ללכת נגד פופ,דאנקן, מאנו ופארקר ואוהב מאוד משחק קבוצתי כמו שהספרס ההיא הפגינה. בקיצור קול אחד למאנו

  4. הציפור הנדירה

    22 יונ 2023 11:09:10

    שתי טעויות:
    1. המשחק הגדול ביותר של דריימונד היה במשחק השביעי ולא בתחילת הסדרה.
    2. ייתכן מאוד שהסדרה השנייה כן הושפעה מפציעות, מהתכווצות בשרירים של לברון בגלל המזגן המקולקל. במצב בריא כשהוא על המגרש מיאמי יכולים היו לנצח ואז הסדרה הלא הייתה חד צדדית לטובת הספרס ואולי לא לטובת הספרס כלל למרות היכולת הקבוצתית הנפלאה.

  5. הציפור הנדירה

    22 יונ 2023 11:28:17

    ההיסטוריה של 2016 גדולה מהקבוצתיות של הספרס ב-2014.
    גם חזרה מפיגור 3-1 בגמר, אף שהוא הושפע מהטכנית שקיבל דריימונד בגלל פרובוקציה של לברון אך דריימונד לא היה חייב להגיב כך והרחקתו הייתה מוצדקת לחלוטין,
    וגם לברון הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים, היחיד לעשות זאת עד היום עם נתונים מרשימים משמעותית משל יוקיץ' בגמר האחרון.
    https://www.basketball-reference.com/playoffs/2016-nba-finals-cavaliers-vs-warriors.html

  6. הציפור הנדירה

    22 יונ 2023 11:50:05

    ייתכן שיהיו בגמר שתי סדרות שלברון מעורב בהם כשבחצי הגמר השני סדרה שבה לברון הפסיד
    אני בוחר באליפות השנייה של בירד מתוך השלוש ובאליפות השלישית של לברון מתוך הארבע, סדרה שבה כוח הכוכבים בה וההשפעה על הליגה גדולים יותר נגד סדרה של חזרה היסטורית מפיגור 3-1 בגמר והופעה היסטורית של לברון שהוביל את שחקני שתי הקבוצות בגמר בחמשת הנתונים העיקריים עם 29.7 נק' ב-52.7% משתיים ו-37.1% מהשלוש, 11.3 כ"ח, 8.86 אס', 2.6 חט', 2.3 חס' ו-4.43 אי' ב-41.7 דק' למשחק.

  8. MacLeod 1

    22 יונ 2023 15:52:05

    אין ממש תחרות פה, הסדרה של 16' אחת הגדולות אי פעם.
    ס"א 14' אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה ובטח האלופה הטובה במילניום אבל לא היה שום דבר מעניין בסדרה שהתנהלה במעמד צד אחד.
    זה רעיון לשעשוע אחרי שהפרויקט הזה יסתיים, דירוג אלופות המילניום. די ברור מי הכי טובה- ס"א 14' ומי הכי חלשה- ג"ס 22', אבל אפשר לירוק שיניים ודם על כל שאר המקומות 😀

    2. הציפור הנדירה

      23 יונ 2023 10:39:36

      בפועל היה הייתה במעמד צד אחד, אך ללא הבעיה של המזגן והתכווצות השרירים של לברון במשחק הראשון מיאמי הייתה יכולה לנצח ולהגיע אחר שני משחקים ליתרון 0-2 ואז הסדרה הייתה שונה לחלוטין. עדיין הספרס היו יכולים לזכות אך במצב כזה הסדרה הייתה צמודה יותר.

  10. ברבור שחור

    22 יונ 2023 18:33:06

    השירה בתנועה של הספרס ב 2014 הייתה יפה יותר משל הווריורס ב 2015 ו 2016
    מזכיר שהווריורס עברו את הספרס רק בזכות the zaza drill
    קשה…

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט