מיאמי היט – בוסטון סלטיקס (2- 0 למיאמי טרם המשחק):

קווין לאב פתח עם 5 נקודות מהירות, אבל 8 נקודות של בראון ו-4 אסיסטים של סמארט העניקו לבוסטון יתרון 16- 14 בזמן שלאב נפצע ולא חזר למשחק. כאן החלו החילופים ומיאמי ניצלו את זה לריצת 7- 0 ואחריה ריצת 9- 0, בהנהגת קיילב מרטין שקלע 8 נקודות ברבע, כשבין לבין בוסטון קלעו 4 נקודות. סל נוסף של רוברט וויליאמס סגר את הרבע כשמיאמי ביתרון 30- 22.

דאנקן רובינסון פתח את הרבע השני עם שני ליי-אפים והמשיך לרבע מרשים מבחינתו של 10 נקודות ו-3 אסיסטים. בוסטון עמדו בקצב ב-4 הדקות הראשונות של הרבע, אך אז רובינסון מצא את אדבאיו לאלי-הופ ואת מרטין לשלשה והיתרון הפך לדו-ספרתי. באטלר הצטרף לחוגגים ושלשה של רובינסון קבעה כבר יתרון 22, אבל אז בוסטון עברו לשמירות כפולות על באטלר והצליחו לצמצם קצת, בדרך ל-61- 46 למיאמי במחצית.

הרבע השלישי היה רבע ההחטאות של בוסטון מחוץ לקשת, כשהאורחים עמדו על 1/13 מהטווח הזה ברבע (ברכות לדריק וויט על הקליעה). בצד השני, מיאמי הצליחו להגיע לצבע ולקלוע שוב ושוב, כשההפרש חצה מהר מאוד את קו ה-20 ואף הגיע לשיא של 33. הרבע השלישי נגמר ב-30 הפרש, וברבע האחרון כבר לא ראינו את הכוכבים, כשחבל רק שהאסלם לא נכנס, למרות שהקהל ביקש את זה במפורש.

גייב וינסנט הוביל את מיאמי עם שיא קריירה בפלייאוף של 29 נקודות, דאנקן רובינסון קלע שיא עונתי של 22 (כולל את העונה הסדירה), קיילב מרטין קלע 18, באטלר הסתפק ב-16, 8 ו-6, אדבאיו קלע 13 וסטרוס קלע 10. כקבוצה, מיאמי עמדו על 19/35 לשלוש (54.3%).

אצל בוסטון, טייטום ניגר 14 ו-10 ב-6/18 מהשדה, בראון גירזן 12 ב-6/17 מהשדה, גרנט וויליאמס קלע 12 ומאנשי הרבע האחרון בלבד, פריצ'רד קלע 12 עם 5 אסיסטים וקורנט קלע 11.

ניתוח בכמה נקודות על המשחק:

1. הנעת כדור קבוצתית – שתי הקבוצות סיימו עם 25 אסיסטים, אבל אצל בוסטון סמארט עם 8 ופריצ'רד עם 5 היו היחידים שחילקו יותר מ-2 כאלה, לעומת באטלר (6), מרטין (4), לאורי (4), רובינסון (4) וגייב וינסנט (3). הנתון הזה נכון גם לגבי משחק 1 (4 שחקנים של מיאמי לעומת 2 של בוסטון), כשבמשחק 2 זה היה שוויון 3 בתחום הספציפי הזה, אבל משחק 2 גם היה היחיד שבו בוסטון חילקו יותר אסיסטים.

2. המרווח הלאומי – מיאמי עומדים על 47.8% יוצאי דופן לשלוש בסדרה הזאת לעומת 29.2% של בוסטון, אבל הקליעה של מיאמי מתעצמת בדקות של דאנקן רובינסון, בהן ההיט קולעים ב-52.8% מבחוץ (הכי גבוה מבין שחקני הרוטציה הקבועים של מיאמי), לעומת 44.6% בדקות בלעדיו (הכי נמוך במיאמי). מדובר בקלעי מצוין שקלע ב-73.7% מחוץ לקשת נגד מילווקי ועומד על 53.3% בסדרה הזאת, אבל צריך להוסיף לזה גם את הריווח שהוא נותן לאחרים ואפילו יכולת מסירה מפתיעה (השווה שיא קריירה למשחק פלייאוף של 4 אסיסטים).

3. מפתח 39% – בוסטון עומדים בפלייאוף הזה על מאזן 7- 1 כשהם קלעו ב-39% ומעלה מחוץ לקשת, לעומת מאזן 1- 7 כשהם היו מתחת ל-39%. בעונה הסדירה זה היה 34- 3 עם 39%+ (33- 1 אם הרף הוא 39.5%) לעומת 23- 22 עם פחות מזה. גם בפלייאוף שעבר הם היו קשים מאוד להכנעה בימים של קליעה טובה מבחוץ (5- 1 במשחקי 40% ומעלה), אבל אז הם מצאו את הדרך לנצח מספיק פעמים גם בימי קליעה רעים. בפלייאוף הנוכחי זה קרה רק במשחק 3 נגד פילדלפיה.

4. אנקדוטה על קודי זלר – קודי זלר הוא המחליף הקבוע של באם אדבאיו בפלייאוף הזה, והפעם, בחסות ההפרש הגבוה, הוא זכה לשיא פלייאוף עונתי של 17.5 דקות, בהן הוא השווה את שיא הקריירה שלו לחסימות במשחק פלייאוף עם 2. מעניין לציין שכל הופעות הפלייאוף בקריירה של קודי זלר עירבו את מיאמי, מכיוון שהפעמים הקודמות היו במדי שארלוט ב-2014 ו-2016, ובשני המקרים ההורנטס הפסידו להיט בסיבוב הראשון.