היריבות של בוסטון ומיאמי, גרסת העשור השלישי של המאה ה-21, היא מהיריבויות היותר מוזרות שראינו ב-NBA. מצד אחד, אף אחד לא ישייך אותם לאותה רשימה של דטרויט/שיקגו בעידן איזייאה תומאס, בוסטון/פילדלפיה בעידן לארי בירד או אפילו לברון נגד בוסטון בשנים בקליבלנד ובמיאמי. אולי זאת פשוט נקודת המבט שלי שהשתנתה, אבל היריבות הזאת לא מרגישה כיריבות שמגדירה קונפרנס.

מצד שני, זאת יריבות שמגדירה קונפרנס. זה גמר המזרח השלישי ב-4 שנים בין הקבוצות, אחרי זה בבועה (2:4 למיאמי במגרש נייטרלי) ובשנה שעברה (3:4 לבוסטון, ביתיות של מיאמי). אולי זה בגלל שהן נפגשו כמקום 3 נגד 5, מקום 1 נגד 3 והשנה כמקום השני נגד המקום השמיני, אבל זה מרגיש כאילו אין כאן את הדומיננטיות. אי אפשר להגיד שמיאמי ובוסטון שולטות במזרח, למרות שזאת ההופעה השלישית של כל אחת מהן במעמד מאז שג'ימי באטלר הגיע למיאמי (וקיירי אירווינג עזב את בוסטון). קיירי, דוראנט, הארדן, אמביד, פסקל סיאקם ודונובן מיטשל עם אפס הופעות משותפות במעמד בתקופה הזאת.

וכך הגענו גם לגמר האזורי של 2023. מיאמי הדהימה את מילווקי בסיבוב הראשון בסדרה בה הם קלעו באחוז מדהים מהשלוש והצליחה לעבור את הניקס בסדרה הגנתית (בה השלשות לא נכנסו, ועוד נחזור לזה). בוסטון לא שיחקה כדורסל יוצא דופן מול אטלנטה והסתבכה מול פילדלפיה עד שנקלעה לפיגור 3:2, אבל 51 נקודות של ג'ייסון טייטום במשחק השביעי והטעויות הטיפוסיות של הסיקסרס העלו אותה עד לכאן. עכשיו, גם אחרי פלייאוף לא זוהר ברובו, הסלטיקס עם יתרון ביתיות ופייבוריטים גדולים. ESPN נתנו להם 97% לנצח את הסדרה הזאת. אני חושב שזה קצת פחות קיצוני, אבל הם בהחלט הפייבוריטים.

הקבוצות, כאמור, נפגשו בשנה שעברה בפלייאוף בהרכבים כמעט זהים (טיילר הירו שיחק במיאמי, מלקולם ברוגדון לא שיחק בבוסטון. בעקבות כך שתי הקבוצות היום טובות יותר), והסלטיקס עלו אחרי משחק שבע צמוד במיוחד. השנה הן ב-2:2, כשכל קבוצה ניצחה פעם אחת בחוץ בעונה הסדירה. מה יקרה השנה? ננסה לענות.

איך בוסטון תנצח את מיאמי?

הסלטיקס, כנראה, טובים יותר בכדורסל. אם אנחנו צריכים לדרג את עשרת השחקנים הטובים ביותר בסדרה, אז כנראה הראשון מגיע ממיאמי (ג'ימי באטלר), אבל במקומות 2-9 יש יתרון מוחלט לשחקנים של הסלטיקס. ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, אל הורפורד, מרקוס סמארט, דריק וויט, רוברט וויליאמס ומלקולם ברוגדון יותר טובים מכל השחקנים של מיאמי שאינם באטלר ובאם אדביו, והעומק הזה מנצח משחקים בסופו של דבר. הנעת הכדור שלהם הייתה יחסית טובה, וגם מול פילדלפיה שסבלה מסיטואציה דומה – שני שחקנים טובים ולא הרבה מעבר – זה בסוף הכריע. מיאמי, יש לציין, קשוחה יותר מהסבנטי סיקסרס באופן משמעותי. קשה לדמיין את באטלר ואת אריק ספולסטרה מאבדים יתרון 2:3.

אבל היא גם קבוצת כדורסל פחות טובה. מול הבאקס מיאמי קלעה באחוז חריג מהשלוש (45%) לעומת העונה הרגילה והפלייאוף הקודם, ומול הניקס זה ירד ל-30.6%. דאנקן רובינסון וגייב וינסנט קלעו ב-23 מ-82 משותף, והם אמורים להיות הקלעים של מיאמי. בוסטון יודעת להתמודד עם שלשות של היריבה ו"מאפשרת" לה פחות שלשות מאשר הבאקס, אז הם יכולים לחיות עם זה.

היתרון הגדול של הסלטיקס בהגנה הוא בשמירה על ג'ימי באטלר. זה אולי מה שיכריע את הסדרה, אחרי שכבר היו לו משחקים של 42 ו-56 נקודות. מול הניקס הוא לא עבר את רף ה-30 פעם אחת, ואם זה יקרה כאן אז לסלטיקס יש סיכוי מצוין לנצח את הסדרה הזאת. כמעט כל שחקני הרוטציה של בוסטון יכולים לשמור את באטלר, ולא אופתע אם נראה את זה גם בסדרה הזאת.

אני מאמין שזה יתחיל מבראון וסמארט, אבל יכול להיות שגם טייטום והטיים לורד יקבלו דקות על באטלר (1 מ-9 מהשלוש בסדרה מול הניקס), וכך גם ברוגדון או ווייט. באטלר עם 39 דקות למשחק בפלייאוף וכבר הספיק להפצע ולפספס משחק אחד. העומס הפיזי עליו רק יגדל, וכשבוסטון יכולה להתיש אותו זהיהפוך את החיים שלה לקלים יותר. גם אם הם לא יצליחו לעצור אותו לגמרי, זה הבדל משמעותי. באם אדביו השחקן השני הכי משמעותי, אבל לא שחקן התקפה מהסוג שמנצח סדרה. חוסר הקליעה של ההיט יכול לאפשר לבוסטון לשחק עם שני גבוהים ולהשאיר אחד מהם עליו.

למרות זאת, הגנה היא לא כל הסיפור. הניקס עצרו את ההיט על 104.3 נקודות למשחק ו-49.3% אפקטיבי מהשדה, ועדיין הפסידו. ההגנה של מיאמי היא סיפור בפני עצמה, והיא הצליחה להוציא שחקנים כמו ג'רו הולידיי, קריס מידלטון וג'וליוס רנדל משיווי משקל. כאן נכנס גם הקילר אינסטינקט של ההיט, קבוצה קצת יותר חזקה מפילדלפיה ולא כזאת שתאבד יתרונות דו ספרתיים בקלות. זה מתחיל מג'ייסון טייטום, שיצטרך לתת סדרה יותר טובה ממה שנתן במשחקים 1-6 מול הסבנטי סיקסרס.

יכול להיות שנראה את זה מטייטום, למרות שלמיאמי יש כמה אפשרויות לא רעות עליו בהגנה. לא אופתע אם נראה את כיילב מרטין פותח בניסיון להוציא אותו משיווי משקל, אבל הוא יצטרך לנצל את הפיזיות שלו באופן יחסי. זה תקף גם בקשר לג'יילן בראון, כשג'ימי באטלר ישמור על אחד משניהם. היכולת להתיש אותו בשני צדדי המגרש חשובה מאוד, אבל לבוסטון יש יתרון שאין להיט בדמות שחקני המשנה.

יש כמה חורים או שחקני הגנה חלשים יותר בהגנה של מיאמי, ושמות כמו מלקולם ברוגדון או דריק ווייט יכולים לנצל את זה בשביל לקחת משחק או שניים. השחקנים של בוסטון טובים יותר מאלו של הבאקס (שאינם יאניס אנטטקומפו הפצוע) וכמעט כולם יכולים לקלוע, מה שיכול לסבך את מיאמי. ההיט הקבוצה הפחות מוכשרת כאן, באופן משמעותי. כשמוסיפים את הביתיות והניסיון של הסלטיקס זה אמור ללכת בקלות לצד שלהם.

איך מיאמי תנצח את בוסטון?

אם היינו הולכים על "זה אמור ללכת בקלות לצד שלהם" מיאמי הייתה עפה בסיבוב הראשון השנה, בסיבוב השני מול פילדלפיה ב-2022 ובסיבוב השני מול מילווקי ב-2020. הקבוצה הזאת שנה אחרי שנה מוציאה מעצמה מעל ומעבר לציפיות של האוהדים הסקפטיים (כמוני), והיא מגיעה לסדרה מול בוסטון שיש לה כנראה את השחקן הכי טוב בסדרה – באטלר – ואת המאמן הטוב יותר בהפרש משמעותי.

פלייאוף ה-NBA של 2023 העלה לא מעט שאלות על מעמד המאמן, כשראינו את מונטי וויליאמס, מייק בודנהולזר ואולי גם דוק ריברס הולכים הביתה אחרי שנים מוצלחות בעונה הסדירה. שני מאמנים בעונתם הראשונה הגיעו לגמר האזורי, ואחד מהם פוגש בסדרה הזאת את המאמן הטוב בליגה. ג'ו מאזולה לא הרשים אותי יותר מדי עד עכשיו, כשחוסר ריכוז שלו הוביל להפסד של בוסטון במשחק הרביעי מול הסיקסרס ולאחר שלקח לו 5 משחקים לעשות התאמה שנראית פשוטה על הנייר, מעבר לחמישייה עם שני גבוהים מול מלך הסלים בגובה 2.13 מ'. ספולסטרה מחזיק ביתרון גדול עליו, וזה יכול להספיק. בוסטון על הנייר הייתה אמורה לסיים ב-1:4 מול אטלנטה ומול פילדלפיה ודברים הסתבכו.

זה גם מה שיכול לקרות כאן. מיאמי יכולה לנצל את הפיזיות כדי לגרור את הסלטיקס למשחק שלה וקצת להוציא אותם משיווי משקל. הם מגיעים רעננים יותר לסדרה, מה שיכול להשפיע גם על המשחק הראשון הערב, והאינטנסיביות הזאת באה לטובתם. אם טיילר הירו איכשהו יחזור לספסל זה יעניק להיט עוד סקורר, אבל גם בלעדיו יש את באטלר (31.1 נקודות למשחק בפלייאוף) ואת באם עם 18.1 נקודות לערב.

באם, בעיניי, הוא המפתח. בשנה שעברה היו לו משחקים של 31 ו-25 נקודות נגד הסלטיקס, אבל גם כאלה של 9 ו-6. השנה הוא קלע מולם 28 ו-30 נקודות בשני המשחקים האחרונים בעונה הסדירה, שניהם אגב ניצחונות של מיאמי, ומצא את עצמו עם טריפל-דאבל במשחק החמישי ההוא מול הבאקס. אם הוא יהיה יותר אגרסיבי אז הסדרה תראה אחרת, גם אם הורפורד והטיים לורד ישקיעו את רוב האנרגיה שלהם בו ולא בקווין לאב (6 נקודות ב-31% מהשדה מול הניקס) או הגבוה השני.

כאן גם נכנס באטלר, שנתן משחקים מדהימים בסיטואציה זהה בשנה שעברה כמעט בלי אנרגיה. הוא סיים עם 8 ו-6 נקודות בחלק מהמשחקים מול הסלטיקס, אבל קלע 41 במשחק הראשון, 47 במשחק השישי ו-35 במשחק השביעי. יש לו עוד הילוך, וכשמשלבים את זה עם באם וספולסטרה זה יכול להיות שווה ניצחונות. גם אם זה לא מרגיש ככה על הנייר, יש כאן קבוצה שהעיפה 2 קבוצות בלי ביתיות וניצחה את שני המשחקים האחרונים שלה מול הסלטיקס.

ומה רלוונטי למשחק הראשון?

כל זה, בעצם. אני מאמין שהעייפות של הסלטיקס יכולה לשחק פה תפקיד, ואולי גם קצת אופוריה אחרי שחזרו מ-3:2 והביסו את הסיקסרס בצורה משפילה במשחק הקודם. נראה דקות ראשונות של בראון על באטלר, לדעתי גם נראה איך בוסטון מנסה להתמודד עם באם ואם שחקני המשנה של מיאמי יכולים לקלוע בצורה טובה מהשלוש. יותר מזה, אני חושב שהסיכוי של ההיט לנצח את המשחק הראשון יותר גבוהים מהסיכוי שלהם לנצח את הסדרה.

סך הכל אני חושב שתהיה סדרה צמודה ואגרסיבית, כמו בשנה שעברה, אבל בסוף האיכות תנצח. באטלר יתן כל מה שיש לו, אדביו יתן כמה משחקים גדולים ואולי גם קייל לאורי יתן משהו לא רע מהספסל, אבל זה לא מספיק. בוסטון ב-7, טייטום ה-MVP של הגמר האזורי. שנה שנייה ברצף.