פריוויו פלייאוף 2023: דנבר נאגאס (1) – לוס אנג'לס לייקרס (7) / NBA בדם

מדוע זאת הסדרה? סדרה עם 3 שחקני טופ 10+ שחקן טופ 20 זה ההסבר במשפט אחד. שני הסנטרים הטובים בליגה, שכל אחד מהם מושלם בצד אחר של המגרש, ועם כח העל שלהם ינסו לכופף האחד את השני. לא היה קרב סנטרים כאלו מוכשרים שנים רבות. מעבר לכך, השחקנים הכי חכמים בליגה נפגשים לקרב מוחות מרתק מאין כמותו. תוסיפו לזה את הווירטואוזיות של מארי והסיפור הלא נגמר של לברון ג'יימס בן ה38 שרודף אחרי טבעת חמישית וההיסטוריה כולה ותקבלו פוטנציאל לסדרה לפנתאון.

מאזן פנימי ביניהן העונה: 2-1 ללייקרס.

דנבר נאגטס:

מאזן: 53-29

חמישייה: ג'מאל מארי, קנטביוס קולדוול פופ, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון, ניקולה יוקיץ'.

מחליפים בולטים: ברוס בראון, ג'ף גרין, כריסטיאן בראון.

מה היה עד כה?

דנבר עברה בצורה משכנעת את מינסוטה ב5 משחקים די קלילים, וכולם ציפו שמול פיניקס היא תתקשה הרבה יותר.

אמנם הסדרה הגיעה ל 6 משחקים, אבל מתחילתה ועד סופה היה ברור מי הקבוצה הטובה והאיכותית יותר.

יוקיץ' מסיים סדרה מפלצתית עם 34.5 נק'(בכמעט 60% מהשדה), 10.3 אס' ו13.2 ריב' ומתעלל בכל סנטר שפיניקס זרקה עליו, ששאר השחקנים משלימים אותו נהדר.

צריך להזכיר שפיניקס סיימה את הסדרה חבולה פיזית (פול נעדר מאמצע הסדרה, אייטון במשחק האחרון),אבל בעיקר מנטלית. היא נראתה כמו אוסף שחקנים שקובצו יחדיו בטעות.

עד כה בפלייאוף היא המרשימה מכולן, אך היא לא עמדה עדיין מול יריבה איכותית ומחוברת.

לוס אנג'לס לייקרס:

מאזן: 39- 43

חמישייה: דיאנג'לו ראסל, אוסטין ריבס, לברון ג'יימס, ג'ארד ואנדרווליט, אנתוני דיוויס.

מחליפים בולטים: דניס שרודר, לוני ווקר, רוי האצ'ימורה.

מה היה עד כה?

הלייקרס עברו את ממפיס וגולדן סטייט ב6 משחקים קשוחים.

הסדרות היוו ממש שחזור האחת של השנייה. הלייקרס גונבים את המשחק הראשון בחוץ ומפסידים בשאר משחקי החוץ, אח"כ מנצחים די בקלות במשחקי הבית וסוגרים עניין (שבכל סדרה מתקשים במשחק בית אחד).

היריבות של הלייקרס לא היו מושלמות כלל, אבל הם היו קבוצות קשוחות ומחוברות שלא פשוט היה לעבור אותן ועוד בלי יתרון ביתיות, במיוחד גולדן סטייט האלופה היוצאת.

הלייקרס ממשחק למשחק נראים יותר ויותר מחוברים, ודרווין האם (המצויין), משתמש בקלפים שיש לו בחכמה לפי המצ'אפ הנדרש, שבכל פעם שחקן רוטציה אחר נוצץ, שבתווך לברון מנהיג ודיוויס בתצוגות הגנה כבירות שלא נראו שנים.

יוקיץ' + מארי VS לברון + דיוויס

אחרי עוד פוסטסיזן לא משכנע כלל של ג'ואל אמביד, ניתן לומר שזו הסדרה עם 2 הסנטרים הטובים בליגה בפער ניכר מהיתר. יוקיץ' הוא המאסטרו בהתקפת הנאגטס, דיוויס הוא המאסטרו בהגנת הלייקרס.

מי ישלוט במצ'אפ המרתק הזה? עוד לא נמצא הסנטר שיאט את יוקיץ'.

דיוויס מגן צבע שמזכיר את ביל ראסל האייקוני (סנטר לא גבוה במיוחד -2.08 , אתלטי ונייד מאוד, מוטת ידיים מפלצתית וכישרון הגנתי יוצא דופן), אבל לשמור על סנטרים עבי בשר זה פחות תחום ההתמחות שלו.

בגמר המערב בבועה דקות רבות דוויט הווארד שמר על יוקיץ' והקשה עליו לפרקים די ארוכים.

הווארד כבר איננו ויוקיץ' עכשיו בגרסת הMVP. קיימת סיטואציה שטריסטן תומפסון יצא מהנפתלין וישמור על יוקיץ' , אבל מידת כושרו לא ברורה וגם לדיוויס נעלמה הקליעה מרחוק, כך שקשה לדמיין שהם ישחקו יחדיו (שדיוויס משחק כ PF). במקרה הטוב תומפסון ישחק בזמן שדיוויס יקבל מנוחה.

למרות שדיוויס משנה אינספור זריקות בצבע וחוסם כל דבר (3.3 בלוק בממוצע), הוא לא נוטה להסתבך בבעיית עבירות (2.7 בלבד). נתון חשוב כי הגו'קר הוא מסיבי וחכם וינסה לסחוט ממנו עבירות ולהוציא אותו מהמשחק. דייויס ייצטרך להיות סופר זהיר איתו, ולא ליפול להטעיות שלו.

יוקיץ' על כל כישוריו הרבים בהתקפה, הוא מגן די חלש בצבע ומחוצה לו. אמנם דנבר מכסה עליו היטב בהגנה, אבל הם עוד לא נתקלו בשחקני צבע מסיביים ברמת שני כוכבי הלייקרס, שלברון יוכל להזמין פיקנ'רול עם דיוויס ולנצל את חוסר הניידות של יוקיץ' או לחילופין חדירות של לברון שהגו'קר יתקשה לעצור. לברון יודע לנצל נקודת תורפה אצל היריב ולהשתמש בה כנגדו בצורה עקבית. שגם דיוויס קל הרגליים יכול לעקוף את יוקיץ' בפוסט ולשעוט לעבר הסל.

ג'מאל מארי משלים נהדר את יוקיץ' נהדר עם 25.9 נק' ו6.5 אס' בפלייאוף והוא השחקן הרביעי בטיבו בסדרה.

אני אתן יתרון קטן ללייקרס.

MPJ + גורדון VS ראסל + ריבס

דנבר צריכה מפורטר ג'וניור הרבה יותר מ14.5 נק' למשחק, בטח שהוא לא תורם באס' והוא לא טוב הגנתית. ייתכן שלסדרה כזאת פיזית ישתמשו בו פחות, בטח אם הוא לא יהיה יותר יציב וטוב התקפית.

דילו כמוהו, לא יציב התקפית, אבל הגנתית "נסבל" יותר ומופיע לעיתים למאני טיים (3 שלשות רצופות מול ממפיס במשחק מס' 4, הסל האחרון במשחק מס' 1 מול גולדן סטייט). שני רגעים שבפירוש עזרו ללייקרס לצאת עם ניצחון בשני רגעים קריטיים בכל סדרה.

גורדון וריבס הם הדבק של קבוצותיהם, שניהם מס' 3 בדקות בקבוצה (שניהם עם בדיוק 35.1 דק' למשחק).

גורדון (שהוא מומחה הגנה על שחקני כנף), בסיבוב הקודם התיש מאוד את דוראנט ויקווה לעשות זאת מול לברון הלא צעיר בלשון המעטה (שלא פוגע מ3 בינתיים עם 26% עד כה) ועשוי לעיתים להמר ממנו בזריקות ל3.

ריבס מעבר לנקודות (15.4 למשחק), מוריד 4.8 ריב' ומחלק 4.3 אס' ומשחק עם הרבה לב ונשמה. בדומה לגורדון שניהם המניות הבטוחות מאחורי שני הכוכבים.

לא ניתן לקבוע הכרעה לצד מסויים.

רול פליירס:

מעבר לKCP שקולע היטב מבחוץ, שאר שחקני המשנה של דנבר לא פוגעים מ3. ברוס בראון עם 25%, ג'ף גרין עם 23% וכריסטיאן בראון הרוקי זורק חצי שלשה למשחק. הלייקרס ייתעלמו מהם במופגן וייתנו להם לנסות לנצח אותם בציפייה שיחטיאו.

אצל הלייקרס ואנדרווליט מקבל פחות ופחות דקות עקב תפוקתו ההתקפית הנמוכה (5.3 נ'ק ו25% מה3), אבל ייתכן שמול יוקיץ' ייצטרכו את תרומתו בעזרה לדייויס.

לוני ווקר חזר לרוטציה בסדרה מול הלוחמים ונראה טוב. בתוספת שרודר (שנהדר הגנתית ויקשה על מארי) והאצ'ימורה, יש ללייקרס 3 שחקנים שתורמים התקפית מהספסל לעומת אחד בודד של דנבר ( ברוס בראון).

כח האש של הספסל של הלייקרס נותן לה יתרון.

מדוע זאת הסדרה?

סדרה עם 3 שחקני טופ 10+ שחקן טופ 20 זה ההסבר במשפט אחד.

שני הסנטרים הטובים בליגה, שכל אחד מהם מושלם בצד אחר של המגרש, ועם כח העל שלהם ינסו לכופף האחד את השני. לא היה קרב סנטרים כאלו מוכשרים שנים רבות.

מעבר לכך, השחקנים הכי חכמים בליגה נפגשים לקרב מוחות מרתק מאין כמותו.

תוסיפו לזה את הווירטואוזיות של מארי והסיפור הלא נגמר של לברון ג'יימס בן ה38 שרודף אחרי טבעת חמישית וההיסטוריה כולה ותקבלו פוטנציאל לסדרה לפנתאון.

תחזית

מאזן הכוחות די שווה, ובתוספת ששני הקבוצות עוד לא הפסידו בבית, אלך על שמירת הביתיות של כל אחת מהן שלבסוף יוכרע במשחק 7 דרמטי.

פריוויו למשחק 1 / אהרן ברלין:

3:30 דנבר נאגטס – לוס אנג'לס לייקרס (0-0 בסדרה):

הביתית

המבחן הגדול הראשון של דנבר בפלייאוף הנוכחי הגיע כשההתקפה שלה, שדורגה ראשונה עד כה, תפגוש את ההגנה החזקה של הלייקרס. בניגוד ליריבה שלה הלילה, שפגשה שתי קבוצות חסרות מאוד בעמדת הסנטר, דנבר הייתה צריכה להיות ערנית מאוד באזור הצבע במפגשים מול טאונס וגובר בסיבוב הראשון ואייטון (כששיחק) בסיבוב השני. זה לא הפריע לה להוביל את הפלייאוף בריבאונד הכללי יחד עם שמירה טובה מאוד על הכדור בקצב משחק איטי ואחראי (יחס 2.2 אסיסטים לריבאונדים, מקום ראשון בפלייאוף).

הקצב הולך לשחק תפקיד חשוב מאוד בסדרה הקרובה כאשר הלייקרס, קבוצה מהירה כשלעצמה, פגשה עד כה שתי קבוצות טופ 10 בקצב משחק בעוד דנבר הצליחה להאט מאוד את מינסוטה המהירה ופגשה את פיניקס האיטית בסיבוב השני. למרות שהיא מעדיפה לארגן את ההתקפה שלה באופן אחראי יותר דנבר שנייה בפלייאוף האחרון בנקודות בהתקפות המעבר כך שהיכולת שלה לשנות פאזה ולהעביר את הכדור לצד השני של המגרש במינימום זמן (יוקיץ', אני מדבר אליך) יכולה מאוד להקשות על הלייקרס שלא ממש הצטיינו בהגנת התקפות מעבר מול הווריירס והגריזליס. האיום ההתקפי של יוקיץ', מארי ושאר החברים מגוון כל כך שהיכולת שלהם לעייף את לברון ודייויס עלולה להוות בעיה עבור היריבה מעיר המלאכים.

בצד ההגנתי המשימה של יוקיץ' (ושל העזרה במידת הצורך) תהיה בשמירה על קווי המסירה לכיוונו של דייויס וניסיון להוציא לו את הכדור מהידיים בתקווה שינסה למסור כאשר הוא עומד על 2.3 איבודים על 2.7 אסיסטים. כל עוד הוא לא ימצא מצבי זריקה נוחים ויאלץ להשאיר את הכדור בידיים של קלעי השלוש הלא יציבים של הלייקרס אפשר יהיה לומר שההגנה של הנאגטס עשתה את שלה. גורדון, KCP וברוס בראון יצטרכו למנוע מהלייקרס את משחק המסירות שלהם שמגיע מכמה כיוונים וינסו להכריח את לברון לקחת זריקות משלוש אותן הוא קולע באחוזים מזעזעים בפלייאוף הנוכחי. אם יצופפו את הצבע ויוציאו את שחקני הלייקרס אל מחוץ לקשת השלוש המאצ'אפ יהיה קל יותר עבור דנבר.

האורחת

ספסל, ספסל ועוד פעם ספסל. הייתרון היחסי המרכזי של הקבוצה מאל איי על יריבתה הלילה נמצא ביכולת של השחקנים המחליפים. 31.4-21.1 לטובת הלייקרס עד כה בכמות הנקודות למשחק שנותנים שחקני המשנה בפלייאוף הנוכחי בסדרה שאמורה להיות על טהרת אוסטין ריבס ולוני ווקר. כמעט בכל היבט התקפי הלייקרס נחותים מהקבוצה אותה הם הולכים לפגוש בשבועיים הקרובים ויחד עם קצת פחות מנוחה הבחורים שיעלו מהספסל צריכים לתת יותר מהרגיל כדי שהקבוצה תוכל לעמוד בקצב.

לאור ההנחה הסבירה שהיעלמויות חוזרות ונשנות של דייויס לא יהיו נסלחות בסדרה הנוכחית הוא יהיה חייב לקבל עזרה מהשחקנים שסביבו כדי למצוא זריקות נוחות עבורו מול ההגנה החסרה מאוד של יוקיץ'. תקיפה חוזרת ונשנית של הביגמן של הנאגטס בהגנה יחייב מתן עזרה של שאר השחקנים וריווח המשחק של הלייקרס. דייויס יהיה חייב לנסות להעניש ניסיונות של מייק מאלון לשלוח עליו שומרים נמוכים יותר כמו גרין בסדרה מול הווריירס ולתקוף את הסל בתדירות גבוהה יותר מזאת שבסדרה הקודמת. בהגנה הוא יפגוש סוף סוף מישהו בגודל שלו ויצטרך להראות לכולם שהיכולת העילאית שלו לקרוא זריקות לא מוגבלת רק לשחקנים נמוכים וחלשים ממנו. בסדרה מול הווריירס אחד ההבדלים המשמעותיים בין הניצחונות להפסדים נגעו ליכולת של דייויס לקרוא את הסיטואציה ולדעת מתי לעזור בשמירה מחוץ לצבע ומתי לחזור מהר ולהקשות על החדירה לסל.

יוקיץ', שלא צריך את הכדור יותר מדי ויודע לשחק רחוק מהסל יחייב את דייויס לקבל החלטות מהירות שיכולות להיות אחד המפתחות לסדרה הקרובה. מעבר לאסרטיביות של דייויס ולנקודות שלברון כנראה ישיג בכל מקרה נותרת שאלת השלשות כקריטית ביותר עבור הלייקרס. שלוש הקבוצות האחרות שהגיעו לגמרים האזוריים מאיישות את המקומות 1,3 ו 5 באחוזים לשלוש בפלייאוף הנוכחי. הלייקרס? במקום ה 11. בלי לפגוע מחוץ לקשת ההתקפה של הלייקרס הופכת מוגבלת מאוד והיא לא תוכל לעמוד בקצב של יצירת הנקודות היעילה של דנבר. המוסרים הנהדרים של הלייקרס יצטרכו למצוא את האצ'ימורה, ריבס ולוני ווקר מחוץ לקשת בעוד לברון, ראסל ושרודר צריכים להרגיע עם השלשות. לסיום, אפשר לומר שבסדרה הזאת, בניגוד לקודמת, לברון חייב להיות במוד פלייאוף 100%. בסדרה הזאת לא יהיה מיסמאצ' תמידי מתחת לסל והסתמכות על יום קליעה טוב של שחקן או שניים שעולים מהספסל. כדי להדביק את קצת הנקודות הרצחני הצפוי מיוקיץ' ומארי לברון יהיה חייב לספק ערבים של 25+ על בסיס קבוע. בלי הנקודות החשובות שלו אותן הוא עדיין משיג במה שנראה לפעמים כמו קלות בלתי נסבלת בגילו המופלג, אפשר יהיה להכריז מוקדם מהצפוי על הנקמה מגמר המערב בבועה.

ייעדרו: מארי בספק בדנבר, מו במבה בלייקרס.

עוצרים בווגאס: במידה ומארי ישחק מאמין שהביתית תשמור על הביתיות. דנבר ב-15