חזון סם הינקי
אשר חזה על פילדלפיה סבנטי-סיקסרס.
בשנת 67 להקמת הליגה, באה אליו הרוח
ותיתן בראשו את רעיון ה"תהליך".
"עוד ימים באים" נאום הינקי,
"ופילי תהיה עם השחקן המצטיין של העונה הסדירה
ותהי מועמדת לאליפות מדי עונה בעונה
עוד אבנך עיר אחוות האחים, וממך כוכבים יצאו.
קול בדראפט נשמע, נהי בכי תמרורים, אמביד מתבכיין לשופטים.
מאי 2013, רגע אחרי עוד עונה בינונית בה לא הצליחו להגיע לפלייאוף החליטו בהנהלה לשנות כיוון. למשרדים נכנס אדם עם חזון ותוכנית לעתיד הרחוק.
"אם מפסידים מקבלים בחירות גבוהות, אנחנו נעשה את זה במשך כמה עונות וכך ננצל את השיטה לטובתינו. בנוסף, נעביר את השחקנים הטובים שלנו תמורת בחירות דראפט עתידיות וכך נקבל את השחקנים הטובים ביותר שיש לדראפט להציע. הקבוצה תהיה מועמדת קבועה לאליפות, השחקנים יהיו מועמדים קבועים לחמישיות העונה וגם בקרב על התארים האישים (רוקי העונה, שחקן ההגנה של העונה וגם השחקן המצטיין של העונה). לאט לאט נצליח להחזיר את הזוהר לעיר אחוות האחים.
הנהלת הקבוצה אוהבת את הרעיון ונותנת לבחור, סם הינקי שמו, את המפתחות לקבוצה.
באותה עונה הקבוצה ניצחה 19 פעמים והפסידה 63. עברו בשורותיה 23 שחקנים והרבה בחירות. בתום העונה הינקי בוחר בבחירה השלישית בדראפט את ג'ואל אמביד. "סמכו על התהליך" היה הקמפיין של הסיקסרס באותם ימים, וכך נדבק לסנטר הצעיר הכינוי "התהליך".
כל שחקן שהראה התחלה של פוטנציאל והיה שווה משהו, הינקי מצא לו בית חדש, זה גם כולל את רוקי העונה בעונת 2014, מייקל קרטר-וילאמס, תמורת בחירות ושחקני משנה. טענות רבות הופנו כלפי הליגה על חוסר הספורטיביות, וכמובן האצבע המאשימה הופנתה כלפי פילדלפיה. אחרי עונה עם המאזן הגרוע בכל הזמנים הסיקסרס החליטו להיפרד מסם הינקי אך מינו מנג'ר אחר שימשיך את התהליך.
ההפסדים הרבים נתנו לקבוצה את מה שהיא רצתה, הם זכו בבחירות גבוהות ובחרו שלד שאמור היה להרים אותם קדימה. ג'ואל אמביד (בחירה 3), ג'ליל אוקופור (בחירה 3), בן סימונס (בחירה 1 בדראפט) וגם את מרקל פולץ (בחירה 1). אמביד וסימונס הפסידו את העונות הראשונות שלהם בגלל פציעות אך כבר מרגע שהם עלו לפרקט היה נראה שהינקי צדק בתהליך. כבר בעונה הראשונה של בן סימונס הקבוצה מגיעה לפלייאוף וסימונס נבחר לרוקי העונה. התהליך עולה על הפסים המיועדים. בעונה הבאה, אחרי שערוריית הציוצים של בריאן קולנג'לו, אלטון ברנד מתמנה לתפקיד המנג'ר ומשנה את המסלול, במקום להסתכל על העתיד הוא מסתכל על ההווה.
הוא מביא את ג'ימי באטלר ממינסוטה וטוביאס האריס מהקליפרס כדי להתמודד על אליפות בטווח המיידי. סל ניצחון של קאווי במשחק 7 של הסיבוב השני שבר את חלום האליפות. באטלר עזב, כעבור שנתיים הצלע השנייה בתהליך, בן סימונס, קורס פיזית ומנטלית ועובר בטרייד תמורת ג'יימס הארדן.
נשאר שריד אחד לתהליך – ג'ואל אמביד. לנער הזה התפללו האוהדים, והוא החזיר להם בגדול. בעונות האחרונות ג'ואל עובד קשה מכולם כדי ונלחם ראש בראש עם ניקולה יוקיץ' על תואר ה-MVP, כל העונה הוא מספק משחקים גדולים והופך לאימת הליגה. הוא זוכה במלך הסלים ומוביל קבוצה אל המקום השלישי במזרח ומציב אותה כקונטנדרית לאליפות. במשחק בין דנבר לפילדלפיה אמביד עוצר את יוקיץ תוך כדי שהוא קולע 47 נק' עם 18 רב' ועליונות אדירה על הסנטר הסרבי.
הפלייאוף זה כבר סיפור אחר. בפלייאוף אמביד מתקשה, בדר"כ הוא עובר את הסיבוב הראשון אך בסיבוב השני הוא לא מצליח לבוא לידי ביטוי, כל פעם מסיבה אחרת. לפעמים הוא טוען לפציעה (באמת או שלא, זה כבר תלוי ברופאים ובו. אנחנו רק צופים מהצד), לפעמים זה באמת פערי כוחות גדולים מדי. כשמוסיפים למשוואה את הכוכב השני ואת המאמן המצב קשה עוד יותר. ג'יימס הארדן קנה לעצמו תדמית של שחקן שנחנק במאני טיים, שלא לדבר על מאמן הקבוצה, דוק ריברס שהפסיד לא מעט סדרות שבהם היה ביתרון 2-3, ונחשב לאחד הלוזרים הגדולים בתור מאמן. כך קרה גם אתמול.
ברבע השלישי במצב שיוויון 55, הרגליים של השחקנים התחילו לרעוד, בוסטון רמסה אותם בדרך לריצת 33-5 (כחלק מריצת 25-61 מאמצע הרבע השני). אמביד שידר חולשה, הארדן נחנק בפעם המי יודע כמה, ודוק ריברס אובד העצות החזיק את הראש בתדהמה. בסוף המשחק אמביד מצא לו את האשמים "אני והארדן לא יכולים לשחק לבד, לכן משחקים חמישה על חמישה".
מאי 2023, 10 עונות אחרי שהתחיל את התהליך, סם הינקי יכול להיות גאה בעצמו. על הנייר התהליך הצליח – פילדלפיה עם השחקן המצטיין של העונה הסדירה, באמתחתה שני שחקנים שזכו ברוקי העונה, פילדלפיה מועמדת רצינית לאליפות. המטרה הושגה, אך הדרך הייתה חסרה, חסרו היסודות, חסר את המאמן הנכון וכנראה גם את האדם הנכון לתהליך.
תהליך הצליח, החולה מת.
נהדר צ'קו, כל מילה
יאללה אמביד לגולדן.
ניתן לו אליפות חחחחח
זה אפשרי בכלל אמביד לגולדן?
עבור סטף
מעולה שחר.
האם היה מקרה דומה לקבוצה שבחרה בשלוש עונות 3,1,1? הלייקרס באותן שנים בחרו 2-2-2, וגם אף אחד לא בקבוצה (ראסל חזר)..
פילי בחרו את פולץ אחרי טרייד-אפ עם בוסטון. ללייקרס היו בחירות מיקום גבוהות יותר בשנים האלו
נראה לי שראוי לציין שהתהליך התחיל עם שליחתו של ג'רו הולידיי לפליקנס
בפוסט המקורי שרציתי להעלות זה היה המשפט הראשון אחרי חתימת החוזה עם הינקי
חבל על העריכה.
על התהליך הזה נאמר קארמה איז א ביצ'
רציתם להפסיד ? בבקשה, תהנו…
אספו בחירות דראפט אבל השימוש בהן היה כושל מאוד (לקחו 4 סנטרים ב3 שנים : נרלנס נואל, אוקאפור,אמביד ורישון הולמס) והכי מוצלח שלהם : להחליף עם בוסטון את טייטום+בחירת סיבוב ראשון תמורת פולץ (אחרי שכבר בחרו כרכז במקום הראשון בדראפט הקודם את סימונס)
עוד "הצלחה" גדולה שלהם היתה לא להשאיר את ג'ימי באטלר.
גם הבחירה שלהם במאמנים היא לא מוצלחת. את ריברס היה צריך להעיף כבר אחרי טורונטו וההתנהות שלו (להאשים את השחקן שלו, שאמנם אשם חלקית אבל לא אומרים את זה בלייב TV)
בקיצור trust the process לא באימון ובחירת שחקנים חכמה ויעילה .
נכון
נהניתי לקרוא, גם כתוב יפה, וגם כי 4 שנות טנקינג התפוצצו להם בפרצוף.
תודה.
באמת שאלה מעניינת האם התהליך הצליח או נכשל.האם זה שפילי לא הצליחה לזכות באליפות זה כישלון של התהליך? כי מצד שני שהינקי לקח את הקבוצה היא הייתה למעשה מעין וושינגטון של ימינו קבוצה ללא כיוון שסתם מתחרבשת עם עצמה ועכשיו היא קבוצה של סיבוב שני בפליאוף שזה לא מדהים אבל הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני התהליך.גם אם נסתכל על התהליך עצמו אז מבחינת בחירות הדראפט התהליך גם בסופו של דבר הניב פירות בצורה של בחירות מספר 1-3-3 אילו בחירות שבהחלט יכולות לשנות פנים של מועדון,אבל שוב הבחירות למעט אמביד(שגם שם היה לו הרבה מזל בזכות הפציעה של אמביד)היו מזעזעות,נניח שבמקום הינקי היה שם פרסטי אז הבחירות היו הרבה יותר מוצלחות.
שורה תחתונה אין מה לעשות עד כמה שה"תהליך" היה מסריח ונראה פשוט רע בשורה התחתונה זאת אחת הדרכים היעילות ביותר להגיע שוב לצמרת
יש ספק שהתהליך לא נכשל?
קבוצה ש"על הנייר" קונטנדרית בכל שנה והדיבור סביבה הוא של קבוצה שצריכה ללכת עד הסוף, מודחת באופן שיטתי וסדרתי בחצי גמר המזרח בכל שנה. כל שנה הריטואל גם חוזר על עצמו – אמביד מתראיין לתקשורת ומאשים את שאר השחקנים בקבוצה, ואז מתרץ שהוא פצוע. אבל כרגיל הכל ממשיך גם לשנה הבאה לעוד עונה מבוזבזת.
לעשות טנקינג זה יפה אבל הפרוסס הוא שלב אחד קדימה מטנקינג, זה למחוק כל אלמנט של תחרותיות בקבוצה במחיר של נכסי דראפט – וככה אתה באמת מקבל קבוצה שהיא פשוט לא תחרותית, ושהשחקנים שלה לא יודעים באמת איך להתחרות.
מספיק לראות איך אוקלהומה סיטי עשתה טנקינג כמה שנים ונמצאת כיום במצב מדהים – יש לה סופרסטאר, כמה שחקנים עם פוטנציאל לככב בליגה וצוות משלימים שהם כולם צעירים וחבורה מגובשת, והם עוד דיברו חזק על פלייאוף השנה (גם אם בסוף לא הגיעו אליו, עדיין). זה כי הקבוצה עדיין חיפשה לשחק כדורסל ולא רק להתרכז בלהפסיד.
פילדלפיה עשתה את כל הטעויות האפשריות ותתקע בסיבוב שני בפלייאוף עוד שנים קדימה כל עוד היא לא תחליט לחשב מסלול מחדש (וזה כולל להעיף את המאמן, וחצי מהסגל הקיים).
השאלה מה עדיף,האם להיות קבוצה שהדיבור סביבה זה שהיא צריכה להגיע עד הסוף ובסוף מסיימת עונה בסיבוב השני בפליאוף או קבוצה כמו וושינגטון שמה שנקרא בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום?
ועוד משהו להזכירך גם טורנטו היו נחשבים קבוצת עונה סדירה מעולה ששובקת בפליאוף עד שבזכות טרייד אחד מוצלח ואמנם צירוף מקרים מדהים שבו השחקנים הכי טובים של היריבה נפצעו ויש לך אליפות(שלא נדבר על אותה פילי שרק קפיצות על החישוק מנעו ממנה העפלה לפחות לגמר המזרח.
לגבי הדוגמא של אוקולהומה אז לא יודע אם שמת לב המטרה הייתה בדיוק כמו של פילי להפסיד כמה שיותר ולקבל כמה שיותר בחירות דראפט למזלם הגיע אליהם שג"א ששינה את כל הקונספציה והפך אותם כבר עכשיו לקבוצה טובה
עומר אתה נותן את OKC בתור דוגמא אבל כרגע לא ברור מה ייצא מהם והם יצטרכו לפחות עוד כוכב אחד ליד SGA כדי להתקדם ואל תשכח שהם היו על הפנים בשנה שעברה
תודה.
אני מסכים מאוד שהתהליך בתור קונספט של החלשת הקבוצה לתקופה של מס' שנים הוכיח את עצמו והראיה הכי טובה היא כמות בחירות הדראפט הגבוהות שפילי קיבלו. זה נתן מענה לבעיה שהייתה באותן שנים במזרח שסגל לא חזק יכול היה להביא את הקבוצה למרכז הטבלה וכך לא איפשר לה לבנות את עצמה באמצעות בחירות גבוהות (בבחירה או כנכס).
הבעיה היא בביצוע של התהליך – התחושה מהצד בזמן אמת הייתה שאין איזה תוכנית אב של שחקנים שסימנו אותם ועקבו אחריהם מגיל צעיר, מעבר למה שעושה כל קבוצה. אם אני זוכר נכון, הם גם לא צברו נכסים מספיק טובים בטריידים שעשו, אלא רק נפטרו מהשחקנים. בנוסף לזה, הבחירות של פילי בתהליך התמקדו במציאת סנטר גבוה ורכז כאילו הליגה עדיין בשנות ה- 90.
האינדיקציה הכי טובה שהתהליך כקונספט היה נכון היא שפילי בקלות יכלו לסיים אותו עם אמביד, ג'יילן בראון וג'ייסון טאטום (וזה בלי להיגרר למחוזות דווין בוקר או שחקנים אחרים שנבחרו בעשירייה השנייה).
בדיוק. זאת ההוכחה שהתהליך הצליח.
בתאוריה הם שושלת של חמש אליפויות רצופות. בתכלס הם אם כל הלוזריות של כל הזמנים.
תודה צ'יקו.
התהליך הצליח – הוא לקח קבוצה כושלת ובנה תשתית להעמיד אותה על הרגליים ולקדם אותה לשלב הבא.
התהליך לא הבטיח אליפות, זה כבר משהו אחר.
הדרך לשם היתה מכוערת (רכבת שחקנים שחלקם לא הספיקו להכיר זה את זה וכבר נשלחו לתחנה הבאה) וגם נעשו טעויות רבות (הויתור על טייטום, חוסר המזל עם פולץ, סימונס וכ"ו).
אהבתי גם את הפתיח ברוח נביאי ישראל
השאלה בעיניי היא פחות אם הפרוסס הצליח או לא, זו סוגיה שמתבררת רק בסוף, אלא אם הוא בכלל היה ראוי. אליפות אולי הייתה מכשירה את התהליך, אבל הניחוח היה נשאר.
תודה רבה שחר
שחר, הפכת למקצוען של ממש. כל מילה!
אם אתה לוקח קבוצה עם מנטליות כושלת, ומעביר אותה תהליך שבסופו היא קבוצת פלייאוף, הצלחת. עצם זה שאנחנו מדברים עליהם זו הצלחה.
ניקח לדוגמה את ברוקלין, או הקליפרס, הם ניסו בדרכים אחרות, הצליחו יותר? פיתחו מנטאליות של ווינרים?
לעומת זאת, ס.א. זכו בטנקינג בטים דאנקן, ו 20 שנים טובות…
עם כל הכבוד לשמחה לאיד, עצם זה שיש להם את האם וי פי לעוד שנים, מעיד על ההצלחה.
מה רוצים מהינקי? אדם סילבר פיטר אותו אחרי שנה וחצי
הינקי לא קשור לסימונס,פולץ או באטלר
האשמים האמיתיים זה קולנג'לו,ברנד,ברט בראון ומעל כולם ג'וש האריס ואדם סילבר
כל כך מבאס אותי שלא נתנו להינקי להשאר כך שכל חסידיו יוכלו לראות מה הוא באמת שווה (לא יותר מהמחליפים שלו)
יכול להיות שאתה צודק , אף פעם לא נדע
קשה לי להאמין שהוא יכול להיות יותר גרוע מהמפגרים האחרים
מה שאני כן בטוח זה שהינקי היה נפטר מבן סימונס כשהערך שלו היה בשיא בדיוק כמו שעשה עם מייקל קרטר וויליאמס
פוסט מצוין וקולע, תודה רבה שחר.
.
מיי טו סנטס – הם פיספסו עם קוואי ולא ידעו לממש את הנכסים שצברו:
https://hoops.co.il/?p=166737
1. אופי, אופי, אופי.
זה לא משנה איזה יכולות יש לשחקן על הנייר, אם יש לו אופי חרא הן לעולם לא תשמשנה בצורה מועילה לקבוצה או למיטב יכולתו.
2. בחירת מאמנים. שני מאמנים כושלים בני כושלים אימנו כל התקופה הזו. ברט "ראש בטון" בראון, אבי "הקונספציה" על סימונס שסירב לרדת ממנה גם כשהיה כבר ברור לחלוטין שזה לא עובד.
3. ג'יאמים –> בחירות דראפט וניהולן. כמה טעויות קטסטרופליות עשו בפרונט אופיס. אנשי מקצוע חרא.
.
בפילי הדג מסריח מהראש, כל האירגון רקוב וזה יורד למטה בבחירת הג'יאם, המאמן, והשחקנים.
מסכים עם 1 אבל כמה כוכבי כדורסלן בני 20 שלא חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת אתה מכיר?
ודרך אגב אפרופו טנקינג והסרחה מכוונת, זה בדיוק מה שהספרס עשו העונה מהמקפצה ומשום מה הם דווקא מאותרגים
הייתי שמח לעוד מהטוב הזה על הנושא הזה
תודה רבה
השאלה הגדולה מכולם-
היש דרך חזרה?
התהליך התחיל עם הינקי והסתיים שהעזיבו אותו. לאחר מכן זה פשוט קבלת החלטות גרועה בלי איזו יד מכוונת (פולץ' וזהיר סמית' בדראפט, הויתור על באטלר).
מורי אמור לעשות את הסדר, כ-GM שיודע לבנות ולהתאים קבוצות, והוא בהחלט בונה יפה סביב אמביד.
כל עוד אמביד נשאר בריא הוא שחקן מצויין (ולכן גם קיבל MVP אחרי עונה נהדרת שלו), הבעיה שצריך להתחיל לחשוב על חלוקת עומסים עבורו כדי שישאר טרי לפלייאוף, ולמצוא את הסגל המתאים שיצליח לסחוב בלעדיו.
הארדן כרגע הוא אחלה, אבל אני לא בטוח שהוא מסוגל להיות מספר 2בקבוצה אלופה, ולא בטוח שהציוות שלו עם אמביד הוא האידיאלי לפילי.
בעיה נוספת היא ריברס. לפילי יש סגל טוב, וגם ספסל שאפשר להשתמש בו. ריברס לטעמי לא מוציא מהקבוצה הזו את מה שאפשר.
בס"ד
תודה רבה.
התהליך נכשל ברובו, לא לגמרי.
השאלה האם זה שווה את מחיר השנים הרעות,
ואת התדמית של המועדון.
הדוק עשה את שלו
הדוק צריך ללכת
הרעיון של הפרוסס היה מעניין, לאלו שאוהבים לדפוק את השיטה.
הבעיה, כמו שראינו, בחירות גבוהות בדראפט לא מבטיחות את הכוכבים הכי גבוהים…..
🙂
יש כתבות ברשת REDRAFT.על פי הכתבות כל שנה יש שחקנים חסרי ערך או שחקנים סופר בינוניים.בדראפט בוחרים ילדים בגיל 18,19,20 למעטים יש יכולת מוכחת(כמו לברון,דוראנט וכו)השאר זה פוטנציאל.על פי הכתבות מתוך עשרת הנבחרים הראשונים בקושי חצי שווים את הבחירה.
כלומר עצם הבחירה בוא נגיד מבחירה 3 ואילך זה הימור.
בחירה 1 או 2 כמעט כל שנה אחת הבחירות זה בחירה מבוזבזת.
במילווקי קבוצת צמרת אין בחירות לוטרי גם אם יש לא בשחקנים משמעותיים.
בליגה נעל 100 מליון דולר יש השקעה רק בשחקנים. כל קבוצה היא אימפריית עסקים. לבנות מערך כזה על סמך הזיות בלבד כמו של הינקי בפילי זה טפשי זה טעות עסקית גרועה, זה גם לא ספורטיבי.
המשיח הבא של מאמיני הדראפט דני איינג לא יגיע לכלום.(מזל לא נלקח בחשבון) השיטה לפרק קבוצה ולבנות מחדש דרך ילדים לא עבדה ולא תעבוד.