ההיט והלייקרס עולות ל1:3 בסיקור משחקי שני / דובי עופר

שני משחקים הלילה מעבר לים בNBA, ובהם משחקי 4 של חצאי הגמר האזוריים. במיאמי ההיט מתגברים על הניקס בעזרת ריכוז ואיכות, בצד השני של היבשת, בל.א., הלייקרס מזעיקים לעזרה גיבור אלמוני שיעמוד לצד לברון במערכה. וכשהשמש זורחת מעל הרי מואב זה 1:3 בשתי הסדרות.

מיאמי היט 109 – ניו יורק ניקס 101 (ההיט מובילים בסדרה 1:3)

אנחנו מצטרפים למשחק דקה בתוך הרבע הרביעי. ג'יילן ברונסון עולה לשלשה. מחטיא, ומיד מדדה הצידה על אותו קרסול שמאלי פצוע. הילוך חוזר, והנה קיילב מרטין עם אקסטרה צעד קטן, עושה פצ'וליה. פלייגרנט ראוי לגמרי. אבל בזמן שהשופטים דנים במהלך אנחנו זוכים להילוך חוזר נוסף, מהמשחק הראשון בסדרה, כשהפעם ברונסון על הפרקט אחרי נפילה, ואדבאיו עם הדריכה שמתחילה את סאגת הקרסול המסתורית של ברונסון. האם הדריכה של אדבאיו הייתה מכוונת? יש כאלה שמאמינים שלא, וגם שהעולם שטוח ועומד על ארבעה פילים שעומדים על צב, ואנשים בצד השני של הכדור מתהלכים הפוך.

אז הנה לכם, קיילב מרטין ובאם אדבאיו אחראים למצב הקרסול של ברונסון, ואם מישהו מנהל פנקס, מוזמן לרשום בו גועל נפש באותיות שאפשר לקרוא לאורה של הלבנה.

בבקשה לא להבין לא נכון. ההיט ניצחו במשחק, וינצחו בסדרה, כי הם הקבוצה העדיפה ברצף המשחקים מול הניקס. ובמשחק הנוכחי הפער בין הקבוצות הודגש, בעיניי אפילו יותר מהמשחק הקודם, המביש מבחינת האורחים מניו יורק.

ההיט היו מדויקים יותר, חכמים ומאומנים טוב יותר, קשוחים ותכליתיים, מול הניקס המבולבלים והרכים, שפעם אחרי פעם התקרבו בזכות פעולות אישיות מוצלחות, רק כדי לראות בצד השני שחקן היט עם שלשה מדויקת או ריבאונד התקפה שובר רוח. מנגד, על כל פעולה אישית מוצלחת הניקס הכשילו את עצמם, פעם עם חוסר ריכוז בהגנה שעלה בשחקן חופשי על הקשת או גופיה לבנה שמוצאת את עצמה חופשית ללקט כדור חוזר, פעם שני שחקני ניקס ששומטים יחד כדור החוצה כשסביבם אין שחקן מיאמי ברדיוס קילומטר, ופעם סתם חור בידיו הגדולות של מיצ'ל רובינסון שדרכו, פלא פלאים, עובר הכדור.

אז אחרי רבע ראשון צמוד אך בשליטה מקומית מסתמנת, ההיט לוחצים קלות על הדוושה ועולים ל-32-40, עם 8:22 למחצית, וממשיכים את המומנטום עד 48-56 בירידה להפסקה. הניקס שורדים בדקות אלה בזכות כמה התערבויות מלמעלה, ובשיא שלשה של ברונסון מצד ימין, בנפילה שמאלה, שנכנסת בעזרת החלקה על הקרש. רוברטו קרלוס עשה פעם משהו דומה בבעיטה מצד שמאל. מנגד, אדבאיו עם 16 נק' עד אז הוא לא הדמות הנרפית מהמשחקים הקודמים אלא זה שמיאמי כל כך רוצים לראות אוכל את הפרקט, בניידות, אגרסיביות וחוכמת משחק.

ברבע השלישי חתול ועכבר. הניקס מציגים ג'וליוס רנדל חד וממוקד הרבה יותר מהמשחק הקודם, שנכנס לסל, לוקח אחריות ומנהיגות, ומוציא לפועל היטב, עם שני איבודים בלבד במחצית השנייה אחרי ארבעה בראשונה, ברונסון במשחק מצוין ובארט שמופיע בהתקפה גם אם לא בהגנה. חמש דקות מתחילת הרבע בארט מצמק ל-65-67 ונותן תקווה לאורחים, אבל לאב עונה בשלשה, ובהמשך מתרחש מה שדובר בו קודם, כשהניקס מתקרבים, ו-ותיקי ההיט לאורי ולאב, יחד עם אדבאיו ובאטלר שנמצא שם תמיד, דואגים להשאיר את המארחים עם האף קדימה. באטלר מעלה ל-79-90, ברונסון מצמק, וההיט עולים לרבע האחרון ביתרון 9, 81-90.

וברבע האחרון, כדורים חוזרים בהתקפה של מיאמי. ההיט אמנם קלעו ברבע רק 15-3, אבל לקחו שישה כדורים חוזרים בהתקפה. הזדמנויות שניות, התקפות ארוכות ופוזשנים שמדכאים את רוחם של האורחים. יחד עם כמה שריקות שיכולות היו ללכת אחרת, והמשך חוסר הריכוז של האורחים, ההיט שומרים על היתרון ובסיום מנצחים 101-109, ועולים ליתרון 1:3. לניקס תהיה הזדמנות להגן על כבודם מחרתיים בניו יורק מול הקהל הביתי בMSG.

באטלר עם 27 נק', 10 אס', 6 ריב', 2 חט' ו-2 חס' היה המנהיג בצד של המנצחים, אבל אדבאיו עם 23 ו-10 ריב' לא פיגר בהרבה. סטרוס עם 16 השלים שלישייה מצויינת בחמישייה הפותחת, ומהספסל עלתה הגווארדיה הוותיקה בראשות קייל לאורי הנהדר בסדרה, עם 15 נק', 5 ריב' ו-4 אס', ואיכשהו 2 הכדורים החוזרים שלו בהתקפה ושתי השלשות נראו כמו הרבה יותר, כמו גם שמונה הנק', 5 הריב' ו-2 האס' של קווין לאב, עוד וטראן שמתעלה בסדרה בשני צידי המגרש. ההיט הובילו 8-13 בכדורים חוזרים בהתקפה ו-13-20 בנק' מהם. וזה, אומר פרוסט, מה שעשה את כל ההבדל.

בצד השני ברונסון על קרסול ורבע קולע 32, מוסר 11 וקוטף 4, בארט צובר 24 נק' ורנדל 20 עם 9 ריב', אבל מאבד שש פעמים מול שלושה אסיסטים. הארט מאכזב עם 4 נק', 2 ריב' והגנה פחות אפקטיבית מהרגיל. 8 נק' ו-10 ריב' קיבלו הניקס מרובינסון והרטנשטיין בעמדת הסנטר, והרבה חוסר ריכוז שהיה סיבה מרכזית להפסד. הניקס שיחקו ללא קוויקלי הפצוע בקרסול (…), וללא וויליס ריד שנפטר ופטריק יואינג שפרש.

לוס אנג'לס לייקרס 104 – גולדן סטייט ווריירס 101 (הלייקרס מובילים בסדרה 1:3)

משחק אדיר בקריפטו.קום בל.א., כשבפינה האחת הלייקרס ובשנייה סטף קארי, וברבע הרביעי, כמו שאוהבים בהוליווד, טוויסט בעלילה וגיבור מפתיע מפציע.

במשך שלושה רבעים אלה היו הלייקרס, עם לברון הבלתי נגמר, בלתי מתכלה, ולעזאזל, אפילו לא מתבלה, ולצידו דייויס במשחק לא רע סטטיסטית, אבל אנמי למראה. לידם אוסטין ריבס נותן תמיכה שלא הייתה צפויה לפני הפלייאוף והיום כבר לא מפתיעה אף אחד. מולם כוכב אחד מעז, ואיתו בדבוקה כוכבי משנה והרחק מאחור אלה שאמורים לסייע. קליי תומפסון שכל כך התרגש לשחק בעיר בה נולד וגדל ולא הופיע בשני המשחקים האחרונים, וג'ורדן פול שמאכזב רק את מי שציפה ממנו. אז כן, פייטון עלה בחמישייה, היה המטרה הנכונה לכל מסירה של קארי, צבר 15 נק' באחוזים מצוינים, וכן, אנדרו וויגינס הופיע ולמרות אחוזים רעים מהשדה נלחם ושמר ולא ויתר לרגע. אבל מפלצת הריבאונד האימתנית קוון לוני נעצר על שלושה תפוחים מהעץ, ודריימונד גרין אמנם מילא את עמודות הסטאט, אבל במשך שלושה רבעים וקצת זה היה המופע של סטף, ומי שהחתים את ג'ורדן פול על חוזה ענק בקיץ תופס עכשיו את הראש ומהרהר האם לחדש חוזה בעצמו (כן, בוב מאיירס מנהל את הווריירס על חוזה שמסתיים ביוני וטרם חודש).

השף הגיש, 14, וקטף, 9 בשלושת הרבעים הראשונים, וחטף, 3, ואפילו שמר, ולמרות אחוזים איומים מהשדה צבר משחק של 31, ועד אמצע הרבע השלישי נראה שזה יספיק, וכש4:10 לסיום הרבע מודי, אולי השחקן המשתפר של הפלייאוף אצל הווריירס, צלף שלשה אחרי מהלך קבוצתי נהדר והעלה את האורחים ל65-77, נראה היה שהמומנטום של האורחים יביא אותם כל הדרך לניצחון חוץ ושוויון בסדרה. הצחקתם את הלייקרס.

ריבס ענה מיד באותו מטבע. פול איבד, לברון צימק לשבע. ואז שרודר לחמש, ולברון לארבע…. נדנדת סלים ודיוינצ'נזו חותך ב-77-84. עדיין מומנטום, רק שלא ייבוא איזה לוני. ווקר. אוי, הוא בא!

בא ומייד לברון מצא את המסופסל לשלשה, הוסיף צמד משלו ואז אסיסט לגבה… ודקה וחצי בתוך הרבע המכריע אנחנו בשוויון 84! כלומר שוויון עד ש… נכון, לוני, ווקר, מעלה ל-84-86… לייקרס אפ ביי שתיים! הקהל על הרגליים!

קארי על הריבאונד, קארי על הנקודות… שוויון 86. מודי חוסם, שרודר… מסירה… ווקר. 86-88… קארי שלשה ליתרון נקודה, עם הפאול שתיים, ווקר לא מוותר, ווקר משווה! קארי למודי ל90-92, 7:04 לבאזר… ועכשיו ווקר על העבירה ו-וויגינס על הנקודות, והווריירס בארבע באמצע הרבע המכריע. ריבס משווה עם ארבע רצופות, קארי לוקח אחריות, גם ווקר. שלוש דקות… תומפסון שלשה! 96-99. לברון מהקו. ווקר מעלה את הלייקרס ליתרון! תומפסון מחטיא… לברון עובד מול קארי, עבירה ושתיים מהקו… 99-102. קארי מצמק, 1:05… לברון – בחוץ, קארי – בחוץ, שוב קארי, לשלוש…. קלונג! לוני ווקר על הריבאונד , עבירה, קר כמו דג על הקו, 101-104! 15 שניות, לא נגמר.

גרין נכנס, מוסר, מאבד, ביניים… וויגינס לוקח את דייויס, קארי קופץ לשמיים, לוקח את הכדור, נופל, מוסר לאחור… לייקרס בול, גיים אובר. 101-104, הלייקרס ביתרון 1:3, האלופה תחזור הביתה עם החול כמעט עד הכתפיים ותנסה לנצח בצ'ייס מחרתיים כדי לשרוד עוד משחקיים.

27 נק' היו ללברון, 9 ריב' ו-6 אס', והכל ב-43 דקות. דייויס סגר על 23 ו-15 ריב' וגם 3 חט', ריבס 21 גדולות, ולוני ווקר הגדול להפעם עלה מהספסל עם 15, כולן ברבע הרביעי. די-לו ראסל גמגם עם 10-1 מהשדה, והלייקרס כקבוצה דייקו ב-25-6 מחוץ לקשת ל-24%.

בצד השני קארי עם 31, 14, ו-10 ריב' עם 30 זריקות ב-42 דקות. 12 מהן צללו פנימה, ומתוך 14 זריקות מחוץ לקשת רק 3 נכנסו. וויגינס 17 ופייטון 15 כבר אמרנו, תומפסון 11-3 ל-9 נקודות בלבד, גרין קלע 8, קלט 10 ומסר 7, אבל גם איבד 5, וג'ורדן פול, התקווה הצעירה הגדולה של הווריירס, קיבל 10 דקות על הפרקט וניצל אותן לארבע החטאות, 3 ריב' ו-2 אס'. ישרדו או לא את הסדרה, לווריירס יש הרבה חושבים לעשות בקיץ.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 65 תגובות

    1. גם הלוחמים היו גרועים מהשלוש עם 41-12 וביחד שתי הקבוצות קלעו 65-18 מהשלוש שבאחוזים מדובר במעל 27.2.
      הלוחמים אמנם קלעו 18 נק' יותר מהשלוש אך הלייקרס קלעו 21 נק' יותר מהקו ומשתיים (בחלוקה של 11 ו-10).

      הלייקרס לא החטיאו מהקו עם 20-20 (שבעה שחקנים קלעו בטווח זריקות של 5-2) והלוחמים היו מקו 12-9.

      ללוחמים לא עזרו 29 אס' ו-9 חט' על שישה-עשר אי' לעומת 21 אס' ו-5 חט' על ארבעה-עשר אי' ללייקרס.

  1. תודה רבה דובי.
    מיאמי זאת קבוצה מדהימה וברכות להם על עוד נצחון. על אוהדי הניקס לא להתייאש אלא לקוות שההנהלה תדע לחזק את הקבוצה ולהמשיך בקו העליה המתון.
    לייקרס – ג"ס היה עוד משחק גדול בסדרה. אהבתי את "לברון הבלתי מתכלה", אבל האמת היא שלברון ודיוויס לא שיחקו כמו כוכבים אלא כמו פועלים שחורים (יחסית, כן?) ונתנו הכל על המגרש, באו לתת חסימות בהתקפה ולהתאבד על כ"ח. אף אחד לא היה מבריק אבל הכל תיקתק. מהצד השני רק שחקן אחד נצץ, סטף כמובן. רק לצפות ולשנן בזיכרון, או לכתוב ביומן, מה הוא עושה על המגרש, פשוט תענוג. כתבתי בבלוג שרמת כישורי הכדורסל שלו גבוהה משל "אלוהי הכדורסל" ג'ורדן בכמה רמות. חבל שבסוף הוא חירב להם את המשחק עם שלשות קשות ואיבודים לא אופיניים. נראה לי שהוא לא עמד על הרגליים.
    .
    למאוכזבים מנצחון המשחק המכוער על המשחק היפה – כבר כמה שנים שג"ס לא משחקת יפה. חוץ מכמה מהלכים לא ראיתי שום דבר שווה עין במשחקם.

        1. גרין הוא מנהל משחק אדיר, אבל צריך שיטה לנהל. זה עובד נהדר עם צורת המשחק של הווריירס והשחקנים שבתוכה, שמכירים אחד את השני על עיוור, זזים בתוך תרגילים ומשתמשים בחסימות.
          אבל בניקס אין שיטה, ולא דין ולא דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. אין תרגילים, חוץ מאחד ועוד אחד וגם זה בקושי, וההוראה היחידה של ת'יבודו היא לתקוף את הטבעת וכשאתה פנוי תזרוק.

          1. נכון, זה מה ששמעון אומר כל הזמן, שאם תוציא את גרין מג"ס יש לך שחקן של 4 נק' ו-4 עבירות למשחק. הוא צריך שחקנים חכמים סביבו ומאמן טוב.

            1. אני לא יודע איך הוא יהיה בקבוצות אחרות. יכול להיות שאפשר למצוא לי קבוצה צעירה עם מאמן שיש לו שיטה ויכולת להכיל את המורכבויות שלו, ושחקנים שיסכימו לקבל את מרותו.
              הניקס על כל פנים היא לא קבוצה כזאת

            2. לא בטוח איפה התגובה הזאת תיפול אבל היא גם לדובי. מסכים שרוב הסיכויים שהמציאות תהיה כמו שתיארתם. בכל זאת, אם באקלים הנוכחי אפשר יהיה להביא את גרין בזול, יש כמה חברה כמו ברונסון גריימס וקוויקלי (אולי עוד כמה) שיכולים ללמוד ולהתפתח בעזרתו. נביא עוד קלע סטייל רוזייר או גרי טרנט ואינשאללה הקבוצה תצליח

            3. גרין לא יבוא בזול כמו שרוזייר כבר לא קלע. דווקא מבחינת מנהיגות לניקס יש מספיק.
              מצד שני שכל אין וזאת בעיה.

            4. נו טוב נחכה לקיץ. סך הכל הגיעו לתקרה שלהם, מקווה לנצחון אחרון משחק הבא

          2. במשחק הזה ובשניים נוספים משלושת המשחקים האחרים ניהול המשחק האדיר שלו לא עזר ללוחמים לנצח את צורת המשחק שלהם וגם לא ניהול המשחק המעולה של קארי.
            מה לעשות והלייקרס קלעו סה"כ יותר בזכות הקליעות משתיים ומהקו וביטלו את ניהול המשחק של הלוחמים כשניהלו את המשחק שלהם מספיק טוב והגנו מספיק טוב כדי לנצח את הלוחמים

    1. ההבדל בין קארי לג'ורדן הוא שמייקל היה מוצא דרך לשים סל ולא משנה מי שומר עליו. שוכחים איזה ארסנל התקפי היה לג'ורדן.
      קארי מתקשה מול שחקנים ארוכים ומעיף קטיושות מהחצי (שאותם הוא קולע באופן מדהים)

      1. נכון, לקרי ישנה לפעמים בעיה.
        היתרון של ג'ורדן בגזרת האתלטיות היה על כל שחקן מולו הוא שיחק. לא לכולם יש מזל להיוולד עם גוף כזה.
        אבל מבחינת כדורסל נטו קרי יודע לעשות המון דברים שמייקל לא ידע.
        אגב, לא רק הוא, יש הרבה שחקנים שכישורי הכדורסל שלהם רבים משל מייקל.

        1. אי אפשר להוציא את האתלטיות ממשוואת הכדורסל נטו, שחקן בונה את משחקו על היכולות שאיתם הוא ניחן, אם לשאקיל לא היה אתלטיות הוא לא היה בNBA לא אומר שהוא לא היה שחקן כדורסל אדיר אותו דבר יאניס…

  2. משחק אדיר במערב ותודה על הסיקור
    דייויס היה אנמי רק במחצית השניה וגם זה רק בהתקפה. בחצי הראשון הוא היה עם 19 נק והרבה דומיננטיות.
    לקח להם שלושה רבעים אבל בסוף הלייקרס מצאו פתרון לפיק אנד רול שפירק אותם בשלושת הרבעים הראשונים וכיף לראות את משחק המוחות של המאממים בסדרה הזו
    נב לוני מחלים ממחלה לכן שיחק מעט

    1. אגב מחלות, התרעת גועל,
      הסיבה שפייטון נעלם בחדר ההלבשה במחצית הראשונה הייתה קיא שעלה לו, והוא עצר אותו כדי לא לטנף את הפרקט, רץ החוצה, עשה מה שעשה וחזר.
      סיפור אמיתי.

  3. תודה דובי. הלייקרס קוראים אותי ויודעים שמי שמגיע למאה תנצח. ואכן ב 99:96 הם לא נתנו ללוחמים סל הגיעו ל 100:99 והשאר זה שולי.

  4. תודה דובי.
    התבאסתי מהתוצאה הסופית בשני המשחקים, אבל הם היו טובים ומעניינים יותר ממשחקי 3. התחושה שלי כרגע היא שהלייקרס יקחו את האליפות לצערי, כי יש להם כל הזמן עוד עתודות.

    1. אם פיניקס יצליחו לקחת את הסדרה הזאת בלי פציעות נוספות הם לדעתי עדיפים משמעותית על הלייקרס ומאצ' אפ נוראי לדיוויס ולברון. הדרך עוד ארוכה מבחינתי להכריז של.א פיבוריטית

  5. סיקור אששש
    ריד או יואינג בהחלט היו יכולים לעזור בגזרת הריבאונד
    🤣
    באסה לניקס, אבל כמו שכתבת… מיאמי משחקים טווואוווב
    ובצד השני של העולם (האמריקאי) מתח עד השניה האחרונה

  6. בס"ד
    תודה על סיקור נהדר ומשעשע.
    היו 2 משחקים טובים.
    להערכתי הלוחמים עדיין לא הרימו ידיים.
    משחק הבא בבית, ואז הכל פתוח.
    למרות שלברון מאד רוצה את האליפות הזאת,
    הוא משקיע בטירוף, בסוף המשחק אמר משהו בסגנון שהוא מת מעייפות, ורוצה לנוח.

  7. מיאמי קשוחים, קבוצה שהיא שלם שגדול מסך חלקיה.
    באים מוכנים טקטית לכל יריב ומפרקים בהגנה. הבעיה שלהם שההתקפה מקרטעת, אבל לניקס אין מספיק כשרון התקפי ונראה שגם מנטלית מיאמי מחסלים אותם שהם מנצחים במלחמה על הכדורים האבודים.
    .
    לייקרס היא מיסמצ' נוראי לווריורס, בטח שהשחקנים מסביב לקארי לא מתפקדים.
    הווריורס משלמים על החוסר בדקות משחק לצעירים (מודי משחק ללא בטחון וקומינגה בכלל לא רואה פרקט) ועל חוסר המהלכים להביא גבוהים (קאזינס דווקא היה לא רע בתקופה שלו במפרץ).
    קארי נשאר לבד במערכה… ודיוויס גם שהוא אנמי התקפית מחפה על זה בהגנה.
    לייקרס הרוויחו היום גם את ווקר. המהלכים שהם עשו בדדליין היו בינגו והפכו את הקבוצה

    1. דווקא במשחק היום, אני מתקשה לזכור מי מהשחקנים שהובאו בדדליין, הועילו ללייקרס: האצ'ימורה היה חלש ובקושי שיחק, די ראסל די חירב את ההתקפה, מאליק ביזלי אפילו לא עלה לפרקט ואפילו ואנדרבילט, לא השפיע.
      לברון, דייויס, ריבס, שרודר, ווקר, אלה אנשים שהיו בלייקרס מתחילת העונה

      1. הכוונה פה היא לעונה עצמה ולא למשחק הספציפי בעניין הטריידים.
        ראסל דווקא מוריד עומס מלברון בהובלת כדור ויכולת לשחק פיק נ רול. הוא לא משהו בסדרה, אבל עדיין בעיה לעזור ממנו כי יש לו קליעה (מה שלא היה עם ווסטברוק)
        ריבס הוא דוגמא לשחקן שפשוט נתנו לו דקות ובטחון (והוא לקח את ההזדמנות בגדול) להבדיל מקומינגה ומודי שקוששו דקות ולא קיבלו בטחון

      2. כל היופי הוא שלא כל משחק הם זורחים, אבל כל פעם מקבלים הזדמנות לזרוח. הכוכבים יציבים (וגם אוסטין ריברס כ"ע). מה גם שרמה האסטרטגית כל הזמן המאמנים מנסים להוציא את הקבוצה השניה מאיזון. הגדולה של הלייקרס, עד כה, היא ביכולת לעשות את השינויים הללו ולהפתיע כל פעם מחדש.

  8. תודה דובי על סיקור מצוין. אני אוהד לייקרס ונשבע שבקושי זכרתי שלוני ווקר עוד בקבוצה. פתאום בסדרה הזו הוחזר לרוטציה והיום לגמרי החזיר בענק.

  9. מיאמי קבוצה אדירה של לוחמים קשוחים שלא נותנים לך לנוח לרגע. לא רק לניקס הם לא נותנים להיראות כמו קבוצת כדורסל, הם עשו את זה גם למוליכת הליגה והקבוצה שמחזיקה בשחקן הטוב בליגה, מילווקי באקס. זה נראה שגם אם ספולסטרה יקרא לחמישה אנשים רנדומליים מהספורטק ויכניס אותם לחמישייה שלו, הם גם יעשו גמר מזרח. ג'ימי באטלר, שמונה משחקים, מאזן מפחיד של 7-1. הבנאדם לא מוכן להפסיד בפלייאוף.
    הניקס עוד ישתפרו, אם רק ימשיכו בצעדים קטנים ונכונים, הם ימשיכו בגרף העלייה שלהם וביום בהיר, גם לצאת מהמזרח יהיה תלוי סיטואציה

  10. סיקור נפלא, תודה רבה דובי. מאמין שהלוחמים ינצחו במשחק הבא, ואז צריך רק משחק 6 מקליי ובמשחק המכריע בבית הקהל ידחוף את הלוחמים לנצחון. אחרי שסגרתי את הפינה הזו – מברוק ללוני ווקר על משחק חייו, רק שלא יתן עוד אחד כזה בבקשה.
    .
    הניקס, סך הכל, עשו עונה יפה השנה, סחטיין.

  11. הלייקרס עם ניצחון אופי עצום. במקום שהווריורס ישחקו נכון כשהם ביתרון דו ספרתי, הם חדלו מלתפקד כקבוצה. הם הלכו שוב ושוב על היכולת האישית של קרי, אם בלאתר שחקן אם בלחדור, ובסוף המשחק, כל הקבוצה ובעיקר קרי, נפלו מהרגליים. העייפות חיסלה אותם.
    מכלתחילה לווריורס הייתה בעיית מאצ'-אפ קשה עם הלייקרס בכלל ועם דייויס בפרט. סטיב קר כבר העלה שלוש חמישיות שונות בארבעה משחקים, כל פעם לנסות להוציא את דייויס מהצבע בהגנה. ההברקה עם פייטון, הייתה נהדרת במחצית הראשונה בפן ההתקפי והצבע של הלייקרס היה חדיר מאוד. בצד השני, גרין לא ממש הצליח לעצור את דייויס שהתעלל בהגנת הלוחמים בדרך ל19 נקודות במחצית.
    במחצית השנייה, קר עשה שינוי הגנתי וניסה למנוע מדייויס להיכנס פנימה ודייויס שיודע אנמיות מהי, לקח בשתי ידיים וסיפק ארבע נקודות בלבד במחצית השנייה (לשם השוואה, לברון וריבס, קלעו 16 נקודות במחצית השנייה כל אחד). לעומת זאת, בצד ההגנתי, דייויס היה עצום וממש ניצח את המשחק בצד האפור שלו.
    קרי והלוחמים כבר עשו היסטוריה וחזרו מ3-1 מול אוקלהומה של ווסטברוק ודוראנט, הם ללא ספק יכולים שוב לעשות את הבלתי אפשרי. אם יש מישהו שמסוגל, זה הם.
    מצד שני, הפסד כזה בהחלט יכול לשבור אותם, במיוחד שהקבוצה הקשוחה יותר, היא הקבוצה שביתרון

      1. שמע, לברון היה ענק ברבע האחרון. אני לא סובל את האישיות שלו, אבל האייקיו הכדורסלני שלו, זה משהו לא מהעולם הזה. ממש השתלט על המשחק כמו פעם. ידוע שהוא אוהב לתקוף שחרי הגנה חלשים בפיקנ'רול, אבל עד עכשיו לא ראינו בפלייאוף הנוכחי דברים כאלה ממנו. ברבע הרביעי, הוא חזר להיות לברון של הקאבס, כשהוא קרא לווקר (שנשמר על ידי קרי) לחסום לו, או להיפך, כשהוא חסם לווקר. שלושה אסיסטים ושש נקודות יצאו לו מזה. על מה שיצא לווקר מזה, כל הליגה מדברת.
        גם בהגנה, בתרגיל הפייק אנד אוף של גרין, שבמקום למסור לקרי, הוא היה אמור למסור לתומפסון לרחוק, הוא כיוון את דייויס לעשות חילוף וגרין איבד את הכדור.
        באמת שראינו ממנו דברים שלא ראינו ממנו הרבה זמן וקצת נבלעו בתצוגה של ווקר מחד ושל קרי מאידך

        1. באופן כללי אתה צודק, נייתי מוסיף גם את המסירה לשלשה של ריבס דרך ההגנה.
          אבל זריקת השלוש שלו בסוף כמעט עלתה להם במשחק. לא ברור למה הוא חושב שהוא קלע שלוש טוב. מילא באמצע המשחק אבל זה היה כבר ממש בסוף ונתן לגולדן הזדמנות.

  12. בסוף זריקה לפה זריקה לשם השחקן שאתה רוצה שיזרוק החטיא שתי זריקות לא רעות עבורו, ובנוסף זרק את הכדור החוצה במקום לבקש פסק זמן. סטיב קר אמר שהוא צעק פסק זמן אבל הכדור כבר הלך לאיבוד.
    אמנם לא הרבה קבוצות חזרו מ 3-1, אבל הוורירס האילו כן מול OKC של דוראנט אז זה בטח לא אבוד עבורם.
    בצד שני כל משחק מישהו אחר – עמיחי רשם את זה באחת המסקנות שלו – הפעם ווקר נשלף מהאוב וניצח את המשחק.
    ומה יהיה עם דייויס – הפעם חוסר יציבות באותו משחק.

    1. אתה לא רוצה שקרי ישליך שלושות מהחצי ששאר הקבוצה לא עושה תנועה , זה כדורסל רע ולא יעיל, אימון רע של קר

      1. התרגילים היו אחרים, הזריקה הראשונה היתה מחצי מרחק, ואחר כך חדירה של גרין שמסר לא טוב.
        גם הזריקה מהחצי של סטף היא זריקה שהוא יכול לשים, והיא לא זריקה רעה

        1. לגולדן סטייט לא הייתה שום צנועה בחלק האחרון, רק את קרי יורה בלי סוף ממרחקים בלתי הגיוניים. קרי יכול לקלוע את הזריקה הזאת אם זאת מה האחוזים?

  13. ג'יילן בראון שם כיווץ לדאבל טים על אמביד בלי להתחייב עד הסוף, כמעט הגן על המסירה, וזה היה בסדר. כמעט הגיע לשים יד על הכדור של הארדן בזכות האתלטיות והזריזות החתולית שלו, וגם זה בסדר. לפעמים כמעט ובסדר זה לא מספיק, אבל לא הייתי קורא לזה פאשלה, בטח לא ברמת קבלת ההחלטות

  14. למיאמי לא מגיע לעלות בגלל ההתנהגות הלא ספורטיבית כלפי ברונסון של שני אנטי כדורסלנים שלא ראוים לעלות על מגרש הכדורסל.
    וא"א להסביר שלא מדובר בכוונה עם הצעד הקטן במקרה של מרטין וגם לגבי אדבאיו אם לא היה רוצה לדרוך לא הייתה דריכה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט