הריקוד האחרון? / פיני

הריקוד האחרון? / פיני

אני לא מתיימר לסקור את הסדרה המרתקת בין הווריורס ללייקרס (יש את הפריוויו המצוין של אבי ואין באמת מה להוסיף עליו), אלא לעסוק יותר בסיפור, בקרב הנרטיבים בין שניים מהשחקנים הגדולים ששיחקו את המשחק, בין שתי פרנצ'ייז מעוטרים (אם כי לווריורס יש דרך ארוכה בשביל להגיע לאזור החיוג של הלייקרס בתארים) וסמוכים יחסית (במונחים אמריקאים, הדרך קצת יותר ארוכה מכביש 90 הישראלי שמתחיל במעבר טאבה וגומר במטולה), בין מאמן שמעולם לא הפסיד סדרת פלייאוף במערב למאמן רוקי, בין אנדרו וויגינס לאיש שהגלה אותו למינסוטה הקפואה והשוממה, זו שדיכאה את שמחת החיים שלו, עד שהגיע למפרץ וזכה לעדנה, סדרה ופלייאוף שבהם אנתוני דייויס שחצה את גיל 30, יכול לשפר גם הוא את הסיפור שלו, שלעיתים היה נראה שהולך לאיבוד במחוזות ההוליוודים והפציעות, בין אלופה גאה ומועדון שמנוהל בצורה מסודרת לבין מועדון שחצי מהעונה התעסק בשיא הנקודות של שחקן בודד ובחצי השני, רקח עיסקה שאולי תירשם כעסקת פאו גאסול של פרק הזמן הזה בלייקרס. סדרה של סיפורים.

זה לא אומר שאני לא אגלוש לתובנות, ניתוחים מדי פעם וקצת מאצ'-אפ, זו סדרת כדורסל ובכדורסל אחרי הכל, המשחק הוא חלק מהסיפור. ובכל זאת, בניגוד לסדרות מפוארות אחרות שיש לנו בפלייאוף הנהדר שמתהווה לנו מול העיניים בדרכו לספרי ההיסטוריה, לסדרה הזו יש משמעויות נוספות מעבר לכדור. בסדרה הזו, יקבעו נרטיבים לדורות, הסדרה הזו יכולה לסתום את הגולל על אחת מהשושלות הגדולות שהיו בליגה ולחילופין, ללוות מעבר לשקיעה, להוריד את המסך מעל אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, זה שעסוק כל הזמן במורשת, זה שמדבר על עצמו בגוף שלישי.

הנסיך מול המלך. סיבוב חמישי ואחרון?

הצד של קרי והאלופה

סטפן קרי. זה לא שלא התרגלנו לתצוגות המדהימות של מספר 30 על הגב, אבל האבולוציה במשחק של צלף מספר אחת בהיסטוריה של המשחק מרשימה בכל כך הרבה מובנים. זה לא רק יכולת החדירה והעובדה שהוא יודע לייצר נקודות גם בכל מקום בתוך הקשת ולקלוע על מגיני טבעת טובים ולא רק ההגנה המשופרת, זו גם הבגרות והמנהיגות. אחרי שנים שהוא שומע רינונים מאחורי גבו, על זה שהוא לא מנהיג ותינוקי מדי (האמת שהוא נשאר מעט ילדותי לפעמים, אבל זה חלק מהחבילה), שהוא לא שומר ולא ווינר, שהוא נזקק לעזרה של איגודאלה והפציעות בשביל האליפות הראשונה ונוכחותו של דוראנט באליפויות הבאות, שמע והפנים. זה לקח זמן וכלל שנתיים נטולות פלייאוף, אבל קרי גילגל וגילגל את הווריורס במעלה ההר, עד שיום אחד ב16.6.22, הוא גם כבש את הפיסגה והביט על כולם מלמעלה, מחבק בידיו את גביע אובריאן יחד עם גביע ביל ראסל. הוא הוכיח לכולם שהוא יכול (כמעט) לבד. אישית, אני סבור שיאניס הוא השחקן הטוב בליגה שלנו על חסרונותיו, אבל כולם יודו, שלקרי יש קייס רציני לתואר ואחרי הדחתו של הפריק היווני, הוא המועמד המרכזי לטייטל כשהוא בן 35. לא פחות ממדהים. ובכל זאת, אם יש משהו שיכול להעיב, להטיל צל קל על הזכייה האחרונה (ולא, לא קוראים לזה כוכבית), זה שבניגוד לשלוש האליפויות הקודמות, הפעם אבן הנגף ששמה לברון ג'יימס, לא הייתה בדרך, הסיטואציה כמובן לא מחמיאה לפורוורד של הלייקרס, אבל במונחים ההיסטוריים, היא כן.

ועכשיו, באה לה ההזדמנות ולא סתם הזדמנות: קרי יכול להיות זה שקובר את לברון, זה ששולח אותו לכתוב זכרונות כל הדרך לאליפות חמישית, שגם תשווה את מספר האליפויות עם הפוינט גארד הגדול בהיסטוריה, זה ששיחק בלייקרס עם 32 על הגב וכמובן לעבור באליפות אחת, את הנמסיס. וזו גם יכולה להיות התרסקות, שוב היחנקות של קרי מול לברון והחברים. בשביל שהווריורס ינצחו בסדרה, הם צריכים לדמיין שמולם עדיין משחקת סקרמנטו ולשחק מהר, מאוד מהר. הרבה יהיה מוטל על המאמן המנוסה שיפגוש מאמן רוקי, אבל שחקן מאוד משופשף ומנוסה: קר יצטרך לשנות מערכים ללא הרף, מסמול בול שימשוך את דייויס החוצה ויעניק ללוני את הריבאונדים שהוא כל כך אוהב ולקרי את יכולת החדירה ועד הרכב גבוה כשהוא יצטרך לעצור את דייויס ולברון בהגנה. ועדיין, מבחינת הווריורס, הסדרה תקום ותיפול על הכתפיים הצנומות של האיש שהביא אותה הלום, גם אם שחקנים לא יציבים ולא אינטליגנטים דוגמת ג'ורדן פול, יהיו חייבים להעלות את הרמה ולספק תוצרת, כולל הגנתית, כולל סגירה לריבאונד ומאמץ קבוצתי. אחרת, הסיפור של הקבוצה מסן פרנסיסקו יהיה זה שייגמר. את איזה נרטיב האיש הכי שמח על הפרקט יכתוב מול האיש הכי נרגז באולם?

אוהב לחייך. יחייך גם בסיום?

הצד של לברון והלייקרס

כן, הוא בן 38 וכן הוא לא צריך להוכיח לאף אחד, הכל ידוע. לרפרטואר העשיר של אמרות צנועות ושפלות רוח של האיש הכי דוש שידעה הליגה, עומדות להצטרף עוד כמה פנינים, אין לנו ספק בכלל. ועדיין, גם כוכב הלייקרס יודע, שאין דין סדרה מול כל קבוצה אחרת במערב (אם כי סדרה מול דוראנט או קוואי, הייתה בעלת פוטנציאל קרוב), לסדרה מול הווריורס וסטף קרי. זו לא רק הקבוצה לה הוא הפסיד הכי הרבה פעמים בגמר (הוא הפסיד גם לנו, פעמיים, אבל קשה לומר שהזלתי דמעה על אובדן השיא), זו גם תחרות ישירה על מספר הטבעות, נרטיבים מתנגשים ומי כמו לברון, שכל כך אוהב לדבר על ה"Legacy" שלו, מודע בחדות לעניין.

מה יהיה עם המורשת?

גם לברון מודע לכך, שהוא כבר לא בשיאו. הוא אולי לא מודה בפומבי והוא גם סיפק עונה מצוינת ברמת הנקודות, למעשה, הוא קלע יותר נקודות מהממוצע שלו (28.6 למול 27.2), אבל בפלייאוף הוא התקשה וירד לממוצעים רעים במונחים שלו, כשקלע 22.2 נקודות "בלבד" למשחק. לברון אומנם נשמר על ידי אחד השומרים הטובים בליגה (קראתי איפשהו שברוקס מחזיק בנתון הכי טוב למי ששמר על אולסטארים העונה) שבגלל הפה הגדול שלו וחירוב ההתקפה של קבוצתו, זה לא מה שנזכור ממנו העונה, אבל בסך הכל הוא נתן הגנה טובה. צריך גם לומר ביושר, שלברון חזר מפציעה לא פשוטה כשנפצע מול דאלאס, פציעה שרוב השחקנים היו גומרים את העונה בגללה. לברון הלך לרופא הטוב ביותר שיכל להשיג וחזר מוקדם למגרשים, אבל קצת שונה: גירסה שיותר סומכת על החברים, במיוחד אחרי העסקאות המוצלחות בטרייד דד ליין, שקצת מפנה את מקומה לבחור לבן שכמעט והיה בוקר, ששומרת כוחות ומתחבאת בהגנה. ועדיין, ג'יימס יודע שאת הקרב הזה, הוא חייב לצלוח. בניגוד ללוחמים ולקרי, אני נוטה לחשוב שללייקרס ולברון, פחות חשוב לעצור את רצף הניצחונות המדהים של קר במערב ולכבות את האור של השושלת המוזהבת, הם יותר עסוקים בעצמם. מצד שני, גם מי שתצא מקרב הטיטאנים הזה, עדיין תהיה אנדרדוג מול דנבר ויוקיץ, או אם פיניקס תתקאמבק, אזי זה בגלל שהיא מצאה את האיזון ופול חזרה וגם היא תהיה פייבוריטית. זה ממש לא שניצחון פה מבטיח אליפות, אפילו לא קרוב. אז נשארנו עם הסיפור והסיפור גדול מהסדרה.

בשביל לנצח, הלייקרס יצטרכו דבר ראשון את אנתוני דייויס בשיאו ובריא. שחקן עצום בצד ההתקפי ושחקן היסטורי בצד ההגנתי. לצד משחקים סופר דומיננטיים מול ממפיס, AD סיפק גם משחקים אנמיים מאוד (בייחוד משחק 2). הגבה בהחלט נוטה להיעלם במשחקים שקצת קשה לו ומול הווריורס, לא יהיה הרבה מקום לטעות.

דייויס. מה נראה מהאיש הגדול?

החבורה של דרווין האם, תרצה לתקוף את הצבע והרבה, עם מיסמאצ' מהלך כמו דייויס, שחקנים כמו לברון והנינג'ה, כשממול, הלוחמים חסרים בשר בצבע, הלייקרס תצפה להשיג נקודות בבטן הרכה של הווריורס ולקוות שגם השלשות ייכנסו אחר כך. אני משער שביום שהשלשות של הלייקרס יפלו בצד הנכון של החישוק, לגולדן סטייט לא יהיה הרבה מה למכור. גולדן סטייט מצידה, תנסה כן לייצר בלגן בצבע של הלייקרס בשביל לנטרל את האיום של האיש והידיים הארוכות שמאיים לחסום כל מי שברדיוס שלו ולסמן וי על קבוצה נוספת במערב, כשכרגע, השושלת של קר, ניצחה את כל הקבוצות במערב להוציא את מינסוטה, הלייקרס ופיניקס.

זו סדרה שבה כל הסופרלטיבים ייאמרו, התקשורת תתעסק בכל פיפס ואחוזי הרייטינג ירקיעו שחקים. כי זו סדרה היסטורית ולא משנה מה תהיה התוצאה ואיך היא תושג. בכל מקרה, ידברו על ההשפעות שלה. ולכן היא כל כך חשובה.

מחייכים יחד. מי יחייך בסיום?

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  3. popo

    2 מאי 2023 17:30:24

    מעולה פיני!
    הבמה של הליווד, ואלוהים הוא הבמאי הנפלא של ההצגה של העשור הזה, היום המערכה האחרונה של העשור.

    בגלל שזה כל כך צפוי להיות בצד של סטף, אני מנסה להצטרף ללברון באיזשהוא אופן, בלתי אפשרי.
    סטף ב7 ,הלוואי.

    1. פיני

      2 מאי 2023 19:53:39

      תודה רבה.
      אני ממש כתבתי את זה: "ועדיין, מבחינת הווריורס, הסדרה תקום ותיפול על הכתפיים הצנומות של האיש שהביא אותה הלום".
      הגבה קיבל פיסקה ותמונה ולא בכדי. אני מניח שבלא מעט דקות בסדרה, הוא יהיה השחקן הטוב ביותר על הפרקט

    1. פיני

      2 מאי 2023 20:00:28

      תודה רבה 🙂
      הוא דווקא יכול ובאופן כללי, אני פחות אופטימי ממך, אבל מצפה לסדרה טובה. אם הייתי צריך להמר, הייתי שם את הז'יטונים שלי הלייקרס בשישה. נקווה שיהיה הפוך, כי הווריורס הם קבוצה אינטליגנטית מאוד, בניגוד לגריזליס

  8. אוהד ס"א

    2 מאי 2023 21:02:24

    פוסט נהדר וסדרה לפנתיאון:
    האגדה מספרת שבעיירה קטנה אחת נולדו 2 תינוקות…
    אבל עקב שביתת התסריטים בהוליווד צריך להזכיר ש:
    1. אף אחת מהן לא תשיג את הטבעת.
    2. אין כאן סיפור על טוב או רע. יש כאן סיפור על אימפריית רשע מול ארגון שנשבע כמו כל עמק הסיליקון do not be evil והפך האמאמא של הevil
    קרי היא תינוקי כמו לברון, יש לו רק pr טוב יותר

  9. עגל

    2 מאי 2023 21:26:54

    תודה פיני. בנית פה יופי של סיפור.
    האמת היא, להרגשתי, שאנחנו כבר כמה שנים טובות אחרי הקליימקס. יש לי הרגשה כאילו הסיפור הוא כבר מזמן לא קרי מול לברון, השושלת וכל זה.
    כאילו שקפצנו כמה שנים קדימה, לברון כבר די ליימך זקן, וכבר שוכחים שפעם היתה יריבות כזאת.

  11. thetroll

    3 מאי 2023 00:45:29

    פיני אנחנו משני צידי המתרס אבל רציתי לפרגן לך על הפוסט. הסידרה הזאת היא הרבה יותר מסתם עוד סדרה. זו הסדרה והנרטיבים פועלים שעות נוספות. יחד עם זאת אני חושב שאם הקבומה שלך הלייקרז יצליחו לעבור בדרך נס,את הלוחמים לא יהיה זה האיש שנמצא במרכז הנרטיב שיעביר אותם. שיאו כבר הרבה מאחוריו הוא יכול לתרום פה ושם ויהווה פקטור מסויים אבל הוא כבר לא. הביולוגיה עובדת על כולנו. הלוחמים ינצחו את הסדרה הזאת אלא אם הם עצמם יבעטו בדלי. יש לי חששות מסויים לרמת הדרייב והתשוקה למצח שעוד נותרה בקבוצה הזאת.

  12. Li Ming

    3 מאי 2023 01:12:58

    תודה פיני, בהחלט נקודת מבט מעניינת. לא יודע אם אי פעם היתה בהיסטוריה של ה-נבא סדרה בין המדורגת 6 למדורגת 7, ומדהים שזאת סדרה שאמורה להיות כל כך מרתקת. אפשר רק לחכות להערב בציפייה דרוכה

  13. FAN

    3 מאי 2023 03:28:22

    פצצה! מאוד נהניתי!
    כנראה הסדרה היחידה בשנים האחרונות שראויה לקדימון ממעוף הציפור (ולאו דווקא מבחינה מקצועית) שהיא לא גמר הNBA
    .
    נ.ב. מעניין אותי לחזור לפוסט של הטרייד על וויגינס ולראות אם יש אחד שחשב שהוא יהפוך לדבר שהוא בגולדן סטייט ולתרומה המדהימה בדרך לאליפות שנה שעברה
    .
    העובדה שקרי פתח פער ככ גדול בחשיבות שלו על פני כל אחד אחר בקבוצה, הופך את העבודה של דיוויס להרבה יותר חשובה מצד אחד , אבל גם הרבה יותר אפשרית

  14. yaniv

    3 מאי 2023 13:22:30

    תודה פיני אחלה פוסט ומסכים איתך כמעט על הכל.רק דבר אחד לטעמי 2 הקבוצות בהחלט יכולות ללכת עד הסוף ויש סיכוי לא רע שהאלופה תצא מהסדרה הזאת אבל עדיין זה אר חצי גמר מערב אחרי זה יש עוד את פיניקס או דנבר _שנראת פשוט מעולה,מדהים איך כולם זלזלו בעונה שלה ועד עכשיו היא משתיקה את כולם) ואם כבר הצלחת לעבור את זה תחכה בגמר בוסטון שזה יהיה לה גמר שני ברציפות זאת אומרת ניסיון במעמד.אז הנארטיב יפה והכל אבל לא בהכרח בכלל שהאלופה תהיה גולדן או לייקרס

  15. אהרון שדה

    3 מאי 2023 13:56:13

    כתבת נכון הסיפור נהדר וכו וכו
    בכל זאת חשוב לציין נקודה אחת
    והיא שמעולם ג.ס לא הייתה תלויה עד כדי כך בקרי
    (שנים עברו קליי היה הרבה יותר משמעותי וגם שחקנים אחרים כגרין ואיגודאלה שלא לדבר על דוראנט )
    בעוד הפעם ניתן לומר באופן מובהק שלברון לא השחקן הבכיר בקבוצתו
    אם וכאשר ל.א תזכה בטבעת מעניין האם בוחרי האם וי פי יצטרפו "לתאגיד" ויתנו שוב את הפרס ללברון
    או שיגלו הגינות
    כך או כך לברון שחקן חשוב אבל כבר לא המוביל בקבוצתו

כתיבת תגובה

תגיות: , , ,
סגירת תפריט